הצגת המקור של הדף "שור הבר"

לעתיד לבוא עתיד הקדוש-ברוך-הוא לעשות סעודה בה ייאכל מבשרם של שור הבר והלוויתן:

שור הבר (המכונה גם: &#39;בהמות&#39;) הוא שור עצום בגודלו, שחי וקיים כיום ומזומן לתפקידו. וכאשר יתגלה מלך המשיח הוא עתיד לעשות קרב (המכונה &#39;קינגיא&#39;) עם הלויתן ושניהם הורגים זה את זה, וכך יוכשר לאכילה בסעודה שעתיד ה&#39; לעשות לעתיד.

מספר ביאורים נאמרו בעניין שור זה: האם הוא חיה גשמית כפשוטו, או שמדובר על דרך הסוד, ועניינים רוחניים נעלים טמונים בכך.

בערך זה מתבאר בעיקר עניין שור הבר, לביאור עניין הלויתן עיין בערך [[לויתן]], לביאור עניין המלחמה שבהם עיין ערך [[מלחמת שור הבר והלויתן]], לביאור עניין הסעודה שעושים מבשרם עיין ערך [[סעודת הצדיקים לעתיד לבוא]].


== המקור ==

בספר איוב<ref>איוב מ, טו. </ref> נאמר "הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך חציר כבקר יאכל הנה נא כחו במותניו ואונו בשרירי בטנו יחפץ זנבו כמו ארז גידי פחדיו ישרגו עצמיו אפיקי נחשה גרמיו כמטיל ברזל הוא ראשית דרכי א-ל העשו יגש חרבו כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם".

כלומר, ישנה בהמה גדולה ביותר שיצר ה&#39;<ref>ראה ברש"י שם: בול הרים: אלף הרים נושאין לו יבול כל יום . . יבטח: למשך כל הירדן לתוך פיו.</ref>. ומבואר במדרש שהוא שור הבר שנברא לסעודה בימות המשיח<ref>ראה לקמן במקורות.</ref>.

ובספר תהילים נאמר "כי לי כל חייתו יער בהמות בהררי אלף<ref>נ, י.</ref>". ורש"י מפרש הפסוק על שור הבר<ref>רש"י שם:
בהמות בהררי אלף הוא (שור) שהוא רועה אלף הרים ליום וכל יום ויום הם צומחים י"מ אלף הרים או אלף פרסאות או שם אלף פרים וי"מ שהוא כמו שגר אלפיך כלומר הרים מלאים בקר בעבור שהזכיר לא אקח מביתך פר".
</ref>.


== תכונותיו ==

במדרש על פסוק זה מובא, ששור הבר כה גדול עד שאין איש יכול להאכילו, שהוא רבוץ על אלף הרים, ורועה באלף הרים בכל יום, או שאלף הרים מגדלים בהמות עבורו, והוא אוכלם. ושותה מן הירדן כל מה מה שנובע ממנו למשך ששה חודשים או שנים-עשר חודשים בלגימה אחת. ושותה מנהר היוצא מגן עדן<ref>מדרש רבה, פנחס, סימן חי:
בהמה בראתי בעולמי ואין אדם יכול לעמוד במזונותיה ואיזו זו "בהמות בהררי אלף", רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבותינו. רבי יוחנן אמר בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים היא רועה בכל יום שנאמר "כי בול הרים ישאו לו", רבי שמעון בן לקיש אמר בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלים לה כל מיני מאכל לצדיקים לעתיד לבוא שנאמר "והיה השרון לנוה צאן ועמק עכור לרבץ בקר לעמי אשר דרשוני", ורבותינו אומרים בהמה אחת היא רבוצה על אלף הרים ואלף הרים מגדלים לה בהמות בכל יום והיא אוכלת מה טעם "כי בול הרים ישאו לו וכל חית השדה ישחקו שם" אפשר שיש בהמה אוכלת בהמה? אמר ר&#39; תנחומא גדולים מעשה אלוהינו מה רבו מעשיו, ומהיכן היא שותה, רבי יהושע בן לוי אמר כל מה הירדן עושה לששה חודשים ומכניס היא עושה גמיעה אחת שנאמר "הן יעשוק נהר לא יחפוז", ורבויתנו אומרים כל מה שהירדם מכניס לשנים עשר חודש היא עושה גמיעה אחת שנאמר "יבטח כי יגיח ירדן על פיהו". ויש לה בהם לכלוך פה, רב הוא בשם רב יוסף אמר אין בו כדי לכלוף פה. ומהיכן היא שותה שנה רשב"י "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן", ויובל שמו שנאמר "ובל יובל ישלח שורשיו", וממנו שותה. שנוי בשם רבי מאיר: ואולם שאל נא בהמות ותורך", זו בהמות . . ויספרו לך דגי הים" זה לויתן..".
</ref>.

ובכל יום ויום צומחים ההרים מהם הוא רועה מחדש<ref>פרקי דרבי אליעזר פרק יא:
בשישי הוציא מן הארץ בהמה שהוא רבוץ בהררי אלף ובכל יום ויום מרעיתו אלף הרים ובלילה הם נצמחין מאליהן כאלו לא נגע בהם שנאמר כי בול הרים ישאו לו ומי ירדם להשקותו שמימי הירדן סובבין את כל ארץ ישראל חציין למעלה מן הארץ וחציין למטה מן הארץ שנאמר יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו והוא מוכן לסעודה גדולה של צדיקים שנאמר העשו יגש חרבו.
</ref>.


== האם יש לו בת זוג ==

בגמרא<ref>בבא בתרא, עד, ב:
אף בהמות בהררי אלף (רש"י: פסוק הוא בתהילים במזמור לאסף כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ע"ש שרועה אלף הרים בכל יום) זכר ונקבה בראם ואלמלי נזקקין זה לזה מחריבין כל העולם כולו מה עשה הקב"ה סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד לבא שנאמר הנה נא כחו במתניו (שלא הטיל זרע מימיו) זה זכר ואונו בשרירי בטנו (רש"י: שלא ילדה ולעיל מיניה כתיב באיוב הנה נא בהמות אשר עשיתי עמך וגו&#39;) זו נקבה התם (רש"י: גבי לויתן לצננה ללויתן נקבה ואמאי הרגה) נמי ליסרסיה לזכר וליצננה לנקבה דגים פריצי (רש"י: ולא מהניא בהו צינון) וליעביד איפכא איבעית אימא נקבה מליחא מעלי איבעית אימא כיון דכתיב לויתן זה יצרת לשחק בו (רש"י: ואמרינן במסכת ע"ז, שעה רביעית יושב ומשחק עם לויתן) בהדי נקבה לאו אורח ארעא הכא נמי לימלחה לנקבה (רש"י: לבהמה נקבה ומה בצע להחיותה ולצננה) כוורא מליחא מעלי בשרא מליחא לא מעלי . . ואמר רב יהודה אמר רב ירדן יוצא ממערת פמייס תניא נמי הכי ירדן יוצא ממערת פמייס ומהלך בימה של סיבכי ובימה של טבריא ומתגלגל ויורד לים הגדול ומתגלגל ויורד עד שמגיע לפיו של לויתן שנאמר יבטח כי יגיח ירדן אל פיהו מתקיף לה רבא בר עולא האי בבהמות בהררי אלף כתיב אלא אמר רבא בר עולא אימתי בהמות בהררי אלף בטוחות (רש"י: שלא ימותו כל שעה שיגיח ירדן לפיו של לויתן דכל זמן שהוא חי בטוחין הן כמו כן) בזמן שמגיח ירדן בפיו של לויתן (סימן ימים גבריאל רעב) . .
</ref> מובא שאת שור הבר ברא ה&#39; זכר ונקבה, אך כיון שאם יוולדו להם צאצאים יחרב העולם, סירס את הזכר וצינן הנקבה לאכילת הצדיקים לעתיד לבוא. או שיש לו בת זוג, איך אינו רוצה להתרבות ממנה<ref>מדרש רבה סדר בראשית פ"ז, ד:
ויברא אלוקים את התנינים: ר&#39; פנחס בשם ר&#39; אחא אמר תנינם כתיב, זה בהמות ולויתן שאין להם בן זוגות, אמר &#39; שמעון בן לקיש בהמות יש לו בן זוג ואין לו תאווה שנאמר "גידי פחדו ישרגו".
</ref>.


== איך זוכין לו ==

במדרש<ref>תנחומא ראה ו:
"ואמרת אוכלה בשר . . אמר רבי אליעזר ברבי יהושע, מכאן אתה למד שלא יהא אדם לוקח ליטרא בשר עד שיהא נמלך בביתו. ראו מה בין ישראל לאומות העולם ישראל אם אין שוחטים אין אוכלין אבל אומות העולם נוחרין ואוכלין אמר להם הקב"ה לישראל חייכם לעולם הבא אתם אוכלים מאותן שאין נשחטין מבהמות וליוותן שכתוב בהן "אחד באחד יגשו ורוח לא יבא ביניהם"".
</ref> נאמר שישראל זוכים לאכלו בזכות שנזהרים בשחיטה כשרה בעולם הזה ואינם אוכלים נבלות<ref>ויקרא רבה פי"ג:
א"ר ברכיה בשם ר&#39; יצחק אריסטון עתיד הקב"ה לעשות לעבדיו הצדיקים לע"ל וכל מי שלא אכל נבלות בעולם הזה זוכה לאכול לעולם הבא, הה"ד וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכול לא תאכלוהו בשביל שתאכלו ממנה לע"ל. לפיכך משה מזהיר לישראל ואומר להם זאת החיה אשר תאכלו.
(וכן במדרש תהילים יח, כה).
</ref>, ולעתיד יאכלו בלא שחיטה את שור הבר, שהלויתן מכה אותו בזנבו<ref>תנחומא שמיני ז:
"תדע שלא נצטוה על השחיטה הזו אלא כדי לצרף את ישראל כי לעתיד לבוא עושה סעודה לצדיקים מן הבהמה ולויתן ואין שם שחיטה תדע לך לויתן בריה משונה היא והמלאכים יגורו ממנו שנאמר משאתו יגורו אילים והם זורקים עליו כמה רמחים של ברזל כתבן הוא חושבן שנאמר יחשוב לתבן ברזל וכל בהמות שדי קשה שהוא רובץ על אלף הרים. שנאמר בהמות בהררי אלף והיכן הם נשחטים אלא זה לזה מזדווגים שניהם שנאמר אחד באחד יגשו בהמות יגש בלוויתן ואוחז בקרניו ובוקע ולויתן הפך היה מיתתו שמכה אותו בזנבו והרגו וצדיקים הולכין ונוטלין מנות מנות מכאן שחיטה אינה אלא לבדוק ולצרף את ישראל.
</ref>, שאז שחיטה זו תהיה מותרת<ref>ויקרא רבה פרשה יג, ג:
"אמר רב יודן ברבי שמעון: בהמות ולויתן הם קיניגין של צדיקים לעתיד לבוא, וכל מי שלא ראה קיניגים של אומות העולם בעולם הזה זוכה לראותם לעולם הבא. כיצד הם נשחטים בהמות נותן ללויתן בקרניו וקורעו ולויתן נותן לבהמות בסנפיריו ונוחרו. והצדיקים אומרים זו שחיטה כשרה היא? ולכא כך שנינו "הכל שוחטים ובכל שוחטים ולעולם שוחטים חוץ ממגל קציר והמגרה והשיניים והציפורם מפני שהם חונקין? אמר ר&#39; אבא בן כהנא אמר הקב"ה "תורה מאיתי תצא", חידוש תורה מאיתי תצא.
(וכעין זה: ילקוט שמעוני, רמז תקלה).
</ref>.


== מהותו ==

הוא הבהמה המובחרת מכל הבהמות<ref>ילקוט שמעוני שמואל א צד:
ובחור אותו מכל שבטי ישראל א"ר לוי ברא לו הקב"ה ימים ובחר לו אחד מהם זה יום השבת שנאמר ימים יוצרו ולו אחד בהם ברא שנים ובחר לו אחד מהם זה שביעית שנאמר ושבתה הארץ שבת לה&#39; ברא שביעיות וברר לו אחת מהם זה היובל וקדשתם את שנת החמשים שנה ברא ארצות וברר לו אחת מהם זה ארץ ישראל שנאמר תמיד עיני ה&#39; אלהיך בה ברא רקיעים וברר לו אחד מהם סולו לרוכב בערבות ברא מדברות וברר לו אחד מהם מדבר סיני שנאמר ההר חמד אלהים לשבתו ברא בהמות וברר לו אחד מהם זה בהמות כי לי כל חיתו יער בהמות בהררי אלף ברא עופות וברר לו אחד מהם זה זיז וזיז שדי עמדי ברא דגים וברר לו אחד מהם לויתן זה יצרת לשחק בו ברא אומות וברר לו אחד מהם שנאמר בך בחר ה&#39; אלהיך ברא שבטים וברר לו אחד מהם שנאמר ובחור אותו מכל שבטי ישראל ברא נביאים וברר לו אחד מהם שנאמר לולי משה בחירו ברא מלכים וברר לו אחד מהם שנאמר ויבחר בדוד עבדו .
</ref>, שהוא מאכל זך הדומה למן שבמדבר<ref>רבינו בחיי , כד הקמח, חתן על השלחן:
וכן מצינו לעתיד דרשו ז"ל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים והסעודה ההיא יש לנו להאמין אותה סעודה גופנית ממש כי המאכלים הם מאכלים זכים מוכנים מששת ימי בראשית והם לויתן מן הדגים ומן העופות בר יוכני ומן הבהמות בהמות בהררי אלף ואולי יהיו מתולדות האור העליון כענין המן במדבר ונתכלית העילוי והדקות יותר כי שפע החכמה וההשגה לקבל המושכלות תהיה בהם יותר מכל הזמנים כולם ואחר הסעודות האלה שיהיו בסוף הזמן יתחדש זמן אחר והוא זמן תחיית המתים שכו יהיו ניזונים ומתעדנין מזיו השכינה ושוב אינן חוזרין לעפרן.
</ref>, שמעלתו לזכך את הלב ולחדד השכל<ref> רבינו בחיי, שלחן של ארבע שער ד:
סעודות המתוקנות גופניות ושכליות אלו ואלו בגוף ובנפש ויש סעודות שכליות לנפשות הנצבות לבדנה
מבלעדי הגוף ומתענגות בהם בקיום נצחי בעולמות שבהם כל אחת ואחת לפי מדרגתם. הסעודות הגופניות הן מעותדות להם מבראשית מהמאכלים הדקים והזכים שנבראו מן האור העליון בסבה אחר סבה והם לויתן בדגים ובר יוכני בעופות שנבראו ביום חמישי ונקרא לויתן על שם שהוא מזומן לצדיקים וכן בהמות בהררי אלף שנבראו ביום ששי עם בריאת האדם וקודם לו ומעלת המאכלים האלה עצומה מאד לחדד השכל ולזכך הלב כענין המן שזכו בו דור המדבר שהיה כצפיחית בדבש והיה מתולדות האור העליון שכתוב עליו ומתוק האור וטוב לעינים לראות את השמש ואפשר שתהיה מעלתם גדולה על מעלת אוכלי המן כי כפי שתהיה ההשגה באחרית הימים גדולה ומעולה יותר מכל הזמנים כי יהיו הלבבות רחבים להכיל ידיעת השי"ת על השלמות כמים לים מכסים וזה יהיה בזמנו של משיח יותר ויותר מדור המדבר שהיו יוצאים ממצרים מלומדים בעבודה קשה . . כי הזמן יהיה הזמן השלם המעולה נמשך לרצון שוכני סנה מה שאין כן העולם הזה שאינו נמשך למה שהיה רצונו.
</ref>.

המהר"ל מבאר, ששור הבר (והלויתן) הוא מציאות נבדלת מהבהמות הרגילות שאנו מכירים, כמו שפירות גן עדן שונים באופן מהותי מהפירות שבעולם הזה<ref>מהר"ל, גור אריה בראשית א כא:
וענין הסעודה לעתיד לא תהיה אכילה מהכח המתאוה אלא מקיימת וסעודת האדם ונאמר סעודה על הקיום בלבד וכהחלף המדרגות בין עולם הזה ועולם הבא כי גם הרוחני שבאדם מקבל קיום ופרנסה ולויתן בהמות ויין המשומר הם מציאויות ראויות לפי ערך הסעודה וראה שרבי עקיבא סובר שגם המלאכים אוכלים לחם כמו שאמר לחם אבירים אכל איש ורוצה לומר הקיום שהם מקבלים וכן כשהיה אדם הראשון בגן עדן היתה עמו אכילה ואלו ב&#39; דברים לויתן ובהמות מציאויות נבדלים מימים אלו כמו שנבדלים פרות גן עדן מאשר אצלנו ועל ידי דברים אלו יקנו כל השלמה שהלויתן בריאה מתייחסת למים והבהמה מתיחסת לאדם לארץ וזיז שדי באויר השמים הרי מינים מחולקים ומשלימים הכל וחילוף מדרגות האכילה כחילוף מדרגות העולמות אם כן מובן למה הרג הנקבה שלא יהיו זוג שלם ויש לה הכנה למלחמה לצדיקים לעתיד לבא שכל נקבה מוכנה לזולתה והיא בכח ולא בפועל ומזה שאין להם זיווג תדע שאינם מתייחסים לעולם הזה ולא לעתיד.
</ref>. כלומר, מציאותם אינה חומרית כמו בעלי החיים שלנו<ref>מהר"ל חידושי אגדות בבא בתרא עד:
אל תפן אל דברי המכחישים ענין הלויתן ומפרשים דברים זרים בו . . אבל החכמים אשר קבלו ון הנביאים ידעו ועמדו על סודו וענינו וגם אין לך לומר כי היה דעת חכמים שיהיה הלויתן בגדלו ובכל הדברים אשר אמרו חכמים שיהיה זה בגוף וכאשר תהיה אכילה גופנית כמו שהוא אכילת האדם הדגים שהם אצלנו כי דבר זה חס ושלום לומר כך חמים שכמותם כי מן הדברים אשר אמרו בכאן כי עפעפיו מזהירים כשחר . . מזה תוכל ללמוד שאין הלויתן חמרי כמו הבעלי חיים שאצלינו רק שמדרגת הדברים הם כמו פירות גן עדן שאין אדם בעולם אשר לו חכמה ותבונה יאמר כי היו פירות גן עדן כמו הפירות שהם אצלינו . . והאכילה בהם כמו אכילה שהוא בפירות גן עדן קודם שחטא האדם והנה מה שאמר כאן כי ר יהושע ראה מאור גדול בים והשיב לו רבי אליעזר שמא מאור עיניו של לויתן ראית כי לפעמים רואה אדם דבר בלתי גשמי ונתגלה לו עיני לויתן . . ויש בים כמו שיש ביבשה ולדעת רבי יונחן לא נאמר הגדלות על גדול הגוף רק על ארכו, וזהו לויתן נחש בריח ולויתן נחש עקלתון שאלו הם גדולים באורך גופן הזכר נקרא נח בריח כי הזכר שהוא פשוט נקרא נחש בריח שהבריח הוא פשוט והנקבה אינה פשוטה נקראת נחש עקלתון.
</ref>.

ובפרי צדיק מבאר ששור הוא סוד יצר הרע של רציחה וכעס, ולכן אנו אוכלים בשבת בשר לתקן קלקול זה ולהכניסו לקדושה<ref> פרי צדיק, שמות יא:

מה שאנו אוכלין בשבת בשר ודגים דהנה עיקר קלקול הנחש היה בתאוה וקנאה דשורש הסתת הנחש להכניס תאוה ולהרגיש הנאת עצמו כידוע . . וזה עיקר עבודתנו לתקן קלקולו ולהכניס ב&#39; בחינות אלו להקדושה וכמו שכתוב אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה&#39; כל היום וזה ענין בהמות בהררי אלף והוא שור הבר והלויתן שמזומן לצדיקים לעתיד לבא כשיבוער היצר הרע דהם ב&#39; יצרים דתאוה וכעס והם בב&#39; בעלי חיים אלו כדאיתא ברכות ס"א דבהמה גם כל אית לה יצר הרע דהא חזינן דמוקא ונשכא ובעטא והיינו יצר הרע דרציחה והלויתן הוא תאוה דעיקר גידולו במים וכדאיתא בבא בתרא ע"ד גבי לויתן ליסרסיה לזכר וליצננה לנקבה דגים פריצי וזה שאנו אוכלין בשר ודגים בשבת לתקן קלקולו על ידי אכילה בקדושה ולהכניס הב&#39; בחינות לקדושה.
</ref>.

באור-זרוע מובא, שמי שישתתף עם גוים בציד חיות לא יזכה להשתתף בסעודה זו ולאכו למבשר שור הבר<ref>אור זרוע פסקי ע"ז אות ר:
"ואני המחבר שמעתי מפי הקדוש רבי יהודה החסיד שאמר בלשון זה שכל מי שיאכ בלבוטא (מין דג) לא יזכה לאכול לויתן".
אור זרוע אלפא ביתא סימן נא:
"ומכאן אני המחבר אומר שכל מי שהוא צד חיות עם הגוים על ידי כלבים בעולם הזה לא יראה בשמחת בהמות ולויתן שהם קניגיון של צדיקים לעתיד לבוא.
(וראה גם הל&#39; שבת פג).
</ref>.


== בחסידות ==

בלקוטי-תורה מובא, כי יש צדיקים שהם בבחינת &#39;שור הבר&#39;, כלומר, עבודתם היא בקיום מצוות מעשיות דווקא<ref>לקו"ת, ריש פרשת שמיני:
ולהבין ענין קניגי זו דלויתן עם שור הבר הענין כי יש ב&#39; מיני צדיקים הא&#39; אותן שהם בסתר שעבודתם ברוחניות פי&#39; בכוונת הלב לייחד יחודים עליונים ובבחינת עליות וכגון רשב"י כשהיה במערה י"ג שנה שבודאי לא היה יכול לקיים במעשה כמה מצות מעשיות שהרי לא היו ניזונים רק מחרובא ועינא דמיא דאיברי להן א"כ לא קיים אכילת מצה בפסח וקדוש על היין ואתרוג וסוכה כו&#39; וכן האריז"ל היה ג"כ גם בבחינה זו ר"ל ע"ד מ"ש בזהר ח"ג ע"פ וידגו לרוב בקרב הארץ משא"כ שאר נוני ימא שאינן בארץ רק בים זהו ענין המלאכים כו&#39; והב&#39; הם אותן צדיקים שהן בגילוי שעבודתם בגשמיות בקיום המצות מעשיות ושמחת בחגך שהוא ג"כ המשכת אורות עליונים מועדי הוי&#39; והשמחה הוא הגילוי אור א"ס ב"ה שנמשך ומתגלה כמש"ל בפ&#39; צו והמשכה זך הוא ע"י המצו&#39; בעובדא דוקא כמארז"ל שבזמן הבית אין שמחה אלא בבשר דהיינו מצות שלמי שמחה שהיו מביאים בכל יו"ט כו&#39; ועכשיו אין שמחה אלא ביין וכדלקמן ועיקר ההמשכות בפסח ע"י מצה ובשבועות ע"י מ"ת ובסוכות ע"י סוכה ולולב ומיניו ובלעדי זה א"א להמשיך כלל.. . והןא כי הנה הילוך הצדיקים הנק&#39; נוני ימא היא נפלאה וגבוה מאד כמו עד"מ הדגים ששטים בים כך הם שטים ובטיסה אחת מגיע למעלה מעלה וגדולה הרבה מעבודת הצדיקים שבגשמיות שמחה בבשר כו&#39; שהכל למטה במדרגה משא"כ הילוכם שהוא כמשל דג הים ששט מקצה העולם ועד קצהו כך הילוכם ברוחניות בטיסה אחת (מיט איין שו"פ בל"א) עולים ומגיעים למעלה מעלה ואין זה כלל בבחי&#39; התלהבות ורתיחת הדמים כמו עבודת הצדיקים הנ"ל שבגשמיות שמחה בבשר שמחה ביין בחי&#39; רשפי אש ושלהבת כו&#39; אלא אדרבה בקרירות הדמים ובנחת . .
ובטיסה אחת מגיעים למעלה מעלה כו&#39; כנ"ל וא"א לבאר דבר זה בדיבור איך ומה הוא ולכן לא קיים רשב"י בהיותו במערה כמה מצות מעשיות כנ"ל אלא הכל ברוחניות למעלה מבחי&#39; שמחה בבשר כו&#39; וזהו ענין סנפיריו של הלויתן הנק&#39; פלו"ש פעדר"ן שבהם הוא שט מן הקצה כו&#39; ולכן העולם כולו עומד על לויתן שמקיף כל העולם כנודע בדברי רז"ל ולעתיד הלויתן יעשה מלחמה עם שור הבר וישחטנו בסנפיריו כי הנה עבודת הצדיקים שבבחי&#39; השנית נק&#39; שור הבר פני שור מהשמאל אלא שהוא בר וזך כו&#39; כי הנה גם עבודתם במעשה גשמיות כמו ושמחת בחגך דיו"ט ואין שמחה אלא בבשר כו&#39; אינו כפשוטו שיאכל בשר השור למלאות בטנו ח"ו וישיש בו אלא בחי&#39; העלאות כענין שלמי שמחה מבשר גשמי שהיה בזמן בהמ"ק שהיו ריח ניחוח ממש לה&#39; ועד"ז הוא שמחה בבשר יו"ט וכמ"ש וישמחו בך כו&#39; בך דייקא אלא שהוא לשון בקשה מפני שחרב בית מקדשנו כו&#39; וזה נק&#39; שור הבר מלשון בר לבב פי&#39; בשר זך ובר דהיינו שמחה לה&#39; הנולד מזה ברשפי אש והתלהבות כו&#39; אלא שאעפ"כ מילתא זוטרתא היא לגבי הילוך הנפלא של הצדיקים הנק&#39; לויתן לפי שבא מדבר גשמי ובעל גבול כו&#39; משא"כ ההילוך שלהם שבטיסה אחת בקרירות ובנחת מגיעים למעלה מעלה שהיא גדולה יותר לאין קץ ולכן הלויתן ישחוט את שור הבר פי שיעלה אותו ע"י הטיסה שלו וזהו בסנפיריו שבהם ועל ידם עיקר העליה שלו כו&#39; שזהו למעלה מכחם עצמם של הצדיקים הנק&#39; שור הבר ע&#39; בפרדס ביה"כ ערד יייתו מענין הסנפירים אך באמת גם שור הבר יעלה את הלויתן כי בבחי&#39; אחת עבודתם נעלית יותר אף שהיא בבחי&#39; עבודה גשמיי&#39; הרי כן צ"ל ע"פ התורה ושמחת בחגך ואין שמחה אלא בבשר ויין כו&#39; ומצד זה יעלה הוא אותו.
</ref>, ולעתיד יתעלו על ידי &#39;הלויתן&#39; הצדיקים שעבודתם רק ברוחניות, אך יפעלו בהם עליה גם-כן.כי הצדיקים האלו עדיין אינם בטלים לה&#39; בשלימות, ולכן אינם זוכים לראית המהות<ref>מאמרי אדמו"ר הזקן תקע"א, עמוד מא:
אבל שור הבר הוא מבחי&#39; גבורות שהוא בחי&#39; צמצומים והיינו למטה בחי&#39; הצדיקים דיבשתא שהם בחי&#39; נפרדים והם בעצם מציאותן בחי&#39; יש בפ"ע כמשל ברואי היבשה שהם נפרדי&#39; מל הארץ ומקבלים חיותם ומזונם ממנה בדרך ריחוק עד שנראה ונדמה כאילו אין מצטרכים כלל להארץ שהרי יכול לחיות גם באויר השמימה הגבה מחומר הארץ והיינו לפי שהשפע נתצמצמה בבחי&#39; יש מאין עד שנרא&#39; כאילו הוא יש בפ"ע ונפרד כו&#39; אלא שאה"כ מתבטלים ביטול היש וזה נק&#39; שור הב"ר וכמ"ש במ"א ולכך גלוי אלקות הנמשך להם בעבודתם אינו בחי&#39; ראיית המהות אחר שיש דבר המסתיר שהוא בחי&#39; הי"ש שבהם הגם שאח"כ מתבטלים הרי מ"מ גם ענין ביטולו הוא שהיש בטל ויש מי שבטל ולא כמו ביטול אמיתי של הצדיקים הנק&#39; נוני ימא שהם אחדות ממש עם הים ואינן נפרדים באמת כלל כו&#39; אלא שזהו כמשל ענין הראי&#39; באספקלריא שאינה מאירה שהוא מפני שהציפוי הוא דק וקלוש ע"כ גורם חזרת האור כו&#39; כך לפי שאעפ"כ היש בטל ונטפל לאלקות לכן גורם החזרת הארה למעלה מעלה להיות מתגלי&#39; לו אורות עליונים היותר גבוהים כו&#39; אלא שהוא רק בבחי&#39; דמות כבוד ה&#39; ולא ראיית המהות ממש וכנ"ל.
</ref>.

וכן מבאר ששור הבר הוא כנגד שס"ה מצוות לא תעשה<ref>מאמרי אדמו"ר הזקן על מארז"ל (ש"ס זוהר ותפילה) ויק"ר ע&#39; קמ"ג:
ידוע שלויתן היא בחי&#39; רמ"ח מ"ע והוא שע"י עשיית המצות תתקשר אוא"ס ב"ה בעולמות מלשון לוי"ת כו&#39; שהמצו&#39; היא המשכה והתקשרות כידוע ושור הבר הוא בחי&#39; שס"ה ל"ת כי פני שור מהשמאל והוא ביעור הרע והפסולת משור דקדושה והוא להבדיל בין הטמא לטהור כו&#39; דהיינו הבדלת גבור&#39; דנוגה מגבו&#39; דקדושה כידוע וזהו המלחמה שבין שור הבר עם לויתן שע"י העדר שמירת הל"ת יכה להלויתן לבין סנפיריו כו&#39;.
</ref>.

אדמו"ר האמצעי מסביר<ref>מאמרי אדמו"ר האמצעי, במדבר ג&#39;, ע&#39; תתקלו:
אמנם שרש הענין יובן ע"פ הידוע בענין לויתן ושור הבר שיהי&#39; לע"ל שזה נעשה בדרך שכר לצדיקים שבררו לעה"ד טו"ר בעוה"ז ברמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת ומה שבררו הרע דק"נ בתכלית זהו ענין שור הבר דלע"ל שיהי&#39; בתכלית הבירור למעלה גם מבחי&#39; פני שור שבמרכבה שיש ממנו צד אחיזה עכ"פ לגבורו&#39; קשות דק"נ למטה בנה"ב משא"כ שור הבר דלע"ל שהן בבחי&#39; גבורות דקדושה האלקית כמו גבורות עליונות דבחי&#39; בהמות וחיות דבחי&#39; התוהו שקודם השבירה ונק&#39; בהמות בהררי אלף או בהמה רבה ויותר נעלה מבחי&#39; בהמות שלפני חטא אדה"ר כו&#39; וזהו בא מצד התלהבות לב בשר הטבעי דצ"ג שנהפך כולו לגבורות דקדושה להיות בבחי&#39; שלהבת י"ה ממש וכמ"ש דוד ולבי חלל בקרבי כו&#39; בביעור הרע דק"נ בתכלית ע"כ אמר לבי ובשרי ממש ירננו כו&#39; וכן כמה לך בשרי כו&#39; וכה"ג וזהו אור התלהבות התענוג הנעלם שבא בבחי&#39; גבורות ברשפי אש האלקי בחום לב בשר במורגש גשמי שיהי&#39; גם הוא רק לה&#39; לבדו בלי תערובות זר כלל.
</ref> כי שור הבר הוא בחינת גבורות דקדושה, שיהיה בתכלית הבירור. וזה בא מצד התלהבות הלב של צדיק גמור שנהפך ליבו לשלהבת י-ה, ביעור הרע בתכלית.

הרבי מבאר ששתי המעלות יתחברו יחד לעתיד לבוא, מעלת הלויתן ומעלת שור הבר<ref>ספר השיחות תנש"א, ח"ב ע&#39; 582:
מבואר בדרושי חסידות החילוק שבין לויתן לשור הבר בעבודת האדם שלויתן שמקומו בים עלמא דאתכסייא מורה על העבודה ברוחניות ביחוד יחודים וכוי ושור הבר שנמצא ביבשה עלמא דאתגלייא מורה על העבודה בגשמיות בבירור העולם ויש בזה מה שאין בזה העבודה ברוחניוללויתן היא באופן של העלאה למעלה שמשיגים אורת נעלים ביותר אבל אין בה השלימות דהמשכה למטה ואילו העבודה בגשמיות היא באופן של המשכה למטה אבל אין בה מעלת האורות הנעלים יותר ולעתיד לבוא יתחברו ב המעלות יחדיו שגם למטה יומשכו ויתגלו אורות נעלים ביותר עי"ז שהלויתן ישחט ויעלה אין ושחט אלא ומשך השור הבר היינו שתתגלה מעלת האורות עליוניההעלי שע"י הלויתן בעניני העבודה למטה ששור הבר היינו ששחיטת שור הבר היא תוכן הסך הכל דכללות מעשינו ועבודתינו בבירור העולם ולכן יתגלה בזה תכלית השליטות דכללות העבודה שם הענינים הכי נעלים דהשגת השלילה לויתן עלמא דאתכסייא יומשכו באופן של השגת החיוב (שור הבר עלמא דאתגלייא).
</ref>.

ביאור נוסף הוא, ששור הבר הם הרשעים, שמתעלים ומתבררים על ידי הצדיקים לעתיד<ref>ד"ה לויתן זה יצרת לשחק בו תשי"ב:
וביאור העניין לויתן הוא מהנבראים שבים שאינם יכולים להיפרד ממקור חיותם וכל מציאותם היא להיות כלולים במקורם ויתירה מזו גם כאשר נמצאים בתוך מקורם אינם מציאות בפני עצמם אלא כל מציאותם היא מקור חיותם.
ובהמות - הם מבוראי היבשה שנפרדים ממקור חיותם ("הכל היה מן העפר") וגם כשנמצאים על האדמה אין הם חלק ממציאות העפר אלא הם מציאות בפני עצמה.
ועד"ז ההפרש בין הנשמות של עלמא דאתכסייא לנשמות של עלמא דאתגלייא שהנשמות של עלמא דאתכסייא הם מובלעים תמיד במקורם באלוקות וכל מציאותם היא מציאות המקור, כמו רשב"י שאמר אנא סימנא בעלמא (והאבות ומוסיף הצ"צ וכן הבעש"ט ואדמוה"ז ומזה מובן שכן הוא גם ממלאי מקומם) ואילו הנשמות של עלמא דאיתגליא אף שמבינים ומשיגים שכל מציאותם היא מצד המקור מ"מ עינם בטלים במציאות.
והנה, בנשמות דעלמא דאיתגליא שור הבר יש ג&#39; מדרגות:
א. צדיקים שבהם &#39;בר&#39; הוא מלשון "בר לבב", בירור וזיכוך. ב. בינונים &#39;בר&#39; לשון תבואה. ג. רשעים &#39;בר&#39; מלשון חול. וזהו הפירוש "בהמות נותץ ללויתן בקרניו וקורעו", שבנוגע לפירוש הג&#39; רשעים הנה הם נלחמים נגד הצדיקים והקדושה ובנוגע לצדיקים ובינונים מבואר במ"א.
"ולויתן נותץ לבהמות בסנפירו ונוחרו", שהנשמות שהם בבחי&#39; לויתן יפעלו בבהמות שהם הרשעים משיכה ועליה מרשות הקליפה לרשות הקדושה ולכם השחיה (כמארז"ל אין ושחט אלא ומשך) היא בסנפירו כי הם הגדפין שבהם הוא שט שעניינן אהבה ויראה שעל ידם עולה למעלה לא רק בעצמם אלא הם גם פועלים ברשעים שמורדים בצדיקים שגם הם יעלו מרשות הקליפה לרשות הקדושה.
</ref>,

עוד אומר הרבי<ref>סה"ש תשנ"ב, ע&#39; 165 "ומזה מובן שבימינו אלה ממש צריכים רק לפתוח את העיניים ולראות את המציאות בפועל ממש היינו שיושבים יחד עם הקב"ה בשולחן ערוך לסעודת הנישואין הסעודה דלוויתן ושור הבר ויין המשומר שבסיומהאומר לו הקב"ה לדודדוד מלכא משיחא טול כוס של ברכה וברך אומר להן אני אברך ולי נאה לברך שנאמר "כוס ישועות אשא ובשם ה אקרא".</ref> שבימינו צריך רק לפקוח את העינים ולראות שכבר יושבים עם הקב"ה בסעודת שור הבר והלויתן.
{{מקורות}}
[[Category:ערכים מלאים]]