שינויים

אבל הובא שם גם מ"ש בס' 'המנהיג' (הל' הלל סי' מ בד"ה "ראשי חדשים"), וז"ל: "ושם נעשה לפניך, ואל תתמה לומר – מאין יספיקו לנו בהמות להקריב כל הקרבנות שנחסרו מחורבן הבית עד עמוד כהן לאורים ותומים (לשון הפסוק עזרא ב,סג)? שהרי הכתוב מבשרנו (ישעי' ס,ז) "כל צאן קדר יקבצו לך וגו'", ובקרבנות נדבה, '''אבל בקרבנות חובה עבר יומו בטל קרבנו''', דכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת, ולא עולת שבת זו בשבת אחרת". עכ"ל, הרי שהוא חולק ע"ז וסב"ל דגם בכה"ג אמרינן עבר זמנו בטל קרבנו, ולכן כתב דקאי רק על קרבנות נדבה, משא"כ בשאר ספרים שהובאו לעיל הרי כתבו כן גם לגבי קרבנות '''חובה''' דתמידין ומוספין וי"ל כנ"ל.  

אבל הובא שם גם מ"ש בס' 'המנהיג' (הל' הלל סי' מ בד"ה "ראשי חדשים"), וז"ל: "ושם נעשה לפניך, ואל תתמה לומר – מאין יספיקו לנו בהמות להקריב כל הקרבנות שנחסרו מחורבן הבית עד עמוד כהן לאורים ותומים (לשון הפסוק עזרא ב,סג)? שהרי הכתוב מבשרנו (ישעי' ס,ז) "כל צאן קדר יקבצו לך וגו'", ובקרבנות נדבה, '''אבל בקרבנות חובה עבר יומו בטל קרבנו''', דכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול בשבת, ולא עולת שבת זו בשבת אחרת". עכ"ל, הרי שהוא חולק ע"ז וסב"ל דגם בכה"ג אמרינן עבר זמנו בטל קרבנו, ולכן כתב דקאי רק על קרבנות נדבה, משא"כ בשאר ספרים שהובאו לעיל הרי כתבו כן גם לגבי קרבנות '''חובה''' דתמידין ומוספין וי"ל כנ"ל.  

== חילוק בין תמידין לקרבנות המועדים ==

== חילוק בין תמידין לקרבנות המועדים ==

ובשו"ת אמרי יושר שם ציין הגר"מ אריק שכבר כתב בענין זה בספרו "טל תורה" יומא מו,א, ועיי"ש שחולק על המל"מ דלא נראה לומר דאונס שאני, וכתב מדיליה די"ל דרק בתמידין בלבד לא אמרינן דעבר זמנו בטל קרבנו, משא"כ בקרבן מוספין של שבת ומועדים ושל ר"ח אמרינן עבר זמנו בטל קרבנו אפילו באונס, כי קראי דילפינן מיני' דעבר זמנו בטל קרבנו כתוב רק לגבי מוספי שבת ור"ח (פינחס כח,י-יד) ועי' גם תמורה יד,א לענין שאר המועדים, אבל בתמידין ליכא קרא, ולכן שם י"ל דלא בטל קרבנו, וביאר בזה דברי רש"י בברכות כו,א, בד"ה וכיון דעבר יומו בטל קרבנו שכתב: "ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע, כגון: '''מוספים''' של כל יום ויום", דבדיוק נקט מוספין דוקא ולא תמידין עיי"ש. שו"ר שבטל תורה בסיום דבריו שם קישר דברי הבני יששכר הנ"ל לשיטת המל"מ וכפי שנת' לעיל משום אונס, וראה גם בס' 'שבעה שבועות' שבועות פ"א אות צ"ב, וכ"כ הגר"ר מרגליות בס' 'נפש חי'' או"ח סי' רפ"ו, ועיי"ש עוד שהביא דברי הגר"מ אריק, והעיר שבבית שני לא מצינו שהשלימו תמידין וכו' שחסרו במשך השבעים שנה שהיו בגלות עיי"ש.

ובשו"ת אמרי יושר שם ציין הגר"מ אריק שכבר כתב בענין זה בספרו "טל תורה" יומא מו,א, ועיי"ש שחולק על המל"מ דלא נראה לומר דאונס שאני, וכתב מדיליה די"ל דרק בתמידין בלבד לא אמרינן דעבר זמנו בטל קרבנו, משא"כ בקרבן מוספין של שבת ומועדים ושל ר"ח אמרינן עבר זמנו בטל קרבנו אפילו באונס, כי קראי דילפינן מיני' דעבר זמנו בטל קרבנו כתוב רק לגבי מוספי שבת ור"ח (פינחס כח,י-יד) ועי' גם תמורה יד,א לענין שאר המועדים, אבל בתמידין ליכא קרא, ולכן שם י"ל דלא בטל קרבנו, וביאר בזה דברי רש"י בברכות כו,א, בד"ה וכיון דעבר יומו בטל קרבנו שכתב: "ואינו מקריבו ביום אחר אם זמנו קבוע, כגון: '''מוספים''' של כל יום ויום", דבדיוק נקט מוספין דוקא ולא תמידין עיי"ש. שו"ר שבטל תורה בסיום דבריו שם קישר דברי הבני יששכר הנ"ל לשיטת המל"מ וכפי שנת' לעיל משום אונס, וראה גם בס' 'שבעה שבועות' שבועות פ"א אות צ"ב, וכ"כ הגר"ר מרגליות בס' נפש חי' או"ח סי' רפ"ו, ועיי"ש עוד שהביא דברי הגר"מ אריק, והעיר שבבית שני לא מצינו שהשלימו תמידין וכו' שחסרו במשך השבעים שנה שהיו בגלות עיי"ש.

דלפי שיטה זו אפשר לומר דלעת"ל יקריבו רק תמידין שנחסרו בכל יום ולא מוספין וכו' כיון דרק בתמידין לא אמרינן דבטל קרבנו משא"כ לפי מה שהובא בספרים הנ"ל, יקריבו הן תמידין והן מוספין וכו'.

דלפי שיטה זו אפשר לומר דלעת"ל יקריבו רק תמידין שנחסרו בכל יום ולא מוספין וכו' כיון דרק בתמידין לא אמרינן דבטל קרבנו משא"כ לפי מה שהובא בספרים הנ"ל, יקריבו הן תמידין והן מוספין וכו'.