− | אמרו ליה אתינא [קל, א] קמיה דמר למנדע רזא דהאי פסוקא ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, אמר פירושא דהאי פסוקא כמה דגלו חברנא מארי מתניתין דכד נשמתא ייתי בההוא גופא קדישא דילה הא מילייא הוו על חייביא דיקומון ויכשרון עובדין ויתן להו מזיוא יקרא דיליה דינדעון ויתובון ויזכון זכותא שלימתא וכד חמא שלמה דא הוה סגי (ד"א תוה סגי) ואמר (קהלת ח) ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו שיבאו ויחיו ממקום קדוש ותנינן א"ר אבא א"ר יוחנן כתיב (ירמיה ג) היהפוך כושי עורו ונמר חברברותיו כך הרשעים שלא זכו לשוב בעולם הזה ולהקטיר מעשים טובים לעולם לא יקטירו בעולם הבא, ראה מה כתיב ויוסף אברהם ויקח אשה ושרוצה לעשות להם נשמה לגופם ולקרבם בתשובה כמא דאת אמר ואת הנפש אשר עשו בחרן, אמר רבי אלעזר תא חזי מה כתיב ותלד לו את זמרן ואת יקשן הרבה מעשים רעים עד שנגרשים מן העולם דכתיב וישלחם מעל יצחק בנו ועליהם נאמר (דניאל יב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו' ועל האחרים נאמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגו' א"ר יהודה האי משמע על פרשתא ומשמע דאותו זמן (נקרא) (ס"א אבד) עבד שם (הנשמה) אברהם ובמקומו נקראת יצחק כדקאמרן הדא הוא דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי עם ידיעת החי שהוא חי העולמים לדעת ולהשיג מה שלא השיג בעולם הזה הדא הוא דכתיב (ישעיה יא) כי מלאה הארץ דעה את יי': | + | אמרו ליה אתינא [קל, א] קמיה דמר למנדע רזא דהאי פסוקא ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, אמר פירושא דהאי פסוקא כמה דגלו חברנא מארי מתניתין דכד נשמתא ייתי בההוא גופא קדישא דילה הא מילייא הוו על חייביא דיקומון ויכשרון עובדין ויתן להו מזיוא יקרא דיליה דינדעון ויתובון ויזכון זכותא שלימתא וכד חמא שלמה דא הוה סגי (ד"א תוה סגי) ואמר (קהלת ח) ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו שיבאו ויחיו ממקום קדוש |
− | דחיי יריק חיין דלא פסקין לעלמין דהא השתא פסקין בגין דהא חויא בישא שלטא ואתכסי סיהרא, ובגין כך כב"יכול פסקין מימוי וחיין לא שלטין בעלמא כדקא יאות, ובההוא זמנא ההוא יצר הרע דאיהו חויא בישא יסתלק מעלמא ויעבר ליה קודשא בריך הוא כמה דאתמר (זכריה י"ג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולבתר דאיהו יתעבר מעלמא סיהרא לא אתכסיא ונהרא דנגיד ונפיק לא יפסקון מבועוי וכדין כתיב (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו', אמר רבי חזקיה אי תימא דכל גופין דעלמא יקומון ויתערון מעפרא אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא מה תהא מנייהו, אמר רבי יוסי אינון גופין דלא זכו ולא אצלחו הרי אינון כלא הוו כמה דהוו עץ יבש בההיא עלמא הכי נמי בההוא זמנא וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום, ועליה כתיב (ירמיה י"ז) והיה כעץ שתול על מים וגו' והיה עלהו רענן וגו', דעבד איבין ונטע שרשין ואצלח כדקא יאות ועל ההוא גופא קדמאה דלא עבד איבין ולא נטע שרשין (ולא זכה ולא אצלח) כתיב (שם) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב וגו' כי יבא טוב דא תחיית המתים, ויתנהיר ההוא נהורא דזמין לאנהרא להו לצדיקיא דהוה גניז קמיה מיומא דאתברי עלמא דכתיב (בראשית א') וירא אלהים את האור כי טוב וכדין זמין קודשא בריך הוא לאחייא מתייא וכתיב (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו' וכדין יתגבר טוב בעלמא וההוא דאתקרי רע יתעבר מעלמא כדאמרן, וכדין אינן גופין קדמאי להוו כלא הוו, אמר רבי יצחק זמין קודשא בריך הוא לארקע עלייהו על אינון גופין רוחין אחרנין ואי זכאן בהון יקומון בעלמא כדקא יאות ואי לאו יהון קטמא תחות רגליהון דצדיקיא דכתיב (דניאל י"ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו', וכלא אתקם ואתעתד קמי קודשא בריך הוא וכלהו במניינא הוו כמה דאת אמר (ישעיה מ') המוציא במספר צבאם וגו', תא חזי הא אתמר כל אינון מתין דבארעא דישראל יקומון בקדמיתא בגין דקודשא בריך הוא יתער עלייהו ויוקים לון, עלייהו כתיב יחיו מתיך אלין אינון די בארעא דישראל נבלתי יקומון אלין אינון דבגו ארעאן אחרנין דלא כתיב בהו תחייה אלא קימה דהא רוחא דחיי לא תשרי אלא בארעא קדישא דישראל ובגין כך כתיב בהו יחיו מתיך ואינון דלבר יתברי גופא דלהון ויקומון גופא בלא רוחא, ולבתר יתגלגלון תחות עפרא עד דימטון לא"י ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי, רבי אלעזר ורבי ייסא הוו יתבי ליליא חד ועסקי באורייתא, אמר רבי אלעזר תא חזי בשעתא דקודשא בריך הוא זמין לאחייא מתייא כל אינון נשמתין דיתערון קמיה כלהו קיימין דיוקנין דיוקנין קמיה בההוא דיוקנא ממש דהוו בהאי עלמא ונחית לון קודשא בריך הוא ויקרי לון בשמהן כמה דאת אמר (שם) לכלם בשם יקרא וכל נשמתא תיעול לדוכתה ויקומון בקיומא בעלמא כדקא חזי וכדין יהא עלמא שלים ועל ההוא זמנא כתיב (שם כ"ה) וחרפת עמו יסיר וגו' מאי וחרפת עמו יסיר דא יצר הרע דאחשיך אנפי בריין ושליט בהו, אמר רבי יוסי הא חמינן כל זמנא דב"נ קאים ברוחא דא לאו איהו מסאב נפקא נשמתיה מניה איהו מסאב, א"ל ודאי הכי הוא והכי אתמר דהא ההוא יצר הרע כד נטיל רוחא דבר נש סאיב ליה ואשתאר גופא מסאב ושאר עמין עעכו"ם כד אינון בחייהון אינון מסאבין דהא מסטרא מסאבא אית לון נשמתין וכד אתריק מניה ההוא מסאבו אשתאר גופא בלא מסאבו כלל בגין כך | + | דחיי יריק חיין דלא פסקין לעלמין דהא השתא פסקין בגין דהא חויא בישא שלטא ואתכסי סיהרא, ובגין כך כב"יכול פסקין מימוי וחיין לא שלטין בעלמא כדקא יאות, ובההוא זמנא ההוא יצר הרע דאיהו חויא בישא יסתלק מעלמא ויעבר ליה קודשא בריך הוא כמה דאתמר (זכריה י"ג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולבתר דאיהו יתעבר מעלמא סיהרא לא אתכסיא ונהרא דנגיד ונפיק לא יפסקון מבועוי וכדין כתיב (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו', אמר רבי חזקיה אי תימא דכל גופין דעלמא יקומון ויתערון מעפרא אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא מה תהא מנייהו, אמר רבי יוסי אינון גופין דלא זכו ולא אצלחו הרי אינון כלא הוו כמה דהוו עץ יבש בההיא עלמא הכי נמי בההוא זמנא וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום, ועליה כתיב (ירמיה י"ז) והיה כעץ שתול על מים וגו' והיה עלהו רענן וגו', דעבד איבין ונטע שרשין ואצלח כדקא יאות ועל ההוא גופא קדמאה דלא עבד איבין ולא נטע שרשין (ולא זכה ולא אצלח) כתיב (שם) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב וגו' כי יבא טוב דא תחיית המתים, ויתנהיר ההוא נהורא דזמין לאנהרא להו לצדיקיא דהוה גניז קמיה מיומא דאתברי עלמא דכתיב (בראשית א') וירא אלהים את האור כי טוב וכדין זמין קודשא בריך הוא לאחייא מתייא וכתיב (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו' וכדין יתגבר טוב בעלמא וההוא דאתקרי רע יתעבר מעלמא כדאמרן, וכדין אינן גופין קדמאי להוו כלא הוו, אמר רבי יצחק זמין קודשא בריך הוא לארקע עלייהו על אינון גופין רוחין אחרנין ואי זכאן בהון יקומון בעלמא כדקא יאות ואי לאו יהון קטמא תחות רגליהון דצדיקיא דכתיב (דניאל י"ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו', וכלא אתקם ואתעתד קמי קודשא בריך הוא וכלהו במניינא הוו כמה דאת אמר (ישעיה מ') המוציא במספר צבאם וגו', תא חזי הא אתמר כל אינון מתין דבארעא דישראל יקומון בקדמיתא בגין דקודשא בריך הוא יתער עלייהו ויוקים לון, עלייהו כתיב יחיו מתיך אלין אינון די בארעא דישראל נבלתי יקומון אלין אינון דבגו ארעאן אחרנין דלא כתיב בהו תחייה אלא קימה דהא רוחא דחיי לא תשרי אלא בארעא קדישא דישראל ובגין כך כתיב בהו יחיו מתיך ואינון דלבר יתברי גופא דלהון ויקומון גופא בלא רוחא, ולבתר יתגלגלון תחות עפרא עד דימטון לא"י ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי, רבי אלעזר ורבי ייסא הוו יתבי ליליא חד ועסקי באורייתא, אמר רבי אלעזר תא חזי בשעתא דקודשא בריך הוא זמין לאחייא מתייא כל אינון נשמתין דיתערון קמיה כלהו קיימין דיוקנין דיוקנין קמיה בההוא דיוקנא ממש דהוו בהאי עלמא ונחית לון קודשא בריך הוא ויקרי לון בשמהן כמה דאת אמר (שם) לכלם בשם יקרא וכל נשמתא תיעול לדוכתה ויקומון בקיומא בעלמא כדקא חזי וכדין יהא עלמא שלים ועל ההוא זמנא כתיב (שם כ"ה) וחרפת עמו יסיר וגו' מאי וחרפת עמו יסיר דא יצר הרע דאחשיך אנפי בריין ושליט בהו, אמר רבי יוסי הא חמינן כל זמנא דב"נ קאים ברוחא דא לאו איהו מסאב נפקא נשמתיה מניה איהו מסאב, א"ל ודאי הכי הוא והכי אתמר דהא ההוא יצר הרע כד נטיל רוחא דבר נש סאיב ליה ואשתאר גופא מסאב ושאר עמין עעכו"ם כד אינון בחייהון אינון מסאבין דהא מסטרא מסאבא אית לון נשמתין וכד אתריק מניה ההוא מסאבו אשתאר גופא בלא מסאבו כלל בגין כך |