שינויים

  נבואה זו נאמרה על ימות המשיח גם לדעת האבן עזרא. ראה פירושו לפסוק א-ב. גם האברבנאל ב'משמיע ישועה'<ref>משמיע ישועה מבשר טוב השלישי - נבואה א'.</ref> כתב: הנבואה הא' היא בפ' והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וגו' (ישעיה ב, ב) עד בית יעקב לכו ונלכה באור ה'.

  נבואה זו נאמרה על ימות המשיח גם לדעת האבן עזרא. ראה פירושו לפסוק א-ב. גם האברבנאל ב'משמיע ישועה'<ref>משמיע ישועה מבשר טוב השלישי - נבואה א'.</ref> כתב: הנבואה הא' היא בפ' והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וגו' (ישעיה ב, ב) עד בית יעקב לכו ונלכה באור ה'.

   

   

'''והיה''' וגו' - והנה לא היו ימים אחרי ישעיהו שלא היו שם מלחמות והנה זה כתוב בספר בן גוריון ובספרי פרס ומדי (ורומי), כי המלחמה לא שקטה בבית שני ועוד הכתוב העיד ולא ילמדו עוד (אבן עזרא): '''באחרית הימים''' - והם ימי המשיח שהם אחרית ימי עולם (אבן עזרא): '''והיה באחרית הימים''' - כל מקום שנאמר באחרית הימים הוא ימות המשיח (רד"ק): '''באחרית הימים''' - לאחר שיכלו הפושעים (רש"י):  

'''והיה''' וגו' - והנה לא היו ימים אחרי ישעיהו שלא היו שם מלחמות והנה זה כתוב בספר בן גוריון ובספרי פרס ומדי (ורומי), כי המלחמה לא שקטה בבית שני ועוד הכתוב העיד ולא ילמדו עוד (אבן עזרא): '''באחרית הימים''' - והם ימי המשיח שהם אחרית ימי עולם (אבן עזרא): '''והיה באחרית הימים''' - כל מקום שנאמר באחרית הימים הוא ימות המשיח (רד"ק): '''באחרית הימים''' - לאחר שיכלו הפושעים (רש"י):  

'''נכון''' - מתוקן  (רש"י): הר בית ה' - זהו הר המוריה שבו נבנה בית המקדש (רד"ק): '''נכון''' וקיים ר"ל מתמיד עדי עד, שלא ישוב ליחרב עוד, והוא אמרו נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, שמלת נכון תאמר על הדבר הקיים והמתמיד, להיותו נכון על מתכונתו, והר בית ה' הוא הר המוריה שבו נבנה ביהמ"ק (אברבנאל)<ref>ספר משמיע ישועה מבשר טוב השלישי - נבואה א'.</ref>:  

'''נכון''' - מתוקן  (רש"י): '''הר בית ה'''' - זהו הר המוריה שבו נבנה בית המקדש (רד"ק): '''נכון''' וקיים ר"ל מתמיד עדי עד, שלא ישוב ליחרב עוד (אברבנאל)<ref>ספר משמיע ישועה מבשר טוב השלישי - נבואה א'.</ref>: והר בית ה' הוא הר המוריה שבו נבנה ביהמ"ק (שם):  

'''בראש ההרים''' - בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות ההרים (רש"י): בראש ההרים - שיהא נכון ונשא ונעלה מכל שאר הר וגבעה שכל הגוים יכבדוהו וינשאוהו ויבאו לעבוד בו (רד"ק): '''ונשא מגבעות''' - יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור (רש"י): ידענו כי הר הבית לא יהיה נשא, רק פירושו, '''נכון יהיה הר הבית''', שירוצו אליו מארבע הפאות כאלו הוא נשא מכל הגבעות (אבן עזרא):  

'''בראש ההרים''' - בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות ההרים (רש"י): '''ונשא מגבעות''' - יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור (רש"י): ידענו כי הר הבית לא יהיה נשא, רק פירושו, '''נכון יהיה הר הבית''', שירוצו אליו מארבע הפאות כאלו הוא נשא מכל הגבעות (אבן עזרא):  

'''ונהרו''', מגזרת נהר בעבור מרוצתו (אבן עזרא): '''ונהרו''' - יתקבצו ימשכו אליו כנהרות (רש"י): '''ונהרו''' - ימשכו אליו כנהר המושך. וימליץ שהגם שיהיה המקום גבוה מאד ימשכו אליו מרוב חשקם כנהר הנמשך בטבעו אל מקום נמוך (מלבי"ם):

'''ונהרו''', מגזרת נהר בעבור מרוצתו (אבן עזרא): '''ונהרו''' - יתקבצו ימשכו אליו כנהרות (רש"י): '''ונהרו''' - ימשכו אליו כנהר המושך. וימליץ שהגם שיהיה המקום גבוה מאד ימשכו אליו מרוב חשקם כנהר הנמשך בטבעו אל מקום נמוך (מלבי"ם):

* '''והיה באחרית הימים נכון יהיה כו' '''- כלומר הנה כעת הלא היות הר בית ה' בראש ההרים הוא קשה, כי יש לאות לעלות, אך באחרית הימים נכון וצודק יהיה הר בית ה' בראש ההרים וכו', והטעם הוא כי הנה '''ונהרו אליו כל הגוים''', ועל כן לבל יהי עיכוב במרוצתם לשאול איה כבוד המקום, טוב ונכון הוא להיות גבוה שיראה מרחוק ולא יצטרכו להתעכב, והנה אלה גם במרוצתם לא יערבו אל לבם ליכנס אל בית ה', כי אם אל הר בית ה' (אלשיך):

* '''והיה באחרית הימים נכון יהיה כו' '''- כלומר הנה כעת הלא היות הר בית ה' בראש ההרים הוא קשה, כי יש לאות לעלות, אך באחרית הימים נכון וצודק יהיה הר בית ה' בראש ההרים וכו', והטעם הוא כי הנה '''ונהרו אליו כל הגוים''', ועל כן לבל יהי עיכוב במרוצתם לשאול איה כבוד המקום, טוב ונכון הוא להיות גבוה שיראה מרחוק ולא יצטרכו להתעכב, והנה אלה גם במרוצתם לא יערבו אל לבם ליכנס אל בית ה', כי אם אל הר בית ה' (אלשיך):

* רבי פנחס בשם רבי ראובן אמר עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל ולבנות בית המקדש על גביהן, מה טעם '''והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים''', והם אומרים שירה? אמר רב הונא דייך עד כאן, אלא בית המקדש אומר שירה וההרים עונים אחריו, ומה טעם דכתיב '''ונשא מגבעות'''? ואין לשון "נשא" אלא לשון שירה, וכן הוא אומר וכנניהו שר הלוים ישור במשא (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז שצא)<ref>ראה נצח ישראל פנ"ב.</ref>:

* רבי פנחס בשם רבי ראובן אמר עתיד הקדוש ברוך הוא להביא סיני ותבור וכרמל ולבנות בית המקדש על גביהן, מה טעם '''והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים''', והם אומרים שירה? אמר רב הונא דייך עד כאן, אלא בית המקדש אומר שירה וההרים עונים אחריו, ומה טעם דכתיב '''ונשא מגבעות'''? ואין לשון "נשא" אלא לשון שירה, וכן הוא אומר וכנניהו שר הלוים ישור במשא (ילקוט שמעוני ישעיהו רמז שצא)<ref>ראה נצח ישראל פנ"ב.</ref>:

* ראה זהר ח"ב קפט, ב - קצ, א. שם רלב, א-ב.

* ראה זהר ח"ב קפט, ב - קצ, א. שם רלב, א-ב<ref>וראה ביאור הזהר בפרי צדיק פ' כי תשא אות ח'.</ref>.

* ראה רש"ש בבא בתרא קכב, א דלפי המבואר ביחזקאל יהיה המקדש רחוק מהעיר מ"ה מיל לצד צפון דו"ק שם. ואולי לזה כוונו ישעיה ומיכה באמרם באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וגו' דר"ל שיהיה אז על הר אחר אשר הוא ראש ההרים בגובה דלא כפי' המפרשים<ref>הארבנאל והרד"ק הדגישו במפורש שמדובר בהר המוריה.</ref>.

* ראה רש"ש בבא בתרא קכב, א (דאולי יבנה המקדש בהר אחר, לא בהר המוריה). ודיון בדבריו בשו"ת ישכיל עבדי ח"ב קו"א יו"ד סי' יא.

* שו"ת דברי יציב חו"מ סי' צ - הרחבת בית המקדש יותר משטח הר הבית, ולעתיד לבא.

* ויש לדקדק, דאיך תלה הטעם דונהרו אליו כל הגוים והלכו עמים רבים, משום דנכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים, והלא נבואה זו לימי המשיח היא וכמו שפירשו המפרשים, ולעתיד לבוא כל האומות הם גרים גרורים כדכתיב כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד וכאיתא בפ"ב דעבודה זרה, ואם כן מוכרחים הם לבוא כדי ללמוד מעשה המצות לקיימן? עי' פרשת דרך ענוים (לבעל משנה למלך) - דרוש ארבעה עשר.

== פסוק ג ==

== פסוק ג ==

(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם:

(ג) וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר ה' אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר ה' מִירוּשָׁלִָם:

(ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: פ

 

 

 

(ד) וְשָׁפַט בֵּין הַגּוֹיִם וְהוֹכִיחַ לְעַמִּים רַבִּים וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה: פ

 

 

 

 

(ה) בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה':

(ה) בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלְכָה בְּאוֹר ה':

(ו) כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ:

(ו) כִּי נָטַשְׁתָּה עַמְּךָ בֵּית יַעֲקֹב כִּי מָלְאוּ מִקֶּדֶם וְעֹנְנִים כַּפְּלִשְׁתִּים וּבְיַלְדֵי נָכְרִים יַשְׂפִּיקוּ:

(ז) וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו:

(ז) וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵין קֵצֶה לְאֹצְרֹתָיו וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ סוּסִים וְאֵין קֵצֶה לְמַרְכְּבֹתָיו:

(ח) וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו:

(ח) וַתִּמָּלֵא אַרְצוֹ אֱלִילִים לְמַעֲשֵׂה יָדָיו יִשְׁתַּחֲווּ לַאֲשֶׁר עָשׂוּ אֶצְבְּעֹתָיו:

(ט) וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם:

(ט) וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ וְאַל תִּשָּׂא לָהֶם:

(י) בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ:

(י) בּוֹא בַצּוּר וְהִטָּמֵן בֶּעָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאֹנוֹ:

(יא) עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא: ס

(יא) עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא: ס

 

(יב) כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל:

(יב) כִּי יוֹם לַה' צְבָאוֹת עַל כָּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כָּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל:

(יג) וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן:

(יג) וְעַל כָּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כָּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן:

(יד) וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת:

(יד) וְעַל כָּל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כָּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת:

(טו) וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַּ וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה:

(טו) וְעַל כָּל מִגְדָּל גָּבֹהַּ וְעַל כָּל חוֹמָה בְצוּרָה:

(טז) וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה:

(טז) וְעַל כָּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כָּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה:

(יז) וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא:

(יז) וְשַׁח גַּבְהוּת הָאָדָם וְשָׁפֵל רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב ה' לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא:

(יח) וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף:

(יח) וְהָאֱלִילִים כָּלִיל יַחֲלֹף:

(יט) וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ:

(יט) וּבָאוּ בִּמְעָרוֹת צֻרִים וּבִמְחִלּוֹת עָפָר מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ:

(כ) בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים:

(כ) בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים:

(כא) לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ:

(כא) לָבוֹא בְּנִקְרוֹת הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד ה' וּמֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ בְּקוּמוֹ לַעֲרֹץ הָאָרֶץ:

(כב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא: פ

(כב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא: פ