שינויים

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי ואינון נשמתין דבגנתא דעדן לתתא שטאן בכל רישי ירחי ושבתי וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלם, דתמן כמה ממנן ורתיכין דנטרי אינון חומות דכתיב (ישעיה סב) על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים, וסלקין עד ההוא אתר ולא עאלין לגו עד דאתלבנן, ותמן סגדין וחדאן מההוא נהירו ותייבין לגו גנתא נפקין מתמן ושטאן בעלמא וחמאן באינון גופין דחייביא בההוא עונשא דלהון (קנא א) דכתיב (שם סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר, מאי לכל בשר לאינון שאר גופין דבסחרנייהו והא אוקמוה, ולבתר משטטי ומסתכלן באינון מאריהון דכאבין ובני מרעין ואינון דסבלין על יחודא דמאריהון ותאבין ואמרין ליה למשיחא, בשעתא דאמרין ליה למשיחא צערא דישראל בגלותהון ואינון חייביא די בהון דלא מסתכלי למנדע למאריהון ארים קלא ובכי על אינון חייבין דבהו הדא הוא דכתיב (שם נג) והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו, תייבין אינון נשמתין וקיימין באתרייהו, בגנתא דעדן אית היכלא חדא דאקרי היכלא דבני מרעין, כדין משיח עאל בההוא היכלא וקארי לכל מרעין וכל כאבין כל יסוריהון דישראל דייתון עליה וכלהו אתיין עליה, ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה לא הוי בר נש דיכיל למסבל יסוריהון דישראל על עונשי דאורייתא הדא הוא דכתיב (שם) אכן חליינו הוא נשא וגו' כגוונא דא רבי אלעזר בארעא, בגין דלית חושבנא לאינון יסורין דקיימין עליה דבר נש בכל יומא על עונשי דאורייתא וכלהו נחתו לעלמא בשעתא דאתייהיבת אורייתא וכד הוו ישראל בארעא קדישא באינון פולחנין וקרבנין דהוו עבדי הוו מסלקין כל אינון מרעין ויסורין מעלמא, השתא משיח מסלק לון מבני עלמא עד דנפיק בר נש מהאי עלמא ומקבל עונשיה כמה דאתמר, כד אינון חובין יתיר דעיילין לון לגו בגו גיהנם באינון מדורין תתאין אחרנין ומקבלין עונשא סגי מסגיאות זוהמא די בנשמתא כדין אדליקו נורא יתיר למיכל ההוא זוהמא, (ווי לההיא נשמתא דסבלת ההוא עונשא, ועל דא אינון מלאכי חבלה דבגיהנם מטרדין לון בחוטרין דאשא לנערא ההוא זוהמא, ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונשא)

זכאה חולקהון דצדיקיא בעלמא דין ובעלמא דאתי ואינון נשמתין דבגנתא דעדן לתתא שטאן בכל רישי ירחי ושבתי וסלקין עד ההוא אתר דאקרי חומות ירושלם, דתמן כמה ממנן ורתיכין דנטרי אינון חומות דכתיב (ישעיה סב) על חומותיך ירושלם הפקדתי שומרים, וסלקין עד ההוא אתר ולא עאלין לגו עד דאתלבנן, ותמן סגדין וחדאן מההוא נהירו ותייבין לגו גנתא נפקין מתמן ושטאן בעלמא וחמאן באינון גופין דחייביא בההוא עונשא דלהון (קנא א) דכתיב (שם סו) ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה והיו דראון לכל בשר, מאי לכל בשר לאינון שאר גופין דבסחרנייהו והא אוקמוה, ולבתר משטטי ומסתכלן באינון מאריהון דכאבין ובני מרעין ואינון דסבלין על יחודא דמאריהון ותאבין ואמרין ליה למשיחא, בשעתא דאמרין ליה למשיחא צערא דישראל בגלותהון ואינון חייביא די בהון דלא מסתכלי למנדע למאריהון ארים קלא ובכי על אינון חייבין דבהו הדא הוא דכתיב (שם נג) והוא מחולל מפשעינו מדוכא מעונותינו, תייבין אינון נשמתין וקיימין באתרייהו, בגנתא דעדן אית היכלא חדא דאקרי היכלא דבני מרעין, כדין משיח עאל בההוא היכלא וקארי לכל מרעין וכל כאבין כל יסוריהון דישראל דייתון עליה וכלהו אתיין עליה, ואלמלא דאיהו אקיל מעלייהו דישראל ונטיל עליה לא הוי בר נש דיכיל למסבל יסוריהון דישראל על עונשי דאורייתא הדא הוא דכתיב (שם) אכן חליינו הוא נשא וגו' כגוונא דא רבי אלעזר בארעא, בגין דלית חושבנא לאינון יסורין דקיימין עליה דבר נש בכל יומא על עונשי דאורייתא וכלהו נחתו לעלמא בשעתא דאתייהיבת אורייתא וכד הוו ישראל בארעא קדישא באינון פולחנין וקרבנין דהוו עבדי הוו מסלקין כל אינון מרעין ויסורין מעלמא, השתא משיח מסלק לון מבני עלמא עד דנפיק בר נש מהאי עלמא ומקבל עונשיה כמה דאתמר, כד אינון חובין יתיר דעיילין לון לגו בגו גיהנם באינון מדורין תתאין אחרנין ומקבלין עונשא סגי מסגיאות זוהמא די בנשמתא כדין אדליקו נורא יתיר למיכל ההוא זוהמא, (ווי לההיא נשמתא דסבלת ההוא עונשא, ועל דא אינון מלאכי חבלה דבגיהנם מטרדין לון בחוטרין דאשא לנערא ההוא זוהמא, ווי לנשמתא דסבלת ההוא עונשא)

=== פרשת פנחס דף רכא עמוד ב ===

=== פרשת פנחס דף רכא עמוד ב ===