שינויים

[א - ג] עיין בהשגות הראב"ד ובמ"ש מרן כ"מ להליץ על רבינו דהך דפ' חלק אתיא דלא כשמואל ותמיה לי עליו דמשמע לדבריו דהא דמורח ודאין הוא חידוש במעשה בראשית ואינו ממנהגו של עולם דאין זה מסוג החכמה והבינה אף על גב דמתרבין הימים ההם ואם תימצי לומר דסברא זו נכונה ועם שהיא נראית רחוקה ח"ו דאינו נקרא חידוש אלא דבר שהוא חידוש כולל לכל העולם כגון בגוף הבריאה וזה אינו אלא פרטי למשיח לבדו מ"מ יש ביישוב זה מהדוחק שנעשה מחלוקת חדשה במה שלא נכתב בדבריהם דהיינו דלשמואל אין לשאול אות ומופת ולאידך מ"ד שהוא רבא דפ' חלק דס"ל דמורח ודאין צריך לשאול אות ומופת ובזה לא אשכחן דפליגי דאין לנו להוליד מחלוקת ביניהם מה שלא נזכר בפירוש. ועוד דאם תימצי לומר דפליגי נמי בהא מ"מ כיון דחזינן דרבא הוא דאמר הך סברא דמורח ודאין ולדידיה לא ס"ל כהך דשמואל הו"ל לרבינו לפסוק כרבא דהוא בתראה ודלא כשמואל:

[א - ג] עיין בהשגות הראב"ד ובמ"ש מרן כ"מ להליץ על רבינו דהך דפ' חלק אתיא דלא כשמואל ותמיה לי עליו דמשמע לדבריו דהא דמורח ודאין הוא חידוש במעשה בראשית ואינו ממנהגו של עולם דאין זה מסוג החכמה והבינה אף על גב דמתרבין הימים ההם ואם תימצי לומר דסברא זו נכונה ועם שהיא נראית רחוקה ח"ו דאינו נקרא חידוש אלא דבר שהוא חידוש כולל לכל העולם כגון בגוף הבריאה וזה אינו אלא פרטי למשיח לבדו מ"מ יש ביישוב זה מהדוחק שנעשה מחלוקת חדשה במה שלא נכתב בדבריהם דהיינו דלשמואל אין לשאול אות ומופת ולאידך מ"ד שהוא רבא דפ' חלק דס"ל דמורח ודאין צריך לשאול אות ומופת ובזה לא אשכחן דפליגי דאין לנו להוליד מחלוקת ביניהם מה שלא נזכר בפירוש. ועוד דאם תימצי לומר דפליגי נמי בהא מ"מ כיון דחזינן דרבא הוא דאמר הך סברא דמורח ודאין ולדידיה לא ס"ל כהך דשמואל הו"ל לרבינו לפסוק כרבא דהוא בתראה ודלא כשמואל:

ועוד אם פירוש הכתוב דוהריחו באמת כרבא אין זה שאלת אות ומופת אלא שצריכין אנו לראות כל אותן הייעודין שייעד עליו הנביא אם הם בו כגון חכמה ובינה ושאר מדות היתכן אם לא נמצא בו אחת מו' מדות הכתובים שם בפסוק דונחה נאמין בו שהוא משיח אתמהה. ואין לומר דכוונת מרן כ"מ היא על שאלת אות ומופת דאם יעשה אותן כששואלין אותו הוי חדוש והילכך לא אתי הך דפ' חלק כשמואל דודאי אין לנו לייחס אליו סברא רעועה כזו מכמה אנפי חדא דהא בפ' חלק לא זכרו משאלת אות ומופת ולא אמרו אלא נחזי אנן אי מורח ודאין ועוד וכי בזמנים של בעלי התלמוד לא היה שום אות ומופת והוא דבר פשוט בודאי דעשיית האות אינו שינוי במנהגו של עולם כיון דאינו אלא לשעה:

ועוד אם פירוש הכתוב דוהריחו באמת כרבא אין זה שאלת אות ומופת אלא שצריכין אנו לראות כל אותן הייעודין שייעד עליו הנביא אם הם בו כגון חכמה ובינה ושאר מדות היתכן אם לא נמצא בו אחת מו' מדות הכתובים שם בפסוק דונחה נאמין בו שהוא משיח אתמהה. ואין לומר דכוונת מרן כ"מ היא על שאלת אות ומופת דאם יעשה אותן כששואלין אותו הוי חדוש והילכך לא אתי הך דפ' חלק כשמואל דודאי אין לנו לייחס אליו סברא רעועה כזו מכמה אנפי חדא דהא בפ' חלק לא זכרו משאלת אות ומופת ולא אמרו אלא נחזי אנן אי מורח ודאין ועוד וכי בזמנים של בעלי התלמוד לא היה שום אות ומופת והוא דבר פשוט בודאי דעשיית האות אינו שינוי במנהגו של עולם כיון דאינו אלא לשעה:

אמנם הנראה לענ"ד דאע"ג דהמדרש והגמ' פליגי בגוף המעשה דבן כוזיבא מ"מ נקח ראיה ממה שמצינו לר' עקיבא והרבה מחכמי דורו דחשבו דהוא משיח ולא שאלו אות אלמא דהדין הוא דאין צריך לשאול דודאי חכמים גדולים כמותם לא היו טועים בגוף הדין והנך רבנן דאמרו נחזי אנן לא על צד החיוב עשו כן אלא רצו לנסות ועוד דלפי מה שכתבנו דלא חשיב הך שאלת אות ניחא טפי ועיין בהרב לח"מ ז"ל:

אמנם הנראה לענ"ד דאע"ג דהמדרש והגמ' פליגי בגוף המעשה דבן כוזיבא מ"מ נקח ראיה ממה שמצינו לר' עקיבא והרבה מחכמי דורו דחשבו דהוא משיח ולא שאלו אות אלמא דהדין הוא דאין צריך לשאול דודאי חכמים גדולים כמותם לא היו טועים בגוף הדין והנך רבנן דאמרו נחזי אנן לא על צד החיוב עשו כן אלא רצו לנסות ועוד דלפי מה שכתבנו דלא חשיב הך שאלת אות ניחא טפי ועיין בהרב לח"מ ז"ל:

[א] ובונה המקדש, זבחים מ"ה א' הלכתא למשיחא.

[א] ובונה המקדש, זבחים מ"ה א' הלכתא למשיחא.

ומקבץ נדחי ישראל, מדרש אגדת משיח באורך ע"ש.

ומקבץ נדחי ישראל, מדרש אגדת משיח באורך ע"ש.

וחוזרין כל המשפטים כו', סנהדרין נ"א ב' הלכתא למשיחא (יד איתן).

וחוזרין כל המשפטים כו', סנהדרין נ"א ב' הלכתא למשיחא (יד איתן).

ועושין שמטין ויובלות, תו"כ ויקרא פרשה י"ג ה"א עתיד היובל לפסוק ולחזור.

ועושין שמטין ויובלות, תו"כ ויקרא פרשה י"ג ה"א עתיד היובל לפסוק ולחזור.

אראנו ולא עתה כו', דרשא זו כמעט כולה במדרש אגדה פ' בלק [ויש שם ט"ס ע"ש].

אראנו ולא עתה כו', דרשא זו כמעט כולה במדרש אגדה פ' בלק [ויש שם ט"ס ע"ש].

אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח, עי' שמות רבה פ"ל סי' כ"ד אימתי תהי' ישועה א"ל אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב כו'.

אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח, עי' שמות רבה פ"ל סי' כ"ד אימתי תהי' ישועה א"ל אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב כו'.

דרך כוכב מיעקב זה דוד, בירו' תענית פ"ד ה"ה גבי בר כוזיבא משמע דכולי קרא במשיח וכן משמע בדברים רבה פ"א סי' כ' וכן בתרגום יונתן.

דרך כוכב מיעקב זה דוד, בירו' תענית פ"ד ה"ה גבי בר כוזיבא משמע דכולי קרא במשיח וכן משמע בדברים רבה פ"א סי' כ' וכן בתרגום יונתן.

שנא' ותהי אדום לדוד לעבדים, ל' הפסוק ויהי כל אדום עבדים לדוד.

שנא' ותהי אדום לדוד לעבדים, ל' הפסוק ויהי כל אדום עבדים לדוד.

===רדב"ז===

===רדב"ז===

[ג] ואל יעלה על דעתך וכו'. ולענין בן כוזיבא אין ספק שהיה מחלוקת בין החכמים מקצתם לא האמינו שהוא משיח וקצתם האמינו ור"ע מכללם ואפילו אחר ששלחו חכמים אי מורח ודאין או לא לא חזר בו ר"ע שמא לא בא לפניו דין שיהיה צריך לדון ע"י הריחו עד שנהרג אז נתברר לכל שלא היה משיח. ומה שנראה מדברי הראב"ד שישראל הרגוהו לא משמע הכי אלא הגוים הרגוהו ויש לפרש הא דאמרינן בפרק חלק כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוה כלומר רפו ידיהם ממנו ובאו הגוים והרגוהו א"נ אגדות חלוקות הן:

[ג] ואל יעלה על דעתך וכו'. ולענין בן כוזיבא אין ספק שהיה מחלוקת בין החכמים מקצתם לא האמינו שהוא משיח וקצתם האמינו ור"ע מכללם ואפילו אחר ששלחו חכמים אי מורח ודאין או לא לא חזר בו ר"ע שמא לא בא לפניו דין שיהיה צריך לדון ע"י הריחו עד שנהרג אז נתברר לכל שלא היה משיח. ומה שנראה מדברי הראב"ד שישראל הרגוהו לא משמע הכי אלא הגוים הרגוהו ויש לפרש הא דאמרינן בפרק חלק כיון דחזיוהו דלא מורח ודאין קטלוה כלומר רפו ידיהם ממנו ובאו הגוים והרגוהו א"נ אגדות חלוקות הן:

ועיקר הדברים ככה וכו' עד סוף. הכל מקובץ מהמדרשות ומהכתובים ודברים מקובלים מפי סופרים ומפי ספרים:  

ועיקר הדברים ככה וכו' עד סוף. הכל מקובץ מהמדרשות ומהכתובים ודברים מקובלים מפי סופרים ומפי ספרים:  

===קרית מלך===

===קרית מלך===

[ג] והוא הי' אומר עליו שהוא המלך המשיח, ירו' תענית פ"ד ה"ה ר"ע כד הוה חמי בר כוזבא הוה אמר דין הוא מלכא משיחא כו' ע"ש.

[ג] והוא הי' אומר עליו שהוא המלך המשיח, ירו' תענית פ"ד ה"ה ר"ע כד הוה חמי בר כוזבא הוה אמר דין הוא מלכא משיחא כו' ע"ש.

בדברים אלו שהטפשים אומרים אין הדבר כו' ולא גורעין מהן וכל המוסיף או גורע או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצות מפשוטן ה"ז ודאי בדאי ורשע ואפיקורוס כצ"ל (רד"ש).

בדברים אלו שהטפשים אומרים אין הדבר כו' ולא גורעין מהן וכל המוסיף או גורע או שגילה פנים בתורה והוציא הדברים של מצות מפשוטן ה"ז ודאי בדאי ורשע ואפיקורוס כצ"ל (רד"ש).

[ג - ד] הם הלכה א'.

[ג - ד] הם הלכה א'.

[[Category:מקורות]]

[[Category:מקורות]]