שינויים

''חז״ל אמרו שבאלף השביעי תהיה "שבת ומנוחה", אך האם יעלה על הדעת שדווקא אז לא יוסיפו להתעלות בלימוד התורה, והרי נאמר במפורש "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל״? * תשובה לשאלה זו ועוד רבות, לפי ביאור חדש של הרבי על חידושי התורה בזמן הזה ולימות המשיח

''חז״ל אמרו שבאלף השביעי תהיה "שבת ומנוחה", אך האם יעלה על הדעת שדווקא אז לא יוסיפו להתעלות בלימוד התורה, והרי נאמר במפורש "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא, שנאמר ילכו מחיל אל חיל״? * תשובה לשאלה זו ועוד רבות, לפי ביאור חדש של הרבי על חידושי התורה בזמן הזה ולימות המשיח

''

''

בדין עבד עברי שבפרשתנו, קובעת התורה הגבלה על זמן עבודתו - שש שנים בלבד. "שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחפשי חנם" (כא, ב). בתורת החסידות מפרשים את הפסוק על כל עם ישראל שהם עבדי הבורא, והמשמעות הפנימית ב״שש שנים״ ו״בשביעית״ הוא ששת אלפי השנים — והאלף השביעי. "שש שנים יעבוד״ - בששת אלפי השנים נדרש עם ישראל לעבוד עבודה תמידית. "ובשביעית יצא לחפשי חנם״ - באלף השביעי תהיה המנוחה, ה״יציאה לחפשי" וסיום העבודה. ובלשון רבנו הזקן (תורה־אור פרשתנו עו, ג - לאחר ביאור נרחב על עבודת ה׳ שנדרשת מיהודי ב״עיבוד" הנפש הבהמית והפיכתה לטוב):

בדין עבד עברי שבפרשתנו, קובעת התורה הגבלה על זמן עבודתו - שש שנים בלבד. "שש שנים יעבוד, ובשביעית יצא לחפשי חנם" (כא, ב). בתורת החסידות מפרשים את הפסוק על כל עם ישראל שהם עבדי הבורא, והמשמעות הפנימית ב״שש שנים״ ו״בשביעית״ הוא ששת אלפי השנים — והאלף השביעי. "שש שנים יעבוד״ - בששת אלפי השנים נדרש עם ישראל לעבוד עבודה תמידית. "ובשביעית יצא לחפשי חנם״ - באלף השביעי תהיה המנוחה, ה״יציאה לחפשי" וסיום העבודה. ובלשון רבנו הזקן (תורה־אור פרשתנו עו, ג - לאחר ביאור נרחב על עבודת ה׳ שנדרשת מיהודי ב״עיבוד" הנפש הבהמית והפיכתה לטוב):