מדרשים

מתוך סדרת 'אספקלריה'. לאוסף מלא של כל המדרשים ראה ספר מדרשי גאולה וילקוט מדרשים ח"ד (מדרשי גאולה ומשיח). להעיר, שלענין המדרשים על סדר הדברים של גוג ומגוג, אליהו הנביא וכו' כבר כתב הרמב"ם "ולא יאריך במדרשות האמורים בענינים אלו וכיוצא בהן, ולא ישימם עיקר".

גאולה

מכילתא

..ושהוא מכנסן אינו מכנסן אלא בעבים, שנאמר מי אלה כעב תעופינה... וכשמחזירן אינו מחזירן אלא כיונים, שנאמר וכיונים אל ארובותיהם... (בשלח פרשה ה)

ספרא

למחר כשיגיע הקץ אומר הקב"ה לאומות העולם כך וכך עשיתם לבני, כך וכך עשיתם לבני, אלא מיד הוא בא ושובר את העול ומקצץ את הסמיונים... (בחוקתי פרק ג)

ספרי

רבי אליעזר בן יעקב אומר לא בא הכתוב אלא להראות להם בשניה כדרך שהראם בראשונה, בדרך זו לכו ולא תלכו בשדות, הישוב - בישוב לכו ולא במדבר, בערבה - במישור לכו ולא בהרים. (ראה נו)

כי יראה כי אזלת יד - כשרואה הכל מהלכים לפניו כשתכלה בגולה. דבר אחר כשיתייאשו מן הגאולה כשתכלה פרוטה מן הכיס. שנאמר וככלות נפץ יד עם קודש תכלינה כל אלה. דבר אחר כי יראה כי אזלת יד, כשהוא רואה שאין בהם אדם שמבקש עליהם רחמים כמשה, דבר אחר כאהרן, דבר אחר כפנחס... דבר אחר כי יראה כי אין עוזר, שנאמר ואפס עצור ועזוב ואין עוזר לישראל. (האזינו שכו)

מדרש רבה

רבי אלעזר אמר הקיש גאולה לפרנסה ופרנסה לגאולה, שנאמר (תהלים קל"ז) ויפרקנו מצרינו, וסמיך ליה נותן לחם לכל בשר, מה גאולה פלאים אף פרנסה פלאים, מה פרנסה בכל יום, אף גאולה בכל יום. ר' שמואל בן נחמן אמר וגדולה מן הגאולה, שהגאולה על ידי מלאך והפרנסה על ידי הקב"ה... (בראשית פרשה כ כב)

אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכויות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח, תדע שכן שהרי בימי אברהם על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם. (שם פרשה מב ז)

ידוע תדע, ידוע שאני מפזרן, תדע שאני מכנסן, ידוע שאני משעבדן תדע שאני פורקן, ידוע שאני משעבדן תדע שאני גואלן... (שם פרשה מד כא)

דן אנכי, רבי אליעזר בשם רבי יוסי בר זימרא אמר בשתי אותיות הללו הבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שהוא גואל את בניו ושאם יעשה תשובה גואלן בע"ב אותיות, דאמר רבי יודן מלבא לקחת לו גוי עד ובמוראים גדולים (דברים ד') אתה מוצא ע"ב אותיות של הקב"ה, צא מהן גוי שני שאינו מן המנין... (שם שם כב)

א"ר יצחק הכל בזכות השתחויה... הגלויות אינן מתכנסות אלא בזכות השתחויה, שנאמר (ישעיה כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו' והשתחוו לה' בהר הקדש בירושלים. (שם פרשה נו ג)

ושבתי בשלום אל בית אבי, ר' יהושע דסכנין בשם ר' לוי נטל הקב"ה שיחתן של אבות ועשאן מפתח לגאולתן של בנים, אמר הקב"ה אתה אמרת והיה ה' לי לאלקים חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבנים איני נותן אלא בלשון הזה... (שם פרשה ע ו)

ויאמר שלחני כי עלה השחר... א"ר אלכסנדרי ממה שאתה מחדשנו בבוקרן של מלכיות אנו יודעים שאמונתך רבה לגאלנו. (שם פרשה עח א)

ויהי בעת ההיא, רבי שמואל בן נחמן פתח (ירמיה כ"ט) כי אנכי ידעתי את המחשבות וגו', שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו... והקב"ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח, ויהי בעת ההיא וירד יהודה... (שם פרשה פה ב)

דבר אחר ויתן את קולו בבכי, כשם שלא פייס יוסף את אחיו אלא בבכיה, כך הקב"ה אינו גואל את ישראל אלא מתוך בכיה, שנאמר (ירמיה ל"א) בבכי יבואו ובתחנונים אובילם. (שם פרשה צג יג)

...אמר להון תהון כולכון אסיפה אחת... נעשו בני ישראל אגודה אחת התקינו עצמן לגאולה... (שם פרשה צח ב)

רבנן אמרי בא לגלות להם את הקץ ונתכסה ממנו. ר' יהודה בשם ר"א בר אבינא אמר שני בני אדם נגלה להם הקץ וחזר ונתכסה מהם, ואלו הם יעקב ודניאל, דניאל (דניאל י"ב) ואתה דניאל סתום הדברים וחתום, יעקב את אשר יקרא אתכם באחרית הימים... (שם שם ג)

מהו שאמר לו כי אנכי שלחתיך, אמרו רבותינו ז"ל סימן לגאולה ראשונה שבאנכי ירדו אבותינו למצרים, שנאמר (בראשית מ"ו) אנכי ארד עמך, ובאנכי אני מעלה אתכם, וסימן לגאולה האחרונה שבאנכי מתרפאין והן עתידים להגאל, שנאמר (מלאכי ג') הנה אנכי שולח לכם את אליה... (שמות פרשה ג ו)

...ונשבע להם שכשם שפדה אותנו מצרים כך הוא יפדה אותנו מאדום, ולא עוד אלא שיהיו גדולי המלכות רואין קטן מישראל ומתאווין לכרע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד... (שם פרשה טו יח)

...הלילה הזה שמחה לכל ישראל שנאמר ליל שמורים הוא לה' (שמות י"ב) בעולם הזה עשה להם בלילה שהיה נס עובר, אבל לעתיד לבא הלילה נעשה יום, שנאמר (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה וגו'... כך ישראל מצפין משעמדה אדום, אמר הקב"ה הסימן הזה יהיה בידכם, ביום שעשיתי לכם תשועה ובאותו לילה היו יודעים שאני גואלכם... (שם פרשה יח ט)

דבר אחר תשורי מראש אמנה (שיר ד'), עתידין ישראל לומר שירה לעתיד לבא, שנאמר (תהלים צ"ח) שירו לה' שיר חדש וגו', ובאיזה זכות אומרים ישראל שירה, בזכות אברהם שהאמין בה'... (שם פרשה כג ו)

אמר לוי אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפילו יום אחד בן דוד בא, למה שהיא שקולה כנגד כל המצוות, וכן הוא אומר (תהלים צ"ה) היום אם בקולו תשמעו. אמר רבי יוחנן אמר הקב"ה לישראל אף על פי שנתתי קצבה לקץ שיבא בין עושין תשובה בין אין עושין בעונתה היא באה, אם עושין תשובה אפילו יום אחד אני מביא אותה שלא בעונתה... (שם פרשה כה טז)

רב הונא אמר תרתי, אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות, מאי טעמא, גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם... (ויקרא פרשה ז ג)

...מה שושנה זו מתוקנת לשבתות וימים טובים, כך ישראל מתוקנין לגאולת מחר. (שם פרשה כג ו)

דבר אחר דומה דודי לצבי, אמר רבי יצחק אמרו ישראל לפני הקב"ה רבון העולמים את אמרת לנו את אתי לגבן תחילה, דומה דודי לצבי, מה הצבי הזה נגלה וחוזר ונכסה, כך גואל הראשון נגלה ונכסה. רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר כגואל הראשון כך גואל האחרון... כמה נכסה מהם, רבי תנחומא אמר ג' חדשים, הדא הוא דכתיב (שמות ה') ויפגעו את משה וגו', אף גואל אחרון כמה יהא נכסה מהם, אמר רבי תנחומא בשם רבי חמא ברבי הושעיא מ"ה ימים, הדא הוא דכתיב (דניאל י"ב) ומעת הוסר התמיד... אלף ומאתים ותשעים, וכתיב אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה, אילין מותריה מ"ה יום שהוא נכסה מהם.

ולהיכן מעלה אותן, אית דאמרין למדבר יהודה, ואית דאמרין למדבר סיחון ועוג, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים, הדא דכתיב (איוב ל') הקוטפים מלוח עלי שיח וגו' וכל מי שאינו הולך אחריו הוא הולך ומשלים לאומות העולם, ובסוף האומות הורגין אותו. אמר רבי יצחק בר מריון לסוף מ"ה ימים הקב"ה מוריד להם מן... (במדבר פרשה יא ג)

...במה מקיים רבי אליעזר קרייה דרבי יוסי ברבי חנינא עורי צפון ובואי תימן, פתר ליה בגלויות, לכשיתעוררו הגלויות הנתונים בצפון יבואו ויחנו בדרום, לכשיתעורר גוג שהוא נתון בצפון ויבא ויפול בדרום, לכשיתעורר מלך המשיח שהוא נתון בצפון יבא ויבנה את בית המקדש שהוא נתון בדרום. דבר אחר עורי צפון מלמד שהרוחות עתידות להכעיס קנאה זו עם זו, רוח הדרום אומרת אני מביאה גלות תימן וגלות חגרה וכל הדרום... והמקום נותן שלום ביניהם והם נכנסות בפתח אחד, לקיים מה שנאמר (שעייה מ"ג) אומר לצפון תני וגו'... (שם פרשה יג ג)

...ולעתיד לבא הקב"ה מכנסן (את בני משה) שנאמר (ישעיה מ"ט) הנה אלה מרחוק יבואו וגו', והגלויות באים עמהם, והשבטים שהם נתונים לפנים מן סמבטיון ושלפנים מן הרי חושך הם מתכנסין ובאים לירושלים. אמר ישעיה (שם) לאמר לאסורים צאו, אלו שנתונים לפנים מן סמבטיון, לאשר בחושך הגלו אלו שנתונים לפנים מן ענן של חושך, על דרכים ירעו אלו שנתונים בדפני של אנטוכיא... (שם פרשה טז טו)

ואמר הקב"ה אני גואל אתכם ואעשה לכם נסים ואתם ממרים אותי. בא וראה ז' גאולות שגאלתי אתכם והייתם חייבים לשבחני ז' פעמים, וכן הוא אומר, (שופטים י') הלא ממצרים ומן האמורי ומבני עמון ומן פלשתים וצדונים ועמלק... (שם פרשה כ ה)

...ואף לעתיד לבא אין נגאלים אלא מתוך צרה, דכתיב (דברים ד') בצר לך, הרי מתוך צרה, ושבת עד ה' הרי מתוך תשובה, כי א-ל רחום הרי מתוך רחמים, ולא ישכח את ברית אבותיך הרי מתוך זכות אבות, ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים הרי מתוך הקץ... (דברים פרשה ב יד)

...ואם שמרתם את שניהם הצדקה והדין מיד אני גואל אתכם גאולה שלמה, מנין שנאמר (שם נ"ו) כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות. (שם ה ו)

דבר אחר גדול השלום, שאין הקב"ה מבשר את ישראל שיהיו נגאלים אלא בשלום, שנאמר (ישעיה נ"ב) משמיע שלום וגו'. (שם פרשה ה יב)

...והן אומרים בלשון זכר, שנאמר (תהלים צ"ו) שירו לה' שיר חדש, שירה חדשה אין כתיב כאן אלא שיר חדש, רבי ברכיה ורבי יהושע בן לוי למה נמשלו ישראל כנקבה, מה נקבה זו טוענת ופורקת טוענת ופורקת ושוב אינה טוענת, כך ישראל משתעבדין ונגאלין, משתעבדין ונגאלים, וחוזרין ונגאלים ושוב אין משתעבדין לעולם. בעולם הזה על ידי שצרתן צרת נקבה יולדת הן אומרים שירה לפניו בלשון נקבה, אבל לעולם הבא על ידי שצרתן אין צרת יולדת הן אומרים שירה כזכר. (שיר השירים פרשה א לז)

רבי יוסי ברבי חנינא אמר שתי שבועות יש כאן, נשבע לישראל שלא ימרדו עול המלכויות, ונשבע לאומות העולם שלא יקשו עול על ישראל, שאם הם מקשין עול על ישראל הן גורמין לקץ לבא שלא בעונתו. (שם פרשה ב יח)

אמר רבי עזריה כי הנה הסתיו עבר זו מלכות כותים, שמסיתה את העולם ומטעת אותו בכזביה, הגשם חלף הלך לו זה השעבוד, הנצנים נראה בארץ, הנצוחות נראו בארץ, מי הם, רבי ברכיה בשם רבי יצחק כתיב (זכריה ב') ויראני ה' ארבעה חרשים, ואלו הן אליהו ומלך המשיח ומלכי צדק ומשוח מלחמה. עת הזמיר הגיע, הגיע זמנן של ישראל להגאל, הגיע זמנה של ערלה להזמר, הגיע זמנה של מלכות כותים שתכלה, הגיע זמן מלכות שמים שתתגלה... (שם שם כט, וראה עוד משיח-ימות)

...אני ישנה מן הקץ ולבי ער לגאולה, אני ישנה מן הגאולה ולבו של הקב"ה ער לגאלני. (שם פרשה ה ב)

בארבעה דברים נמשלה גאולתן של ישראל, בקציר ובבציר בבשמים וביולדה, בקציר הדא חקלא כד היא מחצדא בלא ענתה אפילו תבנא לית הוא טב, בענתה הוא טב, הדא הוא דכתיב (יואל ד') שלחו מגל כי בשל קציר... ר' אחא בשם ריב"ל אמר (ישעיה ס') אני ה' בעתה אחישנה, לא זכיתם בעתה, זכיתם אחישנה, כן יהי רצון במהרה בימינו אמן. (שם פרשה ח בסוף)

אר"י בן חלפתא כל מי שהוא יודע כמה שנים עבדו ישראל ע"ז הוא יודע אימתי בן דוד בא... (איכה פתיחתא כא)

אין לה מנחם, א"ר לוי כל מקום שנאמר אין הוה לה... ציון היא דורש אין לה (ירמיה ל') והוה לה, שנאמר (ישעיה נ"ט) ובא לציון גואל... (שם פרשה א כז)

א"ר אחא כשם שלא גלו ישראל אלא ברודף מלא, כך אינן נגאלין אלא בגואל מלא, דכתיב (ישעיה נ"ט) ובא לציון גואל מלא כתיב. (שם שם לה)

אמר רבי אלעזר בר כהנא אם ראית ספסלין מלאים בבליים מונחים בארץ ישראל צפה לרגליו של משיח, מה טעם, פרש רשת לרגלי. תני רבי שמעון בר יוחאי אם ראית סוס פרסי קשור בארץ ישראל צפה לרגליו של משיח, מה טעם (מיכה ה') והיה זה שלום אשור וכו'. (שם שם מג)

...אלא כך אמר הקב"ה, לכשיפסקו מצוות הרגילות שבינותם ולא תמצא להם זכות לפני, באותה שעה לי נקם ושילם... (אסתר פרשה א)

מדרש תנחומא: בחצרות קדשי זו ירושלים, ומה נשבע, שהוא בכבודו בונה אותה, שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס (תהלים קמ"ז). אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה היא שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות, ואם יאמר לך אדם שכבר נתקבצו הגלויות ולא נבנית ירושלים אל תאמין... (נח יא)

...ואין הגלויות עתידות להגאל אלא בשכר אמנה, שנאמר (שיר ד') אתי מלבנון וגו' תשורי מראש אמנה וגו', ואומר (הושע ב') וארשתיך לי באמונה... (בשלח י)

...כלומר אם אין ישראל מקריבין עולה לפני הקב"ה אין ציון וירושלים נבנות, לפי שאינן נבנות אלא בזכות קרבן עולה שהיו ישראל מקריבין לפני הקב"ה, ומאי שנא קרבן עולה יותר מן הקרבנות כולן, מפני שנקרא זבחי צדק... (צו יד)

אמר רבי אבהו כל ישועה שבאה לישראל היא של הקב"ה, שנאמר (תהלים צ"ח) עמו אנכי בצרה וגו' ואראהו בישועתי... אמר רבי מאיר ויושע ה' ביום ההוא את ישראל, ויושע כתיב כאן, כביכול עם ישראל הוא נגאל, וכל זמן שישראל נגאלין כאילו הוא נגאל... (אחרי יב)

אלה הדברים, יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה... שכל הנסים שעשה לישראל במדבר כך עתיד לעשות להם בציון, במדבר כתיב אלה הדברים, ובציון כתיב (ישעיה מ"ב) אשים מחשך לפניהם לאור וגו' אלה הדברים עשיתים... (דברים א)

...דבר אחר והשלישית יותר בה שאין מתישבין בארצם אלא בגאולה שלישית, גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, גאולה שניה זו גאולת עזרא, השלישית אין לה הפסק. (שופטים ט)

וכן את מוצא שאין ישראל נגאלים עד שיהיו כולן אגודה אחת, שנאמר (ירמיה ג') בימים ההמה ובעת ההיא נאום ה' יבואו בני ישראל ובני יהודה יחדיו וגו'. (נצבים א)

פרקי דרבי אליעזר

אנשי יבש גלעד היו גומלים חסד עם שאול ועם בניו בצום ובכי ומספד, אמר להם הקב"ה אני אתן שכרכם לעתיד לבא, כשאני עתיד לקבץ את ישראל מארבע פינות העולם ראשון הוא מקבץ חצי שבט מנשה, שנאמר (תהלים ס') לי גלעד ולי מנשה, ואחר כך מקבץ אפרים, שנאמר (שם) אפרים מעוז ראשי... (פרק יז)

עתיד הקב"ה לקבץ את כל ישראל מארבע כנפות הארץ, כגון הגנן הזה שנוטע מערוגה לערוגה, כך עתיד הקב"ה ליטע אותם לארץ טהורה, שנאמר שתולים בבית ה'... (פרק יט)

כי אני אני הוא וגו', מה ראה הקב"ה לומר ב' פעמים אני, אלא אמר הקב"ה אני הוא בעולם הזה, ואני הוא לעולם הבא, אני הוא שגאלתי אתכם ממצרים, אני הוא שעתיד לגאול אתכם... (פרק לד)

...אמר הקב"ה למשה, משה לא אמרת תביאנו ותטענו, אלא תביאמו ותטעמו, והמביא הוא המוציא, אמר חייך כדבריך כן יהיה, בעולם הזה אתה מביא אותם, ולעתיד לבא אני נוטע אותם נטע אמת שלא ינטשו מעל אדמתם... (פרק מב)

רבי יהודה אומר, אם אין ישראל עושין תשובה אינן נגאלין, ואין ישראל עושין תשובה אלא מתוך הצער ומתוך הדחק, ומתוך שאין להם מחיה, ואין ישראל עושים תשובה גדולה עד שיבא אליהו ז"ל. (פרק מג)

רבי אליעזר אומר ה' אותיות שנכפלו בתורה כולם בסוד הגאולה, כ"ך בו נגאל אברהם אבינו מאור כשדים, שנאמר לך לך מארצך. מ"ם בו נגאל יצחק אבינו מיד פלשתים, שנאמר לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד, נו"ן בו נגאל יעקב אבינו, שנאמר הצילני נא, פ"ף בו נגאלו אבותינו ממצרים, שנאמר פקוד פקדתי, צ"ץ בו עתיד הקב"ה לגאול את ישראל ולומר להם צמח צמחתי לכם, שנאמר (זכריה ו') הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ה'... (פרק מח)

פסיקתא

אמר הקב"ה עתיד אני לייבש את הים הגדול לפני גלויות, שכן כתיב והחרים ה' את לשון ים מצרים וגו' והדריך בנעלים (ישעיה י"א), ועתיד לעשותו שבילים לפניהם, שכן כתיב והיה מסילה לשאר עמו... (שור או כשב)

שוחר טוב

כתוב אחד אומר מגדיל וכתוב אחד אומר מגדול, אמר רבי יודן לפי שאין הגאולה של אומה זו באה בבת אחת אלא קימעא קימעא, ומהו מגדיל, שהיא מתגדלת והולכת לפני ישראל, לפי שהן עכשיו בצרות גדולות, ואם תבא הגאולה בבת אחת אינן יכולין לסבול ישועה גדולה מתוך צרות גדולות, לכך באה קימעא ומתגדלת והולכת. ולכך היא משולה כשחר, שנאמר (ישעיה נ"ח) אז יעלה כשחר אורך, שאין לך אפילה גדולה מאותה שעה הסמוכה לבוקר, ואם יעלה גלגל חמה באותה שעה כל הבריות נלכדין... ומהו מגדול, שנעשה להם מלך המשיח כמגדל... (מזמור יח)

עשיתי משפט וגו', אמר הקב"ה אם עשו ישראל משפט וצדקה מיד נגאלין, ולא עוד אלא שאני פורע משונאיהם שנאמר ציון במשפט תפדה (ישעיה א'), מה כתיב אחריו, ושבר פושעים וחטאים וגו'. (מזמור קיט)

מדרשים

שיר למעלות אשא עיני (תהלים קכ"א), זש"ה (שם כ') ישלח עזרך מקדש, בשעה שיבוא הקב"ה לגאול את ישראל אינו גואלן אלא מציון, למה שמתחילה משם נשתכלל העולם, שנאמר (שם נ') מציון מכלל יופי אלקים הופיע, אימתי (זכריה י"ד) ועמדו רגליו ביום ההוא וגו', וישראל אומרים אשא עיני וגו'... (אגדת בראשית פרק נג)

אסוף אאסוף (מיכה ב') זש"ה (בראשית מ"ט) הקבצו ושמעו וגו', אף על פי שאינו ידוע אימתי הדין, אלא הרי אני אומר לכם כשתאספו ותקבצו אותה שעה אתם נגאלין, שנאמר אסוף אאסוף יעקב כלך, מיד (שם) ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם. (שם פרק פב)

ילקוט שמעוני

...אמרו לו ולא כהן אתה, ולא כן אמרת לאשה אלמנה מצרפת אך עשה לי משום עוגה קטנה, אמר להם אותו התינוק משיח בן יוסף היה, ורמז רמזתי לעולם שאני יורד תחילה לבבל ואחר כך יבא משיח.

אתה מוצא שני נביאים עמדו לישראל משבטו של לוי, משה ראשון ואליהו אחרון, ושניהם גואלים את ישראל בשליחות... ואליהו כשיגאל אותם מן הרביעית עוד אינם חוזרים ומשתעבדים... (מלכים א פרק יז, רח ורט)

היה ר' ישמעאל אומר, שלש מלחמות של מהומה עתידין בני ישמעאל לעשות באחרית הימים, אחת בים ומפני קשת דרוכה, ואחת ביבשה מפני חרב נטושה, ואחת בכרך גדול שהוא כבד משניהם, שנאמר ומפני כובד מלחמה, ומשם בן דוד יצמח ויראנו באבדן אלו ואלו, ומשם יבא לארץ ישראל, שנאמר מי זה בא מאדום וגו'. (ישעיה פרק כא, תכא)

שלש גלויות נעשו בי' השבטים, אחת גלתה לסמבטיון, ואחת לפנים מסמבטיון, ואחת גלתה לרכיבה של רבלתה ונבלעה שם. לאמר לאסורים צאו לאלו שנתונים בסמבטיון, ולאשר בחושך הגלו לאלו שנתונים לפנים מסמבטיון, ולאלו שנבלעו ברבלתה הקב"ה עושה להם מחילות והם הולכים בהם עד שבאים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקב"ה עומד עליו והוא נבקע והם עולים מתוכו... ואלו גלויות אינם לבד אלא כל מקום שיש שם ישראל מתכנסין ובאים... ואלו מארץ סינים אלו בני יונדב בן רכב, ומי שהוא מהלך בדרך הוא רעב וצמא והם לא ירעבו ולא יצמאו, ולא עוד אלא שהקב"ה משפיל לפניהם את ההרים ועושה אותם דרכים לפניהם... (שם פרק מט, תסט)

בשעה שהקב"ה גואל את ישראל שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם, וא"ל הרי ארץ ישראל עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה, וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. ואחר כך א"ל בא שלום לעולם בא שלום לעולם, שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום. כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואומרים זה לזה בא שלום לנו. ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה טובה לעולם, שנאמר מבשר טוב. ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה ישועה לעולם, באה ישועה לעולם, שנאמר משמיע ישועה. וכיון שהוא רואה אלה הרשעים שהם אומרים כך אומר לציון מלך אלקיך... (שם פרק נב, תעה)

א"ר יצחק שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערבי, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה. וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, ואמר להם, בני אל תתיראו כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, לפני מה אתם מתיראים אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה. (שם פרק ס, תצט)

רבי שמואל מתני בשם רבי ירמיה, אם יאמר לך אדם מתי קץ הגאולה בא אל תאמן, שנאמר כי יום נקם בלבי, לבא לפומא לא גלי פומא למאן גלי? ר' ברכיה ור' סימון בשם ריב"ל שלשה סימנין סמנתי לך בקברו של משה, שנאמר ויקבור אותו בגיא וגו', וסוף לא ידע איש את קבורתו, על הקץ שנאמר סתום וחתום הדברים על אחת כמה וכמה. (שם פרק סג, תקז)

אמרו ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם אימתי אתה גואלנו, אמר הקב"ה כשתרדו במדרגה התחתונה אותה שעה אני גואל אתכם, דכתיב ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ, וכתיב כי שחה לעפר נפשנו. אמר הקב"ה הכל מכם, כשושנה זו מפורחת ולבה למעלה, כך אתם כשתעשו תשובה ויהי לבבכם למעלה אני גואל אתכם, שנאמר אהיה כטל לישראל, אימתי, כשיפרח כשושנה. (הושע פרק יד, תקלג)

תרם ידך על צריך, ר' ישמעאל אומר חמש אצבעות של יד ימינו של הקב"ה כולן לשם גאולה, אצבע קטנה בה הראה לנח לעשות התבה, שנאמר וזה אשר תעשה אותה, אצבע שניה לקטנה בה הכה את המצרים, שנאמר אצבע אלקים היא, שלישית לקטנה בה כתב את הלוחות, שנאמר כתובים באצבע אלקים, רביעית לקטנה בה הראה למשה, שנאמר זה יתנו כל העובר על הפקודים, בהן וכל היד בה עתיד הקב"ה להשמיד את בני עשו שהם צריו ולהכרית את בני ישמעאל שהם אויביו שנאמר תרום ידך על צריך וכל אויביך יכרתו. (מיכה פרק ה, תקנג)

...א"ר אבהו שלך ושלנו היא הגאולה, דכתיב לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישועתה לנו... עם נושע בה', אמר הקב"ה בעולם הזה הייתם נושעים על ידי בני אדם, במצרים על ידי משה ואהרן, בימי סיסרא על ידי דבורה וברק, ובמדינים על ידי שופטים, ועל ידי שהיו בשר ודם הייתם חוזרים ומשתעבדים, אבל לעתיד לבא אני בעצמי גואל אתכם ועוד יותר אין אתם משתעבדים, שנאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים. (זכריה פרק ט, תקעז)

רבי יהודה אומר אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלים, ואין עושין תשובה אלא מתוך צער וטלטול ומתוך שאין להם מחיה, ואין עושים תשובה עד שיבא אליהו, שנאמר הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא, מה כתיב אחריו, והשיב לב אבות על בנים. (מלאכי פרק ג, תקצה)

דבר אחר יענך ה' ביום צרה, משל למה הדבר דומה, לאב ובן שהיו מהלכין בדרך, נתיגע הבן, אמר לאביו אבא היכן היא המדינה, אמר לו בני סימן זה יהא בידך אם ראית בית הקברות לפניך הרי המדינה קרובה לך, כך הנביא אומר לישראל אם ראית הצרות שיכסו אתכם מיד אתם נגאלים, שנאמר יענך ה' ביום צרה... (תהלים כ, תרפ)

קוה קויתי ה' ויט אלי, זה שאמר הכתוב ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, אין ביד ישראל אלא הקווי, כדאי הן לגאולה בשכר הקווי... (שם מ, תשלו)

בצדקתך תצילני ותפלטני, אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם כשתושיעני לא בצדקה אתה מושיעני ולא במעשים טובים שיש לי, אלא בין היום בין מחר בצדקתך אתה עתיד לגאלני... (שם עא, תתג)

...זה שאמר הכתוב למעני למעני אעשה, למה למעני למעני שני פעמים, אמר הקב"ה כשהייתם במצרים גאלתי אתכם בשביל שמי שלא יתחלל בגוים, הדא הוא דכתיב וידעתם כי אני ה', אף מאדום איני עושה אלא למען שמי, שנאמר ויושיעם למען שמו... (שם קז, תתסו)

תחת שלש רגזה ארץ, אלו שלש מלכיות שמשעבדות לישראל, ותחת ארבע לא תוכל שאת זו אומה רביעית כביכול אין הקב"ה יכול להניח את ישראל אלא מיד הוא גואלם, וכן הוא אומר שלש שנים יהיה לכם ערלים, אלו שלש מלכיות שלא תצפו לגאולתכם, אין לכם אלא בשנה הרביעית תאכלו את פריו, שבמלכות רביעית יהיה לכם גאולה. (משלי פרק ל, תתקסג)

השיבנו ה' אליך ונשובה, עתיד הקב"ה להפוך תשעה באב לששון ולשמחה ולמועדים טובים, ולבנות הוא בעצמו את ירושלים ולקבץ גלויות, שנאמר בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס. (איכה פרק ה, תתרמג)

אף ערשנו אלו עשרת השבטים שגלו לפנים מנהר סמבטיון שעתידין גלות יהודה ובנימין לילך אצלם להביאם כדי שיזכו עמהם לימות המשיח ולחיי העולם הבא, שנאמר בימים ההם ילכו בית יהודה וגו', שנאמר בפאת מטה ובדמשק ערש, מלמד שלא שמר הקב"ה אלא אחד משמונה, דכתיב בפאת מטה הרי לך שתי פאות שתי ירכים שתי רגלים, המטה להיכן הלכה, לפנים מדמשק. (שיר השירים פרק א, תתקפה)

ואין הדורות נגאלים אלא בזכות נשים צדקניות שיש בדור, שנאמר זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל, לבני ישראל אין כתיב כאן אלא לבית ישראל. (רות פרק ד, תרו)

מדרש אגדה

...ואף לעולם הבא כשיחזור הקב"ה לירושלים ויחזור כל הגליות לתוכה בשלום הוא מחזיר, שנאמר שאלו שלום ירושלים... (ויקרא ז ג)

ילקוט המכירי

ובעת ההיא ימלט עמך (דניאל י"ב), בזכות מי, בזכות יוסף, מה הקב"ה עושה מביט בכולן ואין בהם כיוסף, שהרי יוסף לא שמע לאדונתו, שנאמר ולא שמע אליה, ומנין שנקראו על שם יוסף, שנאמר יחנן ה' אלקי צב-אות שארית יוסף... (ישעיה פרק מג ז)

ואף הקב"ה מחמד ומצפה אימתי יחזור לביתו ומשמח את כנסת ישראל, ואימתי, כשנפרע מאדום הרשעה, באותה שעה אומרין ישראל לפני הקב"ה רבון העולמים הרבה צער צערה אותנו, הרסה מקדשנו הרגה חכמינו שעבדה אותנו, ועכשיו אני יושבת מצפה רעבה וצמאה לאותו יום שתבא ותפרע לי ממנה... (שם פרק נב ח)

דבר אחר זה שאמר הכתוב ישראל נושע בה' וגו' (ישעיה מ"ה), אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבון העולמים כל הימים שאנו משועבדים אנו בבושה גדולה, גאלתנו אין לנו בושה, לפי שגאולתך גאולת העולם, הוי תשועת עולמים... אמר הקב"ה אני הוא שגאלתי אתכם ואני הוא גואלכם, שנאמר (שם מ"ג) אל תירא כי גאלתיך... (תהלים לא ב)

משל לאדם שבא להכות את בנו וא"ל עשר רצועות אתה לוקה, הכהו א' וא"ל עוד תשע יש לך ללקות, היה מונה הולך עד עשר, והיה מתנחם והולך שהיה יודע כמה יש לו ללקות. כך אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה, רבון העולמים מאנה הנחם נפשי למה שאיני יודעת את הקץ עד מתי אני לוקה בין האומות, (תהלים ע"ט) הודיעני ה' קצי... (שם עז א)

מדרש הגדול

...וכן ישראל שהן משועבדין בין האומות כשיבוא המושיע ואומר להן כבר שלחני הקב"ה להציל אתכם אין שומעין לו עד שיתן להם הקב"ה רשות, שנאמר לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו. (בראשית ח טז)

וכן את מוצא לעתיד לבוא שאינן נגאלין עד שיתיאשו מן הגאולה, ועד שיסכימו כל המעוננים והקוסמים שאין לשונאיהם שלישראל תקומה, וכן הוא אומר (ישעיה מ"ד) מפר אותות בדים וקוסמים יהולל משיב חכמים אחור ודעתם יסכל, מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה וחרבותינה אקומם. (שמות י י)

ליל שמורים הוא לה', מלמד שנשתמרה להן גאולה ראשונה לדורות וליובלות ולשמטים ולשנים ולחדשים ולשבתות ולימים ולשעות לעתים ולעונות... (שמות יב מב)

...ועליהם אמר דויד בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב (תהלים ע"ה), ולמה שטעו בחשבון ויצאו קודם לקץ... והלא דברים קל וחומר מה אם קץ שעבוד אבותינו שהוא מפורש טעו בחשבונו ויצאו קודם לקץ ונכשלו, קצינו שכתוב בו כי סתומים וחתומים הדברים עד עת קץ (דניאל י"ב) על אחת כמה וכמה שטועין המחשבין, מיכאן אמרו תפוח דעתן שלמחשבי קצים אלא יחכה ויאמין וסוף הטובה לבא. (שם יג יז)

...שאין גליות מתעסקין תחלה אלא בקרבנות, וכן הוא אומר והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון על מזבחי... הא למדת שאין מתעסקין תחלה לא במצות שמטין ויובלות, ולא בתרומות ומעשרות, ולא בבנין ולא בקנין אלא בקרבנות תחלה... (ויקרא ו ב)

לקח טוב

ועלה מן הארץ, עלייה תהא להם, שאין ישראל נגאלין אלא מתוך צרה, וכן הוא אומר (תהלים מ"ז) כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו, וכתיב (שם) קומה עזרתה לנו. (שמות א י)

...ומך אחיך עמו, מה גרם לאחיכם להשתעבד, על שנתחברו עמו, אף על פי כן אחרי נמכר גאולה תהיה לו, שנאמר (ירמיה ל"א) כי פדה ה' את יעקב וגאלו. או דודו (שיר ב') דודי לי ואני לו, או בן דודו זה מלך המשיח, שנאמר בו אני היום ילדתיך. או השיגה ידו (דברים ל') ושבת עד ה' אלקיך וגו' ושב ה' אלקיך את שבותך. ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל, (ישעיה כ"ז) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול... (ויקרא בהר)

ילקוט ראובני

מדת אדנ"י פועל הגאולה בשליחות א-ל ח"י ומצילתם וגואלת אותם מכל פגע רע ומחלה ואותה שעה נקראת המלאך הגואל, לפי שאינה פועלת פעולה לגאול אלא שליחות א-ל חי, זה שאמר יעקב המלאך הגואל אותי מכל רע יברך את הנערים, כי מדה זאת היתה הולכת עם יעקב לגאול אותו מכל פורענות. (ויחי)

גאולה היא תפאר"ת תפילה היא עטר"ת, ודע שעל זה ארז"ל כל הסומך גאולה לתפלה הוי בן עולם הבא, ולפעמים נקרא גם היא גאולה, כשתסמכנה עם הגואל, שנאמר המלאך הגואל אותי, שאז גם העטר"ת אדם שכן הגואל גימטריא אדם, הוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א, תפילה היא העטרת הכניסה תקט"ו תפלות שהתפלל משה רע"ה ולא קבלם... (ואתחנן ועיין עוד משיח וזאת הברכה)

גוג ומגוג

מכילתא

רבי אלעזר אומר אם תזכו לשמור את השבת תנצלו מג' פורעניות, מיומו של גוג ומגוג, ומחבלו של משיח, ומיום דין הגדול... (בשלח-ויסע פרשה ה)

...ומנין שהראהו גוג וכל המונו, שנאמר בקעת ירחו, ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו... (בשלח-עמלק פרשה ב)

ספרי

וכי תבואו מלחמה בארצכם - בין שאתה יוצאים אליהם, ובין שהם יוצאים עליכם, במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר... תלמוד לומר ונושעתם מאויביכם, אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים בה ואין אחריה שיעבוד, אין אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג... (בהעלותך עו)

מדרש רבה

אמר הקב"ה ליפת אתה כסית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (יחזקאל ל"ט) ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר... (בראשית פרשה לו ט)

אשר יקרא אתכם באחרית הימים, רבי סימון אמר מפלת גוג הראה להם... (שם פרשה צח ג)

רבי יונה בשם רבי אבא בר ירמיה פתר קריא בגוג לעתיד לבא. חכמות בנתה ביתה זה בית המקדש, חצבה עמודיה שבעה אלו ז' שנים של גוג... דאמר רבי יונה בשם רבי אבא בר כהנא כל אותן ז' שנים מסיקין ידותיהן של חרבות... ואותן ז' שנים הן הן פרטגמיא של צדיקים לעתיד לבא... (ויקרא פרשה יא ב)

אמר רבי לוי אף גוג ומגוג לעתיד לבא עתיד לומר כן, שוטים היו ראשונים שהיו מתעסקים בעצות על ישראל, ולא היו יודעים שיש להם פטרון בשמים, אני איני עושה כן, אלא בתחילה אני מזדווג לפטרון שלהם. אמר לו הקב"ה, רשע, לי באת להזדווג, חייך שאני עושה עמך מלחמה... מה כתיב תמן, והיה ה' למלך על כל הארץ. (שם פרשה כז יא)

...הנני מביא אותם מארץ צפון (ירמיה ל"א) לכשיתעורר גוג ומגוג שנתון בצפון ויבא ויפול בדרום. (שיר פרשה ד לא)

מדרש תנחומא

אמר הקב"ה בעולם הזה פרעתי ממצרים בי' מכות, אבל לעתיד אני נפרע לכם מגוג ומגוג שנאמר (יחזקאל ל"ח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו'. (וארא י)

אשר לא היה כמוהו, אבל עתיד להיות בימי גוג ומגוג, שנאמר (איוב ל"ח) אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה... (שם טז)

ולא תאמר במלכות הזה, אלא אפילו בגוג שהיה מתגאה בעולם ועולה כך אני מלקה אותו בצרעת, שכך כתיב, (זכריה י"ד) וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו. ועל ידי מה, על ידי שמתגרין בישראל. (תזריע יא)

גוג ומגוג בגימטריא שבעים שהם שבעים אומות. (קרח יב)

...וכן עתידין גוג ומגוג לבא על ישראל, וגם הם ישרפו כולם בשרפה אחת, שנאמר (יחזקאל ל"ו) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגו', ובאותה שעה והתגדלתי והתקדשתי וגו'. (ראה ט)

שוחר טוב

כל גוים סבבוני, ג' פעמים עתיד גוג ומגוג לעלות לירושלים כדרך שעלה סנחריב לארץ ישראל, וכדרך שעלה נבוכדנצר לירושלים ג' פעמים, פעם ראשונה הוא אומר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד לכנוס את כל העולם ולהעלותם לירושלים, שנאמר (זכריה י"ד) ונאספו אליו גוים רבים והמה פרוכין, לכך נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שניה הוא אומר סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד להרגיש כל האומות ולהעלותם לירושלים, שנאמר (תהלים ב') למה רגשו גוים והם פרוכין, לכן נאמר בשם ה' כי אמילם. פעם שלישית אומר סבוני כדבורים, שהוא עתיד לפרוש דוגמניות על כל המדינות להוציא כרוזות, כמא דאמר קדשו מלחמה וכל הפרשה והמה פרוכין, לכך נאמר בשם ה' כי אמילם.

דבר אחר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד להכניס כל אומות העולם להעלות לירושלים, וישראל מתייראים ממנו, באותה שעה אומר להם הקב"ה, (ישעיה מ"א) אל תיראי תולעת יעקב, סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד לתפוס שבט יהודה ולאסור אותן, וכסבורין למסור כל אחד ואחד לשונאים שלו, ויאמרו יבואו אחינו וישלטו בנו, ולא ישלטו בנו שונאינו, שנאמר (זכריה י"ב) ואמרו אלופי יהודה בלבם, והקב"ה עושה להם נסים ומפיל שונאיהם לפניהם... (מזמור קיח)

ולא פירש יחזקאל כמה זמן החיה והעוף אוכלות בנבלתו של גוג, ובא ישעיה ופירש, שנאמר וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף (ישעיה י"א), הרי י"ב חודש קיץ וחורף... (מזמור קנ)

מדרשים

...ואחריו יקום מלך אחר רשע ועז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חדשים ושמו ארמילוס, ואלו הן אותותיו יהיה קרח ועינו אחת קטנה ואחת גדולה, וזרועו של ימין טפח ושל שמאל שתי אמות וחצי, ויהיה לו צרעת במצחו, ואזנו הימנית סתומה ואחת פתוחה, וכשיבא אדם לדבר לו טובות מטה לו אזנו הסתומה, ואם ירצה אדם לדבר לו רעה מטה לו אזנו הפתוחה, ויעלה לירושלים ויהרוג משיח בן יוסף... (מדרש ויושע, וראה שם עוד)

...אף לגוג כך עשיתי, שנאמר (יחזקאל ל"ט) הנני אליך גוג וגו' ושובבתיך וששאתיך וגו', אמר לו הקב"ה אל תאמר שאיני יודע מה שהיית עתיד לעשות, ראה קודם כמה דורות אמרתי עליך, שנאמר (שם ל"ח) כה אמר ה' אלקים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם. אל תאמר שנים אלא שנים, כמה דורות קודם אמרתי לאלדד ומידד שיתנבאו עליך... היו מתנבאים ואומרים שאחר גוג ומגוג אין גלות ולא שעבוד... ולא עוד אלא יחזקאל נתנבא עליך מה שאתה עתיד לחשב בלבך, שנאמר (יחזקאל ל"ח) כה אמר ה' וגו' יעלו דברים על לבבך וגו'... הכל חשבו בלבם... כך אף גוג ומגוג מחשב בלבו והקב"ה מפרסם מהו חושב... ומהו חושב, אלא כך הוא אומר, פרעה שבא על ישראל שוטה היה הניח פטרונן והלך לו עליהם... אלא מה אני עושה אני הולך תחילה אצל פטרונן של ישראל, ואם הורג אני את המשיח תחילה הוא מעמיד משיחין אחרים, אלא על הקב"ה, שנאמר (תהלים ב') למה רגשו גוים וגו', מתיעצים ומתמלכין בעצות רעות על ישראל כולהן כאחד לבא על הקב"ה, שנאמר (תהלים פ"ג) כי נועצו לב יחדיו עליך וגו'... ומה עושין, עומדין על רגליהם ומסתכלין למעלה כנגד הקב"ה ואומרים לכו ונכחידם מגוי וגו'... ומה הקב"ה עושה להם ממרום, עומדין על רגליהם ופורע מהן, שנאמר (זכריה י"ד) וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו, אותן הרגלים שרצו לעמוד כנגדו המק בשרו והוא עומד על רגליו, ואותן העינים שהן מסתכלות למעלה ועיניו תימקנה בחוריהן... (אגדת בראשית ב)

כל גוים סבבוני, ג' פעמים עתידין גוג ומגוג לעלות וליפול לירושלים כדרך שעלה סנחריב ג' פעמים בארץ ישראל לירושלים, פעם ראשונה אמר כל גוים סבבוני, שהוא עתיד לכנוס כל אומות העולם, שנאמר ועתה נאספו עליך גוים רבים... פעם שניה סבוני גם סבבוני, שהוא עתיד לרגש כל העולם כלו ולהעלותם לירושלים, שנאמר למה רגשו גוים ולאומים יהגו ריק... פעם שלישית סבוני כדבורים שהוא עתיד לפרוש רשתו ויכנס לכל המדינות ולהוציא כרוזות... ויעמדו ויעלו כולם אל עמק יהושפט... ואז ישראל מתיראין באותה שעה, אמר הקב"ה אל תיראי תולעת יעקב הנה שמתיך למורג חרוץ חדש בעל פיפיות תדוש הרים ותדוק וגו'... (מדרש הלל, וראה שם עוד)

ילקוט שמעוני

לעתיד לבא עתידין אומות העולם להכנס על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם, ומה הקב"ה עושה, יוצא ונלחם עם הגוים... ומסכך על ראשם של ישראל, שנאמר סכותה לראשי ביום נשק, אמר רבי שמואל בן נחמן ביום שישיקו שני עולמות זה לזה... (ויקרא פרק כד, תרנג)

...ושלשה פעמים גוג ומגוג באים על ירושלים, ובשלישית הם באים ועולים לירושלים, והם הולכים ליהודה ומתיראים מהם שהם גבורים ומוסרים לכל אחד מבני יהודה שני גבורים כדי שלא יברח. כיוון שגוברים בני יהודה עולים ומגיעים לירושלים ומתפללים בלבם ואומרים נפול בידם ולא הם בידינו. ולמה הם מתפללים בלבם, שמתיראים הם להשמיע קולם, הדא הוא דכתיב ואמרו אלופי יהודה בלבם. אמר להם הקב"ה בתמימות באתם, חייכם שהתמימות עולה לכם, שנאמר תומת ישרים תנחם. באותה שעה הקב"ה נותן לבני יהודה גבורה והם שולפים כלי הזיין שלהם ומכים לאותם האנשים שמימינם ומשמאלם והורגים אותם. (זכריה פרק יב, תקעט)

כל גוים סבבוני וגו' סבוני גם סבבוני, ג' פעמים כנגד ג' פעמים שעתיד גוג ומגוג לעלות על ירושלים כדרך שעלה סנחריב ונבוכדנצר, והוא מביא אנשי יהודה עמו, והם מתפללים אמצה לי יושב ירושלים, וכן הוא אומר וגם יהודה תלחם בירושלים. (תהלים קיח, תתעה)

ילקוט המכירי

פתחי לי אחותי, הרי זו לימי גוג ומגוג, שישראל עתידין להיות טמונים במערות ובמחילות והמקום מרתיק עליהם. שמעון בן זומא אומר שהמקום אומר לישראל פתחי לי אחותי והם מסתכלים, והמקום עושה להם נסים והם רואין את המשיח עומד בראש מדבר מואב ועמו ארבע מאות איש, והמקום נותן להם גאולה, ולקיים מה שנאמר ונתתי לה את כרמיה משם (הושע ב'), והמחילה נפתחת להם משם ממדבר מואב לחורב... (ישעיה יא יד)

ואחר שראה מלכות של גוג ומגוג שהוא בא על ישראל בחזקה ואמר להקב"ה (תהלים י') קומה ה' א-ל נשא ידיך, אמר לפניו רבונו של עולם אין זו להזדווג לה אלא אתה... (תהלים יז יח)

מדרש הגדול

וכן לעתיד לבא אין נגאלין אלא בזכותו (של יוסף), אין לך עת קשה על ישראל כמלחמת גוג ומגוג, שאין לך עת צרה כמותה, ועליה נאמר ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע (ירמיה ל'), ואינן ניצלין באותה שעה אלא בזכותו שליוסף. רבנן אמרי מלחמת גוג ומגוג קשה תשעה חדשים כנגד תשעה חדשים שללידה, ועליה אמר דוד יענך ה' ביום צרה ישגבך שם אלקי יעקב (תהלים כ'), המזמור הזה יש בו תשעה פסוקים והן כנגד ירחי לידה, ובשעת לידתה שלאשה היא קוראה להקב"ה והוא עונה אותה, כך ישראל עתידין אומות העולם להצר להן תשעה חדשים, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל. ועמד ורעה בעוז ה' וגו' (מיכה ה') וכשם שהחיה כשמגעת למיתה היא קוראה והקב"ה עונה אותה ומיד היא יולדת, כך ישראל כיון שצרה להן ביותר מיד הן קוראין ונענין... וכשם שאין האשה מגעת לאותו צער אלא בסוף תשעה חדשים, כך ישראל אינן מרגישין בצרה שהיא קשה אלא בסוף תשעה חדשים... ועליה אמר דוד יענך ה' ביום צרה, באותו היום שהוא צרה לעליונים ולתחתונים, שאפילו המלאכים מתיראין, וכן הוא אומר שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון (ירמיה ל'), ואין כל פנים אלא מלאכי השרת, דכתיב בהו (יחזקאל א') וארבעה פנים לאחת, וכתיב ביה (ירמיה ל') הוי כי גדול היום ההוא מאין כמהו... (בראשית ל כה, וראה שם עוד)

אשר לא היה כמוהו - אבל עתיד להיות, אימתי בימי גוג ומגוג, וכן הוא אומר (יחזקאל ל"ח) ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו... (שמות ט יח)

כיון שנתפלל משה לא ירדו עוד אבני ברד, ואותם אבנים שכבר ירדו לא הגיעו לארץ אלא היו תלויין ועומדים באויר, ואימתי נפלו, בימי יהושע... אף הקולות היו עומדין באויר, אימתי יצאו בימי יהורם, שנאמר וה' השמיע את מחנה ארם קול רכב קול סוס קול חיל גדול... וכולן גנוזין ועומדין לימי גוג ומגוג, שנאמר ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחזקאל ל"ח), ואומר (ישעיה ס"ו) קול שאון מאיר קול מהיכל קול ה' משלם גמול לאויביו. (שם ט לג)

חבלי משיח

מדרש רבה

...ומנין שאמת נעדרת, שנאמר (ישעיה נ"ט) ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל, להיכן הולכת, דבי רבי ינאי אומר הולכת ויושבת לה עדרים עדרים במדבר, ורבנין אמרי דור שבן דוד בא חכמי הדור מתים, והנותרים עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות ורעות רבות באות על הצבור, וגזירות קשות מתחדשות ומשתלחות, עד שהראשונה קיימת אחרת באה ונסמכה לה... רבי נחמיה אומר קודם ימות המשיח עניות ירבה ויוקר הווה, והגפן תתן פריה והיין יסריח, והמלכות כולה תהפך למינות ואין תוכחות. אמר רבי אבא בר כהנא אין בן דוד בא אלא בדור שפניו דומה לכלב, אמר רבי לוי אין בן דוד בא אלא בדור שפניו חצופות וחייב כלייה, אמר רבי ינאי אם תראה דור אחר דור מחרף ומגדף צפה לרגלי מלך המשיח, הדא הוא דכתיב (תהלים פ"ט) אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחיך, מה כתיב בתריה, ברוך ה' לעולם אמן ואמן. (שיר השירים ב כט)

פסיקתא

אימתי מלך המשיח בא, אמר רבי אלעזר סמוך לימות המשיח עשרה מקומות נבלעים, עשרה מקומות נהפכין, עשרה מקומות נהרגין, ורבי חייא בר אבא אמר אין מלך המשיח בא אלא בדור שפניו של כלב, רבי אלעזר אומר בדור שראוי לכליה מלך המשיח בא, ורבי לוי אמר סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם. (פרשה א)

...והיתה צרה גדולה לישראל, שמבזין אותם ומלעיגין עליהן, כיון שרואים אותן גזירות של שנה האחרת שהמשיח נגלה בהם, והן באות זו אחר זו ואין מפסיקות, מיד מבינין ואומרים מימינו לא היתה כזאת, שמא משיח מגיע. ואלו הן גזירות שהן מתוכם מבינים, בניסן בערב שבת שביעית יצא רוח מערבית וירד שלג מן השמים ומלקה את הזרע, ואחר כך מתחילים רעות בכל חודש וחודש וכופלים, ואחר כך מבינים ואומרים בודאי זה מלך משיח. אף על פי כן אין דעתן מיושבת עד שנידונים בשביעית עד שיהיו פניהם כשולי קדרה. ובמה נידונים, ברעב, שאין לבם של ישראל נשבר אלא על ידי רעב, ואחר כך עומדים צדיקי הדור ומסלקים תפילתם ומניחים אותם על הארץ, ואומרים לפניו, רבונו של עולם, לא עשינו יפה כל השנים, כצאן תעינו, אמר להם הקב"ה מחול לכם, ומנשקם ומניח להם כתר, כי מי שיש לו זכות תורה היא עומדת לו, ומי שאין לו זכות תורה תהא עליו... (פרשה לד)

שוחר טוב

רב הונא אמר, לשלשה חלקים נחלקו היסורין, אחת נטלו אבות העולם וכל הדורות, ואחת דורו של שמד, ואחת דורו של משיח. (מזמור ב)

ילקוט שמעוני

אמר רבי יצחק, שנה שמלך המשיח נגלה בו, כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה, מלך פרס מתגרה במלך ערב, והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם, וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם, וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחזו אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים ואומרים להיכן נבוא ונלך, להיכן נבוא ונלך, ואומר להם בני אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם, מפני מה אתם מייראים, אל תיראו, הגיע זמן גאולתכם... (ישעיה פרק ס, תצט)

ועת צרה היא ליעקב, רבנן אמרי, למה הדבר דומה, לבן מלך שיצא לתרבות רעה, והיה לו שלש פדגוגים, האחד אמר עשו לו כבלים של מאה ליטרין, והשני אמר אינו יכול לעמוד בהם, עשו לו כבלים של שנים עשר ליטרין, והשלישי אמר אינו יכול לעמוד בהם, עשו לו כבלים של ליטרא. כך משה אמר ומצאוהו רעות רבות וצרות, דוד אמר יענך ה' ביום צרה, כשם שהיום י"ב שעות, ירמיה אמר עת צרה היא ליעקב וממנה יושע. הנביאים מיחדים צרותיהם של ישראל. שנו רבותינו, מתוך כעס רצון, מתוך רוגז רחמים, מתוך צרה רווחה, מתוך ריחוק קירוב, מתוך נפילה קימה, מתוך אפילה אורה, מתוך כעס רצון... (ירמיה פרק ל, שיא)

לעתיד לבוא

מכילתא

אבא חנן משום רבי אלעזר אומר זה חפזון שכינה... יכול אף לעתיד לבא יהא חפזון, שנאמר כי לא בחפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון, כי הולך לפניכם ה'... (בא פרשה ז יב)

אז ישיר משה, לשעבר, ויש אומרים לעתיד לבא... אז תשמח בתולה, אז ימלא שחוק פינו הרי אלו לעתיד... העשירית (השירה) לעתיד לבא, שנאמר שירו לה' שיר חדש תהלתו מקצה הארץ אמרו גאל ה' עבדו יעקב. כל השירות כלן קרואות בלשון נקבה, כשם שהנקבה יולדת כן התשועות שעברו היה אחריהם שעבוד, אבל התשועה העתידה להיות אין אחריה שעבוד, לכך קרואה בלשון זכר... (בשלח-שירה פרשה א טו)

הרסת קמיך אין כתיב כאן, אלא תהרוס קמיך, לעתיד לבא... (שם פרשה ו)

ספרא

והתהלכתי בתוככם... כך עתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בגן עדן לעתיד לבא, וצדיקים אתו ומזדעזעים מלפניו, והקב"ה אומר להם לצדיקים מה לכם מזדעזעים מלפני, הריני כיוצא בכם. אני ה' אלקיכם, אני הוא שעשיתי לכם נסים במצרים, אני הוא שעתיד לעשות לכם כל הנסים הללו. (בחקותי פרק ג כז)

ספרי

שמעון בן יוחי אומר שבע שמחות פניהם של צדיקים ראויים לעתיד לבא, לחמה ללבנה לרקיע לכוכבים ולברקים ולשושנים ולמנורת בית המקדש. לחמה וללבנה מניין, יפה כחמה ברה כחמה, לרקיע מנין, שנאמר וכברקים ירוצצו, לשושנים מניין, שנאמר למנצח על שושנים, למנורת בית המקדש מניין, שנאמר ושנים זיתים עליה. (דברים י)

עם נבל לשעבר, ולא חכם לעתיד לבא, כיוצא בו אתה אומר ישראל לא ידע עמי לא התבונן, ישראל לא ידע לשעבר, ועמי לא התבונן לעתיד... (האזינו שט)

דבר אחר הרנינו גוים עמו, שעתידים אומות העולם להיות מקלסים לפני ישראל, שנאמר הרנינו גוים עמו, ומניין שאף שמים וארץ, שנאמר רנו שמים כי עשה ה' הריעו תחתיות ארץ, ומניין אף הרים וגבעות, שנאמר ההרים יפצחו לפניכם רינה וכל עצי השדה ימחאו כף, ומנין אף אבות ואימהות, שנאמר ירונו יושבי סלע ומראש הרים יצווחו... אמרת גדולה שירה שיש בה עכשיו ויש בה לשעבר, ויש בה לעתיד לבא, ויש בה לעולם הבא. (שם שלג)

פרקי דרבי אליעזר

...רבי פנחס אומר, מי הבאר עתידין לעלות מתחת מפתן הבית ונובעין ומפרין ויוצאין ונעשין לי"ב נחלים נגד י"ב שבטים, שנאמר (יחזקאל מ"ז) וישיבני אל פתח הבית והנה מים יוצאין מתחת מפתן הבית וגו' הימנית מנגד למזבח, ג' כלפי הדרום לעבור בהם עד השוקים, וג' כלפי המערב לעבור בהם עד הברכים, שנאמר (שם) בצאת האיש קדים וקו בידו וימד אלף ויעבירני במים מים ברכים, וג' כלפי הצפון לעבור בהם עד מתנים, שנאמר (שם) וימד אלף ויעבירני מי מתנים, וג' כלפי המזרח לעבור בהם עד צואר, שנאמר (שם) וימד אלף באמה ויעבירני במים מי אפסים, שהצואר אפס לגוף. ומתגאין למעלה מהנחל עד שלא יכול אדם לעבור כי גאו המים מי שחו, ומהן נמשכים וירדו אל הערבה, שנאמר (שם) וירדו על הערבה. וכל שדה וכרם שאינן עושין פירות, משקין אותם באותם המים והם עושין פירות, שנאמר והיה כל נפש חיה אשר ישרוץ, ונכנסין אל ים המלח ומכסין אותו, שנאמר ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה, והיו מזדווגין כל מין דגים אל הים הגדול, שנאמר (שם) למינה תהיה דגתם כדגת הים הגדול רבה מאד, והם נמתקים ועולין בנחל עד ירושלים, ושם הם נאחזין במכמרותיהם, שנאמר (שם) ועמדו והיה עמדו עליו דויגים, יעמדו כתיב, מעין גדי ועד עין עגלים משטוח לחרמים, ושם היו נצמחין על שפת הנחל כל מין עץ אילן עושה פרי למינו, שנאמר (שם) ועל הנחל יעלה על שפתו, וכל חדש וחדש יהיו מבכרין פריותיהן, שנאמר (שם) לחדשיו יבכר, אלו נאכלין ואלו עולין, שנאמר (שם) מימיו מן המקדש המה יוצאים, והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, וכל אדם שהוא חולה רוחץ באותן המים ומתרפא, שנאמר אל כל אשר יבא שם נחלים, וכל אדם שיש בו מכה לוקח מעליהן ומתרפא, שנאמר (שם) והיה פריו למאכל ועלהו לתרופה, והיה פריו למאכל, אמר רבי יוחנן לתרופה מצוצין עליה ושרף מזונה. (פרק נא)

מדרש רבה

אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגין של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא, כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא, ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטין ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשנים מפני שהן חונקין, אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. אמר רבי ברכיה בשם רבי יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה, זוכה לראותו לעולם הבא... (ויקרא יג ג)

דבר אחר עורי צפון וגו', לעתיד לבא עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים בגן עדן, ואין צריכין לא בפלסמון ולא ראשי בשמים, אלא רוח צפון ורוח דרום מכבדות וזוחלות כל בוסמני גן עדן ונותנים ריחם, הדא הוא דכתיב (שיר ד') הפיחי גני, זה כיבוד הגן, יזלו בשמיו, זה זילוף. יבא דודי לגנו, אומרים ישראל לפני הקב"ה, וכי יש בעל הבית שיעשה סעודה לאורחים ולא יהיה מיסב עמהם, יש חתן עושה סעודה למקוראים ולא ישב עמהם, אם רצונך יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו, אמר להם הקב"ה, הריני עושה כשם שאתם מבקשים, באותה שעה הקב"ה בא לגן עדן, הדא הוא דכתיב (שם ה') באתי לגני אחותי כלה וגו'... (במדבר יג ג)

אותיות דרבי עקיבא

כ"ף זה כף שכינה שהוא מכה זו על גבי זו בשמחה רבה בסעודתן של צדיקים לעולם הבא, ועומד ומרקד לפניהם בסעודה, ועל אותה שעה אמר ישעיה ה' רמה ידך וגו', מהו רמה ידך מלמד שעתיד ישעיה לומר לפני הקב"ה בסעודתן של צדיקים שבגן עדן, בשעה שהקב"ה עומד ומרקד לפני הצדיקים, רבון של העולם, רמה ידך בל יבאו רשעים ויראו בטובתן של צדיקים. משיב הקב"ה ואומר, ישעיה בני, יבאו רשעים ויראו בטובתן ובשמחתן וילבשו בושה ויעטו כלימה... (כ, וראה שם עוד)

מדרשים

לעתיד לבא מגלה הקב"ה טעמי תורה לישראל, מפני מה איסור שתי אחיות, מפני מה בשר בחלב, מפני מה בשר חזיר, מפני מה כלאים. לאחר שמגלה להם טעמי תורה אומר להם לצדיקים הכנסו לגן עדן ואכלו סעודה המתוקנת לכם ושתו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית. אמרו לפניו רבונו של עולם כלום יש סעודה שאין בעלה שרוי בתוכה... מיד אומר דוד לפני הקב"ה רבונו של עולם עשה עמנו טובה ושב אתנו, באותה שעה שומע הקב"ה לדוד... ושותין בשלשה כוסות מיין עסיס, שנאמר אשקך מיין הרקח מעסיס רמוני... ומוזגין להם כוס של ברכה, וכוס של ברכה הוי מאתים ועשרים ואחד לוג... רוי"ה בגימטריא הכי הוי... (גן עדן וגיהנם)

ילקוט שמעוני

מה הקב"ה עושה, מביא בהמות ולויתן, והם עושים מלחמה זה עם זה... מה הקב"ה עושה, נוטל עורו של לויתן ועושה סוכה לצדיקים, דכתיב התמלא בשכות עורו, ובצלצל דגים ראשו, רבי נחמן ורבי הונא ורבי לוי בר שלום, אחד מהם אומר מקיש בצלצלו, ואומר כל מי שעשה מצוות יבא ויטול שכרו ויאכל מראשו, וטעמו כטעם ראש של דג שבים טבריא, וחברו אומר מקיש בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצות רגליות יבא ויאכל מראשו, וטועמו כטעם הדג שבים הגדול. מיד הם באים וכרים עליו, שנאמר יכרו עליו חברים, שחבר עצמו במצוות. דבר אחר יכרו עליו חברים, חבורות, יש בעלי מקרא, יש בעלי משנה, יש בעלי גמרא, יש בעלי אגדה, ויש בעלי מצוות יש בעלי מעשים טובים, כל חבורה וחבורה באה ונוטלת חלקה, ושמא תאמר יש ביניהם מריבה, תלמוד לומר יחצוהו בין כנענים, אל תהי קורא בין אלא כבין כנענים, אלו הפרגמטוטין... כך לעתיד לבא אין ביניהם מריבה, אלא כל אחד ואחד מן הצדיקים יבא ויטול שכרו לפי מעשיו. (איוב פרק מ, תתקכז)

...ושלשה כלפי מזרח לעבור בהם עד הצואר, שהצואר אפס לגוף, שנאמר במים מי אפסים, ויורדים לנחל קדרון ומתגאין למעלה למעלה נחל אשר לא יוכל אדם לעבור, שנאמר כי גאו המים מי שחו. ומהם נמשכים ויורדים על ערבות יריחו, שנאמר וירדו אל הערבה, וכל שדה וכרם שאינה עושה פירות, משקה אותם והם עושים, שנאמר כי באו שמה המים האלה. נכנסין לים והם מוציאים אותם, שנאמר ובאו הימה וגו', ונרפאו המים, וכל אדם שהוא חולה או מוכה שחין רוחץ מן המים ומתרפא, שנאמר ועלהו לתרופה. וימד אלף אמה ויעבירני מי מתנים, מכאן שמותר לעבור על מתנים, מכאן ואילך עד אשר לא יעבור, יכול יעבור בשוחי, תלמוד לומר כי גאו המים מי שחו, מהו מי שחו, שייטא, יכול יעבירנו בבורני קטנה, תלמוד לומר וצי אדיר לא יעברנו... (יחזקאל פרק מז, שפג)

לויתן

ספרא

רבי יוסי בן דורמסקית אומר לויתן דג טהור הוא, שנאמר גאוה אפיקי מגינים תחתיו חדודי חרש גאוה, אפיקי מגינים אלו קשקשים, תחתיו חדודי חרש אלו סנפירים. (שמיני-יין ושכר פרשה ג)

פרקי דרבי אליעזר

בחמישי השריץ מן המים לויתן נחש בריח מדורו במים התחתונים, ובין שני ספיריו הבריח התיכון של ארץ עומד, וכל התנינים הגדולים שבים מזונו של לויתן, והקב"ה שוחק עמו יום יום, והוא פותח פיו, והתנין הגדול שבא יומו להאכל הוא בורח ונס ונכנס לתוך פיו של לויתן, והקב"ה שוחק בו, שנאמר (תהלים ק"ד) לויתן זה יצרת לשחק בו. (פרק ט)

מדרש רבה

ויברא אלקים את התנינים, רבי פנחס בשם רבי אחא אמר תנינם כתיב, זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות... (בראשית ז ה)

...כך היו המים חוזרין, כששמעו שאמר להם הקב"ה (בראשית א') יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד, לא לדרום ולא לצפון אמר להם, אלא היו פסוקין, יעלו הרים ירדו בקעות, סטרון הקב"ה מסטר, אמר להם למקומו של לויתן אמרתי לכם לילך, מנין שכן, שנאמר (תהלים ק"ד) אל מקום זה יסדת להם, וזהו מקומו של לויתן, שנאמר (שם) לויתן זה יצרת לשחק בו... (שמות טו כב)

אמר רבי יודן ברבי שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגון של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגון של אומות העולם בעולם זה, זוכה לראותה לעולם הבא. כיצד הם נשחטים, בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו, ולויתן נותץ לבהמות בסנפירין ונוחרו, וחכמים אומרים זו שחיטה כשרה היא, ולא כך תנינן הכל שוחטין ובכל שוחטים ולעולם שוחטין חוץ ממגל קציר והמגרה והשינים מפני שהן חונקין, אמר רבי אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא... (ויקרא יג ג)

רבי מחנה ורבי ביבי ורבי אחא ורבי יוחנן בשם רבי יונתן אמרו, תחת מה שאסרתי התרתי לך, תחת איסור דגים, לויתן דג טהור... (ויקרא כב ז)

מדרש תנחומא

...והיה יונה רואה כל מה שבים ושבתהומות, שנאמר (תהלים ק"ז) אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה, אמר לו הדג ליונה אי אתה יודע שבא זמני להאכל לתוך פיו של לויתן, אמר לו הוליכני לשם, ואני מציל אותך ואת נפשי. הוליכו אצל לויתן, אמר לו ללויתן בשבילך באתי לראות מדורך בים, ולא עוד אלא שאני עתיד ליתן חבל בצוארך ולעלות אותך לסעודה גדולה של צדיקים, הראהו חותמו של אברהם אבינו, הביט וראה לברית, וראוהו לויתן וברח מהלך שני ימים לפני יונה, אמר לו לדג הריני הצלתיך מפיו של לויתן, הראני כל מה שבים ובתהומות... עד שיצא מפיו אשר נדרתי אשלמה וגו', אשר נדרתי לעלות את לויתן ולהעלות לפניו אשלם ביום ישועת ישראל, שנאמר ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי, מיד רמז הקב"ה והקיא את יונה ליבשה... (ויקרא ח)

...תדע שלא נצטוה על השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל, כי לעתיד לבא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן, ואין שם שחיטה, תדע לך לויתן בריה משונה היא, והמלאכים יגורו ממנו, שנאמר (אויב מ"א) משאתו יגורו אילים, והם זורקין עליו כמה רמחים של ברזל, כתבן הוא חושבן, שנאמר (שם) יחשוב לתבן ברזל. וכל בהמות שדי קשה שהוא רובץ על אלף הרים, שנאמר (תהלים נ') בהמות בהררי אלף. והיכן הם נשחטין, אלא זה לזה מזדווגין שניהם שנאמר (איוב מ"א) אחד באחד יגשו, בהמות יגש בלויתן ואוחז בקרניו ובוקע, ולויתן הפך היה מיתתו שמכה אותו בזנבו והורגו, וצדיקים הולכין ונוטלין מנות מנות, מכאן שחיטה אינה אלא לבדוק ולצרף את ישראל. (שמיני ז)

...אמר להם הקב"ה לישראל, חייכם, לעולם הבא אתם אוכלים מאותן שאין נשחטין, מבהמות ולויתן, שכתוב בהן (איוב מ"א) אחד באחד יגשו, ורוח לא יבא ביניהם. (ראה ו)

...ואף לויתן הרובץ על התהום, לעולם הבא אומר הקב"ה למלאכי השרת, באו והלחמו בו, וכיון שהן יורדין להלחם כנגדו, הוא תולה עיניו ומביט בהם, והם מתיראים ובורחים, שנאמר (איוב מ"א) משאתו יגורו אלים משברים יתחטאו. כשהוא מבקש לאכול הוא עושה שבר בים, והדגים סבורים שהוא דבר אכילה, והולכים לשם, והוא פותח ובולען, אין אחד מהן נמלט, אלא כולן נכנסין לתוך פיו. והקב"ה אומר למלאכי השרת ירו חצים, והם זורקים בו, ואינו משגיח אלא כקש הם נחשבים לו, שנאמר (שם) לא יבריחנו בן קשת. והקב"ה אומר טלו אבני בלסטרא והשליכו עליו, והן עושין, והוא סבור קש הן, שנאמר כקש נחשבו תותח, ואם תאמר היכן הוא רבוץ, אמר הקב"ה על טיט שהוא יפה מן הזהב, שנאמר (שם) ירפד חרוץ עלי טיט רפידתו של חרוץ, ואם תאמר שאם מבקש לצאת יוצא, תלמוד לומר סגור חותם צר סגרתי לפניו וחתמתי כנגדו וגם הצרתי לו. והיאך הצדיקים אוכלים, אלא הקב"ה נותן בבהמות וגם בלויתן רוח, והן באין ונלחמין זה עם זה, שנאמר (שם) אחד באחד יגשו, זה הפך בארץ ושוקט הבהמות ואלו בוקעין הלויתן, מיד הצדיקים מתכנסין עליהם, והקב"ה אומר לכל אחד ואחד ואוכל לפי שכרו, שנאמר (שם מ') יכרו עליו חברים... (נצבים ד)

מדרש תנחומא הקדום

אמר לו משה, רבונו של עולם, אתה קראתני משה עבדי, לא כן עבדי משה (במדבר י"ב), אני עבד ולויתן עבד, אני מתחנן לפניך והוא מתחנן לפניך, שנאמר הירבה עליך תחנונים (איוב מ'), תחינת לויתן שמעת וכרת עמו ברית וקיימתו, שנאמר (שם) היכרות ברית עמך תקחנו לעבד עולם... (ואתחנן ה)

פסיקתא

דבר אחר אם ארעב וגו', לויתן התקנתי לך למאכל לעתיד לבא, והיית צריך להאכיל אותו, אין אתה יכול להספיק אותו. אמרו רבותינו אלולי שהוא רבוץ על התהום וכובש עליו, היה עולה ומאבד את העולם ומציפו, וכיון שהוא מבקש לשתות אינו יכול לשתות מימי אוקיינוס מפני שהם מלוחים, מהו עושה, תולה אחת מן סנפיריו והתהום עולה, והוא שותה, ומשהוא שותה הוא מחזיר סנפיריו למקומה וסותם בפני תהום... (פרשה שור או כשב)

שוחר טוב

לויתן זה יצרת, שכל מי שמתלוה עמהן עתיד להעשות שחוק עמהם לעתיד לבא. (תהלים קד)

ילקוט שמעוני: ...באותה שעה זימן לו הקב"ה דגה מעוברת, ואמרה לו דגה לדג איש הנביא שבמעיך שגרני הקב"ה לבלעו, אם אתה פולטו הרי טוב, ואם לאו אני בולעך עמו, אמר לה מי יודע אם הדבר שאתה אומר אמת, אמר לו, לויתן, הלכו אצל לויתן, אמרה לו דגה לויתן מלך על כל דגי הים, אי אתה יודע ששגרני הקב"ה אצל דג זה לבלוע איש נביא שבמעיו, אמר לה הן, אמר לו דג ללויתן, אימתי, אמר לו בשלש שעות אחרונות כשירד הקב"ה לצחק בי שמעתי כן, מיד פלטו, ובלעתו הדגה... (יונה פרק א, תקנ)

אמר רבי לוי כל מי שמקיים מצות סוכה בעולם הזה, אף הקב"ה מושיבו בסוכתו של לויתן לעתיד לבא, שנאמר התמלא בשכות עורו וגו'. את מוצא בשעה שבאו יסורין על איוב היה עומד וקורא תגר על מדת הדין, שנאמר מי יתן ידעתי ואמצאהו, מלים יענני, אמר לו הקב"ה איוב מה אתה עומד ואומר מי יתן ידעתיו ואמצאהו, הרי עורו של לויתן שאני עתיד לעשות לצדיקים לעתיד לבא, אם חסר אני מטלית אחת ממנו יש לך למלאת, שנאמר התמלא בשכות עורו, ואם תאמר עור של לויתן אינו דבר משובח, אמר רבי פנחס הכהן בר חייא ורבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק פספסי הרוחות שלו מכהות גלגל חמה, שנאמר האומר לחרס לא יזרח, ירפד חרוץ עלי טיט, אין לך מזוהם של דג אלא מקום רפידתו, ומקום רפידתו של לויתן יפה של זהב, לכך נאמר ירפד חרוץ עלי טיט...

דבר אחר גאוה אפיקי מגינים, שיש לו גאוה של מעלה, והקב"ה אומר למלאכי השרת רדו ועשו עמו מלחמה, מיד יורדים ועושים עמו מלחמה, ולויתן תולה פניו ומלאכי השרת רואים אותו ומתבהלים... והקב"ה אומר למלאכים טולו חרבות ורדו עליו, מיד נוטלים חרבות ונותנים עליו ולא איכפת ליה, שנאמר ישיגהו חרב בלי תקום חנית מסע ושריה, כשם שהחנית הזו בורח מן השריון, כך היא בורחת מעורו של לויתן, והברזל חשוב לו כתבן, שנאמר יחשב לתבן ברזל לעץ רקבון נחושה, והם נוטלים עליו קשתות ומורים עליו חצים ולא איכפת לו, שנאמר לא יבריחנו בן קשת, והם נוטלים אבני קלע וזורקים עליו והוא סבור שהוא קש, שנאמר לקש נהפכו לו אבני קלע, כקש נחשבו תותח, וכתיב ירתיח כסיר מצולה ים ישים כמרקחה, כמעשה בשמים ישים ים, כמה דאת אמר רוקח מרקחת מעשה רוקח, אחריו יאיר נתיב יחשב תהום לשיבה, לפי שהוא יושב על תהום סבור ששם הוא יושב, מה הקב"ה עושה, מביא בהמות ולויתן והם עושים מלחמה זה עם זה... מיד בהמות ולויתן מתדבקים זה עם זה, שנאמר איש באחיו ידובקו, ומשהם מדבקים זה בזה אינם מתפרשין זה מזה, שנאמר יתלכדו ולא יתפרדו, מה הקב"ה עושה, רומז ללויתן והוא מכה את בהמות בסנפיריו ושוחטו, ורומז לבהמות והוא מכה את לויתן בזנבו וממיתו, מיד מה הקב"ה עושה, נוטל עורו של לויתן ועושה סוכה לצדיקים, דכתיב התמלא בשכות עורו וצלצל דגים ראשו, רבי נחמן ורבי הונא ורבי לוי בר שלום אחד מהם אומר מקיש צלצלו, ואומר כל מי שעשה מצות יבא ויטול ויאכל מראשו, וטעמו כטעם ראש של דג שבים טבריא. וחברו אומר מקיש בצלצלו ואומר כל מי שעשה מצוות רגליות, יבא ויאכל מראשו, וטעמו כטעם הדג שבים הגדול, מיד הם באים וכרים עליו, שנאמר יכרו עליו חברים, מי שחבר עצמו במצוות. דבר אחר יכרו עליו חבירים חבורות חבורות, יש בעלי מקרא יש בעלי משנה, יש בעלי גמרא, יש בעלי אגדה, יש בעלי מצוות, יש בעלי מעשים טובים, כל חבורה וחבורה באה ונוטלת חלקה. ושמא תאמר יש ביניהם מריבה, תלמוד לומר יחצוהו בין כנענים, אל תהי קורא בין אלא כבין כנענים, אלו הפרגמטוטין, כשם שפרגמטוטין הללו כשיש להם אבן טובה בשותפות הם מוכרים אותה בדמים, וכשהם באים לחלוק דמיה אינם עושים מריבה, אלא כל אחד ואחד בא ונוטל חלקו לפי דמים שנתן, כך לעתיד לבא אין ביניהם מריבה, אלא כל אחד ואחד מן הצדיקים יבא ויטול שכרו לפי מעשיו... (איוב פרק מ, תתקכז)

ילקוט המכירי

רבי חנניה בן אחיו של רבי יהושע אמר, יש נהרות של אש עוברין לפני השכינה כנהרות הללו של מים ומעורבין באש, וכשניתנה רשות לגבריאל להחריב את כל הארץ, ניתנה רשות ללויתן לחבל את כל הנהרות, לכך נאמר רשפיה רשפי אש שלהבת י-ה. (ישעיה יז)

ילקוט ראובני

העולם ת"ק על ת"ק, וים הגדול חוזר לעולם כמי כיפה, וים הגדול וכל העולם עומדים על עמוד אחד וצדיק שמו, שנאמר וצדיק יסוד עולם, ואותו עמוד וכל העולם עומדים על נחירין של לויתן, ולויתן שוכן בתוך המים התחתונים כדג קטן בתוך הים... (בראשית)

...כי א' לע' שנה שכוכב עולה מן הרקיע שתחת לויתן ומחמם גופו של לויתן, ולפי שהוא חם מתחתיו הוא צמא, ואז הכוכבים ירדו לשיתין, כי התהום עמוק מפני שהמים נכנסים בפי לויתן, וראשו מסיר מן ג"ע ושאב מן תהום...(שם)

ביום ב' נטל הקב"ה אור ומים וברא מהם לויתן ואשתו וכל דגי הים, ותלה כל העולם על סנפיריו של לויתן, עירב קרר המים וברא זיז שדי וכל עוף השמים ותלה רגליו של זיז שדי על סנפיריו של לויתן, וראשו נגד כסא הכבוד, וברא אופן א' בארץ וראשו נגד חיות הקדש, והוא מתורגמן בין ישראל לאביהם... (שם)

משיח

פרקי דרבי אליעזר

...ובשלשתן עתיד ליתן שלש מתנות טובות לישראל, שנאמר כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה, ושלשתן כפולות נתנו למלך המשיח, שנאמר (ישעיה י"א ב') ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו'. (פרק ג)

...מלך התשיעי זה מלך המשיח, שהוא עתיד למלוך מסוף העולם ועד סופו, שנאמר (דניאל ב' ל"ה) ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא... (פרק יא)

צדיק כתמר יפרח, מה תמרה זו נאה במראיה וכל פירותיה מתוקים וטובים, כך בן דוד נאה במראהו וכבודו, וכל מעשיו טובים ומתוקים לפני הקב"ה. כארז בלבנון ישגה, מה הארץ שבלבנון שרשיו מרובים למטה בארץ, ואפילו כל רוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזין אותו ממקומו, כך בן דוד כחו ומעשיו לפני הקב"ה מרובים אפילו כל הרשעים באין עליו אין מזיזין אותו ממקומו, שנאמר כארז בלבנון ישגה. (פרק יט)

אבות דרבי נתן

כיוצא בו (זכריה ד') אלה שני בני היצהר העומדים על אדון כל הארץ, זה אהרן ומשיח, ואיני יודע איזה מהן חביב, כשהוא אומר נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם, הוי יודע שמלך המשיח חביב יותר מכהן צדק. (פרק לד ג)

מדרש רבה

בראשית ברא אלקים, ששה דברים קדמו לבריית העולם, יש מהן שנבראו, ויש מהן שעלו במחשבה להבראות... שמו של משיח מנין, שנאמר (תהלים ע"ב) יהי שמו לעולם וגו'. (בראשית א ה)

ונהורא עמיה שרא, זה מלך המשיח, שנאמר (ישעיה ס') קומי אורי וגו'. (שם שם ח)

ורוח אלקים מרחפת, זה רוחו של מלך המשיח, היאך מה דאת אמר (ישעיה י"א) ונחה עליו רוח ה', באיזו זכות ממשמשת ובאה, המרחפת על פני המים, בזכות התשובה שנמשלה למים, שנאמר (איכה ב') שפכי כמים לבך. (שם ב ה)

ותקרא את שמו שת כי שת לי אלקים זרע אחר וגו', רבי תנחומא בשם רבי שמואל אמר, נסתכלה אותו זרע שהוא בא ממקום אחר, ואי זה, זה מלך המשיח. (שם כג ז)

רבי תנחום בר חייא ואמרי לה בשם רבנן, לעולם אין מלך המשיח בא עד שיבראו כל הנשמות שעלו במחשבה להבראות, ואלו הן הנשמות האמורות בספרו של אדם הראשון. (שם כד ד)

אמר רבי אלעזר בר אבינא אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו, צפה לרגלו של משיח, תדע שכן, שהרי בימי אברהם, על ידי שנתגרו המלכיות אלו באלו באה הגאולה לאברהם. (שם מב ז)

ויאמר אברם ה' אלקים מה תתן לי, אמר רבי יונתן ג' הן שנאמר בהם שאל, ואלו הן, שלמה ואחז ומלך המשיח... דכתיב ביה (תהלים ב') שאל ממני ואתנה גוים נחלתך. (שם מד ט)

...רבנן אמרי, שור זה משוח מלחמה, שנאמר (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו, חמור זה מלך המשיח, שנאמר (זכריה ט') עני ורוכב על חמור וגו'. (שם עה ז)

חד עמא דארעא אמר ליה לרבי הושעיא, אין אמרית לך חדא מילתא טבא את אמרת בציבורא מן שמי, אמר ליה מה היא, אמר ליה כל אותן הדורונות שנתן יעקב אבינו לעשו עתידין עכו"ם להחזיר למלך המשיח לעתיד לבא, מאי טעמא, (תהלים ע"ב) מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו, יביאו אין כתיב כאן אלא ישיבו. אמר ליה חייך, מלה טבא אמרת ומן שמך אנא אומר לה. (שם עח טז)

אלוף עירם, אמר רבי חנינא צפוראה, למה נקרא עירם, שהוא עתיד לערום תסווריות למלך המשיח... (שם פג ג)

ויהי בעת ההיא, רבי שמואל בר נחמן פתח, (ירמיה כ"ט), כי אנכי ידעתי את המחשבות, שבטים היו עסוקים במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, וראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב"ה היה עוסק בורא אורו של משיח. ויהי בעת ההיא וירד יהודה (ישעיה ס"ו), בטרם תחיל ילדה, קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון. (שם פה ב)

...ויש אומרים כרע רבץ מפרץ עד דוד, כרע שכב, מצדקיהו עד מלך המשיח... (שם צח יב)

עד כי יבא שילה, זה מלך המשיח, ולו יקהת עמים, שהוא בא ומקהה שיניהם של עכו"ם. (שם שם יג)

...ורבנן אמרי, אני נאסר לגפן ולשרקה עירה והאתונות לכשיבא אותו שכתוב בו (זכריה ט') עני ורוכב על חמור וגו'. כבס ביין לבושו, שהוא מחוור להן דברי תורה, ובדם ענבים סותה, שהוא מחוור להם טעויתיהן. אמר רבי חנין אין ישראל צריכין לתלמודו של מלך המשיח לעתיד לבא, שנאמר (ישעיה י"א) אליו גוים ידרושו, לא ישראל, אם כן למה מלך המשיח בא, ומה הוא בא לעשות, לכנס גליותיהן של ישראל וליתן להם ל' מצות, הדא הוא דכתיב (זכריה י"א) ואמר אליהם אם טוב בעיניכם וגו'... (שם שם יד)

לא יסור שבט מיהודה, זה כסא מלכות, (תהלים מ"ה) כסאך אלקים עולם ועד שבט מישור, אימתי ומחוקק מבין רגליו, כשיבא אותו שהמלכות שלו, שכתוב בו (ישעיה כ"ח) ברגלים תרמסנה עטרת וגו'. עד כי יבא שילה, מי שהמלכות שלו. ולו יקהת עמים, מי שמקהה שיני כל העכו"ם, שנאמר (מיכה ז') ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה, דבר אחר ולו יקהת עמים, מי שאומות העולם מתקהלין עליו, שנאמר (ישעיה י"א) שורש ישי אשר עומד לנס עמים אליו גוים ידרושו. אוסרי לגפן עירה, משיכניס כל ישראל שנקראו גפן, שנאמר (תהלים פ') גפן ממצרים תסיע, ולשרקה בני אתונו, זה שכתוב בו (זכריה ט') עני ורוכב על חמור וגו'. דבר אחר ולשורקה בני אתונו, מי שנוטע כל ישראל כשורק, שנאמר (ירמיה ב') ואנכי נטעתיך שורק, והיאך הוא עושה, (יחזקאל ל"ו) וזרקתי עליכם מים טהורים... ובדם ענבים סותה, ואין סותה אלא טעות, כדכתיב (דברים י"ג) כי יסיתך אחיך וגו', אם יטעו בהלכה תהא מתכבסת בתחומו. (שם צט י)

...ואף מלך המשיח שעתיד ליפרע מאדום יושב עמהם במדינה, שנאמר (ישעיה כ"ז) שם ירעה עגל ושם ירבץ וגו'. (שמות א לא)

...מלך בשר ודם אין לובשין עטרה שלו, והקב"ה עתיד להלביש עטרה שלו למלך המשיח, ומהו עטרה של הקב"ה, כתם פז, שנאמר (שיר ה') ראשו כתם פז, קווצותיו תלתלים שחורות כעורב, וכתיב (תהלים כ"א) תשית לראשו עטרת פז. (שם ח ב)

קדש לי כל בכור, רבי נתן אומר, אמר הקב"ה למשה, כשם שעשיתי יעקב בכור, שנאמר (שמות ד') בני בכורי ישראל, כך אני עושה למלך המשיח בכור, שנאמר (תהלים פ"ט) אף אני בכור אתנהו... (שם יט ח)

אמר רבי לוי אם משמרים ישראל את השבת כראוי, אפילו יום אחד, בן דוד בא, למה שהיא שקולה כנגד כל המצות, וכן הוא אומר (תהלים צ"ה) כי הוא אלקינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו, היום אם בקולו תשמעו. (שם כה טז)

...למה אמר אלה תולדות השמים והארץ מלא, מפני שברא הקב"ה את עולמו ולא היה מלאך המות בעולם, ובשביל כך הוא מלא, וכיון שחטא אדם וחוה מחסר הקב"ה כל תולדות שבמקרא, וכיון שעמד פרץ נעשה תולדות שלו מלא, שהמשיח עומד הימנו, ובימיו הקב"ה מבליע המות, שנאמר (ישעיה כ"ה) בלע המות לנצח, לפיכך תולדות השמים ותולדות פרץ מלא. (שם ל ב)

מחוץ לפרוכת העדות, אמר רבי אלעזר בן שמוע, בזכות יערוך, תנצלו מן כי ערוך מאתמול, אמר רבי חנין בזכות להעלות נר תמיד אתם זוכים להקביל פני נרו של מלך המשיח, מה טעם, שם אצמיח קרן לדוד וגו', ואומר שמחתי באומרים לי בית ה' נלך. (שם לא ט)

רבי ברכיה בשם רבי לוי אמר, כגואל הראשון כך גואל האחרון, הגואל הראשון זה משה נגלה להם וחזר ונכסה מהם, כמה נכסה מהם, רבי תנחומא אמר ג' חדשים, הדא הוא דכתיב (שמות ה') ויפגעו את משה ואת אהרן וגו', אף גואל אחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם, כמה נכסה מהם, אמר רבי תנחומא בשם רבי חמא ברבי הושעיה מ"ה ימים, הדא הוא דכתיב (דניאל י"ב) ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ משומם ימים אלף ומאתים ותשעים, וכתיב (שם) אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה, אילין מותירה כמה אינון, מ"ה יום, שהוא נכסה מהן וחוזר ונגלה להם. ולהיכן מעלה אותן, אית דאמרין למדבר יהודה, ואית דאמרין למדבר סיחון ועוג, כל מי שהוא מאמינו והולך אחריו הוא אוכל שרשי רתמים ועלי מלוחים, הדא הוא כדכתיב (איוב ל') הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם, וכל מי שאינו הולך אחריו הוא הולך ומשלים לאומות העולם, ובסוף אומות העולם הורגים אותו... (במדבר יא ג, וראה עוד גאולה)

...והכתיב (ירמיה ל"ח) והיה כאשר נלכדה ירושלים, אמר להם אף היא אינה צרה אלא שמחה, שבו ביום נולד מנחם... (שם יג ז)

דבר אחר וקרבנו, למה וי"ו יתרה, רבי ביבי בשם רבי ראובן, שיתא כנגד ו' דברים שניטלו מאדם הראשון, ועתידים לחזור על ידי בן נחשון, הוא משיח, אלו הן ו' דברים שניטלו מאדם הראשון, זיוו וחייו וקומתו ופירות הארץ ופירות האילן ומאורות... ומנין שעתידין לחזור לימות המשיח, זיוו מנין, שנאמר (שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, חייו (ישעיה ס"ה) כימי העץ ימי עמי... קומתו ואולך אתכם קוממיות (ויקרא כ"ו)... פירות הארץ ופירות האילן מניין, דכתיב (זכריה ח') כי זרע השלום הגפן וגו', מאורות מנין, (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה. (שם שם יא)

דבר אחר לי גלעד ולי מנשה, לפי שיש מחלוקת הרבה על המשוחים, יש אומרים ז' שנאמר (מיכה ה') והקמנו עליו שבעה רועים, ויש אומרים ח', (שם) ושמונה נסיכי אדם, ואינו אלא מה שמפורש ד', שנאמר (זכריה ב') ויראני ה' ארבעה חרשים, ואומר מה אלה באים לעשות, ונימא ויאמר לאמר אלה בקרבנות אשר זרו וגו', ואלו הן ד' חרשים, דוד בא ומפרש, לי גלעד זה אליהו שהיה מתושבי גלעד, לי מנשה זה משיח שעומד מבניו של מנשה, שנאמר (תהלים פ') לפני אפרים ובנימין ומנשה וגו', ואפרים מעוז ראשי זה משוח מלחמה שבא מאפרים, שנאמר (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו, יהודה מחוקקי זה הגואל הגדול, שהוא מבני בניו של דוד, מואב סיר רחצי, מהו מואב סיר רחצי, אמר האלקים אף כשיבואו הגואלים הללו אני בא ומסייען עד שיבואו המואביות עמהם, על אדום אשליך נעלי, מה אני עושה, שולף מנעלי ודורכן ורומסן בעקבי... (שם יד ב)

...דבר אחר, אמר לו, עד עכשיו יש לי להעמיד מלך המשיח, שכתוב בו כי ילד יולד לנו... אמרו ישראל לפני הקב"ה, רבונו של עולם, עד מתי משועבדים אנו בידו, אמר להם עד שיבא אותו היום שכתוב בו (במדבר כ"ד) דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל, כשיצא כוכב מיעקב וישרוף קשו של עשו... (דברים א יז)

דבר אחר מהו שלח תשלח את האם, אם קיימת מצוה זו את ממהר לבא מלך המשיח, שכתוב בו שילוח, שנאמר (מלאכי ג') הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא... (שם ו ג)

אר"י בן חלפתא, כל מי שהוא יודע כמה שנים עבדו ישראל עבודת אלילים הוא יודע אימתי בן דוד בא, ואית תלתא קראי מסייע ליה, חדא (הושע ב') ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם כימי הבעלים... (איכא פתיחתא כא)

...והדא מסייע להדא דרבי יודן בשם רבי איבו, עובדא הוה בחד בר נש דהוה קא רדי, געת חדא תורתיה, עבר אליו ערבי אמר ליה מה את, אמר ליה יהודאי אנא, אמר ליה שרי תורך ושרי פדנך, אמר ליה למה, אמר ליה דבית מקדשון דיהודאי חרב, אמר ליה מנא ידעת, אמר ליה ידיעת מן געיית תורך, עד דהוה עסיק עמיה געת זימנה אחריתי, אמר ליה אסור תורך אסר פדנך, דאתייליד פריקהון דיהודאי, אמר ליה ומה שמיה, אמר ליה מנחם שמיה, ואבוי מה שמיה, אמר ליה חזקיה, אמר ליה והיכן שריין, אמר ליה בבירת ערבא בדבית לחם יהודה, זבין ההוא גברא תורוי זבין פדניה, והוה מזבין לבידין דינוקין, עלל לקרתא ונפק לקרתא, עלל למדינה ונפק למדינה, עד דמטא לתמן, אתיין כל כפריא למיזבן מיניה, וההיא איתתא אימיה דההוא ינוקא לא זבנית מיניה, אמר לה למה לית את זבנת לבידין דינוקין, אמרה ליה דחשייה (סיפוריו ועניניו) קשיי לינוקי, אמר לה למה, אמרה ליה דעל רגילוי חרב בית מקדשא, אמר לה רחיצין אנן במריה עלמא דעל ריגלוהי חרב ועל ריגלוי מיתבני, אמר לה את הוי נסיבא ליך מן אילין לבידין דינוקיך, ולבתר יומין אנא אתי לביתך ונסך פריעיך (אקח הכסף). לבתר יומין אמר האי גברא איזיל ואיחמי ההוא ינוקא מאי קא עביד, אמרה ליה לא אמרית לך דחשייה קשיי, אפילו על רגליה נחשיה דמן ההיא שעתא אתיין רוחין ועלעולין טענוניה ואזלין להון, אמר ליה ולא כך אמרית לך דעל רגילוי חרב ועל ריגלוי מתבני, אמר רבי אבון למה לי ללמוד הן ערביי ולא מקרא מלא הוא, דכתיב (ישעיה י') והלבנון באדיר יפול, וכתיב בתריה ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה. דבי רבי שילה אמרי שילה שמו של משיח, שנאמר (בראשית מ"ט) עד כי יבא שילה, שלה כתיב, דבי רבי חנינא אמרין ינון שמו, שנאמר ונהורא עמה שרא, נהירא כתיב, רבי יהודה ברבי סימון אמר בשם רבי שמואל ברבי יצחק, הדין מלכא משיחא אי מחייא הוא דוד שמיה, אי ממיתיא הוא דוד שמיה, אמר רבי תנחומא אנא אומר טעמיה, (תהלים י"ח) מגדיל ישועות מלכו ועושה חסד למשיחו, ולדוד אין כתיב כאן, אלא לדוד ולזרעו. (שם א נז)

רבי ברכיה אמר בשם רבי יצחק, כגואל ראשון כך גואל אחרון, מה גואל ראשון נאמר (שמות ד') ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור, כך גואל אחרון, שנאמר (זכריה ט') עני ורוכב על החמור, מה גואל הראשון הוריד את המן, שנאמר (שמות ט"ז) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, אף גואל אחרון יוריד את המן, שנאמר (תהלים ע"ב) יהיה פסת בר בארץ, מה גואל ראשון העלה את הבאר, אף גואל אחרון יעלה את המים, שנאמר (יואל ד') ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים. (קהלת א כח)

ויזכור את ימי החושך אלו ימי הרעה, כי הרבה יהיו וגו', תורה שאדם למד בעולם הזה, הבל היא לפני תורתו של משיח. (שם יא יב)

ותאכל ותשבע ותותר, אוכל בעולם הזה, ואוכל לימות המשיח, ואוכל לעתיד לבא... דבר אחר מדבר במלך המשיח, גשי הלום, קרובי למלכות, ואכלת מן הלחם זו לחמה של מלכות, וטבלת פתך בחומץ אלו היסורין, שנאמר (ישעיה נ"ג) והוא מחולל מפשעינו, ותשב מצד הקוצרים, שעתידה מלכותו ליצד ממנו לשעה, שנאמר (זכריה י"ד) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר, ויצבט לה קלי, שהיא עתידה לחזור לו, שנאמר (ישעיה י"א) והכה ארץ בשבט פיו... (רות ה ו)

רבי חלבו אומר ד' שבועות יש כאן, השביע לישראל שלא ימרדו על המלכיות, ושלא ידחקו על הקץ, ושלא יגלו מסטירין שלהם לאומות העולם, ושלא יעלו חומה מן הגולה, אם כן למה מלך המשיח בא, לקבץ גליותיהן של ישראל... (שיר השירים ב יח)

תשורי מראש אמנה, אמר רבי הונא בשם רבי יוסטא, עתידות הגליות מגיעות עד טיורוס מונוס ואומרים שירה, ועתידות אומות העולם להביא אותה סרדיוטות למלך המשיח, מאי טעמא, תשורי מראש אמנה, אין לשון תשורי אלא לשון קרבן... אלא הן עצמן עתידין להביא דורונות למלך המשיח, מאי טעמא, (ישעיה ס"ו) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה', בסוסים וברכב ובצבים ובפרדים ובכרכרות... (שם ד טז)

רבי יהושע בן לוי אמר, אילו אמר חזקיהו שירה על מפלת סנחריב היה נעשה הוא מלך המשיח וסנחריב גוג ומגוג, והוא לא עשה כן, אלא אמר (תהלים כ') עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו וגו', מה כתיב בתריה, ה' הושיעה המלך יעננו ביום קראנו. (שם ד יט)

מדרש תנחומא

משלחי רגל השור והחמור, זה משיח בן יוסף שנמשל לשור, וחמור זה משיח בן דוד, שנאמר עני ורוכב על חמור (זכריה ט'), עד שיבואו, על אותה שעה הוא אומר, ומעולם לא שמעו ולא האזינו... (בראשית א)

שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו' (תהלים קכ"א), זה שאמר הכתוב (זכריה ד') מי אתה הר הגדול לפני זרובבל למישור, זה משיח בן דוד, ולמה נקרא שמו הר הגדול, שהוא גדול מן האבות, שנאמר (ישעיה נ"ב) הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד, ירום מאברהם, ונשא מיצחק, וגבה מיעקב, ירום מאברהם שנאמר (בראשית י"ד) הרמותי ידי אל ה', ונשא ממשה, שאמר (במדבר י"א) כי תאמר אלי שאהו בחיקך, וגבה ממלאכי השרת, שנאמר (יחזקאל א') וגבותם מלאות עינים, לכך נאמר מי אתה הר הגדול, וממי הוא יוצא, מזרובבל... עד ודליה וענני שבעה (דה"א ג'), ומהו ענני, זה משיח, (זכריה ד') כי מי בז ליום קטנות שבעה, אלה שנאמר (דניאל ז') חזה הוית בחזוי ליליא וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה הוא, וענני שבעה, מהו שבעה, מה שכתוב במלך המשיח, כי מי בז ליום קטנות שבעה אלה, לכך נאמר מי אתה הר הגדול, זה שכתוב בו (ישעיה י"א) ושפט בצדק דלים וגו'... וכתיב ואבנא די מחת לצלמא הות לטור רב ומלאת כל ארעא (דניאל ב'), לכך נאמר מי אתה הר הגדול, והיכן הוא בא, דרך ההרים, שנאמר (ישעיה נ"ב) מה נאוו על ההרים רגלי מבשר וגו', באותה שעה יהיו ישראל מסתכלים ואומרים אשא עיני אל ההרים מאין יבא עזרי, עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ, אמן כן יהי רצון. (תולדות יד)

ילמדנו רבינו, כמה נימין היו באותו כנור שהיו הלוים מנגנין בו, כך אמר רבי יהודה, ז' נימין היו בכנור... ולימות המשיח נעשה ח', שכן דוד אומר בניגון למנצח בנגינות על השמינית... (בהעלותך ז)

דבר אחר וקראת אליה לשלום, מדבר במלך המשיח, שפותח להם לשלום, (זכריה ט') ודבר שלום לגוים ומשלו מים עד ים. והיה אם שלום תענך, שהם כופתים את עצמן, שנאמר (ישעיה ב') וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה. והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך, שיהיו מביאין לו דורון, שנאמר (תהלים ס"ה) יאתיו חשמנים מני מצרים, שהם חשים ובאים במנחתם, כוש תריץ ידיו לאלקים, שהן רצים ובאים במנחתם. ואם לא תשלים עמך, רוח תזזית נכנסת בהם והם מורדין במלך המשיח, מיד הורגם, שנאמר (ישעיה ל"א) והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע, ואין משייר אלא ישראל, שנאמר (דברים ל"ב) ה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר. (שופטים יט)

מדרש תנחומא הקדום

...ומנין לדורו של מלך המשיח שהוא שלשה דורות, שנאמר ייראוך עם שמש ולפני ירח דור דורים (תהלים ע"ב) דור חד דורים שנים, הא תלתא. (תצא יח)

פסיקתא

צדיק ונושע הוא, זה משיח, שמצדיק דינו על ישראל, כששחקו עליו כשיושב בבית האסורים, והוא נקרא צדיק, למה נקרא נושע. אלא שמצדיק עליהם את הדין, ואומר להם, כולכם בני הלא אתם, אלא כי תושעו כולכם ברחמיו של הקב"ה. עני ורוכב על חמור זה משיח, ולמה נקרא שמו עני, שנתענה כל אותם השנים בבית האסורים, ושחקו עליו פושעי ישראל, רוכב על חמור, מפני הרשעים, אין להם זכות, ההולך הלך ויזכור אבות. בזכות של משיח הקב"ה מגין עליהם ומוליכם דרך ישרה, וגואל אותם, שנאמר בבכי יבואו ובתחנונים אובילם, אוליכם אל נחלי מים דרך ישר לא יכשלו בה, כי הייתי לישראל לאב ואפרים בכורי הוא (ירמיה ל"א ט'), מה תלמוד לומר הוא, לימות המשיח, הוא לעולם הבא ואין אחר עמו, ואויביו אלביש בושת, אלו החלוקים עליו, ועליו יציץ נזרו (תהלים קל"ב) עליו ועל הדומים לו. (פרשה לד)

...מהו באורך נראה אור, איזה אור שכנסת ישראל מצפה, זה אורו של משיח, שנאמר וירא אלקים את האור כי טוב (בראשית א'), מלמד שצפה הקב"ה במשיח ובמעשיו קודם שנברא העולם, וגנזו למשיח ולדורו תחת כסא הכבוד שלו. אמר השטן לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אור שנגנז תחת כסא הכבוד שלך למי, אמר לו למי שהוא עתיד להחזירך ולהכלימך בבושת פנים. אמר לו רבונו של עולם הראהו לי, אמר לו בא וראה אותו, וכיון שראה אותו נזדעזע ונפל על פניו, ואמר בודאי זהו משיח, שהוא עתיד להפיל לי ולכל שרי אומות העולם בגיהנם. שנאמר בלע המות לנצח ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים (ישעיה כ"ה). באותה שעה התרגשו האומות, אמרו לפניו, רבונו של עולם, מי הוא זה שאנחנו נופלים בידו, מה שמו, מה טיבו, אמר להם הקב"ה משיח הוא, ושמו אפרים משיח צדקי, ומגביה קומתו וקומת דורו ומאיר עיני ישראל ומושיע עמו, ואין כל אומה ולשון יכולה לעמוד בו, שנאמר לא ישיא אויב בו ובן עולה לא יעננו (תהלים פ"ט), וכל אויביו וצריו מתברחים, שנאמר וכתותי מפניו צריו (שם שם), ואף נהרות פוסקים, שנאמר ושמתי בים ידו ובנהרות ימינו (שם שם), התחיל הקב"ה מתנה עמו ואמר הללו שגנוזים הם אצלך עונותיהם עתידים להכניסך בעול ברזל, ועושים אותך כעגל הזה שכהו עיניו, ומשנקים את רוחך בעול, ובעונותיהם של אילו עתיד לשונך לידבק בחיכך, רצונך בכך, אמר משיח לפני הקב"ה שמא אותו צער שנים רבות הם, אמר לו הקב"ה חייך וחיי ראשי, שבוע אחת שגזרתי עליך, אם נפשך עציבה אני טורדן מעכשיו, אמר לפניו, רבון העולמים, בגילת נפשי ובשמחת לבי אני מקבל עלי, על מנת שלא יאבד אחד מישראל, ולא חיים בלבד יושעו בימי, אלא אף אותם שגנוזים בעפר, ולא מתים בלבד יושעו בימי, אלא אף אותם מתים שמתו מימות אדם הראשון עד עכשיו, ולא אילו בלבד, אלא אף נפלים יושעו בימי, ולא אלו בלבד יושעו בימי, אלא כל מי שעלתה על דעתך להבראות ולא נבראו, בכך אני רוצה, בכך אני מקבל עלי. באותה שעה מונה לו הקב"ה ארבע חיות שנושאות את כסאו של הכבוד של משיח, באותה השעה אמרו אויביו ושרי המלכיות, בואו ונשטין על דורו של משיח שלא יבראו לעולם, אמר להם הקב"ה איך אתם מסטינים על הדור ההוא שהוא חמוד ונאה ואני שמח בו, ואני חפץ בו, ואני אתמוך בו, ואני רוצה בו, שנאמר הן עבדי אתמוך בו, בחירי רצתה נפשי, נתתי רוחי עליו (ישעיה מ"ב) והיאך אתם משטינים עליו, הריני מאבד את כולכם, קודחי אש מאזרי זיקות, ונשמה אחת אין אני מאבד, לכך נאמר כי עמך מקור חיים באורך נראה אור.

שבוע שבן דוד בא, מביאים קורות של ברזל ונותנים לו על צוארו, עד שנכפפה קומתו, והוא צועק ובוכה, ועולה קולו למרום, אמר לפניו, רבונו של עולם, כמה יהא כוחי וכמה יהא רוחי, וכמה יהא נשמתי, וכמה יהיו איבריי, לא בשר ודם אני. על אותה השעה היה דוד בוכה ואומר יבש כחרס כחי וגו' (תהלים כ"ב), באותה השעה אמר לו הקב"ה אפרים משיח צדקי, כבר קיבלת עליך מששת ימי בראשית, עכשיו יהא צער שלך כצער שלי, שמיום שעלה נבוכדנצר הרשע והחריב את ביתי ושרף את היכלי והגלה את בני לבין האומות העולם, חייך וחיי ראשי, שלא נכנסתי לכסא שלי, ואם אתה מאמין, ראה טל שעלה על ראשי, שנאמר שראשי נמלא טל, קוצותי רסיסי לילה (שיר השירים ה'), באותה השעה אמר לפניו, רבונו של עולם, עכשיו נתיישבה דעתי, דיו לעבד שיהא כרבו...

שנו רבותינו, בשעה שמלך המשיח נגלה ועומד על הגג של בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל, ואומר להם, ענוים, הגיע זמן גאולתכם, ואם אין אתם מאמינים, ראו באורי שזרח עליכם, שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח, ועליכם בלבד זרח, ולא על אומות העולם, שנאמר כי הנה החשך יכסה ארץ וערפל לאומים ועליך יזרח ה' וכבודו עליך יראה. באותה השעה מבהיק הקב"ה אורו של מלך המשיח ושל ישראל, וכל אומות העולם בחושך ואפילה, והולכים כולם לאורו של משיח ושל ישראל, שנאמר והלכו גוים לאורך ומלכים לנגה זרחך (ישעיה ס'), ובאים ומלחכים עפר מתחת רגליו של מלך המשיח, שנאמר ועפר רגליך ילחכו (שם מ"ט), ובאים כולם ונופלים על פניהם לפני משיח ולפני ישראל, ואומרים נהיה לך ולישראל עבדים, וכל אחד ואחד מישראל לו שני אלפים ושמונה מאות עבדים שנאמר (זכריה ח') והיה ביום ההוא אשר יחזיקו עשרה אנשים מכל הלשונות הגוים, והחזיקו בכנף יהודי לאמר נלכה עמכם כי שמענו אלקים עמכם. (פרשה לו)

כחתן יכהן פאר, מלמד שמלביש הקב"ה לאפרים משיח צדקנו לבוש זיוו הולך מסוף העולם ועד סופו, וישראל משתמשין לאורו, ואומרים אשרי שעה שבה נברא, אשרי הבטן שממנו יצא, אשרי הדור שעיניו רואות אותו, אשרי עין שחיכתה לו, שמפתח שפתיו ברכה ושלום, ושיחתו נחת רוח, והרהור לבו בטח ושלאנן, אשרי עין שזכתה בו, שמלל לשונו סליחה ומחילה לישראל, תפלתו ריח ניחוח, תחינתו טהרה וקדושה, אשרי אבותיו שזכו לטוב העולם הגנוזים לנצח. (פרשה לז)

שוחר טוב

כך כשיבא משיח צדקנו במהרה בימינו, אין אומרים שירה עד שיתחרף משיח, שנאמר (תהלים פ"ט) אשר חרפו עקבות משיחך, ועד שיפלו לפניו בעל אצבעות זו עכו"ם הרשעה, שנאמר (דניאל ב') ואצבעת רגליא מנהון ברזל וגו', ועד שיפלו לפניו ארבע מלכיות, שנאמר (זכריה י"ד) ואספתי את כל הגוים אל ירושלים מיד ויצא ה' ונלחם, באותה שעה אומר שירה, שנאמר (תהלים צ"ח) מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה. (מזמור יח)

למנצח מזמור לדוד ה' בעזך ישמח מלך, זה שאמר הכתוב (ישעיה י"א) והיה ביום ההוא שורש ישי אשר עומד לנס עמים, אמר רבי חנינא אין מלך המשיח בא, אלא ליתן לאומות העכו"ם שש מצות, כגון סוכה ולולב ותפילין, אבל ישראל למדין תורה מן הקב"ה, שנאמר וכל בניך למודי ה', ולמה, בשביל (ישעיה י"א) אליו גוים ידרושו. רבי חנינא בשם רבי אחא אמר, מהו (שם) והיתה מנוחתו כבוד, שהוא ניתן לו למלך המשיח מן הכבוד של מעלה, הוי בעזך ישמח מלך... וקורא למלך המשיח על שמו, ומה שמו, (שמות ט"ו) ה' איש מלחמה, ומלך המשיח (ירמיה כ"ג) וזה שמו אשר יקראו, ה' צדקנו...

תאות לבו נתת לו ומהו ארשת שפתיו, רשות שבשפתיו, שהן אומרים לו מדינה פלונית מרדה, והוא אומר ילך גובאי ויחבל אותה, אפרכיה פלניא מרדה בך, והוא אומר ילך מלאך המות ויחבל אותה, שנאמר והכה ארץ בשבט פיו. וארשת שפתיו, כשהוא גוזר דבריו הן קיימין. כי תקדמנו ברכות טוב, רבי יהודה אומר ברכות משה שנקרא טוב, שנאמר (שמות ב') ותרא אותו כי טוב הוא, רבנן אמרי ברכותיה של תורה... (מזמור כא, וראה שם עוד)

אזכיר רהב ובבל, אמר רבי יוסי בר סימון, עתידין כל האומות להביא דורונות למלך המשיח, שנאמר תשורי מראש אמנה, אמר רב סימון למה נקרא דורון תשורה, דבר נש נסתכל בה ומשמר יאי, וכיון שהן באין אצל מלך המשיח, הוא אומר להם יש ביניכם ישראל, הביאו אותם לי, שנאמר (תהלים צ"ו) הבו לה' משפחות עמים, עמים הביאו לי משפחותיהם של ישראל, אמר רב אחר ואומר להם הביאו אותם דרך כבוד ולא דרך בזיון. (שם) הבו לה' כבוד שמו, אותן שכיבדו אותו בעולם הזה ונתנו כבוד לשמו. אמר רבי ברכיה בשם רבי יהודה (ישעיה י"ח) בעת ההיא יובל שי, גימטריא בהם, שהם מביאין אותן דורונות למלך המשיח, שנאמר (שם ס"ו) והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה'... (מזמור פז)

...וכן הוא אומר למשיח, (ישעיה ו') והוכן בחסד כסא, וישב עליו באמת, אמר הקב"ה הוא ישב ואני אעשה מלחמה, לכך וישב עליו באמת. ומה עלינו לעשות, לקרות ולשנות בתורה שנקראת אמת, (משלי כ"ג) אמת קנה ואל תמכור, הוי וישב עליו באמת. (מזמור קי)

מדרשים

...ויאמר לי זה משיח ה' הצפון כאן עד עת קץ... (ספר זרובבל, וראה שם עוד)

האות הראשון עתיד הקב"ה להעמיד שלש המלכים וכופרים בדעתם ומשקרים ומראים עצמם לבני אדם שהם עובדים להקב"ה ואינם עובדים ומתעים ומבלבלים כל הבריות, וכופרים אומות העולם בדינים ואף פושעי ישראל המתיאשים מן הגאולה כופרים בהקב"ה ועוזבים את יראתו, ועל אותו הדור נאמר ותהי האמת נעדרת, ומהו נעדרת, שבעלי האמת נעשו עדרים עדרים והולכים ובורחים ומתחבאים במערות ובמחילות עפר, ונאספים כל גבורי הדור ובטלו אנשי אמנה ונגנזין שערי חכמה והעולם עומד משונה, ובאותו זמן אין מלך ולא נשיא בישראל... ובזמן שמשיח יתגלה בגבורתו דור הולך ונופל בחייו מפני גזרות קשות ומשונות ומבוהלות שגוזרים שלשה מלכים הללו, ועוד שגוזרים לכפור במקדש בה' ובתורה, והקב"ה גזר שתמלוך מלכות הרשעה ט' חדשים מכיפה לכיפה, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ואין לכן אלא שבועה...

האות השני, מביא הקב"ה חום בעולם מחמתה של חמה עם שחפת וקדחת ורבים חלאים רעים ודבר ומגפה וממיתים מאומות העולם אלף אלפים בכל יום, וכל רשעים שבישראל מתים, עד שיבכו אומות העולם ויצעקו אוי לנו אנה נלך ואנה נברח... ואם תאמר איך נצלו הצדיקים מחום החמה, הקב"ה יעשה להם רפואה באותו חום, שנאמר וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא בכנפיה...

האות השלישי, הקב"ה מוריד טל של דם ויראה לאומות העולם כמו מים וישתו ממנו וימותו, ואף רשעי ישראל המתיאשים מן הגאולה ישתו ממנו וימותו... האות הרביעי, הקב"ה מוריד טל של רפואה לרפאות הדם, וישתו ממנו הבינוניים ויתרפאו מחלים... האות החמישי, הקב"ה מחזיר השמש לחשך שלשים יום, שנאמר השמש יהפך לחשך והירח לדם, אחר שלשים יום הקב"ה מחזירו לקדמותו...

האות השישי ממליך הקב"ה אדום הרשעה על כל העולם כמו שאמרנו למעלה, ויקם מלך אחר ברומי וימלוך על כל העולם תשעה חדשים ויחריב מדינות רבות, ויחר אפו על ישראל וישליך עליהם מס גדול, ויהיו ישראל באותה שעה בצרה גדולה... לסוף תשעה חדשים יגלה משיח בן יוסף ושמו נחמיה בן חושיאל עם שבט אפרים ומנשה ובנימין ומקצת בני גד... וינצח את אדום ויהרוג מהם תילי תילים... ויוציא קצת כלי בית המקדש שהם גנוזים בבית יוליינו"ס קיסר ויבא לירושלים... ומלך מצרים ישלים עמו ויהרוג כל אנשי המדינות אשר סביבות ירושלים עד דמשק ואשקלון...

האות השביעי הקב"ה בעל נפלאות עושה מופת בעולם... מיד יחרה אפו של ארמילוס הרשע ויקבוץ כל חילי אומות העולם לעמק החרוץ וילחם עם ישראל ויהרגו ממנו תילי תילים וינגפו מישראל מעט ויהרג משיח ה'... ותהי צרה לישראל שלא היתה כמותה מימות העולם עד אותו זמן. ובאותה שעה יעמוד מיכאל לברר את הרשעים מישראל, שנאמר ובעת ההיא יעמוד מיכאל השר הגדול העומד על בני עמך... מיד יברחו כל ישראל במדברות, וכל מי שלבו מסופק בדינו חוזר על האומות העולם... באותה שעה הקב"ה בוחן את ישראל וצורפן ככסף וכזהב...

האות השמיני יעמוד מיכאל ויתקע בשופר שלשה פעמים, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול וגו'. תקיעה ראשונה יגלה משיח בן דוד ואליהו הנביא לאותן הצדיקים הברורים מישראל שנסו למדבר יהודה לסוף מ"ה ימים... ומאותו קול יפול פחד ורתת על אומות העולם ויפלו עליהם חלאים רעים... מיד ה' נלחם בהם, שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם כיום הלחמו ביום קרב, והקב"ה מוריד אש וגפרית מן השמים... מיד ארמילו"ס הרשע ימות הוא וכל חילו ואדום הרשעה שהחריבו בית אלקינו והגלונו מארצנו, ובאותה שעה יעשו בני ישראל נקמות גדולות...

האות התשיעי יתקע מיכאל תקיעה גדולה ויבקעו מחילות המתים בירושלים ויחיה אותם הקב"ה... וישלחו את משיח בן דוד בשביל שארית ישראל הפזורים בכל הארצות...

האות העשירי, תוקע מיכאל תקיעה גדולה ויוציא הקב"ה מנהר גוזן ומחלח וחבור ומערי מדי כל השבטים ויבאו עם בני משה באין מספר ובאין שיעור...(אותות המשיח)

ילקוט שמעוני

אדוני יודע כי הילדים רכים, אמר ליה יעקב אני רואה שיסורין עתידין לבא מבניך על ילדי, אלא הנהוג אתה בשררותך, ושמש בכתרך עד שיעמוד משיח מחלצי ויקבל המלכות ממך, שנאמר יעבר נא אדוני לפני עבדו... (בראשית פרק לג, קלג)

אמר רבי יוחנן טבריא היא משלמת למשיח, שנאמר תרמסנה רגל רגלי עני פעמי דלים, מה כתיב אחריו והוכן בחסד כסא, באותה שעה נפרע הקב"ה מהרשעים פורענות גדולה שאין לה הפסק וקץ, ומורידן לגיהנם ונדונין שם לדורי דורות, שנאמר ויצאו וראו בפגרי האנשים. (שם פרק מט, קסא)

...אמר לו הקב"ה כל אלו שהראיתי לך דעה אחת ורוח אחת יש בהן, אבל מה שבקשת לראות מראש בסוף רוח אחת יש בו, והיא שוקלת כל הרוחות, זה משיח, שנאמר ויצא חוטר מגזע ישי וגו', ונחה עליו רוח ה', רוח חכמה ובינה וכו', זה שאמר הכתוב לעשות לרוח משקל לרוחו של כל בריה ובריה. (במדבר כז תשעו)

כיוצא בו אתה אומר, דרש רבי יהודה משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו, זהו משיח, שהוא חד לאומות העולם ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דרומסקית, יהודה, למה אתה מעוות עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך... (דברים פרק א, תשצב)

דבר אחר מי יתנך כאח לי, אלו שבעה דברים שמשיח עומד ומראה לישראל, גן עדן, וכסא הכבוד, קרח ועדתו, גיהנם, רשעים יורדים, ודין רשעים, שכר הצדיקים ומחיה מתים. (שיר השירים פרק ח, תתקצד)

ילקוט ראובני

...ישארו לך מאה ותשעים מחשבון המאתים ומשער עתה על הדרך הזה עיקר החשבון, ה' אלפים מאה וצ', שסימנם הק"ץ, ואז בשנה ההיא בתשלום חשבון הזה יתחיל להתעורר הגאולה, והעד על זה שיתקוטטו ויתגרו כל מלכות יון ואדום זה עם זה, אלה כנגד אלה, ואז יתקיימו דברי הנביא, וביום ההוא יפקוד ה' על צבא מרום במרום וגו', ומאז יתחיל השם לעורר ענין המשיח לבא לגאול לישראל, ותבא הגאולה לישראל, ואין לאדם לתמוה ולומר מה האות הזה היות מלחמות בין מלך למלך בין עיר לעיר, כן באמת, אלא בזמן הזה כולם כא' יתבלבלו וכבר יגיע העת שנאמר בדניאל... (בראשית ועיין שם עוד וערך גאולה)

בגן עדן אית היכלא חדא איקרו היכלא בני מרעין, כדון משיח יגלה בההוא היכלא, וקרא לכל מרעין כל כאבין כל יסורין ייתון, וכלהו אתיין עליה. ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה, לא הוי בר נש דיכול לסבול יסוריהן דישראל על עונשא דאורייתא, הדא הוא דכתיב אכן חליינו הוא וגו'... והכונה כי צדיקי יסודי עולם מקבלין יסורין ומקילין על משיח, והנה צריך שתדע כי אותם הצדיקים הם מורכבים מניצוצי נשמת משיח עצמו, וזהו יצא יצא ושוב בגלגול, ועיבור היינו ניצוצי נשמתו מתפשטים מאותן צדיקים המדוכאין ביסורים...

ובמדרש אמרו, עד יבושת המים מעל הארץ, בימי אליהו, ובעלי נוטריקון אמרו, יבש"ת אותיות תשב"י, ולפי דרכו של המחבר הוא משיח, ונקרא ערב על שם הערבות של ישראל, כי הוא פורע חובן של ישראל ביסורין, כדין הערב קבלן, וישלח היונה, צריך שתדע כי יונה בן אמתי הוא משיח בן יוסף, הרי ערב משיח בן דוד, יבש"ת תשבי מתושבי גלעד מנין יצו"א, יונה הוא יונה בן אמתי, והנה עלה זית בגימטריא אד"ם דו"ד משי"ח... (נח, ועיין שם עוד)

גור אריה יהודה מטרף בני עלית וגו', גו"ר ארי"ה בגימטריא משי"ח בן דוד, מטרף בני עלית, ראשי תיבות מנחם בן עמיאל. (שם ויחי)

וזה שאמר המלך חזקיה בתפלתו ויחי מחליו, דורי נסע וניגלה מני כאהל רעי קפדתי כאורג חיי מדלה יבצעני מיום עד לילה תשלימני, כי חזקיה היה ניצוץ ממשיח, כמאמר רז"ל ראוי היה חזקיה לעשות משיח וכו', והכוונה שבכל דור ודור שולח הקב"ה ניצוץ אחד ממשיח, או לגאול אם יחזרו בתשובה, או לקיום העולם כדורו של שמד, או להאיר לעולם בגלות באור תורתו שלא יאבד העולם לגמרי, וחזקיה היה ניצוץ ממנו כנזכר חז"ק י"ה, שמשבט יהודה, וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח יחדו אפסי ארץ, שהם חבלי משיח, שיהרג את כל העמים וכו'. והוא אמר בתפלתו ודורי נסע ונגלה מני כאהל רועי, שבכל יום ויום נוסעים אותו ממקום למקום, כך אני אבא בגלגול בכל דור ודור לראות אם הגיע הקץ, וזה הסוד רזי לי רזי לי, כי ב' פעמים רז"י בגימטריא דל"ת כמספר משי"ח ב"ן דוד, שכל תאוה וחשקה על אות ם של לםרבה המשרה, שיפתחו ויעשו שני דלתי"ן... (שמות בא)

דע כי מסורת בידינו, כשיבא משיח עם קיבוץ גליות לארץ ישראל, באותו יום ימצאו שבעת אלפים מבני ישראל, ובאותו היום יחיו מתים בארץ ישראל, באותו היום נסתלקו חומת אש מירושלים, באותו היום יבנה בית המקדש מאבנים טובות ומרגליות, ובאותו היום יחזרו המתים שבארץ ישראל היות בריה חדשה רוחנית, וכן ז' אלפים איש הנמצאים חיים כולם נעשו בריה חדשה גוף ורוח, גוף של אדם קודם החטא כגופו של משה רבינו, ויפרחו כולם באויר מעופפים כנשרים, וכל זה לעיני אנשי קיבוץ גליות. וכשיראו אנשי קיבוץ גליות שאחיהם נעשו בריה חדשה, ופורחים באויר ללכת ולדור בגן עדן התחתון ללמוד תורה מפיו יתברך, אז יקבלו בני קיבוץ גליות דאגה בלבם ודאבון נפש, ויתרעמו על מלך המשיח ויאמרו, וכי אין אנו בני ישראל כמותם, ומאין זכו להיות רוחניים בגוף ונפש, מה שאינו כן אנו, ואומר להם מלך המשיח, כבר נודע ומפורסם שכל מדותיו של הקב"ה שהוא מדה כנגד מדה, ואותם שהיו בחוצה לארץ והשתדלו לבא לארץ ישראל כדי לזכות נפש טהורה, ולא חסו על ממונם ולא על גופן, ובאו בים וביבשה, ולא חששו להיות נטבעים בים, או להיותם שבויים ביד אדונים קשים, ובעבור שעשו עיקר מרוחם ונפשם ולא מגופם וממונם, לכן חזרה רוחניותם מדה כנגד מדה... וכל מה שנטבע מששת ימי בראשית עד זמן קיבוץ גליות הכל עתיד ים יפו להקיא אותו ליבשה, ומלך המשיח יחלוק אותו לכל צדיק וצדיק חלקו הנוגע לו, הדא הוא דכתיב כי שפע ימים ינקו, וגם כל המטמונים תחת עפר עתיד הוא להיות מחילות מחילות תחת הארץ לעשות להוליך כל האוצרות המלכים לארץ ישראל, הדא הוא דכתיב, ושפוני טמוני חול, והכל יתגלה בתוך ארץ ישראל למלך המשיח, והוא יחלק אותם לאנשי קיבוץ גליות לכל אחד מחלקו, וישבעו ממון רב, לאותן שהקפידו על ממונם ועל גופם, ישארו גשמיים וישבעו ממון, ואותן שלא חשו על גופם ועל ממונם אלא על רוחם בלבד, עשה אותם כבריה חדשה, ומוליך אותם לגן עדן התחתון כנ"ל. (דברים ברכה)

רבי יצחק פתח, ויקבור אותו בגי בארץ מואב מול בית פעור, וכתיב ולא ידע איש את קבורתו, אמר הקב"ה, שוטים הם המחשבים קיצים של משיח, תלתא סימני כתבתי בתורה ואחוית לדרא עלמא בקבורת משה עבדי, ואילין אינון, בגי, בארץ מואב, מול בית פעור, ולא ידע איש את קבורתו, דבר שלא גיליתי ולא הראיתי האיך אמר שקרותא ושטות קמיה הקב"ה. (שם)

משיח בן יוסף

מדרש רבה

דבר אחר, לי גלעד ולי מנשה, לפי שיש מחלוקת הרבה על המשוחים, יש אומרים ז', שנאמר (מיכה ה') והקמנו עליו שבעה רועים, ויש אומרים ח', שנאמר (שם) ושמנה נסיכי אדם, ואינו אלא מה שמפורש ד', שנאמר (זכריה ב') ויראני ה' ארבעה חרשים ואומר מה אלה באים לעשות, ויאמר לאמר אלה הקרנות אשר זרו וגו', ואלו הן ד' חרשים דוד בא ומפרש, לי גלעד, זה אליהו שהיה מתושבי גלעד, לי מנשה, זה משיח שעומד מבניו של מנשה, שנאמר (תהלים פ') לפני אפרים ובנימין ומנשה וגו', ואפרים מעוז ראשי זה משוח מלחמה שבא מאפרים, שנאמר בכור שורו הדר לו, יהודה מחוקקי זה הגואל הגדול שהוא מבני בניו של דוד, מואב סיר רחצי, מהו מואב סיר רחצי, אמר האלקים אף כשיבואו הגואלים הללו אני בא ומסייען, עד שיבואו המואביות עמהם... (במדבר יד ב)

מדרש תנחומא הקדום

...אף לעתיד לבא משוח מלחמה עתיד לעמוד מיוסף, ומשוח העומד מיהודה קשה ממנו, שנאמר (זכריה י') וגברתי את בית יהודה ואת בית יוסף אושיע. (ויגש ג)

שוחר טוב

ותרם כראם קרני, מה ראם זה קרנותיו גבוהות והוא מנגח לארבע רוחות העולם, כך מנחם בן עמיאל בן יוסף מנגח לארבע רוחות העולם, ועליו אמר משה (דברים ל"ג) בכור שורו הדר לו וגו' וקרני ראם קרניו, בהם עמים ינגח וגו' והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, עמו רבבות אפרים והם אלפי מנשה, ועליו יתיצבו מלכים להורגו, שנאמר (תהלים ב') יתיצבו מלכי ארץ, וישראל שבארץ בצרה גדולה, אבל בצרתם הם כזית רענן, שנאמר בלותי בשמן רענן, ותבט עיני בשורי בקמים עלי, וישראל רואין במפלתן, שנאמר ותבט עיני בשורי. (מזמור צב)

ילקוט שמעוני

פעם אחת נחלקו רבותינו, אלו אומרים משל גד, ואלו אומרים משל בנימין, בא ועמד עליהם, אמר להם רבותי, למה אתם חולקים עלי, אני מבני בניה של רחל, אמרו לו ולא כהן אתה, ולא כן אמרת לאשה אלמנה מצרפת אך עשה לי משם עוגה קטנה, אמר להם אותו התינוק משיח בן יוסף היה, ורמז רמזתי לעולם, שאני יורד תחלה לבבל, ואחר כך יבא משיח. (מ"א פרק יז, רח)

ילקוט ראובני

ויאמרו עבדי פרעה עד מתי וגו', ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה בגימטריא מרכב"ה שלימ"ה, שהוא ארבע מחנות שכינה, ע"ד מת"י יהי"ה ז"ה בגימטריא משי"ח ב"ן יוס"ף, ז"ה לנ"ו למוק"ש בגימטריא יונ"ה ב"ן אמית"י. (שמות בא)

עולם הבא

מכילתא

רבי שמעון בן יוחאי אומר, חביבים יסורין, ששלש מתנות טובות ניתנו לישראל, ואומות העולם מתאוין להם, ולא נתנו להם אלא ביסורין, ואלו הן תורה וארץ ישראל ועולם הבא... העולם הבא מנין, דכתיב כי נר מצוה ותורה אור וגו', אמרת אי זה דרך שמביאה את האדם לחיי העולם הבא, הוי אומר אלו יסורין. (יתרו בחודש פרשה י)

ספרא

וחי בהם, לעולם הבא, ואם תאמר בעולם הזה, והלא סופו מת הוא, הא מה אני מקיים וחי בהם, לעולם הבא, אני ה' נאמן לשלם שכר. (אחרי פרשה ח)

ספרי

...אבל משלמד דוד תורה ונתרגל מהו אומר, טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף, שזהב וכסף מוציאים את האדם מן העולם הזה ומן העולם הבא, אבל תורה מביאה את האדם לחיי העולם הבא, וכן הוא אומר ולי מה יקרו רעיך א-ל מה עצמו ראשיהם זאת תורת האדם... (קרח קיט)

למען ירבו ימיכם בעולם הזה, וימי בניכם לימות המשיח, כימי השמים על הארץ לעולם הבא... וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, לשבע שמחות פניהם של צדיקים עתידים להקביל פני שכינה לעולם הבא, ואילו הן ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, יפה כלבנה ברה כחמה... שיר המעלות אין כתיב כאן, אלא שיר למעלות, ששם מעלה מזו למעלה מזו, או לפי שיש מעלה מזו למעלה מזו זו למעלה מזו, שומע אני מביניהם איבה וקנאה ותחרות, תלמוד לומר ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד, מה כוכבים אין ביניהם איבה וקנאה ותחרות, אף צדיקים... (עקב מז)

נתקבצו כל ישראל אצל משה, אמרו לו רבינו משה אמור לנו מה טובה עתיד הקב"ה ליתן לנו לעולם הבא, אמר להם איני יודע מה אומר לכם, אשריכם מה מתוקן לכם... (ברכה שנו)

מדרש רבה

למה נברא העולם בב', להודיעך שהן שני עולמים, העולם הזה והעולם הבא. (בראשית א יד)

אמר רשב"ל הנה טוב מאד זה העולם הזה, והנה טוב מאד זה העולם הבא, העולם הזה והעולם הבא הביט בהן הקב"ה ראיה אחת. (שם ט ג)

אמר רבי הונא והנה טוב מאד זו מדת יסורין, וכי מדת יסורין טוב מאד, אתמהא, אלא שעל ידיה הבריות באים לחיי העולם הבא... (שם שם י)

...והעולם הבא נברא ביו"ד, מה יו"ד זה קומתו כפופה, כך הן הרשעים קומתן כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא. (שם יב ט)

וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה ויצירה לעולם הבא, בית שמאי אומרים לא כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעולם הבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל, (יחזקאל ל"ו) וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה... בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה, כך יצירתו בעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, כך אף לעתיד לבא... (שם יד ה)

...לפי שבעולם הזה בנפיחה לפיכך מת, אבל לעתיד בנתינה, שנאמר (יחזקאל ל"ז) ונתתי רוחי בכם וחייתם. (שם שם יד)

...לפי שבעולם הזה הרוח היא נבזקת באחד מאיבריו, אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף, הדא הוא דכתיב (יחזקאל ל"ו) ואת רוחי אתן בקרבכם. (שם כו יא)

אלה תולדות נח נח, א"ר אבא בר כהנא כל מי שנכפל שמו יש לו בעולם הזה ובעולם הבא... (שם ל ד)

...תאמר שנתקבלתי שכרי בעולם הזה ואין לי כלום לעתיד לבא, אמר לו הקב"ה אל תירא אנכי מגן לך, כל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חנם עשיתי עמך אבל שכרך מתוקן לעתיד לבא שכרך הרבה, (תהלים ל"א) מה רב טובך אשר צפנת ליראיך. (שם מד ה)

ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר. רבי יודן וריב"ז ור"ע חד אמר העולם הזה גלה לו אבל העולם הבא לא גלה לו, ואוחרנא אמר אחד העולם הזה ואחד העולם הבא גלה לו... (שם שם כה)

...בעולם הזה ישכון (ישמעאל), אבל לעתיד לבא נפל. (שם מה יג)

בא וראה כל מה שהכה הקב"ה בעולם הזה מרפא אותו לעתיד לבא, העורים מתרפאים, שנאמר, (ישעיה ל"ה) אז תפקחנה עיני עורים... (שם צה א)

דבר אחר משה משה, הוא שלמד תורה בעולם הזה, והוא עתיד ללמד לעולם הבא. (שמות ב יב)

דבר אחר ויביאו את המשכן אל משה, הדא הוא דכתיב (משלי ל"א) עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, שכל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להן לעולם הבא, הוי ותשחק ליום אחרון. מעשה בר' אבהו שהיה מסתלק מן העולם וראה כל הטוב שמתוקן לו לעולם הבא, התחיל שמח, ואמר כל אלין דאבהו... (שם נב ג)

מעשה בר' שמעון בן חלפתא שבא ערב שבת ולא היה לו מאן להתפרנס, יצא לו חוץ מן העיר והתפלל לפני האלקים וניתן לו אבן טובה מן השמים. נתנה לשולחני ופרנס אותה שבת. אמרה אשתו מהיכן אלו, אמר לה ממה שפרנס הקב"ה, אמרה אם אין אתה אומר לי מהיכן הן איני טועמת כלום, התחיל מספר לה, אמר לה כך נתפללתי לפני האלקים וניתן לי מן השמים, אמרה לו איני טועמת כלום עד שתאמר לי שתחזירה מוצאי שבת. אמר לה למה, אמר לו אתה רוצה שיהא שולחנך חסר ושולחן חבירך מלא. והלך ר"ש והודיע מעשה לרבי, אמר לו לך אמור לה אם שולחנך חסר אני אמלאנו משלי. הלך ואמר לה, אמרה לו לך עמי למי שלמדך תורה, אמרה לו, רבי וכי רואה אדם לחבירו לעולם הבא, לא כל צדיק וצדיק הוה ליה עולם בעצמו... כיון ששמע כן הלך והחזיר. ((שם)

א"ר יעקב בר קורשוי טוב מלא כף נחת זה העולם הבא, ממלא חפנים עמל זה העולם הזה... (ויקרא ג א)

א"ר יודן ב"ר שמעון כל בהמות ולויתן הן קניגון של צדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא ראה קניגין של אומות העולם בעולם הזה, זוכה לראותה לעולם הבא כיצד הם נשחטים... א"ר אבין בר כהנא אמר הקב"ה תורה חדשה מאתי תצא, חדוש תורה מאתי תצא. א"ר ברכיה בשם ר' יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לעתיד לבא, וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לראותו לעולם הבא. (שם יג ג)

כי הולך האדם אל בית עולמו, בית העולם לא נאמר אלא בית עולמו, מלמד שכל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. משל למלך שנכנס למדינה ועמו דוכסין ואיפרכין ואיסטרטיוטין, אף על פי שהכל נכנסין בפילון אחד, כל אחד ואחד שרוי לפי כבודו, כך אף על פי שהכל טועמין טעם מיתה, כל צדיק וצדיק יש לו עולם בפני עצמו. (שם יח א)

רבי יהודה ב"ר סימון פתר קריא בתלמידי חכמים, כתוב אחד אומר שחורות כעורב, וכתוב אחד אומר מראהו כלבנון בחור כארזים... אלא אלו בני תורה שהן נראין כעורים ושחורים בעולם הזה, אבל לעתיד לבא מראיהן כלפידים. (שם יט ג)

א"ר שמעון בן לקוניא לפי שבעולם הזה בונה אדם ואחר מבלהו, נוטע נטיעה ואחר אוכל, אבל לעתיד לבא מה כתיב, לא יבנו ואחר ישב, לא יטעו ואחר יאכל... (שם כה ט)

דבר אחר ישא ה' פניו אליך בעולם הזה, אשר לא ישא פנים לעולם הבא. (במדבר יא טו)

זה שאמר הכתוב (איוב ג') קטן וגדול שם הוא ועבד חפשי מאדוניו, א"ר סימון זה אחד מד' מקראות שדומין זה לזה, קטן וגדול שם הוא, העולם הזה מי שהוא קטן יכול להעשות גדול, ומי שהוא גדול יכול להעשות קטן, אבל לעתיד לבא מי שהוא קטן אינו יכול להעשות גדול, ומי שהיה גדול אינו יכול להעשות קטן... ר' מיאשה בר בריה דר' יהושע נשתקע ג' ימים בחליו, לאחר ג' ימים נתישבה דעתו, אמר לו אביו הן הוית, אמר לו בעולם מעורב הייתי, אמר ליה ומה חמית תמן, אמר ליה הרבה בני אדם ראיתי כאן בכבוד ושם בבזיון. כד שמעו ר' יוחנן וריש לקיש סלקן למבקריה, אמר להון אבוה שמעתון מה אמר הדין מיינוקא, אמרין ליה מה אמר, תני להון עובדא, אמר ריש לקיש ולא מקרא מלא הוא, (יחזקאל כ"א) כה אמר ה' הסיר המצנפת והרים העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבה השפל. א"ר יוחנן אילו לא עליתי אלא לשמוע דבר זה די. (רות ג א)

אמר (קהלת א') מעוות לא יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות, בעולם הזה מי שהוא מעוות יכול לתקן, ומי שהוא מתוקן יכול לעוות, אבל לעתיד לבא מי שהוא מעוות אין יכול לתקן, ומי שהוא מתוקן אין יוכל לעוות, וחסרון לא יוכל להמנות, יש מהרשעים שמזדווגין זה עם זה בעולם, אחד מהם עשה תשובה לפני מותו ואחד לא עשה תשובה, נמצא זה עומד בחבורת הצדיקים, וזה עומד בחבורת הרשעים, והוא רואה אותו ואומר אוי לי, שמא משוא פנים יש בדבר, אני וזה גנבנו אני וזה הרגנו כאחת, זה עומד בחבורות צדיקים, ואני בחבורות רשעים, והן משיבין ואומרין לו שוטה שבעולם, מנוול היית ומושלך לאחר מיתתך ג' ימים ולא בחבלים גררוך לקבר, (ישעיה י"ד) תחתיך יוצע רמה ומכסך תולעה, כשהבין זה חברך שב מאותו הדרך, ואתה היית בידך ספיקה לעשות תשובה ולא עשית. אמר להם הניחוני שאלך לעשות תשובה, והן משיבין לו ואומרין שוטה שבעולם, אין אתה יודע שהעולם זה דומה לשבת ועולם שבאת ממנו דומה לערב שבת, אם אין אדם מתקן בערב שבת, מה יאכל בשבת. ועוד עולם זה דומה לים ועולם שבאת ממנו דומה ליבשה, אם אין אדם מתקן ביבשה מה יאכל בים. ועוד העולם הזה דומה למדבר, ועולם שבאת ממנו דומה ליישוב, אם אין אדם מתקן ביישוב מה יאכל במדבר... והוא אומר הניחוני שאראה את חברי בכבודו, ומשיבין ואומרים לו, שוטה שבעולם, מצווין מפני הגבורה אנו שלא יעמדו רשעים בצד צדיקים ולא צדיקים בצד רשעים, ולא טמאים בצד טהורים ולא טהורים בצד טמאים, ועל מה אנו מצווין על השער הזה, שנאמר (תהלים קי"ח) זה השער לה' צדיקים יבואו בו. (שם שם ג)

ר' חזקיה בש"ר סיימון בר זבדי אמר כל התורה שאת למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורה שבעולם הבא, לפי שבעולם הזה אדם לומד תורה ושוכח, אבל לעתיד המה כתיב תמן, (ירמיה ל"א) נתתי את תורתי בקרבם. ורבנן אמרין עוד ינתן יצר רע לפני יצר טוב, וראה בטוב, בטובתו של עולם הבא. ר' יונה בש"ר סימון בר זבדי כל שלוה שאדם רואה בעולם הזה, הבל היא לפני שלותו של עולם הבא, לפי שבעולם הזה אדם מת ומוריש שלותו לאחר, אבל לעולם הבא כתיב (ישעיה ס"ה) לא יבנו ואחר ישב. (קהלת ב א)

ור' חנינא פתר קרייה בהרוגי מלכות, שהם באים לעולם הבא אף על פי שאינן מתודין. (שם ד ב)

א"ר יוחנן כל מי שהוא יגע בתורה בעולם הזה, לעולם הבא אין מניחין אותו לישון, אלא מוליכין אותו לבית מדרשו של שם ושל עבר ושל אברהם יצחק ויעקב ומשה ואהרן, ועד היכן, עד (ש"ב ז') ועשיתי לך שם גדול כשם הגדולים אשר בארץ. (שם ה יט)

מדרש תנחומא

...אמר הקב"ה על ידי יצר הרע חלקו בריותי ונחלקו לשבעים לשון, אבל לעולם הבא משוין כולן כתף אחד לקרא בשמי ועובדין אותי, שנאמר כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה' לעבדו שכם אחד, ויבטל שעבוד העכו"ם מישראל ויהיו עובדים אותו בשמחה, שנאמר עבדו את ה' בשמחה, אבל העכו"ם יהיו עובדין אותו ברעדה... (נח יט)

אמר להם הקב"ה לישראל בעולם הזה שבט לוי מברך אתכם, ולעתיד לבא אני בכבודי ובעצמי אברך אתכם, שנאמר (ירמיה ל"א) יברך ה' נוה צדק הר הקדש. (לך ד)

אמר להם הקב"ה לישראל, בעולם הזה אתם מתיראין מן העונות, אבל לעולם הבא שאין בו יצר הרע אתם מתפחדין על הטוב הצפון לכם, שנאמר (הושע ג') אחר ישובו בני ישראל ובקשו את ה' אלקיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו, ומהו טובו, זה בית המקדש... (שם טו)

אמר הקב"ה בעולם הזה אין המות מניח לאדם שישמח, אבל לעולם הבא (ישעיה כ"ה) ובלע המות לנצח. (ויחי ג)

אמר הקב"ה בעולם הזה הייתי שומע צעקת יחידים ולעתיד (ישעיה ס"ה) והיה טרם יקראו ואני אענה. (משפטים טז)

פרקי דרבי אליעזר

...שיום הכפורים מכפר בעולם הזה ובעולם הבא, שנאמר שבת שבתון הוא לכם, שבת העולם הזה, שבתון העולם הבא, ואפילו כל המועדים עוברים, יום הכפורים אינו עובר... (פרק מו)

כל המספר לשון הרע אין לו חלק לעולם הבא, שנאמר בסתר רעהו אותו אצמית... (פרק נג)

שוחר טוב

למנצח אל הנחילות, אמר ר' שמואל בר נחמני על שני נחילות שנחל דוד את המלכות בעולם הזה ולעולם הבא, אמר דוד על שתיהן אני מזמר אל הנחילות. (ה)

מלפניך משפטי יצא, אמר הקב"ה לישראל, בני עד ששערי תפלה פתוחים עשו תפלה ותשובה שאני נוטל שוחד בעולם הזה, אבל משאני יושב בדין לעולם הבא איני נוטל שוחד, שנאמר (משלי ו') לא ישא פני כל כופר ולא יאבה כי תרבה שוחד... (יז)

ואת רוחי אתן בקרבכם, אמר רבי סימון בשם רבי שמעון חסידא, בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים בשבת אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד לבא אם אדם הולך ללקוט תאנה בשבת היא צווחת ואומרת שבת היום. בעולם הזה אדם הולך לשמש עם אשתו נדה, אין מי מעכב בידו, אבל לעתיד לבא אם רצה לעשות האבן זועקת ואומרת ממקום מושבה נדה היא, שנאמר (חבקוק ב') כי אבן מקיר תזעק... והקב"ה עושה להם רצונם, ולא עוד אלא אפילו השמים מטיפין להן עסיס, שנאמר (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס, ואין יטפו אלא נבואה, שנאמר (יחזקאל כ') והטף אל דרום. (עג)

מדרש משלי

כך הקב"ה אומר לרשעים שני עולמות בראתי לכם אחד לעשות בו מעשים טובים ואחד לשלם בו שכר, עכשיו שלא עשיתם מעשים טובים בעולם הזה כאן מה אתם מבקשים... (פרשה יא)

טוב פת חרבה ושלוה בה, אמר ר' יוחנן זו ארץ ישראל, שאפילו אוכל אדם בכל יום פת ומלח ודר בתוך ארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא, מבית מלא זבחי ריב זו חוץ לארץ שהיא מלאה חמסים וגזלות. אמר ר' יוחנן כל המהלך בארץ ישראל אפילו שעה אחת ומת בתוכה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, דכתיב (דברים ל"ב) וכפר אדמתו עמו. (פרשה יז)

תנא דבי אליהו רבא

...וכשם שאנו עושים אחת לשבע שנים שמיטה, כך עתיד הקב"ה לעשות שמיטה לעולם יום אחד שהוא אלף שנים, שנאמר כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול (תהלים צ')... והיה לעת ערב יהיה אור (זכריה י"ד), זה עולם הבא, שנאמר והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו. דבר אחר מזמור שיר ליום השבת, זה שביעי לעולם, ולמוצאי שבת זו עולם הבא שאין בו מיתה לעלם ולעלמי עלמיא, ואין בו לא חטא ולא עון ולא מכות ולא מרדות, אלא כל אחד ואחד משמח בחכמתו ובתבונתו. מנין לך שהוא כן, צא ולמד מהקב"ה ששמח בדוד בעולם הזה וכל שכן בעולם הבא, שנאמר אלה דברי דוד האחרונים וגו'... (פרק ב)

וכך שנו חכמים במשנה, כל אחד ואחד מישראל חייב לומר בשבילי נברא העולם, ולא יאמר האדם בלבו לעצמו אין העולם הבא אלא תוהו ובוהו, לכן אלך בשרירות לבי ואוכל ואשתה ואהנה בעולם הזה, ואחר כך אלך מן העולם הזה, ואם הוא עושה כן, עליו הכתוב אומר (תהלים י"ד) אמר נבל בלבו אין אלקים... (פרק כה)

תנא דבי אליהו זוטא

...ואף על פי שכל העולם כולו של הקב"ה, לא נטל הקב"ה חלק בעולמו שברא אלא את ישראל בלבד, להודיע לבריות שכל מי שהוא עוסק בתורה מתוך הצער, ומכל שכן אם הוא עוסק גם כן בדרך ארץ עם התורה, נותן לו הפירות בעולם הזה, והקרן שמורה לו לעולם הבא, ולפי שלא מצא הקב"ה בבני ישראל שעושים את התורה ואת המצות מתוך הצער כמו אותן שהיו בונין את הבית האחרון, שהיו מצערין את עצמן על התורה ועל המצות, לפיכך נתן להם הקב"ה משנה שכר להם ולבניהם ולבני בניהם עד סוף כל הדורות... מכאן אמרו כל השונה הלכות בכל כיום מובטח לו שהוא בן עולם הבא, שנאמר הליכות עולם לו, אל תיקרי הליכות אלא הלכות. (פרק ב)

אמרו רבותינו, בעוד כשהיו יעקב ועשו במעי אמן אמר יעקב לעשו, עשו אחי, שני אחים אנחנו לאבינו, ושני עולמות יש לפנינו, העולם הזה והעולם הבא, העולם הזה יש בו אכילה ושתיה ומשא ומתן ולשאת אשה ולהוליד בנים ובנות, אבל העולם הבא אינו כן בכל המדות הללו, ואם הוא רצונך טול אתה העולם הזה ואני אטול העולם הבא. ומנין שכך הוא, שנאמר (בראשית כ"ה) מכרה כיום את בכורתך לי, כשם שהיינו אומרים בבטן. באותה שעה נטל עשו בחלקו העולם הזה, ויעקב נטל בחלקו העולם הבא... (פרק יט, וראה שם עוד)

אותיות דר' עקיבא

...משיבין ואומרים לפניו, רבונו של עולם, איזה מקח טוב שאתה נותן לנו אם נשמור את תורתך, משיב הקב"ה ואומר להם זה העולם הבא. משיבין ישראל ואומרים רבונו של עולם, הראינו דוגמא של עולם הבא, משיב הקב"ה ואומר להם, זה שבת, שהוא אחד מששים של עולם הבא, שכולו שבת, שנאמר זכור את יום השבת, ומנין שעולם הבא כולו שבת, שנאמר מזמור שיר ליום השבת (תהלים צ"א), ליום שכולו שבת... להגיד בבקר חסדך זה עולם הבא שנמשל לבקרים, שנאמר חדשים לבקרים (איכה ב'), ואמונתך בלילות זה העולם הזה שנמשל ללילה, שנאמר תשת חושך ויהי לילה בו תרמוש כל חיתו יער (תהלים ק"ד)... וכיון שעלה עמוד השחר כשם שכל החיות חוזרות ליערם ולמקומם, כך כל מלכי הארץ ורוזני תבל כיון שבא עליהם עולם הבא ומלכות משיח חוזרים ליערם ולמקומם ויורדין מגדולתן ושבים אל עפרם, ואין באין לעולם הבא, שנאמר והיה ה' למלך על כל הארץ. (אל"ף)

דבר אחר זה טוב של עולם הבא, שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין שריחן הולך מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן, שנאמר ויציצו מעיר כעשב הארץ (תהלים ס"ב), ואין עיר אלא ירושלים... (טי"ת)

מדרש תדשא

המנורה בדרום כנגד העולם הבא, שאין שם אוכל אלא אור שכינה. (פרק יא)

ילקוט שמעוני

אמר הקב"ה בעולם הזה ישראל למדים תורה מבשר ודם, לפיכך משכחין אותה שנתנה על ידי משה שהיה בשר ודם, וכשם שבשר ודם עובר כך למודו עובר, שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו, אבל לעתיד לבא אין ישראל למדין אלא מפיו של הקב"ה, שנאמר וכל בניך למודי ה'... וכשם שהאלקים חי וקיים לעולם כך למודו מה שלמדים ממנו אינם שוכחים לעולם.. (ישעיה פרק נד, תעט)

תנא דבי אליהו, עתיד הקב"ה לישב בבית המדרש הגדול שלו וצדיקים לפניו ואומרים על טהור טהור ועל טמא טמא, אחר כך מביאין את הרשעים ודנין אותם לפניהם... ואחר כך באים הצדיקים ואומרים, רבונו של עולם, אותם בני אדם משכימין ומעריבין לבית הכנסת וקורין את שמע ומתפללים ועושים שאר מצות, מיד אומר הקב"ה אם כן הוא לכו ורפאו אותם, מיד הולכים הצדיקים ועומדין על אפרן של רשעים ומבקשים עליהם רחמים, והקב"ה מעמידן על רגליהם מאפרן מתחת כפות רגליהם של צדיקים ומביאן לחיי העולם הבא, לכך נאמר ועסותם רשעים כי יהיו אפר תחת כפות רגליכם. (מלאכי פרק ג תקצג)

אשרי יושבי ביתך, אמר ריב"ל כל מי שהוא נכנס לבית הכנסת ולבית המדרש בעולם הזה, זוכה ונכנס לבית הכנסת ולבית המדרש לעולם הבא... (תהלים פד, תתלג)

מדרש הגדול

ויהיו חיי שרה, זה הוא שאמר הכתוב חיים שאל ממך נתתה לו אורך ימים עולם ועד (תהלים כ"א), איזה החיים שהוא עולם ועד, זה חיי העולם הבא. בא וראה כמה בין חיי העולם הזה ובין חיי העולם הבא. חיי העולם הזה יש להן קצבה והן במדה ובמספר ובמנין, דכתיב הודיעני ה' קצי ומדת ימי מה היא, אדעה מה חדל אני וגו' (תהלים ל"ט)... אבל חיי העולם הבא שאין להם קצבה ולא מדה ולא מספר אלא אורך ימים עולם ועד, ואומר והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלקיך (ש"א כ"ה), שהן חיין וקיימין כבוראן שהוא חי וקיים לעולם. חיי עולם זה חיי גוף, לפי כך יש להן קצבה, לפי שהגוף יש לו קצבה, אבל חיי העולם הבא, חיי נפשות, מה נפש זו אין לה קצבה, כך אין לחיים שלה קצבה. חיי עולם זה לשמור ולעשות ולקיים, חיי עולם הבא לזכות ולקבל שכר. ומניין שחיי עולם זה במנין שעות וימים ושנים וסופן מיתה, ממה שקרינו בענין ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים וסמיך ליה ותמת שרה... (בראשית כג א)

ילקוט ראובני

בראשית, פתח בב' להודיע גבורותיו, כי בב' אותיות של שמו הגדול ברא ב' עולמות העולם הזה והעולם הבא, שנאמר כי בי-ה ה' צור עולמים, עולם הזה ועולם הבא, עולם הזה ביו"ד ועולם הבא בה"א, ולפי שהמחשבה עיקר כלפי הקב"ה כי תחלת המחשבה סוף המעשה, ועל עולם הבא היה במחשבה תחלה להבראות הקדים יו"ד לה"א בשמו הגדול... (בראשית)

לא יהיה לך אלקים אחרים על פני, עולם הזה המשילו בפנים, עולם הבא המשילו באחורים, שנאמר וראית את אחורי, לפי שעולם הזה לפני עולם הבא נקרא פנים. (יתרו)

אמר הקב"ה בעולם הזה עשיתם משכן ומקדש שהיו בחומה, ולעתיד אני אבנה את בית המקדש ותהיה מוקפת בחומת אש, שנאמר (זכריה ב') ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש. (תשא יג)

...וכן לעתיד יבנה בית המקדש בשלשתן, שנאמר (משלי כ"ד) בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים... אמר הקב"ה בעולם הזה היתה רוחי נותנת בכם חכמה, ולעתיד אני נותן בכם חכמה ומחיה אתכם, שנאמר (יחזקאל ל"ז) ונתתי רוחי בכם וחייתם. (ויקהל ה)

אמר הקב"ה בעולם הזה אתם משועבדים בידי גלות, ולעתיד לבוא אני מעביר את הגלות מכם שנמשל כמים, ואציל אתכם מגיהנם שנאמר (ישעיה מ"ג) כי תעבור במים אתך אני, כי תלך במו אש לא תכוה ולהבה לא תבער בך. (פקודי ח)

...וכן הוא אומר, מי הוא שיודע ויבין ויש לו דעת ובינה יבין וידע כי נפש האדם עולה למעלה למקום שנגזרה משם, ורוח הבהמה יורדת היא למטה לארץ, שכן אמר שלמה המלך ע"ה והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה (קהלת ד'), ואי זה רוח שתשוב אל האלקים אשר נתנה, אלו רוחות הצדיקים והחסידים ובעלי תשובה שעומדים לפניו במעלה גדולה, והוא החיים שאין עמה מות והטובה שאין עמה רעה, הוא שכתוב בתורה (דברים כ"ב) למען ייטב לך לעולם. ומפי השמועה למדנו, למען ייטב לעולם שכולו טוב, והארכת ימים לעולם שכולו ארוך, ושכר הצדיקים הוא שיזכו ויחיו לטובה, אשרי האיש שזכה לטובה ולעונג, המקום יזכנו להתענג בה עם הצדיקים. וכבר הודיעונו חכמים הראשונים שטובות חיי העולם הבא אין כח באדם לדורשה ולאומרה, ואין יודע גודלה ויופיה ועצמה, כי אין לה ערך ולא דמיון ודמות. וכן אמר הכתוב (ישעיה ס"ד) עין לא ראתה אלקים זולתך יעשה למחכה לו, כלומר הטובה שלא ראה אותה עין זולתך אלקים, וזה שקראו אותו חכמים העולם הבא, לא מפני שאינו מצוי עתה, אבל לנו שהיו בעולם יש לבוא, ולפיכך אומר העולם הבא, לאחר שיוצא אדם מעולם הזה. ומי שאומר שזה העולם אבד ואחר כך יבוא העולם הבא, אין הדבר כן, אלא שהצדיקים כשיוצאים מעולם מיד עולים ועומדים במעלה זו, שנאמר (תהלים ל"א) מה רב טובך אשר צפנת ליריאיך פעלת לחוסים בך. ושל רשעים שוטטים בכל העולם ולא ימצאו מנוח לכף רגלים, הוא אינו עולה למקום שנגזרה משם עד "ב חודש עד שיכלה הגוף, מה היא עושה, הולכת וחוזרת על הקבר וקשה עליה ראית הגוף נרקב... (ויקרא ח)

...אמר הקב"ה חביבה עלי מכל הקרבנות, ואף דוד אמר (תהלים נ') זובח תודה יכבדנני, יכבדני אינו אומר אלא יכבדנני, ב' פעמים, בעולם הזה ובעולם הבא. אמר ר' יהודה כל מי שהוא עונה אמן בעולם הזה, זוכה לענות אמן לעולם הבא, מנין, שנאמר (תהלים ק"ו) ברוך ה' אלקים אלקי ישראל מן העולם ועד העולם אמן ואמן, אמן בעולם הזה, ואמן בעולם הבא... אמר ר' עקיבא כל מי שאומר שירה בעולם הזה, זוכה לומר שירה לעולם הבא, שנאמר (שמות ט"ו) אז ישיר משה, אז שר לא נאמר, אלא אז ישיר... (צו ז)

אמר להם הקב"ה לישראל בעולם הזה היין סימן קללה לעולם, אבל לעולם הבא אני עושה אותו עסיס, שנאמר (יואל ד') והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וגו'. (שמיני ה)

אמר הקב"ה בעולם הזה הייתם נושעים על ידי בני אדם, במצרים על ידי משה ואהרן, בימי סיסרא על ידי ברק ודבורה... ועל ידי שהיו בשר ודם הייתם חוזרין ומשתעבדין, אבל לעתיד לבא אני בעצמי גואל אתכם ושוב אין אתם משתעבדין, שנאמר ישראל נושע בה' תשועת עולמים. (אחרי יב)

...לפי שבעולם הזה כהן מטמא למת מצוה, אבל לעתיד אין אתם מטמאין כל עיקר, למה שאין מיתה לעתיד, הדא הוא דכתיב (ישעיה ס"ה) בלע המות לנצח. (אמור ג)

אמר להם הקב"ה לישראל, בעולם הזה אמרתי לכם שתעשו סוכה לשלם לי את גמולי שגמלתי עמכם, שנאמר בסוכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו', ואני מעלה עליכם כאלו אתם גומלים לפני, אבל לעתיד לבא אני אופיע במלכותי ואני מגן עליכם כסוכה, שנאמר (ישעיה ד') וסוכה תהיה לצל יומם מחורב. (שם כב)

אמר הקב"ה בעולם הזה יחידים נתנבאו, אבל לעולם הבא כל ישראל נעשין נביאים, שנאמר (יואל ג') והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם וגו'. (בהעלותך טז)

...בלק אומר ואגרשנו מן הארץ, והוא אומר וגרשתיו מן העולם הזה ומן העולם הבא. (בלק ה)

...ואחר ימות המשיח בא העולם הבא, והקב"ה מופיע בכבודו ומראה זרועו, שנאמר (ישעיה נ"ב) חשף ה' את זרוע קדשו לעיני כל הגוים וגו', באותה שעה רואין ישראל את הקב"ה בכבודו, שנאמר (שם) כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון. (עקב ז)

אתם נצבים היום כולכם, אתם יומו של עולם הזה ושל עולם הבא... (נצבים ד)

תחיית המתים

מכילתא: אז ישיר משה... דבר אחר אז שר משה אין כתיב כאן אלא אז ישיר משה, נמצינו למדין תחיית המתים מן התורה. (בשלח-שירה פרשה א)

וכן אתה מוצא בגחזי בשעה שאמר לו אלישע חגור מתנך וקח משענתי בידך, התחיל לסמוך על מקלו ולילך, אמרו לו להיכן אתה הולך גחזי, אמר להם להחיות מת, אמרו לו וכי אתה יכול להחיות מת, והלא ה' ממית ומחיה, אמר להם אף רבי ממית ומחיה. (שם-ויבא עמלק פרשה א)

ספרי

א"ר שמעון בן אלעזר מיכן זייפתי ספרי כותיים שהיו אומרים אין מתים חיים, אמרתי להם הרי הוא אומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, שאין תלמוד לומר עונה בה, אלא שעתידה ליתן את החשבון ליום הדין. (שלח קיב)

אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת לכם אין כתיב כאן אלא לתת להם, נמצינו למידים תחיית המתים מן התורה. כימי השמים על הארץ, שיהו פניהם של צדיקים כיום, וכן הוא אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו... (עקב מז)

וכך היה ר' סימאי אומר אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש, שנאמר יקרא אל השמים מעל ואל הארץ לדון עמו, יקרא אל השמים מעל זה נשמה, ואל הארץ לדון עמו, מי דיין עמו, ומניין שאין מדבר אלא בתחיית המתים, שנאמר מארבע רוחות בואי הרוח. (האזינו שו)

דבר אחר עד הים האחרון, אלא עד היום האחרון, מלמד שהראהו את כל העולם כולו מיום שנברא עד יום שיחיו המתים. (ברכה שנז)

מדרש רבה

...וממה דאמר רבי אבהו בשם ר' יוחנן בהבראם בה"א בראם, הוי העולם הזה נברא בה"א, ומה ה"א זה סתום מכל צדדיו ופתוח מלמטה, רמז שכל המתים יורדים לשאול, והעוקץ שלו מלמעלה, רמז שעתידים לעלות, והחלון הזה שמן הצד רמז לבעלי תשובה, והעולם הבא נברא ביו"ד, מה יו"ד זה קומתו כפופה ופניהם מקדירות לעתיד לבא... (בראשית יב ט)

א"ר הושעיא קשה היא גבורת גשמים שהיא שקולה כנגד כל מעשה בראשית... רחב"א אמר ושקולה כנגד תחיית המתים, ר' אבא ור' חייא בשם ר' (חייא בר) אבא אמרו אף חכמים קבעו אותה בתחיית המתים, בזו יד ובזו יד, בזו פתיחה ובזו פתיחה. בזו יד שנאמר (יחזקאל ל"ז) היתה עלי יד וגו', ובזו יד (תהלים קמ"ה) פותח את ידיך. בזה פתיחה (דברים כ"ח) יפתח ה' לך, ובזו פתיחה (יחזקאל ל"ז) הנה אני פותח את קברותיכם. ר' יודן בשם ר"א בר אבינא אמר בזו שירה ובזו שירה, בזו שירה (ישעיה מ"ב) ירונו יושבי סלע, ובזו שירה (תהלים ס"ה) יתרועעו אף ישירו. רחב"א אמר וגדולה מתחיית המתים, שתחיית המתים לאדם וזו לאדם ולבהמה. תחיית המתים לישראל, וזו לישראל ולאומות העולם. (שם יג ד)

וייצר ב' יצירות, יצירה בעולם הזה ויצירה לעולם הבא. בית שמאי ובית הלל, בית שמאי אומרים לא כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו לעולם הבא, בעולם הזה מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, אבל לעתיד לבא מתחיל בגידים ובעצמות וגומר בעור ובבשר, שכך הוא אומר במתי יחזקאל (יחזקאל ל"ו) וראיתי והנה עליהם גידים ובשר עלה. א"ר יונתן אין למדין ממתי יחזקאל, ולמה היו מתי יחזקאל דומים לזה שהוא נכנס למרחץ, מה שהוא פושט ראשון הוא לובש אחרון. בית הלל אומרים כשם שיצירתו בעולם הזה כך יצירתו בעולם הבא... כך אף לעתיד לבא מתחיל בעור ובבשר וגומר בגידים ובעצמות, שכן איוב אומר (איוב י') הלא בחלב תתיכני, חיתכתני אין כתיב כאן אלא תתיכני, וכגבינה הקפתני אין כתיב כאן אלא תקפיאני, עור ובשר הלבשתני אין כתיב כאן אלא תלבישני... לקערה שהיא מלאה חלב, עד שלא נתן מסו בתוכו החלב רופף, משנתן לתוכו מסו הרי החלב קפוי ועומד... (שם יד ה)

מעשה בא' בציפורי שמת בנו, אית דאמר מינאי הוה יתב גביה. סלק ר' יוסי בר חלפתא למחמי ליה אפין, חמתיה יתיב ושחיק, א"ל למה אתה שחיק, א"ל אנן רחיצן במרי שמיא דאתחמוי לאפוי לעלמא דאתי, א"ל לא מסתייה לההוא גברא עקתיה אלא דאתית מעקא ליה, אית חספין מתדבקין, לא כך כתיב (תהלים ב') ככלי יוצר תנפצם, אתמהא. א"ל כלי חרש ברייתו מן המים והכשירו באור, כלי זכוכית ברייתו מן האור והכשירו באור, זה נשבר ויש לו תקנה, וזה נשבר ואין לו תקנה, אתמהא. א"ל על ידי שהוא עשוי בנפיחה. א"ל ישמעו אזנך מה שפיך אומר, ומה אם זה שעשוי בנפיחתו של בשר ודם יש לו תקנה, בנפיחתו של הקב"ה על אחת כמה וכמה. אמר רבי יצחק ככלי חרס תנפצם אין כתיב כאן אלא ככלי יוצר תנפצם, כלי יוצר שלא הוסקו יכולין הן לחזור. (שם שם ח)

עד שובך אל האדמה כי ממנה וגו'... אמר רשב"י מכאן רמז לתחיית המתים מן התורה, כי עפר אתה ואל עפר תלך לא נאמר אלא תשוב. (שם כ כו)

אדריאנוס שחיק עצמות שאל את ר' יהושע בן חנניא א"ל מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא, א"ל מלוז של שדרה, א"ל מנין אתה יודע, א"ל איתיתיה לידי ואנא מודע לך, טחנו ברחים ולא נטחן, שרפו באש ולא נשרף, נתנו במים לא נמחה, נתנו על הסדן והתחיל מכה עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא חסר כלום. (שם כח ג)

...המתים אינן חיין אלא בזכות השתחויה, שנאמר (תהלים צ"ה) באו ונשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו. (שם נו ג)

אתה מוצא כל מה שהקב"ה עתיד לעשות לעתיד לבא, הקדים ועשה על ידי הצדיקים בעולם הזה. הקב"ה מחיה את המתים ואליהו מחיה את המתים... הקב"ה מחיה את המתים ואלישע מחיה את המתים... (שם עז א)

כתיב חדשים לבקרים רבה אמונתך, א"ר שמעון בר אבא על שאתה מחדשנו בכל בקר ובקר אנו יודעים שאמונתך רבה להחיות לנו את המתים. (שם עח א)

אמר רבי אחא בשעה שהצדיקים יושבים שלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה השטן בא ומקטרג, אמר לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה... (שם פד א)

ואת יהודה שלח לפניו, כתיב (ישעיה) זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן, בא וראה כל מה שהכה הקב"ה בעולם הזה מרפא אותו לעתיד לבא, העורים מתרפאין שנאמר (שם ל"ה) אז תפקחנה עיני עורים, והפסחים מתרפאין, שנאמר (שם) אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם, וכשם שהאדם הולך כך הוא בא, הולך עור ובא עור, חרש ובא חרש... כשם שהוא הולך לבוש כך הוא בא לבוש, ממי את למד משמואל שראה אותו שאול מה הוא אומר לאשה מה תארו, ותאמר (ש"א כ"ח) איש זקן והוא עוטה מעיל, שכך היה לבוש, שנאמר (שם ב') ומעיל קטן תעשה לו אמו. ולמה כשם שהאדם הולך כך הוא בא, שלא יאמרו כשהם חיים לא ריפאן משמתו ריפאן הקב"ה ואחר כך הביאן, דומה שאינן אותן אלא אלו אחרים הם, אמר הקב"ה אם כן יעמדו כמו שהלכו ואחר כך אני מרפא אותן, למה, (ישעיה מ"ג) לפני לא נוצר אל... (שם צה א)

...אמרו רבותינו שני דברים בשם רבי חלבו, למה האבות מחבבין קבורת ארץ ישראל, שמתי ארץ ישראל חיים תחלה בימות המשיח ואוכלין שנות המשיח... א"ר סימון אם כן הפסידו הצדיקים שהם קבורים בחוצה לארץ, אלא מה הקב"ה עושה, עושה להן מחילות בארץ ועושה אותן כמערות הללו והן מתגלגלין ובאים עד שהם מגיעין לארץ ישראל, והקב"ה נותן בהן רוח של חיים והן עומדים, מנין שכן כתיב (יחזקאל ל"ז) הנה אני פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל, ואחר כך ונתתי רוחי בכם וחייתם. אמר ר"ל מקרא מלא הוא שכיון שהן מגיעין לארץ ישראל הקב"ה נותן בהן נשמה, שנאמר (ישעיה מ"ב) נותן נשמה לעם עליה. (שם צו ז)

דבר אחר זכור לאברהם, למה הזכיר ג' אבות, א"ר לוי אמר משה רבון העולם חיים הם המתים, א"ל משה נעשית מין, א"ל משה אם אין המתים חיים לעתיד לבא יפה אתה עושה להם כל מה שתבקש, אבל אם חיים המתים מה יש לך לומר לאבות לעתיד לבא כשיעמדו אבותיהם ויבקשו ממך הבטחה שהבטחתם מה יש לך להשיבם... (שמות מד ו)

אנטונינוס סלק לגבי רבי אשכחיה דיתיב ותלמידיו קמיה, א"ל הלין אינון דאת מגליג עליהון, א"ל אין זעירא דאית בהון מחיה מתין. בתר יומין נטה עבדו של אנטונינוס למיתה, שלח ואמר שלח לי חד מן תלמידך דהוא מחיה לי הדין מיתה, שלח ליה חד מן תלמידיו, ואית דאמר ר"ש בן חלפתא הוה אזיל אשכחיה רביע (שוכב), א"ל מה את רביע ומרך קאים על רגליה, מיד נזדעזע וקם ליה. (ויקרא י ד)

דבר אחר גדולה היא ירידת גשמים ששקולה כתחיית המתים, כיצד, בזו כתיב פתיחה ובזו כתיב פתיחה... בתחיית המתים כתיב (יחזקאל ל"ז) בפתחי את קברותיכם, ובירידת גשמים כתיב יפתח ה' לך. בתחיית המתים כתיב (שם) היתה עלי יד ה', ובירידת גשמים כתיב (תהלים קמ"ה) פותח את ידך... (דברים ז ז)

דבר אחר כל הנחלים הולכים אל הים, כל המתים אינן נכנסין אלא לשאול והשאול אינו מתמלא לעולם, שנאמר (משלי כ"ז) שאול ואבדון לא תשבענה וגו'. תאמר משהם מתים בעולם הזה שוב אינם חיים לעולם הבא, תלמוד לומר אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת, למקום שהמתים מתכנסין לעולם הבא שם הם שבים ועתידים לומר שירה לימות המשיח, מאי טעמא (ישעיה כ"ד) מכנף הארץ זמירות שמענו, ואומר יחיו מתיך נבלתי יקומון וגו'. (קהלת א יט)

א"ר ירמיה בן אלעזר עתיד הקב"ה לחדש מאור פניהם של צדיקים לעתיד לבא, הא כמד"א (שופטים ה') ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, כשם שהוא מחדש פניהם כך הוא מחדש לבושיהם, יומא דין סימיסריקין, מחר אולוסריקון (מיני בגדים), א"ל מהו דין דכתיב (ישעיה כ"ג) לאכל לשבעה ולמכסה עתיק, א"ל יומא דין ארסקינון ולמחר אולוסריקון. (שם שם כא)

...אמר איך אינון אתיין שליחין או לבושין, א"ל לבושין, א"ל מאן את מחמי לי, א"ל לא ממקרא ולא ממשנה אלא מדרך ארץ אני משיבך, א"ל זרעית מימיך אפונין, א"ל אין, א"ל היאך זרעית שליחין או לבושין, א"ל שליחין, א"ל היאך אינון אתיין לבושין או שליחין, א"ל לבושין, א"ל ולא שמעין אודנך מה פומך ממלל... (שם ה יב, וראה שם עוד)

ר' יודן בשם ר' זעירא ור' יוחנן בשם רשב"י אמרו גדולה היא הפרנסה שגורמת לתחיית המתים לבא שלא בעונתה, צרפית על ידי שהאכילה את אליהו זכתה להחיות את בנה, שונמית על ידי שהאכילה את אלישע זכתה להחיות את בנה. (שיר ב טז)

החיה יחזקאל המתים (באותו יום) מנין, א"ר יצחק מן הדא קרא (יחזקאל ל"ז) מארבע רוחות באי הרוח, א"ר פנחס אותה הרוח שהפילה את הצלם הרוח ההוא החיה המתים... (שם ז יד)

ואולם לוז, היא לוז שצובעין בה את התכלת, היא לוז שעלה סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה, היא לוז שלא שלט בה מלאך המות, מעולם הזקנים שבה מה עושין להם, כיון שהם זקנים הרבה מוציאין אותן חוץ לחומה והם מתים. אמר רבי אבא בר כהנא למה נקרא שמה לוז, כל מי שנכנס בה הטריף מצוות ומעשים טובים כלוז. ורבנן אמרי מה לוז אין לה פה, כך לא היה אדם יכול לעמוד על פתחה של עיר. אמר סימון לוז היה עומד על פתחה של עיר, רבי אלעזר בשם רבי פנחס בר חמא אמר לוז היה עומד על פתחה של מערה והיה לוז חלול והיו נכנסין דרך הלוז למערה, דרך המערה לעיר, הדא הוא דכתיב (שופטים א') ויראו השומרים איש יוצא מן העיר, ויאמרו לו הראנו נא את מבוא העיר וגו'... (בראשית סט ז)

אדרינוס שחיק עצמות שאל את רבי יהושע בר חנינא אמר לו, מהיכן הקב"ה מציץ את האדם לעתיד לבא, אמר לו מלוז של שדרה, אמר לו מן הן את מודע לי, אייתי יתיה קומוי, נתנו במים ולא נמחה, טחנו בריחים ולא נטחן, נתנו באש ולא נשרף, נתנו על הסדן התחיל מקיש עליו בפטיש, נחלק הסדן ונבקע הפטיש ולא הועיל ממנו כלום. (ויקרא יח א)

מדרש תנחומא: תנא בשם ר' נתן כסות שיורדת עם אדם לקבורה בו עתיד לעלות בתחיית המתים, שנאמר (איוב ל"ח) תתהפך כחמר חותם ויתיצבו כמו לבוש. (אמור ב)

מעשה באחד שהיה הולך מארץ ישראל לבבל כשהיה אוכל לחם ראה שני צפרים מתנצים זה עם זה הרג אחד מהן את חברו, הלך והביא עשב והניחו על פיו והחיהו, הלך אותו האיש נטל אותו עשב שנפל מן הצפור הלך להחיות את המתים, כשהגיע לסולמה של צור מצא אריה מת מושלך בדרך והניח אותו העשב על פיו והחיהו, עמד האריה ואכלו... (חקת א)

...ומפני מה נקבר בחוצה לארץ, כדי שיהיו המתים שבחוצה לארץ חיין בזכותו, שנאמר (דברים ל"ג) וירא ראשית לו וגו'... (ואתחנן ו)

מדרש תנחומא הקדום

אמר ר' אחא דיבר הקב"ה לשמים שיבראו והיו נמתחין והולכין, שלאמלא שאמר להם די היו נמתחין והולכין עד שיחיו המתים. (בראשית יא)

זה שאמר הכתוב זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים (תהלים קמ"ב) מי אמר הפסוק הזה, דוד אמרו, חלקי בארץ החיים הוא קורא ארץ ישראל ארץ החיים, למה אמר ריש לקיש בשם ר' אלעזר הקפר מפני שמתי ארץ ישראל חיים תחילה לימות המשיח לפיכך הוא קורא אותה ארץ החיים. (ויצא כג)

אותיות דר' עקיבא

...ואני הוא שמחצתי אותם בעול הזה בעורת עינים, בחרישת אזנים, בחגירות רגלים... ואני הוא שמרפא אותם לעולם הבא... (אל"ף)

דבר אחר זה טיט של עולם הבא שהצדיקים מציצין הימנו כתות כתות כעשבי השדה בכמה לבושין שריחן הולך מסוף העולם ועד סופו כריח גן עדן... מיכן אתה למד שאין הקב"ה מחיה את המתים אלא בארץ ישראל, שנאמר כה אמר ה' בורא השמים ונוטיהם רקע הארץ וצאצאיה נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה (ישעיה מ"ב), ואומר (יחזקאל כ"ו) ונתתי צבי בארץ חיים, מהו ארץ חיים, וכי יש ארץ חיים וארץ מתים, אלא זו ארץ ישראל שנקראת ארץ החיים שמתיה חיים תחלה לעולם הבא, אם כן צדיקים שבחוץ לארץ כגון משה ואהרן ושאר כל הצדיקים שבארבע פנות העולם היאך חיין ובאין לעולם הבא, אלא מלמד שבשעת תחיית המתים הקב"ה יורד משמי שמים העליונים וישב על כסאו בירושלים, שנאמר בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה', וקורא להם הקב"ה למלאכי השרת ואומר להם בני לא בראתי אתכם אלא לשעה זו כדי שתעשו לי קורת רוח, משיבין מלאכי השרת ואומרים לפניו רבון של העולמים הננו נעמוד לפניך בכל דבר שאתה רוצה, משיב הקב"ה ואומר להם לכו ושוטטו בארבע רוחות העולם והגביהו את ארבע כנפות הארץ ועשו מחילות מחילות בקרקע הארץ לכל צדיק וצדיק שבחוצה לארץ עד ארץ ישראל והביאו לי כל צדיק וצדיק צדיק פלוני בן פלוני, חסיד פלוני בן פלוני, חכם פלוני בן פלוני, נבון פלוני בן פלוני, נביא פלוני בן פלוני שמסרו את עצמן על קדושת שמי בכל יום ויום כדי שלא יצטערו ויבאו לארץ ישראל ואני מחיה אותם... ומביאין אותן בתוך מחילות לארץ ישראל אצל הקב"ה לירושלם, והקב"ה עומד בעצמו ומחיה אותן ומעמיד אותן על רגליהן, וכאיזצד מחיה את המתים לעולם הבא, מלמד שנוטל הקב"ה שופר גדול בידו שהוא אלף אמה באמה שלו ותוקע בו, וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו, בתקיעה ראשונה העולם כולו רועש, בתקיעה שניה העפר מתפרד, בתקיעה שלישית עצמותיהן מתקבצין, בתקיעה רביעית אבריהם מתחממין, בתקיעה חמישית עורותיהם מתקרמין, בתקיעה ששית רוחות ונשמות מתכנסות לגופיהן, בתקיעה שביעית חיים ועומדים על רגליהם בלבושיהם, שנאמר (זכריה ט') ה' צב-אות יגן עליהם ואכלו וכבשו אבני קלע ושתו והמו כמו יין ומלאו כמזרק כזויות מזבח, והושיעם ה' אלקיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו. (טי"ת)

פרקי דר' אליעזר: ר' יהודה אומר כיון שהגיע החרב על צוארו פרחה ויצאה נשמתו של יצחק, כיון שהשמיע קולו מבין שני הכרובים ואמר אל תשלח ידך אל הנער חזרה הנפש לגופו והתירו ועמד על רגליו, וידע יצחק תחיית המתים מן התורה, שכל המתים עתידין להחיות, באותה השעה פתח ואמר ברוך אתה ה' מחיה המתים. (פרק לא)

...ועמד אליהו והתפלל לפני הקב"ה ואמר, רבונו של עולם, לא די לי כל הרעות שעברו עלי ועל ראשי אלא אף האשה הזאת, שאני יודע שמתוך צרת בנה דברה עלי לעקשני, עכשיו ילמדו הדורות שיש תחיית המתים, השב את נפש הילד, ונעתר לו...

והלך אל עין דאר אל אשה צפניה אמו של אבנר ושאלה באוב והעלת לו שמואל ועלו עמו אחרים וכסבורין שהגיע תחיית המתים, וראתה האשה ונבהלה מאד, ויאמר לה המלך אל תיראי. ויש אומרים צדיקים הרבה כיוצא בו עלו עמו באותה שעה... (פרק לג)

...מיד השמיע קב"ה קולו ורעשה הארץ, שנאמר (יחזקאל ל"ז) ויהי קול כהנבאי והנה רעש, והיתה הארץ מקרבת עצם אל עצמו. רבי יהושע בן קרחה אומר ירד עליהם תחיית טל מן השמים שהוא נובע ומוציא מים כך היו נובעים ועולים עליהם בשר ועצמות וגידין. א"ל הנבא על הרוח, באותה שעה יצאו ד' רוחות השמים ופתחו את אוצרות הנשמות והחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש שנאמר והנבאתי כאשר צוני... וכלם עמדו על רגליהם חוץ מאיש אחד, אמר הנביא רבונו של עולם מה טיבו של זה, א"ל בנשך נתן, באותה שעה היו ישראל בוכים ואומרים היינו מקוים לעמוד עם כל ישראל בתחיית המתים עכשיו אבדה תקותינו. באותה שעה אמר הקב"ה לנביא לך אמור להם חי אני שאעמיד אתכם בתחיית המתים לעתיד לבא ומקבץ את כל ישראל לקבוץ גלויות לארץ ישראל, שנאמר (שם) הנה אני פותח את קברותיכם. (שם)

ר' יונתן אומר כל המתים עולין חוץ מדור המבול, שנאמר (ישעיה כ"ו) מתים בל יחיו וגו', מתים בל יחיו אלו רשעים שיקומו ליום הדין אבל לא יחיו, אבל דור המבול אף ביום הדין אין עומדים, שנאמר רפאים בל יקומו, וכל נפשותם נעשו רוחות, ולעתיד לבא הקב"ה מאבדן מן העולם.

רבי זכריה אומר שינת הלילה דומה לעולם הזה, וקיצת הבקר דומה לעולם הבא, ומה שינת הלילה אדם שוכב וישן ורוחו שוטטת בכל הארץ ומגדת לו בחלום כל דבר שיהיה, שנאמר (איוב ל"ג) בחלום חזיון לילה וגו' אז יגלה אזן אנשים, כך המתים רוחן משוטטת בכל הארץ ומגדת להם וכו', אבל הן נותנין שבח להקב"ה שהוא עתיד להחיותן, שנאמר (תהלים קמ"ט) יעלזו חסידים בכבוד. קיצת הבקר דומה לעתיד לבא, שנאמר (שם) שבענו בבקר חסדך.

ר' חנינא אומר כל הצדיקים שמתו בחוצה לארץ נפשותם נאספות לארץ, שנאמר (ש"א כ"ה) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים, וכל המתים מן הרשעים בארץ ישראל נפשותם נשלכות בקלע, שנאמר (שם) ואת נפש אויביך יקלענה בתוך כף הקלע...

ולעתיד לבא כשיקרא הקב"ה לארץ שיתן פקדון כל הגופות ההוא שמתערב בעפר הארץ כשאור שהוא מתערב בעיסה מיפה ומרבה ומעלה את כל הגוף בלא מום כשאור שהוא מיפה ומרבה את העיסה, מיד הארץ רעשה וההרים מזדעזעים והקברות נפתחים ואבני קברות מתפזרות אשה מאת רעותה, שנאמר (זכריה ט') והושיעם ה' אלקים ביום ההוא. ר' עזריה אומר כל הנפשות בידו של הקב"ה, שנאמר (איוב י"ב י') אשר בידו נפש כל חי, משל למה הדבר דומה לאחד שהיה מהלך בשוק ומפתחו בידו, כל זמן שהמפתח בידו כל ממונו בידו, כך הקב"ה מפתח של בית הקברות בידו, ומפתח אוצרות הנשמה לעתיד לבא הקב"ה פותח את הקברות ופותח את אוצרות הנשמות ומחזיר כל רוח ורוח לגוף בשר איש, שנאמר (תהלים ק"ד ו') תשלח רוחך יבראון... ולעתיד לבא הקב"ה מוריד תחיית טל ומחיה המתים, שנאמר (ישעיה כ"ד) יחיו מתיך אלו שמתו בטוחים על שמו, נבלתי יקומון אלו רשעים שיקומו ליום הדין אבל לא יחיו, הקיצו ורננו שוכני עפר אלו הצדיקים שהם שוכני עפר, כי טל אורות טלך אין טל צדיקים טל של חשך אלא טל של אור, והוא נותן רפואות לארץ... ומאי זה מקום הוא יורד, כביכול מראשו של הקב"ה, ולעתיד לבא מנער שער ראשו ומוריד תחיית טל ומחיה את המתים, שנאמר (שיר ה') אני ישנה ולבי ער עד שראשי נמלא טל. (פרק לד)

אבות דר' נתן

אנשי סדום לא חיין ולא נידונין, שנאמר (בראשית י"ג) ואנשי סדום רעים וחטאים וגו'... דברי ר"א, רבי יהושע אומר באין הן לדין שנאמר (תהלים א') על כן לא יקומו רשעים במשפט וחטאים בעדת צדיקים, בעדת צדיקים אינן עומדין אבל עומדין הן בעדת רשעים. ר' נחמיה אומר אפילו בעדת רשעים אינן באים, שנאמר (שם ק"ד) יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם. קטנים בני רשעים לא חיין ולא נידונים, שנאמר (מלאכי ג') כי הנה היום בא בוער כתנור וגו' אשר לא יעזוב להם שורש וענף דברי ר"א, רבי יהושע אומר באים, ועליהם הוא אומר (דניאל ד') קרי בחיל וכן אמר גודו אילנא וקציצו ענפוהי אתרו ענפיה ובדרו אינביה, ואומר ברם עיקר שרשוהי בארעא שבוקו...

שבעה אין להם חלק לעולם הבא, ואלו הן לבלר, וסופר, וטוב שברופאין, ודיין לעירו, וקוסם, וחזן וטבח... (פרק לו וראה שם עוד)

שוחר טוב: ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב, סברי דאמרי אינשי דלית מתין חיין, שאמר רוח הולך ולא ישוב, אלא זה יצר הרע שהוא הולך עמו בשעת מיתה ואינו שב עמו בשעה שיעלו המתים. (מזמור עח)

דבר אחר זה הים גדול מדבר בשאול, שם רמש ואין מספר אלו המתים, חיות קטנות עם גדולות קטון וגדול שם הוא... כולם אליך ישברון שעיניהם תלויות לתחית המתים, תשלח רוחך יבראון, באותה השעה יאמרו לשם שירה, יהי כבוד ה' לעולם, ותדע לך שאינו מדבר אלא בתחיית המתים, שבתחיית המתים כתיב (ישעיה מ"ב) ישאו מדבר ועריו חצרים תשב קדר ירונו יושבי סלע מראש הרים יצוחו, ישימו לה' כבוד, מה כבוד שאומר להלן תחיית המתים אף כבוד שנאמר כאן תחיית המתים, באותה השעה הן אומרים שירה, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ו) שירו לה' שיר חדש. (מזמור קד)

תנא דבי אליהו רבא

...לעתיד יהא הקב"ה מחיה המתים בין לימות בן דוד בין לעולם הבא, כבר נעשה מקצת תחית המתים על ידי הצדיקים בעולם הזה, על ידי אליהו ואלישע ויחזקאל בן בוזי הכהן... (פרק ג)

לימות בן דוד כיצד, אדם שעבר עבירות הרבה ונקנסה עליו מיתה עד ד' דורות שנאמר פוקד עון אבות וגו', וחזר ועשה תשובה וקרא תורה נביאין וכתובים ושנה משנה מדרש הלכות ואגדות ושימש חכמים אפילו נגזרו עליו ק' גזירות הקב"ה מעבירן ממנו ויקבץ אותו עם שאר הצדיקים לימות בן דוד, שנאמר (הושע ח') גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, אל תקרי כי יתנו אלא כי ישנו. תחית המתים להקב"ה בעולם הזה כדי לקדש שמו הגדול, וכן תחית המתים להקב"ה לימות בן דוד כדי ליתן שכר לאוהביו וליראיו וכן תחית המתים להקב"ה לעולם הבא כדי ליתן דין וחשבון, שנאמר (ישעיה כ"ו) יחיו מתיך נבלתי יקומון הקיצו ורננו שוכני עפר כי טל אורות טלך וארץ רפאים תפיל... הקיצו ורננו שוכני עפר, מכאן אמרו כל הנעשה שכן לעפר בחייו עפרו ננער לתחיית המתים, וכל שאינו נעשה שכן לעפר בחייו אין עפרו ננער לתחית המתים, לכך נאמר כל שוכני עפר שכוני עפר לא נאמר אלא שוכני עפר אלו בני אדם שממשכינים עצמם על העפר ללמוד תורה הקב"ה מביא עליהם טל של אורות של תורה ומושיבן בין ברכיו ומגפפן ומנשקן ומביאן לחיי עולם הבא... (פרק ה)

וכל הצדיקים העומדים בתחית המתים לימות בן דוד שוב אינן חוזרין לעפרן לעולם, שנאמר (ישעיה ד') והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים... (פרק לא)

ילקוט שמעוני

א"ר חייא בר אבא איני ממלא רוחי בהן בשעה שאני ממלא רוחי באדם, לפי שבעולם הזה הרוח היא נבזקת באחד מאבריו, אבל לעתיד לבא היא נבזקת בכל הגוף כדכתיב ואת רוחי אתן בקרבכם. (בראשית פרק ו, מד)

ימחה שמם של אפיקורסין שהן אומרים אין תחית המתים, הרי צורת נחש שהוא ממית עשה בו המקום חיים, תחיית המתים שכולן בטל של חיים על אחת כמה וכמה. (במדבר פרק כא, תשסד)

כך היה ר' סימאי דורש, אין לך פרשה שאין בה תחיית המתים אלא שאין בנו כח לדרוש, שנאמר יקרא אל השמים מעל זו נשמה, ואל הארץ לדין עמו, לדיין עמו, ומניין שאין מדבר אלא בתחיית המתים, שנאמר מארבע רוחות בואי הרוח. (דברים פרק לב, תתקמב)

ילקוט ראובני

סוד תחיית המתים בארץ ישראל, דע כי יש מסוד הקבלה בידינו שתחיית המתים של ארץ ישראל קודם של תחיית המתים של חוצה לארץ ארבעים שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוצה לארץ ויש לו א' ממשפחתו בארץ ישראל שהוא קרוב לו שהוא חייב באכילתו בין איש ובין אשה יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ. וסוד זה נרמז במסכת פסחים בפרק תמיד נשחט, באמרם שם עתידים צדיקים שיחיו המתים, הדא הוא דכתיב כה אמר ה' עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו. ומה שתלה כח התחייה בזקנה והצדיקים הענין לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים צדיקים, כאומרו ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ וכו', אמנם זאת הסגולה של התחייה צריך שיהיו בני תורה שנקראים זקנים, כאומרו והדרת פני זקן, ופירשו חז"ל זה שקנה חכמה. (ויחי)

גפרית ומלח שרפה כל ארצה, ארץ ישראל נקראת ארץ החיים, והלא מתים שם אלא לפי שמתיה חיים תחלה לימות המשיח, ואפילו ירבעם בן נבט וחבריו, ואף שחטאו יותר מדאי כבר נפרע מהם שנאמר גפרית ומלח שריפה כל ארצה, ז' שנים היה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש, ובאותו ז' שנים נפרע הקב"ה מן ירבעם וחביריו. (נצבים)