שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 126: שורה 126:     
::'''מסטרא דבינה מתערין דינין, אף שבעצם אין שם דין מתגלה''' - השל"ה פירש ענין עה"ד טו"ר ע"ד התגלות הגבורה ביותר משא"כ מקודם הי' הדין בטל תוך החסד, וזה ענין בינה אם כן יש להעיר לזה ממ"ש בדרוש ועברתי בארץ מצרים כו' איך ענין חו"ג כל מה שלמעלה יותר שם הם בהתכללות יותר והיו לאחדים וכל מה שלמטה יותר מתחלקים הגבורות מהחסדים, וא"כ עד"ז באדם קודם חטא עה"ד היה היצר הרע כלול ובטל בתכלית ביצר טוב והיו לאחדים, והיינו לפי שהי' מאיר בחינת ע"ק בז"א ולית שמאלא בהאי עתיקא א"כ אין שם שרש לדין ובז"א מלובש ע"ק, אבל אחר שחטא כו' כנ"ל. ומזה מובן מ"ש במד"ר כי תשא פ' מ"ו{{הערה|הובא להלן במדור 'לעיון נוסף'.}} שלע"ל יבטל ויעבור היצה"ר מאתנו על ידי שיאיר אור ע"ק דלית שמאלא, ומזה למדנו דכל מה שאדם כופה היצה"ר ומשעבדו גבי היצ"ט מעורר ג"כ למעלה כפיית הדין והגברת אור החסד עד דכאשר אתכפיי' סט"א לגמרי אצלו יוכל לעורר גילוי ע"ק דלית שמאלא כו'. (צמח צדק){{הערה|ס' הליקוטים שם ע' יצ"ט יצה"ר עמ' א'רפו.}}
 
::'''מסטרא דבינה מתערין דינין, אף שבעצם אין שם דין מתגלה''' - השל"ה פירש ענין עה"ד טו"ר ע"ד התגלות הגבורה ביותר משא"כ מקודם הי' הדין בטל תוך החסד, וזה ענין בינה אם כן יש להעיר לזה ממ"ש בדרוש ועברתי בארץ מצרים כו' איך ענין חו"ג כל מה שלמעלה יותר שם הם בהתכללות יותר והיו לאחדים וכל מה שלמטה יותר מתחלקים הגבורות מהחסדים, וא"כ עד"ז באדם קודם חטא עה"ד היה היצר הרע כלול ובטל בתכלית ביצר טוב והיו לאחדים, והיינו לפי שהי' מאיר בחינת ע"ק בז"א ולית שמאלא בהאי עתיקא א"כ אין שם שרש לדין ובז"א מלובש ע"ק, אבל אחר שחטא כו' כנ"ל. ומזה מובן מ"ש במד"ר כי תשא פ' מ"ו{{הערה|הובא להלן במדור 'לעיון נוסף'.}} שלע"ל יבטל ויעבור היצה"ר מאתנו על ידי שיאיר אור ע"ק דלית שמאלא, ומזה למדנו דכל מה שאדם כופה היצה"ר ומשעבדו גבי היצ"ט מעורר ג"כ למעלה כפיית הדין והגברת אור החסד עד דכאשר אתכפיי' סט"א לגמרי אצלו יוכל לעורר גילוי ע"ק דלית שמאלא כו'. (צמח צדק){{הערה|ס' הליקוטים שם ע' יצ"ט יצה"ר עמ' א'רפו.}}
 +
 +
====שרשו הראשון של היצ"ט נעלה יותר משל היצה"ר====
    
ודע, כי ענין יצר טוב ויצר הרע, הוא כדמות יעקב ועשו, שלפי הנגלה עשו הוא הבכור מאחר שיצא ראשון, ''אבל באמת יעקב הוא הבכור הטפה ראשונה'', כמו שפירש רש"י פרשת תולדות (בראשית כה, כו), ועשו שיצא ראשונה הוא הקליפה הקודם לפרי, שהוא יעקב. כן, באמת הנשמה קדמה לגוף, כי הנשמות נבראו כבר בבריאת עולם, וגם קודם שנולד משביעין אותו שילך בדרך הטוב, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (נדה ל ב) על פסוק (ישעיה מה, כג) 'תשבע כל לשון', וגם תינוק בזמן שהוא במעי אמו, שנר דולק על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, כדאיתא בפרק המפלת (נדה שם). והנר משל האור הבהיר, שהנפש מתלבשת בו ונכללת ממנו, אשר מתוכו צופה ומביט, והיא ההשגה והידיעה ביחוד האל, שהוא מסוף העולם ועד סופו, ראשית המחשבה וסופה, ומזה עומד על סתרי התורה וטעמים המופלאים, וכמו שאמרו שם (בנדה), ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר (משלי ד, ד) 'וירני ויאמר לי' וגו', ואומר (איוב כט, ד) 'בסוד אלוה עלי אהלי', ובגיחו מרחם משכחין ממנו כל מה שראה וידע והשיג, והוא אמרם שם (בנדה), וכיון שיצא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכח ממנו כל התורה. וטעם הדבר, כדי שלא יהיה מוכרח במעשיו, ויהיה לו הבחירה ויבחור בטוב, ''ואז בצאתו להגילוי מקדים יצר הרע ליצר טוב, כדרך הקליפה הקודמת לפרי'', ו'אדם עיר פרא יולד' (עפ"י איוב יא, יב), ו'יצר לב האדם רע מנעריו' (בראשית ח, כא), עד אחר זמן בהגיעו לגדלות, פועל בו היצר טוב.{{הערה|של"ה שער האותיות אות יו"ד - יצר טוב.}}
 
ודע, כי ענין יצר טוב ויצר הרע, הוא כדמות יעקב ועשו, שלפי הנגלה עשו הוא הבכור מאחר שיצא ראשון, ''אבל באמת יעקב הוא הבכור הטפה ראשונה'', כמו שפירש רש"י פרשת תולדות (בראשית כה, כו), ועשו שיצא ראשונה הוא הקליפה הקודם לפרי, שהוא יעקב. כן, באמת הנשמה קדמה לגוף, כי הנשמות נבראו כבר בבריאת עולם, וגם קודם שנולד משביעין אותו שילך בדרך הטוב, כמו שדרשו רבותינו ז"ל (נדה ל ב) על פסוק (ישעיה מה, כג) 'תשבע כל לשון', וגם תינוק בזמן שהוא במעי אמו, שנר דולק על ראשו וצופה ומביט מסוף העולם ועד סופו, כדאיתא בפרק המפלת (נדה שם). והנר משל האור הבהיר, שהנפש מתלבשת בו ונכללת ממנו, אשר מתוכו צופה ומביט, והיא ההשגה והידיעה ביחוד האל, שהוא מסוף העולם ועד סופו, ראשית המחשבה וסופה, ומזה עומד על סתרי התורה וטעמים המופלאים, וכמו שאמרו שם (בנדה), ומלמדין אותו כל התורה כולה, שנאמר (משלי ד, ד) 'וירני ויאמר לי' וגו', ואומר (איוב כט, ד) 'בסוד אלוה עלי אהלי', ובגיחו מרחם משכחין ממנו כל מה שראה וידע והשיג, והוא אמרם שם (בנדה), וכיון שיצא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו ומשכח ממנו כל התורה. וטעם הדבר, כדי שלא יהיה מוכרח במעשיו, ויהיה לו הבחירה ויבחור בטוב, ''ואז בצאתו להגילוי מקדים יצר הרע ליצר טוב, כדרך הקליפה הקודמת לפרי'', ו'אדם עיר פרא יולד' (עפ"י איוב יא, יב), ו'יצר לב האדם רע מנעריו' (בראשית ח, כא), עד אחר זמן בהגיעו לגדלות, פועל בו היצר טוב.{{הערה|של"ה שער האותיות אות יו"ד - יצר טוב.}}

תפריט ניווט