שינויים

אחד מייעודי הגאולה, בנוסף ל[[ביטול המוות]] (ע"ע) הוא תחיית המתים. אחרי ביאת המשיח, יקומו לתחייה כל ישראל הראויים לכך.

אחד מייעודי הגאולה, בנוסף ל[[ביטול המוות]] (ע"ע) הוא תחיית המתים. אחרי ביאת המשיח, יקומו לתחייה כל ישראל הראויים לכך.

==נשמה אחת – שני גופים==

==נשמה אחת – שני גופים==

על-פי הזהר, נשמה שהייתה בשני גופים שונים, הרי שכל גוף יקום עם אותו חלק בנשמה אותו זכה לברר במשך ימי חייו. אף שלכאורה כתוצאה מכך יהיו אנשים שיהיה להם רק חלק מתוך הנשמה, הרי כל חלק מהנפש כלול מכל החלקים. וכל חלק בפני עצמו הוא ציור קומה שלמה. אף שמצד היותו חלק מנפש יותר כללית אינו אלא בחינה אחת. לדוגמא: אדם אשר הצטיין בקיום מצות ואהבת את ד' אלקיך ותיקן חלק נפשו זה, הנה בקום הגוף לתחי' ובו רק חלק פרטי זה, יהיו בו גם שאר עניני הנפש: נפשו תתבונן בגדולת ד' לקיים מצות וידעת, תהי' בה מדת היראה וכו'. אלא שכל זה יהי' מפני שהוא אוהב ה' ולכן רוצה לקיים רצונו, או, בפנימיות יותר, שמצד האהבה רוצה לדעת גדולת האהוב, ירא הוא להיות נפרד מן האהוב וכדומה.

על-פי הזהר {{מקור}}, נשמה שהייתה בשני גופים שונים, הרי שכל גוף יקום עם אותו חלק בנשמה אותו זכה לברר במשך ימי חייו. אף שלכאורה כתוצאה מכך יהיו אנשים שיהיה להם רק חלק מתוך הנשמה, הרי כל חלק מהנפש כלול מכל החלקים. וכל חלק בפני עצמו הוא ציור קומה שלמה. אף שמצד היותו חלק מנפש יותר כללית אינו אלא בחינה אחת. לדוגמא: אדם אשר הצטיין בקיום מצות ואהבת את ד' אלקיך ותיקן חלק נפשו זה, הנה בקום הגוף לתחי' ובו רק חלק פרטי זה, יהיו בו גם שאר עניני הנפש: נפשו תתבונן בגדולת ד' לקיים מצות וידעת, תהי' בה מדת היראה וכו'. אלא שכל זה יהי' מפני שהוא אוהב ה' ולכן רוצה לקיים רצונו, או, בפנימיות יותר, שמצד האהבה רוצה לדעת גדולת האהוב, ירא הוא להיות נפרד מן האהוב וכדומה {{מקור}}.

==אופן הקימה==

==אופן הקימה==

חז"ל אמרו: "כשם שאדם הולך כך הוא בא: הולך עור – ובא עור, חרש – ובא חרש, אלם – ובא אלם. כשם שהוא הולך לבוש בא לבוש כו' אמר הקב"ה יעמדו כמו שהלכו ואחר-כך אני מרפא אותן"<ref>(ב"ר פצ"ה. זח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב)</ref>.

חז"ל אמרו: "כשם שאדם הולך כך הוא בא: הולך עור – ובא עור, חרש – ובא חרש, אלם – ובא אלם. כשם שהוא הולך לבוש בא לבוש כו' אמר הקב"ה יעמדו כמו שהלכו ואחר-כך אני מרפא אותן"<ref>(ב"ר פצ"ה. זח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב)</ref>.

נחלקו בכוונת הדברים "כשם שהוא הולך לבוש – בא לבוש", האם הכוונה לאותו בגד ממש איתו נקבר, או שבאים לבושים בבגדים שהיו רגילים בהם בחייהם.

נחלקו {{מקור}} בכוונת הדברים "כשם שהוא הולך לבוש – בא לבוש", האם הכוונה לאותו בגד ממש איתו נקבר, או שבאים לבושים בבגדים שהיו רגילים בהם בחייהם.

רק לאחר שיקומו לתחייה עם מומיהם, יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה ומרפא בה אותם.

רק לאחר שיקומו לתחייה עם מומיהם, יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה ומרפא בה אותם.

מֵתי ארץ-ישראל חיים תחלה ואחר-כך מתי חוץ-לארץ<ref>(ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג וכתובות שם)</ref>ואח"כ דור המדבר (או לפי דעות אחרות: דור המדבר תחילה), ויש-אומרים<ref>(זהר ח"א קיג, א)</ref> האבות. והטעם פי' בס' אבקת רוכל<ref>(ספר שני, ח"ד)</ref> כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים. אבל יש דעות שהאבות קמים תחילה.

מֵתי ארץ-ישראל חיים תחלה ואחר-כך מתי חוץ-לארץ<ref>(ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג וכתובות שם)</ref>ואח"כ דור המדבר (או לפי דעות אחרות: דור המדבר תחילה), ויש-אומרים<ref>(זהר ח"א קיג, א)</ref> האבות. והטעם פי' בס' אבקת רוכל<ref>(ספר שני, ח"ד)</ref> כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים. אבל יש דעות שהאבות קמים תחילה.

צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני-אדם<ref>(זהר שם קמ, א)</ref>, מארי תורה [בעלי תורה] ואח"כ מארי מצות [בעלי מצוות]</ref>(שם קפב, א ובביאורי הזהר)<ref>. ובמדרש<ref>(הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה)</ref>איתא  שיקומו ויקראו אותם על שמם על-פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.

צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני-אדם<ref>(זהר שם קמ, א)</ref>, מארי תורה [בעלי תורה] ואח"כ מארי מצות [בעלי מצוות]<ref>(שם קפב, א ובביאורי הזהר)</ref>. ובמדרש<ref>(הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה)</ref>איתא  שיקומו ויקראו אותם על שמם על-פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.

==האנשים שיהיו בזמן תחה"מ==

==האנשים שיהיו בזמן תחה"מ==

==החיים אחר תחה"מ==

==החיים אחר תחה"מ==

לפי דעת רבים מחכמי ישראל, העולם לאחר שיחיו המתים אין בו לא אכילה ולא שתי' ולא פריה-ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה <ref>(ברכות יז, א)</ref> ואינן חוזרים לעפרם<ref>(סנהדרין צב, א)</ref> וקיימים לעולמים.

לפי דעת רבים מחכמי ישראל {{מקור}}, העולם לאחר שיחיו המתים אין בו לא אכילה ולא שתי' ולא פריה-ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות, אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה <ref>(ברכות יז, א)</ref> ואינן חוזרים לעפרם<ref>(סנהדרין צב, א)</ref> וקיימים לעולמים.

 

 

 

אבל לפי דעת הרמב"ם ועוד, עניינים אלו מדברים על עולם הנשמות, אך לאחר שיחיו המתים עולם כמנהגו נוהג וימותו אחרי אריכות ימים ושנים.

* [http://torashageula.org/images/toras-chaim-techiya.pdf תורת חיים - ליקוט מתורת רבינו בעניין תחיית המתים]