שורה 21: |
שורה 21: |
| (הרב יצחק רייטבורד, ווילנא תר"ס) | | (הרב יצחק רייטבורד, ווילנא תר"ס) |
| | | |
− | רב יוסף אמר: ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה - וקשה, מה ראו אנשי כנסת הגדולה לתקן לנו לומר "ותחחזינה עינינו בשובך לציון" כרב יוסף שהוא יחיד דלא כרבה ורבי יוחנן? | + | '''רב יוסף אמר: ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה''' - וקשה, מה ראו אנשי כנסת הגדולה לתקן לנו לומר "ותחחזינה עינינו בשובך לציון" כרב יוסף שהוא יחיד דלא כרבה ורבי יוחנן? |
| | | |
| ושמעתי בשם הגאון המנוח מורינו הרב זאב וואלף ז"ל דק"ק ווילנא שתירץ זאת על פי משל: שני גבירים חיתנו את בניהם, ואחר החופה כאשר התחילו הבתולות והבחורים לחול במחולות, אמר מחותן אחד הזקן למחותנו הזקן השני מה אנחנו יושבים, הלא ראשינו כבדו עלינו? נלכה ונשכבה עד עת האוכל ואז נקומה וכן עשו. שם ישבו גם עניים שנקראו אל הסעודה ויאמר עני אחד לחברו נעשה כן גם אנחנו, כי הלא גם אנחנו לא נלך לחול במחולות. ויען לו העני רעהו הוי סכל ופתי! אתה רוצה לעשות כהמחותנים? המחותנים כי שכבו בטוחים הם כי יקיצום אל הסעודה אולם אנחנו אם נישן, מי יקיץ אותנו? | | ושמעתי בשם הגאון המנוח מורינו הרב זאב וואלף ז"ל דק"ק ווילנא שתירץ זאת על פי משל: שני גבירים חיתנו את בניהם, ואחר החופה כאשר התחילו הבתולות והבחורים לחול במחולות, אמר מחותן אחד הזקן למחותנו הזקן השני מה אנחנו יושבים, הלא ראשינו כבדו עלינו? נלכה ונשכבה עד עת האוכל ואז נקומה וכן עשו. שם ישבו גם עניים שנקראו אל הסעודה ויאמר עני אחד לחברו נעשה כן גם אנחנו, כי הלא גם אנחנו לא נלך לחול במחולות. ויען לו העני רעהו הוי סכל ופתי! אתה רוצה לעשות כהמחותנים? המחותנים כי שכבו בטוחים הם כי יקיצום אל הסעודה אולם אנחנו אם נישן, מי יקיץ אותנו? |
שורה 49: |
שורה 49: |
| ===חידושי אגדות מהר"ל=== | | ===חידושי אגדות מהר"ל=== |
| | | |
− | אילימא משום דכתיב כאשר ינוס איש מפני הארי - פירוש, בודאי מה שכתוב כאשר ינוס האיש מפני הארי וגומר, הכתוב בא לומר שלא יהיה באותו זמן השקט ומנוחה וזהו חבלי המשיח כי כל שנוי אין שם מנוחה כלל, ולפיכך אמר כאשר ינוס האיש מפני הארי וכו' והדוב הוא יותר רע וטורף מן הארי . . והנחש עוד יותר רע ומזיק. וקאמר שאין ללמוד מזה כמה גדול יהיה השנוי, רק הכתוב מדבר מן רבוי הצרות שלא יהיה השקט ושלוה שכן הוא ענין השנוי שאין שם הנחה. | + | '''אילימא משום דכתיב כאשר ינוס איש מפני הארי''' - פירוש, בודאי מה שכתוב כאשר ינוס האיש מפני הארי וגומר, הכתוב בא לומר שלא יהיה באותו זמן השקט ומנוחה וזהו חבלי המשיח כי כל שנוי אין שם מנוחה כלל, ולפיכך אמר כאשר ינוס האיש מפני הארי וכו' והדוב הוא יותר רע וטורף מן הארי . . והנחש עוד יותר רע ומזיק. וקאמר שאין ללמוד מזה כמה גדול יהיה השנוי, רק הכתוב מדבר מן רבוי הצרות שלא יהיה השקט ושלוה שכן הוא ענין השנוי שאין שם הנחה. |
| | | |
| ולפיכך המשל על זה הוא כך, כמו הממונה על מצרי השדות וגובה מס מבני אדם וכאשר יבא אל השדה דומה לו כאלו בא עליו ארי, ובורח אל העיר ושם רגיל יותר להיות מנוח לו שאין הסנטר רודף אחר אדם רק כאשר ימצא אותו על השדה שממנו גובה המס. וכאשר בא לשם אז יבא עליו גבאי גובה מס המלך שחוזר בעיר, ודומה לו שבא עליו דוב, והוא בא לביתו ושם סובר שימצא מנוח שאין גבאי חוזר רק בעיר ומצא שם בניו ובני ביתו מוטלים ברעב, וזהו כאלו נשכו נחש. ואין הענין רק שיש רבוי צרות בכל מקום שאין מקום בלא צער, ואין מדבר בצער גדול שיהיה: | | ולפיכך המשל על זה הוא כך, כמו הממונה על מצרי השדות וגובה מס מבני אדם וכאשר יבא אל השדה דומה לו כאלו בא עליו ארי, ובורח אל העיר ושם רגיל יותר להיות מנוח לו שאין הסנטר רודף אחר אדם רק כאשר ימצא אותו על השדה שממנו גובה המס. וכאשר בא לשם אז יבא עליו גבאי גובה מס המלך שחוזר בעיר, ודומה לו שבא עליו דוב, והוא בא לביתו ושם סובר שימצא מנוח שאין גבאי חוזר רק בעיר ומצא שם בניו ובני ביתו מוטלים ברעב, וזהו כאלו נשכו נחש. ואין הענין רק שיש רבוי צרות בכל מקום שאין מקום בלא צער, ואין מדבר בצער גדול שיהיה: |
שורה 57: |
שורה 57: |
| (המשך) | | (המשך) |
| | | |
− | אלא משום דכתיב [ירמיהו ל, ו] שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון. | + | '''אלא משום דכתיב''' [ירמיהו ל, ו] '''שאלו נא וראו אם ילד זכר מדוע ראיתי כל גבר ידיו על חלציו כיולדה ונהפכו כל פנים לירקון.''' |
− | מאי ראיתי כל גבר? אמר רבא בר יצחק אמר רב: מי שכל גבורה שלו [הקב"ה]. | + | '''מאי ראיתי כל גבר? אמר רבא בר יצחק אמר רב: מי שכל גבורה שלו''' [הקב"ה]. |
| | | |
− | ומאי ונהפכו כל פנים לירקון? אמר רבי יוחנן: פמליא של מעלה ופמליא של מטה - בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי, היאך אאבד אלו מפני אלו? | + | '''ומאי ונהפכו כל פנים לירקון? אמר רבי יוחנן: פמליא של מעלה ופמליא של מטה - בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי, היאך אאבד אלו מפני אלו?''' |
| | | |
− | אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: רהיט ונפל תורא ואזיל ושדי ליה סוסיא באורייה. | + | '''אמר רב פפא, היינו דאמרי אינשי: רהיט ונפל תורא ואזיל ושדי ליה סוסיא באורייה.''' |
| | | |
| ===רש"י=== | | ===רש"י=== |
שורה 83: |
שורה 83: |
| '''פמליא של מעלה ופמליא של מטה''' - דהיינו כשנופלת אומה מלמטה נופל שר שלה מלמעלה. | | '''פמליא של מעלה ופמליא של מטה''' - דהיינו כשנופלת אומה מלמטה נופל שר שלה מלמעלה. |
| | | |
− | בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי - יהיו ישראל ועבדי כוכבים שניהם בספק ויצטערו על כך עד ביאת משיח במהרה בימינו אמן. ועל זה מייתי משל רהיט ונפל תורא כו' דהתורא והסוסיא שניהם בספק להצטער אם יחזור השור למקומו או לא. ורש"י פירש בענין אחר. | + | '''בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא: הללו מעשה ידי והללו מעשה ידי''' - יהיו ישראל ועבדי כוכבים שניהם בספק ויצטערו על כך עד ביאת משיח במהרה בימינו אמן. ועל זה מייתי משל רהיט ונפל תורא כו' דהתורא והסוסיא שניהם בספק להצטער אם יחזור השור למקומו או לא. ורש"י פירש בענין אחר. |
| | | |
| ===בן יהוידע=== | | ===בן יהוידע=== |