1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 64:
שורה 64: + +
←לעיון נוסף
* ראה [[נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר]].
* ראה [[נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר]].
* לעיל הובאו דברי אדמו"ר הזקן, שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו' והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו' ע"כ. וראה במאמרי אדה"ז שה"ש עמ' יד, דדרום הוא תופקא דשמשא ולכן אנו רואים בחוש שבחלק הדרומי אין ישוב העולם כ"כ כמו בחלק הצפוני, והיינו משום שבדרום לתוקף השמש שבו לא יוכל העולם להתיישב בו כל כך... וכמו"כ ברוחניות למעלה בחי' דרום הוא תוקפא דשמשא שמאיר אור הוי' שהוא בחי' שמש כמ"ש כי שמש ומגן הוי' אלקים - הוי' הוא בחי' שמש, ובדרום שהוא בחי' חסד ימין היינו בחי' ראשונה שבמקבל שקרובה להמשפיע שם אור ה' בגלוי רב ועצום ולכן בו הישוב מועט שאין העולם יכול לקבל גלוי רב הזה. ע"כ, ועיי"ש. וצ"ב דלכאורה הרי שורש היצה"ר הוא מהגבורות כמו שנתבאר ב[[נספח: לקט מקורות בעניין שורש היצה"ר]]? אבל במאמרי אדה"ז תקס"ז עמ' קמ נתבאר, דתקף חמימות השמש הוא בחי' גבורה שבחסד, כלומר ''התגברות'' החסד, למשל חמימות השמש שמפשרת את השלגים שאם תהי' בתוקף והתגברות אז גם אף הקרח ימס ממנה ויהי' למים - מימי החסדים. עכת"ד. הרי שתוקפא דשמשא פירושו גבורה (תוקפא) שבחסד (שמשא). ובמאמרי אדה"ז הקצרים עמ' ט' נתבאר דדוקא מחמימות, גבורה, יש לקליפה יניקה ממנה מאחורים שלה (לדוגמא חמימות בעבודת ה' דהיינו רשפי אש אהבתו, יביא חמימות התאוה וכעס ודומיהן), משא"כ במדת החסד שכולו טוב ואין לקליפה אחיזה כלל. ובמאמרי אדמו"ר האמצעי (ויקרא ב, עמ' תרה) נתבאר שנפש הטבעית הוא בחי' יבש "מפני שהנפש הטבעית נמשכה מקליפת נוגה שהוא מעורב טו"ר והוא בבחי' חמימות התאוה שמלא תאות רעות וקשות ... וע"כ מצד בחי' היבשות שהוא חמימות התאוה ולא יצמח מן הנה"ט עצמה שום גילוי ע"י תומ"צ משום שהיבשות דחמימות התאוה מכלה ושורף כל גילוי אור אלקי ... ועל כן המים התחתונים שהם הנשמות הושפלו מתחת לארץ שהוא הגוף כדי להשקיט וללח את חמימות התאוה דנפש הטבעית ע"י אור הנשמה ויוכל להיות מזה צמיחה בתוספת גילוי אור אלקי". ע"כ. וראה בד"ה באתי לגני תשל"ג (ב) סעיף ג', דיש בקליפה גם חמימות וגם קרירות עיי"ש משום ששרשם הן מריבוי הצמצומים דאור פנימי, והן מבחי' מקיף דשם אם צדקת מה תתן לו וכו'. וע"פ כל הנ"ל נראה לפרש דברי אדה"ז, שענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית [דייקא, אף שיש בנה"ב גם בחי' קרירות, אבל היצה"ר הוא ענין החמימות שבו] שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא [כנ"ל דדוקא מבחי' חמימות יש לקליפה יניקה ממנה] כו' והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו' והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו'. אך עצ"ע למה אין בו חמימות כלל.
* ראה ביאורי סוגיות בענין [[סוגיא: ייתי ולא איחמיניה|ייתי ולא איחמיניה]].
* ראה ביאורי סוגיות בענין [[סוגיא: ייתי ולא איחמיניה|ייתי ולא איחמיניה]].