1,956
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 993:
שורה 993: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 1,059:
שורה 1,124: − − − − ==יואל== − − ===פרק ב === − − (א) תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום ה' כי קרוב: − (ב) יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור: − (ג) לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו: − (ד) כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון: − (ה) כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה: − (ו) מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור: − (ז) כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם: − (ח) ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו: − (ט) בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב: − (י) לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם: − (יא) וה' נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו: − (יב) וגם עתה נאם ה' שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד: − (יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה: − (יד) מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך לה' אלהיכם: פ − (טו) תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה: − (טז) אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה: − (יז) בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה' ויאמרו חוסה ה' על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם: − (יח) ויקנא ה' לארצו ויחמל על עמו: − (יט) ויען ה' ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים: − (כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות: − (כא) אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל ה' לעשות: − (כב) אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם: − (כג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון: − (כד) ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר: − (כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם: − (כו) ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם: − (כז) וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה' אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם: ס − − ===פרק ג === − − (א) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו: − (ב) וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי: − (ג) ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן: − (ד) השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא: − (ה) והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר ה' ובשרידים אשר ה' קרא: − − ===פרק ד === − − (א) כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב אשיב את שבות יהודה וירושלם: − (ב) וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו: − (ג) ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו: − (ד) וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם: − (ה) אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם: − (ו) ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם: − (ז) הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם: − (ח) ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי ה' דבר: ס − (ט) קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה: − (י) כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני: − (יא) עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת ה' גבוריך: − (יב) יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב: − (יג) שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם: − (יד) המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום ה' בעמק החרוץ: − (טו) שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם: − (טז) וה' מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל: − (יז) וידעתם כי אני ה' אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד: ס − (יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים: − (יט) מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם: − (כ) ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור: − (כא) ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שכן בציון:
אין תקציר עריכה
(ד) כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים:
(ד) כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך ואין שר ואין זבח ואין מצבה ואין אפוד ותרפים:
(ה) אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים: פ
(ה) אחר ישבו בני ישראל ובקשו את ה' אלהיהם ואת דוד מלכם ופחדו אל ה' ואל טובו באחרית הימים: פ
==יואל==
===פרק ב ===
(א) תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום ה' כי קרוב:
(ב) יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור:
(ג) לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו:
(ד) כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון:
(ה) כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה:
(ו) מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור:
(ז) כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם:
(ח) ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו:
(ט) בעיר ישקו בחומה ירצון בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב:
(י) לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם:
(יא) וה' נתן קולו לפני חילו כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו כי גדול יום ה' ונורא מאד ומי יכילנו:
(יב) וגם עתה נאם ה' שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד:
(יג) וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל ה' אלהיכם כי חנון ורחום הוא ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה:
(יד) מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה מנחה ונסך לה' אלהיכם: פ
(טו) תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה:
(טז) אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים אספו עוללים וינקי שדים יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה:
(יז) בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי ה' ויאמרו חוסה ה' על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים למה יאמרו בעמים איה אלהיהם:
(יח) ויקנא ה' לארצו ויחמל על עמו:
(יט) ויען ה' ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים:
(כ) ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו כי הגדיל לעשות:
(כא) אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל ה' לעשות:
(כב) אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם:
(כג) ובני ציון גילו ושמחו בה' אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש בראשון:
(כד) ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר:
(כה) ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם חילי הגדול אשר שלחתי בכם:
(כו) ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם ה' אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם:
(כז) וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני ה' אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם: ס
===פרק ג ===
(א) והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם זקניכם חלמות יחלמון בחוריכם חזינות יראו:
(ב) וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי:
(ג) ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותימרות עשן:
(ד) השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא:
(ה) והיה כל אשר יקרא בשם ה' ימלט כי בהר ציון ובירושלם תהיה פליטה כאשר אמר ה' ובשרידים אשר ה' קרא:
===פרק ד ===
(א) כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשוב אשיב את שבות יהודה וירושלם:
(ב) וקבצתי את כל הגוים והורדתים אל עמק יהושפט ונשפטתי עמם שם על עמי ונחלתי ישראל אשר פזרו בגוים ואת ארצי חלקו:
(ג) ואל עמי ידו גורל ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין וישתו:
(ד) וגם מה אתם לי צר וצידון וכל גלילות פלשת הגמול אתם משלמים עלי ואם גמלים אתם עלי קל מהרה אשיב גמלכם בראשכם:
(ה) אשר כספי וזהבי לקחתם ומחמדי הטבים הבאתם להיכליכם:
(ו) ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם:
(ז) הנני מעירם מן המקום אשר מכרתם אתם שמה והשבתי גמלכם בראשכם:
(ח) ומכרתי את בניכם ואת בנותיכם ביד בני יהודה ומכרום לשבאים אל גוי רחוק כי ה' דבר: ס
(ט) קראו זאת בגוים קדשו מלחמה העירו הגבורים יגשו יעלו כל אנשי המלחמה:
(י) כתו אתיכם לחרבות ומזמרתיכם לרמחים החלש יאמר גבור אני:
(יא) עושו ובאו כל הגוים מסביב ונקבצו שמה הנחת ה' גבוריך:
(יב) יעורו ויעלו הגוים אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפט את כל הגוים מסביב:
(יג) שלחו מגל כי בשל קציר באו רדו כי מלאה גת השיקו היקבים כי רבה רעתם:
(יד) המונים המונים בעמק החרוץ כי קרוב יום ה' בעמק החרוץ:
(טו) שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם:
(טז) וה' מציון ישאג ומירושלם יתן קולו ורעשו שמים וארץ וה' מחסה לעמו ומעוז לבני ישראל:
(יז) וידעתם כי אני ה' אלהיכם שכן בציון הר קדשי והיתה ירושלם קדש וזרים לא יעברו בה עוד: ס
(יח) והיה ביום ההוא יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב וכל אפיקי יהודה ילכו מים ומעין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים:
(יט) מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה תהיה מחמס בני יהודה אשר שפכו דם נקיא בארצם:
(כ) ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור:
(כא) ונקיתי דמם לא נקיתי וה' שכן בציון:
==עמוס==
==עמוס==
(יג) ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך:
(יג) ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך:
(יד) ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו: ס
(יד) ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו: ס