שינויים

* בתניא פ"א הובא ממש"כ הרח"ו בשערי הקדושה, ובע"ח שער נ' פ"ב, דהנפש הבהמית הוא מצד הקליפה וסטרא אחרא. ובפרק ז', דהוא מ"קליפת נוגה שבעוה"ז הנקרא עולם העשיה רובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בתוכה [שממנה באות מדות טובות שבנפש הבהמית שבישראל כמ"ש לעיל]". ובע"ח שער נ' (היכל אבי"ע) פרק ג' "כי עץ הדעת הוא סוד הדעת הכולל חו"ג אשר בקדושה שינהן טובים וכשהחצונים יונקים אז יכול להיות טוב ורע... ע"י חטא אדה"ר... שהגבורות ירדו תחלה לא נמתקו ע"י החסדים... וכל תוקף השמרים והקליפות נדבקו ונתאחזו בהן והיו רובם קליפות ומעוטם מוח ולכן נעשו רע ואז נקרא רע.

* בתניא פ"א הובא ממש"כ הרח"ו בשערי הקדושה, ובע"ח שער נ' פ"ב, דהנפש הבהמית הוא מצד הקליפה וסטרא אחרא. ובפרק ז', דהוא מ"קליפת נוגה שבעוה"ז הנקרא עולם העשיה רובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בתוכה [שממנה באות מדות טובות שבנפש הבהמית שבישראל כמ"ש לעיל]". ובע"ח שער נ' (היכל אבי"ע) פרק ג' "כי עץ הדעת הוא סוד הדעת הכולל חו"ג אשר בקדושה שינהן טובים וכשהחצונים יונקים אז יכול להיות טוב ורע... ע"י חטא אדה"ר... שהגבורות ירדו תחלה לא נמתקו ע"י החסדים... וכל תוקף השמרים והקליפות נדבקו ונתאחזו בהן והיו רובם קליפות ומעוטם מוח ולכן נעשו רע ואז נקרא רע.

* בתורת חיים בראשית (טו, ד): "ולכאורה יפלא האיך יהיה הנפילה ממקום ומדרגיה עליונה כזו שבמדות דתוהו להיות בבחי' הגסות ופירוד כמו ה' שרים דנוגה דעשיה שמהם נמשך הנה"ב כו'". עיי"ש הביאור באריכות.

* בתורת חיים בראשית (טו, ד): "ולכאורה יפלא האיך יהיה הנפילה ממקום ומדרגיה עליונה כזו שבמדות דתוהו להיות בבחי' הגסות ופירוד כמו ה' שרים דנוגה דעשיה שמהם נמשך הנה"ב כו'". עיי"ש הביאור באריכות. ובתורה אור (סו, א) דהיינו ע"י רבוי השתלשלות מבחינת שמרים שבהם כמו שמרי האופנים.

* במאמרי אדה"א (במדבר ג') עמ' א'רמז, דשרש היצה"ר הוא משמרי האופנים. ובד"ה איתא בספרי מר' הלל מפאריטש{{הערה|יו"ל בקונטרס בפני עצמו, קה"ת תשס"ז.}}, איתא: "בנפש יש בחי' נפש הטבעית בבחי' עשר כחות שכל ומדות המשתלשלים זה מן זה, כן הוא למעלה השתלשלות העולמות הנבראים מאין ליש אשר מקבלים זה מן זה, חיות דיצירה משרפים דבריאה ואופנים דעשיה מחיות דיצירה עד שנמשך בחי' שמרי האופנים בע' שרים ומזלות שמזה הוא שורש נפש הטבעית בבחינת עשר כחות שבה המשתלשלים זה מן זה."{{הערה|ראה סה"מ קונטרסים ג' עמ' כד, דאף ששורש שרשה בתהו, כמו באופנים עצמם. אך המדריגה בתהו שהיא שורש שרשה של הנפש הבהמית היא מדריגה יותר גבוהה בתהו גופא מאשר המדריגה בתהו המהווה שורש האופנים, ולכן נפלה למטה יותר, דהאופנים הם בעשייה הרוחנית, ואילו הנה"ב הוא בעוה"ז התחתון הגשמי, ויכולה להיות גם היפך מאלקות שלא כמו האופנים שנשארו במדריגות הקדושה.}}

* במאמרי אדה"א (במדבר ג') עמ' א'רמז, דשרש היצה"ר הוא משמרי האופנים. ובד"ה איתא בספרי מר' הלל מפאריטש{{הערה|יו"ל בקונטרס בפני עצמו, קה"ת תשס"ז.}}, איתא: "בנפש יש בחי' נפש הטבעית בבחי' עשר כחות שכל ומדות המשתלשלים זה מן זה, כן הוא למעלה השתלשלות העולמות הנבראים מאין ליש אשר מקבלים זה מן זה, חיות דיצירה משרפים דבריאה ואופנים דעשיה מחיות דיצירה עד שנמשך בחי' שמרי האופנים בע' שרים ומזלות שמזה הוא שורש נפש הטבעית בבחינת עשר כחות שבה המשתלשלים זה מן זה."{{הערה|ראה סה"מ קונטרסים ג' עמ' כד, דאף ששורש שרשה בתהו, כמו באופנים עצמם. אך המדריגה בתהו שהיא שורש שרשה של הנפש הבהמית היא מדריגה יותר גבוהה בתהו גופא מאשר המדריגה בתהו המהווה שורש האופנים, ולכן נפלה למטה יותר, דהאופנים הם בעשייה הרוחנית, ואילו הנה"ב הוא בעוה"ז התחתון הגשמי, ויכולה להיות גם היפך מאלקות שלא כמו האופנים שנשארו במדריגות הקדושה.}}