שורה 1: |
שורה 1: |
| + | {{ערך_קצר}} |
| + | |
| הרמב"ם מגדיר בהלכות מלכים (פי"א) כי עוד קודם שברור מיהו המשיח בוודאי, ניתן להגדיר אדם "בחזקת משיח" אם אותו אדם עומד בהגדרות שונות: | | הרמב"ם מגדיר בהלכות מלכים (פי"א) כי עוד קודם שברור מיהו המשיח בוודאי, ניתן להגדיר אדם "בחזקת משיח" אם אותו אדם עומד בהגדרות שונות: |
| | | |
שורה 9: |
שורה 11: |
| במשמעות "מבית דוד", האם הכוונה דווקא שיהיה בן אחר בן, או שגם מבנותיו, כמו שמצאנו (הוריות יא, א) שרבי יהודה הנשיא אמר על עצמו שהוא מצאצאי דוד המלך מבנותיו ובגמ' (סנהדרין צח, ב) מבואר שהיה רבי יהודה הנשיא ראוי להיות משיח בדורו. לאידך, הרמב"ם כתב במפורש להלכה שכתר מלכות הוריש דוד המלך לבניו הזכרים (בדומה לכתר כהונה שהוריש אהרן הכהן לבניו הזכרים בלבד). | | במשמעות "מבית דוד", האם הכוונה דווקא שיהיה בן אחר בן, או שגם מבנותיו, כמו שמצאנו (הוריות יא, א) שרבי יהודה הנשיא אמר על עצמו שהוא מצאצאי דוד המלך מבנותיו ובגמ' (סנהדרין צח, ב) מבואר שהיה רבי יהודה הנשיא ראוי להיות משיח בדורו. לאידך, הרמב"ם כתב במפורש להלכה שכתר מלכות הוריש דוד המלך לבניו הזכרים (בדומה לכתר כהונה שהוריש אהרן הכהן לבניו הזכרים בלבד). |
| | | |
− | הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו: הטעם (בפנימיות העניינים) שהמלך המשיח צריך להיות 'הוגה בתורה' אף שאין חובה (מצד גדרי המלכות) שיהיה המלך תלמיד-חכם, מוסבר על-פי עניינו של משיח: נאמר במדרש "[[גואל ראשון הוא גואל אחרון]]" (ע"ע), ומבואר בזה שאין הכוונה במשמעות הפשוטה – שמשה רבינו עתיד לגאול את ישראל, אלא שתוכנו ועניינו של מלך המשיח הוא תורה, ומכוחה הוא גואל את ישראל. מובן אם כן, שעל מלך המשיח להיות "הוגה בתורה . . כדוד אביו". | + | '''הוגה בתורה ועוסק במצוות כדוד אביו''': הטעם (בפנימיות העניינים) שהמלך המשיח צריך להיות 'הוגה בתורה' אף שאין חובה (מצד גדרי המלכות) שיהיה המלך תלמיד-חכם, מוסבר על-פי עניינו של משיח: נאמר במדרש "[[גואל ראשון הוא גואל אחרון]]" (ע"ע), ומבואר בזה שאין הכוונה במשמעות הפשוטה – שמשה רבינו עתיד לגאול את ישראל, אלא שתוכנו ועניינו של מלך המשיח הוא תורה, ומכוחה הוא גואל את ישראל. מובן אם כן, שעל מלך המשיח להיות "הוגה בתורה . . כדוד אביו". |
| | | |
| '''כפי תורה שבכתב ותורה שבעל-פה:''' הרמב"ם מאריך בדבר זה, על אף שלכאורה הדבר מובן מאליו, כי בזה בה לשלול (כמו שמאריך גם בסוף הפרק וגם בתחילתו) את אמונת הנוצרים שהמשיח יעקור את דברי התורה ויבטל את קיום המצוות. | | '''כפי תורה שבכתב ותורה שבעל-פה:''' הרמב"ם מאריך בדבר זה, על אף שלכאורה הדבר מובן מאליו, כי בזה בה לשלול (כמו שמאריך גם בסוף הפרק וגם בתחילתו) את אמונת הנוצרים שהמשיח יעקור את דברי התורה ויבטל את קיום המצוות. |
שורה 21: |
שורה 23: |
| '''וילחם מלחמת ה'''': הכוונה למלחמות כפשוטם, כנגד אויבי ישראל בגשמיות, אך אין הכרח שמלחמה זו תהיה באמצעות כלי זין וצבא, אלא כמבואר לגבי מלך המשיח "ברוח שפתיו ימית רשע" או לחלופין באופן של שלום. | | '''וילחם מלחמת ה'''': הכוונה למלחמות כפשוטם, כנגד אויבי ישראל בגשמיות, אך אין הכרח שמלחמה זו תהיה באמצעות כלי זין וצבא, אלא כמבואר לגבי מלך המשיח "ברוח שפתיו ימית רשע" או לחלופין באופן של שלום. |
| | | |
− | בעבר מצינו שהיו לכמה אנשים גדר "בחזקת משיח": דוד המלך היה בחזקת משיח, כמובן מאליו. גם [[בר כוכבא]] (ע"ע) היה בחזקת משיח, כמבואר ברמב"ם הל' מלכים.
| + | [[בר כוכבא]] (ע"ע) היה בחזקת משיח, כדמשמע ברמב"ם הל' מלכים. |
| | | |
− | [[Category:ערכים מלאים]] | + | [[Category:ערכים קצרים]] |