שינויים

על-פי דברי חז"ל אחר בניית בית המקדש השלישי (ע"ע) וקיבוץ גלויות (ע"ע) תהיה תחיית המתים. במדרש נאמר כי קיבוץ הגלויות קודם 40 שנה לתחיית המתים. יחד עם זאת, יהיו צדיקים שיקומו לתחייה עוד קודם לכן, מיד עם ביאת משיח (ע"ע).

על-פי דברי חז"ל אחר בניית בית המקדש השלישי (ע"ע) וקיבוץ גלויות (ע"ע) תהיה תחיית המתים. במדרש נאמר כי קיבוץ הגלויות קודם 40 שנה לתחיית המתים. יחד עם זאת, יהיו צדיקים שיקומו לתחייה עוד קודם לכן, מיד עם ביאת משיח (ע"ע).

מקומה: בגמ' נחלקו רבי אלעזר ור' אילעא האם מתי חוץ-לארץ חיים או לא, אך לפי מסקנת הגמ' שגם לדעת רבי אלעזר צדיקים שנקברו בחוץ-לארץ קמים לתחייה (על-ידי שבאים במחילות לארץ-ישראל ושם קמים), אפשר לומר שאף לדעת ר' אלעזר כל המתים שנקברו בחוץ-לארץ עתידים לקום, רק שיהיה להם צער גלגול מחילות ויגיעו לארץ ישראל ושם יקומו לתחיה.

==מקומה==בגמ' נחלקו רבי אלעזר ור' אילעא האם מתי חוץ-לארץ חיים או לא, אך לפי מסקנת הגמ' שגם לדעת רבי אלעזר צדיקים שנקברו בחוץ-לארץ קמים לתחייה (על-ידי שבאים במחילות לארץ-ישראל ושם קמים), אפשר לומר שאף לדעת ר' אלעזר כל המתים שנקברו בחוץ-לארץ עתידים לקום, רק שיהיה להם צער גלגול מחילות ויגיעו לארץ ישראל ושם יקומו לתחיה.

הסיבה לכך שדווקא בארץ ישראל תהיה תחיית המתים ולא בחוץ-לארץ, מוסבר בזהר (ח"א דף קיד, א) כי דווקא ירושלים (שכל ארץ ישראל עתידה להכלל בה – ע"ע ארץ ישראל לעתיד לבוא) קיימת לנצח, לכן מקבלים את נשמתם במקום הקיים לעולם כדי שתהיה הנשמה קיימת בגוף לעולם.

הסיבה לכך שדווקא בארץ ישראל תהיה תחיית המתים ולא בחוץ-לארץ, מוסבר בזהר (ח"א דף קיד, א) כי דווקא ירושלים (שכל ארץ ישראל עתידה להכלל בה – ע"ע ארץ ישראל לעתיד לבוא) קיימת לנצח, לכן מקבלים את נשמתם במקום הקיים לעולם כדי שתהיה הנשמה קיימת בגוף לעולם.

נשמה אחת – שני גופים: על-פי הזהר, נשמה שהייתה בשני גופים שונים, הרי שכל גוף יקום עם אותו חלק בנשמה אותו זכה לברר במשך ימי חייו. אף שלכאורה כתוצאה מכך יהיו אנשים שיהיה להם רק חלק מתוך הנשמה, הרי כל חלק מהנפש כלול מכל החלקים. וכל חלק בפני עצמו הוא ציור קומה שלמה. אף שמצד היותו חלק מנפש יותר כללית אינו אלא בחינה אחת. לדוגמא: אדם אשר הצטיין בקיום מצות ואהבת את ד' אלקיך ותיקן חלק נפשו זה, הנה בקום הגוף לתחי' ובו רק חלק פרטי זה, יהיו בו גם שאר עניני הנפש: נפשו תתבונן בגדולת ד' לקיים מצות וידעת, תהי' בה מדת היראה וכו'. אלא שכל זה יהי' מפני שהוא אוהב ה' ולכן רוצה לקיים רצונו, או, בפנימיות יותר, שמצד האהבה רוצה לדעת גדולת האהוב, ירא הוא להיות נפרד מן האהוב וכדומה.

נשמה אחת – שני גופים: על-פי הזהר, נשמה שהייתה בשני גופים שונים, הרי שכל גוף יקום עם אותו חלק בנשמה אותו זכה לברר במשך ימי חייו. אף שלכאורה כתוצאה מכך יהיו אנשים שיהיה להם רק חלק מתוך הנשמה, הרי כל חלק מהנפש כלול מכל החלקים. וכל חלק בפני עצמו הוא ציור קומה שלמה. אף שמצד היותו חלק מנפש יותר כללית אינו אלא בחינה אחת. לדוגמא: אדם אשר הצטיין בקיום מצות ואהבת את ד' אלקיך ותיקן חלק נפשו זה, הנה בקום הגוף לתחי' ובו רק חלק פרטי זה, יהיו בו גם שאר עניני הנפש: נפשו תתבונן בגדולת ד' לקיים מצות וידעת, תהי' בה מדת היראה וכו'. אלא שכל זה יהי' מפני שהוא אוהב ה' ולכן רוצה לקיים רצונו, או, בפנימיות יותר, שמצד האהבה רוצה לדעת גדולת האהוב, ירא הוא להיות נפרד מן האהוב וכדומה.

אופן הקימה: חז"ל אמרו: "כשם שאדם הולך כך הוא בא: הולך עור – ובא עור, חרש – ובא חרש, אלם – ובא אלם. כשם שהוא הולך לבוש בא לבוש כו' אמר הקב"ה יעמדו כמו שהלכו ואחר-כך אני מרפא אותן" (ב"ר פצ"ה. זח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב).

==אופן הקימה==חז"ל אמרו: "כשם שאדם הולך כך הוא בא: הולך עור – ובא עור, חרש – ובא חרש, אלם – ובא אלם. כשם שהוא הולך לבוש בא לבוש כו' אמר הקב"ה יעמדו כמו שהלכו ואחר-כך אני מרפא אותן" (ב"ר פצ"ה. זח"ג צא, א. וראה שם ח"ב קצט, ב).

נחלקו בכוונת הדברים "כשם שהוא הולך לבוש – בא לבוש", האם הכוונה לאותו בגד ממש איתו נקבר, או שבאים לבושים בבגדים שהיו רגילים בהם בחייהם.

נחלקו בכוונת הדברים "כשם שהוא הולך לבוש – בא לבוש", האם הכוונה לאותו בגד ממש איתו נקבר, או שבאים לבושים בבגדים שהיו רגילים בהם בחייהם.

רק לאחר שיקומו לתחייה עם מומיהם, יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה ומרפא בה אותם.

רק לאחר שיקומו לתחייה עם מומיהם, יוציא הקב"ה חמה מנרתיקה ומרפא בה אותם.

סדרה: מֵתי ארץ-ישראל חיים תחלה ואחר-כך מתי חוץ-לארץ (ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג וכתובות שם) ואח"כ דור המדבר (או לפי דעות אחרות: דור המדבר תחילה), ויש-אומרים האבות (זהר ח"א קיג, א). והטעם פי' בס' אבקת רוכל (ספר שני, ח"ד) כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים. אבל יש דעות שהאבות קמים תחילה.

==סדרה==מֵתי ארץ-ישראל חיים תחלה ואחר-כך מתי חוץ-לארץ (ירושלמי כלאים פ"ט ה"ג וכתובות שם) ואח"כ דור המדבר (או לפי דעות אחרות: דור המדבר תחילה), ויש-אומרים האבות (זהר ח"א קיג, א). והטעם פי' בס' אבקת רוכל (ספר שני, ח"ד) כדי שיקיצו ויעוררו על שמחה בראותם בניהם שקמו מקבריהם והארץ מלאה מכמה צדיקים וחסידים. אבל יש דעות שהאבות קמים תחילה.

צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני-אדם (זהר שם קמ, א), מארי תורה [בעלי תורה] ואח"כ מארי מצות [בעלי מצוות] (שם קפב, א ובביאורי הזהר). ובמדרש איתא (הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה) שיקומו ויקראו אותם על שמם על-פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.

צדיקים קמים תחלה ואח"כ שאר בני-אדם (זהר שם קמ, א), מארי תורה [בעלי תורה] ואח"כ מארי מצות [בעלי מצוות] (שם קפב, א ובביאורי הזהר). ובמדרש איתא (הובא בס' אוהב ישראל בלקוטים פ' ברכה) שיקומו ויקראו אותם על שמם על-פי סדר אלפא ביתא, אבל מי שיש בו מדת ענוה יעמוד תחלה.