− | אמרו רז"ל בראת יצה"ר בראת תורה תבלין כו', דמשמע שהיצה"ר הוא כשמשל המאכל הרע ויכולים לתקנו ולהטעימו ע"י תבלין ובשמים כו', וביאור זה דהנה ''ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית'' שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו', והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולב כו', והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו', ונזדווגו היצ"ט ויצה"ר שהם הגוף והנשמה ב' הפכים בטבעם וצריכים להיות מפורדים כו' וכשיתדבקו יחד באהבה ואחוה עד שעזה כמות אהבתם כנזכר בזוהר זהו מדברים הקשים כקריעת ים סוף כנ"ל{{הערה|לעיל במאמר}} וד"ל. ולכך משלו היצה"ר למאכל רע שמתובל בתבלין כו' דהיינו שפירשו סיבת דיבוק פירודם שהוא ע"י התורה כענין שנזכר במדרש הנעלם ''אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא אשתכח'' כו', וכן בעבודת ה' בתפלה החמימות שמצד טבעיות גורם החדוה וההתלהבות בתפלתו כו', וזהו שמתובל בתבלין פי' בחדוות דבר ההלכה או עבודת ה' בתפלה נמתקו גבורות החמימות של היצה"ר שאם לא התורה ותפלה הרי זה שרש התאוה כו'. ונמצא שבתורה ותפלה נדבקו הניצוץ עם היצה"ר להיות לאחדים וד"ל.{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}} | + | אמרו רז"ל בראת יצה"ר בראת תורה תבלין כו', דמשמע שהיצה"ר הוא כשמשל המאכל הרע ויכולים לתקנו ולהטעימו ע"י תבלין ובשמים כו', וביאור זה דהנה ''ענין היצה"ר הוא חמימות הנפש הבהמית'' שבא מקליפת נוגה שבדרום שיונקת פסולת תוקפא דשמשא כו', והוא חם ויבש כו', והנה ניצוץ האלקי הוא נמשך מי' ספירות דקדושה מבחינת קרירות שבצפון והוא קר ולח כו', והוא אהבה שנמשכת כמים כו' וכל מהות הניצוץ האלקי הוא מבחי' קר ולח ואין בו חמימות כלל מסטרא דקדושה כו', ונזדווגו היצ"ט ויצה"ר שהם הגוף והנשמה ב' הפכים בטבעם וצריכים להיות מפורדים כו' וכשיתדבקו יחד באהבה ואחוה עד שעזה כמות אהבתם כנזכר בזוהר זהו מדברים הקשים כקריעת ים סוף כנ"ל{{הערה|לעיל במאמר}} וד"ל. ולכך משלו היצה"ר למאכל רע שמתובל בתבלין כו' דהיינו שפירשו סיבת דיבוק פירודם שהוא ע"י התורה כענין שנזכר במדרש הנעלם ''אלמלא יצה"ר חדוותא דשמעתא לא אשתכח'' כו', וכן בעבודת ה' בתפלה החמימות שמצד טבעיות גורם החדוה וההתלהבות בתפלתו כו', וזהו שמתובל בתבלין פי' בחדוות דבר ההלכה או עבודת ה' בתפלה נמתקו גבורות החמימות של היצה"ר שאם לא התורה ותפלה הרי זה שרש התאוה כו'. ונמצא שבתורה ותפלה נדבקו הניצוץ עם היצה"ר להיות לאחדים וד"ל.{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ב חלק ב' עמ' שכט-של.}} |