| רבי חייא הוה יתיב יומא חדא אבבא דתרעא דאושא, חמא ליה לרבי אלעזר חד קטפירא טאסא גביה אמר ליה לרבי אלעזר משמע דאפילו באורחך כלא תאיבין למהך אבתרך, אהדר רישא וחמא ליה, אמר ודאי שליחותא אית גביה, דהא קודשא בריך הוא בכלא עביד שליחותיה וכמה שליחין אית ליה לקודשא בריך הוא דלא תימא מלין דאית בהו רוחא בלחודייהו אלא אפילו אינון מלין דלית בהו רוחא, פתח ואמר (חבקוק ב') כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה, כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובוי דלא יחטא קמי קודשא בריך הוא, ואי יימא מאן יסהיד ביה, הא אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה, ולזמנין דקודשא בריך הוא עביד בהו שליחותא, תא חזי חוטרא דאהרן דאיהו אעא יבישא קודשא בריך הוא שירותא דנסין עבד ביה ותרי שליחותי ביה אתעבידו, חד דאיהו אעא יבישא ובלע לאינון תנינייא דילהון, וחד דהא לשעתא אתהדר ברוחא ואתעביד בריה, אמר רבי אלעזר תפח | | רבי חייא הוה יתיב יומא חדא אבבא דתרעא דאושא, חמא ליה לרבי אלעזר חד קטפירא טאסא גביה אמר ליה לרבי אלעזר משמע דאפילו באורחך כלא תאיבין למהך אבתרך, אהדר רישא וחמא ליה, אמר ודאי שליחותא אית גביה, דהא קודשא בריך הוא בכלא עביד שליחותיה וכמה שליחין אית ליה לקודשא בריך הוא דלא תימא מלין דאית בהו רוחא בלחודייהו אלא אפילו אינון מלין דלית בהו רוחא, פתח ואמר (חבקוק ב') כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה, כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובוי דלא יחטא קמי קודשא בריך הוא, ואי יימא מאן יסהיד ביה, הא אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה, ולזמנין דקודשא בריך הוא עביד בהו שליחותא, תא חזי חוטרא דאהרן דאיהו אעא יבישא קודשא בריך הוא שירותא דנסין עבד ביה ותרי שליחותי ביה אתעבידו, חד דאיהו אעא יבישא ובלע לאינון תנינייא דילהון, וחד דהא לשעתא אתהדר ברוחא ואתעביד בריה, אמר רבי אלעזר תפח |
| + | '''רבי חייא הוה יתיב יומא חדא אבבא דתרעא דאושא''' רבי חייא היה יושב יום אחד על פתח שער העיר אושא, '''חמא ליה לרבי אלעזר חד קטפירא טאסא גביה''' ראה לרבי אלעזר שצפור אחת שקוראים אותה מבשרת היתה מעופפת אליו, '''אמר ליה לרבי אלעזר משמע דאפילו באורחך כלא תאיבין למהך אבתרך''' משמע שאפילו כשאתה הולך בדרך הכל מתאוים ללכת אחריך,''' אהדר רישא וחמא ליה''' החזיר רבי אלעזר ראשו וראה את הצפור הפורחת אחריו, '''אמר ודאי שליחותא אית גביה''' אמר ודאי שיש לצפור זו איזו שליחות אלי, '''דהא קודשא בריך הוא בכלא עביד שליחותיה''' כי הקב"ה על דיד הכל עושה שליחותו '''וכמה שליחין אית ליה לקודשא בריך הוא''' כי הרבה שליחים יש להקב"ה '''דלא תימא מלין דאית בהו רוחא בלחודייהו''' שלא תאמר שעושה שליחותו רק בדבר שיש בו רוח חיים '''אלא אפילו אינון מלין דלית בהו רוחא''' אלא אפילו בדבר שאין בו רוח חיים עושה הקב"ה שליחותו, רצה לומר לפעמים נשברת קורה ונופלת על אדם והורגתו רח"ל, והענין הוא כי העון עצמו מתלבש באותו עץ או האבן ונפרע ממנו כמו שכתוב (איוב ח ד) וישלחם ביד פשעם, וכתוב (ירמיה ב יט) תיסרך רעתך. |
| + | פירוש הפסוק המובא להלן, כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה פירוש מדבר שם על גזלות שהגוים גוזלים, ואמר כי כל אבן תזעק מהקיר לומר גזולה אני ביד הבונה, וגם חתיכת עץ מן הקורה הנקראה כפיס יענה אל האבן ויאמר גם אני מגזילה (מצודות). |
| + | '''פתח ואמר''' (חבקוק ב יא) לפרש מה שכתוב '''כי אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה''' והקדים ואמר, '''כמה אית ליה לבר נש לאזדהרא מחובוי דלא יחטא קמי קודשא בריך הוא''', כמה צריך האדם להזהר מעונותיו שלא יחטא לפני הקב"ה '''ואי יימא מאן יסהיד ביה''' ואם יאמר מי יעיד בו מה שעשה בחדרי משכבו, '''הא אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה''' הרי אבני ביתו ועצי ביתו יעידו בו, רצה לומר עתיד הקב"ה להביא את הרשעים למשפט, וכדי שיתביישו ממעשיהם יתן הקב"ה רוח באבני ביתו שיעידו בפניו ויכלם ממה שעשה, '''ולזמנין דקודשא בריך הוא עביד בהו שליחותא''' ולפעמים הקב"ה עושה בהם שליחותו, ורצה לומר הגם שהקב"ה יודע כל תעלומות והוא העד והוא הדיין, אבל הקב"ה רוצה שעדים גשמיים יעידו בו. |
| + | '''תא חזי חוטרא דאהרן דאיהו אעא יבישא''' בא וראה מקלו של אהרן שהיה עץ יבש, ''קודשא בריך הוא שירותא דנסין עבד ביה''' הקב"ה תחילת הנסים במצרים עשה בו, '''ותרי שליחותי ביה אתעבידו''' ושני שליחותיות נעשו בו, '''חד דאיהו אעא יבישא ובלע לאינון תנינייא דילהון''' אחד שהוא היה עץ יבש ובלע את התנינים שלהם, '''וחד דהא לשעתא אתהדר ברוחא ואתעביד בריה''' ואחד כי לפי שעה חזר להיות בריה ברוח חיים, '''אמר רבי אלעזר תפח''' |