שינויים

::'''אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה''' - כשאדם לומד תורה - חודר קול התורה לא רק אותו<ref>וכמארז"ל (ברכות כב, א) מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע וכפי שמבאר רבנו הזקן (תו"א יתרו סו, ב וראה גם ויצא כב, ב) שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן אף כאן כו' שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות ופב"פ דבר ה' משא"כ התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו ויש בזה שהאימה והיראה כו' לא היתה מצד התורה אלא מצד הגילוי דוירד הוי' על הר סיני שהי' קודם לנתינת התורה ומבאר כי גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני וכמארז"ל ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד) "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו", שזהו ע"ד הענין ד"וירד הוי' על הר סיני" אלא ''שהוא'' לא רואה זאת בעיני בשר אבל תושבע"פ מגלה שכן היא המציאות (מהנחה בלתי מוגה).

::'''אבני ביתיה ואעי ביתיה יסהידו ביה''' - כשאדם לומד תורה - חודר קול התורה לא רק אותו<ref>וכמארז"ל (ברכות כב, א) מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע וכפי שמבאר רבנו הזקן (תו"א יתרו סו, ב וראה גם ויצא כב, ב) שלכאורה אינו מובן דמיון זה מה להלן אף כאן כו' שהרי במעמד הר סיני וכל העם רואים את הקולות ופב"פ דבר ה' משא"כ התורה של כל אדם כשלומד בפני עצמו ויש בזה שהאימה והיראה כו' לא היתה מצד התורה אלא מצד הגילוי דוירד הוי' על הר סיני שהי' קודם לנתינת התורה ומבאר כי גם עסק התורה שבכ"א ובכל זמן הוא דבר ה' ממש שנאמר למשה מסיני וכמארז"ל ראה תדבא"ר רפי"ח. יל"ש איכה רמז תתרלד) "כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו", שזהו ע"ד הענין ד"וירד הוי' על הר סיני" אלא ''שהוא'' לא רואה זאת בעיני בשר אבל תושבע"פ מגלה שכן היא המציאות (מהנחה בלתי מוגה).

</ref> אלא אפילו את כתלי הבית שבו לומד, כמארז"ל<ref>תענית יא, א וש"נ. זח"ב כח, א.</ref> שלעתיד "קורות ביתו של אדם מעידים בו", כיון ''שעתה'' סופגים הם את דיבוריו ומעשיו; אלא שעתה ענין זה הוא בהעלם (העלם שיש לו מקום גם ע"פ תורה, תורת ''אמת'', שמטעם זה ישנם חילוקים בהלכה - ולדוגמא בהנוגע לצניעות<ref>וכיון שעכ"פ בהעלם ישנו לכן יש ענין בזה ש"לא ראו ''קורות ביתי'' קלעי שערי (יומא מז, א) דלכאורה איזו ראי' ישנה כאן ומה צניעות שייכת בזה ''ועיין'' טושו"ע ובשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס ב</ref> - אם עושים דבר בחדרי חדרים או בגלוי), ולעתיד יזעקו הכתלים והקורות ("ארויסשרייען") מה שספגו עתה - "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". ואף ששם המדובר הוא בנוגע עשיותיו של אדם ''שהיפך'' הטוב כו' - הרי מובן מזה במכ"ש בנוגע לתומ"צ, כי מרובה מדה טובה<ref>סוטה, יא, א.</ref>. (כ"ק אדמו"ר<ref>לקו"ש ח"ד ע' 1096 בתרגום חפשי מאידיש, ועיי"ש שמעין גילוי זה דלעתיד ישנו גם עתה אצל צדיקים כו'. </ref>)

</ref> אלא אפילו את כתלי הבית שבו לומד, כמארז"ל<ref>תענית יא, א וש"נ. זח"ב כח, א.</ref> שלעתיד "קורות ביתו של אדם מעידים בו", כיון ''שעתה'' סופגים הם את דיבוריו ומעשיו; אלא שעתה ענין זה הוא בהעלם (העלם שיש לו מקום גם ע"פ תורה, תורת ''אמת'', שמטעם זה ישנם חילוקים בהלכה - ולדוגמא בהנוגע לצניעות<ref>וכיון שעכ"פ בהעלם ישנו לכן יש ענין בזה ש"לא ראו ''קורות ביתי'' קלעי שערי (יומא מז, א) דלכאורה איזו ראי' ישנה כאן ומה צניעות שייכת בזה ''ועיין'' טושו"ע ובשו"ע אדה"ז או"ח ר"ס ב</ref> - אם עושים דבר בחדרי חדרים או בגלוי), ולעתיד יזעקו הכתלים והקורות ("ארויסשרייען") מה שספגו עתה - "אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה". ואף ששם המדובר הוא בנוגע עשיותיו של אדם ''שהיפך'' הטוב כו' - הרי מובן מזה במכ"ש בנוגע לתומ"צ, כי מרובה מדה טובה<ref>סוטה, יא, א.</ref>. (כ"ק אדמו"ר<ref>לקו"ש ח"ד ע' 1096 בתרגום חפשי מאידיש, ועיי"ש שמעין גילוי זה דלעתיד ישנו גם עתה אצל צדיקים כו'. ולהעיר מאור החמה ד"ה ולזמנין הובא לעיל "העון עצמו נשאב באותו עץ". (העורך)</ref>)

::'''אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה''' - עתה מחריש הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אך יבא זמן בגילויים שבעתיד, והדומם יתחיל לדבר, לספר, ויתבע: אם תוך כדי הליכה לא הרהרו או שוחחו בדברי תורה - מדוע דרכו עליו?! האדמה עליה דורכים ממתינה אלפי שנים מאז ששת ימי בראשית - כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו' שתדרוך שם כף רגלו של יהודי שני יהודים וישוחחו בדברי תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה גם כמו בהמה! (היום יום<ref> ט"ו אדר א'.</ref>)

::'''אבן מקיר תזעק וכפיס מעץ יעננה''' - עתה מחריש הדומם, דורכים עליו והוא שותק. אך יבא זמן בגילויים שבעתיד, והדומם יתחיל לדבר, לספר, ויתבע: אם תוך כדי הליכה לא הרהרו או שוחחו בדברי תורה - מדוע דרכו עליו?! האדמה עליה דורכים ממתינה אלפי שנים מאז ששת ימי בראשית - כאשר בינתיים דורכים עליה כמה ברואים בעלי חיים כו' שתדרוך שם כף רגלו של יהודי שני יהודים וישוחחו בדברי תורה. ובאם לאו - אומרת היא: הרי אתה גם כמו בהמה! (היום יום<ref> ט"ו אדר א'.</ref>)