ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן ז׃ אי מן חייא הוא - כגון רבינו הקדוש

אם משיח מזרע דוד ושלמה דוקא

כתב הרמב"ם בספר המצות (ל"ת שסב) וז"ל: "אמנם המלכות לבד כבר ידעת מכתובי ספרי הנבואה שזכה בה דוד, ובביאור אמרו (קה"ר רפ"ז פסוק א [אות ב] וכעי"ז יומא עב,ב) כתר מלכות זכה בה דוד, וכן זרעו אחריו עד סוף כל הדורות. אין מלך למי שיאמין תורת משה רבינו ע"ה אדון כל הנביאים, אלא מזרע דוד ומזרע שלמה לבד וכו'", עכ"ל. ועי' גם בפיה"מ (סנהדרין פרק חלק) סוף עיקר יב בנוגע לאמונה בביאת המשיח, שכתב וז"ל: "ומכלל יסוד זה שאין מלך לישראל אלא מבית דוד ומזרע שלמה בלבד", עכ"ל. וכ"כ באגרת תימן פ"ג.

ועי' סנהדרין צח,ב: אמר רב: "אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, אי מן מתיא הוא כגון דניאל איש חמודות", ופירש"י שם וז"ל: אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש - אם משיח מאותן שחיים עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש, דסובל תחלואים וחסיד גמור הוה, כדאמרינן בבבא מציעא (פה, א), ואם היה מאותן שמתו כבר - היה דניאל איש חמודות שנדון ביסורין בגוב אריות וחסיד גמור היה, והאי כגון לאו דווקא. לישנא אחרינא: כגון רבינו הקדוש, כלומר, אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש, ואם דוגמא הוא למתים, היינו כגון דניאל איש חמודות עכ"ל.

ויש להקשות, שהרי מבואר בכתובות (סב,ב), דרבינו הקדוש הי' מזרע שפטיה בן אביטל אשת דוד (שמואל-ב ג,ד. דבה"י-א ג,ג) ולא מזרע שלמה, ועי' גם בהקדמת המעתיק פירוש הרמב"ם לסדר נשים וז"ל: שיתא סדרי משנה חברו רבינו הקדוש הנקרא רבי (יבמות מה,א, קדושין סג,א) ושמו המיוחד לו רבי יהודא הנשיא אשר מזרע דוד המלך לא מבני שלמה אלא מבני שפטיה בן אביטל שהי' בן חמישי לדוד כמו שנאמר (דה"י-א ג,ב-ג) הרביעי אדוניה בן חגית החמישי שפטיה לאביטל, וכן נתבאר בכתובות סב,ב, רבי קא אתי משפטיה בן אביטל כו' עכ"ל? ולפי"ז איך אפשר לומר שהוא רבינו הקדוש?

ובס' 'דברי תורה' (להגה"ק ממונקאטש זצ"ל) ח"ד אות פ"ד, הקשה קושיא זו וכתב דבשלמא בדניאל י"ל דקים להו שהי' מזרע שלמה בן דוד, אבל ברבי הרי מפורש להיפך? וכתב וז"ל: ובעל כרחו לומר כפירוש השני ברש"י שם "כגון רבינו הקדוש, כלומר, אם יש דוגמתו בחיים היינו רבינו הקדוש, ואם דוגמא הוא למתים, היינו כגון דניאל איש חמודות" היינו שהוא רק דוגמא "וכגון" הוא עיקר בלשונו הנ"ל בגמ' דלאו דוקא רבינו הקדוש (כיון שאינו מזרע שלמה) אלא איש אחר הדומה לו בחסידותו וסובל יסורים כנ"ל, אם יהי' מזרע שלמה הוא ראוי להיות משיח, (או אולי י"ל דמדרשים חלוקים הם בש"ס ורב בעל המימרא הזאת לא סב"ל דצריך להיות דוקא גם מזרע שלמה והוא דוחק ויותר נראה כתירוץ הראשון היינו כל"א ברש"י הנ"ל) עכ"ל, אבל אכתי קשה לפי פירוש הא' ברש"י.

אמנם כבר כתבו שבזוהר (וירא קי, ב. פקודי קכד, א. שלח קעג, ב) סב"ל שמשיח יהי' מזרע נתן בן דוד. וכן הובא בסדר הדורות ג"א נו. כי סב"ל שיואש בן אחזי' שהי' היחידי שנותר מזרע בית דוד כשהרגום עתלי' (כמבואר בסנהדרין צה, ב) - הי' מזרע נתן בן דוד. וראה גם ב'חמדת ישראל' (ח"ב עמ' יד) טעמו של הזהר, למה לא ניחא ליה לומר שיואב הי' מזרע רחבעם, אלא מזרע נתן, ולפי זה שמצינו בהדיא שיש שיטה אחרת, מסתבר לומר דב' פירושי רש"י אלו הם לפי ב' השיטות, דפירוש הראשון סב"ל דאי"צ שיהי' דוקא מזרע שלמה ולכן פירש דכוונת רב הי' לרבי עצמו, ופירוש השני סב"ל כשיטת הרמב"ם וכו' שצ"ל מזרע שלמה דוקא, ולכן הוכרח לפרש שהוא דוגמא לרבי אבל אין כוונתו לרבי עצמו.

ועי' בחלק א' סי' י' שהובא מהגר"ר מרגליות (ב'מרגליות הים' סנהדרין צה,ב, אות ו, וב'ניצוצי זהר' פ' שלח דף קעג,ב, אות א) דכתב שיתכן לומר, דבאמת לא פליגי, ובהקדם לשון הזהר דפ' שלח (קעג,ב): ד"חפצי בה הות איתתא דנתן והיא אימא דמשיחא", ולכאורה למה לא אמר שנתן הוא אבי משיח? ויתכן לומר שנתן מת בלי בנים, ושלמה המלך ייבם את אשתו (כמבואר בסנהדרין יח,א, דמצוה שאני), וזהו ענין השם ד"חפצי בה", כי החולץ יאמר לא חפצתי לקחתה (דברים כה,ח), והמתייבמת נקראת חפצי בה, ואי נימא כדבריו נמצא דגם לפי הזהר דקאמר דאיתתא דנתן אימא דמשיחא, הנה הוא מזרע שלמה, כיון ששלמה ייבמה והבן נולד ממנו, ולא כהנ"ל.

מלכות בית דוד לו ולבניו הזכרים

אלא דאכתי יש להקשות שהרי כתב הרמב"ם (הל' מלכים פ"א ה"ז) בנוגע ל"מלכות בית דוד" דכיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם, ובשו"ת אבני נזר (יו"ד סי' שי"ב אות עב-עג) דייק בלשון הרמב"ם שם דבתחילה כתב דמאחר שמושחין את המלך הרי זה זוכה לו ולבניו לעולם שהמלכות ירושה להם וכו', ואילו אח"כ כשמדבר אודות מלכות בית דוד כתב כיון שנמשח דוד זכה בכתר מלכות והרי המלכות לו ולבניו הזכרים הכשרים עד עולם וכו', דלמה כאן במלכות בית דוד הדגיש שהוא לזכרים דוקא? והוכיח מכאן שבמלכות בכלל גם בן הבת יורש משא"כ במלכות בית דוד רק בן הבן יורש ולא בן הבת, עיי"ש, וכיון דרבי בא מנוקביא וכדאיתא בירושלמי כתובות פי"ב ה"ג, ובירושלמי כלאים פ"ט ה"ג ובב"ר פל"ג,ג, וכן הוא בתוס' סנהדרין ה,א, ד"ה דהכא: "דראש גולה מזכרים ונשיא שבא"י מנקבות כדאמר בירושלמי" – א"כ איך סב"ל לפירוש הראשון ברש"י דקאי על רבי עצמו?

ועי' בהגהות היעב"ץ הוריות יא,ב, בהא ששאל רבי "מה אני בשעיר נשיא" שכתב דש"מ דכל זרע בית דוד צלחו למלוכה אע"פ שאינן מזרע שלמה דהא רבי משפטיה בן אביטל קאתי כדאיתא בכתובות סב,ב, וממשיך להקשות דקשה מכאן על מ"ש בירושלמי (כלאים פ"ט, ה"ג) דרבי מן הנקבות של בית דוד הי' ואין לנקבות דין ירושה ולא יצלחו למלוכה בישראל, וכדאיתא בספרי (פ' שופטים יז,טו) "מלך ולא מלכה"? ושמא הירושלמי לא נתכוון אלא לומר דרבי מן הנקבות דבית דוד של זרע שלמה, ולעולם מזכרים דשפטיה הי', וריש גלותא דבבל מזכרי בני שלמה הוה והן קודמין ודאי וכו' עכ"ד עיי"ש עוד,דאי נימא כדבריו לא קשה קושיא הנ"ל כיון דרבי בא גם מהזכרים דבית דוד, לכן שפיר הי' יכול להיות משיח, ועי' גם בהגהות היעב"ץ ויפה עינים כתובות שם.

ובס' 'כנסת הגדולה' חו"מ סי' ג' (אות ז) הביא הירושלמי שהנשיאים שבא"י מן הנקבות של בית דוד וריש גלותא מן הזכרים, והקשה דבגמ' כתובות אמרינן דרבי אתי משפטיה בן אביטל אשת דוד ומשמע דבא מן הזכרים? ותירץ בכמה אופנים: א) דצ"ל דתלמודא דידן פליג על הירושלמי. ב) דאתי משפטיה בן אביטל אשת דוד מן הנקבות ולא מן הזכרים. ג) א"נ הכי קאמר הירושלמי, דריש גלותא מוכרח הוא שיהי' מזרע דוד מן הזכרים, אבל הנשיאים אין קפידה שאפילו שיהי' מן הנקבות יכול להיות נשיא וכו', והביא שבס' הקבלה כתב הראב"ד שהלל [דרבי יוצא ממנו] הי' מבני בניו של דוד מהזכרים, ולדעתו צריך לומר דתלמודא דידן פליג על הירושלמי וסבר דהלל בא משפטיה בן אביטל אשת דוד מן הזכרים עיי"ש.

דלפי"ז אפ"ל דבזה גופא תלוי ב' הפירושים של רש"י, דפירוש הראשון סב"ל דתלמודא דידן פליג על הירושלמי וסב"ל דרבי בא מן הזכרים, לכן פירש דקאי על רבי עצמו, ופירוש השני קאי לפי התירוץ דגם לפי תלמודא דידן בא משפטיה בן אביטל מהנקבות, ולכן פירש שהוא לדוגמא.

אבל תמוה לומר כן, שהרי מפורש בירושלמי ובב"ר שם שאמר רבי "ואין סליק רב הונא ריש גלותא להכא אנא קאים לי מן קודמוהי, למה דהוא מן יהודה ואנא מן בנימין, והוא מן דכריא דיהודה ואנא מן נוקבתא" [ואם הי' עולה לכאן רב הונא ריש גלותא, הייתי עומד מפניו לכבדו מפני שהוא בא משבט יהודא, ואני מבנימין מצד אביו ומיהודא מצד אמו - הנקבות] להיפך ממ"ש היעב"ץ, וראה שיחת חגה"ש תשל"א סעי' ו' [עמ' כא] (שיחות קודש תשל"א ח"ב עמ' 233) בנוגע לרבינו הקדוש דקאמר דכיון שלא הי' מן הזכרים לא שייך שיהי' משיח.

ובס' 'חקרי לב' או"ח סי' י"ח (בד"ה והנה ראיתי) הביא דברי הכנה"ג, וכתב דאחרי המחילה אין לנו אלא תירוצו השני דגם לפי תלמודא דידן עכצ"ל שבא מן הנקבות (ואין מקום לומר כלל שבא מן הזכרים). שהרי מבואר בסנהדרין צה,ב, דכלה זרעיה דדוד, ולא נשארו כי אם מהנקיבות, כדמבאר שם בארוכה, ורק יואש – שהוא מזרע שלמה – בלבד נשאר מן הזכרים, וא"כ אי אפשר לומר שרבי הי' משפטיה בן אביטל מן הזכרים. עוד כתב שהכנה"ג לא ראה דברי הירושלמי דאמר בהדיא שאביו הי' משבט בנימין, וא"כ אי אפשר לתרץ כהנ"ל.

יעקב אבינו חשב ששמשון הוא משיח

ועי' בב"ר פצ"ח,יד, דאיירי אודות שמשון הגבור: "לפי שהיה יעקב אבינו רואה אותו וסבור בו שהוא מלך המשיח, כיון שראה אותו שמת אמר אף זה מת, לישועתך קויתי ה' (שם,יח)", והקשה ביפה תואר שם דהרי מלך המשיח הוא מזרעו של יהודא כמו שאמר יעקב בעצמו (שם,י) "לא יסור שבט מיהודה... עד כי יבא שילה" והיינו מלך המשיח, והאיך הי' סבור שמשיח הוא משבט דן? ותירץ דשמא הי' סבור דמשום שאמו של שמשון היתה מיהודה, כמבואר במדרש רבה פ' נשא (פ"י,ה). וכן מנוח אביו של שמשון היתה אמו מיהודא כמבואר שם לכן חשב שהוא משיח, עוד תירץ שיש לחלק בין הגאולה שיהי' "בעתה" או שיהי' "אחישנה", וידע יעקב שהקץ הקבוע לא יהי' אלא ע"י מלך המשיח שהוא מדוד, אבל כשראה את שמשון חשב שהוא יגאל את ישראל גאולה שלמה באחישנה ולא יצטרכו למלך המשיח, ע"ד דאיתא ביקש הקב"ה לעשות חזקיהו משיח, עיי"ש.

ולפי דבריו לכאורה יש לתרץ גם קושיות הנ"ל, די"ל דכוונת רב הי' דאם יהי' הגאולה באופן ד"אחישנה" יהי' זה רבינו הקדוש, אף שאינו מזרע שלמה וגם מאביו הוא משבט בנימין. אלא דתמוה לחדש כן, ד"אחישנה" שאני שאינו ע"י מלכות בית דוד.

וב'נזר הקדש' שם הקשה על היפה תואר, דבסנהדרין צח,א, מוכח דאפילו בגאולה דאחישנה יהי' זה ע"י בן דוד עיי"ש, [לכאורה כוונתו בהא דקאמר שם זכו עם ענני שמיא, לא זכו עני ורוכב על החמור, אבל תרווייהו מיירי באותו אדם - משיח בן דוד] ולכן כתב בנזר הקודש דלא גרסינן מלך המשיח אלא כדגרסינן שם במדרש בסמוך "שהגאולה תהי' בימיו" שהוא יהי' נטפל למלך המשיח, וכדאיתא בזוה"ק (פ' בלק קצד,ב) דלעת"ל יבוא עם מלך המשיח אחד משבט דן הנקרא שריה, והוא יהי' גבור חיל מאד ובכח גבורתו יפיל חללים מן גוג ומגוג, ולכן יעקב חשב תחילה שהוא שמשון עיי"ש.

מלך המשיח מנקיבות דבית דוד

ומחמת כל זה, לכאורה צ"ל דפירוש הראשון של רש"י סב"ל דמלך המשיח אפשר להיות גם אם בא מבית דוד ע"י אמו בלבד, ועי' בס' פרי צדיק על דברים (לרבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל) מאמרי ט"ו באב סי' ה' וז"ל: ומשיח בן דוד יכול להיות אף שהוא רק מהנקיבות מזרע דוד, והביא ראי' לזה מהנ"ל שאמר רב על רבינו הקדוש שהוא משיח אף שבא מן הנקיבות עיי"ש. ובשו"ת אבני נזר יו"ד סי' שי"ג אות יא כתב שהגה"ק ה'חלקת יואב' מקינצק זצ"ל, הביא ראי' שיש ירושה במלכות בית דוד גם מן הנקבות, מהא דיעקב חשב על שמשון שהוא משיח וכנ"ל עיי"ש. ועי' גם בשו"ת הרמ"א בתשובת הג"ר שאול בענין ירושת שררה ע"י בן הבת במלכות בית דוד, ועי' מנ"ח מצוה תצ"ז בזה ובהערת הגרי"פ שם.

אמנם להלכה פסק הרמב"ם כנ"ל דירושת מלכות בית דוד הם בזכרים בלבד, ועכצ"ל שפירש הגמ' דסנהדרין כפירוש השני של רש"י שרבי הי' רק דוגמא.

ועי' בס' 'תורת מנחם – התוועדויות' תשנ"ב כרך א' עמ' 421 (בענין בית רבינו שבבבל) וז"ל: "רבינו" נשיא הדור הוא גם המשיח (גואלן של ישראל) שבדור.. כידוע שבכל דור ישנו "א' הראוי מצדקתו להיות גואל, ולכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", (שו"ת חת"ס חו"מ ח"ו בסופו (סצ"ח), וראה שדי חמד פאת השדה מערכת האל"ף כלל ע' ועוד) ומסתבר לומר שהוא נשיא הדור, כמפורש בגמ' בנוגע לרבי יהודא הנשיא: "אמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש", "אם משיח מאותן שחיין עכשיו ודאי היינו רבינו הקדוש" הנשיא שבדור עכ"ל, ובהערה 58 שם הביא משד"ח שהי' משוער אצלם בכל דור מי הוא .. רבינו הקדוש .. בדורו אמרו וידעו שהוא המוכן, ומסיים וכ"ז הוא פשוט עכ"ל.

ושם עמ' 320 הביא המהרש"א בחדא"ג סנהדרין שם צח,ב, (ד"ה כגון אנא) בהא דאמר כגון רבינו הקדוש ופירש המהרש"א "מאותן הבאים מבני דוד ועדיין הי' להם ממשלה בגלות".. דבשיחות אלו נראה דנקט הרבי כפירוש הראשון של רש"י דקאי על רבינו הקדוש עצמו.

ובס' 'בן יהוידע' סנהדרין שם כתב, דהגמ' בסנהדרין שם קאי על ניצוץ משיח בן יוסף שמתגלגל בכל דור ונקרא בשם "כסא דוד", והאר"י ז"ל הזהיר לתלמידיו לכוין בכל יום בתפלת העמידה באומרם "וכסא דוד עבדך מהרה בתוכה תכין" על משיח בן יוסף שהוא נקרא כסא דוד וכמ"ש בס' שער הכוונות והם היתה קבלה בידם כי ניצוץ משיח בן יוסף אשר יבוא בכל דור בצדיק שבדור, יבוא בצדיק שהוא מזרע דוד ולכך קורין אותו בשם כסא דוד, ומה שאמר רב אי מן חייא הוא כגון רבינו הקדוש, ג"כ כוונתו על ניצוץ משיח בן יוסף, ואמר כגון רבינו הקדוש שהי' מזרע דוד ע"ה מנוקביא וסבל יסורין רבים בעבור להגן על הדור, עיי"ש בארוכה. והנה דבריו דקאי על משיח בן יוסף לא קשה קושיא הנ"ל כלל, אלא דפשטות הגמ' משמע דאיירי אודות משיח בן דוד.