שינויים

המהר״ל מפראג מסביר (חדא״ג שם; "נצח ישראל" פס״א) את תוכנו המיוחד של חומר האש, שהוא זה שהחריב את ציון - ובו יבנה אותה הקב״ה מחדש. בכך שהאש היא חומר חזק ותקיף ביותר (ולדוגמא: כאשר הכתוב בא לתאר את תוקפו וגבורתו של הקב״ה, הוא משתמש בלשון - ואתחנן ד, כד - "כי ה׳ אלוקיך אש אוכלה הוא, א־ל קנא"), ואכן, גם החורבן היה במידת הדין הקשה והחזקה, וכנגד זה יהיה הבניין באופן של "חומת אש׳ - הווי אומר, השראת השכינה תהיה בחוזק ובתוקף ובצורה נצחית, שאלו מאפייני החומה, העומדת כצור איתן להגן ולשמור, והאש - המבטאת תקיפות וחוזק מיוחדים.

המהר״ל מפראג מסביר (חדא״ג שם; "נצח ישראל" פס״א) את תוכנו המיוחד של חומר האש, שהוא זה שהחריב את ציון - ובו יבנה אותה הקב״ה מחדש. בכך שהאש היא חומר חזק ותקיף ביותר (ולדוגמא: כאשר הכתוב בא לתאר את תוקפו וגבורתו של הקב״ה, הוא משתמש בלשון - ואתחנן ד, כד - "כי ה׳ אלוקיך אש אוכלה הוא, א־ל קנא"), ואכן, גם החורבן היה במידת הדין הקשה והחזקה, וכנגד זה יהיה הבניין באופן של "חומת אש׳ - הווי אומר, השראת השכינה תהיה בחוזק ובתוקף ובצורה נצחית, שאלו מאפייני החומה, העומדת כצור איתן להגן ולשמור, והאש - המבטאת תקיפות וחוזק מיוחדים.

אדמו״ר ה׳צמח-צדק׳ (ספר הליקוטים - דא״ח, ערך "חומה") רואה ב׳אש׳ סמל לדרגה אלוקית עליונה ביותר, שבאופייה הרגיל אין ביכולתה לשכון בצורה קבועה בעולם הזה התחתון, ובכך היא דומה לאש, השואפת כל העת להתעלות כלפי מעלה, וכשחסר אחד התנאים הנדרשים לקיומה - היא מיד מתנתקת ומסתלקת. בעוד המים טבעם הוא לרדת ממקום גבוה למקום נמוך, הרי טבע האש הוא הפוך; להסתלק, להתרומם ולהתעלות, ובכן, בירושלים העתידית תשכון בצורה קבועה גם דרגה עליונה ומרוממת זו המשולה לאש - "ואני אהיה לה נאום ה׳ חומת אש, ולכבוד אהיה בתוכה",

אדמו״ר ה׳צמח-צדק׳ (ספר הליקוטים - דא״ח, ערך "חומה") רואה ב׳אש׳ סמל לדרגה אלוקית עליונה ביותר, שבאופייה הרגיל אין ביכולתה לשכון בצורה קבועה בעולם הזה התחתון, ובכך היא דומה לאש, השואפת כל העת להתעלות כלפי מעלה, וכשחסר אחד התנאים הנדרשים לקיומה - היא מיד מתנתקת ומסתלקת. בעוד המים טבעם הוא לרדת ממקום גבוה למקום נמוך, הרי טבע האש הוא הפוך; להסתלק, להתרומם ולהתעלות, ובכן, בירושלים העתידית תשכון בצורה קבועה גם דרגה עליונה ומרוממת זו המשולה לאש - "ואני אהיה לה נאום ה׳ חומת אש, ולכבוד אהיה בתוכה",

מכל מקום, מדברי הגמרא הללו עולה, כי מי שיבנה ויכונן את ירושלים העתידית יהיה הקב״ה בעצמו, והזוהר (ח״ג רכא, א) לומד מכך בקל וחומר על בית־המקדש גופו:  

מכל מקום, מדברי הגמרא הללו עולה, כי מי שיבנה ויכונן את ירושלים העתידית יהיה הקב״ה בעצמו, והזוהר (ח״ג רכא, א) לומד מכך בקל וחומר על בית־המקדש גופו: