שינויים

== שני סוגי היסח הדעת – מציאה ועקרב ==

== שני סוגי היסח הדעת – מציאה ועקרב ==

'''המהרש"א'''<ref>חדא"ג, שם: "שלשה באין - כלל אלו השלשה בעניין זה: אם זכה בהיסח הדעת של משיח - יבא לו משיח כהיסח הדעת של מציאה, ששמחה וטובה יהיה לו. לא זכה - יהיה לו ביאת המשיח כהיסח הדעת דנשיכת עקרב, לרעה לו.</ref> ביאר, כי פירוש הדברים הוא שהמשיח יכול לבוא באחד משני האופנים: אם יזכו ישראל יבוא המשיח באופן של 'זכו', ואז יהיה זה כהיסח דעת של מציאה, ששמחה וטובה היא לאדם. ואם לא יזכו ישראל, יבוא המשיח באופן של 'לא זכו', ואז יהיה זה כהיסח הדעת של נשיכת עקרב, שרעה היא לאדם.

המהרש"א <ref>חדא"ג, שם: "שלשה באין - כלל אלו השלשה בעניין זה: אם זכה בהיסח הדעת של משיח - יבא לו משיח כהיסח הדעת של מציאה, ששמחה וטובה יהיה לו. לא זכה - יהיה לו ביאת המשיח כהיסח הדעת דנשיכת עקרב, לרעה לו.</ref> ביאר, כי פירוש הדברים הוא שהמשיח יכול לבוא באחד משני האופנים: אם יזכו ישראל יבוא המשיח באופן של 'זכו', ואז יהיה זה כהיסח דעת של מציאה, ששמחה וטובה היא לאדם. ואם לא יזכו ישראל, יבוא המשיח באופן של 'לא זכו', ואז יהיה זה כהיסח הדעת של נשיכת עקרב, שרעה היא לאדם.

וב'''דגל מחנה אפרים'''<ref>בלק: "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירום מאגג מלכו ותינשא מלכותו, י"ל בזה ע"ד שלשה באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב, ופי' מהרא"ש ז"ל יזכה יבוא משיח בהיסח הדעת של מציאה, לא יזכה יבוא משיח בהיסח הדעת של עקרב והוא תמוה.

ובדגל מחנה אפרים <ref>בלק: "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירום מאגג מלכו ותינשא מלכותו, י"ל בזה ע"ד שלשה באין בהיסח הדעת משיח מציאה ועקרב, ופי' מהרא"ש ז"ל יזכה יבוא משיח בהיסח הדעת של מציאה, לא יזכה יבוא משיח בהיסח הדעת של עקרב והוא תמוה.

וי"ל לפענ"ד כי איתא ברעיא מהימנא על מה דאיתא בש"ס בניסן עתידין להגאל ומהן אמרו בתשרי עתידין להגאל כי אם יזכו יהיה פורקנא מבחינת ניסן שהוא בחינת חסד כי הוא אותיות כסדרן אביב שהוא מורה על חסד ובאם לאו יהיה פורקנא בבחינת תשרי שהוא דין ואותיות למפרע ע"כ. ולפענ"ד הם הם דברי המהרש"א ז"ל ולהבין הטעם לזה דהיינו עם יתעוררו בתשובה מלמטה אזי יהיה בבחי' חסד ע"ד אשה כי תזריע וילדה זכר בחי' חסד ורחמים ולהיפוך אזי יהיה בחי' נקבה שהוא דין, וזהו מבואר בכמה מקומות בש"ס ובזהור ובנביאים שהכל תלוי בזכות ישראל כמו "בעתו אחישנה", וכמו כי יבצע ה' את כל מעשהו בהר ציון וכן הוא מפורש בזוה"ק אי הוי ישראל חוזרין בתיובתא חד בישי דהווי מטי עליינו הוי מספיק להו".</ref> ביאר, דברי המהרש"א, שאם יזכו ישראל ויתעוררו בתשובה מלמטה, תהיה ביאת משיח בבחינת 'חודש ניסן', וזהו שיהיה בהיסח הדעת בבחינת 'מציאה'. ואם לא יזכו, יהיה בבחינת 'חודש תשרי', וזהו שיהיה בהיסח הדעת באופן של 'עקרב'.

וי"ל לפענ"ד כי איתא ברעיא מהימנא על מה דאיתא בש"ס בניסן עתידין להגאל ומהן אמרו בתשרי עתידין להגאל כי אם יזכו יהיה פורקנא מבחינת ניסן שהוא בחינת חסד כי הוא אותיות כסדרן אביב שהוא מורה על חסד ובאם לאו יהיה פורקנא בבחינת תשרי שהוא דין ואותיות למפרע ע"כ. ולפענ"ד הם הם דברי המהרש"א ז"ל ולהבין הטעם לזה דהיינו עם יתעוררו בתשובה מלמטה אזי יהיה בבחי' חסד ע"ד אשה כי תזריע וילדה זכר בחי' חסד ורחמים ולהיפוך אזי יהיה בחי' נקבה שהוא דין, וזהו מבואר בכמה מקומות בש"ס ובזהור ובנביאים שהכל תלוי בזכות ישראל כמו "בעתו אחישנה", וכמו כי יבצע ה' את כל מעשהו בהר ציון וכן הוא מפורש בזוה"ק אי הוי ישראל חוזרין בתיובתא חד בישי דהווי מטי עליינו הוי מספיק להו".</ref> ביאר, דברי המהרש"א, שאם יזכו ישראל ויתעוררו בתשובה מלמטה, תהיה ביאת משיח בבחינת 'חודש ניסן', וזהו שיהיה בהיסח הדעת בבחינת 'מציאה'. ואם לא יזכו, יהיה בבחינת 'חודש תשרי', וזהו שיהיה בהיסח הדעת באופן של 'עקרב'.

וביאור נוסף<ref>רב ייבי חידושי תהלים ג ע' יג: "אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני", נראה לפרש בעזה"י דהנה רז"ל אמרו בפרק חלק "שלשה באין בהסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב", וזה שייך אצל כל איש אפי' כשיש צרה ליחיד הוא נגאל ממנה אז הוא כאילו בא משיח אצלו וצריך להיות בהסח הדעת וזהו פי הפסוק אדלעיל קאי שאמר דוד שרוצה להיות בצרה שירדפו אותו שונאיו והש"י יעזור לו כשיתפלל אליו הגם שלפעמים יקרא והש"י אינו עונה לו תיכף לעזור לו מצרתו וקודם שיבוא לו הישועה מצריו צר לו מאוד וקל לנטות מדרך הטוב לכן אמר אני שכבתי דהיינו כשאני שוכב לפני שונאי שרודפים אותי ואינני יכול לעלות ולהתגבר עליהם אזי ואישנה דהיינו שאני מסיח דעת ממנה כמו האדם בשעת שינה מסיח דעת מן דברים הצריכים לו ואז כשאני מסיח דעת אני נגאל מן הצרה ודומה לי כאלו בא לי משיח כיון שנגאלתי מן הצרה וזהו הקיצותי והטעם שהגאולה באה בהיסח הדעת דכשהאדם בדעתו אזי מחשב פעולות להנצל מן הצרה ואין לו בטחון גמור על הש"י לכך אין לו עזר מן הש"י שהש"י אומר כיון שאתה רוצה להציל עצמך בפעולות אין אני רוצה לעזור לך ואראה איך אתה תוכל לעזור לך בעצמך אבל כשאדם מסיח דעת מן הצרה ואומר מה לי לעשות פעולות הש"י יעשה מה שרוצה אז עוזר לו הש"י וזהו כי ה יסמכני.</ref> הוא, שכל גאולה שיש לאדם, מכל צרה שהיא, נקרא כאילו משיח בא אצלו. וצריך הוא להיות ב'היסח הדעת' בשביל לזכות לגאולה, כלומר, שיהיה בבטחון גמור בה' שיעזור לו, ולא יסמוך על עצמו בפעולות שונות להנצל מצרה זו.

וביאור נוסף<ref>רב ייבי חידושי תהלים ג ע' יג: "אני שכבתי ואישנה הקיצותי כי ה' יסמכני", נראה לפרש בעזה"י דהנה רז"ל אמרו בפרק חלק "שלשה באין בהסח הדעת אלו הן משיח מציאה ועקרב", וזה שייך אצל כל איש אפי' כשיש צרה ליחיד הוא נגאל ממנה אז הוא כאילו בא משיח אצלו וצריך להיות בהסח הדעת וזהו פי הפסוק אדלעיל קאי שאמר דוד שרוצה להיות בצרה שירדפו אותו שונאיו והש"י יעזור לו כשיתפלל אליו הגם שלפעמים יקרא והש"י אינו עונה לו תיכף לעזור לו מצרתו וקודם שיבוא לו הישועה מצריו צר לו מאוד וקל לנטות מדרך הטוב לכן אמר אני שכבתי דהיינו כשאני שוכב לפני שונאי שרודפים אותי ואינני יכול לעלות ולהתגבר עליהם אזי ואישנה דהיינו שאני מסיח דעת ממנה כמו האדם בשעת שינה מסיח דעת מן דברים הצריכים לו ואז כשאני מסיח דעת אני נגאל מן הצרה ודומה לי כאלו בא לי משיח כיון שנגאלתי מן הצרה וזהו הקיצותי והטעם שהגאולה באה בהיסח הדעת דכשהאדם בדעתו אזי מחשב פעולות להנצל מן הצרה ואין לו בטחון גמור על הש"י לכך אין לו עזר מן הש"י שהש"י אומר כיון שאתה רוצה להציל עצמך בפעולות אין אני רוצה לעזור לך ואראה איך אתה תוכל לעזור לך בעצמך אבל כשאדם מסיח דעת מן הצרה ואומר מה לי לעשות פעולות הש"י יעשה מה שרוצה אז עוזר לו הש"י וזהו כי ה יסמכני.</ref> הוא, שכל גאולה שיש לאדם, מכל צרה שהיא, נקרא כאילו משיח בא אצלו. וצריך הוא להיות ב'היסח הדעת' בשביל לזכות לגאולה, כלומר, שיהיה בבטחון גמור בה' שיעזור לו, ולא יסמוך על עצמו בפעולות שונות להנצל מצרה זו.

ובתוספות השלם<ref>מגילות "ד"א, ופורץ גדר, זו אדום שהחריבה ירושלים ובית המקדש, ישכנו נחש זה המשיח הבא בהיסח הדעת כנחש, ופרץ גדר בגי' זה נבוכדנצר".</ref>רמז מהפסוק "ופורץ גדר ישכנו נחש", שפורץ גדר זו מלכות אדום שהחריבה את ירושלים, וישכנו נחש – הוא מלך המשיח הבא בהיסח הדעת, כנחש.</p>

ובתוספות השלם<ref>מגילות "ד"א, ופורץ גדר, זו אדום שהחריבה ירושלים ובית המקדש, ישכנו נחש זה המשיח הבא בהיסח הדעת כנחש, ופרץ גדר בגי' זה נבוכדנצר".</ref> רמז מהפסוק "ופורץ גדר ישכנו נחש", שפורץ גדר זו מלכות אדום שהחריבה את ירושלים, וישכנו נחש – הוא מלך המשיח הבא בהיסח הדעת, כנחש.

== בחסידות חב"ד ==

== בחסידות חב"ד ==

ובעת שיחתו עם הרבנים הראשיים דארה"ק, ביאר הרבי<ref>תורת מנחם תשמ"ו, ח"ב, ע' 832: הרב אליהו שליט"א: אולי יש לומר הפירוש בזה שע"י היגיעה משיגים דברים שהם למעלה מהדעת בבחינת היסח הדעת וזהו הקשר עם מציאה שאף היא באה בהיסח הדעת. כ"ק אדמו"ר שליט"א: מה שהזכרתם אודות מציאה שבאה בהיסח הדעת קשור גם עם משיח צדקנו כדברי הגמרא ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה כו" ולא עוד אלא שענינו של משיח עצמו הוא באופן של מציאה כלשון הכתובת מצאתי דוד עבדי וגם בענין זה מודגשת המעלה דמציאה לגבי שכר לאחרי ריבוי הצרות והתלאות של בנ"י במשך כל זמן הגלות ע"ד וכדוגמת ריבוי הצרות שהיו לדוד המלך מכף כל אויביו גו" תהי' מעלתה של הגאולה לא רק באופן של שכר שלפי ערך הצער והיגיעה לפום צערא אגרא אלא גם באופן של מציאה שלא לפי ערך הצער והיגיעה דכל משך זמן הגלות!</ref>, שמלבד שמשיח בא בהיסח הדעת, כמציאה, עניינו שלו עצמו הוא מציאה, "מצאתי דוד עבדי", והפירוש: שמודגש השכר שיהיה לעם ישראל אחר כל צרות הגלוץ, לא רק 'לפום צערא אגרא' – שהשכר לפי הצער, אלא באופן של מציאה – הרבה יותר מהצער והיגיעה בגלות.

ובעת שיחתו עם הרבנים הראשיים דארה"ק, ביאר הרבי<ref>תורת מנחם תשמ"ו, ח"ב, ע' 832: הרב אליהו שליט"א: אולי יש לומר הפירוש בזה שע"י היגיעה משיגים דברים שהם למעלה מהדעת בבחינת היסח הדעת וזהו הקשר עם מציאה שאף היא באה בהיסח הדעת. כ"ק אדמו"ר שליט"א: מה שהזכרתם אודות מציאה שבאה בהיסח הדעת קשור גם עם משיח צדקנו כדברי הגמרא ג' באין בהיסח הדעת משיח מציאה כו" ולא עוד אלא שענינו של משיח עצמו הוא באופן של מציאה כלשון הכתובת מצאתי דוד עבדי וגם בענין זה מודגשת המעלה דמציאה לגבי שכר לאחרי ריבוי הצרות והתלאות של בנ"י במשך כל זמן הגלות ע"ד וכדוגמת ריבוי הצרות שהיו לדוד המלך מכף כל אויביו גו" תהי' מעלתה של הגאולה לא רק באופן של שכר שלפי ערך הצער והיגיעה לפום צערא אגרא אלא גם באופן של מציאה שלא לפי ערך הצער והיגיעה דכל משך זמן הגלות!</ref>, שמלבד שמשיח בא בהיסח הדעת, כמציאה, עניינו שלו עצמו הוא מציאה, "מצאתי דוד עבדי", והפירוש: שמודגש השכר שיהיה לעם ישראל אחר כל צרות הגלוץ, לא רק 'לפום צערא אגרא' – שהשכר לפי הצער, אלא באופן של מציאה – הרבה יותר מהצער והיגיעה בגלות.

'''ובמקום נוסף ביאר הרבי'''<ref> מאמרים תשל"ב ע' 19: דהנשמה כפי שהיא למעלה כתיב בה חי הוי' אשר עמדתי לפניו אבל לאחרי ירידתה למטה ובירור נפש הבהמית הרי היא עולה למעלה משם הוי' וזהו גם מ"ש ימצאהו בארץ מדבר שגילוי זה בא ע"י ירידה למדבר העמים לברר הבירורים דעולם התוהו ונק' בשם מציאה הבאה בהיסח הדעת כי ההמשכה שע"י ירידה זו היא למעלה מסדר ההשתלשלות כנ"ל דזהו גם מ"ש שמשיח ג"כ בא בהיסח הדעת כמ"ש מצאתי דוד עבדי דהגילוי של משיח יהי' למעלה מסדר ההשתלשלות וגילוי זה בא ע"י בירור מדבר העמים דזהו מה שמשיח יכבוש כל ע' אומות וז' עממין שהם שורש הע' אומות וגם ארץ קיני קניזי וקדמוני היינו שיהי' אז גם בירור המוחין וכו' כמבואר במ"א.</ref> שעניין משיח הבא בהיסח הדעת, הוא כי גילויו יהיה למעלה מסדר ההשתלשלות. ובמקום נוסף<ref>מאמרים תשמז ע' קצט: והנה ארז"ל שהולשה דברים באים בהיסח הדעת ומהם מציאה ומשיח וזהו ענין ומצאת שע"י עבודה הנ"ל מביאים את הגאולה ע"י משיח צדקנו שהיא בבחי' מציאה הבאה בהיסח הדעת ואף שצ"ל מעשינו ועבודתינו הרי גם במציאה כפשוטה צ"ל איזה מעשה של האדם דהיינו הגבהת המציאה וכמו"כ הוא גם בנוגע לביאת משיח צדקנו שצ"ל איזה מעשה כו' דמי להוסיף בזה דשלימות מעשינו ועבודתינו היא באופן כזה שלא רק שיהי' בבחי' קב שלו אלא שיהי' לו גם התשעה קבין של חבירו שלימות דמספר עשרה ולא עוד אלא שיהי' לו לא רק תשעה קבין של חבירו אלא את חבירו גופא חבירו זה הקב"ה וכמ"ש רעך ורע אביך אל תעזוב עד שנעשה לדבר אחד עד שישראל ומלכא בלחודוהי ישראל וקוב"ה כולא חד יש האמיתי ויש הנברא כולא חד וכמבואר בכ"מ בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר.</ref>, כתב שכמו שבמציאה כפשוטה, צריך שיהיה מעשה של האדם כדי לזכות בה – הגבההת המציאה, כן בביאת משיח, שאינה אלא על ידי מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות.

ובמקום נוסף ביאר הרבי <ref> מאמרים תשל"ב ע' 19: דהנשמה כפי שהיא למעלה כתיב בה חי הוי' אשר עמדתי לפניו אבל לאחרי ירידתה למטה ובירור נפש הבהמית הרי היא עולה למעלה משם הוי' וזהו גם מ"ש ימצאהו בארץ מדבר שגילוי זה בא ע"י ירידה למדבר העמים לברר הבירורים דעולם התוהו ונק' בשם מציאה הבאה בהיסח הדעת כי ההמשכה שע"י ירידה זו היא למעלה מסדר ההשתלשלות כנ"ל דזהו גם מ"ש שמשיח ג"כ בא בהיסח הדעת כמ"ש מצאתי דוד עבדי דהגילוי של משיח יהי' למעלה מסדר ההשתלשלות וגילוי זה בא ע"י בירור מדבר העמים דזהו מה שמשיח יכבוש כל ע' אומות וז' עממין שהם שורש הע' אומות וגם ארץ קיני קניזי וקדמוני היינו שיהי' אז גם בירור המוחין וכו' כמבואר במ"א.</ref> שעניין משיח הבא בהיסח הדעת, הוא כי גילויו יהיה למעלה מסדר ההשתלשלות. ובמקום נוסף<ref>מאמרים תשמז ע' קצט: והנה ארז"ל שהולשה דברים באים בהיסח הדעת ומהם מציאה ומשיח וזהו ענין ומצאת שע"י עבודה הנ"ל מביאים את הגאולה ע"י משיח צדקנו שהיא בבחי' מציאה הבאה בהיסח הדעת ואף שצ"ל מעשינו ועבודתינו הרי גם במציאה כפשוטה צ"ל איזה מעשה של האדם דהיינו הגבהת המציאה וכמו"כ הוא גם בנוגע לביאת משיח צדקנו שצ"ל איזה מעשה כו' דמי להוסיף בזה דשלימות מעשינו ועבודתינו היא באופן כזה שלא רק שיהי' בבחי' קב שלו אלא שיהי' לו גם התשעה קבין של חבירו שלימות דמספר עשרה ולא עוד אלא שיהי' לו לא רק תשעה קבין של חבירו אלא את חבירו גופא חבירו זה הקב"ה וכמ"ש רעך ורע אביך אל תעזוב עד שנעשה לדבר אחד עד שישראל ומלכא בלחודוהי ישראל וקוב"ה כולא חד יש האמיתי ויש הנברא כולא חד וכמבואר בכ"מ בשיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר.</ref>, כתב שכמו שבמציאה כפשוטה, צריך שיהיה מעשה של האדם כדי לזכות בה – הגבההת המציאה, כן בביאת משיח, שאינה אלא על ידי מעשינו ועבודתינו בזמן הגלות.

'''ויש מקום שביאר'''<ref>מאמר ד"ה וידבר גו' אנכי, יום ב' דחג השבועות תשכ"ח: ויתירה מזו דע"י העיון והיגיעה בהפרטים דתורה שבעל פה מגיעים למעלה גם מבחינת הכלל דזהו מה שאמרו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (לחדש דוקא) כי ע"י היגיעה בתורה ממשיכים מבחינת התורה כמו שהיא מושרשת בהעלם העצמי דא"ס שלמעלה מבחינת התורה כמו שבאה בבחינת המשכה וגילוי וזהו יגעתי ומצאתי דענין מציאה (מצאתי) הוא שמוצא דבר חדש שבתחילה לא הי' אפשר לשער כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת וזהו יגעתי ומצאתי שע"י היגיעה בתורה מוצאים ומגלים ענינים חדשים ועד שע"י היגיעה בתורה ובפרט בפנימיות התורה שהיא מעין תורתו של משיח עכשיו נזכה לגילוי תורתו של משיח שבא בהיסח הדעת מצאתי דוד עבדי מצאתי דוקא שאז יהי' גילוי עצמות אוא"ס בלי לבוש ועד שגם הגילוי בשעת מ"ת הי' רק מעין הגילוי דלעתיד בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</ref> בו, שכמו שבמציאה הרי מוצא דבר שלא היה יכול לשער, כן הוא שעל ידי 'יגעתי ומצאתי' בתורה מגיעים לגילוי עניינים חדשים, ועל ידי היגיעה בתורה ובפרט בפנימיות התורה, זוכים לגילוי משים שבא בהיסח הדעת, "מצאתי דוד עבדי".

ויש מקום שביאר <ref>מאמר ד"ה וידבר גו' אנכי, יום ב' דחג השבועות תשכ"ח: ויתירה מזו דע"י העיון והיגיעה בהפרטים דתורה שבעל פה מגיעים למעלה גם מבחינת הכלל דזהו מה שאמרו כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש (לחדש דוקא) כי ע"י היגיעה בתורה ממשיכים מבחינת התורה כמו שהיא מושרשת בהעלם העצמי דא"ס שלמעלה מבחינת התורה כמו שבאה בבחינת המשכה וגילוי וזהו יגעתי ומצאתי דענין מציאה (מצאתי) הוא שמוצא דבר חדש שבתחילה לא הי' אפשר לשער כמו מציאה שבאה בהיסח הדעת וזהו יגעתי ומצאתי שע"י היגיעה בתורה מוצאים ומגלים ענינים חדשים ועד שע"י היגיעה בתורה ובפרט בפנימיות התורה שהיא מעין תורתו של משיח עכשיו נזכה לגילוי תורתו של משיח שבא בהיסח הדעת מצאתי דוד עבדי מצאתי דוקא שאז יהי' גילוי עצמות אוא"ס בלי לבוש ועד שגם הגילוי בשעת מ"ת הי' רק מעין הגילוי דלעתיד בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.</ref> בו, שכמו שבמציאה הרי מוצא דבר שלא היה יכול לשער, כן הוא שעל ידי 'יגעתי ומצאתי' בתורה מגיעים לגילוי עניינים חדשים, ועל ידי היגיעה בתורה ובפרט בפנימיות התורה, זוכים לגילוי משים שבא בהיסח הדעת, "מצאתי דוד עבדי".