שינויים

* גם כאן נראה שמיירי בזמן הזה.

* גם כאן נראה שמיירי בזמן הזה.

== בן יהוידע ==  

=== בן יהוידע ===  

הנה אמרו חז"ל (קידושין ל, ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, וקשה דמשכהו משמע שמוליכו עמו לבהמ"ד, ומה יעשה בו שם, והול"ל ''ברח'' לבית המדרש. וע"פ מה שנתבאר במדרש הנעלם כאן יובן המאמר כמין חומר, אם פגע בך מנוול זה להחטיאך בחמדה וקנאה ותאוה גשמית, אל תדחהו ותשליכהו לגמרי, אלא משוך אותו לבית המדרש להשתמש בו בדבר טוב, ששם יהיה לך קנאה מלומדי תורה, וחמה ותאוה להביר סברה ולעשות חדושי תורה, ויהיה לו מכחו חדוותא דשמעתתא, כי כאשר דבר סתום ומוקשה שלא יכלו לפתרו ולפרשו כל חכמי המדרש, ואתה זכית לפרשו ולפתרו במה שעתה יגיע לך מזה, הוא הדבר אשר אמר אדונינו דוד מלך ישראל, שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב.{{הערה|ע"פ בן יהוידע, קידושין דף ל'. ואולי י"ל שהדוגמא שנתן כאן הוא בעולם הזה, אבל לימות המשיח יהי' חדוותא דשמעתתא באופן נעלה יותר. ובהמשך שם: ולזה אמר (קידושין שם) אם אבן הוא נמוח נגד מדת תאוה, שהאבן בהיותה לבינה קודם שריפתה בכבשן, אם תשפוך עליה מים שואבת אותו וחוזרת ושואבת אחר שתיבש, וכן על זה הדרך, ולא נודע כי באו מים אל קרבנה, וכן מדת התאוה עושה פועל באדם, וגם ברזל הוא מתפוצץ כנגד מדת הקנאה, כי הקנאי תמיד משתדל לחתוך מחבירו קניינו וכבוד וכל רכושו, מחמת קנאתו בו, והרי הוא נעשה לו כברזל, שמלאכתו לחתוך ולקצר, ומה שקרה ליצה"ר בשם מנוול, כי נמשך מן ס"מ שמספרו עם הכולל גי' מנוול. ע"כ. (ולהעיר ממש"כ בזהר כאן אבל לא ''מנוולה'' כקדמיתא (העורך).}}

הנה אמרו חז"ל (קידושין ל, ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, וקשה דמשכהו משמע שמוליכו עמו לבהמ"ד, ומה יעשה בו שם, והול"ל ''ברח'' לבית המדרש. וע"פ מה שנתבאר במדרש הנעלם כאן יובן המאמר כמין חומר, אם פגע בך מנוול זה להחטיאך בחמדה וקנאה ותאוה גשמית, אל תדחהו ותשליכהו לגמרי, אלא משוך אותו לבית המדרש להשתמש בו בדבר טוב, ששם יהיה לך קנאה מלומדי תורה, וחמה ותאוה להביר סברה ולעשות חדושי תורה, ויהיה לו מכחו חדוותא דשמעתתא, כי כאשר דבר סתום ומוקשה שלא יכלו לפתרו ולפרשו כל חכמי המדרש, ואתה זכית לפרשו ולפתרו במה שעתה יגיע לך מזה, הוא הדבר אשר אמר אדונינו דוד מלך ישראל, שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב.{{הערה|ע"פ בן יהוידע, קידושין דף ל'. ואולי י"ל שהדוגמא שנתן כאן הוא בעולם הזה, אבל לימות המשיח יהי' חדוותא דשמעתתא באופן נעלה יותר. ובהמשך שם: ולזה אמר (קידושין שם) אם אבן הוא נמוח נגד מדת תאוה, שהאבן בהיותה לבינה קודם שריפתה בכבשן, אם תשפוך עליה מים שואבת אותו וחוזרת ושואבת אחר שתיבש, וכן על זה הדרך, ולא נודע כי באו מים אל קרבנה, וכן מדת התאוה עושה פועל באדם, וגם ברזל הוא מתפוצץ כנגד מדת הקנאה, כי הקנאי תמיד משתדל לחתוך מחבירו קניינו וכבוד וכל רכושו, מחמת קנאתו בו, והרי הוא נעשה לו כברזל, שמלאכתו לחתוך ולקצר, ומה שקרה ליצה"ר בשם מנוול, כי נמשך מן ס"מ שמספרו עם הכולל גי' מנוול. ע"כ. (ולהעיר ממש"כ בזהר כאן אבל לא ''מנוולה'' כקדמיתא (העורך).}}