שורה 96: |
שורה 96: |
| | | |
| * נתיב מצותיך (קומרנא) - קליפת נוגה כשמתברר לטוב נקרא 'אלקים קדושים', 'כורסייא דשביבין', ונותן חימום לזיוג וליחוד אור תורה מצוה ותפלה בהתלהבות, "חדוותא דאורייתא" ו"בעיתא בת יומא" שהוא התפלה כנודע, כי אין שום צמיחה לשום דבר של דצח"מ אלא על ידי חמימות, וכן ברוחני אי אפשר להוליד אלא על ידי חימום, ואילו 'אלקים קדושים' שנתבררו לטוב, מעוררין חמימות לכל דבר שבקדושה.{{הערה|ע"פ נתיב מצותיך נתיב התורה שביל א.}} | | * נתיב מצותיך (קומרנא) - קליפת נוגה כשמתברר לטוב נקרא 'אלקים קדושים', 'כורסייא דשביבין', ונותן חימום לזיוג וליחוד אור תורה מצוה ותפלה בהתלהבות, "חדוותא דאורייתא" ו"בעיתא בת יומא" שהוא התפלה כנודע, כי אין שום צמיחה לשום דבר של דצח"מ אלא על ידי חמימות, וכן ברוחני אי אפשר להוליד אלא על ידי חימום, ואילו 'אלקים קדושים' שנתבררו לטוב, מעוררין חמימות לכל דבר שבקדושה.{{הערה|ע"פ נתיב מצותיך נתיב התורה שביל א.}} |
− |
| |
− | * בענין האהבה של הנה"ב ושרשה הגבוה ראה סה"מ קונטרסים ג' עמ' כד. ושם בשם אדמו"ר הרש"ב, דגבהותה של אהבה רואים מגודל הירידה שלה, שכל הסיפורים שאסור לקרוא אותם מפני שהם מורידים את הנפש ומטמאים אותה ר"ל - מיוסדים על אהבה. וזה מצביע על שרשה הגבוהה, כי הגבוה יותר נופל למטה יותר. ולכן יש באהבה כוח עליון לברר את הדרגות הנמוכות ביותר ולהעלותן למדריגה הגבוהה ביותר, עיי"ש. עוד שם, דשורש הנפש הבהמית הוא משמרי האופנים ושורש שרשה בתהו, אך המדריגה בתהו שהיא שורש שרשה של הנפש הבהמית היא מדריגה יותר גבוהה בתהו גופא ויותר בלתי מבוררת מאשר המדריגה בתהו המהווה שורש האופנים, ולכן נפלה למטה יותר, דהאופנים הם בעשייה הרוחנית, ואילו הנה"ב הוא בעוה"ז התחתון הגשמי, ויכולה להיות גם היפך מאלקות שלא כמו האופנים שנשארו במדריגות הקדושה. {{הערה|תורגם ללה"ק בתורת שלום מילואים חלק א' עמ' 355.}}.
| |
| | | |
| * לב שמחה - איתא בזהר הקדוש פ' אמור (צז, ב) עצרת דאית בית ביטול יצר הרע ועל דא לא כתיב ביה חטאת כו'. וענין ביטול יצה"ר אף שרז"ל דרשו בכל לבבך בשני יצריך ואיתא בזוה"ק אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא ליהוי, א"כ מה ענין ביטול יצה"ר הלא צריכין אותו לעבודת השם, רק פי' ביטול היצר היינו שהיצר הרע יהיה בטל אל האדם{{הערה|לב שמחה שבועות תשל"ז הובא באמרי הרי"מ פ' ראה.}}. וזהו הפירוש על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע, דלכאורה וכי איזה חטא אין עושין ביצה"ר? רק הפי' על החטא שלא עשו מהיצה"ר עצמו טוב.{{הערה|ע"פ לב שמחה, לך לך תשד"מ הובא באוצרותיהם של צדיקים, יום כיפור.}} | | * לב שמחה - איתא בזהר הקדוש פ' אמור (צז, ב) עצרת דאית בית ביטול יצר הרע ועל דא לא כתיב ביה חטאת כו'. וענין ביטול יצה"ר אף שרז"ל דרשו בכל לבבך בשני יצריך ואיתא בזוה"ק אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא ליהוי, א"כ מה ענין ביטול יצה"ר הלא צריכין אותו לעבודת השם, רק פי' ביטול היצר היינו שהיצר הרע יהיה בטל אל האדם{{הערה|לב שמחה שבועות תשל"ז הובא באמרי הרי"מ פ' ראה.}}. וזהו הפירוש על חטא שחטאנו לפניך ביצר הרע, דלכאורה וכי איזה חטא אין עושין ביצה"ר? רק הפי' על החטא שלא עשו מהיצה"ר עצמו טוב.{{הערה|ע"פ לב שמחה, לך לך תשד"מ הובא באוצרותיהם של צדיקים, יום כיפור.}} |
− |
| |
− | * בן יהוידע - הנה אמרו חז"ל (קידושין ל, ב) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש, וקשה דמשכהו משמע שמוליכו עמו לבהמ"ד, ומה יעשה בו שם, והול"ל ''ברח'' לבית המדרש. וע"פ מה שנתבאר במדרש הנעלם כאן יובן המאמר כמין חומר, אם פגע בך מנוול זה להחטיאך בחמדה וקנאה ותאוה גשמית, אל תדחהו ותשליכהו לגמרי, אלא משוך אותו לבית המדרש להשתמש בו בדבר טוב, ששם יהיה לך קנאה מלומדי תורה, וחמה ותאוה להביר סברה ולעשות חדושי תורה, ויהיה לו מכחו חדוותא דשמעתתא, כי כאשר דבר סתום ומוקשה שלא יכלו לפתרו ולפרשו כל חכמי המדרש, ואתה זכית לפרשו ולפתרו במה שעתה יגיע לך מזה, הוא הדבר אשר אמר אדונינו דוד מלך ישראל, שש אנכי על אמרתיך כמוצא שלל רב.{{הערה|ע"פ בן יהוידע, קידושין דף ל'. ואולי י"ל שהדוגמא שנתן כאן הוא בעולם הזה, אבל לימות המשיח יהי' חדוותא דשמעתתא באופן נעלה יותר. ובהמשך שם: ולזה אמר (קידושין שם) אם אבן הוא נמוח נגד מדת תאוה, שהאבן בהיותה לבינה קודם שריפתה בכבשן, אם תשפוך עליה מים שואבת אותו וחוזרת ושואבת אחר שתיבש, וכן על זה הדרך, ולא נודע כי באו מים אל קרבנה, וכן מדת התאוה עושה פועל באדם, וגם ברזל הוא מתפוצץ כנגד מדת הקנאה, כי הקנאי תמיד משתדל לחתוך מחבירו קניינו וכבוד וכל רכושו, מחמת קנאתו בו, והרי הוא נעשה לו כברזל, שמלאכתו לחתוך ולקצר, ומה שקרה ליצה"ר בשם מנוול, כי נמשך מן ס"מ שמספרו עם הכולל גי' מנוול. ע"כ. (ולהעיר ממש"כ בזהר כאן אבל לא ''מנוולה'' כקדמיתא (העורך).}}
| |
| | | |
| ==מראי מקומות== | | ==מראי מקומות== |