שינויים

<strong>הרמח"ל<ref>אדיר במרום ח"א, בריך ברי לעתיק יומין: "וסוד העניין הוא מה שאמרו חז"ל: משיח מציאה ועקרב באים בהיסח הדעת סנהדרין צז וצריך להבין מהו ענין האבידה כדי להבין מהו ענין המציאה.

<strong>הרמח"ל<ref>אדיר במרום ח"א, בריך ברי לעתיק יומין: "וסוד העניין הוא מה שאמרו חז"ל: משיח מציאה ועקרב באים בהיסח הדעת סנהדרין צז וצריך להבין מהו ענין האבידה כדי להבין מהו ענין המציאה.

אך הענין הוא כי כל המאורות הצריכים להנהגה כבר נסדרו בסדר זה אחר זה לפי ענין הנהגתם ולכן הפעולה המגעת אל המאורות הנה תתגלגל ממאור למאור עד המקום אשר יהיה לה כח להגיע אמנם לפעמים יהיה שמאור א' לא ימצא והענין הוא כי ההנהגה היא בזו"ן כמו ששמעת כבר אך אימא היא העומדת על ההנהגה להניעה כרצונה בסוד כי אלהים שופט ובאמת הדעת של הז"א שם הוא ענין הידיעה פירוש כי מה שנסדר בכחו הוא המנהג והנה לפעמים מתחזק כח אימא על אחד מן המאורות ותאסוף אליה שליטתו כי הכל ממנה יוצא והיא הנותנת הכח וכאשר תטול היא המאור ההוא בעצמו או חלק מכח המאור ההוא אז המאור נקרא שהוא כמו אבד ולא נמצא ולכן ההתעוררות התחתון לא יגיע אליו כלל.

אך הענין הוא כי כל המאורות הצריכים להנהגה כבר נסדרו בסדר זה אחר זה לפי ענין הנהגתם ולכן הפעולה המגעת אל המאורות הנה תתגלגל ממאור למאור עד המקום אשר יהיה לה כח להגיע אמנם לפעמים יהיה שמאור א' לא ימצא והענין הוא כי ההנהגה היא בזו"ן כמו ששמעת כבר אך אימא היא העומדת על ההנהגה להניעה כרצונה בסוד כי אלהים שופט ובאמת הדעת של הז"א שם הוא ענין הידיעה פירוש כי מה שנסדר בכחו הוא המנהג והנה לפעמים מתחזק כח אימא על אחד מן המאורות ותאסוף אליה שליטתו כי הכל ממנה יוצא והיא הנותנת הכח וכאשר תטול היא המאור ההוא בעצמו או חלק מכח המאור ההוא אז המאור נקרא שהוא כמו אבד ולא נמצא ולכן ההתעוררות התחתון לא יגיע אליו כלל.

. . ונחזור לענין כי אבידה נקרא מה שכח אימא מבליע השורש ואינו שייך בהנהגה כלל ועכשיו תבין ענין המציאה כי הוא ממש היפך האבידה והוא כי אלו המאורות שנתעלמו בכח אימא הנה בזמנים אחרים תוציאם מה שאינו לפי סדר המאורות כלל וזהו מציאה הבאה בהיסח הדעת כי באמת אין הדעת מגיע אל זה הענין כי אינו תחת סדר המאורות כלל והוא כמו חידוש בריאה אלא שבאמת אינו חידוש כי הם מאורות שכבר היו אלא שנתעלמו ועכשיו חוזרים ומתגלים ובאמת מכאן נמשכים הדברים שנראים כמו מקרים למטה ואינם מקרים כי אין שום דבר במקרה אלא מאלו המאורות שמתעלמים ומאלה שמתגלים יש תמיד ואלו עושין האבידות והמציאות והם דברים הצריכין להיות כך לצורך תקון ההנהגה ותדע שראשי התיקונים היותר עיקרים צריכים להיות בסוד בנוי חרוב ובנוי החורבן נעשה בכח האבידה והבנין השני בסוד מציאה וזהו משיח הבא בהיסח הדעת בסוד מציאה גם כן והוא כי עכשיו יום הגאולה נעלם מאד בסוד יום נקם בלבי ורוחו של משיח הוא גם כן נעלם ולע"ל יתגלו בהיסח הדעת בבחינת מציאה כנ"ל וכן דוד נאמר בו מצאתי דוד עבדי תהלים פט כא והבן היטב.

. . ונחזור לענין כי אבידה נקרא מה שכח אימא מבליע השורש ואינו שייך בהנהגה כלל ועכשיו תבין ענין המציאה כי הוא ממש היפך האבידה והוא כי אלו המאורות שנתעלמו בכח אימא הנה בזמנים אחרים תוציאם מה שאינו לפי סדר המאורות כלל וזהו מציאה הבאה בהיסח הדעת כי באמת אין הדעת מגיע אל זה הענין כי אינו תחת סדר המאורות כלל והוא כמו חידוש בריאה אלא שבאמת אינו חידוש כי הם מאורות שכבר היו אלא שנתעלמו ועכשיו חוזרים ומתגלים ובאמת מכאן נמשכים הדברים שנראים כמו מקרים למטה ואינם מקרים כי אין שום דבר במקרה אלא מאלו המאורות שמתעלמים ומאלה שמתגלים יש תמיד ואלו עושין האבידות והמציאות והם דברים הצריכין להיות כך לצורך תקון ההנהגה ותדע שראשי התיקונים היותר עיקרים צריכים להיות בסוד בנוי חרוב ובנוי החורבן נעשה בכח האבידה והבנין השני בסוד מציאה וזהו משיח הבא בהיסח הדעת בסוד מציאה גם כן והוא כי עכשיו יום הגאולה נעלם מאד בסוד יום נקם בלבי ורוחו של משיח הוא גם כן נעלם ולע"ל יתגלו בהיסח הדעת בבחינת מציאה כנ"ל וכן דוד נאמר בו מצאתי דוד עבדי תהלים פט כא והבן היטב.

ואמנם צריך שתדע מהיכן נמשך יציאת המקריים האלה באותו הזמן שהם יוצאין ולא בזמן אחר אך סוד הענין הוא התנאים שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית כמו שארז"ל מדרש הגדול וזה כי כאשר מסר כל הדברים בסוד העת ביד הרגעימ כנ"ל שם גם כן התנה תנאי על הרגעים שרצה שבשליטתם יניחו ההנהגה לאימא לגלות אלו המאורות אשר נסתלקו כבר מן ההנהגה ונמצא שמכח העת היא הכל אלא שאין העת מעורר המאורות האלה כלל שאין לו קשר עמהם אלא עם אימא שהיא תגלה מה שתחפוץ ועל כן נקראים מקרים ובאים בהיסח הדעת מפני ריחוקם מן הזמן.

ואמנם צריך שתדע מהיכן נמשך יציאת המקריים האלה באותו הזמן שהם יוצאין ולא בזמן אחר אך סוד הענין הוא התנאים שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית כמו שארז"ל מדרש הגדול וזה כי כאשר מסר כל הדברים בסוד העת ביד הרגעימ כנ"ל שם גם כן התנה תנאי על הרגעים שרצה שבשליטתם יניחו ההנהגה לאימא לגלות אלו המאורות אשר נסתלקו כבר מן ההנהגה ונמצא שמכח העת היא הכל אלא שאין העת מעורר המאורות האלה כלל שאין לו קשר עמהם אלא עם אימא שהיא תגלה מה שתחפוץ ועל כן נקראים מקרים ובאים בהיסח הדעת מפני ריחוקם מן הזמן.

</ref></strong>ביאר כי יש צורת הנהגה וסדר מסויים לכל אור ושפע רוחני שיורד מלמעלה, ועניין 'אבידה' הוא שכח מסויים נעלם ואינו שייך להנהגת העולם, ומתגלה כח זה בזמן אחר. וגילוי זה נקרא 'מציאה', הבאה 'בהיסח הדעת', כיוון שאינו בדרך הגילוי הרגיל. וכן הוא בביאת המשיח, שרוחו נעלמה, ולעתיד לבוא יתגלה ב'היסח הדעת'.

</ref></strong>ביאר כי יש צורת הנהגה וסדר מסויים לכל אור ושפע רוחני שיורד מלמעלה, ועניין 'אבידה' הוא שכח מסויים נעלם ואינו שייך להנהגת העולם, ומתגלה כח זה בזמן אחר. וגילוי זה נקרא 'מציאה', הבאה 'בהיסח הדעת', כיוון שאינו בדרך הגילוי הרגיל. וכן הוא בביאת המשיח, שרוחו נעלמה, ולעתיד לבוא יתגלה ב'היסח הדעת'.

<strong>והמהר"ל מפראג<ref>נצח ישראל מ: "בפרק חלק "ואפס עצור ועזוב". כביכול אין עוזר ואין סומך לישראל כי הא דרבי זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה אמרו להו במטותא מנייהו לא תרחקוה דתני ג' באין בהיסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב. וביאור ענין זה כי כאשר לא יהיה עצור ועזוב אז יתייאשו מן הגאולה ולא יחשבו כלל שיהיו נגאלים ואז יבא הגואל. כי ג' באים בהסח הדעת וכו' וביאור זה כי הדברים אשר הם מסדר הנהגת העולם באים בסדר ובמחשבה עליהם לפי שהם קרובים אל העולם אבל הדברים אשר הם רחוקים מן העולם יש בהם היסח הדעת שהרי הם רחוקים מן סדר העולם ולכך אינם באים רק בהיסח הדעת ודבר אשר הם יוצאים מסדר העולם הם שלשה כי הדברי' שאינם בעצם רק שהם מקריים יוצאים מסדר העולם שהמקרה אינו מסדר המציאות. והמקריים הם שנים האחד הוא מקרה הטוב והשני הפך זה המקרה הרע. השלישי יוצא מסדר מסדר לא שהוא מקרה רק הוא מצד עלוי המעלה שהוא על סדר עולם הזה ולפיכך הדברים אשר הם רחוקים מסדר העולם הם אלו האחד הוא המציאה שלא בא לידו רק במקרה ולא כן שאר פרנסתו ומחייתו של אדם שהוא כסדר העולם אבל המציאה אינה כסדר העולם רק במקרה קרה והוא לטוב וכן העקרב שנושך את האדם איש מסדר העולם רק במקרה והוא לרע לא כן הכלב שאין הכלב ממית וגם הנחש אינו ממית כ"כ כמו העקרב. והוא יתברך ברא סדר העולם לא הטוב המקרה הפתאומי וגם לא ינהג ברע הגמור שהוא עקיצת עקרב המקרה הרע.

<strong>והמהר"ל מפראג<ref>נצח ישראל מ: "בפרק חלק "ואפס עצור ועזוב". כביכול אין עוזר ואין סומך לישראל כי הא דרבי זירא כי הוה משכח רבנן דמעסקי ביה אמרו להו במטותא מנייהו לא תרחקוה דתני ג' באין בהיסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב. וביאור ענין זה כי כאשר לא יהיה עצור ועזוב אז יתייאשו מן הגאולה ולא יחשבו כלל שיהיו נגאלים ואז יבא הגואל. כי ג' באים בהסח הדעת וכו' וביאור זה כי הדברים אשר הם מסדר הנהגת העולם באים בסדר ובמחשבה עליהם לפי שהם קרובים אל העולם אבל הדברים אשר הם רחוקים מן העולם יש בהם היסח הדעת שהרי הם רחוקים מן סדר העולם ולכך אינם באים רק בהיסח הדעת ודבר אשר הם יוצאים מסדר העולם הם שלשה כי הדברי' שאינם בעצם רק שהם מקריים יוצאים מסדר העולם שהמקרה אינו מסדר המציאות. והמקריים הם שנים האחד הוא מקרה הטוב והשני הפך זה המקרה הרע. השלישי יוצא מסדר מסדר לא שהוא מקרה רק הוא מצד עלוי המעלה שהוא על סדר עולם הזה ולפיכך הדברים אשר הם רחוקים מסדר העולם הם אלו האחד הוא המציאה שלא בא לידו רק במקרה ולא כן שאר פרנסתו ומחייתו של אדם שהוא כסדר העולם אבל המציאה אינה כסדר העולם רק במקרה קרה והוא לטוב וכן העקרב שנושך את האדם איש מסדר העולם רק במקרה והוא לרע לא כן הכלב שאין הכלב ממית וגם הנחש אינו ממית כ"כ כמו העקרב. והוא יתברך ברא סדר העולם לא הטוב המקרה הפתאומי וגם לא ינהג ברע הגמור שהוא עקיצת עקרב המקרה הרע.

אמנם המשיח הוא מדה שלישית מצד המעלה היותר גדולה והעליונה ואין זה מסדר העולם והנהגתו ולפיכך אלו ג' דברים מיוחדים לבא בהיסח הדעת כי הדבר כאשר מסיח דעתו מן הדבר הוא נבדל ממנו שהרי הסיח דעתו ממנו בא הרי בא מן המדריג' שיש לו דהיינו שהוא רחוק מן מדריגת האדם ודבר זה הוא דרך פתאומית דהיינו ענין פתאומי שכל ענין פתאומי אינו מסדר העולם ולפיכך א"א לבא כאשר מתעסקין בו כי אז לא היו מסיחין דעת ממנו ואין זה שייך למשיח כי במה שאלו ג' דברים הם נבדלים מן סדר הנהגת העולם הוא בא בהסח הדעת דוקא כי דבר שהוא בהסח הדעת ופתאומי הוא נבדל מן סדר העולם ופי' זה ברור בלי ספק. ומזה תבין המעלה העליונה שיהיה נבדל מכל סדר העולם וזה מעלתו העליונה של משיח כאשר תבין את הדברים האלו מאוד.

אמנם המשיח הוא מדה שלישית מצד המעלה היותר גדולה והעליונה ואין זה מסדר העולם והנהגתו ולפיכך אלו ג' דברים מיוחדים לבא בהיסח הדעת כי הדבר כאשר מסיח דעתו מן הדבר הוא נבדל ממנו שהרי הסיח דעתו ממנו בא הרי בא מן המדריג' שיש לו דהיינו שהוא רחוק מן מדריגת האדם ודבר זה הוא דרך פתאומית דהיינו ענין פתאומי שכל ענין פתאומי אינו מסדר העולם ולפיכך א"א לבא כאשר מתעסקין בו כי אז לא היו מסיחין דעת ממנו ואין זה שייך למשיח כי במה שאלו ג' דברים הם נבדלים מן סדר הנהגת העולם הוא בא בהסח הדעת דוקא כי דבר שהוא בהסח הדעת ופתאומי הוא נבדל מן סדר העולם ופי' זה ברור בלי ספק. ומזה תבין המעלה העליונה שיהיה נבדל מכל סדר העולם וזה מעלתו העליונה של משיח כאשר תבין את הדברים האלו מאוד.

</ref> הסביר </strong>שמשיח הוא מהדברים שאינם בסדר הנהגת העולם ורחוקים ממנו, ולכן נקראים באים ב'היסח הדעת'. שחוץ מהנהגת העולם הרגילה, יש מקרים חריגים לטוב – 'מציאה', ויש מקרים חריגים לרע – 'עקרב'. ומשיח הוא דבר מיוחד – שאינו בסדר הנהגת העולם הרגילה כלל.

</ref> הסביר </strong>שמשיח הוא מהדברים שאינם בסדר הנהגת העולם ורחוקים ממנו, ולכן נקראים באים ב'היסח הדעת'. שחוץ מהנהגת העולם הרגילה, יש מקרים חריגים לטוב – 'מציאה', ויש מקרים חריגים לרע – 'עקרב'. ומשיח הוא דבר מיוחד – שאינו בסדר הנהגת העולם הרגילה כלל.

ו<strong>רמ"ע פאנו<ref>מאמר העיתים סימן י"ט: ויש אמנם לנפש הממזר יחס עם מולידיו כגון עמון ומואב עם לוט ובנותיו בסוד תרי מגו תלתא ממעלי הגרה בלבד שהגמל והוא בן האמה קדם אלהים בתולדות והזמינו בנות לוט את עצמן ולכך והוא עצמו היה משרש הנחש הקדמוני ארור כשמו ועוד מלשון ובלע בהר הזה פני הלוט והוא היצר הרע כנרמז במדרש הנעלם וכבר אמרו עליו שמאל דוחה וימין מקרבת שהרי גדל במצות אצל אברהם ונתחכמו בנותיו במקום שאין אנשים לפי סברתן לחיות זרע מאביהן ופירשו חז"ל כי אין זרע האמור כאן אלא משיח צדקנו לא שתהא להם ידיעה פרטית בזה אלא כיון שתקעו מחשבתן לחיות זרע יהא ממלא את העולם שהיה שמם לגמרי לפי דעתן אם כן כוונו לזרע שהוא עצמו מלא כל הארץ הוא הדבר האמור בסוף רות רבתי בבראשית רבה כשנולד שת בצלם ודמות שנסתכלה חוה בזרע הבא ממקום אחר ודי בזה והנה השתדלה הבכירה תחלה לשלוט על אביה ועל עצמה לפיכך תקונה קשה דלית לה אבטחותא דוק ותשכח בדבר הלמד מענינו ועיין מאמר המלואים גבי ארבעה מיני בעלי חים שיש לכל אחד מהם סימן אחד של טהרה בלבד מכל הולך על ארבע והצעירה גם היא נמשכה אחר עצתה למדה ממעשיה והנה אשה מזרעת תחילה יולדת זכר והן היו מזידות בזה אף על פי שהיו מוטעין וכוונו לשם מצווה מכל מקום להיותו מעשה מגונה ביותר ועברה חמורה כמותה לא יספיק להיתרה היותה לשמה לפיכך נתרחקו הזכרים שלהן ולוט היה שוגג או אנוס בשכרותו לפיכך הנקבות הבאות מאיש מזריע תחלה מותרות לאלתר לבא בקהל ועם זה הגזירה הקדומה דידה עבדה להוציא יקר מזולל כטעם מצאתי דוד עבדי ואמרו חז"ל היכן מצאתנו בסדום דכתיב שתי בנותיך הנמצאות המשיח היוצא מהם הוא מציאה ועקרב בהיסח הדעת בלא הזמנה מושלמת כפי הראוי לדור שבן דוד בא שיהא כולו זכאי ויועיל אז היותו נולד משרש החצונים שלא יקטרגו עליו להזכיר עונות ראשונים וגם הנה קליפה קשה של עמון ומואב היתה לו ובסוד עקרב שפירושו מעיק רב בשתים דעות כמאמרם ז"ל דמחי בתר דמחי והוצרך צירוף אחר קודם שיצא לאויר העולם בקדושה ובטהרה ואם יבא בדור שכולו חייב תכתב זאת לדור אחרת בסוד מציאה ועקרב הן הם חבלי משיח.</ref>, </strong>ביאר באריכות, שמה שחטאו בנות לוט כדי להוליד מהן המשיח, הוא כדי שיהיה משורש החיצונים, ולא יקטרגו עליו להזכיר עוונות ראשונים, ויכול לבוא.

ו<strong>רמ"ע פאנו<ref>מאמר העיתים סימן י"ט: ויש אמנם לנפש הממזר יחס עם מולידיו כגון עמון ומואב עם לוט ובנותיו בסוד תרי מגו תלתא ממעלי הגרה בלבד שהגמל והוא בן האמה קדם אלהים בתולדות והזמינו בנות לוט את עצמן ולכך והוא עצמו היה משרש הנחש הקדמוני ארור כשמו ועוד מלשון ובלע בהר הזה פני הלוט והוא היצר הרע כנרמז במדרש הנעלם וכבר אמרו עליו שמאל דוחה וימין מקרבת שהרי גדל במצות אצל אברהם ונתחכמו בנותיו במקום שאין אנשים לפי סברתן לחיות זרע מאביהן ופירשו חז"ל כי אין זרע האמור כאן אלא משיח צדקנו לא שתהא להם ידיעה פרטית בזה אלא כיון שתקעו מחשבתן לחיות זרע יהא ממלא את העולם שהיה שמם לגמרי לפי דעתן אם כן כוונו לזרע שהוא עצמו מלא כל הארץ הוא הדבר האמור בסוף רות רבתי בבראשית רבה כשנולד שת בצלם ודמות שנסתכלה חוה בזרע הבא ממקום אחר ודי בזה והנה השתדלה הבכירה תחלה לשלוט על אביה ועל עצמה לפיכך תקונה קשה דלית לה אבטחותא דוק ותשכח בדבר הלמד מענינו ועיין מאמר המלואים גבי ארבעה מיני בעלי חים שיש לכל אחד מהם סימן אחד של טהרה בלבד מכל הולך על ארבע והצעירה גם היא נמשכה אחר עצתה למדה ממעשיה והנה אשה מזרעת תחילה יולדת זכר והן היו מזידות בזה אף על פי שהיו מוטעין וכוונו לשם מצווה מכל מקום להיותו מעשה מגונה ביותר ועברה חמורה כמותה לא יספיק להיתרה היותה לשמה לפיכך נתרחקו הזכרים שלהן ולוט היה שוגג או אנוס בשכרותו לפיכך הנקבות הבאות מאיש מזריע תחלה מותרות לאלתר לבא בקהל ועם זה הגזירה הקדומה דידה עבדה להוציא יקר מזולל כטעם מצאתי דוד עבדי ואמרו חז"ל היכן מצאתנו בסדום דכתיב שתי בנותיך הנמצאות המשיח היוצא מהם הוא מציאה ועקרב בהיסח הדעת בלא הזמנה מושלמת כפי הראוי לדור שבן דוד בא שיהא כולו זכאי ויועיל אז היותו נולד משרש החצונים שלא יקטרגו עליו להזכיר עונות ראשונים וגם הנה קליפה קשה של עמון ומואב היתה לו ובסוד עקרב שפירושו מעיק רב בשתים דעות כמאמרם ז"ל דמחי בתר דמחי והוצרך צירוף אחר קודם שיצא לאויר העולם בקדושה ובטהרה ואם יבא בדור שכולו חייב תכתב זאת לדור אחרת בסוד מציאה ועקרב הן הם חבלי משיח.</ref>, </strong>ביאר באריכות, שמה שחטאו בנות לוט כדי להוליד מהן המשיח, הוא כדי שיהיה משורש החיצונים, ולא יקטרגו עליו להזכיר עוונות ראשונים, ויכול לבוא.

<strong>בשם הבעל שם טוב<ref>בעש"ט עה"ת, פ' ויגש (מילקוט משה פ' ויחי): ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים בשם הבעל שם טוב אשר יקרא דרך מקרה שכל אחד ואחד ישב על עבודתו בהיסח הדעת ופתאום יבא משיח.</ref></strong> מובא שמשיח 'בא בהיסח הדעת', הוא כי יבוא כשכל אחד ואחד יהיה עסוק בעבודתו, ופתאום יבוא משיח.

<strong>בשם הבעל שם טוב<ref>בעש"ט עה"ת, פ' ויגש (מילקוט משה פ' ויחי): ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים בשם הבעל שם טוב אשר יקרא דרך מקרה שכל אחד ואחד ישב על עבודתו בהיסח הדעת ופתאום יבא משיח.</ref></strong> מובא שמשיח 'בא בהיסח הדעת', הוא כי יבוא כשכל אחד ואחד יהיה עסוק בעבודתו, ופתאום יבוא משיח.

<strong>ויש שביארו</strong><ref>קונטרס עניינו של מלך המשיח - (שערי ישיבה יג) - ע' 387, ושם 395 ביאור הרשד"ב וואלף.

<strong>ויש שביארו</strong><ref>קונטרס עניינו של מלך המשיח - (שערי ישיבה יג) - ע' 387, ושם 395 ביאור הרשד"ב וואלף.

ונפקא מינה פשוטה בין אם נאמר שהענין דמשיח הוא ענין שסיבתו טבעית או אלקית - לענין המהירות דביאת המשיח.

ונפקא מינה פשוטה בין אם נאמר שהענין דמשיח הוא ענין שסיבתו טבעית או אלקית - לענין המהירות דביאת המשיח.

כי הנה אמרו חז"ל ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב. שבדרך כלל כל המאורעות שבעולם אינם קורים ברגע אחד אלא בשלבים מתמשכים ועל כל דבר יש סימנים מקדימים מהם אפשר לדעת על העומד לקרות בקרוב אך ג' דברים אלו שמנו חז"ל באים לאדם בהפתעה גמורה היסח הדעת וגם אם רגע לפני כן לא היה להם כל סימן שבישר על העומד לקרות הרי ברגע שלאחרי זה כבר נמצאה המציאה או חלילה הכיש העקרב או שזכינו ובא משיח צדקנו.

כי הנה אמרו חז"ל ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב. שבדרך כלל כל המאורעות שבעולם אינם קורים ברגע אחד אלא בשלבים מתמשכים ועל כל דבר יש סימנים מקדימים מהם אפשר לדעת על העומד לקרות בקרוב אך ג' דברים אלו שמנו חז"ל באים לאדם בהפתעה גמורה היסח הדעת וגם אם רגע לפני כן לא היה להם כל סימן שבישר על העומד לקרות הרי ברגע שלאחרי זה כבר נמצאה המציאה או חלילה הכיש העקרב או שזכינו ובא משיח צדקנו.

והסיבה לזה מובנת בפשטות על פי הנ"ל:

והסיבה לזה מובנת בפשטות על פי הנ"ל:

כי כל ענין טבעי היינו ענין הקורה מחמת סיבות הקיימות בטבע וסיבות אלו הם הם הסימנים שהעידו על כך שהדבר עומד לקרות וזוהי גם הסיבה שהדבר נמשך משך זמן כיון שהצטברות הסיבות והשפעתם וכו' זהו דבר המורכב משלבים רבים שיחד אורכים זמן מה או גם זמן רב.

כי כל ענין טבעי היינו ענין הקורה מחמת סיבות הקיימות בטבע וסיבות אלו הם הם הסימנים שהעידו על כך שהדבר עומד לקרות וזוהי גם הסיבה שהדבר נמשך משך זמן כיון שהצטברות הסיבות והשפעתם וכו' זהו דבר המורכב משלבים רבים שיחד אורכים זמן מה או גם זמן רב.

וע"ד כל מהפיכה שלטונית שיש סיבות שגרמו לה ואורך זמן רב להצטברות הסיבות שיביאו למהפיכה ואח"כ ההתארגנות למהפיכה והמהפיכה עצמה כל שלב מוכרח לקחת משך זמן מסויים וככל שהמהפיכה תהי' גדולה יותר כך ידרש זמן ארוך יותר ליצירתה אך ביאת המשיח אף שהיא המהפיכה הכי גדולה שעם ישראל שבזמן הזה הם דווין סחופין ומטורפין - ישלטו על העולם כולו ומלך המשיח ירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, בכל זאת לא יארך הדבר זמן רב אלא יתרחש בהפתעה גמורה ובתוך זמן קצר ביותר.

וע"ד כל מהפיכה שלטונית שיש סיבות שגרמו לה ואורך זמן רב להצטברות הסיבות שיביאו למהפיכה ואח"כ ההתארגנות למהפיכה והמהפיכה עצמה כל שלב מוכרח לקחת משך זמן מסויים וככל שהמהפיכה תהי' גדולה יותר כך ידרש זמן ארוך יותר ליצירתה אך ביאת המשיח אף שהיא המהפיכה הכי גדולה שעם ישראל שבזמן הזה הם דווין סחופין ומטורפין - ישלטו על העולם כולו ומלך המשיח ירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, בכל זאת לא יארך הדבר זמן רב אלא יתרחש בהפתעה גמורה ובתוך זמן קצר ביותר.

והטעם לזה כנ"ל שביאת המשיח איננה ענין טבעי היינו שאינה קורית מחמת סיבות הקיימות בטבע אלא מחמת רצון ה' ולכן איננה דורשת סיבות טבעיות שיזמנו את התרחשותה ולכן גם לא צריך להיות לה כל סימנים מקדימים במציאות העולם ולכן ג"כ הדבר אינו צריך לארוך זמן אלא ברצות ה' לגאול את ישראל בו ברגע על כנפי נשרים הוא גואל אותם וזהו שאמרו חז"ל שמשיח בא בהיסח הדעת שגם כאשר נמצאים במצב כזה שאין הדעת והשכל הגלוי רואה שום מקום איך תבוא הגאולה הרי אדרבה היסח הדעת זה סימן מובהק הוא לגאולה הקרובה ונמצא שמאמר חז"ל זה אין כוונתו כפי שאפשר להבין משטחיות הלשון שאין לחשוב ולחכות ח"ו ע"ד הגאולה בכדי שיה' היסח הדעת אדרבה עיקר גדול באמונת ישראל אחכה לו בכל יום שיבוא כי אם הכוונה אשר מבלי הבט על זה שהדעת והשכל הגלוי אין רואה מקום לזה מאמינים אנו בתוקף האמונה שלמעלה מטעם ודעת.

והטעם לזה כנ"ל שביאת המשיח איננה ענין טבעי היינו שאינה קורית מחמת סיבות הקיימות בטבע אלא מחמת רצון ה' ולכן איננה דורשת סיבות טבעיות שיזמנו את התרחשותה ולכן גם לא צריך להיות לה כל סימנים מקדימים במציאות העולם ולכן ג"כ הדבר אינו צריך לארוך זמן אלא ברצות ה' לגאול את ישראל בו ברגע על כנפי נשרים הוא גואל אותם וזהו שאמרו חז"ל שמשיח בא בהיסח הדעת שגם כאשר נמצאים במצב כזה שאין הדעת והשכל הגלוי רואה שום מקום איך תבוא הגאולה הרי אדרבה היסח הדעת זה סימן מובהק הוא לגאולה הקרובה ונמצא שמאמר חז"ל זה אין כוונתו כפי שאפשר להבין משטחיות הלשון שאין לחשוב ולחכות ח"ו ע"ד הגאולה בכדי שיה' היסח הדעת אדרבה עיקר גדול באמונת ישראל אחכה לו בכל יום שיבוא כי אם הכוונה אשר מבלי הבט על זה שהדעת והשכל הגלוי אין רואה מקום לזה מאמינים אנו בתוקף האמונה שלמעלה מטעם ודעת.

</ref>, שהפירוש שמשיח מגיע בהיסח הדעת, הוא שמגיע במהירות ויכול להתגלות גם ללא סימנים מקדימים, וכמו עקרב ומציאה, שקודם לכן לא היה סימן כלל על העתיד לקרות. והטעם לזה: כי ביאת המשיח איננו עניין טבעי ההולך בסדר והנהגת הטבע.

</ref>, שהפירוש שמשיח מגיע בהיסח הדעת, הוא שמגיע במהירות ויכול להתגלות גם ללא סימנים מקדימים, וכמו עקרב ומציאה, שקודם לכן לא היה סימן כלל על העתיד לקרות. והטעם לזה: כי ביאת המשיח איננו עניין טבעי ההולך בסדר והנהגת הטבע.

<strong>וביאור נוסף<ref>עיון יעקב, סנהדרין צז, א: "אפשר דנקט אלו ג' שיבאו בלי שיאמר מתי יבא כי משיח אי יאמר מתי יבוא דאולי יבוא לרעתו שיסבלו חבלו של משיח כדלקמן, וכן מציאה אולי ישמע למלך ויקחו כל אשר לו כדאי' בברכות דף ס', וכן עקרב כדאמרינן בשבת דף קכא נזדמן לו נחשים ועקרבים הרגן בידוע שנזדמן לו להרגן לא הרגן בידוע שיצאו להרגו, לכן על ג' דברים אלו לא יאמר מתי יבוא, כיון שאינו יודע אם הוא לרעה או לטובה, רק אם מעצמן באין לו בלי רעה ישמח בטובתו.</ref></strong> מהו 'היסח הדעת', כי יש אנשים המסיחים דעת ואינם מקווים לביאתו שחוששים שיבוא משיח, שמא יסבלו מחבלי משיח. וכמו שאינו מקווה למצוא מציאה, שמא בגלל זה יקחו את רכושו, וכן עקרב שאינו מצפה לו.

<strong>וביאור נוסף<ref>עיון יעקב, סנהדרין צז, א: "אפשר דנקט אלו ג' שיבאו בלי שיאמר מתי יבא כי משיח אי יאמר מתי יבוא דאולי יבוא לרעתו שיסבלו חבלו של משיח כדלקמן, וכן מציאה אולי ישמע למלך ויקחו כל אשר לו כדאי' בברכות דף ס', וכן עקרב כדאמרינן בשבת דף קכא נזדמן לו נחשים ועקרבים הרגן בידוע שנזדמן לו להרגן לא הרגן בידוע שיצאו להרגו, לכן על ג' דברים אלו לא יאמר מתי יבוא, כיון שאינו יודע אם הוא לרעה או לטובה, רק אם מעצמן באין לו בלי רעה ישמח בטובתו.</ref></strong> מהו 'היסח הדעת', כי יש אנשים המסיחים דעת ואינם מקווים לביאתו שחוששים שיבוא משיח, שמא יסבלו מחבלי משיח. וכמו שאינו מקווה למצוא מציאה, שמא בגלל זה יקחו את רכושו, וכן עקרב שאינו מצפה לו.

<strong>ביאור נוסף<ref> עין יעקב, בפי' עין אברהם, פרק חלק: עי' רש"א שיגע בזה לפרש שיהי' ג' העניינים בעניין אחד, ול"נ לפרש כפושטו שמלמדינו בזה לבלי נחשוב בדבר המקרים אשר המה רחוקים שימצא כ"א לפעמים באיזה זמן, הן לטובה כגון מציאה או לירא מרעה כגון נשיכת עקרב כי א"א ליזהר מן הרע הבאה בלי הכנה וא"א לחפש ולחשוב בדבר טובה כמציאה הבאה וכן בעניין ביאת המשיח לא יועיל מה שיחשוב חשבונות ביאתו כי לא יוכל האדם לדעת זאת ע"כ בא יבוא פתאום ביאת אשר לא חשבנו עליו מאומה.</ref></strong>הוא, שלא יועיל החשבונות לביאת המשיח, כשם שלא מועיל הזהירות מרע הבא בלי הכנה כעקרב, או המחשבה על עניין טוב בלתי צפוי, כמציאה.

<strong>ביאור נוסף<ref> עין יעקב, בפי' עין אברהם, פרק חלק: עי' רש"א שיגע בזה לפרש שיהי' ג' העניינים בעניין אחד, ול"נ לפרש כפושטו שמלמדינו בזה לבלי נחשוב בדבר המקרים אשר המה רחוקים שימצא כ"א לפעמים באיזה זמן, הן לטובה כגון מציאה או לירא מרעה כגון נשיכת עקרב כי א"א ליזהר מן הרע הבאה בלי הכנה וא"א לחפש ולחשוב בדבר טובה כמציאה הבאה וכן בעניין ביאת המשיח לא יועיל מה שיחשוב חשבונות ביאתו כי לא יוכל האדם לדעת זאת ע"כ בא יבוא פתאום ביאת אשר לא חשבנו עליו מאומה.</ref></strong>הוא, שלא יועיל החשבונות לביאת המשיח, כשם שלא מועיל הזהירות מרע הבא בלי הכנה כעקרב, או המחשבה על עניין טוב בלתי צפוי, כמציאה.

<strong>ביאור נוסף<ref>מאורי אור (שיכון סקוור תשס"א ע רמ) - בתוך 'מרגליות הש"ס' סנהדרין תלט : הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זצוק"ל אמר על מה שאיתא בגמ' שלשה באין בהיסח הדעת ואלו הן משיח מציאה ועקרב וקשה דבשלמא מציאה ועקרב שלא עלה דעתו לחשוב ע"ז ולהתכונן לזה כיון שלא ידע מאומה מובן שפיר שבאין בהיסח הדעת אך על משיח איך אמרו שבא בהיסח הדעת הרי כל היום מצפים אנו לביאת משיח צדקנו שיהיה בקרוב ואיך קרי ליה בהיסח הדעת רי"ל ע"פ דידוע דכמו שכלל ישראל מצפים לביאת המשיח כמו כן רוצה משיח צדקנו לבוא אלינו וחפץ להתגלות בכל עת ועידן ובכל דור ודור שולחים אותו לראות פני הדור אם הוא דור הראוי לקבל את פניו ואחר שרואה אותם אף שתשוקתו גדולה לבוא ממתין הוא לאות מאת השי"ת שיתגלה אליהם אך אם השעה עדיין לא הגיעה אזי אין ה' מצווה לו וכן בכל דור ודור. וכן יהיה כשיגיע קץ הגאולה כאשר השי"ת יחפוץ לשלוח את משיח לגאלינו בגאולה שלימה ישלח אותו כדרכו שיראה את הדור אם הוא דור ראוי אבל כאשר הדור לא יהיה בבחי' כזאת ח"ו יחשוב משיח שבודאי לא יצוה לו השי"ת להתנלות אך מכיון שהשי"ת כבר החליט שהגיע שעת הגאולה אזי הוא יצוה עליו להתנלות ולגאול את כלל ישראל וזהו הכוונה בהיסח הדעת היינו בהיסח הדעת של משיח צדקנו שהגם שיחשוב שעדיין לא ראויים ישראל להיגאל מ"מ יצוה עליו השי"ת שיבא אז אל עם ה' לגאלינו גאולת עולם בב"א</ref></strong>הוא, שאין הפירוש 'היסח הדעת' על עם ישראל, שהרי שאנו מצפים ומתכוננים לביאת המשיח. אלא הוא היסח הדעת של המשיח עצמו, שיראה שאין הדור ראוי ויסיח דעתו מלגאול את עם ישראל, אלא שאז ישלחהו ה'.

<strong>ביאור נוסף<ref>מאורי אור (שיכון סקוור תשס"א ע רמ) - בתוך 'מרגליות הש"ס' סנהדרין תלט : הרה"ק ר' אהרן מטשערנאביל זצוק"ל אמר על מה שאיתא בגמ' שלשה באין בהיסח הדעת ואלו הן משיח מציאה ועקרב וקשה דבשלמא מציאה ועקרב שלא עלה דעתו לחשוב ע"ז ולהתכונן לזה כיון שלא ידע מאומה מובן שפיר שבאין בהיסח הדעת אך על משיח איך אמרו שבא בהיסח הדעת הרי כל היום מצפים אנו לביאת משיח צדקנו שיהיה בקרוב ואיך קרי ליה בהיסח הדעת רי"ל ע"פ דידוע דכמו שכלל ישראל מצפים לביאת המשיח כמו כן רוצה משיח צדקנו לבוא אלינו וחפץ להתגלות בכל עת ועידן ובכל דור ודור שולחים אותו לראות פני הדור אם הוא דור הראוי לקבל את פניו ואחר שרואה אותם אף שתשוקתו גדולה לבוא ממתין הוא לאות מאת השי"ת שיתגלה אליהם אך אם השעה עדיין לא הגיעה אזי אין ה' מצווה לו וכן בכל דור ודור. וכן יהיה כשיגיע קץ הגאולה כאשר השי"ת יחפוץ לשלוח את משיח לגאלינו בגאולה שלימה ישלח אותו כדרכו שיראה את הדור אם הוא דור ראוי אבל כאשר הדור לא יהיה בבחי' כזאת ח"ו יחשוב משיח שבודאי לא יצוה לו השי"ת להתנלות אך מכיון שהשי"ת כבר החליט שהגיע שעת הגאולה אזי הוא יצוה עליו להתנלות ולגאול את כלל ישראל וזהו הכוונה בהיסח הדעת היינו בהיסח הדעת של משיח צדקנו שהגם שיחשוב שעדיין לא ראויים ישראל להיגאל מ"מ יצוה עליו השי"ת שיבא אז אל עם ה' לגאלינו גאולת עולם בב"א</ref></strong>הוא, שאין הפירוש 'היסח הדעת' על עם ישראל, שהרי שאנו מצפים ומתכוננים לביאת המשיח. אלא הוא היסח הדעת של המשיח עצמו, שיראה שאין הדור ראוי ויסיח דעתו מלגאול את עם ישראל, אלא שאז ישלחהו ה'.

<strong>עוד ביאור<ref>בישישים חכמה ירושלים תשנ"ד ע' קכ"א (בתוך: מרגליות הש"ס סנהדרין). הרה"ק רבי דוד מטאלנא זצ"ל אמר איתא אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת וגם אמרו שבא בדור שכולו זכאי או כולו חייב ולכן כאשר יבוא העת שיהיו מוכרחים כבר לגאול את ישראל אזי יסיח הקב"ה דעתו מהרשעים וממילא ישארו זכאים.</ref> הוא</strong> שהכוונה הוא להיסח הדעת של ה', שיסיח דעתו מהרשעים, ואז יהיה הדור כולו זכאי, ויבוא המשיח.

<strong>עוד ביאור<ref>בישישים חכמה ירושלים תשנ"ד ע' קכ"א (בתוך: מרגליות הש"ס סנהדרין). הרה"ק רבי דוד מטאלנא זצ"ל אמר איתא אין בן דוד בא אלא בהיסח הדעת וגם אמרו שבא בדור שכולו זכאי או כולו חייב ולכן כאשר יבוא העת שיהיו מוכרחים כבר לגאול את ישראל אזי יסיח הקב"ה דעתו מהרשעים וממילא ישארו זכאים.</ref> הוא</strong> שהכוונה הוא להיסח הדעת של ה', שיסיח דעתו מהרשעים, ואז יהיה הדור כולו זכאי, ויבוא המשיח.

<strong>ויש מי שהסביר<ref>ש"ך עה"ת פרשת וישב - "שמעתי בשם ה' יעקב ארי"ז ז"ל שקבל מרבותיו למה היחס והשררה והמלכות של ישראל יהיה על זה הדרך שהרואה יראה שח"ו יש בו צד ממזרות וכן עניין בועז שלא הוליד מאשה אחרת אלא מבת של עגלון שהוא ממואב וכבר ידעת מואב מאין בא, ודוד ג"כ אמרו שנתאה ישי לאמתו ואמר לה שתטהר מטומאתה והלכה ואמרה לגבירתה והלכה גבירתה וטהרה עצמה ובאה ולנה בבית האמה ובא ישי ושכב עמה בחושבו שהיא האמה ואח"כ נמצאת אשתו מעוברת ובחשבו שאינה מעוברת ממנו ולזה עשה לדוד רועה כדי שהארי או הדב יהרגנו כי היה שונא אותו ואמו ג"כ שנאתו ולזה אבן מאסו הבונים שהם אבי ואמו הייתה לראש פינה, ורחבעם ג"כ מנעמה העמונית אלא שעשה הקב"ה כן כדי להביא מלך המשיח בהיסח הדעת כדי שלא יקטרג המקטרג כמו שאמר בזוהר ת"ח תיאובתא דדרגין מסאבין לאו איהו אלא לקטרגא בסטרין קדישין יעקב דאיהו קדישא כלהו כמן ליה וקטרגו בהדיה בקדמיתא נשכיה חויא כד"א ויגע בכף ירכו וגו' ולזה רמזו ז"ל נחש מציאה משיח באין בהיסח הדעת של מקטרג הלא תראה שנתנה תורה בהיסח דעתו של השטן כמו שאמרו פרק ר' עקיבא בא שטן לפני הקב"ה ואמר לו תורה היכן וכו א"כ עשה הקב"ה כן כדי שיסיח השטן דעתו ויאמר השררה והמשיח לא יבאו אלא מהיחס והקדושה ולא יבא על זה הדרך, וכן תמר במלואה תי"ו מ"מ רי"ש, גי' זה"ו כד"י להסי"ח דע"ת השט"ן ע' ג' האותיות והכל כמוס. טכן תמר במלואה בגי' אלף ו' אותיות פלא"ו, אל"ף פירוש מכוסה וכמוס כמו כי יפלא תרגום ארי יתכסי וכו', וסימן ולא ידע כי לוט הוא השטן מארי שלוטין לא ידע בשכבה שיצא משם מי שנאמר בו כרע רבץ כארי שהוא על שלמה ובקומה על מלך המשיח לא ידע שאלו יוצאים ממנה כי הי"ת הסיח דעתו. ויט אליה נטה ליבו לה ונתאוה כמו שאחז"ל במדרש אמז הקב"ה לשר של תאוה ולזה אמר לה הבה נא אבוא אליך הב"ה ה"א בי"ת ה"א גימ' התאו"ה בא"ה גם ז"ה בי"ת ולא בית שוע גם י"ב ב"ית בך יושלם ביתו של יעקב שהוא י"ב. ותאמר מה תתן וגו' ויאמר אנכי שהוא הקב"ה כביכול ישל גד"י עזי"ם מ"ן הצא"ן גימ' זהו המשיח ע"ה ותאמר אם תתן ערבון עד שלח"ך, גימ' משיח"ח. מכאן עד שיבוא משיח מי ירעה העם וינהג ויתן להם רעבונם, ויאמר מה הערבון אשר אתן לך . . ותהר לו לא שח"ו כוונה לאתנן שכוונה ג"כ היא לו להעמיד ממנו מלכים ונביאים ויצא ממנו פרץ שפרץ ובר שכשראה השטן שהוציא ידו זרח הסיח דעתו לומר מאחר שלא יצא ראשונה אין לו מלכות ובהיסח דעתו פרץ ויצא וזרח השמש. . ".</ref></strong> הדברים, ש'אין משיח בא אלא בהיסח הדעת', הוא בהיסח הדעת של השטן המקטרג שלא יבוא משיח, והקב"ה מסיח את דעתו שלא יפריע להתגלות הגאולה. וזוהי הסיבה שייחוסו של מלך המשיח היא באופן שהמתבונן חושב שיש בו איזה פגם וכו'. כי כך מגיע המשיח מצד שאין המקטרג ממתין לו.

<strong>ויש מי שהסביר<ref>ש"ך עה"ת פרשת וישב - "שמעתי בשם ה' יעקב ארי"ז ז"ל שקבל מרבותיו למה היחס והשררה והמלכות של ישראל יהיה על זה הדרך שהרואה יראה שח"ו יש בו צד ממזרות וכן עניין בועז שלא הוליד מאשה אחרת אלא מבת של עגלון שהוא ממואב וכבר ידעת מואב מאין בא, ודוד ג"כ אמרו שנתאה ישי לאמתו ואמר לה שתטהר מטומאתה והלכה ואמרה לגבירתה והלכה גבירתה וטהרה עצמה ובאה ולנה בבית האמה ובא ישי ושכב עמה בחושבו שהיא האמה ואח"כ נמצאת אשתו מעוברת ובחשבו שאינה מעוברת ממנו ולזה עשה לדוד רועה כדי שהארי או הדב יהרגנו כי היה שונא אותו ואמו ג"כ שנאתו ולזה אבן מאסו הבונים שהם אבי ואמו הייתה לראש פינה, ורחבעם ג"כ מנעמה העמונית אלא שעשה הקב"ה כן כדי להביא מלך המשיח בהיסח הדעת כדי שלא יקטרג המקטרג כמו שאמר בזוהר ת"ח תיאובתא דדרגין מסאבין לאו איהו אלא לקטרגא בסטרין קדישין יעקב דאיהו קדישא כלהו כמן ליה וקטרגו בהדיה בקדמיתא נשכיה חויא כד"א ויגע בכף ירכו וגו' ולזה רמזו ז"ל נחש מציאה משיח באין בהיסח הדעת של מקטרג הלא תראה שנתנה תורה בהיסח דעתו של השטן כמו שאמרו פרק ר' עקיבא בא שטן לפני הקב"ה ואמר לו תורה היכן וכו א"כ עשה הקב"ה כן כדי שיסיח השטן דעתו ויאמר השררה והמשיח לא יבאו אלא מהיחס והקדושה ולא יבא על זה הדרך, וכן תמר במלואה תי"ו מ"מ רי"ש, גי' זה"ו כד"י להסי"ח דע"ת השט"ן ע' ג' האותיות והכל כמוס. טכן תמר במלואה בגי' אלף ו' אותיות פלא"ו, אל"ף פירוש מכוסה וכמוס כמו כי יפלא תרגום ארי יתכסי וכו', וסימן ולא ידע כי לוט הוא השטן מארי שלוטין לא ידע בשכבה שיצא משם מי שנאמר בו כרע רבץ כארי שהוא על שלמה ובקומה על מלך המשיח לא ידע שאלו יוצאים ממנה כי הי"ת הסיח דעתו. ויט אליה נטה ליבו לה ונתאוה כמו שאחז"ל במדרש אמז הקב"ה לשר של תאוה ולזה אמר לה הבה נא אבוא אליך הב"ה ה"א בי"ת ה"א גימ' התאו"ה בא"ה גם ז"ה בי"ת ולא בית שוע גם י"ב ב"ית בך יושלם ביתו של יעקב שהוא י"ב. ותאמר מה תתן וגו' ויאמר אנכי שהוא הקב"ה כביכול ישל גד"י עזי"ם מ"ן הצא"ן גימ' זהו המשיח ע"ה ותאמר אם תתן ערבון עד שלח"ך, גימ' משיח"ח. מכאן עד שיבוא משיח מי ירעה העם וינהג ויתן להם רעבונם, ויאמר מה הערבון אשר אתן לך . . ותהר לו לא שח"ו כוונה לאתנן שכוונה ג"כ היא לו להעמיד ממנו מלכים ונביאים ויצא ממנו פרץ שפרץ ובר שכשראה השטן שהוציא ידו זרח הסיח דעתו לומר מאחר שלא יצא ראשונה אין לו מלכות ובהיסח דעתו פרץ ויצא וזרח השמש. . ".</ref></strong> הדברים, ש'אין משיח בא אלא בהיסח הדעת', הוא בהיסח הדעת של השטן המקטרג שלא יבוא משיח, והקב"ה מסיח את דעתו שלא יפריע להתגלות הגאולה. וזוהי הסיבה שייחוסו של מלך המשיח היא באופן שהמתבונן חושב שיש בו איזה פגם וכו'. כי כך מגיע המשיח מצד שאין המקטרג ממתין לו.

<strong>ובשפת אמת </strong>כתב, ש'היסח הדעת' הוא שהגאלה האחרונה תהיה בישועת ה' בלבד, וכמו שלידת המשיח הייתה בשעת החורבן, שהיו כולם טרודים בצערם<ref>בראשית וישב תרמג - במדרש כי אנכי ידעתי את המחשבות כו' כולם עסוקין בשקן ותעניתן כו' והקב"ה היה עסוק לברוא אורו של משיח הענין הוא דאיתא משיח בא בהיסח הדעת פירוש שגאולה אחרונה היא בישועת השם יתברך בלי השגת שכל אנושי וכמו כן לידת משיח היה בהיסח הדעת שהיו כולם טרודים בצערם ויש להבין כי בודאי כל מחלוקת של השבטים היה לשם שמים לכן נתקיים שיש משיח בן יוסף ובן דוד וכל אחד היה תופס לפי דעתו כי המלכות מגיע ליהודה או ליוסף וכולם כיוונו לשמים אלו ואלו דברי אלקים חיים וצריך להיות ב' הבחינות משיח בן יוסף המתחיל ובן דוד הגומר ולכן היה הסדר כן שמקודם נכסה מהם יוסף הצדיק ואז נולד משיח בן דוד והקב"ה יודע המחשבות ראה דעת כולם למצוא האמת ונפלו במבוכה בדבר שאין ביבולת בני אדם לקיים בפועל בשלימות וצירף הקב"ה מחשבה טובה שלהם וברא אורו של משיח.</ref>.

<strong>ובשפת אמת </strong>כתב, ש'היסח הדעת' הוא שהגאלה האחרונה תהיה בישועת ה' בלבד, וכמו שלידת המשיח הייתה בשעת החורבן, שהיו כולם טרודים בצערם<ref>בראשית וישב תרמג - במדרש כי אנכי ידעתי את המחשבות כו' כולם עסוקין בשקן ותעניתן כו' והקב"ה היה עסוק לברוא אורו של משיח הענין הוא דאיתא משיח בא בהיסח הדעת פירוש שגאולה אחרונה היא בישועת השם יתברך בלי השגת שכל אנושי וכמו כן לידת משיח היה בהיסח הדעת שהיו כולם טרודים בצערם ויש להבין כי בודאי כל מחלוקת של השבטים היה לשם שמים לכן נתקיים שיש משיח בן יוסף ובן דוד וכל אחד היה תופס לפי דעתו כי המלכות מגיע ליהודה או ליוסף וכולם כיוונו לשמים אלו ואלו דברי אלקים חיים וצריך להיות ב' הבחינות משיח בן יוסף המתחיל ובן דוד הגומר ולכן היה הסדר כן שמקודם נכסה מהם יוסף הצדיק ואז נולד משיח בן דוד והקב"ה יודע המחשבות ראה דעת כולם למצוא האמת ונפלו במבוכה בדבר שאין ביבולת בני אדם לקיים בפועל בשלימות וצירף הקב"ה מחשבה טובה שלהם וברא אורו של משיח.</ref>.

<strong>ואדמו"ר הזקן ב'תניא'<ref>אדה"ז - אגה"ק ס"ד: והנה על מילת הערלה ממש כתי' ומלתם את ערלת לבבכם אתם בעצמכם אך להסיר הקליפה הדקה זהו דבר הקשה על האדם וע"ז נא' בביאת המשיח ומל ה' אלהיך את לבבך כו' לאהבה את ה' אלהיך בכל ללבך ובכל נפשך למען חייך כלומר למען כי ה' לבדו הוא כל חייך ממש, שלכן אהבה זו היא מעומקא דלבא מנקודה פנימית ממש כנ"ל ולמעלה מבחינת הדעת ולכן משיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל והיא גילוי בחינת נקודה פנימית הכללית ויציאת השכינה הכללית מהגלות והשביה לעד ולעולמי עולמים וכן כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל יוצאת מהגלות והשביה לפי שעה בחיי שעה זו תפילה ועבודה שבלב מעומקא דלבא מבחינת נקודה הפנימית הנגלית מהערלה ועולה למעלה לדבקה בו בתשוקה עזה בבחינת למען חייך והוא גם כן בבחי' היסח הדעת האדם כי בחנה זו היא למעלה מדעת האדם והתבוננתו בגדולת ה' רק היא בחינת מתנה נתונה מאת ה' מן השמים מהארת בחי' פנים העליונים כמ"ש יאר ה' פניו אליך וכמ"ש ומל ה' אלקיך כו'.

<strong>ואדמו"ר הזקן ב'תניא'<ref>אדה"ז - אגה"ק ס"ד: והנה על מילת הערלה ממש כתי' ומלתם את ערלת לבבכם אתם בעצמכם אך להסיר הקליפה הדקה זהו דבר הקשה על האדם וע"ז נא' בביאת המשיח ומל ה' אלהיך את לבבך כו' לאהבה את ה' אלהיך בכל ללבך ובכל נפשך למען חייך כלומר למען כי ה' לבדו הוא כל חייך ממש, שלכן אהבה זו היא מעומקא דלבא מנקודה פנימית ממש כנ"ל ולמעלה מבחינת הדעת ולכן משיח בא בהיסח הדעת לכללות ישראל והיא גילוי בחינת נקודה פנימית הכללית ויציאת השכינה הכללית מהגלות והשביה לעד ולעולמי עולמים וכן כל ניצוץ פרטי מהשכינה שבנפש כל אחד מישראל יוצאת מהגלות והשביה לפי שעה בחיי שעה זו תפילה ועבודה שבלב מעומקא דלבא מבחינת נקודה הפנימית הנגלית מהערלה ועולה למעלה לדבקה בו בתשוקה עזה בבחינת למען חייך והוא גם כן בבחי' היסח הדעת האדם כי בחנה זו היא למעלה מדעת האדם והתבוננתו בגדולת ה' רק היא בחינת מתנה נתונה מאת ה' מן השמים מהארת בחי' פנים העליונים כמ"ש יאר ה' פניו אליך וכמ"ש ומל ה' אלקיך כו'.

וראה ביאור ע"ז בספר הליקוטים צ"צ ח ע' רנז "בנימין זאב יטרף כו' במדרש מה הזאב חוטף ובבחיי כ' שזהו מ"ש סוף שופטים בענין שבט בנימין וחטפתם לכם נשים וע' כה"ג פ"ט דב"מ דק"ד א' ובשעת כניסתם לחופה כו' וחוטפים אותם כו' וה"ע מהירות הענין שלא ילך במתון ולאט לאט כ"א בזריזות ומהירות וגם בא בהיסח הדעת של הנחטף וא"כ יש בזה מעלה כי ענין המהירות ע"ד אחישנה וכמ"ש בענין ויגמול שקדים כו' שיש ב' המשכות כו' כמ"ש הרמ"ז פ' שלח דקנ"ח וכך היחוד העליון שלמעלה מההשתלשלות בא במהירות ע"ד קול דודי כו' מדלג כו' וכענין קפיצת הדרך דאליעזר כו' . . וענין היסח הדעת הנה משיח בא בהיסח הדעת ופי' הטעם באג"ה סי' ד' לפי שהוא בחי' שלמעלה מהדעת היינו גילוי פנימית נקודת הלב שהיא למעלה מהדעת וה"ע יציאת השכינה מהשביה . . ועד"ז ענין וחטפתם בהיסח הדעת אשר הנשמה נק' בנות ירושלים ושיצאו מגלותם בגוף ונה"ב להתייחד באור ה' להיות בחי' אשה אש ה' המקבל מאיש אש יו"ד זה בא בהיסח הדעת רק בתורת מתנה כו' ע"ש . . לפי שהיא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת ע"כ אין שייך בזה הכנה והזמנה ועד"ז י"ל משארז"ל מה הזאב חוטף כך המזבח חוטף קרבנות...".

וראה ביאור ע"ז בספר הליקוטים צ"צ ח ע' רנז "בנימין זאב יטרף כו' במדרש מה הזאב חוטף ובבחיי כ' שזהו מ"ש סוף שופטים בענין שבט בנימין וחטפתם לכם נשים וע' כה"ג פ"ט דב"מ דק"ד א' ובשעת כניסתם לחופה כו' וחוטפים אותם כו' וה"ע מהירות הענין שלא ילך במתון ולאט לאט כ"א בזריזות ומהירות וגם בא בהיסח הדעת של הנחטף וא"כ יש בזה מעלה כי ענין המהירות ע"ד אחישנה וכמ"ש בענין ויגמול שקדים כו' שיש ב' המשכות כו' כמ"ש הרמ"ז פ' שלח דקנ"ח וכך היחוד העליון שלמעלה מההשתלשלות בא במהירות ע"ד קול דודי כו' מדלג כו' וכענין קפיצת הדרך דאליעזר כו' . . וענין היסח הדעת הנה משיח בא בהיסח הדעת ופי' הטעם באג"ה סי' ד' לפי שהוא בחי' שלמעלה מהדעת היינו גילוי פנימית נקודת הלב שהיא למעלה מהדעת וה"ע יציאת השכינה מהשביה . . ועד"ז ענין וחטפתם בהיסח הדעת אשר הנשמה נק' בנות ירושלים ושיצאו מגלותם בגוף ונה"ב להתייחד באור ה' להיות בחי' אשה אש ה' המקבל מאיש אש יו"ד זה בא בהיסח הדעת רק בתורת מתנה כו' ע"ש . . לפי שהיא אתעדל"ע שלמעלה מאתעדל"ת ע"כ אין שייך בזה הכנה והזמנה ועד"ז י"ל משארז"ל מה הזאב חוטף כך המזבח חוטף קרבנות...".

</ref>, </strong>ביאר שמשיח הוא גילוי נקודה פנימית וכללית, ויציאת השכינה הכללית מהגלות. וכיון שנקודה זו היא בעומק הלב, נקראת למעלה מדעת האדם. וזהו 'אין משיח בא אלא בהיסח הדעת'.

</ref>, </strong>ביאר שמשיח הוא גילוי נקודה פנימית וכללית, ויציאת השכינה הכללית מהגלות. וכיון שנקודה זו היא בעומק הלב, נקראת למעלה מדעת האדם. וזהו 'אין משיח בא אלא בהיסח הדעת'.

<strong>והרבי<ref>כ"ק אד"ש - בלק, י"ז תמוז תנש"א: ויש להוסיף בביאור הצורך והמעלה דלימוד התורה בעניני משיח וגאולה ובנין ביהמ"ק השלישי ככניסה להתחלת ימות המשיח - ובהקדמה:

<strong>והרבי<ref>כ"ק אד"ש - בלק, י"ז תמוז תנש"א: ויש להוסיף בביאור הצורך והמעלה דלימוד התורה בעניני משיח וגאולה ובנין ביהמ"ק השלישי ככניסה להתחלת ימות המשיח - ובהקדמה:

אף שאמרו חזל שמשיח בא "בהיסח הדעת" אין זה בסתירה ח"ו למחשבה והתבוננות באופן של "דעת" ("שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד ויתקע מחשבתו בחוזק") בעניני משיח וגאולה [ולכל לראש המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח "הנה זה בא", כיון שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, וסיימו כל עניני העבודה בשלימות, ככל פרטי הדברים האמורים לעיל . . - כי "היסח הדעת" פירושו "למעלה מן הדעת", היינו שלאחרי שענין זה חודר בדעתו (ע"י המחשבה וההתבוננות כו)' ה"ז נעשה אצלו באופן ש(בהיסח ו)למעלה מן הדעת.

אף שאמרו חזל שמשיח בא "בהיסח הדעת" אין זה בסתירה ח"ו למחשבה והתבוננות באופן של "דעת" ("שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד ויתקע מחשבתו בחוזק") בעניני משיח וגאולה [ולכל לראש המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח "הנה זה בא", כיון שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, וסיימו כל עניני העבודה בשלימות, ככל פרטי הדברים האמורים לעיל . . - כי "היסח הדעת" פירושו "למעלה מן הדעת", היינו שלאחרי שענין זה חודר בדעתו (ע"י המחשבה וההתבוננות כו)' ה"ז נעשה אצלו באופן ש(בהיסח ו)למעלה מן הדעת.

ובנוגע לפועל למרות השטורעם שבדבר בתקופה האחרונה בשנה זו תהא שנת נפלאות אראנו לאחרי ראיית הנפלאות המעידות שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו", רואים שישנו קושי ("עס קומט שווער") להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש עד שיתחילו "לחיות" בעניני משיח וגאולה".

ובנוגע לפועל למרות השטורעם שבדבר בתקופה האחרונה בשנה זו תהא שנת נפלאות אראנו לאחרי ראיית הנפלאות המעידות שזוהי ה"שנה שמלך המשיח נגלה בו", רואים שישנו קושי ("עס קומט שווער") להחדיר ההכרה וההרגשה שעומדים על סף ימות המשיח ממש עד שיתחילו "לחיות" בעניני משיח וגאולה".

</ref>, </strong>ביאר בכמה מקומות, על פי ביאור רבינו הזקן, ש'היסח הדעת', הוא תקיעה בחוזק בדעתו, עד שנעשה 'למעלה מן הדעת'. כלומר, על ידי המחשבה וההתבוננות התמידית בענייני משיח וגאולה, כולל המחשבה וההתבוננות בכך שעומדים כבר בכניסה לימות המשיח, ו'הנה זה בא'. נעשה אצל האדם באופן שבהיסח ולמעלה מן הדעת.

</ref>, </strong>ביאר בכמה מקומות, על פי ביאור רבינו הזקן, ש'היסח הדעת', הוא תקיעה בחוזק בדעתו, עד שנעשה 'למעלה מן הדעת'. כלומר, על ידי המחשבה וההתבוננות התמידית בענייני משיח וגאולה, כולל המחשבה וההתבוננות בכך שעומדים כבר בכניסה לימות המשיח, ו'הנה זה בא'. נעשה אצל האדם באופן שבהיסח ולמעלה מן הדעת.

<strong>ועוד ביאר הרבי</strong><ref>התוועדויות תשי"ג חלק ג' ע' 95 - ישנם השואלים על זה שמדברים תמיד שצריכים להתכונן למשיח ממאמר רז"ל "ג' באין בהיסח הדעת . . משיח".

<strong>ועוד ביאר הרבי</strong><ref>התוועדויות תשי"ג חלק ג' ע' 95 - ישנם השואלים על זה שמדברים תמיד שצריכים להתכונן למשיח ממאמר רז"ל "ג' באין בהיסח הדעת . . משיח".

כנראה שהם מחמירים גדולים ובמילא מחמירים ביותר גם בענין דהיסח הדעת שאסור לחשוב על משיח לגמרי כי המחשבה על משיח וההכנה לביאתו - טוענים הם - מעכבים ח"ו את ביאת המשיח!

כנראה שהם מחמירים גדולים ובמילא מחמירים ביותר גם בענין דהיסח הדעת שאסור לחשוב על משיח לגמרי כי המחשבה על משיח וההכנה לביאתו - טוענים הם - מעכבים ח"ו את ביאת המשיח!

אך הענין הוא שמשיח בא בהיסח הדעת פירושו שההכנה לביאת המשיח היא ע"י עבודה שהיא באופן של היסח הדעת, שזהו"ע בירור הניצוצות אפילו בדברים הפכיים ע"ד שנתבאר לעיל ס"ו בפירוש הלשון "היסח הדעת" שהוא עקירת המחשבה לענין הפכי (וכנ"ל שמשום זה נקרא הגלות בשם נסיעה כי נסיעה הוא אותו הענין ד"היסח (הדעת)"), וזהו גם שמשיח בא בהיסח הדעת, היינו, ע"י העבודה דבירור הניצוצות גם בדברים הפכיים.

אך הענין הוא שמשיח בא בהיסח הדעת פירושו שההכנה לביאת המשיח היא ע"י עבודה שהיא באופן של היסח הדעת, שזהו"ע בירור הניצוצות אפילו בדברים הפכיים ע"ד שנתבאר לעיל ס"ו בפירוש הלשון "היסח הדעת" שהוא עקירת המחשבה לענין הפכי (וכנ"ל שמשום זה נקרא הגלות בשם נסיעה כי נסיעה הוא אותו הענין ד"היסח (הדעת)"), וזהו גם שמשיח בא בהיסח הדעת, היינו, ע"י העבודה דבירור הניצוצות גם בדברים הפכיים.

ובפרטיות יותר - כללות העבודה דבירור דברים גשמיים שהם בגדר "ענינים הפכיים", ואפילו בירור הענינים דלעו"ז שהם הפכיים לגמרי היינו בירור הניצוצות שנאבדו בלעו"ז כנ"ל ס"י שבירור הניצוצות הוא כמשל המציאה שצריכים לחפשה במקום שנאבדה - "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו"", כידוע ש"עקרב" ענינו קרירות והוא הבלבול היותר גדול לעבודת התפלה שלכן "נחש כרוך על עקבו לא יפסיק", "אבל עקרב פוסק".

ובפרטיות יותר - כללות העבודה דבירור דברים גשמיים שהם בגדר "ענינים הפכיים", ואפילו בירור הענינים דלעו"ז שהם הפכיים לגמרי היינו בירור הניצוצות שנאבדו בלעו"ז כנ"ל ס"י שבירור הניצוצות הוא כמשל המציאה שצריכים לחפשה במקום שנאבדה - "במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וגו"", כידוע ש"עקרב" ענינו קרירות והוא הבלבול היותר גדול לעבודת התפלה שלכן "נחש כרוך על עקבו לא יפסיק", "אבל עקרב פוסק".

ויומתק יותר שגם "מציאה" "ועקרב" הם מהענינים שבאים בהיסח הדעת (ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב), והיינו שביאת המשיח היא ע"י העבודה באופן של היסח הדעת שהו"ע בירור הניצוצות שבדברים ההפכיים עניני לעו"ז שמנגדים לקדושה כמו עקרב שבירורם הוא כמשל המציאה.

ויומתק יותר שגם "מציאה" "ועקרב" הם מהענינים שבאים בהיסח הדעת (ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב), והיינו שביאת המשיח היא ע"י העבודה באופן של היסח הדעת שהו"ע בירור הניצוצות שבדברים ההפכיים עניני לעו"ז שמנגדים לקדושה כמו עקרב שבירורם הוא כמשל המציאה.

</ref>, ש"הסחת הדעת', הוא עבודה בדבר הפכי מהדבר אותו רוצים, ואם-כן, 'הסחת דעת' מהמשיח, הוא עבודת ה' בבירור הניצוצות דווקא בדברים רחוקים, ואפילו הפכיים מקדושה, ולכן משיח נמנה יחד עם 'מציאה', ו'עקרב'. כמשל לכך שצריך לחפש את המציאה דווקא במקום שנאבדה, ב'עקרב', המסמל דברים הרחוקים והפוכים מן הקדושה.</p>

</ref>, ש"הסחת הדעת', הוא עבודה בדבר הפכי מהדבר אותו רוצים, ואם-כן, 'הסחת דעת' מהמשיח, הוא עבודת ה' בבירור הניצוצות דווקא בדברים רחוקים, ואפילו הפכיים מקדושה, ולכן משיח נמנה יחד עם 'מציאה', ו'עקרב'. כמשל לכך שצריך לחפש את המציאה דווקא במקום שנאבדה, ב'עקרב', המסמל דברים הרחוקים והפוכים מן הקדושה.</p>