שלש ארצות

מתוך תורת הגאולה
גרסה מ־19:01, כ"ז בניסן ה'תשע"ו מאת Mendye (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הבהרה: ערך זה הוא "ערך קצר" והוא תמצית ראשוני בלבד בלי מראה מקומות.

כאשר הבטיח הקב"ה לאברהם בברית בין-הבתרים שינחלו בניו את הארץ, מנה הקב"ה עשר ארצות. אולם בעת הנחלת הארץ בפועל, נחלו עם ישראל רק ז' ארצות, ואילו שלשת הארצות הנותרות: הקיני, הקניזי והקדמוני עתידים בני ישראל לנחול רק לעתיד לבוא בביאת המשיח.

חז"ל נחלקו מה הן אותן ארצות (תלמוד ירושלמי, פ"ו ה"א): "רבי יהודה אומר ערבייא שלמייא נבטייא רבי שמעון אומר אסיא ואספמיא ודמשק ראליעזר בן יעקב אומר אסייא וקרתיגנא ותורקי רבי אומר אדום ומואב וראשית בני עמון". דעה נוספת מובאת במדרש רבה (במדבר רבה, פרשת נשא, פי"ד) כי ארצות אלו הן מואב, אדום ופלשתים.

ברוחניות העניינים, שבע הארצות אותן נחלו עם ישראל בזמן הגלות שייכות לז' המידות, שעיקר העבודה בזמן הגלות היא תיקון ובירור המידות. לעתיד לבוא תהיה העבודה גם בזיכוך ג' המוחין, כפי שהן לכשעצמם ולא ככלי לתיקון המידות, שכנגדם ג' ארצות.