שינויים

ישעי' ה, יז. ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו

 

ישעי' ה, יז. ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו

פסחים סח, א: (…..וחרבות מחים גרים יאכלו….כדמתרגם רב יוסף ונכסיהון דרשיעיא צדיקיא יחסנון, ורעו כבשים (כבשים ישראל, רש"י) כדברם אמר מנשיא בר ירמיה אמר רב כמדובר בם (כמה שהובטחו על ידי נביא רש"י) מאי כמדובר בם (מהי אותה הבטחה, ומפרש לה (אביי בגמרא) סיפא דקרא היינו הבטחה, וחרבות מחים גרים יאכלו, צדיקים עד הנה כגרים ותושבים רש"י) אמר לי' רבא…. )

פסחים סח, א: (…..וחרבות מחים גרים יאכלו….כדמתרגם רב יוסף ונכסיהון דרשיעיא צדיקיא יחסנון, ורעו כבשים (כבשים ישראל, רש"י) כדברם אמר מנשיא בר ירמיה אמר רב כמדובר בם (כמה שהובטחו על ידי נביא רש"י) מאי כמדובר בם (מהי אותה הבטחה, ומפרש לה (אביי בגמרא) סיפא דקרא היינו הבטחה, וחרבות מחים גרים יאכלו, צדיקים עד הנה כגרים ותושבים רש"י) אמר לי' רבא…. )

אלא אמר רבא כדרב חננאל אמר רב דאמר רב חננאל אמר רב, עתידין צדיקים שיחיו המתים, כתיב הכא ורעו כבשים כדברם, וכתיב התם (מיכה ז, יד) ירעו בשן וגלעד כימי עולם, בשן זה אלישע הבא מן הבשן, שנאמר (דברי הימים א ה, יב) ויעני ושפט בבשן, וכתיב (מלכים ב ג, יא) פה אלישע בן שפט, גלעד זה אליהו, שנאמר (מלכים א יז, א) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד וגו'. אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן, עתידים צדיקים שיחיו מתים, שנאמר (זכרי'  ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים, וכתיב (מלכים ב ד, כט) ושמת משענתי על פני הנער.  

אלא אמר רבא כדרב חננאל אמר רב דאמר רב חננאל אמר רב, עתידין צדיקים שיחיו המתים, כתיב הכא ורעו כבשים כדברם, וכתיב התם (מיכה ז, יד) ירעו בשן וגלעד כימי עולם, בשן זה אלישע הבא מן הבשן, שנאמר (דברי הימים א ה, יב) ויעני ושפט בבשן, וכתיב (מלכים ב ג, יא) פה אלישע בן שפט, גלעד זה אליהו, שנאמר (מלכים א יז, א) ויאמר אליהו התשבי מתושבי גלעד וגו'. אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן, עתידים צדיקים שיחיו מתים, שנאמר (זכרי'  ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים, וכתיב (מלכים ב ד, כט) ושמת משענתי על פני הנער.  

===מהרש"א===

===מהרש"א===

ורעו כבשים וכו'. … למאי דמסיק עתידין צדיקים שיחיו המתים כו', יהיה פירושו על פי מה שכתוב פרק אין דורשין (חגיגה דף י"ג א) כבשים ללבושיך גו', דברים שהם כבשונו של עולם כו' [=יהיו תחת לבושך], הכי נמי תחיית המתים הוא דבר שהוא כבשונו של עולם, ובכלל "מה לאחור" שאמרו שם הוא:  

ורעו כבשים וכו'. … למאי דמסיק עתידין צדיקים שיחיו המתים כו', יהיה פירושו על פי מה שכתוב פרק אין דורשין (חגיגה דף י"ג א) כבשים ללבושיך גו', דברים שהם כבשונו של עולם כו' [=יהיו תחת לבושך], הכי נמי תחיית המתים הוא דבר שהוא כבשונו של עולם, ובכלל "מה לאחור" שאמרו שם הוא:  

ירעו בשן וגלעד. האי קרא בלעתיד איירי כל הענין, שישובו ישראל לנחלתן לארץ ישראל, ופרט בשן וגלעד לומר שיזכו הצדיקים אז להחיות המתים כמו שזכו אליהו ואלישע, והקדים אלישע לאליהו בענין זה לפי שהוא החיה שנים כמ"ש (מלכים ב ב, ט) פי שנים ברוחך, ונראה דנקט בשן וגלעד שהן אינן מעיקר א"י, לומר שאף המתים שבחוץ לארץ יזכו לתחיית המתים ע"י הצדיקים, וע"פ מ"ש במדרשות שע"י הצדיקים הנקברין בחוץ לארץ יזכו גם שאר מתים שם לגלגול מחילות:

 

ירעו בשן וגלעד. האי קרא בלעתיד איירי כל הענין, שישובו ישראל לנחלתן לארץ ישראל, ופרט בשן וגלעד לומר שיזכו הצדיקים אז להחיות המתים כמו שזכו אליהו ואלישע, והקדים אלישע לאליהו בענין זה{{הערה|ראה בזה גם בספר בן יהוידע כאן, קטע המתחיל בשן זה אלישע.}} לפי שהוא החיה שנים כמ"ש (מלכים ב ב, ט) פי שנים ברוחך, ונראה דנקט בשן וגלעד שהן אינן מעיקר א"י, לומר שאף המתים שבחוץ לארץ יזכו לתחיית המתים ע"י הצדיקים, וע"פ מ"ש במדרשות שע"י הצדיקים הנקברין בחוץ לארץ יזכו גם שאר מתים שם לגלגול מחילות:

 

ואיש משענתו גו'. לפי פשוטו דקאי אזקנה דנקט, וכיון דנקט גם זקנות לא הוה לי' למכתב ואיש אלא ומשענתן בידן, ועוד מדכתיב ישבו זקנים גו' לא יתכן בו משענת והל"ל עוד ילכו זקנים גו' ומשענתו גו', ועל כן דרשוהו שהוא מלתא אחריתי, ואיש צדיק יהיה משענתו בידו להחיות בו המתים כמו שעשה אלישע וק"ל. [חדושי אגדות שם]

ואיש משענתו גו'. לפי פשוטו דקאי אזקנה דנקט, וכיון דנקט גם זקנות לא הוה לי' למכתב ואיש אלא ומשענתן בידן, ועוד מדכתיב ישבו זקנים גו' לא יתכן בו משענת והל"ל עוד ילכו זקנים גו' ומשענתו גו', ועל כן דרשוהו שהוא מלתא אחריתי, ואיש צדיק יהיה משענתו בידו להחיות בו המתים כמו שעשה אלישע וק"ל. [חדושי אגדות שם]

===עין אברהם===

===עין אברהם===

ביאורים שונים באיזה מתים יקומו לתחי' ע"י הצדיקים:

ביאורים שונים באיזה מתים יקומו לתחי' ע"י הצדיקים:

===חסד לאברהם (רבי אברהם אזולאי)===

===חסד לאברהם (רבי אברהם אזולאי)===

דע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחית המתים של ארץ ישראל קודם לתחית המתים של חוץ לארץ מ' שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו בין איש בין אשה, יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ [להחיותם] כל החייבים להתאבל עליו. וסוד זה נרמז בפסחים בפרק תמיד נשחט באומרם רבותינו ז"ל עתידין צדיקים שיחיו המתים דכתיב כה אמר ה' עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו, וכתיב ושמת משענתי על פני הנער עד כאן, ומה שתלה כח התחיה בזקנה ולא בצדקות, הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים צדיקים כענין דכתיב ועמך כולם צדיקים וכמו שביארנו לעיל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו בני תורה שנקראו זקנים, כאמרו והדרת פני זקן ופי' רבותינו ז"ל זקן זה שקנה חכמה. [מעין שלישי נהר כג]

דע כי יש מסורת קבלה בידינו שתחית המתים של ארץ ישראל קודם לתחית המתים של חוץ לארץ מ' שנה. אמנם כל מי שנפטר בחוץ לארץ ויש לו ממשפחתו בארץ ישראל שהוא כל כך קרוב לו שחייב באבילתו בין איש בין אשה, יש כח ביד קרובו שבארץ ישראל להחיות כל קרוביו שבחוץ לארץ [להחיותם] כל החייבים להתאבל עליו. וסוד זה נרמז בפסחים בפרק תמיד נשחט באומרם רבותינו ז"ל עתידין צדיקים שיחיו המתים דכתיב כה אמר ה' עוד ישבו זקנים וזקנות בירושלים ואיש משענתו בידו, וכתיב ושמת משענתי על פני הנער עד כאן, ומה שתלה כח התחיה בזקנה ולא בצדקות, הענין לרמוז לפי שכל הדרים בארץ ישראל נקראים צדיקים כענין דכתיב ועמך כולם צדיקים וכמו שביארנו לעיל, אמנם זאת הסגולה של התחיה צריך שיהיו בני תורה שנקראו זקנים, כאמרו והדרת פני זקן ופי' רבותינו ז"ל זקן זה שקנה חכמה.{{הערה|ועיין מה שכתב בדבריו, בספר קהלת יעקב אות אלף, ערך ארץ ישראל.}} [מעין שלישי נהר כג]

זהר חי:

 

===זהר חי===

עתידים צדיקים להחיות מתים: דהיינו אותן שדינם שלא יקומו בתחיית המתים, מלוה ברבית וכיוצא, אם הי' דבוק לצדיק באהבה ובאמת יהי' בכח הצדיק להקים אותם. כן נראה לי יצחק יהודה יחיאל.  [וירא, דף רעט, א]

עתידים צדיקים להחיות מתים: דהיינו אותן שדינם שלא יקומו בתחיית המתים, מלוה ברבית וכיוצא, אם הי' דבוק לצדיק באהבה ובאמת יהי' בכח הצדיק להקים אותם. כן נראה לי יצחק יהודה יחיאל.  [וירא, דף רעט, א]

===ענף יוסף===

===ענף יוסף===

עתידים צדיקים שיחיו מתים כו'. וקשה למה יחיו הצדיקים. הלא מפתח של תחיה ביד הקב"ה. אמנם הטל של תחיה נולד משינת תלמידי חכמים על ספר מריר היוצא. וכתב היפ"ת שהקב"ה מזככן כטל אורות, ואמרו חז"ל (כתובות קיא, ב) עמי הארץ אין חיים שלא שמשו באור תורה, אבל יש להם רפואה, כי המשיא בתו לתלמיד חכם והעוסק בפרקמטיא לתלמיד חכם בעולם הזה, אותו יחיה בעולם הבא. שעליו הכתוב אומר חיים כולכם היום. אם כן כל תלמיד חכם יחיה את התומכו בעולם הזה, וז"ש ואיש משענתו בידו, מי שהיה משען לחם לתלמיד חכם בעולם הזה אותו יחיה בעולם הבא. [על עין יעקב פסחים שם, מספר שבט מישראל על תהלים כד, ה]

עתידים צדיקים שיחיו מתים כו'. וקשה למה יחיו הצדיקים. הלא מפתח של תחיה ביד הקב"ה. אמנם הטל של תחיה נולד משינת תלמידי חכמים על ספר מריר היוצא. וכתב היפ"ת שהקב"ה מזככן כטל אורות, ואמרו חז"ל (כתובות קיא, ב) עמי הארץ אין חיים שלא שמשו באור תורה, אבל יש להם רפואה, כי המשיא בתו לתלמיד חכם והעוסק בפרקמטיא לתלמיד חכם בעולם הזה, אותו יחיה בעולם הבא. שעליו הכתוב אומר חיים כולכם היום. אם כן כל תלמיד חכם יחיה את התומכו בעולם הזה, וז"ש ואיש משענתו בידו, מי שהיה משען לחם לתלמיד חכם בעולם הזה אותו יחיה בעולם הבא.{{הערה|ועיין עוד על דרך זה בספר עיני יצחק על פסחים שם ע' 77.}} [על עין יעקב פסחים שם, מספר שבט מישראל על תהלים כד, ה]

===עין אליהו===

===עין אליהו===

===זוהר===

===זוהר===

אמר ר' יצחק מאי דכתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים,  מאי טיבותא דא (כדי) למיזל כדין דכתיב ואיש משענתו בידו, אלא אמר רבי יצחק עתידים הצדיקים לעתיד לבא להחיות מתים כאלישע הנביא, דכתיב (מלכים ב ד, כט) וקח משענתי בידך ולך, וכתיב ושמת משענתי על פני הנער, אמר לי' קב"ה דבר שעתידים לעשות הצדיקים לעתיד לבא אתה רוצה עכשיו לעשות, מה כתיב וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואיך עונה ואין קשב, אבל הצדיקים לעתיד לבא עלה בידם הבטחה זו דכתיב ואיש משענתו בידו כדי להחיות בו את המתים (מה מתים אותם) מהגרים שנתגיירו מאומות העולם דכתיב בהו (ישעי' סה, כ) כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל. אמר רבי יצחק סופיה דקרא מוכיח דכתיב מרוב ימים. [חלק א קיד, ב]

אמר ר' יצחק מאי דכתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים,  מאי טיבותא דא (כדי) למיזל כדין דכתיב ואיש משענתו בידו, אלא אמר רבי יצחק עתידים הצדיקים לעתיד לבא להחיות מתים כאלישע הנביא, דכתיב (מלכים ב ד, כט) וקח משענתי בידך ולך, וכתיב ושמת משענתי על פני הנער, אמר לי' קב"ה דבר שעתידים לעשות הצדיקים לעתיד לבא אתה רוצה עכשיו לעשות, מה כתיב וישם את המשענת על פני הנער ואין קול ואיך עונה ואין קשב, אבל הצדיקים לעתיד לבא עלה בידם הבטחה זו דכתיב ואיש משענתו בידו כדי להחיות בו את המתים (מה מתים אותם) מהגרים שנתגיירו מאומות העולם דכתיב בהו (ישעי' סה, כ) כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל. אמר רבי יצחק סופיה דקרא מוכיח דכתיב מרוב ימים.{{הערה|וראה גם כן זוהר חלק א' קלה, א.}} [חלק א קיד, ב]

===עמק המלך===

===עמק המלך===

ועתידים הצדיקים להחיות את הגרים, שנתגירו מאומות העולם, והם המתים בימות המשיח, דכתיב באומות העולם הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל, ומפני שלא נתגיירו קודם ביאת הגואל, לא יקרב אותם משיח, ויתביישו ממעשיהם ויעשו תשובה וימותו, ואחר זה יחיו על ידי הצדיקים. [שער עולם התהו סוף פרק ע"ב]

ועתידים הצדיקים להחיות את הגרים, שנתגירו מאומות העולם, והם המתים בימות המשיח, דכתיב באומות העולם הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקולל, ומפני שלא נתגיירו קודם ביאת הגואל, לא יקרב אותם משיח, ויתביישו ממעשיהם ויעשו תשובה וימותו, ואחר זה יחיו על ידי הצדיקים.{{הערה|ועיין עוד בזה בספר לשם שבו ואחלמה, ספר הדעה חלק ב', ע' נ"ח, קטע המתחיל ומתורץ.}} [שער עולם התהו סוף פרק ע"ב]

===ביאור המאמר על דרך הרמז===

==ביאור המאמר על דרך הרמז==

===יערות דבש===

===יערות דבש===

===עמק המלך===

===עמק המלך===

ועתידים להחיות מתים כדקא אמרן עוד ישבו זקנים זקינות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים. רצה לומר הנובלות של תחיית המתים אשר נוטפו מכלי כתר, הם נוטפים טיף טיף ארוך, כמקל ומשענת, לכן נקראים השמות הללו משענת, וגם כן כמו אדם חלש שאינו יכול לעמוד על רגליו נשען על משענתו, כן הצירופים הללו מחייה את המתים ומעמידם על רגליהם, אשר הם חלשים ואינם יכולים לעמוד על רגליהם. וכן הוא אצל אלישע, והמשענת הזה בא מסוד הכתר, אשר אחר כך נבנה ממנו אדם קדמא ואריך הכולל תלת רישין, ויומו אלף שנה, לכן נקרא אריך, שמשם יש אריכת השנים… [שער עולם התוהו סוף פרק ע"ב]  

ועתידים להחיות מתים כדקא אמרן עוד ישבו זקנים זקינות ברחובות ירושלים ואיש משענתו בידו מרוב ימים. רצה לומר הנובלות של תחיית המתים אשר נוטפו מכלי כתר, הם נוטפים טיף טיף ארוך, כמקל ומשענת, לכן נקראים השמות הללו משענת, וגם כן כמו אדם חלש שאינו יכול לעמוד על רגליו נשען על משענתו, כן הצירופים הללו מחייה את המתים ומעמידם על רגליהם, אשר הם חלשים ואינם יכולים לעמוד על רגליהם. וכן הוא אצל אלישע, והמשענת הזה בא מסוד הכתר, אשר אחר כך נבנה ממנו אדם קדמא ואריך הכולל תלת רישין, ויומו אלף שנה, לכן נקרא אריך, שמשם יש אריכת השנים… [שער עולם התוהו סוף פרק ע"ב]  

ביאורים על פי חסידות על השייכות בין "משענת" לתחיית המתים

 

==ביאורים על פי חסידות על השייכות בין "משענת" לתחיית המתים==

===צמח צדק===

===צמח צדק===

==ציונים נוספים==  

==ציונים נוספים==  

לעוד ביאורים בענין "משענתו בידו" על דרך הסוד, ראה: הקדמה ראשונה לתיקונים חדשים לרמח"ל. ליקוטי מהרי"א על ילקוט שמעוני חלק א', ישעי' סימן ה' (ע' כ'), וסימן ח' (ע' כ"א).

לעוד ביאורים בענין "משענתו בידו" על דרך הסוד, ראה: הקדמה ראשונה לתיקונים חדשים לרמח"ל. ליקוטי מהרי"א על ילקוט שמעוני חלק א', ישעי' סימן ה' (ע' כ'), וסימן ח' (ע' כ"א).

לעוד ביאורים במאמר חז"ל זה על דרך החסידות, ראה: דגל מחנה אפרים ריש פרשת פנחס. שיחות הר"ן אות צח. דברת שלמה על ויגש מה, ג (ויאמר יוסף אל אחיו וגו').  ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק אות מ', ערך משענת, ע' א'תתכו ואילך. אור התורה נ"ך כרך א' ע' פ"ו. פרי צדיק על בראשית, קדושת שבת מאמר ז', ע' 44 (בסופו). תפארת יוסף (ראדזין) על פסחים שם (ע' קמ). באר משה (להאדמו"ר מאוזרוב) בראשית חלק א' ע' פח (קטע המתחיל ותמצא).

לעוד ביאורים במאמר חז"ל זה על דרך החסידות, ראה: דגל מחנה אפרים ריש פרשת פנחס. שיחות הר"ן אות צח. דברת שלמה על ויגש מה, ג (ויאמר יוסף אל אחיו וגו').  ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק אות מ', ערך משענת, ע' א'תתכו ואילך. אור התורה נ"ך כרך א' ע' פ"ו. פרי צדיק על בראשית, קדושת שבת מאמר ז', ע' 44 (בסופו). תפארת יוסף (ראדזין) על פסחים שם (ע' קמ). באר משה (להאדמו"ר מאוזרוב) בראשית חלק א' ע' פח (קטע המתחיל ותמצא).

==קישורים נוספים==

==קישורים נוספים==

בביאור הקשר בין דרשת הגמרא ודברי הפסוק - ראה עץ יוסף על עין יעקב פסחים שם. בן יהוידע פסחים שם. פנים מסבירות (להרב משה מיינשטרש) על פסחים שם.

בביאור הקשר בין דרשת הגמרא ודברי הפסוק - ראה עץ יוסף על עין יעקב פסחים שם. בן יהוידע פסחים שם. פנים מסבירות (להרב משה מיינשטרש) על פסחים שם.

לביאור מקיף לאיך הצדיקים יחיו המתים, והרי מפתח של תחיית המתים לא נמסר לשליח - ראה בס' ימות המשיח בהלכה חלק ב' סימן עח.

לביאור מקיף לאיך הצדיקים יחיו המתים, והרי מפתח של תחיית המתים לא נמסר לשליח - ראה בס' ימות המשיח בהלכה חלק ב' סימן עח.