שינויים

</strong>ביאר, כי פירוש הדברים הוא שהמשיח יכול לבוא באחד משני האופנים: אם יזכו ישראל יבוא המשיח באופן של 'זכו', ואז יהיה זה כהיסח דעת של מציאה, ששמחה וטובה היא לאדם. ואם לא יזכו ישראל, יבוא המשיח באופן של 'לא זכו', ואז יהיה זה כהיסח הדעת של נשיכת עקרב, שרעה היא לאדם.

</strong>ביאר, כי פירוש הדברים הוא שהמשיח יכול לבוא באחד משני האופנים: אם יזכו ישראל יבוא המשיח באופן של 'זכו', ואז יהיה זה כהיסח דעת של מציאה, ששמחה וטובה היא לאדם. ואם לא יזכו ישראל, יבוא המשיח באופן של 'לא זכו', ואז יהיה זה כהיסח הדעת של נשיכת עקרב, שרעה היא לאדם.

<strong>ובדגל מחנה אפרים<ref>בלק: "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירום מאגג מלכו ותינשא מלכותו, י"ל בזה ע"ד שלשה באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב, ופי' מהרא"ש ז"ל יזכה יבוא משיח בהיסח הדעת של מציאה, לא יזכה יבוא משיח בהיסח הדעת של עקרב והוא תמוה.

<strong>ובדגל מחנה אפרים<ref>בלק: "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירום מאגג מלכו ותינשא מלכותו, י"ל בזה ע"ד שלשה באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב, ופי' מהרא"ש ז"ל יזכה יבוא משיח בהיסח הדעת של מציאה, לא יזכה יבוא משיח בהיסח הדעת של עקרב והוא תמוה.

וי"ל לפענ"ד כי איתא ברעיא מהימנא על מה דאיתא בש"ס בניסן עתידין להגאל ומהן אמרו בתשרי עתידין להגאל כי אם יזכו יהיה פורקנא מבחינת ניסן שהוא בחינת חסד כי הוא אותיות כסדרן אביב שהוא מורה על חסד ובאם לאו יהיה פורקנא בבחינת תשרי שהוא דין ואותיות למפרע ע"כ. ולפענ"ד הם הם דברי המהרש"א ז"ל ולהבין הטעם לזה דהיינו עם יתעוררו בתשובה מלמטה אזי יהיה בבחי' חסד ע"ד אשה כי תזריע וילדה זכר בחי' חסד ורחמים ולהיפוך אזי יהיה בחי' נקבה שהוא דין, וזהו מבואר בכמה מקומות בש"ס ובזהור ובנביאים שהכל תלוי בזכות ישראל כמו "בעתו אחישנה", וכמו כי יבצע ה' את כל מעשהו בהר ציון וכן הוא מפורש בזוה"ק אי הוי ישראל חוזרין בתיובתא חד בישי דהווי מטי עליינו הוי מספיק להו".

וי"ל לפענ"ד כי איתא ברעיא מהימנא על מה דאיתא בש"ס בניסן עתידין להגאל ומהן אמרו בתשרי עתידין להגאל כי אם יזכו יהיה פורקנא מבחינת ניסן שהוא בחינת חסד כי הוא אותיות כסדרן אביב שהוא מורה על חסד ובאם לאו יהיה פורקנא בבחינת תשרי שהוא דין ואותיות למפרע ע"כ. ולפענ"ד הם הם דברי המהרש"א ז"ל ולהבין הטעם לזה דהיינו עם יתעוררו בתשובה מלמטה אזי יהיה בבחי' חסד ע"ד אשה כי תזריע וילדה זכר בחי' חסד ורחמים ולהיפוך אזי יהיה בחי' נקבה שהוא דין, וזהו מבואר בכמה מקומות בש"ס ובזהור ובנביאים שהכל תלוי בזכות ישראל כמו "בעתו אחישנה", וכמו כי יבצע ה' את כל מעשהו בהר ציון וכן הוא מפורש בזוה"ק אי הוי ישראל חוזרין בתיובתא חד בישי דהווי מטי עליינו הוי מספיק להו".

</ref></strong>ביאר, דברי המהרש"א, שאם יזכו ישראל ויתעוררו בתשובה מלמטה, תהיה ביאת משיח בבחינת 'חודש ניסן', וזהו שיהיה בהיסח הדעת בבחינת 'מציאה'. ואם לא יזכו, יהיה בבחינת 'חודש תשרי', וזהו שיהיה בהיסח הדעת באופן של 'עקרב'.

</ref></strong>ביאר, דברי המהרש"א, שאם יזכו ישראל ויתעוררו בתשובה מלמטה, תהיה ביאת משיח בבחינת 'חודש ניסן', וזהו שיהיה בהיסח הדעת בבחינת 'מציאה'. ואם לא יזכו, יהיה בבחינת 'חודש תשרי', וזהו שיהיה בהיסח הדעת באופן של 'עקרב'.

<strong>ויש שביאר</strong> דברי המהרש"א<ref>עולם עשייה - אגדות חז"ל, ע' 174 "סנהדרין דתנא ג' דברים באין בהיסח הדעת, וז"ל המהרש"א . . עכ"ל. דבריו סתומים כנראה לעיניים, ונראה ביאורו דהיסח הדעת הוי באחד משני אופנים א' שמאמין בדבר שיוכל הדבר להיות ולבוא אבל מפני שהדבר אינו שכיח לכן אינו נותן דעתו עליו ונשכח ממנו הדבר להיות ולבוא אבל מפני שהדבר אינו שכיח לכן אינו נותן דעתו עליו ונשכח ממנו הדבר אבל כשמזכירין לו ושואלים אותו אם יוכל היות הדבר ההוא יענה ויאמר בלא ספק יוכל היות. כמציאה שבדעתו הוא יודע ומאמין שיוכל היות כי במקום הזה ימצא מציאה אבל מפני שמציאות אינן שכיחות כ"כ לכן אינו מעלה אותם על רעיוניו וזכרונו לחשוב בה תמיד כי יקרא פה לפניו מציאה ומסיח דעתו ממנה מלחשוב בה. הב' מחמת שאינו מאמין בהדבר שיוכל לבוא ולהיות לכן מסיח דעתו ממנו. כעקרב. שלא היה מאמין דשכיחי עקרבים במקום הזה או אפי' אם היה מסופק על מציאותם פה לא היה מכניס א"ע במקום סכנה לילך או לעמוד ולישב במקום הזה. אלא מחמת שבדעתו נמנה ונגמר שא"א שימצאו עקרבים במקום הזה לכן הסיח דעתו לבלי לחוש עליהם ולהשמר מהם (ונשוך את האדם פתאום כפרש"י ז"ל).

<strong>ויש שביאר</strong> דברי המהרש"א<ref>עולם עשייה - אגדות חז"ל, ע' 174 "סנהדרין דתנא ג' דברים באין בהיסח הדעת, וז"ל המהרש"א . . עכ"ל. דבריו סתומים כנראה לעיניים, ונראה ביאורו דהיסח הדעת הוי באחד משני אופנים א' שמאמין בדבר שיוכל הדבר להיות ולבוא אבל מפני שהדבר אינו שכיח לכן אינו נותן דעתו עליו ונשכח ממנו הדבר להיות ולבוא אבל מפני שהדבר אינו שכיח לכן אינו נותן דעתו עליו ונשכח ממנו הדבר אבל כשמזכירין לו ושואלים אותו אם יוכל היות הדבר ההוא יענה ויאמר בלא ספק יוכל היות. כמציאה שבדעתו הוא יודע ומאמין שיוכל היות כי במקום הזה ימצא מציאה אבל מפני שמציאות אינן שכיחות כ"כ לכן אינו מעלה אותם על רעיוניו וזכרונו לחשוב בה תמיד כי יקרא פה לפניו מציאה ומסיח דעתו ממנה מלחשוב בה. הב' מחמת שאינו מאמין בהדבר שיוכל לבוא ולהיות לכן מסיח דעתו ממנו. כעקרב. שלא היה מאמין דשכיחי עקרבים במקום הזה או אפי' אם היה מסופק על מציאותם פה לא היה מכניס א"ע במקום סכנה לילך או לעמוד ולישב במקום הזה. אלא מחמת שבדעתו נמנה ונגמר שא"א שימצאו עקרבים במקום הזה לכן הסיח דעתו לבלי לחוש עליהם ולהשמר מהם (ונשוך את האדם פתאום כפרש"י ז"ל).

ובהיסח הדעת של משיח יש גם כן ב' סוגים אלו. א' שמאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ואע"פ שאינו שכיח כי התמהמה מבוא זה אלף ותתל"ה (עד שנת תרס"ג) שנים, עכ"ז מחכה לו בכל יום שיבוא אכן מרוב התלאות והלחץ זו הדחק נשכח מליבו המשיח וניסח דעתו ממנו. אבל אם ישאלו לו המאמין אתה בבית המשיח, יענה ויאמר בטוח ומאמין אנכי שבוודאי יבוא. ב' הפוקרים ומכחישים ביאתו ואינם מאמינים כלל ועיקר שיוכל היות שיבוא ואדרבה עושים מזה לעג ולהג הרבה ובשביל חסרון אמונתם מסיחים דעתם ממנו שבוודאי לא יבוא לעולם.

ובהיסח הדעת של משיח יש גם כן ב' סוגים אלו. א' שמאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ואע"פ שאינו שכיח כי התמהמה מבוא זה אלף ותתל"ה (עד שנת תרס"ג) שנים, עכ"ז מחכה לו בכל יום שיבוא אכן מרוב התלאות והלחץ זו הדחק נשכח מליבו המשיח וניסח דעתו ממנו. אבל אם ישאלו לו המאמין אתה בבית המשיח, יענה ויאמר בטוח ומאמין אנכי שבוודאי יבוא. ב' הפוקרים ומכחישים ביאתו ואינם מאמינים כלל ועיקר שיוכל היות שיבוא ואדרבה עושים מזה לעג ולהג הרבה ובשביל חסרון אמונתם מסיחים דעתם ממנו שבוודאי לא יבוא לעולם.

ובזה יבוארו היטב דברי קדשו של המהרש"א זצ"ל. זכה להיות מהמאמינים בביאתו אבל היסח דעתם ממנו הוא רק כהיסח הדעת של מציאה דהיינו מחמת אורך והמשכת הגלות ברבות הימים הכל נשכח. אבל כשמזכירים לו דהיינו בעת אמרו הי"ג עיקרי' כפיו כן לבו להאמין בביאתו באמונה שלימה בלא שום ספק.

ובזה יבוארו היטב דברי קדשו של המהרש"א זצ"ל. זכה להיות מהמאמינים בביאתו אבל היסח דעתם ממנו הוא רק כהיסח הדעת של מציאה דהיינו מחמת אורך והמשכת הגלות ברבות הימים הכל נשכח. אבל כשמזכירים לו דהיינו בעת אמרו הי"ג עיקרי' כפיו כן לבו להאמין בביאתו באמונה שלימה בלא שום ספק.

אז נעשה לו ביאתו של משיח והיסח דעתו טעם בואו כהיסח הדעת של מציאה שבעת מוצאה הוא שש ושמח כן יזכה איה"ש לראות ולשמוח השמחת בואו ששמחה וטובה היא לו.

אז נעשה לו ביאתו של משיח והיסח דעתו טעם בואו כהיסח הדעת של מציאה שבעת מוצאה הוא שש ושמח כן יזכה איה"ש לראות ולשמוח השמחת בואו ששמחה וטובה היא לו.

לא זכה, פי' שהסה"ד שלו ממשית מחמת חסרון אמונתו בביאתו אז נעשה לו ויהיה לו ביאת המשיח כהיסח הדעת דנשכית עקרב לרעה לו כי איך ישא פניו ואנה יברח מפני הבושה והכלימה שתכסנו ותשיגנו אז ויראה הנחמה אבל לא יזכה להנות ממנה וכעניין השליש במעשה דאלישע הנביא שרמסוהו בשער. ה' ית"ש ברחמיו יחיינו ויזכנו לגאולת ולימות המשיח וביפיו תחזינה עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשינו בב"א.

לא זכה, פי' שהסה"ד שלו ממשית מחמת חסרון אמונתו בביאתו אז נעשה לו ויהיה לו ביאת המשיח כהיסח הדעת דנשכית עקרב לרעה לו כי איך ישא פניו ואנה יברח מפני הבושה והכלימה שתכסנו ותשיגנו אז ויראה הנחמה אבל לא יזכה להנות ממנה וכעניין השליש במעשה דאלישע הנביא שרמסוהו בשער. ה' ית"ש ברחמיו יחיינו ויזכנו לגאולת ולימות המשיח וביפיו תחזינה עינינו וישמח ליבנו ותגל נפשינו בב"א.

</ref>, שעקרב ומציאה הם שני סוגים של היסח הדעת: יש היסח דעת שמאמין שהדבר יכול לקרות, אך איננו נותן ליבו לכך, כמו אדם שמאמין שיכול למצוא מציאה, אך איננו מחכה ומצפה לרגע זה. ויש היסח דעת של עקרב, שאיננו מאמין שדבר זה יכול לקרות, כמו שאינו מאמין שיבאו עקרב ויכישו, ולכן אינו מפחד לעמוד במקום זה.

</ref>, שעקרב ומציאה הם שני סוגים של היסח הדעת: יש היסח דעת שמאמין שהדבר יכול לקרות, אך איננו נותן ליבו לכך, כמו אדם שמאמין שיכול למצוא מציאה, אך איננו מחכה ומצפה לרגע זה. ויש היסח דעת של עקרב, שאיננו מאמין שדבר זה יכול לקרות, כמו שאינו מאמין שיבאו עקרב ויכישו, ולכן אינו מפחד לעמוד במקום זה.

וגם בהמתנה והציפייה למשיח ישנם שני סוגים אלו: יש המאמין במשיח אך אינו מחכה לו בכל רגע, ויש מי שאינו מאמין בו כלל ומלעיג על המצפים לו. והמאמין בו – הוא הזוכה ומקבל המשיח באופן של מציאה, ששמח בביאתו. ומי שאינו מאמין בו – מקבל באופן של עקרב שאינו נהנה מביאתו.</p>

 

וגם בהמתנה והציפייה למשיח ישנם שני סוגים אלו: יש המאמין במשיח אך אינו מחכה לו בכל רגע, ויש מי שאינו מאמין בו כלל ומלעיג על המצפים לו. והמאמין בו – הוא הזוכה ומקבל המשיח באופן של מציאה, ששמח בביאתו. ומי שאינו מאמין בו – מקבל באופן של עקרב שאינו נהנה מביאתו.

== ביאורים נוספים ==

== ביאורים נוספים ==