1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 31:
שורה 31: − + − + − + − + שורה 67:
שורה 67: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + − + + + + + + + − + − ===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלח עמוד א ===+ − + + + + + + + + + + + שורה 192:
שורה 236: + + + +
←פרשת חיי שרה דף קלא עמוד א
א"ר יוסי בההיא שעתא דזמין קודשא בריך הוא לאחיא מתיא והא סופא כל (ס"א עקתין) עמיקין (עתיקין) בארבעים להוי, וגזר קיים (דברים כה) ארבעים יכנו לא יוסיף סוף הליכתם של ישראל במדבר בשנת הארבעי' ארבעים שנה קודם תחיית הגוף ממתנת לו הנשמה בארץ ישראל בשנת הארבעים יקומון הגופות מעפרא, בארבעים נכלא הגשם הדא הוא דכתיב (בראשית ז) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וכתיב ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח, זמן גאולתם של ישראל בשנת הארבעים הוא ובחמשי אתי ישוב עלמא דהיא היובל החזרת
א"ר יוסי בההיא שעתא דזמין קודשא בריך הוא לאחיא מתיא והא סופא כל (ס"א עקתין) עמיקין (עתיקין) בארבעים להוי, וגזר קיים (דברים כה) ארבעים יכנו לא יוסיף סוף הליכתם של ישראל במדבר בשנת הארבעי' ארבעים שנה קודם תחיית הגוף ממתנת לו הנשמה בארץ ישראל בשנת הארבעים יקומון הגופות מעפרא, בארבעים נכלא הגשם הדא הוא דכתיב (בראשית ז) ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וכתיב ויהי מקץ ארבעים יום ויפתח נח, זמן גאולתם של ישראל בשנת הארבעים הוא ובחמשי אתי ישוב עלמא דהיא היובל החזרת
=== זוהר - מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיג עמוד א ===
=== מדרש הנעלם פרשת וירא דף קיג עמוד א ===
מלך אסור ברהטים זהו הגוף שהוא אסור בקבר וכלה בעפר ולא נשאר ממנו אלא כמלא תרוד רקב, וממנו יבנה כל הגוף וכשפוקד הקדוש ברוך הוא את הגוף הוא אומר לארץ שתפליט אותו לחוץ דכתיב (ישעיה כו) וארץ רפאים תפיל, אמר רבי יוחנן המתים שבארץ הם חיים תחלה הדא הוא דכתיב (שם) יחיו מתיך נבלתי יקומון אלו שבחוצה לארץ הקיצו ורננו
מלך אסור ברהטים זהו הגוף שהוא אסור בקבר וכלה בעפר ולא נשאר ממנו אלא כמלא תרוד רקב, וממנו יבנה כל הגוף וכשפוקד הקדוש ברוך הוא את הגוף הוא אומר לארץ שתפליט אותו לחוץ דכתיב (ישעיה כו) וארץ רפאים תפיל, אמר רבי יוחנן המתים שבארץ הם חיים תחלה הדא הוא דכתיב (שם) יחיו מתיך נבלתי יקומון אלו שבחוצה לארץ הקיצו ורננו
=== מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיג עמוד ב ===
=== מדרש הנעלם פרשת וירא דף קיג עמוד ב ===
שוכני עפר אלו המתים שבמדבר, דאמר רבי יוחנן למה מת משה בחוצה לארץ להראות לכל באי עולם כשם שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות למשה כך עתיד להחיות לדורו (למה) שהם קבלו התורה (דאמר ר' יוחנן) ועליהם נאמר (ירמיה ב) זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, ד"א הקיצו ורננו שוכני עפר אלו הם האבות, והמתים בחוצה לארץ יבנה גופם ומתגלגלים תחת הארץ עד ארץ ישראל ושם יקבלו נשמתם ולא בחוצה לארץ הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז) לכן הנבא ואמרת אליהם הנה אנכי פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל מה כתיב אחריו ונתתי רוחי בכם וחייתם, רבי פנחס אמר הנשמה נטלה מכסא הכבוד שהוא הראש כדקאמר (שיר ז) ראשך עליך ככרמל, ודלת ראשך כארגמן זו היא הנשמה שהיא דלת הראש, מלך אסור ברהטים הוא הגוף שהוא אסור בקברים, זהו הגוף וזהו שרה וזהו מלך, וקב"ה פוקדה למועד אשר דבר אליו הדא הוא דכתיב ויי' פקד את שרה כאשר אמר פוקד את הגוף לזמן הידוע שבו יפקוד הצדיקים, אמר ר' פנחס עתיד הקדוש ברוך הוא ליפות לגוף הצדיקים לעתיד לבא כיופי של אדם הראשון כשנכנס לגן עדן שנאמר (ישעיה נח) ונחך יי' תמיד וגו' והיית כגן רוה, אמר ר' לוי הנשמה בעודה במעלתה ניזונת באור של מעלה ומתלבשת בו וכשתכנס (ונשתרש) לגוף לעתיד לבא באותו האור ממש תכנס ואזי הגוף יאיר כזוהר הרקיע הדא הוא דכתיב (דניאל יב) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וישיגו בני אדם דעה שלימה שנאמר (ישעיה יא) כי מלאה הארץ דעה את יי', מ"ל הא ממה דכתיב ונחך יי' תמיד והשביע בצחצחות נפשך זה אור של
שוכני עפר אלו המתים שבמדבר, דאמר רבי יוחנן למה מת משה בחוצה לארץ להראות לכל באי עולם כשם שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות למשה כך עתיד להחיות לדורו (למה) שהם קבלו התורה (דאמר ר' יוחנן) ועליהם נאמר (ירמיה ב) זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה, ד"א הקיצו ורננו שוכני עפר אלו הם האבות, והמתים בחוצה לארץ יבנה גופם ומתגלגלים תחת הארץ עד ארץ ישראל ושם יקבלו נשמתם ולא בחוצה לארץ הדא הוא דכתיב (יחזקאל לז) לכן הנבא ואמרת אליהם הנה אנכי פותח את קברותיכם והעליתי אתכם מקברותיכם עמי והבאתי אתכם אל אדמת ישראל מה כתיב אחריו ונתתי רוחי בכם וחייתם, רבי פנחס אמר הנשמה נטלה מכסא הכבוד שהוא הראש כדקאמר (שיר ז) ראשך עליך ככרמל, ודלת ראשך כארגמן זו היא הנשמה שהיא דלת הראש, מלך אסור ברהטים הוא הגוף שהוא אסור בקברים, זהו הגוף וזהו שרה וזהו מלך, וקב"ה פוקדה למועד אשר דבר אליו הדא הוא דכתיב ויי' פקד את שרה כאשר אמר פוקד את הגוף לזמן הידוע שבו יפקוד הצדיקים, אמר ר' פנחס עתיד הקדוש ברוך הוא ליפות לגוף הצדיקים לעתיד לבא כיופי של אדם הראשון כשנכנס לגן עדן שנאמר (ישעיה נח) ונחך יי' תמיד וגו' והיית כגן רוה, אמר ר' לוי הנשמה בעודה במעלתה ניזונת באור של מעלה ומתלבשת בו וכשתכנס (ונשתרש) לגוף לעתיד לבא באותו האור ממש תכנס ואזי הגוף יאיר כזוהר הרקיע הדא הוא דכתיב (דניאל יב) והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וישיגו בני אדם דעה שלימה שנאמר (ישעיה יא) כי מלאה הארץ דעה את יי', מ"ל הא ממה דכתיב ונחך יי' תמיד והשביע בצחצחות נפשך זה אור של
=== מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיד עמוד א ===
=== מדרש הנעלם כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קיד עמוד א ===
תנו רבנן ג' דברים הללו אינן באין לעולם אלא בקולות קול חיה דכתיב (בראשית ג) בעצב תלדי בנים וכתיב (שם ל) וישמע אליה אלהים, קול גשמים דכתיב (תהלים כט) קול יי' על המים וכתיב (מלכים א יח) כי קול המון הגשם, קול תחיית המתים דכתיב (ישעיה מ) קול קורא במדבר, מאי בעי הכא קלא במדברא אלא אמר רבי זריקא חלין אינון קלייא לאתערא מתי מדבר ומכאן דהוא הדין לכל העולם, א"ר יוחנן הא תנן כשנכנס אדם לקבר נכנס בקולות, כשיקומו בתחיית המתים אינו דין שיקומו בקולי קולות, א"ר יעקב עתידה בת קול להיות מתפוצצת בבתי קברות ואומרת הקיצו ורננו שוכני עפר ועתידים לחיות בטל של אור גדול של מעלה דכתיב (ישעיה כו) כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל, אכי"ר:
תנו רבנן ג' דברים הללו אינן באין לעולם אלא בקולות קול חיה דכתיב (בראשית ג) בעצב תלדי בנים וכתיב (שם ל) וישמע אליה אלהים, קול גשמים דכתיב (תהלים כט) קול יי' על המים וכתיב (מלכים א יח) כי קול המון הגשם, קול תחיית המתים דכתיב (ישעיה מ) קול קורא במדבר, מאי בעי הכא קלא במדברא אלא אמר רבי זריקא חלין אינון קלייא לאתערא מתי מדבר ומכאן דהוא הדין לכל העולם, א"ר יוחנן הא תנן כשנכנס אדם לקבר נכנס בקולות, כשיקומו בתחיית המתים אינו דין שיקומו בקולי קולות, א"ר יעקב עתידה בת קול להיות מתפוצצת בבתי קברות ואומרת הקיצו ורננו שוכני עפר ועתידים לחיות בטל של אור גדול של מעלה דכתיב (ישעיה כו) כי טל אורות טליך וארץ רפאים תפיל, אכי"ר:
===מדרש הנעלם פרשת חיי שרה דף קל עמוד א ===
אמרו ליה אתינא [קל, א] קמיה דמר למנדע רזא דהאי פסוקא ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה, אמר פירושא דהאי פסוקא כמה דגלו חברנא מארי מתניתין דכד נשמתא ייתי בההוא גופא קדישא דילה הא מילייא הוו על חייביא דיקומון ויכשרון עובדין ויתן להו מזיוא יקרא דיליה דינדעון ויתובון ויזכון זכותא שלימתא וכד חמא שלמה דא הוה סגי (ד"א תוה סגי) ואמר (קהלת ח) ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו שיבאו ויחיו ממקום קדוש
ותנינן א"ר אבא א"ר יוחנן כתיב (ירמיה ג) היהפוך כושי עורו ונמר חברברותיו כך הרשעים שלא זכו לשוב בעולם הזה ולהקטיר מעשים טובים לעולם לא יקטירו בעולם הבא, ראה מה כתיב ויוסף אברהם ויקח אשה ושרוצה לעשות להם נשמה לגופם ולקרבם בתשובה כמא דאת אמר ואת הנפש אשר עשו בחרן,
אמר רבי אלעזר תא חזי מה כתיב ותלד לו את זמרן ואת יקשן הרבה מעשים רעים עד שנגרשים מן העולם דכתיב וישלחם מעל יצחק בנו ועליהם נאמר (דניאל יב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו' ועל האחרים נאמר והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע וגו' א"ר יהודה האי משמע על פרשתא ומשמע דאותו זמן (נקרא) (ס"א אבד) עבד שם (הנשמה) אברהם ובמקומו נקראת יצחק כדקאמרן הדא הוא דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלהים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי ראי עם ידיעת החי שהוא חי העולמים לדעת ולהשיג מה שלא השיג בעולם הזה הדא הוא דכתיב (ישעיה יא) כי מלאה הארץ דעה את יי':
[[זהר פרשת חיי שרה קל, א|ביאור (טיוטה)]]
===פרשת חיי שרה דף קל עמוד ב ===
אחרנין איהי כעבורא גו תיבנא, והאי (מאן) איהו דזכי יתיר בעוד דאיהו קאים ונשמתא קיימא בהאי עלמא, כגוונא דא כד נפקין נשמתין מגופא מהאי עלמא בעאן לסלקא וכמה תרעין חבילי טהירין קיימי אי אינון מסטרייהו כלהו אחדין בהו באינון נפשאן ומסרי לון בידא דדומ"ה לאעלא לון בגיהנם ולבתר סלקן ואחדן בהו ואינון נטלי להון ומכרזי בהו אלין אינון דעברו על פקודי דמאריהון וכן שטיין בכל עלמא, ולבתר מהדרי להו לגיהנם וכן עד תריסר ירחי, לבתר תריסר ירחי משתככי בההוא אתר דאתחזי לון, אינון נשמתין דזכו סלקי לעילא כמה דאתמר וזכאן בדוכתייהו, ת"ח זכאין אינון צדיקייא דאתגניז להו כמה טבין לההוא עלמא ולית אתר פנימאה בכל אינון כאינון דידעי רזא דמאריהון וידעי לאתדבקא בהו בכל יומא על אלין כתיב (ישעיה ס"ד) עין לא ראתה אלהים זולתך יעשה למחכה לו, מאי למחכה לו כמה דאת אמר (איוב ל"ב) חכה את איוב בדברים, ואלין אינון דדחקין למלה דחכמתא ודייקין לה ומחכאן לה למנדע ברירא דמלה ואשתמודעא למאריהון אלין אינון דמאריהון משתבח בהון בכל יומא אלין אינון דעאלין בין עלאין קדישין ואלין עאלין כל תרעי דלעילא ולית מאן דימחי בידהון זכאה חולקיהון בעלמא דין ובעלמא דאתי, ת"ח אברהם עאל למנדע ולאתדבקא במאריה כדקא יאות לבתר דאקדים עובדוי בקדמיתא וזכה באינון יומין עלאין ואתברך מאתר דכל ברכאן נפקי מתמן דכתיב ויי' ברך את אברהם בכל, מאי בכל אתר דנהרא דלא פסקי מיומי לעלמין, אמר רבי חייא תא חזי דאברהם לא בעא לאתערבא בנשי עלמא ולאתדבקא בשאר עמין עעכו"ם בגין דנשייא דשאר עמין עכו"ם אינון סאבין לגוברייהו ולאינון דמתדבקין בהון בגין דכד אברהם ידע חכמתא ידע עקרא ושרשא ומאן אתר נפקי ושטיין רוחי מסאבין בעלמא ועל דא אומי לעבדיה דלא יסב אתתא לבריה משאר עמין, רבי יצחק פתח ואמר (קהלת י"ב) וישוב העפר אל הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה, תא חזי כד ברא קודשא בריך הוא לאדם נטל עפריה מאתר דמקדשא ובנה גופיה מארבע סטרין דעלמא דכלהו יהבו ליה חילא לבתר אתרק עליה רוחא דחיי כמה דאת אמר (בראשית ב') ויפח באפיו נשמת חיים וגו' לבתר קם וידע דאיהו מעילא ותתא וכדין אתדבק וידע חכמה עלאה, כגוונא דא כל ב"נ דעלמא איהו כליל מעילא ותתא וכל אינון דידעין לאתקדשא בהאי עלמא כדקא יאות כד אולידו בר משכין עליה רוח קדישא מאתר דכל קדישי נפקין מניה ואלין אקרון בנין לקודשא בריך הוא בין דגופא אתעביד בקדושה כדקא יאות הכי נמי יהבין ליה רוחא מאתר עלאה קדישא כדקא חזי והא אתמר, ת"ח בשעתא דזמין ב"נ למיהב חושבן עובדוי עד לא יפוק מעלמא ההוא יומא יומא דחושבן איהו דגופא ונשמתא יהבי חושבנא, לבתר נשמתא אתפרשא מיניה וגופא תב לארעא וכלא תב לאתריה דאתנסיב מתמן והא אוקמוה עד זמנא דקודשא בריך הוא זמין לאחייא מתייא כלא גניז קמיה, וההוא גופא ממש וההיא נשמתא ממש זמין קודשא בריך הוא לאתבא לעלמא כמלקדמין ולחדתא אנפי עלמא הדא הוא דכתיב (ישעיה כ"ו) יחיו מתיך נבלתי יקומון, וההיא נשמתא ממש גניזא קמי קודשא בריך הוא ותבת לאתרה כפום ארחהא כמה דאת אמר והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה ולזמנא דזמין קודשא בריך הוא לאחייא מתייא זמין איהו לארקא טלא מרישיה עלייהו ובההוא טלא יקומון כלא מעפרא הדא הוא דכתיב (שם) כי טל אורות טלך מאי טל אורות אורות ממש מאינון נורין דלעילא דבהון זמין לארקא חיין לעלמא בגין דאילנא
===פרשת חיי שרה דף קלא עמוד א ===
דחיי יריק חיין דלא פסקין לעלמין דהא השתא פסקין בגין דהא חויא בישא שלטא ואתכסי סיהרא, ובגין כך כב"יכול פסקין מימוי וחיין לא שלטין בעלמא כדקא יאות, ובההוא זמנא ההוא יצר הרע דאיהו חויא בישא יסתלק מעלמא ויעבר ליה קודשא בריך הוא כמה דאתמר (זכריה י"ג) ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ולבתר דאיהו יתעבר מעלמא סיהרא לא אתכסיא ונהרא דנגיד ונפיק לא יפסקון מבועוי וכדין כתיב (ישעיה ל') והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים וגו', אמר רבי חזקיה אי תימא דכל גופין דעלמא יקומון ויתערון מעפרא אינון גופין דאתנטיעו בנשמתא חדא מה תהא מנייהו, אמר רבי יוסי אינון גופין דלא זכו ולא אצלחו הרי אינון כלא הוו כמה דהוו עץ יבש בההיא עלמא הכי נמי בההוא זמנא וגופא בתראה דאתנטע ואצלח ונטל שרשי' כדקא יאות יקום, ועליה כתיב (ירמיה י"ז) והיה כעץ שתול על מים וגו' והיה עלהו רענן וגו', דעבד איבין ונטע שרשין ואצלח כדקא יאות ועל ההוא גופא קדמאה דלא עבד איבין ולא נטע שרשין (ולא זכה ולא אצלח) כתיב (שם) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב וגו' כי יבא טוב דא תחיית המתים, ויתנהיר ההוא נהורא דזמין לאנהרא להו לצדיקיא דהוה גניז קמיה מיומא דאתברי עלמא דכתיב (בראשית א') וירא אלהים את האור כי טוב וכדין זמין קודשא בריך הוא לאחייא מתייא וכתיב (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה וגו' וכדין יתגבר טוב בעלמא וההוא דאתקרי רע יתעבר מעלמא כדאמרן, וכדין אינן גופין קדמאי להוו כלא הוו, אמר רבי יצחק זמין קודשא בריך הוא לארקע עלייהו על אינון גופין רוחין אחרנין ואי זכאן בהון יקומון בעלמא כדקא יאות ואי לאו יהון קטמא תחות רגליהון דצדיקיא דכתיב (דניאל י"ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו', וכלא אתקם ואתעתד קמי קודשא בריך הוא וכלהו במניינא הוו כמה דאת אמר (ישעיה מ') המוציא במספר צבאם וגו', תא חזי הא אתמר כל אינון מתין דבארעא דישראל יקומון בקדמיתא בגין דקודשא בריך הוא יתער עלייהו ויוקים לון, עלייהו כתיב יחיו מתיך אלין אינון די בארעא דישראל נבלתי יקומון אלין אינון דבגו ארעאן אחרנין דלא כתיב בהו תחייה אלא קימה דהא רוחא דחיי לא תשרי אלא בארעא קדישא דישראל ובגין כך כתיב בהו יחיו מתיך ואינון דלבר יתברי גופא דלהון ויקומון גופא בלא רוחא, ולבתר יתגלגלון תחות עפרא עד דימטון לא"י ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי, רבי אלעזר ורבי ייסא הוו יתבי ליליא חד ועסקי באורייתא, אמר רבי אלעזר תא חזי בשעתא דקודשא בריך הוא זמין לאחייא מתייא כל אינון נשמתין דיתערון קמיה כלהו קיימין דיוקנין דיוקנין קמיה בההוא דיוקנא ממש דהוו בהאי עלמא ונחית לון קודשא בריך הוא ויקרי לון בשמהן כמה דאת אמר (שם) לכלם בשם יקרא וכל נשמתא תיעול לדוכתה ויקומון בקיומא בעלמא כדקא חזי וכדין יהא עלמא שלים ועל ההוא זמנא כתיב (שם כ"ה) וחרפת עמו יסיר וגו' מאי וחרפת עמו יסיר דא יצר הרע דאחשיך אנפי בריין ושליט בהו, אמר רבי יוסי הא חמינן כל זמנא דב"נ קאים ברוחא דא לאו איהו מסאב נפקא נשמתיה מניה איהו מסאב, א"ל ודאי הכי הוא והכי אתמר דהא ההוא יצר הרע כד נטיל רוחא דבר נש סאיב ליה ואשתאר גופא מסאב ושאר עמין עעכו"ם כד אינון בחייהון אינון מסאבין דהא מסטרא מסאבא אית לון נשמתין וכד אתריק מניה ההוא מסאבו אשתאר גופא בלא מסאבו כלל בגין כך
[[זהר פרשת חיי שרה דף קלא, א|ביאור (טיוטה)]]
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלד עמוד א ===
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלד עמוד ב ===
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלה עמוד א ===
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלה עמוד ב ===
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלו עמוד א ===
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלו עמוד ב ===
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלז עמוד א ===
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלז עמוד א ===
הנשמה לגוף בשעת הארבעים שהמתינה לו בארץ ישראל הדא הוא דכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה שהמתין לגוף, בקחתו את רבקה בהכנסתה בגוף המזומן לו באותה שעה בהכנסתה בו אין תאותם וכסופם אלא ליהנות מזיו השכינה וליזון מזיוה הדא הוא דכתיב (שיר א) ישקני מנשיקות פיהו אמר רבי אבא ישקני יפרנסני שאין פרנסתן אלא ליהנות וליזון מזיוה של מעלה אמר רבי יוסי סופיה דקרא מוכח דכתיב כי טובים דודיך מיין, בת בתואל בת בתו של אל, רב הונא אמר לא כך הוא ואנא הוית בכרכי הים ושמענא דהוו קראן לההוא גרמא דשדרה ההוא דאשתאר בקברא מכל גופא, בתואל רמאה, שאלית עליה אמרו דהוא כרישא (דמיא) דחויא דאיהו רמאה וההוא גרמא הוא רמאה מכל שאר גרמי, דתאנא אר"ש ההוא גרמא למה אשתאר בקיומא יתיר מכל שאר גרמי משום דאיהו רמאה ולית סביל טעמא דמזונא דבני נשא כשאר גרמי ובגיני כך הוא תקיף מכל גרמי והוא ליהוי עקרא דגופא אתבני מניה הדא הוא דכתיב בת בתואל הארמי, ותאנא אר"ש הוא ארמאי ומעולם רמאי ושכן יצר הרע דאיהו רמאי הדא הוא דכתיב בת בתואל הארמי גרמא רמאה, מפדן ארם מצמד רמאין כדתנן פדנא דתורא שהוא צמד, אחות לבן אחות יצר הרע הארמי, כדתנן בתחלה שהיה מנוול בחטאות בזה העולם נקרא לוט, לעתיד לבא שלא יהא מנוול כדבקדמיתא כמאן דסחי ומטביל מסאבותיה קראן ליה לבן, עכ"פ אין יצר הרע בטל מן העולם, ת"ש דהכי אנן אוקימנא במתניתא שתי בנות לוט שהן שתי כחות הגוף המעוררות ליצר הרע עכשיו שאינו מנוול כ"כ ונטבל מלכלוכו
הנשמה לגוף בשעת הארבעים שהמתינה לו בארץ ישראל הדא הוא דכתיב ויהי יצחק בן ארבעים שנה שהמתין לגוף, בקחתו את רבקה בהכנסתה בגוף המזומן לו באותה שעה בהכנסתה בו אין תאותם וכסופם אלא ליהנות מזיו השכינה וליזון מזיוה הדא הוא דכתיב (שיר א) ישקני מנשיקות פיהו אמר רבי אבא ישקני יפרנסני שאין פרנסתן אלא ליהנות וליזון מזיוה של מעלה אמר רבי יוסי סופיה דקרא מוכח דכתיב כי טובים דודיך מיין, בת בתואל בת בתו של אל,
רב הונא אמר לא כך הוא ואנא הוית בכרכי הים ושמענא דהוו קראן לההוא גרמא דשדרה ההוא דאשתאר בקברא מכל גופא, בתואל רמאה, שאלית עליה אמרו דהוא כרישא (דמיא) דחויא דאיהו רמאה וההוא גרמא הוא רמאה מכל שאר גרמי, דתאנא אר"ש ההוא גרמא למה אשתאר בקיומא יתיר מכל שאר גרמי משום דאיהו רמאה ולית סביל טעמא דמזונא דבני נשא כשאר גרמי ובגיני כך הוא תקיף מכל גרמי והוא ליהוי עקרא דגופא אתבני מניה הדא הוא דכתיב בת בתואל הארמי, ותאנא אר"ש הוא ארמאי ומעולם רמאי ושכן יצר הרע דאיהו רמאי הדא הוא דכתיב בת בתואל הארמי גרמא רמאה,
מפדן ארם מצמד רמאין כדתנן פדנא דתורא שהוא צמד, אחות לבן אחות יצר הרע הארמי, כדתנן בתחלה שהיה מנוול בחטאות בזה העולם נקרא לוט, לעתיד לבא שלא יהא מנוול כדבקדמיתא כמאן דסחי ומטביל מסאבותיה קראן ליה לבן, עכ"פ אין יצר הרע בטל מן העולם, ת"ש דהכי אנן אוקימנא במתניתא שתי בנות לוט שהן שתי כחות הגוף המעוררות ליצר הרע עכשיו שאינו מנוול כ"כ ונטבל מלכלוכו
[[זהר_פרשת_תולדות_דף_קלז,_א|ביאור]]
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלז עמוד ב (המשך) ===
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלז עמוד ב (המשך) ===
נקרא לבן ואותן שתי בנות אינן בטלות ממש הדא הוא דכתיב (בראשית כט) וללבן שתי בנות, אמר ר' יוסי כך הוא תמן כתיב בכירה וצעירה והכא כתיב גדולה וקטנה, אמר רבי יוסי אבל אינן בכח לעשות רע ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה משמע דכתי' שם הגדולה לאה שלאה מכחה ומרשעתה ושם הקטנה רחל שאין בה כח המתעורר כמא דאת אמר (ישעיה נג) וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, אמר רב הונא זה יצר הרע ושתי בנותיו מתחלפות מכמות שהיו בראשונה, בתחלה לוט מקולל מנוול עכשיו לבן מלובן שאינו מקולל ומנוול בניוולו כבראשונה, בתחלה שתי בנותיו חזקות כל אחת ואחת בכחה ועכשיו שם הגדולה לאה, לאה בלא כח לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים, ושם הקטנה רחל כדקאמרן ולא כמות שהיו בראשונה, אמר רבי אחא בר יעקב תא חזי מה כתיב ויעתר יצחק ליי' לנכח אשתו כי עקרה היא אמר רבי אחא מפני מה היא עקרה מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם ועל כך אין נמצא פריה ורביה זולתי בתפלה מה כתיב ויעתר לו יי' ותהר רבקה אשתו כיון שמתעורר יצר הרע נמצא פריה ורביה אמר רבי יוסי א"כ מה הפרש בין העולם הזה לאותו הזמן ועוד דהא קרא קאמר דקודשא בריך הוא עביד, א"ר אחא כך הוא דקודשא בריך הוא אתער ליה לההוא עניינא דצריך לזווגא ולא לכל שעתא דיהא תדיר עם ב"נ כמו כען דאיהו אשתכח תדיר וחטאן ביה בני נשא אלא לההוא זווגא בלחודוי ואתערותא ההיא אתערותא דקודשא בריך הוא ליהוי הדא הוא דכתיב (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, מהו לב בשר, אמר ר' יהודה לב להוציא בשר ולא לדבר אחר:
נקרא לבן ואותן שתי בנות אינן בטלות ממש הדא הוא דכתיב (בראשית כט) וללבן שתי בנות, אמר ר' יוסי כך הוא תמן כתיב בכירה וצעירה והכא כתיב גדולה וקטנה, אמר רבי יוסי אבל אינן בכח לעשות רע ולהתעורר ליצר הרע כמתחלה משמע דכתי' שם הגדולה לאה שלאה מכחה ומרשעתה ושם הקטנה רחל שאין בה כח המתעורר כמא דאת אמר (ישעיה נג) וכרחל לפני גוזזיה נאלמה, אמר רב הונא זה יצר הרע ושתי בנותיו מתחלפות מכמות שהיו בראשונה, בתחלה לוט מקולל מנוול עכשיו לבן מלובן שאינו מקולל ומנוול בניוולו כבראשונה, בתחלה שתי בנותיו חזקות כל אחת ואחת בכחה ועכשיו שם הגדולה לאה, לאה בלא כח לאה בלא חזוק, לאה ממעשיה הראשונים, ושם הקטנה רחל כדקאמרן ולא כמות שהיו בראשונה,
אמר רבי אחא בר יעקב תא חזי מה כתיב ויעתר יצחק ליי' לנכח אשתו כי עקרה היא אמר רבי אחא מפני מה היא עקרה מפני שיצר הרע אינו נמצא בכחו בעולם ועל כך אין נמצא פריה ורביה זולתי בתפלה מה כתיב ויעתר לו יי' ותהר רבקה אשתו כיון שמתעורר יצר הרע נמצא פריה ורביה אמר רבי יוסי א"כ מה הפרש בין העולם הזה לאותו הזמן ועוד דהא קרא קאמר דקודשא בריך הוא עביד, א"ר אחא כך הוא דקודשא בריך הוא אתער ליה לההוא עניינא דצריך לזווגא ולא לכל שעתא דיהא תדיר עם ב"נ כמו כען דאיהו אשתכח תדיר וחטאן ביה בני נשא אלא לההוא זווגא בלחודוי ואתערותא ההיא אתערותא דקודשא בריך הוא ליהוי הדא הוא דכתיב (יחזקאל לו) והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר, מהו לב בשר, אמר ר' יהודה לב להוציא בשר ולא לדבר אחר:
רבי יצחק בר' יוסי הוה אתי מקפוטקיא ללוד פגע ביה רבי יהודה א"ל רבי יצחק תאמר דחבירנא חכימי מתניתא אתערו להאי עניינא דיצר הרע יתנשי מן עלמא בר ההיא שעתא לזיווגא א"ל חייך הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי אבל לא מנוולה כקדמיתא למחטי בי' הדא הוא דכתיב (ישעיה יא) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו', אמר רבי שמעון הוא לבא דמדוריה דיצר הרע ביה רבי אליעזר אומר לבא טבא בניינא דגופא ונשמתא ובגין כך כתיב (דברים ו) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך דהוא עקרא דכלא, כד אתא רב כהנא אמר הכי אמרי' משמיהון דמארי מתניתא תרי בנייני' דגופא אינון כבדא ולבא דאמר רבי שמעון אמר ר' יהודה כבדא ולבא אינון מנהגי גופא בכל סטרי אברוי מנהגא דרישא מוחא אבל דגופא אינון תרין וקדמאה הוא כבדא תניינא לבא והיינו דכתיב בפרשתא ויתרוצצו הבנים בקרבה אלין תרין בנייני דגופא, מ"ט ויתרוצצו משום דלבא (אתערי) אתנשי מניה יצר הרע, ויתרוצצו (שאלו) וישליו מבעי ליה אלא אמר רב הונא ויתרוצצו וישברו כלומר נשבר כחם וחילם אמר רבי יהודה הגוף מהו אומר אם כן למה זה אנכי ולמה נבראתי מיד ותלך לדרוש את יי':
[[זהר_פרשת_תולדות_דף_קלז,_א|ביאור]]
===מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלח עמוד א (המשך) ===
רבי יצחק בר' יוסי הוה אתי מקפוטקיא ללוד פגע ביה רבי יהודה א"ל רבי יצחק תאמר דחבירנא חכימי מתניתא אתערו להאי עניינא דיצר הרע יתנשי מן עלמא בר ההיא שעתא לזיווגא א"ל חייך הכי אצטריך יצר הרע לעולם כמטרא לעולם דאלמלא יצר הרע חדוותא דשמעתא לא ליהוי אבל לא מנוולה כקדמיתא למחטי בי' הדא הוא דכתיב (ישעיה יא) לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי וגו', אמר רבי שמעון הוא לבא דמדוריה דיצר הרע ביה רבי אליעזר אומר לבא טבא בניינא דגופא ונשמתא ובגין כך כתיב (דברים ו) ואהבת את יי' אלהיך בכל לבבך דהוא עקרא דכלא,
כד אתא רב כהנא אמר הכי אמרי' משמיהון דמארי מתניתא תרי בנייני' דגופא אינון כבדא ולבא דאמר רבי שמעון אמר ר' יהודה כבדא ולבא אינון מנהגי גופא בכל סטרי אברוי מנהגא דרישא מוחא אבל דגופא אינון תרין וקדמאה הוא כבדא תניינא לבא והיינו דכתיב בפרשתא ויתרוצצו הבנים בקרבה אלין תרין בנייני דגופא, מ"ט ויתרוצצו משום דלבא (אתערי) אתנשי מניה יצר הרע, ויתרוצצו (שאלו) וישליו מבעי ליה אלא אמר רב הונא ויתרוצצו וישברו כלומר נשבר כחם וחילם אמר רבי יהודה הגוף מהו אומר אם כן למה זה אנכי ולמה נבראתי מיד ותלך לדרוש את יי':
ויאמר ה' לה שני גוים בבטנך ושני לאומים וגו' אלו השני גאים הכבד והלב רבי יוסי אמר המוח והלב רבי יהודה אמר המוח אין בכלל זה משמע דכתיב בבטנך והמוח אין בבטן אלא בראש, ושני לאמים ממעיך ורב יעבוד צעיר זהו הכבד שהוא רב וגדול והוא משמש לפני הלב דאמר ר' יהודה הכבד קולט הדם ומשמש בו לפני הלב:
[[זהר_פרשת_תולדות_דף_קלז,_א|ביאור]]
=== מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלט עמוד א ===
=== מדרש הנעלם פרשת תולדות דף קלט עמוד א ===
ואימתי יעבור קודשא בריך הוא הני קליפין מעלמא ויזכור ברית עולם בזמנא דפורקנא הדא הוא דכתיב (ישעיה ל') ולא יכנף עוד מוריך אימתי לבתר דמתעברין תלת קליפין בישין מינה ובזמנא דאיהי מתלבשא באלין קליפין איהי אמרת אל תראוני שאני שחרחרת דבאלין קליפין איהי מתחללת ובגין דא מחלליה מות יומת תהו"ם איהו המו"ת לגביה צריך פריעה באטיפו דדמא ועד דאתפרע האי פריעה איהי לא אתגלייא בעלמא ולא יהא אות בעלמא ורזא דמלה כד אתעבר מינה ערלה ופריעה מיד אתגלייא אות בעלמא לההוא דאתמר ביה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך לקיימא ביה קרא (מיכה ד') כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ובגין דא אלעזר ברי לא תצפי לרגלא דמשיחא עד דתחזי קשת בגוונוי נהירין או עד דאתגלייא אות בעלמא מאי אות אלא דרך כוכב מיעקב דא אות י' אות ברית ומיד וקם שבט מישראל לגבה ההוא דאתמר ביה ויהי בישרון מלך
ואימתי יעבור קודשא בריך הוא הני קליפין מעלמא ויזכור ברית עולם בזמנא דפורקנא הדא הוא דכתיב (ישעיה ל') ולא יכנף עוד מוריך אימתי לבתר דמתעברין תלת קליפין בישין מינה ובזמנא דאיהי מתלבשא באלין קליפין איהי אמרת אל תראוני שאני שחרחרת דבאלין קליפין איהי מתחללת ובגין דא מחלליה מות יומת תהו"ם איהו המו"ת לגביה צריך פריעה באטיפו דדמא ועד דאתפרע האי פריעה איהי לא אתגלייא בעלמא ולא יהא אות בעלמא ורזא דמלה כד אתעבר מינה ערלה ופריעה מיד אתגלייא אות בעלמא לההוא דאתמר ביה וזה לך האות כי אנכי שלחתיך לקיימא ביה קרא (מיכה ד') כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות ובגין דא אלעזר ברי לא תצפי לרגלא דמשיחא עד דתחזי קשת בגוונוי נהירין או עד דאתגלייא אות בעלמא מאי אות אלא דרך כוכב מיעקב דא אות י' אות ברית ומיד וקם שבט מישראל לגבה ההוא דאתמר ביה ויהי בישרון מלך
=== תקונא ארבעין דף פ עמוד א===
אמר רבי [דף פא עמוד א] יצחק כל אינון מתים דארעא דישראל יחיון ויקומון בקדמיתא לעידן דיחי קודשא בריך הוא מיתייא בגין דקודשא בריך הוא יתער עלייהו הדא הוא דכתיב (ישעיה כ"ו) יחיו מתיך נבלתי יקומון יחיו מתיך אלין אינון דארעא דישראל נבלתי יקומון אלין אינון דבארעא נוכראה דלא כתיב בהו תחיה אלא קימה דהא רוחא דחיי לא תשרי עלייהו אלא בארעא דישראל ובגין כך כתיב בהו יחיו נבלתי יקומון אלין דלבר יתברי גופא דלהון ויקומון גופא בלא רוחא ולבתר יתגלגלון מתחות עפרא עד דמטו לארעא דישראל ותמן יקבלון נשמתא ולא ברשו אחרא בגין דיתקיימון בעלמא כדקא חזי אמר רבי אלעזר תא חזי בשעתא דזמין קודשא בריך הוא לאחייא מיתייא כל אינון נשמתין דיתערון כולהון יקומון בהאי דיוקנא ממש דהוו בהאי עלמא ונחית לון קודשא בריך הוא וקרא לון בשמהן הדא הוא דכתיב (ישעיה מ') לכלם בשם יקרא וכל נשמתא תיעול לדוכתהא ויקומון בקיומא בעלמא כדקא חזי וכדין יהא עלמא שלים ועל ההוא זימנא כתיב (שם כ"ה) חרפת עמו יסיר דא יצר הרע דאחשיך אפי דבר נש ושליט ביה אמר רבי חזקיה אי תימא דכל גופין דעלמא יקומון ויתערון מעפרא אינון גופין דאתנטעו בנשמתא חדא מה תהא מנייהו אמר רבי יוסי אינון גופין דלא זכו ולא אצלחו הרי אינון כלא הוו כמה דהוו עץ יבש בהאי עלמא הכי נמי בההיא זמנא וגופא בתראה יקום ההוא דאתנטע ואצלח ונטע שרשוי כדקא יאות ועל ההוא גופא בתראה כתיב (תהלים א') והיה כעץ שתול על פלגי מים דעבד איבין ונטע שרשין ואצלח כדקא יאות ועל ההוא גופא קדמאה כתיב (ירמיה י"ז) והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבא טוב כי יבא טוב דא תחיית המתים ואתנהיר ההוא נהורא דזמין לאנהרא לצדיקייא דהוה קמיה גניז מיומא דאתברי עלמא הדא הוא דכתיב וירא אלקי"ם את האור כי טוב ביה זמין קודשא בריך הוא לאחייא מיתייא הדא הוא דכתיב (מלאכי ג') וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא וכדין יתגבר טוב בעלמא וההוא דאתקרי רע יתעבר מעלמא וכדין אינון גופין קדמאין ליהוו כלא הוו אמר רבי יצחק זמין קודשא בריך הוא לארקא על אינון גופין רוחין אי זכו בהו יקומו לעלמא כדקא יאות ואם לאו יהון קטמא תחות רגליהון דצדיקייא הדא הוא דכתיב (דניאל י"ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגומר
[[Category:מקורות]]
[[Category:מקורות]]