שינויים

לעתיד לבוא, כשיבנה בית המקדש, ישתנה נוסח התפילה של היום, וחלק מן התפילות יבטלו כליל, וכן יהיו שינויים בצורת התפילה שיתפללו שמונה-עשרה בקול רם, וכן יאמרו 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם, כשכל השינויים הללו תלויים זה בזה.

לעתיד לבוא, כשיבנה בית המקדש, ישתנה נוסח התפילה של היום, וחלק מן התפילות יבטלו כליל, וכן יהיו שינויים בצורת התפילה שיתפללו שמונה-עשרה בקול רם, וכן יאמרו 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בקול רם, כשכל השינויים הללו תלויים זה בזה.

== ביטול התפילות ==

== ביטול התפילות ==

במקומות נוספים במדרשים מובאים דברים אלו, ובדומה לכך<ref>מדרש תהלים (בובר) מזמור נו "עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך. אמר ר' פנחס בשם ר' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם גלילאה כל התפלות בטלות לעתיד לבא, והודייה אינה בטלה לעולם, וכל הקרבנות בטלות לעתיד לבא, והתודה אינה בטלה לעולם, והוא שכתוב ותעמדנה שתי (תודות בית ה') [התודות בבית האלהים] , תודת התפלה ותודת הקרבן. כי הצלת נפשי ממות. שלא אמות ביד שאול. הלא רגלי מדחי. שלא אתחייב בעצתו של אחיתופל. להתהלך לפני (ה') [אלהים] באור החיים. בארץ ישראל. [דבר אחר] באור החיים. באור הגדול שבגן עדן.

במקומות נוספים במדרשים מובאים דברים אלו, ובדומה לכך<ref>מדרש תהלים (בובר) מזמור נו "עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך. אמר ר' פנחס בשם ר' לוי ור' יוחנן בשם ר' מנחם גלילאה כל התפלות בטלות לעתיד לבא, והודייה אינה בטלה לעולם, וכל הקרבנות בטלות לעתיד לבא, והתודה אינה בטלה לעולם, והוא שכתוב ותעמדנה שתי (תודות בית ה') [התודות בבית האלהים] , תודת התפלה ותודת הקרבן. כי הצלת נפשי ממות. שלא אמות ביד שאול. הלא רגלי מדחי. שלא אתחייב בעצתו של אחיתופל. להתהלך לפני (ה') [אלהים] באור החיים. בארץ ישראל. [דבר אחר] באור החיים. באור הגדול שבגן עדן.

מדרש תהלים (בובר) מזמור ק. באו שעריו בתודה חצרותיו בתהלה, הודו לו ברכו שמו. ר' פנחס (בש"ר לוי) [ור' לוי] ור' יוחנן [בשם ר' מנחם] דמן גליא אמר כל (התפלות) [הקרבנות] בטילות לעתיד לבא, וקרבן תודה אינו בטל, [כל התפלות בטילות והודיות תודה אינה בטלה], שנאמר אשלם תודות לך (תהלים נו יג), תודות כנגד התפלה וכנגד הקרבן, וכן הוא אומר קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות [כי טוב ה' כי לעולם חסדו מביאים תודה בית ה', הודו את ה'] הרי תפלות הודיה, מביאים תודה בית ה', הרי קרבן תודה. הודו לו ברכו שמו. הרי תפלת הודיה, מה כתיב בתריה כי טוב ה' לעולם חסדו.

''דברים אלו הובאו להלכה''<ref> כאן אין הכוונה שכל התפילות יתבטלו, אלא שהקרבנות והשיר שאומרים בעת הבאת הקרבן יתבטלו, כחציו השני של המדרש. ב"י, או"ח, סימן נא ד"ה כתוב "כתוב בספר א"ח שמזמור לתודה מצווה למשוך אותו בנגינה ולנגן כדאמרינן כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". ובאורחות חיים שם (הלכות מאה ברכות ע' יג) "ובמקומות שאומרים מזמור לתודה כתב הרב נתן שמצוה למשוך אותו בנגינה ולנגן, כדאמרי' כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". וכן מובא בכלבו (סימ דן - פסוקים וברוך שאמר) "ובמזמור לתודה מצוה למשוך בנגינה ולנגן משום דאמרינן במדרש כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה".<br />וראה גם ב"י סי' רפ"א כאן קיצר מפני שסמך על מ"ש סי' נא . . וא"כ דעת רבינו כיון דליכא חששא דאתי למיטעי וניתקנה משום דארז"ל כל השירות עתיודת ליבטל חוץ ממזמור לתודה, ע"כ א"צ למנעו. ובב"ח או"ח סי' רפא "וא"כ דעת רבינו כיון שליכא חששא דמדאתי למיטעי וניתקנה משום דארז"ל כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה".

 

ילקוט שמעוני תהלים רמז תשעד. עלי אלהים נדריך אשלם תודות לך א"ר פנחס בש"ר לוי בש"ר יוחנן, ואמרי לה בש"ר מנחם גלילאה, ואמרי לה בש"ר זעירא כל התפלות בטלות לעתיד לבא, והודיה אינה בטלה, [וכל הקרבנות בטלות והתודה אינה בטלה] לעולם, הוי אשלם תודות לך, הה"ד ותעמודנה שתי התודות בבית האלהים, תודת התפלה ותודת הקרבן:

 

ילקוט שמעוני תהלים רמז תתנד. ר' פנחס ור' לוי ור' אחא בש"ר מנחם דמן גליא כל התפלות בטלות לעתיד לבא וההודאה אינה בטלה, כל הקרבנות בטלות וקרבן תודה אינו בטל שנאמר אשלם תודות לך, שתי תודות כנגד תפלה וכנגד הקרבן. וכן הוא אומר קול ששון וקול שמחה, קול אומרים הודו את ה' הרי תפלת ההודאה. מביאים תודה בית ה' הרי קרבן תודה. הודו לו ברכו שמו הרי תפלת ההודאה, מה כתיב אחריו (הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו) כי טוב ה' לעולם חסדו:

</ref>.

</ref> לעניין ההלכה שיש לומר 'מזמור לתודה' בניגון, כיון שאינו מתבטל לעתיד לבא, בשונה משאר השירות שמתבטלות. ו<strong>כן נפסק בשלחן ערוך</strong><ref>, סימן נא סעיף ט "מזמור לתודה יש לאמרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". וראה בלבוש (לבוש התכלת, הל' ברכות סימן נא סעי' ז): ואח"כ אומרים מזמור לתודה ויש לאומרו בנגינה מפני שהוא שיר נאה ומשובח שהיו אומרין אותו על כל קרבני תודה שהיו מקריבים לתת שבח ותודה לאלוקים על כל הטובות שגמלנו, לפיכך אמרו רז"ל כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה כי חסדיו וטובותיו לא יפסקו לעולם כמו שנאמר 'כי לעולם חסדו'".

</ref> </strong>לעניין ההלכה שיש לומר 'מזמור לתודה' בניגון, כיון שאינו מתבטל לעתיד לבא, בשונה משאר השירות שמתבטלות. ו<strong>כן נפסק בשלחן ערוך</strong><ref>, סימן נא סעיף ט "מזמור לתודה יש לאמרו בנגינה שכל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה". וראה בלבוש (לבוש התכלת, הל' ברכות סימן נא סעי' ז): ואח"כ אומרים מזמור לתודה ויש לאומרו בנגינה מפני שהוא שיר נאה ומשובח שהיו אומרין אותו על כל קרבני תודה שהיו מקריבים לתת שבח ותודה לאלוקים על כל הטובות שגמלנו, לפיכך אמרו רז"ל כל השירות עתידות ליבטל חוץ ממזמור לתודה כי חסדיו וטובותיו לא יפסקו לעולם כמו שנאמר 'כי לעולם חסדו'".

ובשלחן ערוך אדמוה"ז (סי' נא, סעי' א) "ויש מקומות שנוהגין להוסיף וכו' מזמור לתודה לפי שכל השירות עתידין להיבטל חוץ ממזמור לתודה, ולכן יש למשוך אותה בנגינה".

ובשלחן ערוך אדמוה"ז (סי' נא, סעי' א) "ויש מקומות שנוהגין להוסיף וכו' מזמור לתודה לפי שכל השירות עתידין להיבטל חוץ ממזמור לתודה, ולכן יש למשוך אותה בנגינה".

</ref>).

</ref>).

<strong>הרד"ק</strong><ref>לשון הרד"ק שם (תהילים ק, ד) "באו שעריו בתודה. בהודאה שהודו לו חסדו ובדרש (שוחר טוב שם) רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא כל התפילות בטלות לעתיד לבא וההודיה אינה בטלה כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא וקרבן תודה אינו בטל, רצה לומר כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צרכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים אין להם אלא שבח והדאה לאל, וכן לא יהיו חוטאים שיצטרכו לקרבן חטאת ואשם, הודו לו, כי לעולם חסדו, כל ימי העולם יהיה חסדו עימנו וכן אמונתו היא ההבטחה שהבטיחנו בטובה לעתיד תהיה קיימת, עד דור ודור כלומר לכל הדורות לעולם".

<strong>הרד"ק</strong><ref>לשון הרד"ק שם (תהילים ק, ד) "באו שעריו בתודה. בהודאה שהודו לו חסדו ובדרש (שוחר טוב שם) רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא כל התפילות בטלות לעתיד לבא וההודיה אינה בטלה כל הקרבנות בטלים לעתיד לבוא וקרבן תודה אינו בטל, רצה לומר כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צרכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים אין להם אלא שבח והדאה לאל, וכן לא יהיו חוטאים שיצטרכו לקרבן חטאת ואשם, הודו לו, כי לעולם חסדו, כל ימי העולם יהיה חסדו עימנו וכן אמונתו היא ההבטחה שהבטיחנו בטובה לעתיד תהיה קיימת, עד דור ודור כלומר לכל הדורות לעולם".

וראה גם בפירוש הרד"ק (תהלים עב, כ) "כלו תפילות דוד בן ישי. אם על שלמה כבר פירשנו בתחילת המזמור טעמו, ואם על מלך המשיח, פירש אאז"ל כן, כאשר ישתלמו נחמות אלה אז כלו תפילות דוד בן ישי. ולא אמר כלו זמירות או הודאות אך תפילות. כלומר, כלו תפילות דוד מענייני כפרה והצלה כי כאשר ישתלם הכל שיצאו ישראל מהגלות ויהיו בארצם וימלך מלך המשיח בן דוד עליהם, לא יהיו צריכין לא כפרה ולא הצלה ולא הצלחה כי הכל יהיה להם, ואז כלו תפילות דוד בן ישי".

וראה גם בפירוש הרד"ק (תהלים עב, כ) "כלו תפילות דוד בן ישי. אם על שלמה כבר פירשנו בתחילת המזמור טעמו, ואם על מלך המשיח, פירש אאז"ל כן, כאשר ישתלמו נחמות אלה אז כלו תפילות דוד בן ישי. ולא אמר כלו זמירות או הודאות אך תפילות. כלומר, כלו תפילות דוד מענייני כפרה והצלה כי כאשר ישתלם הכל שיצאו ישראל מהגלות ויהיו בארצם וימלך מלך המשיח בן דוד עליהם, לא יהיו צריכין לא כפרה ולא הצלה ולא הצלחה כי הכל יהיה להם, ואז כלו תפילות דוד בן ישי".<br />

והאבודרהם הביא דבריו (אבודרהם, שער שני – תיקון התפילות ועניניהם) "ופירש החכם רבי דוד קמחי שרצה לומר באמרו כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צרכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים ואין להם אלא לתת שבח והודאה לשם יתברך, וכן לא יהיו חוטאים לעתיד לבא, ולכן לא יצטרכו לקרבן חטאת ואשם כי אם קרבן תודה שאינו בא על חטא, וזהו שאמר במדרש ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב שלא ישוב לטבעו וליצר הרע עד לימות המשיח".

והאבודרהם הביא דבריו (אבודרהם, שער שני – תיקון התפילות ועניניהם) "ופירש החכם רבי דוד קמחי שרצה לומר באמרו כי התפילות בטלות שלא יצטרכו לשאול צרכי העולם הזה, כי בטובה גדולה יהיו כל הימים ואין להם אלא לתת שבח והודאה לשם יתברך, וכן לא יהיו חוטאים לעתיד לבא, ולכן לא יצטרכו לקרבן חטאת ואשם כי אם קרבן תודה שאינו בא על חטא, וזהו שאמר במדרש ויזכור כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב שלא ישוב לטבעו וליצר הרע עד לימות המשיח".

</ref> ביאר טעם ביטול התפילות לעתיד, לפי שבזמן הגאולה העתידה לא יצטרכו לבקש את צרכי העולם הזה, כי הטובה תהיה מושפעת הרבה, ולא יהיה צורך אלא לתת שבח והודאה לה'. כלומר, התפילות שיהיו לעתיד לבוא, עניינם הודאה בלבד לה'.

</ref> ביאר טעם ביטול התפילות לעתיד, לפי שבזמן הגאולה העתידה לא יצטרכו לבקש את צרכי העולם הזה, כי הטובה תהיה מושפעת הרבה, ולא יהיה צורך אלא לתת שבח והודאה לה'. כלומר, התפילות שיהיו לעתיד לבוא, עניינם הודאה בלבד לה'.

<strong>על פי חסידות, </strong>מבאר אדמו"ר הצמח-צדק,<ref>בספר הליקוטים, (כ-ל) ע' תרעד "ארז"ל ברות פ' צו פ"ט לע"ל כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל, כל התפילות בטילות ההודאה אינה בטלה הד"ד קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כו' זהו הודאה ומביאין תודה עכ"ל. והיינו כי תפילה וקרבנות עניין א' הם לברר נה"ב כי תפילה במקום תמידים תקנום כו' והם הכל תיקום המל' שם ב"ן בגימט' בהמה להעלותה באצליות כו' ונק' חיי שעה ולעת"ל שיהיה עליית המל' ויהיה יחו"ת כמו יחו"ע שיהיה בי"ע כמו אצי' כו' לכן א"צ לתפילה ובפע"ח ש"א פ"ז אתיא [איתא] שאפי' בזמן ביהמ"ק לא היו צריכין כ"כ לתפילה כו' ע"ש. אך הודאה שהיא מגעת לבחי' ע"י שהוא א"ס ממש לכך אינה בטילה אף לע"ל כו'. ומ"מ י"ל ג"כ פי' בטלים אין ר"ל שיבטלו לגמרי אלא ע"ד ביטול זיו השמש בשמש כמ"ש בת"א בד"ה יביואו לבוש מל' בפי' הנביאים והכתובים עתידין להבטל ע"ש.</ref> כי עניין התפילה בכלל הוא בירור נפש הבהמית (תיקון המלכות, להעלותה באצילות), אך לעתיד לבוא, כשתברר הנפש הבהמית (תיקון והעלאת המלכות) לא יצטרכו לתפילה. אך ההודאה מגעת עד בחינת אין-סוף, ולכן ללא תתבטל לעתיד לבוא.

<strong>על פי חסידות, </strong>מבאר אדמו"ר הצמח-צדק,<ref>בספר הליקוטים, (כ-ל) ע' תרעד "ארז"ל ברות פ' צו פ"ט לע"ל כל הקרבנות בטלים וקרבן תודה אינו בטל, כל התפילות בטילות ההודאה אינה בטלה הד"ד קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול אומרים הודו את ה' צבאות כו' זהו הודאה ומביאין תודה עכ"ל. והיינו כי תפילה וקרבנות עניין א' הם לברר נה"ב כי תפילה במקום תמידים תקנום כו' והם הכל תיקום המל' שם ב"ן בגימט' בהמה להעלותה באצליות כו' ונק' חיי שעה ולעת"ל שיהיה עליית המל' ויהיה יחו"ת כמו יחו"ע שיהיה בי"ע כמו אצי' כו' לכן א"צ לתפילה ובפע"ח ש"א פ"ז אתיא [איתא] שאפי' בזמן ביהמ"ק לא היו צריכין כ"כ לתפילה כו' ע"ש. אך הודאה שהיא מגעת לבחי' ע"י שהוא א"ס ממש לכך אינה בטילה אף לע"ל כו'. ומ"מ י"ל ג"כ פי' בטלים אין ר"ל שיבטלו לגמרי אלא ע"ד ביטול זיו השמש בשמש כמ"ש בת"א בד"ה יביואו לבוש מל' בפי' הנביאים והכתובים עתידין להבטל ע"ש.</ref> כי עניין התפילה בכלל הוא בירור נפש הבהמית (תיקון המלכות, להעלותה באצילות), אך לעתיד לבוא, כשיתברר הנפש הבהמית (תיקון והעלאת המלכות) לא יצטרכו לתפילה. אך ההודאה מגעת עד בחינת אין-סוף, ולכן לא תתבטל לעתיד לבוא.

 

== שינוי נוסח התפילה ==

== שינוי נוסח התפילה ==

חלקים רבים בנוסח התפילה שלנו כיום, מבקשים על הגאולה העתידה, ועל בניין בית המקדש. מובן, כי לעתיד לבוא לא יאמרו קטעים אלו בלשון זה.

חלקים רבים בנוסח התפילה שלנו כיום, מבקשים על הגאולה העתידה, ועל בניין בית המקדש. מובן, כי לעתיד לבוא לא יאמרו קטעים אלו בלשון זה.

המבי"ט<ref>בית אלוקים שער היסודות פרק סא "ראוי לחקור בזמן המשיח והתחייה בעניני סדור התפלות אשר נתפלל אז באיזה אופן יהיו אחר שנהיה בני חורין בא"י איך נתפלל ושבור עול גוים מעל צוארינו ותוליכנו קוממיות לארצנו וכו' ואחר תחיית המתים ג"כ איך נאמר בשבת אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ומי דומה לך מושיענו לתחיית המתים אחר שגאלנו והחיינו וכן בתפלת י"ח תקע בשופר גדול לחרותנו וכו' השיבה שופטינו כבראשונה וכו' אחר שנתקע כבר בשופר גדול ושבו שופטינו כבראשונה וכן ברכת האפיקורסים לא תקנה אלא ר"ג ובית דינו כשראה שהיו אז אפיקורסים מצירים לישראל ויתרבו בכל הדורות ובזמן הגאולה והתחייה אין שטן ואין פגע רע ואחר שכינת השכינה בתוך ירושלים וישכון כסא דוד בתוכה וצמיחת קרן לדוד לא נצטרך להתפלל תשכון בתוך ירושלים עירך וכו' את צמח דוד עבדך וכו' וכן ברכת רצה והשב העבודה לדביר ביתך וכו' ותחזינה עינינו בשובך לציון וכו' היא ברכה ותפלה שאינה צריכה וכן תפלות מוספין של שבתות ור"ה ויו"ט שאנו מתפללים שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו . .

המבי"ט<ref>בית אלוקים שער היסודות פרק סא "ראוי לחקור בזמן המשיח והתחייה בעניני סדור התפלות אשר נתפלל אז באיזה אופן יהיו אחר שנהיה בני חורין בא"י איך נתפלל ושבור עול גוים מעל צוארינו ותוליכנו קוממיות לארצנו וכו' ואחר תחיית המתים ג"כ איך נאמר בשבת אפס בלתך גואלנו לימות המשיח ומי דומה לך מושיענו לתחיית המתים אחר שגאלנו והחיינו וכן בתפלת י"ח תקע בשופר גדול לחרותנו וכו' השיבה שופטינו כבראשונה וכו' אחר שנתקע כבר בשופר גדול ושבו שופטינו כבראשונה וכן ברכת האפיקורסים לא תקנה אלא ר"ג ובית דינו כשראה שהיו אז אפיקורסים מצירים לישראל ויתרבו בכל הדורות ובזמן הגאולה והתחייה אין שטן ואין פגע רע ואחר שכינת השכינה בתוך ירושלים וישכון כסא דוד בתוכה וצמיחת קרן לדוד לא נצטרך להתפלל תשכון בתוך ירושלים עירך וכו' את צמח דוד עבדך וכו' וכן ברכת רצה והשב העבודה לדביר ביתך וכו' ותחזינה עינינו בשובך לציון וכו' היא ברכה ותפלה שאינה צריכה וכן תפלות מוספין של שבתות ור"ה ויו"ט שאנו מתפללים שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו . .

אבל קצת הברכות של חול ותפלות המועדים והמוספים צ"ל כי יהיה שינוי בנוסח שלהן בזמן הגואל והתחייה כמו ושבור עול הגוים נאמר ונודה לך על ששברת עול הגוים וכו' ואתה מוליכנו קוממיות בארצנו ובשבת אפס בלתך לימות המשיח כלומר שאתה הוא שגאלת אותנו בימי המשיח וכן מי דומה לך מושיענו שהושעתנו בתחיית המתים ובברכת תקע בשופר גדול נאמר נודה לך ה' אלהינו על שתקעת בשופר גדול לחרותנו ונשאת נס וכו' וקבצתנו יחד מארבע כנפות וכו' נודה לך וכו' על שהשבת שופטינו כבראשונה והסרת ממנו יגון ואנחה ומלכת עלינו נודה לך על שלא היתה תקוה לרשעים וכו' תשכון בתוך ירושלים עירך לעולם כאשר דברת וכסא דוד עבדך לעולם וכו' ובניינה תהיה בנין עולם בא"י בונה ירושלים נודה לך על שהצמחת צמח דוד וקרנו הרמות וכו' רצה ה' אלהינו וכו' והשבות העבודה בדביר ביתך ותחזינה עינינו לעולם שיבתך בציון ובתפלות המועדים ומפני חטאינו גלינו מארצנו וכו' ולא היינו יכולים לעלות וכו' מלך רחמן ששבת ורחמת עלינו ועל מקדשך וכו' ובנית אותו והגדלת כבודו וגלית כבוד מלכותך וגו' והופעת וקרבת פזורינו והבאתנו לציון וכו' יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שעכשו שהעליתנו ונטעתנו שנעשה לעולם קרבנות חובותינו נמצא כי כל הברכות ונוסח התפלות יהיו קיימים זולת מעט הצריכות מעט תיקון . .

אבל קצת הברכות של חול ותפלות המועדים והמוספים צ"ל כי יהיה שינוי בנוסח שלהן בזמן הגואל והתחייה כמו ושבור עול הגוים נאמר ונודה לך על ששברת עול הגוים וכו' ואתה מוליכנו קוממיות בארצנו ובשבת אפס בלתך לימות המשיח כלומר שאתה הוא שגאלת אותנו בימי המשיח וכן מי דומה לך מושיענו שהושעתנו בתחיית המתים ובברכת תקע בשופר גדול נאמר נודה לך ה' אלהינו על שתקעת בשופר גדול לחרותנו ונשאת נס וכו' וקבצתנו יחד מארבע כנפות וכו' נודה לך וכו' על שהשבת שופטינו כבראשונה והסרת ממנו יגון ואנחה ומלכת עלינו נודה לך על שלא היתה תקוה לרשעים וכו' תשכון בתוך ירושלים עירך לעולם כאשר דברת וכסא דוד עבדך לעולם וכו' ובניינה תהיה בנין עולם בא"י בונה ירושלים נודה לך על שהצמחת צמח דוד וקרנו הרמות וכו' רצה ה' אלהינו וכו' והשבות העבודה בדביר ביתך ותחזינה עינינו לעולם שיבתך בציון ובתפלות המועדים ומפני חטאינו גלינו מארצנו וכו' ולא היינו יכולים לעלות וכו' מלך רחמן ששבת ורחמת עלינו ועל מקדשך וכו' ובנית אותו והגדלת כבודו וגלית כבוד מלכותך וגו' והופעת וקרבת פזורינו והבאתנו לציון וכו' יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שעכשו שהעליתנו ונטעתנו שנעשה לעולם קרבנות חובותינו נמצא כי כל הברכות ונוסח התפלות יהיו קיימים זולת מעט הצריכות מעט תיקון . .

ואחר הגאולה והתחייה לא יצטרכו לשום דבר אלא להודות לאל יתב' על מה שעבר ולהללו על ההוה וכמו שכתוב למעלה כי בהסרת לב האבן מבשרם והיות להם לב בשר יהיה גופם זך ודק נכון לעבודת ה' כעין יצירה ראשונה שהיה אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה ולכן יהיה מזונם זך ונקי קרוב למן שירדה מן השמים כי גם חומרי הקרקעות ישתנו לטובה ולברכה בדגן תירוש ויצהר ושאר הפירות וצמח האדמה באיכותם וזכותם כעין צורך האנשים זכי המזג היושבים עליה כי כל מה שאירע מן הרעות והגליות היו בסבת הנחש הוא יצר הרע מקללת אדם וחוה על טבעם ומזגם הרע.

ואחר הגאולה והתחייה לא יצטרכו לשום דבר אלא להודות לאל יתב' על מה שעבר ולהללו על ההוה וכמו שכתוב למעלה כי בהסרת לב האבן מבשרם והיות להם לב בשר יהיה גופם זך ודק נכון לעבודת ה' כעין יצירה ראשונה שהיה אדה"ר יציר כפיו של הקב"ה ולכן יהיה מזונם זך ונקי קרוב למן שירדה מן השמים כי גם חומרי הקרקעות ישתנו לטובה ולברכה בדגן תירוש ויצהר ושאר הפירות וצמח האדמה באיכותם וזכותם כעין צורך האנשים זכי המזג היושבים עליה כי כל מה שאירע מן הרעות והגליות היו בסבת הנחש הוא יצר הרע מקללת אדם וחוה על טבעם ומזגם הרע.

וכמו שיתוקן ענין האנשים ויהפך להם הקללה לברכה כן יהפך קללת הארץ שנאמר בה וקוץ ודרדר תצמיח לך לברכה שתצמיח פירות וצמחים זכים הראויים למזג האנשים זכי המזג שיהיו בזמן התחייה וכמ"ש הכתוב יחזקאל ל"ו ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא כי הענפים מגינים על הפירות משרב ושמש וכמו שאמרו חז"ל אלמלא עלייא לא איתקיימו אתכליא ולכן אמר שיתנו ענפים להגין על הפירות שיהיו זכים ונקיים ראויים לשלוח מהם מנחה ומשאת כמ"ש ופריכם תשאו לשון משאת לעמי ישראל כלומר שהם עתה עמי זכים בגופם ובנפשם כי קרבו לבוא אליו ית' ממה שהיו רחוקים ממנו במזגם וטבעם ועתה יתקרבו בתשובה לבוא גם ירמוז כי קרבו עצם אל עצמו לבוא בגלגול מחילות לא"י ותשובנה שם הנפשות לגופיהם". ע"כ הנוגע לענייננו.

וכמו שיתוקן ענין האנשים ויהפך להם הקללה לברכה כן יהפך קללת הארץ שנאמר בה וקוץ ודרדר תצמיח לך לברכה שתצמיח פירות וצמחים זכים הראויים למזג האנשים זכי המזג שיהיו בזמן התחייה וכמ"ש הכתוב יחזקאל ל"ו ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא כי הענפים מגינים על הפירות משרב ושמש וכמו שאמרו חז"ל אלמלא עלייא לא איתקיימו אתכליא ולכן אמר שיתנו ענפים להגין על הפירות שיהיו זכים ונקיים ראויים לשלוח מהם מנחה ומשאת כמ"ש ופריכם תשאו לשון משאת לעמי ישראל כלומר שהם עתה עמי זכים בגופם ובנפשם כי קרבו לבוא אליו ית' ממה שהיו רחוקים ממנו במזגם וטבעם ועתה יתקרבו בתשובה לבוא גם ירמוז כי קרבו עצם אל עצמו לבוא בגלגול מחילות לא"י ותשובנה שם הנפשות לגופיהם". ע"כ הנוגע לענייננו.

"

"

שינוי נוסף מביא בעל ה<strong>'חתם סופר', </strong>בעניין אמירת 'שיר של יום'<ref>סידור החתם סופר, מוסף לשבת, (על הנוסח "השיר שהלוים היו אומרים בית המקדש . . מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"). שבו היו הלויים אומרים בבית המקדש וכו הנה טעמים שאמר התנא (ר"ה לא, א) דחוק מאד לכוון דבר יום ביומו אבל ז' מזמורים אלו הם נגד ז' זמנים של כל ימות עולם בראשית ברא אלקים על מנת שימלא כבודו את כל הארץ ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי והיינו לה' הארץ ומלואה וקלקלו ב"א מעשיהם עד שבחר בעם ה' וצמצם שכינת עזו בירושלים מקום מקדש והיינו גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו שוב חטאו וגלו בעו"ה והשכינה מתטלטלת בד' אמות של הלכה או במקום מושב הדיינים והיינו אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט עד שבזמן הרביעי ידין ה' עמו ויבער קוצים מכרמי עולמו אל נקמות ה' אל נקמות הופיע ואח"כ בזמן החמישי יקבץ נדחיו בתשרי עתידין להגאל הרנינו לאלקים עוזינו תקעו בחודש שופר כי חק לישראל והזכיר גם גאולה ראשונה עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים יסיים לו עמי שומע לי ויהי עתם לעולם יהי' כל יומא זמני' ועתים של גאולה שוב אח"כ זמן הששי אחר מלחמת גוג ומגוג יכירו כל יושבי תבל כי ה' הוא אלוקים יהפוך אל עמים שפה ברורה יחד היינו ה' מלך גאות לבש עד שזמן השביעי יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולם והלוים חלקו מזמורים אלו לז' ימי השבוע. ונדחק התנא ליתן עכ"פ שום קצת שייכות לעין בריאת אותו היום.

שינוי נוסף מביא בעל ה<strong>'חתם סופר', </strong>בעניין אמירת 'שיר של יום'<ref>סידור החתם סופר, מוסף לשבת, (על הנוסח "השיר שהלוים היו אומרים בית המקדש . . מזמור שיר לעתיד לבוא ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"). שבו היו הלויים אומרים בבית המקדש וכו הנה טעמים שאמר התנא (ר"ה לא, א) דחוק מאד לכוון דבר יום ביומו אבל ז' מזמורים אלו הם נגד ז' זמנים של כל ימות עולם בראשית ברא אלקים על מנת שימלא כבודו את כל הארץ ובכל מקום מוקטר ומוגש לשמי והיינו לה' הארץ ומלואה וקלקלו ב"א מעשיהם עד שבחר בעם ה' וצמצם שכינת עזו בירושלים מקום מקדש והיינו גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו שוב חטאו וגלו בעו"ה והשכינה מתטלטלת בד' אמות של הלכה או במקום מושב הדיינים והיינו אלקים נצב בעדת אל בקרב אלקים ישפוט עד שבזמן הרביעי ידין ה' עמו ויבער קוצים מכרמי עולמו אל נקמות ה' אל נקמות הופיע ואח"כ בזמן החמישי יקבץ נדחיו בתשרי עתידין להגאל הרנינו לאלקים עוזינו תקעו בחודש שופר כי חק לישראל והזכיר גם גאולה ראשונה עדות ביהוסף שמו בצאתו על ארץ מצרים יסיים לו עמי שומע לי ויהי עתם לעולם יהי' כל יומא זמני' ועתים של גאולה שוב אח"כ זמן הששי אחר מלחמת גוג ומגוג יכירו כל יושבי תבל כי ה' הוא אלוקים יהפוך אל עמים שפה ברורה יחד היינו ה' מלך גאות לבש עד שזמן השביעי יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולם והלוים חלקו מזמורים אלו לז' ימי השבוע. ונדחק התנא ליתן עכ"פ שום קצת שייכות לעין בריאת אותו היום.

השיר שלוים הי' אומרים וכו'. מזמור שיר לע"ל וכו' שלהי מס' תמיד זהו עבודת התמיד וכו' השיר שהלוים הי' אומרים וכו' בס' באר שבע האריך לתמוה הא גם נוסח השיר מעיקרי הקרבן א"כ מ"ט לא נטר מלומר כן עד סוף המסכת אחר שנשנה נוסח השיר ולפע"ד נ"ל פשוט כי לע"ל ישתנה הנוסח ההוא שהרי כתב הרב"י סס"י נ"א באו"ח בשם א"ח שמזמור לתודה מצוה למשוך אותו בנגינה ולנגן כדאמרינן כל השירות עתידים ליבטל חוץ ממזמור לתודה עכ"ל א"כ הרי קמן שכל שירי הקרבן יתבטלו לעתיד לבא פירושו ויאמר עליהם נוסחא אחריתא חוץ משיר שעל קרבן תודה ולכן לא שייך על נוסח השיר הך לישנא דהך מתניתין זהו עבודת התמיד שיבנה ב"ב דלכשיבנה לע"ל לא יאמר אותו הנוסחא עוד וא"ש לישנא דמתניתין לקמן השיר שהלוים הי' אומרים פי' שהי' אומרים כן לשעבר אבל לא יהי' כן לע"ל ומ"מ נ"ל דשיר של שבת לא ישתנה ולכן מסיים התנא מזמור שיר ליום השבת מור שיר לע"ל פירש זהו השיר יהי' גם לע"ל משום דקאי איום שכולו שבת ומנוחה שיהי' אחרי ימות המשיח.

השיר שלוים הי' אומרים וכו'. מזמור שיר לע"ל וכו' שלהי מס' תמיד זהו עבודת התמיד וכו' השיר שהלוים הי' אומרים וכו' בס' באר שבע האריך לתמוה הא גם נוסח השיר מעיקרי הקרבן א"כ מ"ט לא נטר מלומר כן עד סוף המסכת אחר שנשנה נוסח השיר ולפע"ד נ"ל פשוט כי לע"ל ישתנה הנוסח ההוא שהרי כתב הרב"י סס"י נ"א באו"ח בשם א"ח שמזמור לתודה מצוה למשוך אותו בנגינה ולנגן כדאמרינן כל השירות עתידים ליבטל חוץ ממזמור לתודה עכ"ל א"כ הרי קמן שכל שירי הקרבן יתבטלו לעתיד לבא פירושו ויאמר עליהם נוסחא אחריתא חוץ משיר שעל קרבן תודה ולכן לא שייך על נוסח השיר הך לישנא דהך מתניתין זהו עבודת התמיד שיבנה ב"ב דלכשיבנה לע"ל לא יאמר אותו הנוסחא עוד וא"ש לישנא דמתניתין לקמן השיר שהלוים הי' אומרים פי' שהי' אומרים כן לשעבר אבל לא יהי' כן לע"ל ומ"מ נ"ל דשיר של שבת לא ישתנה ולכן מסיים התנא מזמור שיר ליום השבת מור שיר לע"ל פירש זהו השיר יהי' גם לע"ל משום דקאי איום שכולו שבת ומנוחה שיהי' אחרי ימות המשיח.

ובזה מיושב קושית הב"ש שרצה למחוק הך נוסחא ממשנתינו כי מ"ע תפרש מתניתין פי' השיר של שבת יותר משארי שירים והא"ש משום דקתני לעיל מיני' זהו עבודת התמיד וכו' דמזה מוכח שנוסח השירים הללו ישתנו והי' ס"ד דגם של שבת כן הוא ע"כ הוצרך לומר שזהו ג"כ מזמור שיר לע"ל ומפרש הטעם מפני שמרמז על שביתת מנוחה העולמים (שלהי מס' תמיד)

ובזה מיושב קושית הב"ש שרצה למחוק הך נוסחא ממשנתינו כי מ"ע תפרש מתניתין פי' השיר של שבת יותר משארי שירים והא"ש משום דקתני לעיל מיני' זהו עבודת התמיד וכו' דמזה מוכח שנוסח השירים הללו ישתנו והי' ס"ד דגם של שבת כן הוא ע"כ הוצרך לומר שזהו ג"כ מזמור שיר לע"ל ומפרש הטעם מפני שמרמז על שביתת מנוחה העולמים (שלהי מס' תמיד)

</ref>. החתם סופר מחדש, כי נוסח כל הימים ישתנה, ולכן נאמר ש"זהו השיר שהלווים היו אומרים בבית המקדש", לשון עבר, כי לעתיד לא יאמרו כן. אך נוסח השיר של שבת לא ישתנה כי מדבר על יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

</ref>. החתם סופר מחדש, כי נוסח כל הימים ישתנה, ולכן נאמר ש"זהו השיר שהלווים היו אומרים בבית המקדש", לשון עבר, כי לעתיד לא יאמרו כן. אך נוסח השיר של שבת לא ישתנה כי מדבר על יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים.

וכן בלקוטי-תורה שיר השירים ד"ה 'כי על כל כבוד' (מח, ב), "אבל לעתיד יהיו שוין בקומתן כתר ע' לשניהם כמו שהיתה קודם המיעוט זהו משמח חתן עם הכלה (שע"י הכלה משמח החתן כי א"ח עט"ב) אומר גם כן ישמע קול חתן וקול כלה כי לעתיד יהיה לכלה קול. קול היינו המשכה והתגלות כמו קול גשמי שנמשך ונתגלה מהבל הלב לקנה. ולעתיד כשיהיה א"ח עט"ב אז יהיה להכלה קול המשכה והתגלות והוא ע"ד מ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני שהמל' תהיה עטרת ומשפיע לבעלה גבוה מן התיקון רק מחמת שגם התיקון לא יתבטל לכן קול חתן וקול כלה שלשניהם יהיה קול המשכה והתגלות ב' המאורות הגדולים אחר הבירור. והנה מו"ס הוא מקור כל הבירורים כי מ"ש בחכמה אתברירו שרשה מן מו"ס הנעלם ששם עיקר הבירור (כמ"ש בד"ה למה נסמכה כו') ואחר שיתבררו אז יהיה גילוי מו"ס תענוג עליון תכלית השלימות ואז יהיה התגלות פנימית טעמי התורה ישקני מנשיקות פיהו. לכן לע"ע הוא צלותא בלחש כיון שאין להכלה קול שעתה בחי' דבור בטל לגבי מחשבה ומדות אשה טפלה לגבי בעלה.

וכן בלקוטי-תורה שיר השירים ד"ה 'כי על כל כבוד' (מח, ב), "אבל לעתיד יהיו שוין בקומתן כתר ע' לשניהם כמו שהיתה קודם המיעוט זהו משמח חתן עם הכלה (שע"י הכלה משמח החתן כי א"ח עט"ב) אומר גם כן ישמע קול חתן וקול כלה כי לעתיד יהיה לכלה קול. קול היינו המשכה והתגלות כמו קול גשמי שנמשך ונתגלה מהבל הלב לקנה. ולעתיד כשיהיה א"ח עט"ב אז יהיה להכלה קול המשכה והתגלות והוא ע"ד מ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חצים אל הים הקדמוני שהמל' תהיה עטרת ומשפיע לבעלה גבוה מן התיקון רק מחמת שגם התיקון לא יתבטל לכן קול חתן וקול כלה שלשניהם יהיה קול המשכה והתגלות ב' המאורות הגדולים אחר הבירור. והנה מו"ס הוא מקור כל הבירורים כי מ"ש בחכמה אתברירו שרשה מן מו"ס הנעלם ששם עיקר הבירור (כמ"ש בד"ה למה נסמכה כו') ואחר שיתבררו אז יהיה גילוי מו"ס תענוג עליון תכלית השלימות ואז יהיה התגלות פנימית טעמי התורה ישקני מנשיקות פיהו. לכן לע"ע הוא צלותא בלחש כיון שאין להכלה קול שעתה בחי' דבור בטל לגבי מחשבה ומדות אשה טפלה לגבי בעלה.

אבל לעתיד לבא אחר הבירור כשיתגלה מו"ס טוב טעם ודעת אז יהיה להכלה קול גדול ולא יסף שמונה עשרה בקול רם ויהיה המל' עיקר אחע"ב כנודע שבע"ס דאו"ח המל' הוא כתר ויסוד (המשפיע עכשיו למל') הוא חכמה כו' ועיין מ"ש בד"ה ואכלתם אכול ס"פ ויגש)".

אבל לעתיד לבא אחר הבירור כשיתגלה מו"ס טוב טעם ודעת אז יהיה להכלה קול גדול ולא יסף שמונה עשרה בקול רם ויהיה המל' עיקר אחע"ב כנודע שבע"ס דאו"ח המל' הוא כתר ויסוד (המשפיע עכשיו למל') הוא חכמה כו' ועיין מ"ש בד"ה ואכלתם אכול ס"פ ויגש)".

</ref> כותב כי לעתיד לבוא יתפללו שמונה-עשרה בקול רם. ומבאר דברים אלו, שדווקא בזמן הגלות, שמלכות מקבל מז"א, מתפללים שמו"ע בלחש. אבל לעתיד לבוא, כשתתגלה מעלת המלכות, ותהיה 'אשת חיל עטרת בעלה', יתפללו שמו"ע בקול רם.

</ref> כותב כי לעתיד לבוא יתפללו שמונה-עשרה בקול רם. ומבאר דברים אלו, שדווקא בזמן הגלות, שמלכות מקבל מז"א, מתפללים שמו"ע בלחש. אבל לעתיד לבוא, כשתתגלה מעלת המלכות, ותהיה 'אשת חיל עטרת בעלה', יתפללו שמו"ע בקול רם.

'''הרבי''' <ref>התוועדויות תשמ"ו, ח"ב ע' 269 "יש להתעכב על דבר חידוש בתו"א סוף פרשת ויגש בסיום הדרוש מבאר את הטעם לשינוי הלשון בברכה אחרונה דנישואין מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה כו' בא"י משמח חתן עם הכלה ולא כמ"ש בברכה שלפנ"ז משמח חתן וכלה שמשמח חתן וכלה קאי על זמן הזה שהכלה היא המלכות מקבלת האור ע"י החתן ז"א משא"כ בנוגע לזמן דלעתיד לבוא מהרה ה' אלקינו ישמע כו" שאז תתעלה המלכות למעלה מז"א נאמר משמח חתן עם הכלה שע"י הכלה הוא משמח את החתן מפני שאשת חיל עטרת בעלה וממשיך שוהו גם הענין דקול כלה כי עתה בגלות נאמר נאלמתי דומי' הכלה שותקת אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהי' ג"כ משפעת ונק' קול כלה ומסיים וכמו"כ יובן ענין שמונה עשרה צלותא בחשאי הוא רק בזמן הזה שהנוק' היא בחי' מקבל ולא משפיע אבל לעתיד כשתתעלה להיות בבחי' משפיע כמו הדכר עצמו או יהי' שמו"ע בקול רם וכאן רואים דבר חידוש שלא שמים לב אודותיו שלעתיד לבוא תהי' תפלת שמו"ע בקול רם ויש לעיין ולחפש היכן הוא מקור הדברים לחידוש זה בודאי שדבריו של אדמו"ר הזקן עצמו הם מקור כו' אבל אעפ"כ לא מסתבר שזהו חידוש של אדמו"ר הזקן וכנראה יש מקור לדבר גם בספרים שלפנ"ז ויש לומר מעין מקור לדבר מדברי הזהר פרשת ויגש (שנתבארו גם בהערות אאמו"ר) "קול ברמה נשמע, ברמה, מאי ברמה דא הוא עלמא עלאה, עלמא דאתי", וענין זה בא בהמשך להמבואר לפנ"ז (בזהר שם) בעניין התפלה "לא איצטריך לי' לבר נש למשמע קלי' בצלותי' אלא לצלאה בלחש", וכהמשך לזה מובן הענין "דקול ברמה נשמע" (תפלתה של רחל שמבכה על בני"') בקול רם דוקא, ומכיון ש"ברמה" קאי על "עלמא דאתי" לעתיד לבוא, מוכח, שלעתיד לבוא תהי' תפלת שמו"ע (שבזמן הזה היא בלחש צלותא בחשאי) - ברמה בקול רם דוקא.</ref>  

'''הרבי'''<ref>  

מביא דברים אלו, ואף מוסיף מקור לדברי אדמו"ר הזקן מדברי הזוהר <ref>(ויגש, רי, א) על 'עלמא דאתי'. וראה גם לקו"ש חל"ה פ' ויגש א סעיף ו. והערה 40* שם.</ref>

התוועדויות תשמ"ו, ח"ב ע' 269 "יש להתעכב על דבר חידוש בתו"א סוף פרשת ויגש בסיום הדרוש מבאר את הטעם לשינוי הלשון בברכה אחרונה דנישואין מהרה ה' אלקינו ישמע בערי יהודה כו' בא"י משמח חתן עם הכלה ולא כמ"ש בברכה שלפנ"ז משמח חתן וכלה שמשמח חתן וכלה קאי על זמן הזה שהכלה היא המלכות מקבלת האור ע"י החתן ז"א משא"כ בנוגע לזמן דלעתיד לבוא מהרה ה' אלקינו ישמע כו" שאז תתעלה המלכות למעלה מז"א נאמר משמח חתן עם הכלה שע"י הכלה הוא משמח את החתן מפני שאשת חיל עטרת בעלה וממשיך שוהו גם הענין דקול כלה כי עתה בגלות נאמר נאלמתי דומי' הכלה שותקת אבל לעתיד כשתתעלה מעלה מעלה אז תהי' ג"כ משפעת ונק' קול כלה ומסיים וכמו"כ יובן ענין שמונה עשרה צלותא בחשאי הוא רק בזמן הזה שהנוק' היא בחי' מקבל ולא משפיע אבל לעתיד כשתתעלה להיות בבחי' משפיע כמו הדכר עצמו או יהי' שמו"ע בקול רם וכאן רואים דבר חידוש שלא שמים לב אודותיו שלעתיד לבוא תהי' תפלת שמו"ע בקול רם ויש לעיין ולחפש היכן הוא מקור הדברים לחידוש זה בודאי שדבריו של אדמו"ר הזקן עצמו הם מקור כו' אבל אעפ"כ לא מסתבר שזהו חידוש של אדמו"ר הזקן וכנראה יש מקור לדבר גם בספרים שלפנ"ז ויש לומר מעין מקור לדבר מדברי הזהר פרשת ויגש (שנתבארו גם בהערות אאמו"ר) "קול ברמה נשמע, ברמה, מאי ברמה דא הוא עלמא עלאה, עלמא דאתי", וענין זה בא בהמשך להמבואר לפנ"ז (בזהר שם) בעניין התפלה "לא איצטריך לי' לבר נש למשמע קלי' בצלותי' אלא לצלאה בלחש", וכהמשך לזה מובן הענין "דקול ברמה נשמע" (תפלתה של רחל שמבכה על בני"') בקול רם דוקא, ומכיון ש"ברמה" קאי על "עלמא דאתי" לעתיד לבוא, מוכח, שלעתיד לבוא תהי' תפלת שמו"ע (שבזמן הזה היא בלחש צלותא בחשאי) - ברמה בקול רם דוקא.</ref>  

בו מבואר 'שהפסוק "קול ברמה נשמע" מדבר על העולם הבא, כהמשך לביאור עניין התפילה בלחש ומובן שעניין התפילה בקול רם (קול ברמה), שייך לגאולה דווקא.

מביא דברים אלו, ואף מוסיף מקור לדברי אדמו"ר הזקן מדברי הזוהר<ref> (ויגש, רי, א) על 'עלמא דאתי'. וראה גם לקו"ש חל"ה פ' ויגש א סעיף ו. והערה 40* שם.</ref> בו מבואר 'שהפסוק "קול ברמה נשמע" מדבר על העולם הבא, כהמשך לביאור עניין התפילה בלחש ומובן שעניין התפילה בקול רם (קול ברמה), שייך לגאולה דווקא.

ובתוספת ביאור מסביר הרבי<ref>

ובתוספת ביאור מסביר הרבי<ref>

== ברוך שם כבוד מלכותו – בקול רם ==

== ברוך שם כבוד מלכותו – בקול רם ==

כיום אומרים את תפילת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש, על פי דברי הגמרא {{חסר מקור}}.

כיום אומרים את תפילת 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' בלחש, על פי דברי הגמרא {{מקור}}.

בזוהר <ref>תרומה, דף קלד, א " . . כמה דאת אמר (זכריה יד) יהיה יי' אחד ושמו אחד, אחד לעילא בשית סטרין דכתיב (דברים ו) שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, הא שית תיבין לקבל שית סטרין, אחד לתתא בשית סטרין, (הדא הוא דכתיב) בשכמל"ו הא שית סטרין אחרנין בשית תיבין, יי' אחד לעילא ושמו אחד לתתא, ואי תימא הא כתיב אחד לעילא ולתתא לא כתיב אחד, ועד הוא אחד בחלופי אתוון, אתוון דדכורא לא מתחלפי, אתוון דנוקבא מתחלפי דהא שבחא דדכורא על נוקבא, ובגין דלא תשלוט עין הרע אנן מחלפי אתוון דלא אמרינן אחד באתגלייא, ובזמנא דאתי דיתעבר עין הרע מעלמא ולא תשלוט (בהדה) כדין יתקרי אחד באתגלייא, בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק בהדה לאו איהי אחד אלא דאנן מיחדין לה בלחישו ברזא דאתוון אחרנין ואמרי ועד, אבל בזמנא דאתי דיתפרש ההוא סטרא מינה ויתעבר מעלמא כדין יתקרי אחד ודאי דלא יהא בהדה שותפו ודביקו אחרא.

בזוהר<ref>  

 

תרומה, דף קלד, א " . . כמה דאת אמר (זכריה יד) יהיה יי' אחד ושמו אחד, אחד לעילא בשית סטרין דכתיב (דברים ו) שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, הא שית תיבין לקבל שית סטרין, אחד לתתא בשית סטרין, (הדא הוא דכתיב) בשכמל"ו הא שית סטרין אחרנין בשית תיבין, יי' אחד לעילא ושמו אחד לתתא, ואי תימא הא כתיב אחד לעילא ולתתא לא כתיב אחד, ועד הוא אחד בחלופי אתוון, אתוון דדכורא לא מתחלפי, אתוון דנוקבא מתחלפי דהא שבחא דדכורא על נוקבא, ובגין דלא תשלוט עין הרע אנן מחלפי אתוון דלא אמרינן אחד באתגלייא, ובזמנא דאתי דיתעבר עין הרע מעלמא ולא תשלוט (בהדה) כדין יתקרי אחד באתגלייא, בגין דהשתא דההוא סטרא אחרא אתדבק בהדה לאו איהי אחד אלא דאנן מיחדין לה בלחישו ברזא דאתוון אחרנין ואמרי ועד, אבל בזמנא דאתי דיתפרש ההוא סטרא מינה ויתעבר מעלמא כדין יתקרי אחד ודאי דלא יהא בהדה שותפו ודביקו אחרא.

כמה דאת אמר (זכריה יד) ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד באתגליא בהדי' ולא בלחישו ולא ברזא, ועל דא אנן מיחדין לה מההוא סטרא אחרא כמאן דזמין לאחרא למיהוי סהיד דיליה, בגין דדא איהו סהיד דילן וסטרא אחרא לאו איהו סהדא לגבן, וכדין איהי אתפרישת מההוא סטרא, כיון דאתת אנן מעלין לה לחופה לגבי בעלה מלכא עלאה בכל רעותא וכוונא דלבא ועל דא איהו אחד, בשעתא דאיהי אתת בעולימתהא ובעאת לאתפרשא מסטרא אחרא לא אתת אלא כמאן דאזדמנת למחמי ביקרא דמלכא ולא יתיר והכי מכריזי דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא, כמה דאת אמר (שיר ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, פוקו למחמי ביקרא דמלכא כדין סטרא אחרא לא ניחא ליה למחמי ואתפרש מינה, כיון דאתת, כל אינון שמשהא עיילין לה לחופה בהדי מלכא עלאה בלחישו ברזא, דאלמלא לאו הכי לא יתפרש מינה ההוא סטרא אחרא ויתערב חדוותא,  

כמה דאת אמר (זכריה יד) ביום ההוא יהיה יי' אחד ושמו אחד באתגליא בהדי' ולא בלחישו ולא ברזא, ועל דא אנן מיחדין לה מההוא סטרא אחרא כמאן דזמין לאחרא למיהוי סהיד דיליה, בגין דדא איהו סהיד דילן וסטרא אחרא לאו איהו סהדא לגבן, וכדין איהי אתפרישת מההוא סטרא, כיון דאתת אנן מעלין לה לחופה לגבי בעלה מלכא עלאה בכל רעותא וכוונא דלבא ועל דא איהו אחד, בשעתא דאיהי אתת בעולימתהא ובעאת לאתפרשא מסטרא אחרא לא אתת אלא כמאן דאזדמנת למחמי ביקרא דמלכא ולא יתיר והכי מכריזי דיזדמנון למחמי ביקרא דמלכא, כמה דאת אמר (שיר ג) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה, פוקו למחמי ביקרא דמלכא כדין סטרא אחרא לא ניחא ליה למחמי ואתפרש מינה, כיון דאתת, כל אינון שמשהא עיילין לה לחופה בהדי מלכא עלאה בלחישו ברזא, דאלמלא לאו הכי לא יתפרש מינה ההוא סטרא אחרא ויתערב חדוותא,  

ואם כן, לעתיד יתפללו אף את חלקי התפילה שנאמרים כיום בלחש – בקול רם.

ואם כן, לעתיד יתפללו אף את חלקי התפילה שנאמרים כיום בלחש – בקול רם.