386
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן ו׃ מחלוקת התנאים אם בניסן או בתשרי עתידין להגאל (הצגת מקור)
גרסה מ־04:16, ט"ו באדר א' ה'תשע"ט
, 04:16, ט"ו באדר א' ה'תשע"טיצירת דף עם התוכן "== קושיית הטורי אבן איך יתכן ביאת המשיח ביו"ט דפסח ובר"ה – ותירוציו == ידועה פלוגתת רבי אלי..."
== קושיית הטורי אבן איך יתכן ביאת המשיח ביו"ט דפסח ובר"ה – ותירוציו ==
ידועה פלוגתת רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא,א) דר"א סב"ל דבניסן נגאלו ובתשרי עתידין ליגאל ויליף לה מ"שופר שופר" כתיב הכא (תהלים פא,ד) תקעו בחודש שופר וכתיב התם (ישעי' כז,יג) ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ורבי יהושע סב"ל דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל, אמר קרא (שמות יב,מב) ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית, עיי"ש.
ובטורי אבן שם (בד"ה בתשרי) הקשה וז"ל: "דהא משמע לר"א דעתידין ליגאל בתשרי היינו '''ביו"ט של ר"ה''' שהוא בתשרי ויום תרועה, דהא מתקעו בחודש שופר ומגז"ש דשופר שופר אתיא לי' הא, וכן ר"י דאמר בניסן עתידין ליגאל היינו '''ליל ט"ו בניסן''' שהוא י"ט דהא מליל שמורים דמיירי מליל יציאת מצרים דהוי בט"ו בניסן אתיא לי' הא, והא יום שלפניהם ה"ל ערב יו"ט והא אמר (עירובין מג, א) דה"ט דמותר לשתות יין בשבתות וי"ט משום דכתיב (מלאכי ג,כג) הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה', דהיינו יום א' לפני ביאת ב"ד יבא אליהו לבשר, וכבר מובטח להם לישראל שאין אלי' בא לא בע"ש ולא בעי"ט מפני הטורח, וא"כ א"א למשיח לבא בא' בתשרי וט"ו בניסן שהן יו"ט? וי"ל דהיינו דוקא בקץ דאחישנה ובדזכו, אבל בדלא זכו ובקץ דבעתה אפי' בעי"ט נמי בא אליהו ולא חייש לטורח דכיון דעתו הוא, א"א להעביר מועד הקץ דהא מה"ט אפילו בדלא זכו אתי שלא להעביר המועד", עכ"ל, עיי"ש עוד בארוכה.
היינו דרק בגאולה ד"אחישנה" אמרינן דאינו בא בערב שבת ויו"ט, אבל בהגאולה ד"בעתה", דבזה פליגי ר"א ור"י, יכול אליהו לבוא אפילו בעשויו"ט.{{הערה|ולפי דבריו יש לתרץ מה שהקשו במפרשים על הלשון "כבר מובטח להן לישראל" דמשמע שהוא הבטחה לטובה, ולכאורה מהו הטובה בזה שיתעכב ולא יבוא אז? (וראה בזה לעיל סי' ב') ולהטורי אבן יש לפרש שכבר מובטח להן שאינו בא וכו' משום שיהי' הגאולה באופן ד'אחישנה' דרק אז אינו בא, ולא באופן ד'בעתה' שאז בא.}}
אלא דבסוף דבריו שם הקשה ע"ז{{הערה|ותמוה מה דבשו"ת כתב סופר או"ח סי' נג הקשה אחד קושיא זו על הטו"א, ולא הרגיש שהטו"א עצמו הקשה כן בסו"ד.}} מהך דפ"ק דפסחים (יג, א) גבי י"ד שחל להיות בשבת דמבערין את הכל מלפני השבת ושורפין תרומות טמאות ותלויות וטהורות כו' א"ל לדבריכם אף תלויות לא ישרפו שמא יבא אליהו ויטהרם, א"ל כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בע"ש ולא בעי"ט מפני הטורח. ש"מ דאי אפשר בשום ענין שיבא אליהו בע"ש ובעי"ט אפי' בקץ דבעתה, דאל"כ אכתי תקשה שמא בעתה הוא ויבא אליהו בעי"ט ויטהרם.
ועי' בהשמטות שם שהביא לתרץ קושיא זו, דרבנן דאהדרו לי' כבר מובטח כו' סברי כר' אליעזר ד"עתו" הוא '''בתשרי''', והתם בניסן קאי, וע"כ לאו קץ דבעתה הוא אלא קץ דאחישנה, ושפיר קאמרי כבר מובטח כו'. וכן תירץ בס' 'כתר המלך' הל' נזירות פ"ד הי"א.
עוד כתב לתרץ שם באו"א, דבין לר"א בין לר"י א"ש, דאע"ג דילפי לטעמייהו מליל שמורים ומתקעו, לאו למימר דלגמרי מדמי להו, דאין בן דוד בא אלא ביו"ט של ר"ה לר"א ביום תרועה, ולר"י בליל שמורים, שהוא ליל יום טוב ראשון של פסח דוקא – אלא '''בימים הסמוכים''' ליום תרועה לר"א, והסמוך לליל שמורים לר"י ראוי לבא, אבל בליל שמורים וביום תרועה גופי' דוקא א"א, דאין ביאת אלי' בעי"ט מפני הטורח. והשתא ניחא דנקט ר"א '''בתשרי''' עתידין לגאול ור"י נקט '''בניסן''' אלמא כל החודש בין למר בין למר ראוי לביאת ב"ד עיי"ש.
== שקו"ט בתירוצי הטו"א ותירוץ המנחת אלעזר ==
והנה בנוגע לתירוצו הא', ראה בחלק א' סי' א' דשיטת הטו"א הוא דגם בגאולה דאחישנה צריך להיות ביאת אליהו מקודם, דעפ"ז פי' דבזה איירי הסוגיא דעירובין וכן סב"ל בספרו 'גבורת ארי' תענית (יז, א) עיי"ש, ולכן לשיטתו שייך לומר דמה שאמרו רז"ל דכבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא בעשויו"ט קאי רק על הגאולה דאחישנה, ולא על הגאולה דבעתה.
אבל ידועה שיטת הפלתי (יו"ד סי' קי סוף קונטרס בית הספק) ועוד הרבה אחרונים המובאים שם,{{הערה|וכן נקט הרבי בכ"מ: לקוטי שיחות ח"ח עמ' 323, חכ"ז עמ' 204, ועוד. וראה לעיל [[ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן ב׃ אין לעבור על שום איסור לזרז ביאת המשיח|סי' ב]].}} דבגאולה דאחישנה אי"צ כלל ביאת אליהו מקודם, והוכיחו כן מסנהדרין (צח, א), דרבי יהושע בן לוי שאל משיח לאימת אתי מר וענה לו משיח היום, אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך וכו' א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא, אמר ליה הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו.{{הערה|לשון הפסוק תהלים צה, ז.}} ופי' באוצר בלום (בע"י שם) דאם בקולו תשמעו ויהי' "זכו" אז יבוא מיד "היום" בלי ביאת אליהו מקודם, עיי"ש. ולפי"ז אי אפשר לומר דהסוגיא דעירובין דנקט שם דאליהו צריך לבוא מקודם ושאינו בא בעשויו"ט, איירי בגאולה דאחישנה, כיון דבאחישנה אי"צ ביאת אליהו הנביא קודם כלל, ועכצ"ל דקאי שם בהגאולה '''דבעתה''', וגם בזה אמרינן דאינו בא בעשוי"ט, וא"כ הדרה קושיא לדוכתא?
ובמה שתירץ הטו"א אח"כ דאין כוונת ר"א ור"י שיבוא בר"ה ופסח עצמם אלא בסמיכות להם, ראה בשו"ת חתם סופר (ח"ו סי' צח) שכתב בענין זה, דלפי ר' יהושע אין הכרח דכוונתו שיבא הגואל בליל שמורים דוקא, כמו דלא אתי מרע"ה בליל שמורים אלא היתה גמר נקמת מכות בכורות, וכן איתא במדרש לעת"ל תהי' מלחמת ומפלת עמלק בליל שמורים, אבל ביאת משיח כבר קדמה, אבל לר"א דיליף גז"ש דשופר, משמע בודאי ביום תקיעת שופר שהוא ר"ה ממש, [נמצא דגם בדעת ר"י לא סב"ל כהטו"א, כי באמת כוונת ר"י הוא '''לליל שמורים ממש''', אלא דקאי על מלחמת עמלק ולא על ביאת משיח], וא"כ גם לפי דעת החת"ס קשה לפי דעת רבי אליעזר שבא בר"ה ממש?
ובשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' לה הקשה, דמפשטות הלימודים של ר"א ור"י משמע דכוונתם לר"ה וליל שימורים ממש, וראה מדרש תנחומא פ' בא סי' ט שהלשון הוא "'''בט"ו בניסן''' עתידין להגאל משעבוד גליות" ושם גם: "'''הלילה הזה''' שבו עתידין להגאל", ועי' גם בשמו"ר (פי"ח,יב): "אמר הקב"ה הסימן הזה יהיה בידכם ביום שעשיתי לכם תשועה '''ובאותו לילה''' היו יודעים שאני גואלכם", ועי' גם ב'פירושי סידור התפילה' להרוקח, (קטע אמת ואמונה עמ' תנז): "ונאמר כי פדה{{הערה|ירמי' לא,י.}} ט"ו תיבות עד גאל ישראל, כנגד בט"ו בניסן נגאלו ובט"ו עתידין להיגאל".{{הערה|אלא דע"פ המבואר בתורת החסידות בכ"מ אודות מעלתו של "חודש ניסן", משמע לכאורה ד"בניסן עתידין להגאל" קאי על כל החודש, ראה שיחת ש"פ צו תשכ"ו סעי' ב (שיחות קודש תשכ"ו עמ' 322) ואילך.}}
והמנחת אלעזר שם כתב שם לתרץ קושיית הטו"א, דעכצ"ל דר"א ור"י לא סבירא להו מהך כללא דאין אליהו הנביא בא בעשויו"ט,{{הערה|ויש לתרץ עפ"ז דברי הרמב"ם בהל' נזירות פ"ד הי"א באומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא וכו' שהשמיט טעם הש"ס שבגמ' עירובין (מג,ב) משום דלא אתא אליהו מאתמול וכו' (ראה כס"מ ולח"מ שם) כיון דר"א ור"י לא סבירא להו מהך כללא דאין אליהו בא בעשויו"ט לכן לא הביא הטעם שבהסוגיא בעירובין.}} וביאר עפ"ז כוונת הגה"ק ר"ש מבעלז זצ"ל שאמר פעם בעת שאיבת מים שלנו כשאמרו לו (באור לי"ד) שנזכה לשנה הבאה בירושלים, השיב ע"ז למה רק בשנה הבאה, הרי מאמינים ומחכים שגם במים הללו שנקח עתה נזכה לאפותו עוד ביום מחר בערב פסח בירושלים ולאוכלו שם כשיבא משיח, ואי משום דאמרינן בש"ס שאין אליהו בא בעשוי"ט, עכ"ז נוכל לחכות גם עתה בע"פ שיבוא, ואם יוקשה לנו הגמ' הזאת, הלא כמה פליאות ואיבעיות שיש לנו בגלות הזה, ואין פותר אותם עד שיתרץ לנו תשבי, כן גם יתרץ קושיא הזאת, עכ"ד.{{הערה|ועד"ז אמר גם הרבי כמ"פ - ראה 'תורת מנחם – התוועדויות' תשמ"ב כרך ב עמ' 674, שכן אמר להאדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זצ"ל שהקשה להרבי מהא דאין אליהו בא בערב שבת, וענה לו הרבי: "אודות אליהו נאמר תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות ובטוחני שיוכל גם לתרץ קושיא זו". וכן הוא בקונטרס "והחי יתן אל לבו" (תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ח עמ' 559), שיחת חגה"ש תש"מ סעי' נ"ט (שיחות קודש תש"מ ח"ג עמ' 241), ועוד.}} וקשה דאיך נכחיש לדברי חז"ל שאמרו שאין אליהו בא וכו'? אלא דכיון דקיי"ל כרבי יהושע דבניסן עתידין להגאל, נמצא דלפ"ז הרי יכול אליהו לבוא גם בעשויו"ט, ואף דלפ"ז יוקשה דאיך אמרו חז"ל דכבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא וכו', הנה זהו מאמר חז"ל מוקשה שיתרץ לנו תשבי כמו שיתרץ לנו שאר הפליאות שנמצא בחז"ל וכו', עיי"ש.{{הערה|ראה גם בהגדה של פסח 'קול יהודא' עמ' ו-ז והגדה ש"פ 'מדרש בחידוש' עמ' יב שהביאו זה, ועוד בכ"מ.}}
== מקור לדעה ברמב"ם שאליהו יבוא אחר ביאת משיח – מפלוגתת ר"א ור"י ==
ונראה לומר בזה באופן אחר, דאפשר שזה גופא הוא מקורו של הרמב"ם בהל' מלכים פי"ב ה"ב. דהנה הביא שם ב' דעות בנוגע לביאת אליהו, דלדעה הראשונה יבוא '''אחר''' ביאת משיח (כך הוא פי' הפשוט בדברי הרמב"ם שם, וכדנקט בלקוטי שיחות ח"ה עמ' 419 ובכ"מ), ולפי דעה הב' יבוא '''לפני''' ביאת משיח, או דגם לדעה הא' יבוא לפני משיח אלא שיהי' זמן הרבה קודם לכן, וכדאיתא בס' 'הדרנים על הרמב"ם וש"ס' הדרן ה' עמ' קכב ואילך.{{הערה|וראה בכ"ז בחלק א' [[ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן א׃ יום שבן דוד בא וזמנה של הגאולה|סי' א]] [[ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן ב׃ מי יסמוך הסנהדרין בביאת המשיח|וסי' ב]].}} וכבר נתלבטו הרבה מהו המקור לדעה הא', הלא מבואר בהדיא בהסוגיא דעירובין דאליהו צריך לבוא מיד לפני ביאת משיח, וכן נקטינן בכ"מ?
אמנם נראה לומר דזה גופא הוא מקורו – מדסב"ל לר"א ור"י שיבוא בר"ה או בליל פסח. ואינו רוצה לומר דלדידהו אכן יבוא אליהו בערב שבת ויו"ט, כיון שיש מילתא בטעמא דאינו בא בערב שבת ויו"ט משום טירחא וכו'. ועוד, דמלשון הגמ' "כבר '''מובטח להן''' לישראל כו'" משמע דלית מאן דפליג ע"ז. ומכ"ז הוכיח הרמב"ם, שהנך תנאי לא סבירא להו כלל שאליהו צריך לבוא יום לפני ביאת המשיח וכו'.
גם יש לתרץ קושיית הטורי אבן באופן אחר ע"פ מ"ש במכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע (נדפס באגרות קודש שלו ח"א אגרת קל, וביגדיל תורה חוברת כה עמ' תשנח) שהאריך להוכיח דקיבוץ גליות יהי' ע"י '''משיח''' דוקא. ומביא ע"ז הרמב"ם דהל' מלכים, ואח"כ הביא הגמ' מגילה (יז, ב), דכיון שנבנית ירושלים בא דוד, וכ"כ הב"ח או"ח סי' קיח שצריך להיות הכל מוכן קודם, ואחר שיבנה ביהמ"ק וירושלים ויכונן כסא דוד אז בא דוד ויושב על כסאו שהכין לו ה' ית', וממשיך שם וזלה"ק: "ולא יסתור דבר זה להרמב"ם שכתב דמשיח יבנה את ביהמ"ק, דבודאי ביאת משיח קודם לבנין ירושלים ובנין ביהמ"ק, והבנין יהי' ע"י משיח וע"י תהי' קיבוץ גליות [ואז יהי' אח"כ מלכותו והיא] מלכות בית דוד, וזהו דקדוק ל' הגמ' וכיון שנבנית ירושלים בא '''דוד''', ולא קאמר '''בן דוד''', דמשיח נקרא בכמה מקומות בשם בן דוד במד"ר ובגמ', ואמר כאן בא דוד הכוונה על מלכותו, וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם (יחזקאל לז,כד), וע"ש במצודות, וקרוב הדבר לאמר שאז יתוסף מעלה בו עצמו ומובן למשכיל ע"פ מה שנתבאר", עכלה"ק. וראה בזה גם רשימות חוברת יא.
היינו שמבאר שיש בזה ב' ענינים: ביאת משיח מצ"ע ובזה נקרא "בן דוד" ואז יעשה פעולותיו – כמ"ש הרמב"ם יכוף כל ישראל וכו' ובנין ביהמ"ק וכו', אבל אז עדיין לא נתכונן מלכותו – '''מלכות בית דוד''', ורק אח"כ בא "דוד", שהכוונה שאז '''תכונן מלכותו'''. ולכן אין דברי הרמב"ם סותרים הגמ' דמגילה.
דלפ"ז יש לתרץ גם קושיית הטורי אבן הנ"ל דהגאולה תהי' בזמן שתכונן מלכות בית דוד - דהא בהא תליא מלכות בית דוד וגאולה השלימה - ובזה איירי ר"א ור"י או בניסן או בתשרי; אבל אליהו יבוא יום לפני '''שבן דוד בא''', ובזה אמרינן דאינו בא בערב שבת ויו"ט. ועד"ז כתב בהגהות ברוך טעם שם.
אמנם, אם כנים הדברים, הרי שוב אי אפשר לומר גם כנ"ל בדעת הרמב"ם, דפלוגתא זו היא המקור לדעה הא' דאליהו הנביא אינו צריך לבוא לפני משיח, כיון דר"א ורבי יהושע לא איירי בביאת משיח אלא בזמן הגאולה בשלימותה, וביאת אליהו היא בזמן ביאת משיח בן דוד.
וראה גם פתחי תשובה יורה דעה סי' רלט ס"ק ו', וז"ל: "איתא בש"ס דעירובין (דף מג,א-ב) האומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא אסור לשתות כל ימות החול, וכ"כ הרמב"ם פ"ד מהלכות נזירות דין י"א, וק"ל דהא בש"ס דר"ה (דף יא,א) אמרו בתשרי עתידין לגאל אתיא שופר שופר ולר' יהושע בניסן עתידין לגאל ע"ש, א"כ לר"א לא יהא אסור אלא בתשרי ולר"י אלא בניסן. ומצאתי בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סימן רי"א שהביא דבספר טורי אבן בר"ה שם הקשה זה, ולחלק יצא ע"פ מה דארז"ל (סנהדרין צח,א) זכו אחישנה לא זכו בעתה, והוא כתב לישב עפמ"ש הרמב"ם פרק י"א מהל' מלכים דביום שב"ד בא אז לא תהיה הגאולה ע"ש", עכ"ל.{{הערה|וראה גם בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' ריג, ובשו"ת בית שערים או"ח סי' קמ"ב, ועי' גם בס' פרדס יוסף בראשית (לג, ב), ובערוך לנר ר"ה שם, ובחלק א' שם. וראה עוד בס' דברי תורה להגה"ק ממונקאטש זצ"ל, ח"ב סי' כח, שכתב לתרץ קושיית הטורי אבן באופן אחר. וכן בשו"ת דברי יציב חאו"ח סי' רנא, ובס' אמרי נועם ח"ב (מועדים) שו"ת שם סי' יא.}}
== קושיית שבלי הלקט בנוסח ברכת אשר גאלנו ==
ועי' בס' שבלי הלקט (סדר פסח סי' ריח) שעמד ע"ז דאמרינן בהגדה: "כן ה' אלקינו יגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום כו'" וז"ל: "יש תמיהין והא קיימא לן דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל והיכי קאמר יגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך כו' דמשמע שבועות וסוכות ומתפלל שתהא הגאולה בינתיים והרי הוא כמו תפלת שוא? ונראה לי לפרש דהכי קאמר, כשם שהגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרורים כן יגיענו ה' אלהינו למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום מן המלכיות, לקיים בהן המצות הראויות בזמנם, ולא יעכבו עלינו כשם שאין מעכבין עלינו בזה, ועוד יגיענו ויזכנו למועד הזה להיות שמחים בבנין עירך ובחידוש בית מקדשך, והנה המוכיח, ושם נאכל מן הפסחים ומן הזבחים וזה לא יתכן אלא בפסח. ואחי ר' בנימין פי' דהא דקאמר למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום מראש השנה ויום הכיפורים וחג הסוכות קאמר, ואתיא כר' אליעזר דאמר במס' ראש השנה (יא,א) בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל, ומשום הכי קאמר למועדים ולרגלים, למועדים היינו ראש השנה ויום הכיפורים שבכלל אלה מועדי ה' {{הערה|ויקרא כג,ג.}} הם. ולרגלים היינו חג הסוכות ושמיני עצרת שגם הוא רגל בפני עצמו הוא".{{הערה|פי' זה במועדים ורגלים הובא בהגש"פ של הרבי (עמ' לג) בשם שבה"ל.}}
אמנם לפי מה שנת' לעיל יש לתרץ קושייתו, דניסן או תשרי איירי אודות הגאולה ד"בעתה", אבל אנו מבקשים בהברכה להגאולה של "אחישנה", כפי שאומרים לישועתך קוינו כל היום וכו' שזה אפשר להיות מיד ממש כהרף עין (וקצת צ"ע בשבה"ל, דלשיטתו – איך פי' מה שמתפללים על הגאולה בכל יום בנוסח השמו"ע ולא הקשה מזה כלום).
עוד יש לתרץ עפ"י דברי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע הנ"ל, דניסן או תשרי איירי אודות שלימות הגאולה במלכות בית דוד וכו', אבל ביאת משיח שהוא משך זמן קודם, אפשר להיות בכל יום ויום, ואז יתחיל מיד בפעולותיו בבנין ביהמ"ק וכו' והקרבת קרבנות וכו' וא"ש.
== על מה קאי "יום ה' הגדול והנורא" ==
ובתשובת החת"ס שם (ד"ה שאני) תמה דהרי מקרא מלא דיבר הכתוב (מלאכי ג,כג) "הנני שולח לכם את אליה הנביא
'''לפני בוא יום ה' הגדול''' וגו'" ואיך אפשר לדיעה הא' שברמב"ם לומר שלא יבוא לפני משיח? ותירץ דיום הגדול והנורא לא קאי על יום ביאת בן דוד אלא על מלחמת גוג ומגוג, כדמוכח בההפטורה דסוכות דכתיב "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" (זכרי' יד,ד), דאיירי שם במלחמת גוג ומגוג והוא יום הגדול והנורא. ופליגי אם מלחמת גוג ומגוג תהי' באותו יום עצמו שיבוא משיח – דאי נימא כן ודאי צ"ל שיבוא יום לפני ביאת משיח, או שיהי' משך זמן אחר ביאת משיח – דאי נימא כן אין הכרח שיבוא לפני משיח, עיי"ש.
אבל בלקוטי שיחות ח"ה (עמ' 419) ביאר הרבי, דב' דעות בהרמב"ם פליגי בפירוש הפסוק "הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא '''יום ה' הגדול והנורא'''", דדיעה הא' סב"ל דקאי על '''מלחמת גוג ומגוג''', אבל לא לפני ביאת משיח, ודיעה הב' סב"ל דקאי על '''יום הגאולה''', ולכן סב"ל שאליהו בא לפני משיח, עיי"ש, ולא כהחת"ס.
ונראה לבאר טעמו של הרבי דלא ניחא ליה לומר כהחת"ס, משום דאיתא בשבת (קיח,א): "אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול . . מחבלו של משיח . . וממלחמת גוג ומגוג. מחבלו של משיח - כתיב הכא (שמות טז,כה) יום וכתיב התם הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום וגו' . . ממלחמת גוג ומגוג - כתיב הכא יום וכתיב התם (יחזקאל לח,יח) ביום בא גוג" הרי מפורש כאן דיום הגדול והנורא קאי על ביאת המשיח (וכדביאר בחדא"ג מהרש"א שם) ולא על מלחמת גוג ומגוג, וא"כ איך אפ"ל '''דכו"ע''' סב"ל דקאי על מלחמת גוג ומגוג, אבל לפי ביאור הרבי ניחא, די"ל דהגמ' דשבת סב"ל כהדעה דקאי על ביאת המשיח.
ידועה פלוגתת רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא,א) דר"א סב"ל דבניסן נגאלו ובתשרי עתידין ליגאל ויליף לה מ"שופר שופר" כתיב הכא (תהלים פא,ד) תקעו בחודש שופר וכתיב התם (ישעי' כז,יג) ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ורבי יהושע סב"ל דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל, אמר קרא (שמות יב,מב) ליל שמורים ליל המשומר ובא מששת ימי בראשית, עיי"ש.
ובטורי אבן שם (בד"ה בתשרי) הקשה וז"ל: "דהא משמע לר"א דעתידין ליגאל בתשרי היינו '''ביו"ט של ר"ה''' שהוא בתשרי ויום תרועה, דהא מתקעו בחודש שופר ומגז"ש דשופר שופר אתיא לי' הא, וכן ר"י דאמר בניסן עתידין ליגאל היינו '''ליל ט"ו בניסן''' שהוא י"ט דהא מליל שמורים דמיירי מליל יציאת מצרים דהוי בט"ו בניסן אתיא לי' הא, והא יום שלפניהם ה"ל ערב יו"ט והא אמר (עירובין מג, א) דה"ט דמותר לשתות יין בשבתות וי"ט משום דכתיב (מלאכי ג,כג) הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה', דהיינו יום א' לפני ביאת ב"ד יבא אליהו לבשר, וכבר מובטח להם לישראל שאין אלי' בא לא בע"ש ולא בעי"ט מפני הטורח, וא"כ א"א למשיח לבא בא' בתשרי וט"ו בניסן שהן יו"ט? וי"ל דהיינו דוקא בקץ דאחישנה ובדזכו, אבל בדלא זכו ובקץ דבעתה אפי' בעי"ט נמי בא אליהו ולא חייש לטורח דכיון דעתו הוא, א"א להעביר מועד הקץ דהא מה"ט אפילו בדלא זכו אתי שלא להעביר המועד", עכ"ל, עיי"ש עוד בארוכה.
היינו דרק בגאולה ד"אחישנה" אמרינן דאינו בא בערב שבת ויו"ט, אבל בהגאולה ד"בעתה", דבזה פליגי ר"א ור"י, יכול אליהו לבוא אפילו בעשויו"ט.{{הערה|ולפי דבריו יש לתרץ מה שהקשו במפרשים על הלשון "כבר מובטח להן לישראל" דמשמע שהוא הבטחה לטובה, ולכאורה מהו הטובה בזה שיתעכב ולא יבוא אז? (וראה בזה לעיל סי' ב') ולהטורי אבן יש לפרש שכבר מובטח להן שאינו בא וכו' משום שיהי' הגאולה באופן ד'אחישנה' דרק אז אינו בא, ולא באופן ד'בעתה' שאז בא.}}
אלא דבסוף דבריו שם הקשה ע"ז{{הערה|ותמוה מה דבשו"ת כתב סופר או"ח סי' נג הקשה אחד קושיא זו על הטו"א, ולא הרגיש שהטו"א עצמו הקשה כן בסו"ד.}} מהך דפ"ק דפסחים (יג, א) גבי י"ד שחל להיות בשבת דמבערין את הכל מלפני השבת ושורפין תרומות טמאות ותלויות וטהורות כו' א"ל לדבריכם אף תלויות לא ישרפו שמא יבא אליהו ויטהרם, א"ל כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בע"ש ולא בעי"ט מפני הטורח. ש"מ דאי אפשר בשום ענין שיבא אליהו בע"ש ובעי"ט אפי' בקץ דבעתה, דאל"כ אכתי תקשה שמא בעתה הוא ויבא אליהו בעי"ט ויטהרם.
ועי' בהשמטות שם שהביא לתרץ קושיא זו, דרבנן דאהדרו לי' כבר מובטח כו' סברי כר' אליעזר ד"עתו" הוא '''בתשרי''', והתם בניסן קאי, וע"כ לאו קץ דבעתה הוא אלא קץ דאחישנה, ושפיר קאמרי כבר מובטח כו'. וכן תירץ בס' 'כתר המלך' הל' נזירות פ"ד הי"א.
עוד כתב לתרץ שם באו"א, דבין לר"א בין לר"י א"ש, דאע"ג דילפי לטעמייהו מליל שמורים ומתקעו, לאו למימר דלגמרי מדמי להו, דאין בן דוד בא אלא ביו"ט של ר"ה לר"א ביום תרועה, ולר"י בליל שמורים, שהוא ליל יום טוב ראשון של פסח דוקא – אלא '''בימים הסמוכים''' ליום תרועה לר"א, והסמוך לליל שמורים לר"י ראוי לבא, אבל בליל שמורים וביום תרועה גופי' דוקא א"א, דאין ביאת אלי' בעי"ט מפני הטורח. והשתא ניחא דנקט ר"א '''בתשרי''' עתידין לגאול ור"י נקט '''בניסן''' אלמא כל החודש בין למר בין למר ראוי לביאת ב"ד עיי"ש.
== שקו"ט בתירוצי הטו"א ותירוץ המנחת אלעזר ==
והנה בנוגע לתירוצו הא', ראה בחלק א' סי' א' דשיטת הטו"א הוא דגם בגאולה דאחישנה צריך להיות ביאת אליהו מקודם, דעפ"ז פי' דבזה איירי הסוגיא דעירובין וכן סב"ל בספרו 'גבורת ארי' תענית (יז, א) עיי"ש, ולכן לשיטתו שייך לומר דמה שאמרו רז"ל דכבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא בעשויו"ט קאי רק על הגאולה דאחישנה, ולא על הגאולה דבעתה.
אבל ידועה שיטת הפלתי (יו"ד סי' קי סוף קונטרס בית הספק) ועוד הרבה אחרונים המובאים שם,{{הערה|וכן נקט הרבי בכ"מ: לקוטי שיחות ח"ח עמ' 323, חכ"ז עמ' 204, ועוד. וראה לעיל [[ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן ב׃ אין לעבור על שום איסור לזרז ביאת המשיח|סי' ב]].}} דבגאולה דאחישנה אי"צ כלל ביאת אליהו מקודם, והוכיחו כן מסנהדרין (צח, א), דרבי יהושע בן לוי שאל משיח לאימת אתי מר וענה לו משיח היום, אתא לגבי אליהו א"ל מאי אמר לך וכו' א"ל שקורי קא שקר בי דאמר לי היום אתינא ולא אתא, אמר ליה הכי אמר לך היום אם בקולו תשמעו.{{הערה|לשון הפסוק תהלים צה, ז.}} ופי' באוצר בלום (בע"י שם) דאם בקולו תשמעו ויהי' "זכו" אז יבוא מיד "היום" בלי ביאת אליהו מקודם, עיי"ש. ולפי"ז אי אפשר לומר דהסוגיא דעירובין דנקט שם דאליהו צריך לבוא מקודם ושאינו בא בעשויו"ט, איירי בגאולה דאחישנה, כיון דבאחישנה אי"צ ביאת אליהו הנביא קודם כלל, ועכצ"ל דקאי שם בהגאולה '''דבעתה''', וגם בזה אמרינן דאינו בא בעשוי"ט, וא"כ הדרה קושיא לדוכתא?
ובמה שתירץ הטו"א אח"כ דאין כוונת ר"א ור"י שיבוא בר"ה ופסח עצמם אלא בסמיכות להם, ראה בשו"ת חתם סופר (ח"ו סי' צח) שכתב בענין זה, דלפי ר' יהושע אין הכרח דכוונתו שיבא הגואל בליל שמורים דוקא, כמו דלא אתי מרע"ה בליל שמורים אלא היתה גמר נקמת מכות בכורות, וכן איתא במדרש לעת"ל תהי' מלחמת ומפלת עמלק בליל שמורים, אבל ביאת משיח כבר קדמה, אבל לר"א דיליף גז"ש דשופר, משמע בודאי ביום תקיעת שופר שהוא ר"ה ממש, [נמצא דגם בדעת ר"י לא סב"ל כהטו"א, כי באמת כוונת ר"י הוא '''לליל שמורים ממש''', אלא דקאי על מלחמת עמלק ולא על ביאת משיח], וא"כ גם לפי דעת החת"ס קשה לפי דעת רבי אליעזר שבא בר"ה ממש?
ובשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' לה הקשה, דמפשטות הלימודים של ר"א ור"י משמע דכוונתם לר"ה וליל שימורים ממש, וראה מדרש תנחומא פ' בא סי' ט שהלשון הוא "'''בט"ו בניסן''' עתידין להגאל משעבוד גליות" ושם גם: "'''הלילה הזה''' שבו עתידין להגאל", ועי' גם בשמו"ר (פי"ח,יב): "אמר הקב"ה הסימן הזה יהיה בידכם ביום שעשיתי לכם תשועה '''ובאותו לילה''' היו יודעים שאני גואלכם", ועי' גם ב'פירושי סידור התפילה' להרוקח, (קטע אמת ואמונה עמ' תנז): "ונאמר כי פדה{{הערה|ירמי' לא,י.}} ט"ו תיבות עד גאל ישראל, כנגד בט"ו בניסן נגאלו ובט"ו עתידין להיגאל".{{הערה|אלא דע"פ המבואר בתורת החסידות בכ"מ אודות מעלתו של "חודש ניסן", משמע לכאורה ד"בניסן עתידין להגאל" קאי על כל החודש, ראה שיחת ש"פ צו תשכ"ו סעי' ב (שיחות קודש תשכ"ו עמ' 322) ואילך.}}
והמנחת אלעזר שם כתב שם לתרץ קושיית הטו"א, דעכצ"ל דר"א ור"י לא סבירא להו מהך כללא דאין אליהו הנביא בא בעשויו"ט,{{הערה|ויש לתרץ עפ"ז דברי הרמב"ם בהל' נזירות פ"ד הי"א באומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא וכו' שהשמיט טעם הש"ס שבגמ' עירובין (מג,ב) משום דלא אתא אליהו מאתמול וכו' (ראה כס"מ ולח"מ שם) כיון דר"א ור"י לא סבירא להו מהך כללא דאין אליהו בא בעשויו"ט לכן לא הביא הטעם שבהסוגיא בעירובין.}} וביאר עפ"ז כוונת הגה"ק ר"ש מבעלז זצ"ל שאמר פעם בעת שאיבת מים שלנו כשאמרו לו (באור לי"ד) שנזכה לשנה הבאה בירושלים, השיב ע"ז למה רק בשנה הבאה, הרי מאמינים ומחכים שגם במים הללו שנקח עתה נזכה לאפותו עוד ביום מחר בערב פסח בירושלים ולאוכלו שם כשיבא משיח, ואי משום דאמרינן בש"ס שאין אליהו בא בעשוי"ט, עכ"ז נוכל לחכות גם עתה בע"פ שיבוא, ואם יוקשה לנו הגמ' הזאת, הלא כמה פליאות ואיבעיות שיש לנו בגלות הזה, ואין פותר אותם עד שיתרץ לנו תשבי, כן גם יתרץ קושיא הזאת, עכ"ד.{{הערה|ועד"ז אמר גם הרבי כמ"פ - ראה 'תורת מנחם – התוועדויות' תשמ"ב כרך ב עמ' 674, שכן אמר להאדמו"ר ה'פני מנחם' מגור זצ"ל שהקשה להרבי מהא דאין אליהו בא בערב שבת, וענה לו הרבי: "אודות אליהו נאמר תשבי יתרץ קושיות ואיבעיות ובטוחני שיוכל גם לתרץ קושיא זו". וכן הוא בקונטרס "והחי יתן אל לבו" (תורת מנחם – התוועדויות תשמ"ח עמ' 559), שיחת חגה"ש תש"מ סעי' נ"ט (שיחות קודש תש"מ ח"ג עמ' 241), ועוד.}} וקשה דאיך נכחיש לדברי חז"ל שאמרו שאין אליהו בא וכו'? אלא דכיון דקיי"ל כרבי יהושע דבניסן עתידין להגאל, נמצא דלפ"ז הרי יכול אליהו לבוא גם בעשויו"ט, ואף דלפ"ז יוקשה דאיך אמרו חז"ל דכבר מובטח להם לישראל שאין אליהו בא וכו', הנה זהו מאמר חז"ל מוקשה שיתרץ לנו תשבי כמו שיתרץ לנו שאר הפליאות שנמצא בחז"ל וכו', עיי"ש.{{הערה|ראה גם בהגדה של פסח 'קול יהודא' עמ' ו-ז והגדה ש"פ 'מדרש בחידוש' עמ' יב שהביאו זה, ועוד בכ"מ.}}
== מקור לדעה ברמב"ם שאליהו יבוא אחר ביאת משיח – מפלוגתת ר"א ור"י ==
ונראה לומר בזה באופן אחר, דאפשר שזה גופא הוא מקורו של הרמב"ם בהל' מלכים פי"ב ה"ב. דהנה הביא שם ב' דעות בנוגע לביאת אליהו, דלדעה הראשונה יבוא '''אחר''' ביאת משיח (כך הוא פי' הפשוט בדברי הרמב"ם שם, וכדנקט בלקוטי שיחות ח"ה עמ' 419 ובכ"מ), ולפי דעה הב' יבוא '''לפני''' ביאת משיח, או דגם לדעה הא' יבוא לפני משיח אלא שיהי' זמן הרבה קודם לכן, וכדאיתא בס' 'הדרנים על הרמב"ם וש"ס' הדרן ה' עמ' קכב ואילך.{{הערה|וראה בכ"ז בחלק א' [[ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן א׃ יום שבן דוד בא וזמנה של הגאולה|סי' א]] [[ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן ב׃ מי יסמוך הסנהדרין בביאת המשיח|וסי' ב]].}} וכבר נתלבטו הרבה מהו המקור לדעה הא', הלא מבואר בהדיא בהסוגיא דעירובין דאליהו צריך לבוא מיד לפני ביאת משיח, וכן נקטינן בכ"מ?
אמנם נראה לומר דזה גופא הוא מקורו – מדסב"ל לר"א ור"י שיבוא בר"ה או בליל פסח. ואינו רוצה לומר דלדידהו אכן יבוא אליהו בערב שבת ויו"ט, כיון שיש מילתא בטעמא דאינו בא בערב שבת ויו"ט משום טירחא וכו'. ועוד, דמלשון הגמ' "כבר '''מובטח להן''' לישראל כו'" משמע דלית מאן דפליג ע"ז. ומכ"ז הוכיח הרמב"ם, שהנך תנאי לא סבירא להו כלל שאליהו צריך לבוא יום לפני ביאת המשיח וכו'.
גם יש לתרץ קושיית הטורי אבן באופן אחר ע"פ מ"ש במכתב כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע (נדפס באגרות קודש שלו ח"א אגרת קל, וביגדיל תורה חוברת כה עמ' תשנח) שהאריך להוכיח דקיבוץ גליות יהי' ע"י '''משיח''' דוקא. ומביא ע"ז הרמב"ם דהל' מלכים, ואח"כ הביא הגמ' מגילה (יז, ב), דכיון שנבנית ירושלים בא דוד, וכ"כ הב"ח או"ח סי' קיח שצריך להיות הכל מוכן קודם, ואחר שיבנה ביהמ"ק וירושלים ויכונן כסא דוד אז בא דוד ויושב על כסאו שהכין לו ה' ית', וממשיך שם וזלה"ק: "ולא יסתור דבר זה להרמב"ם שכתב דמשיח יבנה את ביהמ"ק, דבודאי ביאת משיח קודם לבנין ירושלים ובנין ביהמ"ק, והבנין יהי' ע"י משיח וע"י תהי' קיבוץ גליות [ואז יהי' אח"כ מלכותו והיא] מלכות בית דוד, וזהו דקדוק ל' הגמ' וכיון שנבנית ירושלים בא '''דוד''', ולא קאמר '''בן דוד''', דמשיח נקרא בכמה מקומות בשם בן דוד במד"ר ובגמ', ואמר כאן בא דוד הכוונה על מלכותו, וכמ"ש ועבדי דוד מלך עליהם (יחזקאל לז,כד), וע"ש במצודות, וקרוב הדבר לאמר שאז יתוסף מעלה בו עצמו ומובן למשכיל ע"פ מה שנתבאר", עכלה"ק. וראה בזה גם רשימות חוברת יא.
היינו שמבאר שיש בזה ב' ענינים: ביאת משיח מצ"ע ובזה נקרא "בן דוד" ואז יעשה פעולותיו – כמ"ש הרמב"ם יכוף כל ישראל וכו' ובנין ביהמ"ק וכו', אבל אז עדיין לא נתכונן מלכותו – '''מלכות בית דוד''', ורק אח"כ בא "דוד", שהכוונה שאז '''תכונן מלכותו'''. ולכן אין דברי הרמב"ם סותרים הגמ' דמגילה.
דלפ"ז יש לתרץ גם קושיית הטורי אבן הנ"ל דהגאולה תהי' בזמן שתכונן מלכות בית דוד - דהא בהא תליא מלכות בית דוד וגאולה השלימה - ובזה איירי ר"א ור"י או בניסן או בתשרי; אבל אליהו יבוא יום לפני '''שבן דוד בא''', ובזה אמרינן דאינו בא בערב שבת ויו"ט. ועד"ז כתב בהגהות ברוך טעם שם.
אמנם, אם כנים הדברים, הרי שוב אי אפשר לומר גם כנ"ל בדעת הרמב"ם, דפלוגתא זו היא המקור לדעה הא' דאליהו הנביא אינו צריך לבוא לפני משיח, כיון דר"א ורבי יהושע לא איירי בביאת משיח אלא בזמן הגאולה בשלימותה, וביאת אליהו היא בזמן ביאת משיח בן דוד.
וראה גם פתחי תשובה יורה דעה סי' רלט ס"ק ו', וז"ל: "איתא בש"ס דעירובין (דף מג,א-ב) האומר הריני נזיר ביום שבן דוד בא אסור לשתות כל ימות החול, וכ"כ הרמב"ם פ"ד מהלכות נזירות דין י"א, וק"ל דהא בש"ס דר"ה (דף יא,א) אמרו בתשרי עתידין לגאל אתיא שופר שופר ולר' יהושע בניסן עתידין לגאל ע"ש, א"כ לר"א לא יהא אסור אלא בתשרי ולר"י אלא בניסן. ומצאתי בשו"ת תשובה מאהבה ח"א סימן רי"א שהביא דבספר טורי אבן בר"ה שם הקשה זה, ולחלק יצא ע"פ מה דארז"ל (סנהדרין צח,א) זכו אחישנה לא זכו בעתה, והוא כתב לישב עפמ"ש הרמב"ם פרק י"א מהל' מלכים דביום שב"ד בא אז לא תהיה הגאולה ע"ש", עכ"ל.{{הערה|וראה גם בשו"ת מהר"ם שיק יו"ד סי' ריג, ובשו"ת בית שערים או"ח סי' קמ"ב, ועי' גם בס' פרדס יוסף בראשית (לג, ב), ובערוך לנר ר"ה שם, ובחלק א' שם. וראה עוד בס' דברי תורה להגה"ק ממונקאטש זצ"ל, ח"ב סי' כח, שכתב לתרץ קושיית הטורי אבן באופן אחר. וכן בשו"ת דברי יציב חאו"ח סי' רנא, ובס' אמרי נועם ח"ב (מועדים) שו"ת שם סי' יא.}}
== קושיית שבלי הלקט בנוסח ברכת אשר גאלנו ==
ועי' בס' שבלי הלקט (סדר פסח סי' ריח) שעמד ע"ז דאמרינן בהגדה: "כן ה' אלקינו יגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום כו'" וז"ל: "יש תמיהין והא קיימא לן דבניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל והיכי קאמר יגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום שמחים בבנין עירך כו' דמשמע שבועות וסוכות ומתפלל שתהא הגאולה בינתיים והרי הוא כמו תפלת שוא? ונראה לי לפרש דהכי קאמר, כשם שהגיענו הלילה הזה לאכול בו מצה ומרורים כן יגיענו ה' אלהינו למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום מן המלכיות, לקיים בהן המצות הראויות בזמנם, ולא יעכבו עלינו כשם שאין מעכבין עלינו בזה, ועוד יגיענו ויזכנו למועד הזה להיות שמחים בבנין עירך ובחידוש בית מקדשך, והנה המוכיח, ושם נאכל מן הפסחים ומן הזבחים וזה לא יתכן אלא בפסח. ואחי ר' בנימין פי' דהא דקאמר למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום מראש השנה ויום הכיפורים וחג הסוכות קאמר, ואתיא כר' אליעזר דאמר במס' ראש השנה (יא,א) בניסן נגאלו בתשרי עתידין ליגאל, ומשום הכי קאמר למועדים ולרגלים, למועדים היינו ראש השנה ויום הכיפורים שבכלל אלה מועדי ה' {{הערה|ויקרא כג,ג.}} הם. ולרגלים היינו חג הסוכות ושמיני עצרת שגם הוא רגל בפני עצמו הוא".{{הערה|פי' זה במועדים ורגלים הובא בהגש"פ של הרבי (עמ' לג) בשם שבה"ל.}}
אמנם לפי מה שנת' לעיל יש לתרץ קושייתו, דניסן או תשרי איירי אודות הגאולה ד"בעתה", אבל אנו מבקשים בהברכה להגאולה של "אחישנה", כפי שאומרים לישועתך קוינו כל היום וכו' שזה אפשר להיות מיד ממש כהרף עין (וקצת צ"ע בשבה"ל, דלשיטתו – איך פי' מה שמתפללים על הגאולה בכל יום בנוסח השמו"ע ולא הקשה מזה כלום).
עוד יש לתרץ עפ"י דברי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע הנ"ל, דניסן או תשרי איירי אודות שלימות הגאולה במלכות בית דוד וכו', אבל ביאת משיח שהוא משך זמן קודם, אפשר להיות בכל יום ויום, ואז יתחיל מיד בפעולותיו בבנין ביהמ"ק וכו' והקרבת קרבנות וכו' וא"ש.
== על מה קאי "יום ה' הגדול והנורא" ==
ובתשובת החת"ס שם (ד"ה שאני) תמה דהרי מקרא מלא דיבר הכתוב (מלאכי ג,כג) "הנני שולח לכם את אליה הנביא
'''לפני בוא יום ה' הגדול''' וגו'" ואיך אפשר לדיעה הא' שברמב"ם לומר שלא יבוא לפני משיח? ותירץ דיום הגדול והנורא לא קאי על יום ביאת בן דוד אלא על מלחמת גוג ומגוג, כדמוכח בההפטורה דסוכות דכתיב "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" (זכרי' יד,ד), דאיירי שם במלחמת גוג ומגוג והוא יום הגדול והנורא. ופליגי אם מלחמת גוג ומגוג תהי' באותו יום עצמו שיבוא משיח – דאי נימא כן ודאי צ"ל שיבוא יום לפני ביאת משיח, או שיהי' משך זמן אחר ביאת משיח – דאי נימא כן אין הכרח שיבוא לפני משיח, עיי"ש.
אבל בלקוטי שיחות ח"ה (עמ' 419) ביאר הרבי, דב' דעות בהרמב"ם פליגי בפירוש הפסוק "הנני שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא '''יום ה' הגדול והנורא'''", דדיעה הא' סב"ל דקאי על '''מלחמת גוג ומגוג''', אבל לא לפני ביאת משיח, ודיעה הב' סב"ל דקאי על '''יום הגאולה''', ולכן סב"ל שאליהו בא לפני משיח, עיי"ש, ולא כהחת"ס.
ונראה לבאר טעמו של הרבי דלא ניחא ליה לומר כהחת"ס, משום דאיתא בשבת (קיח,א): "אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא: כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול . . מחבלו של משיח . . וממלחמת גוג ומגוג. מחבלו של משיח - כתיב הכא (שמות טז,כה) יום וכתיב התם הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בא יום וגו' . . ממלחמת גוג ומגוג - כתיב הכא יום וכתיב התם (יחזקאל לח,יח) ביום בא גוג" הרי מפורש כאן דיום הגדול והנורא קאי על ביאת המשיח (וכדביאר בחדא"ג מהרש"א שם) ולא על מלחמת גוג ומגוג, וא"כ איך אפ"ל '''דכו"ע''' סב"ל דקאי על מלחמת גוג ומגוג, אבל לפי ביאור הרבי ניחא, די"ל דהגמ' דשבת סב"ל כהדעה דקאי על ביאת המשיח.