בר נפלי

למלך המשיח נקראו שמות רבים, המורים על תכונות שונות בו. חלק מן השמות וחלק מן השמות הם שמות נלווים. שמות אלו נמצאים בתורה, בנביאים, במדרשים ובגמרא. בערך זה יתבאר עניין השם 'בר נפלי'.

משיח נקרא בגמרא (מסכת סנהדרין) בשם 'בר נפלי' כלומר 'בן הנפילה', על שם הפסוק "ביום ההוא אקים סוכת דוד הנופלת".

מספר ביאורים נאמרו בכוונת הדברים, ומהם: בשם זה מרומז כי הוא תיקונם של אדם הראשון ודוד המלך, ובשם זה מרומז כי יבוא המשיח דווקא בדור נמוך במדרגה. ביאורים נוספים: בשם זה טמונה התקווה להקמת מלכות בית דוד מחדש, או שנקרא כך כיון שנולד בעת החורבן, וביאורים נוספים.

מקור השם

מקור שם זה הוא בדרשת חז"ל על הפסוק הנאמר בנביא, (עמוס ט, יא) "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת", ופירש שם רש"י שכוונת הדברים היא על מלכות בית דוד, שתקום בעת הגאולה, וכן פירשו מפרשים נוספים.

ונאמר בגמרא: "א"ל רב נחמן לרב יצחק מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי א"ל מאן בר נפלי א"ל משיח, משיח בר נפלי קרית ליה, א"ל אין, דכתיב ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת".

[=אמר לו רב נחמן לרב יצחק, האם שמעת מתי יבוא בר נפלי, אמר לו מי בר נפלי, אמר לו האם אתה קורא למשיח בר נפלי? אמר לו: כן, כמוב שכתוב "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת]. וברש"י שם ביאר "מלכות בית דוד שנפלה, להכי קרי משיח בר נפלי".

כלומר, כיון שבפסוק נקראת מלכות בית דוד 'מלכות הנופלת', נקרא מלך המשיח 'בר נפלי' – 'בן הנפילה'. ודרשה זו הובאה במדרשים רבים, וכן הובא בזוהר, דמשיח נקרא בן נפלי.

וביאר המהרש"א שלשון 'נפילה' היא על שם נפילת ישראל בגלות, ונפילה זו תהיה עד תקומתם בימות המשיח, והמשיח נקרא 'בן נפלי' על שם מלכות בית דוד שנפלה.

ורבי יהודה החסיד ביאר, כי נקרא בשם זה כי נולד המשיח בשעת נפילת וחורבן בית המקדש.

והרמ"ע פאנו ב'עשרה מאמרות' כתב שמשיח נקרא בר נפלי כי הוא סוד גלגול שני נפלים– אדם הראשון, (שנגזרה עליו מיתה ביום היוולדו) ודוד המלך. והוא תיקון שניהם. והובאו דברים כעין אלו במקומות נוספים.

ובמגלה עמוקות כתב: שמלבד מה שנקרא המשיח 'בר נפלי', על שם שהוא גלגול אדם הראשון ודוד המלך, ישנה סיבה נוספת: לפי שהמשיח נקרא מדוכא בעוונות עם ישראל, כמאמר הפסוק "חליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם", ולכן נקרא בן נפלי – על שם הנפילות הרבות. ולכן נאמר בפסוק "סוכת דוד הנופלת" – שנופלת בתמידות, בכל יום.

ורמז נוסף הביא במגלה עמוקות שם, ש'בר נפלי' בגימטריא 'בן ישי'.

ומהר"ל מפראג ביאר, כי קריאת שם המשיח 'בר נפלי', טומנת בחובה הביטחון כי מלכות בית דוד תקום שוב. כי כמו שכאשר אדם נופל, אנו בטוחים כי יקום שוב, כך מלכות בית דוד נקראה 'נופלת' כי וודאי תקום שוב, כנאמר בתורה "לא יסור שבט מיהודה".

וביאר בהמשך לזה, כי זה הטעם שנקראה מלכות בית דוד 'סוכה' ולא בית, כי כאשר סוכה נופלת ומוקמת מחדש, אינה נקראת סוכה חדשה, אלא סוכה שהוקמה מחדש. אך כאשר בית נפל ונבנה הוא נקרא בית חדש. ולכן נקרה מלכות בית דוד סכוה, שקל וקרוב להקימה מחדש, והיא אותה מלכות שהייתה קודם לכן.

ובערוך לנר ביאר, מדוע קראו למשיח בשם רמז זה 'בר נפלי'. שכונתו לרמוז שפלות הדור בו יבוא משיח, שיהיה בנפילה ובמצב נבזה ושפל. ודווקא אז יגיע המשיח, אחר תכלית הירידה, כי דווקא אחר תכלית הירידה מגיעה קימה גדולה יותר. וכמו הזרע שאינו צומח עד שנרקב כולו באדמה, וא"כ כן הוא ג"כ הגאולה, שאינה באה עד תכלית השפלות, ואז יכול העולם להגיע לשלימותו.

בחסידות

אדמו"ר הזקן הביא שמשיח נקרא 'בר נפלי' – הוא רמז לגלות השכינה שגולה עם ישראל כמאמר חז"ל "גלו לאדום שכינה עימהם".

ובסידור עם דא"ח ביאר, שהמשיח נקרא 'בר נפלי', לפי שעיבורו לא היה שלם, ולא נתעכב כל זמן הראוי. .(וכמו שאומר הרבי שזמן עיבורו של המשיח הוא רק שבעה חודשים, ולא כהריון רגיל של תשעה חודשים).

וב'מאמרי אדמו"ר האמצעי', ביאר, שמה שנקרא המשיח 'בר נפלי', הוא כי הצדיק העליון נופל מלמעלה בבחינת גלות, ודווקא על ידי נפילה זו הוא קם. וכמו יוסף, שדווקא אחר שנפל למצרים נהיה שם המלך, וכן המשיח, דווקא על ידי הנפילה 'בר נפלי', מגיע עד למעלה מעלה.

(וראה ב'פרי צדיק', כביאור זה, שהוצרכו ישראל לגלות כדי שיתוקנו, וכפפסוק "שבע יפול צדיק וקם", ועל זה נקרא המשיח 'בר נפלי').

וב'אור תורה' ביאר על דרך החסידות, שאדם הראשון הוא מבחינת חכמה עילאה, שאינה מתגלה בדיבור. ודוד הוא עניין הדיבור. וכדי שחכמה עילאה (אדם) יוכל להתגלות הוא על ידי נתינת שבעים, כלומר שבע המידות כפי שהם כלולות מעשר ספירות, ואז מתגלה בדיבור (דוד).

וזהו ענין בר נפלי, שכמו שהנפל פירושו שהסתלקה הנשמה והחיות מהגוף, כן הוא בעולם, שיש חיות אלקוית המהווה את הנבראים, אך אינה מתגלה בגלוי, ואין גילוי אלוקות במוחש.

אך לעתיד לבוא, תהיה הקמת סוכת דוד, עניין גילוי הדיבור, גילוי אור ה' בעולם, כנאמר "וראו כל בשר יחדיו כי פי ה' דיבר".

וב'ספר הליקוטים' ביאר, שנקרא בר נפלי על שם הביטול שיש למשיח, ולכן דווקא עליו נחה רוח ה'.

וב'דרך מצוותיך', הביא, שאכן גם משיח וגם דוד נקראו 'בר נפלי', אך דוד קיבל חייו מאדם-הראשון ומן האבות, אך המשיח מקבל את חיים מהקב"ה – אין סוף, בעצמו.

וב'תורת מנחם', ביאר הרבי, שגם דוד נקרא 'בן נפלי', וקיבל את שנותיו מאדם, אברהם, יעקב ויוסף. וגם המשיח מקבל השפעות מהם, אך לא מיצחק אבינו. והטעם לזה: יצחק עניינו 'דין', והמשיח עניינו מלכות ואינו צריך השפעה מבחינת דין. ועל-פי-זה מבאר הרבי, כי ביאת המשיח תהיה בחסד וברחמים, ולא בבחינת דינים וגבורות.

וביאור זה באריכות יותר: ש'סוכת דוד', ענינה ספירת המלכות, ובזמן הגלות נמצאת ספירת המלכות במצב של 'סוכת דוד הנופלת'. ובפרט ברגעים של 'עקבתא דמשיחא' התקופה שסמוכה לגאולה, שאז נופלת 'סוכת דוד' עד מטה מטה בבחינת 'רגליים ועקביים'.

וכללות עניין הגלות, שייך דווקא בספירת 'המלכות', שמגיעה ויורדת עד לעולם הזה. ולכן יכול להשתשל מזה עניין נפילת 'סוכת דוד'. כמו שדווקא על ידי ספירת המלכות יכלה להיות התהוות בחינת ה'יש' בעולם, היפך הביטול לה'.

וזהו הקשר שבין נפילת סוכת דוד (שמשום זה נקרא משיח בר נפלי) ובין הענין שדוד המלך נקרא 'בר נפלי' כי שני ענינים אלו נעשים מצד הירידה דספירת המלכות למטה.

אך בביאת המשיח, יזדכך העולם, ויהיה בבחינת ביטול ועולם מגולה ('עלמא דאתגלייא'), ולכן תוכל סוכת דוד לקום, ויקויים היעוד "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת".

נושאים קשורים

• משיח
• מלך המשיח
• שמותיו של משיח

---