הצגת המקור של הדף "בעל שם טוב"

בפסוק לך לך מארצך וגו'. ביאר [מורי הבעש"ט ז"ל] סוד אות א"ב ומנצפ"ך, שירוד האות אחד מהחיות וכו' ומלובש במנצפ"ך שהוא דינין וצריך להעלותן, ואות ל' הוא כו', ואות ך' הוא סוף מנצפ"ך וכו' וזהו ענין תחיית המתים ומשיח הוא סוד הדעת, והוא סוד עולם הבא, והנה על ידי מעשי האדם הממשיך על עצמו בעולם הזה על ידי בינה שלו, שמבין לעשות כל מעשיו בבינה ודעת וכו', ודברי פי חכם חן.
(בעש"ט על התורה, לך לך, מתולדות יעקב יוסף בסופו ד"ה בש"ס חשיב)

----

שמעתי ממורי, כי ענין גלות מצרים היה שחסר מהם הדעת שידעו להכריע שיש בורא אחד, המחדש בטובו תמיד מעשה בראשית, עד שבא משה, ועל ידי הנסים שעשה נתפרסם בעולם שיש בורא אחד המחדש תמיד, אמנם בחינת דעת זה שנתגלה ביציאת מצרים היה דעת דנוקבא, אך דעת דדכורא יתגלה לעתיד בימות המשיח, והיינו שיהיו עיניך רואות את מוריך (ישעיה ל, כ) שיראו אותיות התורה והתפלה שלומדים ומתפללים לנגד עיניהם שהם עולמות מצוחצחות כו'. וזהו שאמרו חז"ל עין רואה ואוזן שומעת וכו' (אבות ב, א). 

וזהו שאמר בעל הגדה אמר רבי אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות (ברכות יב, ב) ר"ל שיוכל לפרסם חידוש העולמות שנקרא יציאת מצרים בלילות, שאין אורות ועולמות עליונים נראים, כי חושך הקליפות הנקרא לילות גורם זה שאי אפשר שתאמר יציאת מצרים שהוא פרסום חידוש העולמות, עד שדרשה בן זומא וכו', כי סגולת הדרשה לשבר הקליפות, ואז היה יכול להראות פרסום יציאת מצרים, מה שאי אפשר להראות כי אם לעתיד יהיה נראה עין בעין, וזהו שאמרו חכמים כי תכלית זה יהיה לימות המשיח וכו', ודברי פי חכם חן:
(בעש"ט על התורה, שמות, מתולדות יעקב יוסף, סוף פרשת וישלח)

----

 בעת שהצדיק רבי גרשון מקיטוב, שהה בארץ הקודש, שלח אליו גיסו הבעל-שם-טוב הקדוש, אגרת נפלאה ובה תיאור מרתק על מה שראה ושמע בעת שעשה עליית נשמה באותו ראש השנה. האגרת נשלחה על ידי התלמיד הנאמן הרב הקדוש רבי יעקב יוסף הכהן מפולנאה, שביקש גם הוא לעלות ולחונן את עפר עיר הקודש ירושלים, אך מחמת עיכובים התבטלה הנסיעה והאגרת נותרה בידו.

וזה דבר ולשון האגרת:

- לכבוד אהובי גיסי חביבי וידידי כנפשי ולבבי ה"ה הרבני המופלא החסיד המפורסם בתורה וביראה כבוד מורנו ורבנו הרב רבי אברהם גרשון נרו-יאיר, ולאשתו הצנועה מרת בלומא עם כל יוצאי חלציהם, כולם יעמדו על הברכה של חיים אמן סלה.

בראש השנה שנת תק"ז עשיתי השבעת עליית הנשמה כידוע לך, וראיתי דברים נפלאים במראה מה שלא ראיתי עד הנה מיום עומדי על דעתי, ואשר ראיתי ולמדתי בעלותי לשם בלתי אפשרי לספר ולדבר אפילו פה אל פה. אך בחזרתי לגן-עדן התחתון ראיתי כמה נשמות החיים והמתים הידועים לי ושאינם ידועים לי, בלי שיעור ומספר, ברצוא ושוב, לעלות מעולם לעולם דרך העמוד הידוע ליודעי חן, בשמחה רבה וגדולה, אשר ילאה הפה לספר יכבד אוזן הגשמי לשמוע, וגם רשעים רבים חזרו בתשובה ונמחל להם עוונותיהם באשר שהיה עת רצון גדול שגם בעיני יפלא מאוד שכמה וכמה נתקבלו בתשובה שגם אתה ידעת אותם, והיתה ביניהם גם כן שמחה רבה עד מאוד ועלו גם כן בעליות הנ"ל. וכולם כאחד בקשו ממני והפצירו בי עד בוש, באומרם, לרום מעלת כבוד תורתך חנוך ה' בבינה יתירה להשיג ולדעת מענינים האלה. עמנו תעלה להיות לנו לעזר ולסעד. ומחמת השמחה הגדולה שראיתי ביניהם אמרתי לעלות עמהם.

וראיתי במראה כי הס"מ עלה לקטרג בשמחה גדולה אשר לא היתה כמותה, ופעל פעולותיו גזרות שמד על כמה נפשות שיהרגו במיתות משונות, ואחזתני פלצות ומסרתי ממש נפשי. ובקשתי ממורי ורבי שלי שילך עמי, כי סכנה גדולה לילך ולעלות לעולמות העליונים, כי מיום עמדי על דעתי לא עליתי בעליות גדולות כמוהו.

ועליתי מדרגה אחר מדרגה, עד שנכנסתי להיכל משיח, ששם לומד משיח תורה עם כל התנאים והצדיקים וגם עם שבעה רועים. ושם ראיתי שמחה גדולה עד מאוד ואיני יודע לשמחה זו מה היא עושה. והייתי סבור שהשמחה הזאת חס ושלום על פטירתי מעולם הזה, והודיעו לי אחר כך שאיני נפטר עדיין כי הנאה להם למעלה כשאני מייחד יחודים למטה על ידי תורותיהם הקדושות, אבל מהות השמחה איני יודע עד היום הזה.

ושאלתי את פי משיח אימתי קאתי מר? והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך בעולם, ויפוצו מעינותיך חוצה, מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך ואז ייכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.

ותמהתי על זה, והיה לי צער גדול באריכות הזמן כל כך מתי זה אפשר להיות.

אך ממה שלמדתי שם שלושה דברים סגולות, ושלושה שמות הקדושים והם בנקל ללמוד ולפרש, ונתקררה דעתי, וחשבתי שאפשר ועל ידי זה יוכלו גם כן אנשי גילי לבא למדרגה ובחינה כמותי, דהיינו בהיותם יכולים להעלות נשמות וילמדו וישובו כמו אני, ולא נתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת ובקשתי עבורך ללמד אותך ולא הורשיתי כלל ומושבע ועומד על זה...

(כתר שם טוב; בן פורת יוסף ד' ק"ו ט"ו; רשפי אש השלם, ד' א' ע"ב;)

----

ראה עוד כאן: http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/2/370
[[Category:מקורות]]