סוגיא: לכשיפול השער הזה

מתוך תורת הגאולה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתוך סנהדרין צח, א

לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל: ועמד ורעה בעז ה' בגאון שם ה' אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ [מיכה ה, א-ב].

שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא: אימתי בן דוד בא? אמר: מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות.

אמרו לו: אין אנו מבקשין ממך אות. אמר להם: לכשיפול השער הזה ויבנה, ויפול, ויבנה, ויפול, ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא.

אמרו לו: רבינו, תן לנו אות! אמר להם: ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות?

אמרו לו: ואף על פי כן. אמר להם: אם כך - יהפכו מי מערת פמייס לדם, ונהפכו לדם.

בשעת פטירתו אמר להן: העמיקו לי ארוני, שאין כל דקל ודקל שבבבל שאין סוס של פרסיים נקשר בו, ואין לך כל ארון וארון שבארץ ישראל שאין סוס מדי אוכל בו תבן.

אמר רב: אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות הרשעה על ישראל תשעה חדשים, שנאמר לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל.

רש"י

השער הזה - של עיר רומי, שבעיר רומי היה אותו שער. ואין מספיקין לבנותו - פעם שלישית. מי פמייס - שירדן נובע ממנו, כדתניא בבכורות (נה, א): ירדן יוצא ממערת פמייס, ומפרש התם שפיר.

מערת פמייס נמצאת בצפונה של הארץ לרגלי הר החרמון וממנה יוצא אחד ממקורות הירדן והיא נמצאת בקרבת הכפר בניאס 

העמיקו ארוני - עשו לי קבר בקרקע עמוק. שאין סוס מדי אוכל בו תבן - שמוציאין הארונות חוץ לקרקע ועושין מהן אבוסים במלחמת גוג ומגוג. שאין כל דקל - כלומר עתידין פרס ומדי לבא על בבל וללכדה ונתמלאה כל ארץ בבל חיילות פרסיים וסוסיהם, ומשם באים לארץ ישראל ולוכדים אותה.

על בני ישראל - היינו כל העולם שישראל מפוזרים בו. שנאמר לכן יתנם לישראל עד עת יולדה ילדה - היינו תשעה חדשים . . וכתיב [בפסוק הבא] ועמד ורעה בעוז ה' וגו' וישבו כי עתה יגדל - ומתרגמינן ויתיבון מביני גלוותהון [ותרגומו, וישובו מאת גלויותיהם].

חידושי אגדות מהר"ל

השער הזה - על ירושלים אמר זה כי לא נזכר שהיה ברומי. ורצונו לומר כמו שמפרש אחר כך כי פרסיים יכבשו אותה ויפילו שעריה, וכמו שאמר ואין לך כל ארון וארון שאין סוס מדי אוכל בו תבן ואחר (כך כ)שילכדוה חוזרין מלכות רביעית ולוכדין אותה, ולכך מביא כאן אין בן דוד בא עד שתתפשט מלכות הרשעה על ישראל תשעה חדשים.

ואין מספיקין לבנותה עד שבן דוד בא - והיינו מפני שלא יהיה שלטון של מלכות הרשעה רק תשעה חדשים ואחר כך יבא משיח. ופירוש אלו תשעה חדשים כי מלכות מלך המשיח נקרא בכתוב אדם, כמו שאמר וארו עם ענני שמיא כבר אינש וגומר. וכמו שהמשיל [דניאל] את המלכיות לחיות כך המשיל מלכות מלך המשיח [לאדם]. ותולדות האדם הוא בתשעה חדשים ותיכף שמתפשט מלכות הרשעה על ישראל יתחיל לצאת ולהתגדל מלך המשיח כי אין ראוי שיהיה מלכות אחד מושל בעולם כלל.

חידושי אגדות מהרש"א

לכשיפול השער הזה - עיין רש"י נראה שדקדק לפרש כן על שער רומי דנפילת השער ב' פעמים הוא סימן על מפלת רומי האמור בכמה כתובים ומיהו מתוך הסוגיא לקמן נראה דבארץ ישראל היה דר רבי יוסי בן קסמא דקאמר העמיקו ארוני וכו' דאין לך כל ארון שבארץ ישראל וכו'. ובפרק שנו חכמים [פרקי אבות פ"ו] קאמר ר' יוסי בן קסמא מעיר גדולה של חכמים וכו' אני משמע דלא ברומי היה.

תשעה חדשים - בכמה מקומות מדמה חבלי משיח לחבלי לידה כדלקמן ראיתי כל גבר ידיו על חלציו וכיולדה וכו' . .


בן יהוידע

השער הזה - הנה כיון שאמר השער הזה משמע שהיה לפניו, אם כן היה עומד עמהם ברומי, ואיך הראה להם האות במערת פמייס שהיה בארץ ישראל . . ונראה דלעולם היו עומדים בארץ ישראל אצל מערת פמייס, אך קודם ששאלו ממנו שאלה זו היו מדברים עמו בשער הידוע שברומי ובהיותם עסוקים בדברים של השער ההוא שברומי שאלו אותו שאלה זו והשיב להם לכשיפול השער 'הזה' - שהיינו מדברים בו.

אין בן דוד בא עד שתתפשט המלכות הרשעה על ישראל תשעה חדשים - לא נוכל לדעת אם ענין זה נשתנה באורך הזמן הרב אשר נתאחרה מלכות בית דוד שנים מרובות כאשר נשתנו הדברים האמורים בחבלי משיח בודאי, או אם עדיין יש קיום לדברים אלו האמורים כאן, וברוך היודע. ומעיקר ענין זה עצמו של התפשטות מלכות ארם, לא נודע לנו ביאור באמיתות, כי יש לפרשו באופנים שונים, וברוך היודע. (בניהו, יומא דף י')

ודע, כי עתה פרס נשתנו בדתם אחר שיצא דת השימעלים והם אינם עובדים עבודה זרה כאשר היו בתחילתם אלא נעשו בכלל דת הישמעלים, ואפשר כי גם עניינים אלו נשתנו כאשר נשתנו כמה עניינים של חבלי משיח מחמת אורך הגלות, וברוך היודע. (שם)

מאור עינים

(רבי יאשיהו פינטו - ה'שכ"ה - ה'ת"ח / 1648 - 1565)

השער הזה - פירש רש"י השער הזה של רומי . . ושמא של עיר אחד שבארץ ישראל שהיה שמה רומי הוא אומר כי היה יושב שם ר' יוסי[1].

הרב יצחק זאב הלוי - הגרי"ז

עד שתתפשט המלכות הרשעה על ישראל ט' חודשים - ואמר הגר"א דכל דברי חז"ל על ביאת המשיח [במסכת סנהדרין] פרק חלק, וכן מה שכתבו הנביאים אחד מעיר ושנים ממשפחה, לא נאמר אלא אם כן יהיה הקץ בעתו, מה שאין כן, אם יהיה 'אחישנה' לא יהיו כל הדברים הנ"ל.

והוסיף הגרי"ז דב'אחישנה' לא נאמר שיעור כלל, וכל שיהיה רגע אחד לפני הקץ הרי זה 'אחישנה', ולזה צריכים לבקש ולהתפלל כי יהיה לכל הפחות רגע אחד קודם. (חידושי הגרי"ז הלוי החדשות על תנ"ך ואגדה אות יט).

והוא על דרך מה שכתוב "מי שמע כזאת מי ראה כאלה היוחל ארץ ביום אחד אם יולד גוי פעם אחת כי חלה גם ילדה ציון את בניה" (ישעיה סו, ח), דהיינו דבאופן ד'אחישנה' תבוא הגאולה בפתאומיות וללא יסורים, והדברים הקשים שנאמרו על הצרות והקשיים שיהיו לעם ישראל ערב הגאולה, לא נאמרו אלא באם תהיה הגאולה "בעתה".

ואין ספק שרצונו יתברך הוא שתהיה הגאולה בצורה של 'אחישנה' למען לא יבוא סבל רב כל כך על עמו ישראל ונחלתו, ואומנם אין הדבר תלוי אלא בנו, ויש ללמוד מכל הדברים המתהוים בעולמנו היום שהביא הקב"ה איומי צרות גדולות ונוראות על ישראל אשר לא היו מעולם מבית על ידי ישמעאל הנמצאים כאן ומחוץ על ידי בני ישמעאל הסובבים אותנו מקרוב ומרחוק וכו' שאין ספק שכל אלו באו לעורר את ישראל לצעוק אליו יתברך בבקשת "אחישנה" ואלו אזהרות ורמזים לנו כי חפץ הוא יתברך בגאולתנו ופדות נפשנו במהרה וקורא לנו לקרוא אליו להושיענו למען שמו ב"אחישנה". (חידושי הגרי"ז הלוי על התורה מפי השמועה)

תורת הסוד

שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קיסמא - עיין שלום ירושלים עמ' רלז (הרב שלום מזרחי עדני - ירושלים תרנ"ט) ביאור אגדה זו ע"פ הסוד.
  1. (ראה סוגיא: היום אם בקולו תשמעו > גבעת שאול)