הצגת המקור של הדף "טעימה מהגאולה בזמן הגלות"

{{ערך_קצר}}

על-פי מנהג ישראל – תורה, נהגו לטעום בערב שבת ממאכלי השבת. על-פי דברי הגמרא כי "שית אלפי שני הוי עלמא וחד חרוב" (ע"ע), הרי שהאלף השביעי (ע"ע) הוא בחינת שבת. בחשבון זה יוצא, שבדורות האחרונים נמצאים כבר בערב שבת אחרי חצות (החל משנת ת"ק לפי כמה דעות, ובפרט משנת תש"נ), ואם כן אז צריכה להיות הטעימה מענייני הגאולה.

כמה דוגמאות שעליהם נאמר שהן 'טעמיה' מענייני הגאולה כבר בזמן הגלות:

גילוי פנימיות התורה לא רק ליחידי סגולה אלא באופן של "יפוצו מעיינותיך חוצה" (ע"ע). פנימיות התורה שייכת באופן כללי לגאולה, וכמו שכתב רש"י על הפסוק (שיר-השירים א, ב) "ישקני מנשיקות פיהו" – "טעמי תורה שיתגלו לעתיד", מכל מקום החל כבר כעת גילוי פנימיות התורה, באופן של טעימה.

ניסים ונפלאות במיוחד בקשר עם שנת תש"נ (תהי' שנת ניסים), שניסים אלו הם מעין ובדוגמת ניסי הגאולה, כמעין טעימה מהניסים שיהיו בה.

חודש תמוז כחודש הגאולה על אף שבמשך הדורות היה ניכר בחודש תמוז היותו חודש שבו י"ז בתמוז ותחילת שלשת השבועות, בהתקרבנו לגאולה, וכטעימה מהגילוי שיהיה לעתיד לבוא, התגלה בחודש תמוז היותו חודש גאולה על-ידי גאולת אדמו"ר הריי"צ.

[[Category:ערכים קצרים]]