שורה 16: |
שורה 16: |
| | | |
| תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם, אלפים תהו, אלפים תורה, אלפים ימות המשיח, ובעונותינו שרבו יצאו מה שיצאו כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם. שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם (כי), מדת בשר ודם רואה אדם עומד יפה ועשיר הוא מעמידו ומסייעו, וכשהוא רואה לאדם שנופל שוב הוא מפילו - אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, כי אם רואה אדם שהוא מתגאה הוא מפילו, שנאמר כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם, ואומר גאות אדם תשפילנו. ואם רואה אדם שנפל עד שאול הוא מעמידו, שנאמר מקים מעפר דל. וכה"א כי שחה לעפר נפשנו, מה כתיב אחריו? קומה עזרתה לנו, ואומר אם אמרתי מטה רגלי וגו', ואף לאה שנואת הבית היתה, ונתפקדה בבנים, שנאמר וירא ה' כי שנואה לאה וגו': חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, אמר רב הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה, שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, אל תקרי "במה" אלא "במה", ושמואל אמר במה חשבתו לזה לא אלוה, מתיב רב נחמן בפרקים שואל מפני הכבוד? תרגמה ר' אבא להא דרב - במשכים לפתחו. אמר רבי אושיעא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש. משל למלך ואיפרכוס שהיו נתונים בקרונין והיו בני המדינה מבקשים לומר למלך הימנון ולא היו יודעים אי זה המלך, מה עשה המלך? דחפו והוציאו חוץ לקרונין וידעו הכל שהוא איפרכוס - כך בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, מה עשה הקדוש ברוך הוא? הפיל עליו שינה וידעו הכל שהוא אדם, הה"ד חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא: | | תנא דבי אליהו ששת אלפים שנה הוי העולם, אלפים תהו, אלפים תורה, אלפים ימות המשיח, ובעונותינו שרבו יצאו מה שיצאו כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם. שלא כמדת הקדוש ברוך הוא מדת בשר ודם (כי), מדת בשר ודם רואה אדם עומד יפה ועשיר הוא מעמידו ומסייעו, וכשהוא רואה לאדם שנופל שוב הוא מפילו - אבל הקדוש ברוך הוא אינו כן, כי אם רואה אדם שהוא מתגאה הוא מפילו, שנאמר כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם, ואומר גאות אדם תשפילנו. ואם רואה אדם שנפל עד שאול הוא מעמידו, שנאמר מקים מעפר דל. וכה"א כי שחה לעפר נפשנו, מה כתיב אחריו? קומה עזרתה לנו, ואומר אם אמרתי מטה רגלי וגו', ואף לאה שנואת הבית היתה, ונתפקדה בבנים, שנאמר וירא ה' כי שנואה לאה וגו': חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו, אמר רב הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה, שנאמר חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, אל תקרי "במה" אלא "במה", ושמואל אמר במה חשבתו לזה לא אלוה, מתיב רב נחמן בפרקים שואל מפני הכבוד? תרגמה ר' אבא להא דרב - במשכים לפתחו. אמר רבי אושיעא בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון טעו בו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש. משל למלך ואיפרכוס שהיו נתונים בקרונין והיו בני המדינה מבקשים לומר למלך הימנון ולא היו יודעים אי זה המלך, מה עשה המלך? דחפו והוציאו חוץ לקרונין וידעו הכל שהוא איפרכוס - כך בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון טעו מלאכי השרת ובקשו לומר לפניו קדוש, מה עשה הקדוש ברוך הוא? הפיל עליו שינה וידעו הכל שהוא אדם, הה"ד חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא: |
− |
| |
| | | |
| ==ישעיהו פרק ד== | | ==ישעיהו פרק ד== |
שורה 23: |
שורה 22: |
| | | |
| והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, אמר רבי אלעזר עתידין צדיקים לומר לפניהם קדוש כדרך שאומרין לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר והיה הנשאר וגו' קדוש יאמר לו: | | והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, אמר רבי אלעזר עתידין צדיקים לומר לפניהם קדוש כדרך שאומרין לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר והיה הנשאר וגו' קדוש יאמר לו: |
| + | |
| + | ===רמז ת=== |
| + | |
| + | תנא דבי אליהו צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיות שוב אינם חוזרין לעפרן, שנאמר והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו, מה קדוש לעולם קיים אף הם לעולם קיימים, ואם תאמר אותן אלף שנים שהקב"ה עתיד לחדש את עולמו, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא, צדיקים מה הם עושים? הקדוש ברוך הוא עושה להם כנפים כנשרים ושטין ומעופפין על פני המים, שנאמר על כן לא נירא בהמיר ארץ ובמוט הרים בלב ימים, ושמא תאמר יש להם צער, תלמוד לומר וקוי ה' יחליפו כח יעלו אבר כנשרים ירוצו ולא ייגעו. וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה, אמר רבה בר בר חנה, א"ר יוחנן עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות לכל צדיק וצדיק שבע חופות בגן עדן, שנאמר וברא ה' על כל מכון הר ציון ועל מקראיה ענן יומם וגו', כי על כבוד חופה, א"ר יוחנן מלמד שכל צדיק וצדיק הקדוש ברוך הוא עושה לו חופה לפי כבודו. ועשן בחופה למה? אמר ר' חנינא הגדול כל מי שעיניו צרות בתלמידי חכמים בעוה"ז מתמלאות עיניו עשן לעולם הבא, "ואש בחופה" למה? אמר רבי חנינא מלמד שכל אחד ואחד נכוה מחופתו של חברו, אוי לה לאותה בושה! אוי לה לאותה כלימה! וסכה תהיה לצל יומם, א"ר זירא עד |
| + | עשרים אמה אדם יודע שהוא יושב בצל סוכה, למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא יושב בצל סוכה, אלא בצל דפנות: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק ט== |
| + | |
| + | ===רמז תטו=== |
| + | |
| + | למרבה המשרה ולשלום אין קץ, אמר ר' תנחום דרש בר קפרא בצפורי מפני מה מ"ם שבאמצע תיבה פתוחה וזו סתומה, בקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח וסנחריב גוג ומגוג אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע ומה דוד שאמר כמה שירות ותושבחות לא עשיתו משיח, וחזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך תעשהו משיח, מיד פתחה הארץ ואמרה רבש"ע אני אומרת שירה לפניך תחת צדיק זה ועשהו משיח, זהו שאמר הכתוב מכנף הארץ זמירות שמענו צבי לצדיק, אמר שר של עולם לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע עשה צביונו של צדיק זה, יצאה בת קול ואמרה רזי לי רזי לי, אמר נביא אוי לי עד מתי, יצאה ב"ק ואמרה בוגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו, אמר רבא ואיתימא רבי יצחק עד דאתו בזוזי ובזוזי דבזוזי, תאנא משום רבי פייס גנאי הוא לחזקיה וסיעתו שלא אמרו שירה עד שפתחה הארץ ואמרה שירה שנאמר מכנף הארץ זמירות שמענו, כיוצא בדבר אתה אומר ויאמר יתרו ברוך ה' גנאי הוא למשה וששים רבוא שלא אמרו ברוך עד שאמר יתרו ברוך ה' קנאת ה' צבאות תעשה זאת, אימתי תמה זכות אבות בימי חזקיה: דבר שלח ה' ביעקב זה גיד הנשה, ונפל בישראל שפשט איסורו בכל ישראל על כן על בחוריו לא ישמח ה', בעון נבלות הפה צרות רבות וגזירות קשות מתחדשות בעולם ובחורי שונאי ישראל מתים ויתומים ואלמנות צועקים ואינם נענים שנאמר על כן על בחוריו וגו' וכל פה דובר נבלה וגו', מאי ועוד ידו נטויה אמר רב חנן הכל יודעים כלה למה נכנסת לחופה אלא כל המנבל את פיו ומוציא דבר נבלה מפיו אפילו נחתם עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה נהפך עליו לרעה ויגזור על ימין ורעב, אמר רב חסדא מיום שחרב בית המקדש לא הוגשמה רוח דרומית שנאמר ויגזור על ימין ורעב ויאכל על שמאל ולא שבעו וכתיב צפון וימין אתה בראתם, איש בשר זרועו יאכלו כו' (כתוב במלכים ברמז רל"ב): |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק יא== |
| + | |
| + | ===רמז תיז=== |
| + | |
| + | וגר זאב עם כבש, זהו שאמר הכתוב מזמור שיר ליום השבת, למשבית מזיקין מן העולם שלא יזיקו, זהו שאמר הכתוב וגר זאב עם כבש וגו' ופרה ודוב תרעינה וגו' ושעשע יונק על חור פתן, מלמד שהתינוק של ישראל עתיד להושיט אצבעו לתוך גלגל עינו של צפעוני ומוציא מרה מתוך פיו. גמול ידו הדה, וגמולי חלב, עתיד ליתן ידו לפיו של חברבר ומוציא מרה מתוך פיו, "הדה" זו היא ההורגת את הבריות, וכה"א והשבתי חיה רעה מן הארץ, א"ר שמעון משביתן שלא יזיקו, אמר רבי יוחנן אימתי הוא שבחו של הקדוש ברוך הוא? בזמן שיש מזיקין או בזמן שאין מזיקין? הוי אומר בזמן שיש מזיקין ואין מזיקין. והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו, כיון שראו הנביאים שהתוספת מרובה על העיקר וכו' (כתוב במלכים ברמז רמ"ג): |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק יב== |
| + | |
| + | ===רמז תיז (המשך)=== |
| + | |
| + | אודך ה' כי אנפת בי, דרש רב יוסף במה הכתוב מדבר? בשני בני אדם שהלכו לסחורה, ישב לו קוץ לאחד מהם ברגלו התחיל מחרף ומגדף, לימים שמע שטבעה ספינת חבירו בים התחיל מודה ומשבח, לכך נאמר ישוב אפך ותנחמני, וכה"א לעושה נפלאות גדולות לבדו, אר"א אפילו בעל הנס אינו מכיר בנסו: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק כד== |
| + | |
| + | ===רמז תכו=== |
| + | |
| + | רבי שמעון בן יוחאי אומר מנין שאף לעתיד לבא חולק כבוד לזקנים, שנאמר ונגד זקניו כבוד, נגד מלכיו, נגד נביאיו לא נאמר, אלא ונגד זקניו, וכן אתה מוצא שהקב"ה מצטער על זקן אחד כנגד כל ישראל, שנאמר קצפתי על עמי חללתי את נחלתי, יכול (מחוללין) על הכל? ת"ל על זקן הכבדת עולך, והלא דברים קל וחומר אם מי שאמר והיה העולם עתיד לחלוק כבוד לזקנים, על אחת כמה וכמה שבשר ודם צריך לחלוק כבוד לזקנים, וללמדך שאין אדם יושב בישיבה של מטה אא"כ גם יושב בישיבה של מעלה, ועוד שהבריות מרננין אחריו ואומרין איש פלוני כשר וחסיד ונאה להיות חכם: |
| + | |
| + | ===רמז תכז=== |
| + | |
| + | רבי ראובן בשם רבי חנינא אמר עתיד הקדוש ברוך הוא לבנות לו, ישיבה של זקנים משלו, הה"ד כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד, אמר שלמה חמיתיה מצומצם ביניהם, הדא הוא דכתיב נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. ועתיד הקדוש ברוך הוא להיות ראש חולה לצדיקים, שנאמר שיתו לבכם לחילה. והם עולים ומראים עליו באצבע, שנאמר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות, בזריזות כאלין עולימתא, כד"א בתוך עלמות תופפות. ד"א "על מות" תרגם עקילס - איתנסיאה, עולם שאין בו מיתה. ד"א "על מות" עולמות בשני עולמות ינהגנו בעוה"ז ולעוה"ב: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק כה== |
| + | |
| + | ===רמז תכז=== |
| + | |
| + | בלע המות לנצח, עולא רמי, כתיב בלע המות לנצח, וכתיב והנער בן מאה שנה ימות? לא קשיא, הא בישראל הא בעובדי אלילים, ועובדי אלילים מאי בעו התם? לאכרים ולכורמים וליוגבים, דכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם. כי ה' דבר, והיכן דבר? אני אמית ואחיה כו', (בשופטים ברמז מ"ג): |
| + | |
| + | ===רמז תכח=== |
| + | |
| + | ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים, אמר רבי יוחנן אין מיתה לעתיד לבא אלא בעובדי אלילים לבד. רבי יהושע בן לוי אמר לא בישראל ולא בעובדי אלילים, שנאמר מעל כל פנים, ומאי עביד ליה רבי חנינא - מעל כל פנים? מעל כל פנים של ישראל, והכתיב כי הנער בן מאה שנה ימות והא מסייעא לרבי חנינא, ומה עבד ליה רבי יהושע בן לוי? ראוי לכלל עונשים. והא כתיב כצאן לשאול שתו מות ירעם, והא מסייעא לרבי חנינא, ומה עבד ליה רבי יהושע בן לוי? לפי שבעולם הזה פרעה בשעתו, סיסרא בשעתו, סנחריב בשעתו, אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא עושה למלאך המות אסטרטינוס שלהם, הה"ד וירדו בם ישרים לבקר וצורם לבלות שאול מזבול לו, מלמד ששאול בלה וגופן לא בלה, וכל כך למה? על (ידי) שפשטו ידיהם בזבול ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה. א"ר חלבו, א"ר אלעזר עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות מחול לצדיקים בגן עדן וכל אחד מראה עליו באצבעו, שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה וגו'. בעולם הזה מי שרואה פני השכינה מתמעט והולך, שנאמר כי לא יראני האדם וחי, וכן אתה מוצא בשבטו של לוי, לפי שהיו רואים את השכינה היו מועטין, ואפילו כשעלו ישראל מן הגולה בקשו מהם ולא מצאו שנאמר ואבינה בעם ומבני לוי לא מצאתי שם, אבל לעולם הבא אני נגלה בכבודי על כל ישראל, והם רואים אותי וחיים לעולם, שנאמר כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון, ולא עוד אלא שהם מראים כבודי זה לזה באצבעם, שנאמר ואמר ביום ההוא הנה אלהינו זה, וכן הוא אומר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק כו== |
| + | |
| + | ===רמז תלא=== |
| + | |
| + | יחיו מתיך נבלתי יקומון, שאלו צדוקים את רבן גמליאל מנין שהקב"ה עתיד להחיות את המתים? אמר להם מן התורה הוא, ומן הנביאים, ומן הכתובים, ולא קבלו ממנו, "מן התורה", דכתיב הנך שוכב עם אבותיך וקם, א"ל, ודילמא וקם העם הזה וזנה. "מן הנביאים", דכתיב יחיו מתיך, א"ל, ודילמא מתים שהחיה יחזקאל. "מן הכתובים", דכתיב וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים, א"ל, ודילמא רחושי מרחשי שפתותייהו בעלמא וכרבי יוחנן דאמר כל מי שאומרים דבר הלכה משמו בבית המדרש שפתותיו דובבות בקבר, עד שאמר להם המקרא הזה למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם, "לתת לכם" לא נאמר אלא - "להם", מכאן לתחיית המתים מן התורה. נבלתי יקומון, אותם שהיו מתנבלים בשבילי, זה נצלב, למה? על שמל את בנו, זה נשרף, למה? על ששמר את השבת, זה נהרג, למה? על שקרא בתורה. יחיו מתיך, אלו המתים שבארץ ישראל, נבלתי יקומון, אלו המתים שבחוצה לארץ, ועל ידי גלגול מחילות שהקב"ה עושה להם מחילות מחילות בקרקע. הקיצו ורננו שוכני עפר, א"ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער, שנאמר הקיצו ורננו שוכני עפר, "שוכני בעפר" לא נאמר, אלא "שוכני עפר", מי שנעשה שכן לעפר בחייו: כי טל אורות טלך, אמר רבי אלעזר עמי הארץ אינם חיים, שנאמר מתים בל יחיו רפאים בל יקומו יכול לכל? תלמוד לומר רפאים בל יקומו, זה המתרפא עצמו מד"ת, א"ל ר' יוחנן לא ניחא ליה למרייהו למימר הכי, אלא היכי מוקמת לה? א"ל במרפא עצמו לאלילים, א"ל רבי, מקרא אחר אני דורש כי טל אורות טלך, כל המשתמש בטל תורה - טל תורה מחייהו, וכל שאינו משתמש בטל תורה - אין טל תורה מחייהו, הוה קא חלשא דעתיה. אמר ליה רבי, מצאתי להם רפואה מן התורה ממקום אחר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים וגו', וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה, והלא נאמר בו אש אוכלה הוא אל קנא הוא? אלא כל המשיא את בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם, והמהנה ת"ח מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק כז== |
| + | |
| + | ===ישעיהו רמז תלו === |
| + | |
| + | והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, הרואה שופר בחלום ישכים ויאמר והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, קודם שיקדמנו פסוק אחר תקעו שופר בגבעה חצוצרה ברמה. הרואה שופר בחלום יצפה לישועה, שנאמר והיה ביום ההוא יתקע וגו'. ר' אליעזר אומר בניסן נגאלו ישראל ממצרים, ובתשרי עתידין להגאל. מנלן? אתיא שופר שופר כתיב (הכא) [התם]. תקעו בחדש שופר, וכתיב (התם) [הכא] והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול. ר' יהושע אומר בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל, מ"ט דאמר קרא ליל שמורים הוא, לילה המשומר ובא מששת ימי בראשית, לילה המשומר לעתיד לבא. א"ר חנינא בן דוסא אותו איל שהקריב אברהם תחת יצחק בנו, לא יצא ממנו דבר לבטלה "גידיו" - עשרה נימין לכנור שהיה דוד מנגן בהם. "עורו" - אזור עור במתניו של אליהו ז"ל. "קרנו של שמאל" - שופר של סיני. ושל ימין - לעתיד לבא וכו' (כתוב בשמואל ברמז פ' וברמז רכ"ד וברמז שי"ג). לפי שנאמר והיה ביום ההוא יתקע, איני יודע מי [התוקע]? ת"ל וה' אלהים בשופר יתקע, ועדיין אינו אומר מאין הוא תוקע? ת"ל קול שאון מעיר קול מהיכל. יתקע בשופר גדול. הרי זה סימן בכתובים, כל מקום שהוא אומר "שופר", הרי זה סימן יפה לישראל, דכתיב עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר. ואומר וה' אלהים בשופר יתקע, (הרימי בכח קולך) ואומר ויהי קול השופר וגו': |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק כח== |
| + | |
| + | ===רמז תלו === |
| + | |
| + | ביום ההוא יהיה ה' צבאות לעטרת צבי, א"ר אלעזר א"ר חנינא עתיד הקדוש ברוך הוא להיות עטרה בראש כל צדיק וצדיק, שנאמר יהיה ה' צבאות לעטרת צבי וגו', מאי לעטרת צבי ולצפירת תפארה? לעושים צביונו ולמצפים לתפארתו, יכול לכל? תלמוד לומר לשאר עמו, למשים עצמו כשיריים, ולרוח משפט - זה הרודה על יצרו, ליושב על המשפט - זה דיין שדן דין אמת לאמתו, ולגבורה - זה שמתגבר על יצרו, משיבי מלחמה - זה שנושא ונותן במלחמתה של תורה, שערה - אלו שמשכימין ומעריבין לבתי כנסיות ולבתי מדרשות, אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע, מה נשתנו אלו מאלו? שנאמר וגם אלה ביין שגו וגו', ואין פקו אלא גיהנם שנאמר ולא תהיה זאת לך לפוקה, ואין פליליה אלא דיינים, שנאמר ונתן בפלילים: כי כל שולחנות מלאו קיא צואה, ר"ש אומר שלשה שאכלו על שולחן אחד, ולא אמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו מזבחי מתים, שנאמר כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום, אבל אם אמרו עליו דברי תורה כאלו אכלו משלחנו של מקום, שנאמר וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'. |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק כח== |
| + | |
| + | ===רמז תלא === |
| + | |
| + | יחיו מתיך נבלתי יקומון, שאלו צדוקים את רבן גמליאל מנין שהקב"ה עתיד להחיות את המתים? אמר להם מן התורה הוא, ומן הנביאים, ומן הכתובים, ולא קבלו ממנו, "מן התורה", דכתיב הנך שוכב עם אבותיך וקם, א"ל, ודילמא וקם העם הזה וזנה. "מן הנביאים", דכתיב יחיו מתיך, א"ל, ודילמא מתים שהחיה יחזקאל. "מן הכתובים", דכתיב וחכך כיין הטוב הולך לדודי למישרים דובב שפתי ישנים, א"ל, ודילמא רחושי מרחשי שפתותייהו בעלמא וכרבי יוחנן דאמר כל מי שאומרים דבר הלכה משמו בבית המדרש שפתותיו דובבות בקבר, עד שאמר להם המקרא הזה למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם לתת להם, "לתת לכם" לא נאמר אלא - "להם", מכאן לתחיית המתים מן התורה. נבלתי יקומון, אותם שהיו מתנבלים בשבילי, זה נצלב, למה? על שמל את בנו, זה נשרף, למה? על ששמר את השבת, זה נהרג, למה? על שקרא בתורה. יחיו מתיך, אלו המתים שבארץ ישראל, נבלתי יקומון, אלו המתים שבחוצה לארץ, ועל ידי גלגול מחילות שהקב"ה עושה להם מחילות מחילות בקרקע. הקיצו ורננו שוכני עפר, א"ר אלעזר כל אדם שיש בו גסות הרוח אין עפרו ננער, שנאמר הקיצו ורננו שוכני עפר, "שוכני בעפר" לא נאמר, אלא "שוכני עפר", מי שנעשה שכן לעפר בחייו: כי טל אורות טלך, אמר רבי אלעזר עמי הארץ אינם חיים, שנאמר מתים בל יחיו רפאים בל יקומו יכול לכל? תלמוד לומר רפאים בל יקומו, זה המתרפא עצמו מד"ת, א"ל ר' יוחנן לא ניחא ליה למרייהו למימר הכי, אלא היכי מוקמת לה? א"ל במרפא עצמו לאלילים, א"ל רבי, מקרא אחר אני דורש כי טל אורות טלך, כל המשתמש בטל תורה - טל תורה מחייהו, וכל שאינו משתמש בטל תורה - אין טל תורה מחייהו, הוה קא חלשא דעתיה. אמר ליה רבי, מצאתי להם רפואה מן התורה ממקום אחר ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים וגו', וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה, והלא נאמר בו אש אוכלה הוא אל קנא הוא? אלא כל המשיא את בתו לתלמיד חכם, והעושה פרקמטיא לתלמיד חכם, והמהנה ת"ח מנכסיו, מעלה עליו הכתוב כאלו נדבק בשכינה: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק לג== |
| + | ===רמז תלח === |
| + | |
| + | והיו עמים משרפות סיד, מה סיד אין לו תקנה אלא שרפה וכו', (כתוב ביהושע ברמז י"ד ובשופטים ברמז מ"א). לפי שבעולם הזה הראה הקדוש ברוך הוא למשה אש בסנה, "אש" - אלו ישראל, שנאמר והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה, "הסנה" - אלו עובדי אלילים שנמשלו לקוצים, והנה הסנה בוער באש והסנה איננו אוכל, אין אשן של ישראל אוכלת העו"א, ואין עובדי אלילים מכבין שלהבת של ישראל, אבל לעתיד לבא אשן של ישראל אוכלת את העו"א, שנאמר והיו עמים משרפות וכו', (כתוב במלכים ברמז קע"ג): |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק מ== |
| + | === רמז תמג === |
| + | |
| + | כתיב האנוש מאלוה יצדק, וכי יש אדם צדיק מבוראו? אלא מעושהו יטהר גבר, (אלא) אמר הקדוש ברוך הוא בעז מנחם ישלם ה' פעלך, ומה אם בעז שדבר על לבה של רות דברים טובים, דברי נחומים - ניחמה, שנאמר ותאמר אמצא חן בעיני אדוני כי נחמתני, כשבא הקדוש ברוך הוא לנחם את ישראל, עאכ"ו. נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם, כתיב אהבת צדק ותשנא רשע, רבי עזריה בשם רבי יהודה ברבי סימון פתר קרא בישעיה, אמר ישעיה מטייל הייתי בבית תלמודי ואשמע את קול ה' אומר וגו', אמר שלחתי את "עמוס", והיו קורין אותו פסילוס, אמר רבי פנחס למה נקרא שמו עמוס? שהיה עמוס בלשונו, אמרו הניח הקדוש ברוך הוא את עולמו ולא השרה שכינתו אלא על הדין פסילוסא?! על הדין קטיע לישנא?! שלחתי את "מיכה" והיו מכין אותו על הלחי, כמד"א בשבט יכו על הלחי, מעתה את מי אשלח ומי ילך לנו? ואומר הנני שלחני, א"ל הקדוש ברוך הוא ישעיהו בני! טרחנים הם, סרבנים הם, מקבל אתה עליך ללקות ולהתבזות מהם? אמר לו על מנת כן גוי נתתי למכים, איני כדאי שאלך בשליחותך אצל בניך, א"ל הקדוש ברוך הוא ישעיה, אהבת צדק, אהבת לצדק את בני, ותשנא רשע, שנאת מלחייבם, על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך, מהו מחבריך, א"ל הקדוש ברוך הוא חייך שכל הנביאים מתנבאים נביא מפי נביא, שנאמר נחה רוח אליהו על אלישע, ורוח משה על שבעים זקנים, אבל אתה מתנבא מפי הגבורה, הה"ד רוח ה' אלהים עלי, ולא עוד אלא שכל הנביאים מתנבאים נבואות פשוטות אבל אתה מתנבא נבואות כפולות עורי עורי, התעוררי התעוררי, שוש אשיש, נחמו נחמו עמי. דבר אחר נחמו נחמו עמי, אמר הקדוש ברוך הוא למי צריך לנחם למי שמתה אשתו, לא לבעלה - כך נמשלה ציון במחשכים הושיבני כמתי עולם, לא אותי צריכים לנחם? נחמוני נחמוני עמי. כיוצא בו משל למה"ד? למי שנשבו שני בניו בחייו למי מנחמים, לאו לאביהם? כך בני יצאוני ואינם. כיוצא בו משל למה"ד? למי שנשרף ביתו למי מנחמים לבית או לבעל הבית - כך הקדוש ברוך הוא שרפו את ביתו, שנאמר וישרוף את בית ה'. כיוצא בו משל למה"ד? למי שנקצץ כרמו לא לבעל הכרם מנחמים? כך כי כרם ה' צבאות בית ישראל. ועוד משל למה"ד? לרועה שיש לו צאן ונכנס ארי וטרפן, למי מנחמים, לא לבעל הצאן - כך צאן אובדות היו עמי, אעפ"כ לכו ופייסו את כנסת ישראל, מיד מתכנסין כל הנביאים והולכים אצלה, והיא אומרת להם איך תנחמוני הבל ותשובותיכם נשאר מעל, א"ר אבא בר כהנא דבריכם צריכים מירוק, עד עכשיו אזני מלאות מן התוכחות שהוכחתם אותי ועכשיו אתם באים לנחמני? הלך "הושע" לנחמה, א"ל הקדוש ברוך הוא שלחני אצלך לנחמך, אמרה לו מה בידך? אמר לה אהיה כטל לישראל, אמרה, אתמול אמרת לי הכה אפרים שרשם יבש פרי בל יעשון, ועתה אתה אומר לי כך, לאיזה נאמין לראשונה או לשניה? הלך "יואל" לנחמה, א"ל הקדוש ברוך הוא שלחני אצלך לנחמך, א"ל מה בידך? א"ל והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס, א"ל, אתמול אמרת הילילו שכורים ובכו הילילו כל שותי יין על עסיס כי נכרת מפיכם, ועכשיו אתה אומר כן, לאיזה נאמין לראשונה או לשניה? הלך "עמוס" לנחמה, א"ל הקדוש ברוך הוא שלחני אליך לנחמך, א"ל מה בידך? א"ל ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת, א"ל, אתמול אמרת לי נפלה ולא תוסיף קום בתולת ישראל, ועכשיו אתה אומר לי כן לאיזה נאמין לראשונה או לשניה. הלך מיכה לנחמה א"ל הקדוש ברוך הוא, שלחני לנחמך, א"ל מה בידך, א"ל מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע, א"ל אתמול אמרת לי בפשע יעקב כל זאת ובחטאת בית ישראל ועכשו אתה אומר לי כן לאיזה נאמין לראשונה או לשניה, הלך נחום לנחמה, א"ל הקדוש ברוך הוא שלחני לנחמך, א"ל מה בידך, א"ל כי לא יוסיף לעבור בך בליעל, א"ל אתמול אמרת לי ממך יצא חושב על ה' רעה יועץ בליעל ועכשיו אתה אומר לי כן לאיזה נאמין לראשונה או לשניה, הלך חבקוק לנחמה, אמר לה הקדוש ברוך הוא שלחני לנחמך, א"ל מה בידך, א"ל יצאת לישע עמך לישע את משיחך, א"ל אתמול אמרת ה' שועתי ולא תשמע אזעק אליך חמס ולא תושיע ועכשו אתה אומר לי כן לאיזה נאמין לראשונה או לשניה, הלך צפניה לנחמה, א"ל הקדוש ברוך הוא שלחני לנחמך אמרה לו מה בידך אמר לה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות, א"ל אתמול אמרת לי יום חשך ואפלה ועכשו אתה אומר לי כן לאיזה נאמין כו'. הלך חגי לנחמה אמר לה הקדוש ברוך הוא שלחני לנחמך, א"ל מה בידך אמר לה עוד הזרע במגורה הגפן התאנה והרמון מן היום הזה אברך, א"ל אתמול אמרת לי זרעתם הרבה והבא מעט ועכשו אתה אומר לי כן לאיזה נאמין כו'. הלך זכריה לנחמה אמר לה הקדוש ברוך הוא שלחני לנחמך, א"ל מה בידך, א"ל קצף גדול אני קוצף על כל הגוים, א"ל אתמול אמרת לי קצף ה' על אבותיכם קצף ועכשו אתה אומר לי כן לאיזה נאמין כו'. הלך מלאכי לנחמה אמר לה הקדוש ברוך הוא שלחני לנחמך, א"ל מה בידך, אמר לה ואשרו אתכם כל הגוים כי תהיו לי אתם ארץ חפץ, א"ל אתמול אמרת אין לי חפץ בכם ועכשו את אומר לי כן לאיזה נאמין כו', א"ל הקדוש ברוך הוא לאברהם לך נחם את ירושלים שמא מקבלת ממך תנחומין, הלך אברהם ואמר לה קבלי ממני תנחומין, אמרה לו היאך אקבל ממך תנחומין שעשיתני כהר שנאמר בהר ה' יראה, הלך יצחק וא"ל קבלי ממני תנחומין א"ל היאך אקבל ממך תנחומין שיצא ממך עשו הרשע שעשאני שדה ובניו שרפוני באש. הלך יעקב וא"ל קבלי ממני תנחומין אמרה לו היאך אקבל ממך תנחומין ששמתני כלא הייתי אין זה כי אם בית אלהים, הלך משה ואמר לה קבלי ממני תנחומין, א"ל היאך אקבל ממך תנחומין שכתבת עלי קללות וגזירות קשות שנאמר מזי רעב ולחומי רשף, מיד הולכים כלם לפני הקדוש ברוך הוא ואומרים רבש"ע אינה מקבלת ממנו תנחומין שנאמר עניה סערה לא נחמה, א"ל הקדוש ברוך הוא אני ואתם נלך וננחמנה הוי נחמו נחמו עמי נחמוה נחמוה עמי אין ראוי לילך אלא אני בעצמי מפני שעברתי על מה שכתוב בתורתי לא תעבוד בבכור שורך ולישראל קראתי בני בכורי ישראל ואמרתי להם הביאו צואריכם בעול מלך בבל, כתבתי בתורתי לא תשנא את אחיך בלבבך ואנכי שנאתיה ע"כ גם עלי לפייסה, כתבתי בתורתי לא תסגיר עבד אל אדוניו ואני מסרתים לעובדי אלילים שנאמר אם לא כי צורם מכרם וה' הסגירם, כתבתי בתורתי לא תכלה פאת שדך ואני כליתי בם חמתי שנאמר כלה ה' את חמתו, כתבתי בתורתי שלם ישלם המבעיר את הבערה ואני הצתיה באש שנאמר ממרום שלח אש וגו', ואני עתיד לבנותה שנאמר ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב וגו', מיד ילך הקדוש ברוך הוא אצלה ויאמר בתי כל כעס זה למה, אומרת לפניו רבש"ע ולא בדין אכעוס שהגליתני בין האומות וקללתני קללות רעות ולקיתי עד שנעשו פני כשולי הקדירה ובכל זאת קדשתי את שמך הגדול. אומר לה הקדוש ברוך הוא כנגד זכיות שעשית חובות עליך שעברת על מה שכתוב בתורה כבד את אביך ואת אמך ואת כתיב בך אב ואם הקלו בך, כתיב שופך דם האדם וגו' וכתיב בך אנשי רכיל היו בך למען שפך דם, כתיב לא תרצח ולא תנאף וכתיב בך אלה וכחש ורצוח וגנוב ונאוף, אמרה לפניו רבש"ע כיון שהגליתני בין האומות בדין הוא שלא אשמור שבת ואקיים המצות שלך, א"ל בתי הגיע זמנך להגאל, מיד אומרת לפניו רבש"ע איני מתנחמת עד שתראנו באותן הרשעים שצערוני וחרפו את שמך, מיד אמר לה בתי חייך אני מביא אותם ונפרע מהם בפניך עד שאוכלים את בשרם שנאמר והאכלתי את מוניך את בשרם וכעסיס דמם ישכרון וידעו כל בשר כי אני ה' מושיעך וגואלך אביר יעקב, מיד אומרת מי יתנך כאח לי. כאיזה אח כקין להבל והלא הרגו, כישמעאל ליצחק והלא שנאו, כעשו ליעקב ג"כ שנאו, כאחי יוסף ליוסף ג"כ שנאוהו, אלא כיוסף לאחיו, אתה מוצא אחר כל הרעות שעשו לו, כתיב ועתה אל תיראו אנכי אכלכל אתכם ואת טפכם וינחם אותם וידבר על לבם, והלא דברים ק"ו ומה אם יוסף שדבר לאחיו דברים טובים דברי ניחומין. כשבא הקדוש ברוך הוא לנחם את ירושלים עאכ"ו. אתה מוצא כל מה שהכה ירמיה בא ישעיה ורפא, ירמיה אמר אין לה מנחם, בא ישעיה ורפא נחמו נחמו עמי וכו' (כתיב באיכה): |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק מג== |
| + | |
| + | === רמז תנב === |
| + | |
| + | אומר לצפון תני, תני רבי יוסי בשם רבי בנימין בר לוי לפי שבעולם הזה בזמן שרוח צפונית מנשבת אין רוח דרומית מנשבת, אבל לעתיד לבא אמר הקדוש ברוך הוא אני מביא רוח אגריסטוס בעולם שמשמשות בו שתי רוחות הה"ד אומר לצפון תני וגו'. הביאי בני מרחוק, אמר רב הונא אלו גליות שבבבל שדעתם מיושבת עליהם כבנים. ובנותי מקצה הארץ אלו גליות שבשאר ארצות שאין דעתם מיושבת כבנות. מצור עד קרטיגני מכירים את ישראל ואת אביהם שבשמים ומצור כלפי מערב וכו' אין מכירין, איתיביה ר' שימי לרב כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים, א"ל רב, שימי את דקרו ליה אלהא דאלהא. כל הנקרא בשמי ולכבודי, אמר רבה בר בר חנה עתידים צדיקים שיקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא וכו' (כתוב בירמיה ברמז נ"ג): דבר אחר וכי אפשר לו לאדם ליקרות בשמו של מקום, אלא נקרא המקום רחום שנאמר רחום וחנון ה' אף אתה הוי מרחם ועושה מתנת חנם, המקום נקרא צדיק שנאמר צדיק ה' בכל דרכיו אף אתה הוי צדיק נקרא חסיד שנאמר וחסיד בכל מעשיו אף אתה הוי חסיד, לכך נאמר כל הנקרא בשמי, ואומר כל אשר יקרא בשם ה' ימלט, ואומר כל פעל ה' למענהו: |
| + | |
| + | כל הגוים נקבצו יחדו ויאספו לאומים, דרש ר' חיננא בר פפא ואיתימא רבי שמלאי לעתיד לבא מביא הקדוש ברוך הוא ספר תורה ומניחה בחיקו ואומר כל מי שעוסק בתורה יבא ויטול שכרו, ומתקבצין ובאים כל אומות העולם בערבוביא שנאמר כל הגוים נקבצו יחדו, א"ל הקדוש ברוך הוא אל תכנסו לפני בערבוביא אלא תכנס כל אומה ואומה וסופריה שנאמר ויאספו לאומים ואין לאום אלא מלכות שנאמר ולאום מלאום יאמץ, ומי איכא ערבוביא קמי שמיא, אין כי היכי דלא ליערבוב אינהו ולישמעו מאי דאמר להו, נכנסה מלכות רביעית תחלה משום דחשיב דכתיב ותיכול כל ארעא ותדוקינה ותדושינה ואמר רבי יוחנן זו מלכות רביעית שטבעה יוצא בכל העולם כלו, ומנא לן דמאן דחשיב עייל ברישא דכתיב לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל, ואמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין דלאו אורח ארעא למיקם מלכא מאבראי, אמר הקדוש ברוך הוא במה עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה שווקים תקננו הרבה מרחצאות עשינו כסף וזהב הרבינו וכלם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיעסקו בתורה, אומר להם הקדוש ברוך הוא כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, שווקים להושיב בהם זונות, מרחצאות לעדן עצמכם, כסף וזהב שלי הוא שנאמר לי הכסף ולי הזהב, כלום יש בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה, מיד יצאו מלפניו בפחי נפש, נכנסת מלכות פרס אחריה דחשיבא אבתרה שנאמר וארו חיוה אחרי תנינה דמיה לדוב תני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלים ושותים כדוב ומגדלים שער כדוב ומסורבלים בשר כדוב ואין להם מנוחה כדוב, אומר להם הקדוש ברוך הוא במה עסקתם, א"ל כמה גשרים גשרנו, הרבה כרכים כבשנו, הרבה מלחמות עשינו, וכלם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיעסקו בתורה, אומר להם הקדוש ברוך הוא כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם, גשרים ליטול מהם מס, כרכים לעשות מהם אנגריא, מלחמות אני עשיתים שנאמר ה' איש מלחמה כלום יש בכם יגיד זאת וכו', וכי מאחר דעיילא מלכות רביעית ולא זכיא איהי מאי טעמא אתיא, סברי אינהו סתרי בית המקדש ואנן מיבנא בנינן, וכן כל אומה ואומה, ומאי שנא הני דלא קא חשיב משום דהנך משכה מלכותייהו עד דאתי משיחא, וכי מאחר דעיילי הני תרתי ולא זכיין למה להו לאחריני דעיילי, סברי אינהו אישתעבוד בישראל ואנן לא אישתעבדינן, אמרו לפניו רבש"ע כלום נתתה לנו ולא קבלנוה. ולא יהבה להו והא כתיב ה' מסיני בא וזרח משעיר למו, מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן אמר ר' יוחנן מלמד שחזר הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון שיקבלו את התורה ולא קבלוה עד שבאו ישראל וקבלוה, אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית דכתיב ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה עליהם ההר כגיגית ואמר אם מקבלים ישראל את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם א"ל הראשונות ישמיעונו שבע מצות שקבלתם היכן קיימתם, ומנא לן דלא קיימי כתיב עמד וימודד ארץ וכו' (כתוב בתרי עשר ברמז ס"ו). אומרים לפניו רבש"ע ישראל שקבלוה היאך קיימוה, אומר להם מעיד אני בישראל שקיימוה, א"ל רבש"ע כלום יש אב שמעיד על בנו דכתיב בני בכורי ישראל, א"ל שמים וארץ יעידו שקיימוה, אומרים לו רבש"ע שמים וארץ נוגעים בעדות הם דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה וגו', וכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה, א"ל הקדוש ברוך הוא מכם יבואו ויעידו בישראל שקיימוה, יבא נמרוד הרשע ויעיד באברהם שלא נחשד בעבודת אלילים, יבא לבן ויעיד ביעקב שלא נחשד על הגזל, תבא אשת פוטיפר ותעיד ביוסף שלא נחשד על העריות, יבא נבוכדנאצר ויעיד בחנניה וחבריו שלא השתחוו לצלם, יבא דריוש ויעיד על דניאל ששקד על התפלה, יבאו אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי ואליהוא בן ברכאל ויעידו בישראל שקיימו את התורה כלה, שנאמר יתנו עדיהם ויצדקו וישמעו ויאמרו אמת, א"ל רבש"ע תנה לנו מראש ונעשנה, א"ל שוטים שבעולם מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת, ואעפ"כ מצוה קלה יש לי וסוכה שמה לכו ועשו אותה, ומי מצית אמרת הכי והא אמר ר' יהושע בן לוי מאי דכתיב אשר אנכי מצוך היום לעשותם היום לעשותם ולמחר ליטול שכרן, אלא שאין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, ואמאי קרי לה מצוה קלה משום דלית בה חסרון כיס, מיד כל אחד ואחד הולך ועושה סוכה בראש גגו והקב"ה מקדיר עליהם את החמה כבתקופת תמוז, מיד כל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא שנאמר ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו, מקדיר והא אמרת אין הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו, משום דישראל נמי זמנין דמשכה תקופת תמוז עד החג דתשרי והוי להו צערא, והא אמר רבא מצטער פטור מן הסוכה, נהי דפטור בעוטי מי מבעטי, מיד הקדוש ברוך הוא יושב ומשחק עליהם שנאמר יושב בשמים ישחק ה' ילעג למו, ואמר ר' יצחק אין לו להקב"ה שחוק בעולמו אלא אותו היום בלבד, ואיכא דמתני להא דרבי יצחק אהא דתניא רבי יוסי אומר לעתיד לבא באים כל אומות העולם ומתגיירין, ומי מקבלינן מינייהו והא תניא אין מקבלין גרים לימות המשיח כיוצא בו לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה, אלא שנעשים גרים גרורים ומניחין תפילין בראשיהם ובזרועותיהם וציצית בבגדיהם ומזוזה בפתחיהם, וכיון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להם על מה באתם, א"ל על ה' ועל משיחו שנאמר למה רגשו גוים וגו' יתיצבו מלכי ארץ וגו', מיד כל אחד ואחד מנתק מצותיו והולך שנאמר ננתקה את מוסרותימו וגו', והקב"ה יושב ומשחק עליהם שנאמר יושב בשמים ישחק וגו', אמר רבי יצחק אין לו להקב"ה בעולמו אלא אותו היום בלבד, איני והא אמר ר' יהודה אמר רב י"ב שעות הוי היום שלש שעות ראשונות יושב הקדוש ברוך הוא ועוסק בתורה, שנית דן את כל העולם כלו, כיון שרואה שנתחייב העולם כליה עומד מכסא דין ויושב על כסא רחמים, שלישית יושב וזן את כל העולם כלו מקרני ראמים ועד ביצי כנים, רביעית משחק עם לויתן שנאמר לויתן זה יצרת לשחק בו, אמר רב נחמן בר יצחק עם בריותיו משחק, על בריותיו אינו משחק אלא אותו היום בלבד, א"ל רב אחא מגדלאה לרב נחמן בר יצחק מכי חרוב מקדשא אין שחוק לפני הקדוש ברוך הוא שנאמר החשיתי מעולם, ברביעית מאי קא עביד, יושב ומלמד תינוקות של בית רבן תורה שנאמר את מי יורה דעה ואת מי יבין שמועה וגו', למי יורה דעה ולמי יבין שמועה, לגמולי מחלב ולעתיקי משדים, ומעקרא מאן הוי גמיר, להו, איבעית אימא מטטרון ואיבעית אימא הקדוש ברוך הוא והא והא עביד, ובלילא מאי קא עביד איבעית אימא מעין יממא ואיבעית אימא רוכב על כרוב קל שלו ושט בי"ח אלפים עולמות שברא שנאמר רכב אלהים רבותים אלפי שנאן אל תקרי שנאן אלא שאינן, ואי בעית אימא יושב ושומע שירה מפי החיות שנאמר יומם יצוה ה' חסדו ובלילה שירה עמי: יתנו עדיהם ויצדקו, אמר רבי יהושע בן לוי כל מצות שישראל עושים בעולם הזה באות ומעידות להם לעולם הבא שנאמר יתנו עדיהם ויצדקו אלו ישראל, וישמעו ויאמרו אמת אלו אומות העולם. אתם עדי נאם ה' ואני אל מלמד כשיחדש הקדוש ברוך הוא את עולמו עומד בעצמו ומסדר סדרן של חסידים, סדרן של ענוים. סדרן של מלכים. סדרן של נביאים. סדרן של חזנים. סדרן של פרנסי הדור, סדר של כל דור ודור, ומוריד חנוך בן ירד ששמו מטטרון ואת ארבע חיות מתחת גלגלי מרכבה ומעמיד את כסאו לצד אחד ומעלה את קרח וכל עדתו משאול ומביא לפני כל באי עולם ואומר להם כלום ראיתם אל אחר מבלעדי בשמים ממעל ועל הארץ מתחת או בארבע רוחות העולם והעידו בי ותאמרו אמת, משיבים כלם שפה אחת בפני כל באי עולם לא ראינו כמוך בעולם אלוה בשמים ממעל או על הארץ מתחת אין מלך כמוך ואין צור בלתך: אתם עדי נאם ה' ואני אל כל מי ששומר את השבת מעלין עליו כאלו מעיד לפני מי שאמר והיה העולם שברא עולמו לששה ונח בשביעי שנאמר וינח ביום השביעי: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק מט== |
| + | |
| + | ===רמז תסט === |
| + | |
| + | לאמר לאסורים צאו עומד ומסיח במלך המשיח כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וגו' ואצרך, ועד עכשו הוא עתיד להבראות, מהו ואצרך אמרו רבותינו אין סוף ליסורים שהוא מתיסר בכל דור ודור לפי עונות הדור, אמר הקדוש ברוך הוא באותה שעה אני בורא אותו בריה חדשה ואינו מתיסר עוד ואצרך ואתנך. מהו לאמר לאסורים צאו, שלש גליות נעשו בעשרת השבטים אחת גלתה לסמבטיון, ואחת גלתה לפנים מסמבטיון, וכשם שיש מארץ ישראל לסמבטיון כך יש מסמבטיון לשם, ואחת גלתה לרכיבה של רבלתה ונבלעה שם, לאמר לאסורים צאו לאלו שנתונים בסמבטיון, ולאשר בחשך הגלו לאלו שנתונים לפנים מסמבטיון, ולאלו שנבלעו ברבלתה הקדוש ברוך הוא עושה להם מחילים מחילים מלמטה והם הולכים בהם עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים והקב"ה עומד עליו והוא נבקע והם עולים מתוכו כמ"ש זכריה ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים מחציו מזרחה וימה, הה"ד ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה גולה וסורה ואלה מי גדל הן אני נשארתי לבדי אלה איפה הם, ואלו גליות אינם לבד, אלא כל מקום שיש שם ישראל מתכנסין ובאים, הנה אלה מצפון ומים אלו שנתונים במקומות רחוקים באספמיא, ואלו מארץ סינים אלו בני יונדב בן רכב, ומי שהוא מהלך בדרך הוא רעב וצמא והם אינם כן אלא לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש, ולא עוד אלא שהקב"ה משפיל לפניהם את ההרים ועושה אותם דרכים לפניהם, וכן כל מקום שהוא עמוק מגביהו לפניהם ועושה אותם מישור דכתיב ושמתי כל הרי לדרך ומסלותי ירומון, וכיון שהם מתכנסים ובאים הקדוש ברוך הוא אומר לשמים וארץ מה אתם עומדים כשהיתה כנסת ישראל אבלה נתאבלתם עמה דכתיב אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם, ועכשו שבאת השמחה, שישו ושמחו עמה שנאמר רנו שמים וגילי ארץ פצחו הרים רנה. מנא הא מילתא דאמרי רבנן השכם ואכול בקיץ מפני החמה ובחורף מפני הצנה, והיינו דאמרי אנשי שתין רהוטי רהוט ולא מטו לגברא דמצפרא כרך, דכתיב לא ירעבו ולא יצמאו ולא יכם שרב ושמש, א"ל את אמרת מהכא ואנא אמינא מהכא ועבדתם את ה' אלהיכם זו ק"ש, וברך את לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים שחרית והדר והסירותי מחלה מקרבך. ותניא מחלה זו מרה ולמה נקרא שמה מחלה שפ"ג חלאים יש בה כמנין מחלה וכלם פת במלח וקיתון של מים שחרית מבטלתן. לא ירעבו זה המן וכו' (כתוב בתרי עשר ברמז תקע"ט). כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם, אמר רבי אלעזר כל פרנס שמנהיג את הצבור בנחת זוכה ומנהיגם לעוה"ב שנאמר כי מרחמם ינהגם ועל מבועי מים ינהלם: |
| + | |
| + | ותאמר ציון עזבני ה'. מה כתיב למעלה מן הענין פרשת מלך המשיח כה אמר ה' בעת רצון עניתיך וגו' לאמר לאסורים צאו וגו' לא ירעבו ולא יצמאו וגו' הנה אלה מרחוק יבואו וגו' רנו שמים וגילי ארץ וגו' כי נחם ה' עמו וענייו ירחם, ואחר כך ותאמר ציון עזבני ה', לא היה צריך לומר אלא ותאמר ציון ואחר כך פרשת מלך המשיח, אלא כיון שראתה ציון שגליות מתכנסים וכל ישראל והשמים והארץ שמחים והיא אינה נזכרת התחילה אומרת ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני, אמר ליה יש כלה בלא חופה שאי סביב עיניך וראי וגו': |
| + | |
| + | ===רמז תעא === |
| + | |
| + | אמר רבי אבהו שני דברים שאלו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא ואמרו להם הנביאים לא שאלתם כהוגן, ויבא כגשם לנו וכמלקוש יורה ארץ, אמרו להם הנביאים לא שאלתם כראוי הגשם הזה יוצאי דרכים מצירים בו טחי גגות מצירים בו דורכי גתות וגרנות מצירים בו, אלא אם בקשתם לשאול אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה. ועוד שאלו שימני כחותם על לבך, אמרו להם הנביאים לא שאלתם כראוי הלב פעמים מגולה פעמים מכוסה אלא אם בקשתם לשאול והיית עטרת תפארת ביד ה' וצניף מלוכה בכף אלהיך, רבי סימון בשם רבי יוחנן אמר הקדוש ברוך הוא לא אתם ולא נביאיכם שאלתם כראוי אלא אם בקשתם לשאול הן על כפים חקותיך כשם שאי אפשר לו לאדם לשכוח כפות ידיו כך גם אלה תשכחנה ואנכי לא אשכחך, דבר אחר ואנכי לא אשכחך דכתיב אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, וכך א"ל לדניאל ואתה לך לקץ ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין, שכל זמן שישראל משועבדים הימין משועבדת דכתיב עמו אנכי בצרה וכתיב השיב אחור ימינו מפני אויב, אמר דוד לפני הקדוש ברוך הוא מה אתה סבור שאין דוחק לפניך לקרב את הקץ, בשבילנו אין דוחק אלא בשביל ימינך עשה למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני, קומה ה' אל נשא ידך, אמר הקדוש ברוך הוא וכך אני עושה כי אשא אל שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעולם, אמרו ישראל כשתגאל אותנו משעבודן של מלכיות ותושיע את ימינך עלינו לומר לך שירים וזמרים על הפלאים שאתה עושה לנו ועל הישועות שאתה עושה לימינך מזמור שירו לה' שיר חדש כי נפלאות עשה הושיעה לו ימינו וזרוע קדשו, הוי אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני: |
| + | |
| + | ==ישעיהו נב== |
| + | |
| + | ===רמז תעה=== |
| + | |
| + | התנערי מעפר (כתוב ברמז תכ"ט), חנם נמכרתם (כתוב בירמיה ברמז ר"ע וביחזקאל ברמז שס"ח). ועתה מה לי פה נאם ה' כי לקח עמי חנם (כתוב ברמז תכ"ה). מה נאוו על ההרים רגלי מבשר, הרואה הר בחלום ישכים ויאמר מה נאוו על ההרים קודם שיקדמנו פסוק אחר על ההרים אשא בכי ונהי, בשעה שהקב"ה גואל את ישראל שלשה ימים קודם שיבא משיח בא אליהו ועומד על הרי ישראל ובוכה ומספיד עליהם וא"ל הרי א"י עד מתי אתם עומדים בארץ ציה ושממה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו, ואחר כך א"ל בא שלום לעולם בא שלום לעולם שנאמר מה נאוו על ההרים רגלי מבשר משמיע שלום, כיון ששמעו רשעים הם שמחים ואומרים זה לזה בא שלום לנו, ביום שני בא ועומד על הרי ישראל ואומר באה טובה לעולם באה טובה לעולם שנאמר מבשר טוב, ביום שלישי בא ועומד על הרי ישראל ואומר באת ישועה לעולם באת ישועה לעולם שנאמר משמיע ישועה, וכיון שהוא רואה את הרשעים שהם אומרים כך אומר לציון מלך אלהיך. קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו, א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן מכאן לתחיית המתים מן התורה רננו לא נאמר אלא ירננו, וא"ר חייא בר א"ר יוחנן עתידים כל הנביאים כולם לומר שירה בקול אחד שנאמר קול צופיך נשאו קול יחדו ירננו, כי עין בעין יראו (כתוב ברמז תכ"ה), חשף ה' את זרוע קדשו (כתוב ברמז ל"ג): |
| + | |
| + | ===רמז תעו=== |
| + | |
| + | כי לא בחפזון תצאו, לפי שנאמר בגאולת מצרים ואכלתם אותו בחפזון זה חפזון מצרים, ר' יהושע בן קרחה אומר זה חפזון ישראל, אבא חנן משום ר"א אומר זה חפזון שכינה ואף על פי שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים, יכול אף לע"ל כן יהיה בחפזון, ת"ל כי לא בחפזון תצאו: |
| + | |
| + | הנה ישכיל עבדי, זה מלך המשיח, ירום ונשא וגבה מאד ירום מן אברהם שכתוב בו הרמותי ידי אל ה', ונשא ממשה שכתוב בו כי תאמר אלי שאהו בחיקך, וגבה ממלאכי השרת שנאמר בהם וגביהם וגובה להם, וכה"א מי אתה הר הגדול וגו' שהוא גדול מן האבות: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק נג== |
| + | |
| + | ===רמז תעו === |
| + | |
| + | הוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו מוסר שלומנו עליו ובחבורתו נרפא לנו, רב הונא בשם רבי אחא לשלשה חלקים נתחלקו היסורין, אחד לדורות ולאבות, ואחד לדורו של המרה, ואחד למלך המשיח ואומר ואני נסכתי מלכי השתיתיו כד"א ויסע וגו' הארג (עם) ואת המסכת, מסכתיו, כמד"א וסוך לא סכתי. משכתיו מן היסורין, אמרין למלך המשיח היכן את מבקש לדור אמר אוף דא צריכא שאיל על ציון הר קדשי, כשם שחייבין על מחיצתו והוא בנוי כך הם חייבין על מחיצתו והוא חרב: |
| + | |
| + | וה' חפץ דכאו, אמר רבה בר רב הונא מי שהקב"ה חפץ בו מדכאו ביסורין שנאמר וה' חפץ דכאו החלי, יכול אפילו לא קבלן מאהבה, ת"ל אם תשים אשם נפשו מה אשם מדעת אף יסורין מדעת, ואם קבלן עליו מאהבה מה שכרו יראה זרע יאריך ימים, ולא עוד אלא שלמודו מתקיים בידו שנאמר וחפץ ה' בידו יצלח (כתוב ברמז תמ"ב): לכן אחלק לו ברבים ואת עצומים יחלק שלל, דרש ר' שמלאי מפני מה נתאוה משה ליכנס לארץ וכי לאכול מפריה הוא צריך או לשבוע מטובה, אלא כך אמר משה הרבה מצות נצטוו ישראל ואין מתקיימות אלא בארץ אכנס אני כדי שיתקיימו כלם על ידי, א"ל הקדוש ברוך הוא כלום אתה מבקש אלא ליטול שכר מעלה אני עליך כאלו עשיתם שנאמר לכן אחלק לו ברבים, יכול כאחרונים ולא כראשונים, ת"ל ואת עצומים יחלק שלל כאברהם יצחק ויעקב שהם עצומים בתורה ובמצות. תחת אשר הערה למות נפשו שמסר עצמו למיתה שנאמר ואם אין מחני נא וגו'. ואת פושעים נמנה שנמנה ממתי מדבר. והוא חטא רבים נשא שכפר על מעשה העגל. ולפושעים יפגיע שבקש רחמים על פושעי ישראל שיחזרו בתשובה, ואין פגיעה אלא תפלה שנאמר ואתה אל תתפלל בעד העם הזה ואל תפגע בי. דבר אחר לכן אחלק לו ברבים שעתיד משה ליכנס בראש כל חבורה וחבורה, בראש חבורה של בעלי מקרא, בראש חבורה של בעלי משנה, בראש חבורה של בעלי גמרא, וליטול עם כל אחד ואחד שכר, וכה"א ויתא ראשי עם: |
| | | |
| ==ישעיהו פרק נד== | | ==ישעיהו פרק נד== |
− |
| |
| ===רמז תעט=== | | ===רמז תעט=== |
| | | |
שורה 35: |
שורה 150: |
| | | |
| מי גר אתך עליך יפול, ת"ר אין מקבלים גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה אלא שנעשו גרים גרורים, אמר רבי אלעזר מאי קראה מי גר אתך עליך יפול, גר אתך בעניותך יפול בעשירותך: | | מי גר אתך עליך יפול, ת"ר אין מקבלים גרים לימות המשיח, כיוצא בו לא קבלו גרים בימי דוד ושלמה אלא שנעשו גרים גרורים, אמר רבי אלעזר מאי קראה מי גר אתך עליך יפול, גר אתך בעניותך יפול בעשירותך: |
| + | |
| + | ===רמז תט === |
| + | |
| + | ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער אמר רבי זירא אמר רבה בר ירמיהו דור שבן דוד בא קטיגוריא בא בת"ח, כי אמריתיה קמיה דשמואל א"ל צירוף אחר צירוף שנאמר ועוד בה עשיריה ושבה והיתה לבער |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק ח== |
| + | ===רמז תי=== |
| + | |
| + | ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה, וכבר היו ר' גמליאל ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא מהלכים בדרך ושמעו קול המונה של כרך גדול מפניליאוס במאה ועשרים מיל, התחילו הם בוכין ורבי עקיבא משחק, א"ל עקיבא למה אתה משחק, אמר להם ומפני מה אתם בוכים, א"ל ולא נבכה על מקום שעו"א הללו משתחוים לאלילים ומקטרים לעצבים ויושבים בשלוה ובהשקט ואנו רואים מקום רגלי אלהינו נשרף באש ולא נבכה, א"ל ולכך אני משחק אם כן למכעיסיו לעושי רצונו עאכ"ו, כיון שהגיעו לצופים קרעו בגדיהם, הגיעו לירושלים ראו שועל יוצא מבית קדש הקדשים התחילו הם בוכים ורבי עקיבא משחק, א"ל עקיבא למה אתה משחק, א"ל ומפני מה אתם בוכים, אמרו לו אפשר מקום שכתוב בן והזר הקרב יומת נתקיים בו לעינינו על הר ציון ששמם שועלים הלכו בו, א"ל ולכך אני משחק שנאמר ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת זכריה וגו' וכי מה ענין אוריה אצל זכריה והלא אוריה במקדש ראשון היה וזכריה במקדש שני, אלא תלה הכתוב נבואתו של זכריה בנבואתו של אוריה, בנבואתו של אוריה כתיב לכן בגללכם ציון שדה תחרש, ובנבואתו של זכריה כתיב עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים וגו', ואחרי שנתקיימה נבואתו של אוריה שמח ומובטח אני שתתקיים גם נבואתו של זכריהו, ובלשון הזה א"ל עקיבא נחמתנו יען כי מאס העם הזה את מי השלוח וגו', א"ר יוסף אלמלא תרגומו דהאי קרא לא הוה ידענא מאי קאמר כו' (כתוב במלכים ברמז רנ"ז ובירמיה רמז רפ"ה): |
| + | |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק כד== |
| + | |
| + | ===רמז תכו=== |
| + | |
| + | רבי שמעון בן יוחאי אומר מנין שאף לעתיד לבא חולק כבוד לזקנים, שנאמר ונגד זקניו כבוד, נגד מלכיו, נגד נביאיו לא נאמר, אלא ונגד זקניו, וכן אתה מוצא שהקב"ה מצטער על זקן אחד כנגד כל ישראל, שנאמר קצפתי על עמי חללתי את נחלתי, יכול (מחוללין) על הכל? ת"ל על זקן הכבדת עולך, והלא דברים קל וחומר אם מי שאמר והיה העולם עתיד לחלוק כבוד לזקנים, על אחת כמה וכמה שבשר ודם צריך לחלוק כבוד לזקנים, וללמדך שאין אדם יושב בישיבה של מטה אא"כ גם יושב בישיבה של מעלה, ועוד שהבריות מרננין אחריו ואומרין איש פלוני כשר וחסיד ונאה להיות חכם: |
| + | |
| + | ===רמז תכז === |
| + | |
| + | רבי ראובן בשם רבי חנינא אמר עתיד הקדוש ברוך הוא לבנות לו, ישיבה של זקנים משלו, הה"ד כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד, אמר שלמה חמיתיה מצומצם ביניהם, הדא הוא דכתיב נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. ועתיד הקדוש ברוך הוא להיות ראש חולה לצדיקים, שנאמר שיתו לבכם לחילה. והם עולים ומראים עליו באצבע, שנאמר כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו על מות, בזריזות כאלין עולימתא, כד"א בתוך עלמות תופפות. ד"א "על מות" תרגם עקילס - איתנסיאה, עולם שאין בו מיתה. ד"א "על מות" עולמות בשני עולמות ינהגנו בעוה"ז ולעוה"ב: |
| + | |
| + | ==ישעיהו פרק כה== |
| + | |
| + | ==רמז תכז== |
| + | |
| + | בלע המות לנצח, עולא רמי, כתיב בלע המות לנצח, וכתיב והנער בן מאה שנה ימות? לא קשיא, הא בישראל הא בעובדי אלילים, ועובדי אלילים מאי בעו התם? לאכרים ולכורמים וליוגבים, דכתיב ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכורמיכם. כי ה' דבר, והיכן דבר? אני אמית ואחיה כו', (בשופטים ברמז מ"ג): |
| | | |
| ==ישעיהו פרק נה== | | ==ישעיהו פרק נה== |
שורה 197: |
שורה 338: |
| ==ישעיהו פרק סה== | | ==ישעיהו פרק סה== |
| | | |
− | ==רמז תקט== | + | ===רמז תקט=== |
| | | |
| [סה, כ] לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל: | | [סה, כ] לא יהיה משם עוד עול ימים וזקן אשר לא ימלא את ימיו כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל: |
שורה 276: |
שורה 417: |
| | | |
| [[Category:מקורות]] | | [[Category:מקורות]] |
| + | [[Category:מדרשים]] |