עקבתא דמשיחא: הבדלים בין גרסאות בדף
שורה 1: | שורה 1: | ||
+ | {{ערך קצר}} | ||
+ | |||
בדברי חז"ל מכונה סוף זמן הגלות כ"עקבתא דמשיחא". | בדברי חז"ל מכונה סוף זמן הגלות כ"עקבתא דמשיחא". | ||
גרסה אחרונה מ־19:01, כ"ז בניסן ה'תשע"ו
הבהרה: ערך זה הוא "ערך קצר" והוא תמצית ראשוני בלבד בלי מראה מקומות.
בדברי חז"ל מכונה סוף זמן הגלות כ"עקבתא דמשיחא".
אמרו חז"ל (סוף סוטה): "בעקבות משיחא חוצפא יסגא ויוקר יאמיר, הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות והגליל יחרב, והגבלן ישום ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח ויראי חטא ימאסו והאמת תהא נעדרת, נערים פני זקנים ילבינו זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב בת קמה באמה כלה בחמותה אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו – ועל מה יש לנו להשען על אבינו שבשמים".
הסיבה שתקופה זו נקראת "עקבות משיחא" או "עקבתא דמשיחא", משום שעקב שברגל ענינו הוא חוסר ההרגשה והעדר התחושה. כך גם בדור זה של עקבתא דמשיחא חסר בהרגש, והכל הוא בשוה ללא הבדלה. לאידך, זהו גם מעלתו, מעלת הקבלת עול. וכמבואר באגה"ק ס"ט, שבעקבתא דמשיחא ישנה מעלה יתירה בעבודת המעשה בפועל, אפילו על לימוד תורה.
טעם אחר לכינוי זה הוא מפני שאז נשמע קול עקביו של משיח, דבר המורה על המעלה המיוחדת של תקופה זו.
אמר אדמו"ר הרש"ב (הובא ב'היום יום'): עיקר העבודה בדורנו עקבתא דמשיחא, שלא לילך אחרי הטעם והדעת, שהשכל עלול להטעות את האדם. אלא צריכים לקיים תורה ומצות מתוך אמונה פשוטה ותמימה, ועל ידי זה דוקא תבוא הגאולה.
וכמובן גם מענין העקב כפשוטו בגוף האדם, שלמרות היותו הנמוך ביותר, הרי עליו נסמך כל הגוף. כך גם דורנו, שעם היותו הנמוך ביותר, הרי עליו ועל ידו באה הגאולה בפועל ממש.