שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:  
===בכל עושה ה' שליחותו===
 
===בכל עושה ה' שליחותו===
   −
רבי חייא הוה יתיב יומא חדא אבבא דתרעא דאושא [היה יושב יום אחד על פתח שער העיר אושא], חמא ליה לרבי אלעזר חד קטפירא טאסא גביה [ראה לרבי אלעזר שצפור אחת שקוראים אותה מבשרת היתה מעופפת אליו], אמר ליה לרבי אלעזר משמע דאפילו באורחך כלא תאיבין למהך אבתרך [משמע שאפילו כשאתה הולך בדרך הכל מתאוים ללכת אחריך], אהדר רישא וחמא ליה [החזיר רבי אלעזר ראשו וראה את הצפור הפורחת אחריו], אמר ודאי שליחותא אית גביה [אמר ודאי שיש לצפור זו איזו שליחות אלי], דהא קודשא בריך הוא בכלא עביד שליחותיה [כי הקב"ה על ידי הכל עושה שליחותו] וכמה שליחין אית ליה לקודשא בריך הוא [כי הרבה שליחים יש להקב"ה] דלא תימא מלין דאית בהו רוחא בלחודייהו [שלא תאמר שעושה שליחותו רק בדבר שיש בו רוח חיים] אלא אפילו אינון מלין דלית בהו רוחא [אלא אפילו בדבר שאין בו רוח חיים עושה הקבשליחותו, רצה לומר לפעמים נשברת קורה ונופלת על אדם והורגתו רח"ל, והענין הוא כי העון עצמו מתלבש באותו עץ או האבן ונפרע ממנו כמו שכתוב<ref>איוב ח, ד.</ref> וישלחם ביד פשעם, וכתוב<ref>ירמיה ב, יט.</ref> תיסרך רעתך].
+
רבי חייא הוה יתיב יומא חדא אבבא דתרעא דאושא [היה יושב יום אחד על פתח שער העיר אושא], חמא ליה לרבי אלעזר חד קטפירא טאסא גביה [ראה לרבי אלעזר שצפור אחת שקוראים אותה מבשרת היתה מעופפת אליו], אמר ליה לרבי אלעזר משמע דאפילו באורחך כלא תאיבין למהך אבתרך [משמע שאפילו כשאתה הולך בדרך הכל מתאוים ללכת אחריך], אהדר רישא וחמא ליה [החזיר רבי אלעזר ראשו וראה את הצפור הפורחת אחריו], אמר ודאי שליחותא אית גביה [אמר ודאי שיש לצפור זו איזו שליחות אלי], דהא קודשא בריך הוא בכלא עביד שליחותיה [כי הקב"ה על ידי הכל עושה שליחותו] וכמה שליחין אית ליה לקודשא בריך הוא [כי הרבה שליחים יש להקב"ה] דלא תימא מלין דאית בהו רוחא בלחודייהו [שלא תאמר שעושה שליחותו רק בדבר שיש בו רוח חיים] אלא אפילו אינון מלין דלית בהו רוחא [אלא אפילו בדבר שאין בו רוח חיים].
 +
 
 +
'''ולזמנין דקבעביד בהו שליחותא''' - או נשברת הקורה ונופלת עליו או נופלת אבן על ראשו ורוצץ את מוחו. והענין כי העון עצמו נשאב באותו עץ או באותו אבן ונפרע ממנו. וזהו וישלחם ביד פשעם<ref>איוב ח, ד.</ref>. (אור החמה)
    
===בני ביתו ועצי ביתו יעידו בו===
 
===בני ביתו ועצי ביתו יעידו בו===
שורה 16: שורה 18:     
אמר רבי אלעזר תפח '''[כח, עמוד ב]''' רוחיהון דאינון דאמרין דלא זמין קודשא בריך הוא לאחייא מתייא [תפח רוחם של אלו האומרים שהקב"ה אינו עתיד להחיות המתים], והיך יתעביד מנייהו בריה חדתא [ואומרים איך יעשה הקב"ה מגופים שנרקבו ונבלעו בעפר בריה חדשה], ייתון ויחמון אינון טפשאין חייביא רחיקין מאורייתא רחיקין מניה [יבואו ויראו אלו טפשים חוטאים הרחוקים מן התורה ורחוקים מהקב"ה], בידיה דאהרן הוה חוטרא אעא יבישא [בידו של אהרן היה מקל מעץ יבש] וקודשא בריך הוא לפום שעתא אהדר ליה בריה משניא ברוחא וגופא [והקב"ה לפי שעה החזירו להיות בריה משונה ברוח וגוף, כל שכן] אינון גופין דהוו בהו רוחין ונשמתין קדישין ונטרו פקודי אורייתא ואשתדלו באורייתא יממא ולילי וקודשא בריך הוא טמיר לון בעפרא [אלו הגופים שהיה בהם רוחות ונשמות קדושות ושמרו מצות התורה ועסקו בתורה יומם ולילה והקב"ה הטמין אותם ושמרם בעפר], לבתר בזמנא דיחדי עלמא על אחת כמה וכמה דיעבד להו בריה חדתא [לעתיד בזמן שהקב"ה ישמח עולמו על ידי שיחיה את העולם שנחשב עתה כמת, ואז בודאי שהקב"ה יעשה את גוף האדם בריה חדשה].
 
אמר רבי אלעזר תפח '''[כח, עמוד ב]''' רוחיהון דאינון דאמרין דלא זמין קודשא בריך הוא לאחייא מתייא [תפח רוחם של אלו האומרים שהקב"ה אינו עתיד להחיות המתים], והיך יתעביד מנייהו בריה חדתא [ואומרים איך יעשה הקב"ה מגופים שנרקבו ונבלעו בעפר בריה חדשה], ייתון ויחמון אינון טפשאין חייביא רחיקין מאורייתא רחיקין מניה [יבואו ויראו אלו טפשים חוטאים הרחוקים מן התורה ורחוקים מהקב"ה], בידיה דאהרן הוה חוטרא אעא יבישא [בידו של אהרן היה מקל מעץ יבש] וקודשא בריך הוא לפום שעתא אהדר ליה בריה משניא ברוחא וגופא [והקב"ה לפי שעה החזירו להיות בריה משונה ברוח וגוף, כל שכן] אינון גופין דהוו בהו רוחין ונשמתין קדישין ונטרו פקודי אורייתא ואשתדלו באורייתא יממא ולילי וקודשא בריך הוא טמיר לון בעפרא [אלו הגופים שהיה בהם רוחות ונשמות קדושות ושמרו מצות התורה ועסקו בתורה יומם ולילה והקב"ה הטמין אותם ושמרם בעפר], לבתר בזמנא דיחדי עלמא על אחת כמה וכמה דיעבד להו בריה חדתא [לעתיד בזמן שהקב"ה ישמח עולמו על ידי שיחיה את העולם שנחשב עתה כמת, ואז בודאי שהקב"ה יעשה את גוף האדם בריה חדשה].
 +
 +
'''בזמנא דיחדי עלמא''' - היינו שעתיד העולם עצמו להחיותו כדאיתא בפ' ויקהל דף קצ"ט כי העולם עתה הוא מת ועתיד הקב"ה להחיותו ולזה יהיה לו כח שיתגלגלו בו גופים שבחו"ל שבגלגול מחילות כי ישוב העולם אל חיותו ויתן מקום שיכנסו הגופים בתוכו עד בואם אל א"י לקבל נשמתם וזהו שרמז כאן באומרו ''בזמנא דיחדי עלמא'' שהעולם עצמו ישמח בחיותו. (אור החמה)
    
===ריכוך העצם הנשאר מן הגוף בטל תחיה===
 
===ריכוך העצם הנשאר מן הגוף בטל תחיה===
שורה 22: שורה 26:     
דהא (בראשית קל"ז) גרמא חד ישתאר מן גופא תחות ארעא [כי עצם אחד נשאר מן הגוף תחת הארץ], וההוא לא אתרקב ולא אתבלי בעפרא לעלמין [וזה לא ירקב ולא יבלע בעפר לעולם], ובההוא זמנא קודשא בריך הוא ירכך ליה ויעביד ליה כחמירא בעיסה [ובזמן תחיית המתים הקב"ה ירכך אותו ויעשה אותו כשאור בבצק], ויסתלק ויתפשט לארבע זויין [ויתעלה ויתפשט לארבע זויות, רצה לומר שיהיה כעין הלב שהוא באמצע הגוף וממנו יתפשטו שתי הזרועות ושתי הרגלים] ומניה ישתכלל גופא וכל שייפוי [וממנו יתתקן ויבנה הגוף וכל אבריו], וקודשא בריך הוא יהיב ביה רוחא לבתר [ואחר כך יתן בו הקב"ה רוח חיים]. אמר ליה רבי אלעזר הכי הוא [כך הוא ודאי כדבריך], ותא חזי ההוא גרמא במה אתרכך [בא וראה, העצם הזה במה יתרכך], בטל [שהקב"ה יוריד טל של תחיה מרישא דא"א הנקרא טלא דבדולחא שימשך לראש ז"א ומשם למלכות וממנה להחיות את המתים], דכתיב<ref>שם.</ref> כי טל אורות טלך וגו' [פירוש הטל ירד מאורות של מעלה]:
 
דהא (בראשית קל"ז) גרמא חד ישתאר מן גופא תחות ארעא [כי עצם אחד נשאר מן הגוף תחת הארץ], וההוא לא אתרקב ולא אתבלי בעפרא לעלמין [וזה לא ירקב ולא יבלע בעפר לעולם], ובההוא זמנא קודשא בריך הוא ירכך ליה ויעביד ליה כחמירא בעיסה [ובזמן תחיית המתים הקב"ה ירכך אותו ויעשה אותו כשאור בבצק], ויסתלק ויתפשט לארבע זויין [ויתעלה ויתפשט לארבע זויות, רצה לומר שיהיה כעין הלב שהוא באמצע הגוף וממנו יתפשטו שתי הזרועות ושתי הרגלים] ומניה ישתכלל גופא וכל שייפוי [וממנו יתתקן ויבנה הגוף וכל אבריו], וקודשא בריך הוא יהיב ביה רוחא לבתר [ואחר כך יתן בו הקב"ה רוח חיים]. אמר ליה רבי אלעזר הכי הוא [כך הוא ודאי כדבריך], ותא חזי ההוא גרמא במה אתרכך [בא וראה, העצם הזה במה יתרכך], בטל [שהקב"ה יוריד טל של תחיה מרישא דא"א הנקרא טלא דבדולחא שימשך לראש ז"א ומשם למלכות וממנה להחיות את המתים], דכתיב<ref>שם.</ref> כי טל אורות טלך וגו' [פירוש הטל ירד מאורות של מעלה]:
  −
'''ולזמנין דקב"ה עביד בהו שליחותא''' - או נשברת הקורה ונופלת עליו או נופלת אבן על ראשו ורוצץ את מוחו. והענין כי העון עצמו נשאב באותו עץ או באותו אבן ונפרע ממנו. וזהו וישלחם ביד פשעם.
  −
  −
'''בזמנא דיחדי עלמא''' - היינו שעתיד העולם עצמו להחיותו כדאיתא בפ' ויקהל דף קצ"ט כי העולם עתה הוא מת ועתיד הקב"ה להחיותו ולזה יהיה לו כח שיתגלגלו בו גופים שבחו"ל שבגלגול מחילות כי ישוב העולם אל חיותו ויתן מקום שיכנסו הגופים בתוכו עד בואם אל א"י לקבל נשמתם וזהו שרמז כאן באומרו ''בזמנא דיחדי עלמא'' שהעולם עצמו ישמח בחיותו.
      
'''במה אתרכך בטל''' - היינו טלא דבדולחא דאיתנגיד מא"א לרישא דז"א וזהו כי טל אורות מאינון נהורין עילאין כנזכר באדרת נשא.
 
'''במה אתרכך בטל''' - היינו טלא דבדולחא דאיתנגיד מא"א לרישא דז"א וזהו כי טל אורות מאינון נהורין עילאין כנזכר באדרת נשא.

תפריט ניווט