שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 12,751 בתים ,  00:12, כ"ח בניסן ה'תשע"ו
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:  
[http://www.sefaria.org/Zechariah.13?lang=he&layout=block&sidebarLang=all פרק יג],
 
[http://www.sefaria.org/Zechariah.13?lang=he&layout=block&sidebarLang=all פרק יג],
 
[http://www.sefaria.org/Zechariah.14?lang=he&layout=block&sidebarLang=all פרק יד].
 
[http://www.sefaria.org/Zechariah.14?lang=he&layout=block&sidebarLang=all פרק יד].
</ref>, ירמיה<ref>פרק ל':<br />
+
</ref>, ירמיה<ref>
הדבר אשר היה אל-ירמיהו, מאת ה' לאמר: כה-אמר ה' אלהי ישראל לאמר; כתב-לך, את כל-הדברים אשר-דברתי אליך אל-ספר: כי הנה ימים באים נאם-ה', ושבתי את-שבות עמי ישראל ויהודה אמר ה'; והשבתים, אל-הארץ אשר-נתתי לאבותם וירשוה:<br />
+
[http://www.sefaria.org/Jeremiah.30?lang=he&layout=block&sidebarLang=all פרק ל'].
ואלה הדברים, אשר דבר ה' אל-ישראל ואל-יהודה: כי-כה אמר ה', קול חרדה שמענו; פחד ואין שלום: שאלו-נא וראו, אם-ילד זכר; מדוע ראיתי כל-גבר ידיו על-חלציו כיולדה, ונהפכו כל-פנים לירקון: הוי, כי גדול היום ההוא מאין כמהו; ועת-צרה היא ליעקב, וממנה יושע: והיה ביום ההוא נאם ה' צבאות, אשבר עלו מעל צוארך, ומוסרותיך אנתק; ולא-יעבדו-בו עוד זרים: ועבדו, את ה' אלהיהם; ואת דוד מלכם, אשר אקים להם: ואתה אל-תירא עבדי יעקב נאם-ה' ואל-תחת ישראל, כי הנני מושיעך מרחוק, ואת-זרעך מארץ שבים; ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד: כי-אתך אני נאם-ה' להושיעך; כי אעשה כלה בכל-הגוים אשר הפצותיך שם, אך אתך לא-אעשה כלה, ויסרתיך למשפט, ונקה לא אנקך:<br />
+
</ref>, דניאל<ref>
כי כה אמר ה' אנוש לשברך; נחלה מכתך: אין-דן דינך למזור; רפאות תעלה אין לך, כל-מאהביך שכחוך, אותך לא ידרשו; כי מכת אויב הכיתיך מוסר אכזרי, על רב עונך, עצמו חטאתיך: מה-תזעק על-שברך, אנוש מכאבך; על רב עונך, עצמו חטאתיך, עשיתי אלה לך: לכן כל-אכליך יאכלו, וכל-צריך כלם בשבי ילכו; והיו שאסיך למשסה, וכל-בזזיך אתן לבז: כי אעלה ארכה לך וממכותיך ארפאך נאם-ה'; כי נדחה קראו לך, ציון היא, דרש אין לה: כה אמר ה', הנני-שב שבות אהלי יעקוב, ומשכנתיו ארחם; ונבנתה עיר על-תלה, וארמון על-משפטו ישב: ויצא מהם תודה וקול משחקים; והרבתים ולא ימעטו, והכבדתים ולא יצערו: והיו בניו כקדם, ועדתו לפני תכון; ופקדתי, על כל-לחציו: והיה אדירו ממנו, ומשלו מקרבו יצא, והקרבתיו ונגש אלי; כי מי הוא-זה ערב את-לבו לגשת אלי נאם-ה': והייתם לי לעם; ואנכי, אהיה לכם לאלהים: הנה סערת ה', חמה יצאה, סער מתגורר; על ראש רשעים יחול: לא ישוב, חרון אף-ה', עד-עשתו ועד-הקימו מזמות לבו; באחרית הימים תתבוננו בה:
+
[http://www.sefaria.org/Daniel.11?lang=he&layout=block&sidebarLang=all פרק יא].  
</ref>, דניאל<ref>פרק יא:<br />
+
[http://www.sefaria.org/Daniel.12?lang=he&layout=block&sidebarLang=all פרק יב].
א. ואני בשנת אחת לדריוש המדי עמדי למחזיק ולמעוז לו. ב. ועתה אמת אגיד לך הנה עוד שלשה מלכים עמדים לפרס והרביעי יעשיר עשר גדול מכל וכחזקתו בעשרו יעיר הכל את מלכות יון. ג. ועמד מלך גבור ומשל ממשל רב ועשה כרצונו. ד. וכעמדו תשבר מלכותו ותחץ לארבע רוחות השמים ולא לאחריתו ולא כמשלו אשר משל כי תנתש מלכותו ולאחרים מלבד אלה. ה. ויחזק מלך הנגב ומן שריו ויחזק עליו ומשל ממשל רב ממשלתו. ו. ולקץ שנים יתחברו ובת מלך הנגב תבוא אל מלך הצפון לעשות מישרים ולא תעצר כוח הזרוע ולא יעמד וזרעו ותנתן היא ומביאיה והילדה ומחזקה בעתים. ז. ועמד מנצר שרשיה כנו ויבא אל החיל ויבא במעוז מלך הצפון ועשה בהם והחזיק. ח. וגם א‍היהם עם נסכיהם עם כלי חמדתם כסף וזהב בשבי יבא מצרים והוא שנים יעמד ממלך הצפון. ט. ובא במלכות מלך הנגב ושב אל אדמתו. י. ובנו [ובניו] יתגרו ואספו המון חילים רבים ובא בוא ושטף ועבר וישב ויתגרו [ויתגרה] עד מעזה [מעזו]. יא. ויתמרמר מלך הנגב ויצא ונלחם עמו עם מלך הצפון והעמיד המון רב ונתן ההמון בידו. יב. ונשא ההמון ירום [ורם] לבבו והפיל רבאות ולא יעוז. יג. ושב מלך הצפון והעמיד המון רב מן הראשון ולקץ העתים שנים יבוא בוא בחיל גדול וברכוש רב. יד. ובעתים ההם רבים יעמדו על מלך הנגב ובני פריצי עמך ינשאו להעמיד חזון ונכשלו. טו. ויבא מלך הצפון וישפך סוללה ולכד עיר מבצרות וזרעות הנגב לא יעמדו ועם מבחריו ואין כח לעמד. טז. ויעש הבא אליו כרצונו ואין עומד לפניו ויעמד בארץ הצבי וכלה בידו. יז. וישם פניו לבוא בתקף כל מלכותו וישרים עמו ועשה ובת הנשים יתן לו להשחיתה ולא תעמד ולא לו תהיה. יח. וישב [וישם] פניו לאיים ולכד רבים והשבית קצין חרפתו לו בלתי חרפתו ישיב לו. יט. וישב פניו למעוזי ארצו ונכשל ונפל ולא ימצא. כ. ועמד על כנו מעביר נוגש הדר מלכות ובימים אחדים ישבר ולא באפים ולא במלחמה. כא. ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות ובא בשלוה והחזיק מלכות בחלקלקות. כב. וזרעות השטף ישטפו מלפניו וישברו וגם נגיד ברית. כג. ומן התחברות אליו יעשה מרמה ועלה ועצם במעט גוי. כד. בשלוה ובמשמני מדינה יבוא ועשה אשר לא עשו אבתיו ואבות אבתיו בזה ושלל ורכוש להם יבזור ועל מבצרים יחשב מחשבתיו ועד עת. כה. ויער כחו ולבבו על מלך הנגב בחיל גדול ומלך הנגב יתגרה למלחמה בחיל גדול ועצום עד מאד ולא יעמד כי יחשבו עליו מחשבות. כו. ואכלי פת בגו ישברוהו וחילו ישטוף ונפלו חללים רבים. כז. ושניהם המלכים לבבם למרע ועל שלחן אחד כזב ידברו ולא תצלח כי עוד קץ למועד. כח. וישב ארצו ברכוש גדול ולבבו על ברית קדש ועשה ושב לארצו. כט. למועד ישוב ובא בנגב ולא תהיה כראשנה וכאחרנה. ל. ובאו בו ציים כתים ונכאה ושב וזעם על ברית קודש ועשה ושב ויבן על עזבי ברית קדש. לא. וזרעים ממנו יעמדו וחללו המקדש המעוז והסירו התמיד ונתנו השקוץ משומם. לב. ומרשיעי ברית יחניף בחלקות ועם ידעי אלהיו יחזקו ועשו. לג. ומשכילי עם יבינו לרבים ונכשלו בחרב ובלהבה בשבי ובבזה ימים. לד. ובהכשלם יעזרו עזר מעט ונלוו עליהם רבים בחלקלקות. לה. ומן המשכילים יכשלו לצרוף בהם ולברר וללבן עד עת קץ כי עוד למועד. לו. ועשה כרצונו המלך ויתרומם ויתגדל על כל אל ועל אל אלים ידבר נפלאות והצליח עד כלה זעם כי נחרצה נעשתה. לז. ועל אלהי אבתיו לא יבין ועל חמדת נשים ועל כל אלוה לא יבין כי על כל יתגדל. לח. ולאלה מעזים על כנו יכבד ולאלוה אשר לא ידעהו אבתיו יכבד בזהב ובכסף ובאבן יקרה ובחמדות. לט. ועשה למבצרי מעזים עם אלוה נכר אשר הכיר [יכיר] ירבה כבוד והמשילם ברבים ואדמה יחלק במחיר. מ. ובעת קץ יתנגח עמו מלך הנגב וישתער עליו מלך הצפון ברכב ובפרשים ובאניות רבות ובא בארצות ושטף ועבר. מא. ובא בארץ הצבי ורבות יכשלו ואלה ימלטו מידו אדום ומואב וראשית בני עמון. מב. וישלח ידו בארצות וארץ מצרים לא תהיה לפליטה. מג. ומשל במכמני הזהב והכסף ובכל חמדות מצרים ולבים וכשים במצעדיו. מד. ושמעות יבהלהו ממזרח ומצפון ויצא בחמא גדלה להשמיד ולהחרים רבים מה ויטע אהלי אפדנו בין ימים להר צבי קדש ובא עד קצו ואין עוזר לו.<br />
+
</ref> ויואל<ref>
פרק יב:<br />
+
[http://www.sefaria.org/Joel.4?lang=he&layout=block&sidebarLang=all פרק ד'].
א. ובעת ההיא יעמד מיכאל השר הגדול העמד על בני עמך והיתה עת צרה אשר לא נהיתה מהיות גוי עד העת ההיא ובעת ההיא ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר. ב. ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם ואלה לחרפות לדראון עולם ג. והמשכלים יזהרו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד. ד. ואתה דניאל סתם הדברים וחתם הספר עד עת קץ ישטטו רבים ותרבה הדעת. ה. וראיתי אני דניאל והנה שנים אחרים עמדים אחד הנה לשפת היאר ואחד הנה לשפת היאר. ו. ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר עד מתי קץ הפלאות. ז. ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה ח. ואני שמעתי ולא אבין ואמרה אדני מה אחרית אלה. ט. ויאמר לך דניאל כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ י. יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים והרשיעו רשעים ולא יבינו כל רשעים והמשכלים יבינו. יא. ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתים ותשעים יב. אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה יג. ואתה לך לקץ ותנוח ותעמד לגרלך לקץ הימין.
  −
</ref> ויואל<ref>פרק ד':<br />
  −
א. כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב [אשיב] את שבות יהודה וירושלם ב. וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו ג. ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו ד. וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם ה. אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם ו. ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם ז. הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם ח. ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי ה' דבר. ט. קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה. י. כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני. יא. עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת ה' גבוריך. יב. יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב. יג. שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם. יד. המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום ה' בעמק החרוץ. טו. שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם. טז. וה' מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל. יז. וידעתם כי אני ה' אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד. יח. והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים. יט. מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם. כ. ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור כא ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שכן בציון.
   
</ref>, וביארו המפרשים שאף דוד המלך בתהילים הזכיר מלחמה זו<ref>פרק כו, ז "לשמוע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך", פירש רש"י "כל נפלאותיך – זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לגוג ויש בו לימות המשיח ויש בו לעתיד לבוא".<br />
 
</ref>, וביארו המפרשים שאף דוד המלך בתהילים הזכיר מלחמה זו<ref>פרק כו, ז "לשמוע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך", פירש רש"י "כל נפלאותיך – זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לגוג ויש בו לימות המשיח ויש בו לעתיד לבוא".<br />
 
פרק מה, יא "שמעי בת ציון . . ושכחי עמך" ופירש במצודת דוד "ר"ל לא תהיה בעצת הנמשכים אחר גוג להלחם עם מלך המשיח".<br />
 
פרק מה, יא "שמעי בת ציון . . ושכחי עמך" ופירש במצודת דוד "ר"ל לא תהיה בעצת הנמשכים אחר גוג להלחם עם מלך המשיח".<br />
שורה 32: שורה 29:  
</ref>.
 
</ref>.
   −
אמנם הוזכרה מלחמה זו עוד קודם לכן: בספרי<ref>ספרי, בהעלותך עו וכי תבואו מלחמה בארצכם - בין שאתה יוצאים אליהם, ובין שהם יוצאים עליכם, במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר. . תלמוד לומר ונושעתם מאויביכם, אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים בה ואין אחריה שיעבוד, אין אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג.</ref> הובא שמשה רבינו התנבא עליה במדבר. בתרגום יונתן בן עוזיאל<ref>תרגום יונתן בן עוזיאל, דברים לד, ג "וית מליך דרומא דמתחבר עם מליך ציפונא לחבלא יתבי ארעא ועמונאי ומואבאי יתבי משרא דמעיקין להון לישראל וית גלוות תלמידי אליהו דגלן מן בקעתא דיריחו וית גלוות תלמידי אלישע דגלו מן קרוות דקלייא על יד אחוהון בית ישראלמאתן אלפין גוברין וית עקת כל דר ודר ופורענות ארמגלוס רשיעא וסדרי קרבא דגוג ובעידן צערא רבא ההוא מיכאל יקום בדרעא לְפרוקא".</ref> הביא שהקב"ה הראה למשה קודם מותו את מלחמת גוג ומגוג וכן הובא בילקוט שמעוני<ref>ילקוט שמעוני דברים, ואתחנן רמז תתקכג "ומנין שהראהו גוג וכל המונו, שנאמר "בקעת ירחו", ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו".</ref>.
+
אמנם הוזכרה מלחמה זו עוד קודם לכן: בספרי<ref>
 +
[http://www.sefaria.org/Sifrei_Bamidbar.76?lang=he&layout=lines&sidebarLang=all ספרי, בהעלותך עו] וכי תבואו מלחמה בארצכם - בין שאתה יוצאים אליהם, ובין שהם יוצאים עליכם, במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר. . תלמוד לומר ונושעתם מאויביכם, אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים בה ואין אחריה שיעבוד, אין אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג.</ref> הובא שמשה רבינו התנבא עליה במדבר. בתרגום יונתן בן עוזיאל<ref>
 +
[http://www.sefaria.org/Targum_Jonathan_on_Deuteronomy.34.3?lang=he&layout=block&sidebarLang=all תרגום יונתן בן עוזיאל, דברים לד, ג] "וית מליך דרומא דמתחבר עם מליך ציפונא לחבלא יתבי ארעא ועמונאי ומואבאי יתבי משרא דמעיקין להון לישראל וית גלוות תלמידי אליהו דגלן מן בקעתא דיריחו וית גלוות תלמידי אלישע דגלו מן קרוות דקלייא על יד אחוהון בית ישראלמאתן אלפין גוברין וית עקת כל דר ודר ופורענות ארמגלוס רשיעא וסדרי קרבא דגוג ובעידן צערא רבא ההוא מיכאל יקום בדרעא לְפרוקא".</ref> הביא שהקב"ה הראה למשה קודם מותו את מלחמת גוג ומגוג וכן הובא בילקוט שמעוני<ref>ילקוט שמעוני דברים, ואתחנן רמז תתקכג "ומנין שהראהו גוג וכל המונו, שנאמר "בקעת ירחו", ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו".</ref>.
   −
ובגמרא<ref>גמרא סנהדרין יז, א: "רבי שמעון אומר במחנה נשתיירו בשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש אמרו אלדד ומידד אין אנו ראויין לאותה גדולה אמר הקב"ה הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על גדולתכם ומה גדולה הוסיף להם שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו והם נתנבאו ולא פסקו ומה נבואה נתנבאו . . רב נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין שנאמר, כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם וגו', אל תקרי שנים אלא שנים, ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת, הוי אומר אלדד ומידד".</ref> מובא שאלדד ומידד התנבאו על גוג ומגוג כשהיו בני ישראל במדבר. ובמדרש רבה הובא<ref>מדרש רבה ויחי, צח "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, רבי סימון אמר: מפלת גוג הראה להם, היך מה דאת אמר: באחרית הימים תהיה".</ref>, שכבר יעקב אבינו נתנבא עליה.
+
ובגמרא<ref>
 +
[http://www.sefaria.org/Sanhedrin.17a.45-46?lang=he&layout=block&sidebarLang=all גמרא סנהדרין יז, א]: "רבי שמעון אומר במחנה נשתיירו בשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש אמרו אלדד ומידד אין אנו ראויין לאותה גדולה אמר הקב"ה הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על גדולתכם ומה גדולה הוסיף להם שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו והם נתנבאו ולא פסקו ומה נבואה נתנבאו . . רב נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין שנאמר, כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם וגו', אל תקרי שנים אלא שנים, ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת, הוי אומר אלדד ומידד".</ref> מובא שאלדד ומידד התנבאו על גוג ומגוג כשהיו בני ישראל במדבר. ובמדרש רבה הובא<ref>מדרש רבה ויחי, צח "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, רבי סימון אמר: מפלת גוג הראה להם, היך מה דאת אמר: באחרית הימים תהיה".</ref>, שכבר יעקב אבינו נתנבא עליה.
    
==זמנה==
 
==זמנה==
שורה 134: שורה 134:  
</ref>. וילקו בצרעת<ref>תנחומא תזריע יא "תזריע יא "ולא תאמר במלכות הזה, אלא אפילו בגוג שהיה מתגאה בעולם ועולה, כך, אני מלקה אותו בצרעת, שכך כתיב וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו ועל ידי מה? על ידי שמתגרין בישראל".</ref>.
 
</ref>. וילקו בצרעת<ref>תנחומא תזריע יא "תזריע יא "ולא תאמר במלכות הזה, אלא אפילו בגוג שהיה מתגאה בעולם ועולה, כך, אני מלקה אותו בצרעת, שכך כתיב וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו ועל ידי מה? על ידי שמתגרין בישראל".</ref>.
   −
וקבורת הרוגי המלחמה תארך שבעה חודשים "וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ, שבעה חדשים"<ref>יחזקאל ל"ט, י"ב. ופירש המלבי"ם: "למען טהר את הארץ מן העיפוש והסרחון ומן הטומאה, וזה יתמיד שבעה חדשים", וכ"ה במצודת דוד: "ר"ל, לא יקברום בעבור כבודם כי אם למען טהר את הארץ, ושבעה חדשים יתעסקו בקבורתם כי רבים יהיו".</ref>. וגוג עצמו יקבר אחר שיהרג<ref>מדרש רבה בראשית פרשה לו, ט אמר הקב"ה ליפת אתה כסית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (יחזקאל ל"ט) ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר". מדרש תנחומא נח, טו "אבל יפת שכיבד אביו מה פרע לו הקב""ה? כשיבוא גוג ומגוג על ישראל ומפילן שנאמר והיה ביום ההוא אתם לגוג מקום שם קבר וגו'".</ref>.
+
וקבורת הרוגי המלחמה תארך שבעה חודשים "וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ, שבעה חדשים"<ref>יחזקאל ל"ט, י"ב. ופירש המלבי"ם: "למען טהר את הארץ מן העיפוש והסרחון ומן הטומאה, וזה יתמיד שבעה חדשים", וכ"ה במצודת דוד: "ר"ל, לא יקברום בעבור כבודם כי אם למען טהר את הארץ, ושבעה חדשים יתעסקו בקבורתם כי רבים יהיו".</ref>. וגוג עצמו יקבר אחר שיהרג<ref>מדרש רבה בראשית פרשה לו, ט אמר הקב"ה ליפת אתה כסית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (יחזקאל ל"ט) ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר". מדרש תנחומא נח, טו "אבל יפת שכיבד אביו מה פרע לו הקב"ה? כשיבוא גוג ומגוג על ישראל ומפילן שנאמר והיה ביום ההוא אתם לגוג מקום שם קבר וגו'".</ref>.
    
ובזוהר הובא<ref>זוהר בשלח שט רבי יצחק אמר מקרא זה הוא בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו כמו שנאמר ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. ולמדנו, עתידים ע' שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם ולעשות מלחמה על ירושלים עיר הקדושה ולאחוז בעצות על הקב"ה. אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם . . בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם ויכלה אותם מן העולם, כמו שכתוב זאת תהיה המגיפה וכו'.<br />
 
ובזוהר הובא<ref>זוהר בשלח שט רבי יצחק אמר מקרא זה הוא בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו כמו שנאמר ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. ולמדנו, עתידים ע' שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם ולעשות מלחמה על ירושלים עיר הקדושה ולאחוז בעצות על הקב"ה. אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם . . בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם ויכלה אותם מן העולם, כמו שכתוב זאת תהיה המגיפה וכו'.<br />
שורה 190: שורה 190:       −
----
+
{{מקורות}}
 
  −
 
   
[[Category:ערכים מלאים]]
 
[[Category:ערכים מלאים]]

תפריט ניווט