שורה 1: |
שורה 1: |
| + | מתוך [[סנהדרין צח, א]]. |
| + | |
| ''הוא אלקינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו - היום אם בקולו תשמעו [תהלים צו, ה]'' | | ''הוא אלקינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו - היום אם בקולו תשמעו [תהלים צו, ה]'' |
| | | |
שורה 54: |
שורה 56: |
| | | |
| '''היום אם בקולו תשמעו''' - והשיב שכך הוא כי בודאי מצד המשיח בעצמו אינו נופל תחת הזמן וביאתו כל יום, רק שצריך לכמו דברים אלו מקבל מוכן כי לא כל מקבל מוכן למדריגה זאת, ולכך אמר היום אם בקולו תשמעו. ומפני כי מדריגת משיח למעלה ממדריגת אליהו, ואליהו הוא שמברר ענין המשיח ולכך לא שאל את המשיח בעצמו שהוא שקורי משקר, כי בירור ענין המשיח הוא שייך לאליהו. ומה שאמר לו זיל שייליה לדידיה אימת אתי, כי דבר זה היינו ביאתו יש לשאול למשיח בעצמו אחר שביאתו מצד עצמו כל יום ויום, אבל בירור ענין המשיח בשאר דבר הוא לאליהו. | | '''היום אם בקולו תשמעו''' - והשיב שכך הוא כי בודאי מצד המשיח בעצמו אינו נופל תחת הזמן וביאתו כל יום, רק שצריך לכמו דברים אלו מקבל מוכן כי לא כל מקבל מוכן למדריגה זאת, ולכך אמר היום אם בקולו תשמעו. ומפני כי מדריגת משיח למעלה ממדריגת אליהו, ואליהו הוא שמברר ענין המשיח ולכך לא שאל את המשיח בעצמו שהוא שקורי משקר, כי בירור ענין המשיח הוא שייך לאליהו. ומה שאמר לו זיל שייליה לדידיה אימת אתי, כי דבר זה היינו ביאתו יש לשאול למשיח בעצמו אחר שביאתו מצד עצמו כל יום ויום, אבל בירור ענין המשיח בשאר דבר הוא לאליהו. |
| + | |
| + | |
| + | |
| + | == חידושי אגדות מהרש"א == |
| + | |
| + | '''אפתחא דרומי''' - עיין פירוש רש"י, ועל פי מה שכתוב במדרש רבה כי משיח נולד כבר בעת חורבן הבית ונלקח מבני אדם לגן עדן. מיהו שאר ענין סובלי חלאים שהוא יתיב ביניהם לא ידענא למה הם באים לשם? . . |
| + | |
| + | '''היום אם בקולו תשמעו''' - . . והיום דקאמר, לאו דוקא דהא לא אתי [אליהו] מאתמול לבשר, וכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום וגו' כדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו [עירובין מג, ב]. אי נמי, דאמרינן לבית דין הגדול קאתי כדאמרינן שם. ודו"ק. (ראה להלן בענין זה) |
| + | |
| + | |
| + | == משרא קטרין == |
| + | |
| + | (לרבי אברהם בן אליעזר הלוי - קושטא ה'רע) |
| + | |
| + | '''אפתחא דרומי''' - הוא מוסגר בתוך היכל קן צפור בגן עדן בפתח הפונה לרומי, והיא עיר אחת בארץ הגליל שנקראת רומי קרובה לצפורי. ונמצאת דרך חלולה מתחת לארץ מרומי לצפורי מביתו של אנטונינוס שהיה ברומי לבית של רבי שהיה בצפורי והיה בא אנטונינוס דרך שם ללמוד תורה בצנעה מפי רבי. ומה שאומרים ברומי רבתא שבארץ איטאליא אנשי העיר זו ביתו של רבי וזו מערת עשרה הרוגי מלכות, הכל שקר כי נתחלפה להם רומי ברומי. לפי שלא שמעו על רומי שבארץ ישראל שמה ישבו כסאות למלכי אדום אחר חרבן הבית כמה שנים מפחד ישראל פן יתנו ראש וירימו בם וימשחו מגן בהסתלקם מעליהם וישובו לאיתנם. ואמנם רבינו הקדוש לא היה ברומי רבתא מימיו ולא יבא חוצה לארץ. גם הרוגי מלכות שברומי רבתא אינם עשרה הרוגי מלכות, רבי עקיבא וחבריו כי בארץ ישראל הם קבורים והמשיח בגן עדן בפתח הפונה לרומי יושב ודואג על הגזרות שנגזרו ברומי על ישראל והוא מה שאמר לו אליהו לרבי יהושע בן לוי דקאי אפתחא דרומי. |
| + | |
| + | ואפילו שנאמר דקאי אפתחא דרומי רבתא אין הכוונה בפתח רומי ממש אלא בפתח הפונה לרומי רבתא יושב שם בגן עדן לנוכח רומי צופה ומביט השקוצים שבה ומתפלל על חרבנה להעיר גלולים מן הארץ. |
| + | |
| + | והוא שם בגן עדן בפתח הפונה לרומי בין סובלי חולאים וייסורין הם משה ודוד רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בנו ורבינו הקדוש ושאר קדושים סובלי חולאים מהם שסבלו ומהם שקבלו יסורין על עצמם . . והמשיח קבל יותר מכלם ומכאובינו הוא סבלם. והוא שם ביניהם. ועל כן נקרא חיורא דבי רבי כי כך הוא דרך החכמים לדבר במשל ומליצה לחדד את התלמידים. |
| + | |
| + | |
| + | |
| + | == שושנת העמקים== |
| + | (רבי משה אלשיך ה'רסז-ה'שס) |
| + | |
| + | '''אפתחא דרומי''' - פירש רש"י ז"ל שהוא בשמים נגד פתח רומי. ועדיין, הלא כמו זר נחשב למה לא בחר להסתופף בשמים לעומת ערי ארץ ישראל, ולא לעומת רומי שבחוץ לארץ? |
| + | |
| + | ועוד, כי הלא רבי יהושע בן לוי מארץ ישראל היה כי שם ביתו, וללכת עד עיר רומי היה צריך ימים רבים, ואיך יאמר למחר אשכחיה לאליהו כו' שיורה כי ביום אחד הלך עד שם ולמחר סיפר את אשר קרהו עמו? [רצונו לומר, דאף שמשיח היה בגן עדן, מכל מקום כדי לדבר עמו הצטרך רבי יהושע בן לוי ללכת לפתח רומי - שהוא מכוון נגד המקום שבו נמצא המשיח]. |
| + | |
| + | אך הנה זה יובן במאמר רז"ל כי מערה אחת היתה בין צפורי שהיה בין רבי [יהודה הנשיא] לרומי שהיה דר בו אנטונינוס והיה הולך ללמוד עם רבי בכל יום ויום ובכל לילה כמפורש בגמרא והיעלה על לב כי מכרך גדול של רומי עד צפורי היתה מערה מפולשת והוא מהלך כמה חדשים והים הגדול בינתיים ושיה הולך ושב בכל לילה? אך הנה בעיניו ראינו עוד היום קרוב לצפורי עיר ששמה רומי ושם היה מושב אנטונינוס ויסב את שמה רומי כשם עיר מלכותו והיא בקרב ארץ ישראל הארץ הקדושה ועליה אמר כי המשיח כנגד פתחה של רומי על השמים כבודו, ושם דבר עם רבי יהושע בן לוי. |
| + | |
| + | |
| + | == גבעת שאול == |
| + | (הרב שאול הורנשטיין, ווייען תרנ"ג / 1893) |
| + | |
| + | גת רמון הנזכר ביהושע פרק כ"א בערי המקלט מקומה למזרחית צפורי והיא הכפר הנק' בלשון ערבי רומאן ורחוקה היא מטברי' לערך 4 שעות, ושם ישב המלך אנטונינוס כמובא באלשיך על פסוק ראשך על" ככרמל וז"ל בעינינו ראינו עוד היום קרוב לצפורי עיר ששמה רומי ושם הי' יושב אנטונינום ויקרא שמה רומי כשם מלכותו. (עמ' 47) |
| + | |
| + | הכפר הערבי קיים עד היום בשם "רומאנה" (رمانة, רימון בערבית) והוא נמצא בגליל התחתון, לא רחוק מקיבוץ בית רימון, צפונית לכביש 77. (עוד בנושא זה / מפה) |
| + | |
| + | |
| + | == תורת חיים == |
| + | |
| + | '''איהו שרי חד ואסר חד, אמר דלמא מבעינא דלא איעכב''' - תימה כי נמי מיעכב פורתא כדי קשירת נגע אחד שהוא כהרף עין, מאי הוי? ויש לומר, דאיתא במדרש הביאו רש"י ז"ל בפרשת בא, ויהי בעצם היום הזה מגיד שכיון שהגיע הקץ לא עיכבן המקום כהרף עין. והטעם לפי שישראל לא היו ראויין להגאל מצד מעשיהן, ולא נגאלו אלא מפני שהזמן גרמה, שנאמר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים. שהגיע השעה שקבע לגאלם ואלו עבר הזמן אפילו כהרף עין מיד היה מקום למקטריגים שלמעלה לקטרג עליהם אלו עבדו עבודה זרה ואלו עבדו עבודה זרה. |
| + | |
| + | והיינו דאיתא במדרש ואכלתם אותו בחפזון זה חפזון שכינה. פירוש השכינה היתה ממהרת מפני המקטריגים להוציא באותו הרף עין שקבע להן. והיינו נמי טעמו של בן דוד שהוא חושש לעכב אפי' כדי קשירת נגע א' כשיגיע הזמן כדי שלא יעבור זמן הקץ מפני המקטריגים שלמעלה . . |
| + | |
| + | == בן יהוידע == |
| + | |
| + | '''אמר דילמא מבעינא דלא איעכב''' - הקשה הרב תורת חיים ז"ל תימה אם מתעכב פורתא כדי קשירת נגע אחד שהוא כהרף עין מאי הוי עיין שם. ונראה לי בס"ד דעושה כן להראות הבטחון שיש לו בהקב"ה בענין הגאולה שלא יאמרו שבאורך הזמן של הגלות נתייאש חס ושלום בלבבו וחלשה תקותו, לכך הוא עושה כן להראות כח וחוזק בטחונו ותקותו שהדבר ברור אצלו, ועושה הכנות בעבור רגע קטן שלא יתעכב. |
| + | |
| + | '''אפתחא דרומי''' - הכוונה על פתח גן עדן, קרי לגן עדן רומי בלשון מליצה כי הוא מרומם על הארץ הלזו. ומה שכתוב יתיב ביני עניי סובלי חלאים הם צדיקים שהם מבחינת המלכות דלית ליה מגמרא כלום, לכן קראם עניי, והם סובלים יסורין בהתלבשות נפשם בגוף דאין הנפש מרגשת ביסורין אא"כ תתלבש בגוף . . דהמשיח ודאי הוא יושב בגן עדן בזיוו והדרו ויקרו, ורק נותן נצוץ מנפשו שתלבש בגוף ויסבול יסורים בפתח גן עדן עם אותם צדיקים . . ועל זה החלק שנותן ממנו לסבול יסורין קאמר כאן היכא יתיב אפתחא דרומי. |
| + | |
| + | '''וכולן שרו ואסירי בחד זימנא''' - כלומר יש להם עת קבוע וזמן ידוע שבו סובלים היסורין רכל אחד כראוי לו לפי בחינתו, ואח"כ מתפשטים מאותו הגוף שסובלים בו היסורין ובאין למקום תענוג שלהם בגן עדן. |
| + | |
| + | '''איהו שרי חד ואסר חד''' - אך המשיח בלבד אינו מוצא אותו החלק . . וכל דברים אלו לשון מליצה הן, והכונה לומר שסובל חולאים רבים ואיו מוצא מרגוע לנפשו מהם. |
| + | |
| + | '''אמר דילמא מבעינא''' - דילמא יגיע קץ האמתית ומבעינא לגאל את ישראל ויהיה אותו זמן קטרוג עליהם מצד המעשים שלהם לעכב אותי מלגאלם, על כן אני סובל כל כך כדי שיהיו רבוי היסורין האלה כדאין לדחות הקטרוג ואבוא במהרה לגאל אותם. |
| + | |
| + | '''אזל לגביה''' - על ידי כונות ויחודים ושם מפורש, וכשחזר אצל אליהו זכור לטוב לא חזר בו ביום אלא ביום שאחריו, דהא אמר לו שאמר לי היום ולא אתא. |
| + | |
| + | '''שקורי קא שקר בי''' - רצונו לומר משחק בי דודאי אמר לו דברים שהם אמת, אך אני לא הבנתי אותם וחושב שהוא משחק בי. ואמר לו לא שחק בך, אלא קושטא קאמר לך היום אם בקולו תשמעו. |
| + | |
| + | |
| + | |
| + | == אוצר בלום == |
| + | |
| + | (הרב ישעיהו פיק בערלין) |
| + | |
| + | שקורי קא שקר בי - שהרי הנביא הבטיח הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והיות ולא באת אתמול הרי זה שקר שהמשיח יבוא היום! ועל כך השיבו אליהו, "היום אם בקולו תשמעו" והיינו לפי מה שהסיקה הגמ' לעיל בסמוך לא זכו בעתה זכו אחישנה ואחישנה היינו מיד - ולאלתר. שכאשר ישראל זכו ועושים תשובה יבוא המשיח מיד. ומה שקיימא לן שאליהו הנביא יבוא לפניו הוא רק אם יהיה "בעתה". (וכן כתב בפלתי יורה דעה סימן ק"י בסוף קונטרס בית הספק שבאופן דאחישנה יכול משיח לבוא בלי בשורת אליהו). |
| + | |
| + | == הרבי מליובאוויטש == |
| + | |
| + | |
| + | |
| + | '''הכי אמר לך, היום אם בקולו תשמעו''' - לכאורה היה משיח עצמו צריך לומר "היום עם בקולו תשמעו"? ויתירה מזה, שהיה צריך לומר בסדר הפוך, ש"אם בקולו תשמעו" יבוא "היום" (על דרך לשון הכתוב "אם בחוקותי תלכו וגו' ואולך אתכם קוממיות"), ואף על פי כן, לא הקדים התנאי ולא הזכירו כלל אלא אמר בפשטות שיבוא היום ותו לא?! ויש לומר הביאור בזה, דהשלימות דימות המשיח ישנה כבר מצד הבריאה עצמה ומצד ישראל עצמם, ולכן כששואלים אצל משיח 'לאימת אתי מר', המענה הוא היום, מבלי שיצטרכו להוסיף דבר <ref>השווה לדברי המהר"ל</ref>; ורק כשראוים שבפועל עדיין לא בא, בהכרח לתרץ הקושיא היתכן שלא נתקיימו דברי המשיח, שכנראה רצונו של הקב"ה שיוסיפו עוד יותר בהענין ד"בקולו תשמעו".(ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 56) |
| + | |
| + | [[Category:ביאורי סוגיות]] |