| כדי שיובנו הביאורים בענין שורש היצר הרע שהוזכרו במפרשים ל{{הערה|זהר פרשת תולדות דף קלז, א}}, יובאו כאן כמה מקורות המובאים בדברי ה'''צמח צדק''' שבספר הליקוטים ערך 'יצר טוב, יצר הרע'. | | כדי שיובנו הביאורים בענין שורש היצר הרע שהוזכרו במפרשים ל{{הערה|זהר פרשת תולדות דף קלז, א}}, יובאו כאן כמה מקורות המובאים בדברי ה'''צמח צדק''' שבספר הליקוטים ערך 'יצר טוב, יצר הרע'. |
| ::'''מיד אזדמן בהדיה יצר הרע כו' ויצר הטוב אתי לבר נש כו' בר תליסר שנין''' - והטעם י"ל על דרך שעשו הי' הבכור שזהו משום שקליפה קדמה לפרי, כמו בגשמיות הקש והתבן מקדימים להחטה, וכמ"ש במדרש ס"פ וישלח{{הערה|בראשית רבה, פרשת וישלח פרשה פג אות ה' - התבן והקש והמוץ מריבים זה עם זה זה אומר בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה אמרו החטים המתינו עד שתבואו הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו על הארץ ונטל את הקש ושרפו, נטל את החטים ועשה אותן כרי וכל מי שרואה אותן מנשקן, המד"א (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף, כך אומות העולם הללו אומרים אנו עיקר ובשבילנו נקרא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם, אמרו להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם, הה"ד (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור, ועליהם הוא אומר (ישעיה מא) תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם, אבל ישראל ואתה תגיל בה' קדוש ישראל תתהלל.}}. וזהו ג"כ שקדם עולם התהו לעולם התיקון, ובעמק המלך כתב שעולם התהו הוא מבחי' נפש ועולם התיקון שאחר כך הוא מבחי' רוח והנפש לגבי הורח הוא ג"כ כמו קליפה לגבי מוחא כו' (צמח צדק){{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ערב. וראה לקוטי שיחות ח"ה תולדות-א סעיף יא: ידוע לגבי הענין שבלידה היה עשו הבכור וביצירה היה יעקב הראשון, שיעקב ועשו רומזים ליצר הטוב וליצר הרע. בלידה - ''התגלות'', בא תחילה היצר הרע, ואילו ביצירה - ''שורש'' - היצר הטוב הוא הראשון. כך גם לגבי שרשם של יעקב ועשו, כמוסבר בתורהת הקבלה ובתורת החסידות, שהם תוהו ותיקון, שבסדר השתלשלות - גילוי, תוהו קודם לתיקון, אך (בשורש ו)בכוונה הפנימית שלמעלה מהשתלשלות, התיקון קדם (ושם נסמן לקיצורים והערות לתניא עמ' מח ואילך, קונ' ומעין מי"ג, פ"ב. תו"ח ואוה"ת ר"פ וישלח).}}. | | ::'''מיד אזדמן בהדיה יצר הרע כו' ויצר הטוב אתי לבר נש כו' בר תליסר שנין''' - והטעם י"ל על דרך שעשו הי' הבכור שזהו משום שקליפה קדמה לפרי, כמו בגשמיות הקש והתבן מקדימים להחטה, וכמ"ש במדרש ס"פ וישלח{{הערה|בראשית רבה, פרשת וישלח פרשה פג אות ה' - התבן והקש והמוץ מריבים זה עם זה זה אומר בשבילי נזרעה השדה וזה אומר בשבילי נזרעה השדה אמרו החטים המתינו עד שתבואו הגורן ואנו יודעין בשביל מה נזרעה השדה, באו לגורן ויצא בעל הבית לזרותה הלך לו המוץ ברוח, נטל את התבן והשליכו על הארץ ונטל את הקש ושרפו, נטל את החטים ועשה אותן כרי וכל מי שרואה אותן מנשקן, המד"א (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף, כך אומות העולם הללו אומרים אנו עיקר ובשבילנו נקרא העולם, והללו אומרים בשבילנו נברא העולם, אמרו להם ישראל המתינו עד שיגיע היום ואנו יודעים בשביל מי נברא העולם, הה"ד (מלאכי ג) כי הנה היום בא בוער כתנור, ועליהם הוא אומר (ישעיה מא) תזרם ורוח תשאם וסערה תפיץ אותם, אבל ישראל ואתה תגיל בה' קדוש ישראל תתהלל.}}. וזהו ג"כ שקדם עולם התהו לעולם התיקון, ובעמק המלך כתב שעולם התהו הוא מבחי' נפש ועולם התיקון שאחר כך הוא מבחי' רוח והנפש לגבי הורח הוא ג"כ כמו קליפה לגבי מוחא כו' (צמח צדק){{הערה|ספר הליקוטים שם עמ' א'ערב. וראה לקוטי שיחות ח"ה תולדות-א סעיף יא: ידוע לגבי הענין שבלידה היה עשו הבכור וביצירה היה יעקב הראשון, שיעקב ועשו רומזים ליצר הטוב וליצר הרע. בלידה - ''התגלות'', בא תחילה היצר הרע, ואילו ביצירה - ''שורש'' - היצר הטוב הוא הראשון. כך גם לגבי שרשם של יעקב ועשו, כמוסבר בתורהת הקבלה ובתורת החסידות, שהם תוהו ותיקון, שבסדר השתלשלות - גילוי, תוהו קודם לתיקון, אך (בשורש ו)בכוונה הפנימית שלמעלה מהשתלשלות, התיקון קדם (ושם נסמן לקיצורים והערות לתניא עמ' מח ואילך, קונ' ומעין מי"ג, פ"ב. תו"ח ואוה"ת ר"פ וישלח).}}. |
| ::'''והרע נאחז בגבורות''' - נזכר כאן שני שמות הוי' אלקים כי היצ"ט שרשו משם הוי' כמ"ש חלק הוי' עמו וכתיב טוב הוי' לכל ע"כ ממנו נמשך בחי' יצ"ט, ''ומשם אלקים נמשך ומשתלשל הצמצום עד שמשם יש יניקה לק"כ צירופים דנוגה'' בחי' אלקים אחרים ע"כ ממנו נמשך ומשתלשל ג"כ היצה"ר (צמח צדק){{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר עמ' א'רסד.}} | | ::'''והרע נאחז בגבורות''' - נזכר כאן שני שמות הוי' אלקים כי היצ"ט שרשו משם הוי' כמ"ש חלק הוי' עמו וכתיב טוב הוי' לכל ע"כ ממנו נמשך בחי' יצ"ט, ''ומשם אלקים נמשך ומשתלשל הצמצום עד שמשם יש יניקה לק"כ צירופים דנוגה'' בחי' אלקים אחרים ע"כ ממנו נמשך ומשתלשל ג"כ היצה"ר (צמח צדק){{הערה|ספר הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר עמ' א'רסד.}} |
| בזוהר פרשת תזריע דף מו, ב, איתא "וייצר הוי' אלקים בתרי יודין, בתרין יצרין יצר טוב ויצר רע חד לקביל מייא וחד לקביל אשא, הוי' אלקים שם מלא". ובד"ה בתרי יודין בתרין יצרין כ' הרמ"ז: "שהם נמשכין מחו"ג ושהם מים ואש, אבל אחד מן היודין נקוד ונדגש ונרגש והשני נסתר, רמז שחפץ ה' שיצה"ר יהיה נכלל ביצר הטוב ונכנע לו". ובד"ה שם מלא: "הפשט הוא הוי' ואלקי"ם חסד וגבורה" כו'.{{הערה|צויין ע"י הצ"צ בס' הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר, עמ' א'רסד.}} | | בזוהר פרשת תזריע דף מו, ב, איתא "וייצר הוי' אלקים בתרי יודין, בתרין יצרין יצר טוב ויצר רע חד לקביל מייא וחד לקביל אשא, הוי' אלקים שם מלא". ובד"ה בתרי יודין בתרין יצרין כ' הרמ"ז: "שהם נמשכין מחו"ג ושהם מים ואש, אבל אחד מן היודין נקוד ונדגש ונרגש והשני נסתר, רמז שחפץ ה' שיצה"ר יהיה נכלל ביצר הטוב ונכנע לו". ובד"ה שם מלא: "הפשט הוא הוי' ואלקי"ם חסד וגבורה" כו'.{{הערה|צויין ע"י הצ"צ בס' הליקוטים ע' יצ"ט יצה"ר, עמ' א'רסד.}} |