סוגיא: היום אם בקולו תשמעו

מתוך תורת הגאולה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתוך סנהדרין צח, א.

הוא אלקינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו - היום אם בקולו תשמעו [תהלים צו, ה]

רבי יהושע בן לוי אשכח לאליהו [פגש את אליהו], דהוי קיימי אפיתחא דמערתא דרבי שמעון בן יוחאי [שהיה עומד בפתח מערת רשב"י].

. . אמר ליה: אימת אתי משיח [מתי בא משיח]? אמר ליה: זיל שייליה לדידיה [לך שאל את משיח עצמו].

והיכא יתיב [ואיפוה הוא נמצא]? אפיתחא דרומי [בשער רומי].

ומאי סימניה [ואיך אפשר לזהות אותו]? יתיב ביני עניי [יושב בין עניים] סובלי חלאים. וכולן שרו ואסירי בחד זימנא [וכל אלו שיש להם מספר נגעים, מסירים את כל התחבושות יחד, מקנחים את מקום הנגע, וקושרים את התחשובות שוב]. איהו שרי חד ואסיר חד [אבל משיח פותח רק תחבושת אחת, מקנחו וקושרו שוב, ואז עובר לשנייה] אמר: דילמא מבעינא [אולי אצטרך לצאת לגאול את בני ישראל], דלא איעכב [לא אתעכב כדי קשירת שני נגעים].

אזל לגביה [הלך אליו], אמר ליה [רבי יהושע למשיח]: שלום עליך רבי ומורי! אמר ליה שלום עליך בר ליואי [בן לוי].

אמר ליה: לאימת אתי [מתי יבוא] מר? אמר ליה: היום.

אתא לגבי [בא אצל] אליהו. אמר ליה: מאי [מה] אמר לך? ...אמר ליה: שקורי קא שקר בי [הוא שיקר לי] דאמר לי היום אתינא, ולא אתא [הוא אמר לי 'היום אני בא' ולא בא]!

אמר ליה: הכי אמר לך [כך התכוון לומר לך] היום - אם בקולו [של הקב"ה] תשמעו.



רש"י

בפתחא דרומי - נראה למורי לא בפתח העיר ממש, אלא גן עדן הוא כנגד כל העולם, וקאמר ליה דבאותו צד של גן עדן שכנגד פתח העיר, משיח שרוי. סובלי חלאים - מנוגעים, והוא נמי מנוגע דכתיב (ישעיה נג) והוא מחולל מפשעינו וכתיב (שם) חליינו הוא נשא.

חידושי אגדות מהר"ל

אשכח לאליהו - דע שאין ספק שיש מקומות בעולם מיוחדים לדברים קדושים אלקיים ביותר, ובפרט המערה שהיה שם רבי שמעון בן יוחאי הקדוש נטמן ראוי לזה ואין ספק שהיה נגלה אליהו והקדוש-ברוך-הוא לרבי שמעון בר יוחאי כמה פעמים במערה והיה גלוי של אליהו נמצא שם בפעל כבר, גם עתה נגלה שם אליהו. ואין חלוק בין אם היה נגלה לו במראה או כך נגלה לו בלא מראה, כי פעמים הרבה היה אליהו מגיד דברים לאחד ולא ידע האדם מאין באו הדברים. והיה נראה לו כאלו הדברים הם לו מעצמו ואינם אלא דברי אליהו שהגיד לו הדברים . . וחכם גדול כמו רבי יהושע בן לוי יודע היה שהשגה הזאת מן אליהו ז"ל, והיה אליהו ז"ל מגיד לו סתרי חכמה.

שייליה לדידיה - פירוש כי כאשר יתבונן בענין משיח בעצמו ובמדריגתו ידע ביאתו.

והיכא יתיב - אל תטעה לומר כי דבר זה שאמר כאן והיכא יתיב הוא דבר גשמי כלל, אבל אין כאן דבר גשמי רק כמו שבארנו לך פעמים הרבה, כי דברי חכמים מצד ענין המופשט מן הגשמי. ואין ספק כי אף קודם שיצא המשיח לפעל לגמרי הנה סדר המושכל שלו נמצא. ועל זה אמר שייליה לדידיה. כלומר שיתחבר בעיון אל מושכל של משיח, ואז יעמוד על ביאתו.

אפתחא דרומי - . . מלכות האומות נחשב כמו קליפה אל מלכות ישראל. וכמו הפרי שהוא גדל בתוך הקליפה כאשר הפרי על שלימתו אז הקליפה נופלת, ומכל מקום תחלת הגידול הוא תוך הקליפה, כך ישראל, מלכות שלהם הוא מתעלה ומתגדל מתוך מלכות האומות, והיינו שמכח מציאות מלכות האומות וממדריגתם מתעלה אל מדריגה יותר עליונה. וכאשר מלכות ישראל בשלימות אז יסולק מלכות האומות, כמו שמסולק הקליפה כאשר הפרי על שלימותו.

בין עניים סובלים חלאים - כי אין לו חלק מן עולם הזה כלל והוא כמו העני שאין לו עולם הזה, ובין סובלים חלאים שיש להם התנגדות מן עולם הבא שהרי הם מדוכאים בחולי. וראוי שיהיה יושב המשיח ביניהם, רצונו לומר מצטרף להם . . לפי שאין מעלת המשיח מן עולם הטבעי ולכך הוא שוה לעני שאין לו חלק בעולם הזה. וגם יותר מזה כי משיח מתנגד אליו עולם הזה הטבעי הגשמי, כי כבר אמרנו כי הטבעי הגשמי מתנגד לבלתי טבעי ולכך ראוי שיהיה יושב ג"כ בין סובלי חלאים שמתנגד לו העולם הטבעי.


ומאי סימניה - ורצונו לומר כי מה הבדל יש בין המשיח שמנגד לו הטבעי ובין שאר סובלי חלאים שמנגד להם עולם הטבעי? ועל זה אמר כי סימן שלו של משיח כי הוא אסר חד ושרי חד, רצונו לומר כי לכך מנגד אליו עולם הטבע מפני שהוא מוכן לגאולת ישראל ומפני הגאולה הזאת שהוא מוכן לגאול ישראל אשר מעלה זאת בלתי טבעית כמו שאמרו חכמים בכמה מקומות על מדריגתו [הבלתי] טבעית, ולכך מתנגד לו עולם הטבעי הזה עד שהוא יושב בין סובלים חלאים.

לכך היה סימן שלו מבין שאר סובלי חלאים כי הוא אסר חד ושרי חד אמר דלמא מבעי ליה פירוש שהמלך המשיח הוא מוכן לגאולה, וזהו סימניה מבין שאר החלאים, כי שאר עניים סובלי חלאים ואין להם חלק בעולם הזה מצד עצמם, אבל מלך המשיח מה שאין לו חלק בעולם הזה ומה שמנגד אליו עולם הטבעי, אין זה רק מצד שהוא מוכן לגאולה האלקית ולכך מנגד אליו הטבע . .

היום - וכאשר היה עוד מתבונן בענין המשיח וביציאתו לפועל מצא, כי לא זה בלבד שהוא מוכן לבא ואין מונע מצידו, אבל המשיח אומר שהיום יבא כלומר בזה היום. ודבר זה כי בודאי המלך המשיח כמו שאמרנו מעלתו בלתי טבעי גשמי כלל, והדבר שאינו גשמי אינו תחת הזמן ולכך המשיח אמר היום אתינא. כי הדברים הגשמיים אשר הם תחת הזמן אינם יוצאים לפועל תמיד, אבל הדברים אשר אינם גשמיים טבעיים אינם תחת הזמן, ולכך אמר המשיח כי מצדו היום יבא.

שקורי משקר - ומפני כי דבר זה אינו לפי החוש הגשמי הנגלה ולכך היה אומר לאליהו ז"ל אשר הוא מברר ענין המשיח שקורי משקר, ר"ל כנגד החוש הנגלה.

היום אם בקולו תשמעו - והשיב שכך הוא כי בודאי מצד המשיח בעצמו אינו נופל תחת הזמן וביאתו כל יום, רק שצריך לכמו דברים אלו מקבל מוכן כי לא כל מקבל מוכן למדריגה זאת, ולכך אמר היום אם בקולו תשמעו. ומפני כי מדריגת משיח למעלה ממדריגת אליהו, ואליהו הוא שמברר ענין המשיח ולכך לא שאל את המשיח בעצמו שהוא שקורי משקר, כי בירור ענין המשיח הוא שייך לאליהו. ומה שאמר לו זיל שייליה לדידיה אימת אתי, כי דבר זה היינו ביאתו יש לשאול למשיח בעצמו אחר שביאתו מצד עצמו כל יום ויום, אבל בירור ענין המשיח בשאר דבר הוא לאליהו.


חידושי אגדות מהרש"א

אפתחא דרומי - עיין פירוש רש"י, ועל פי מה שכתוב במדרש רבה כי משיח נולד כבר בעת חורבן הבית ונלקח מבני אדם לגן עדן. מיהו שאר ענין סובלי חלאים שהוא יתיב ביניהם לא ידענא למה הם באים לשם? . .

היום אם בקולו תשמעו - . . והיום דקאמר, לאו דוקא דהא לא אתי [אליהו] מאתמול לבשר, וכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בא יום וגו' כדאמרינן בפרק מי שהוציאוהו [עירובין מג, ב]. אי נמי, דאמרינן לבית דין הגדול קאתי כדאמרינן שם. ודו"ק. (ראה להלן בענין זה)


משרא קטרין

(לרבי אברהם בן אליעזר הלוי - קושטא ה'רע)

אפתחא דרומי - הוא מוסגר בתוך היכל קן צפור בגן עדן בפתח הפונה לרומי, והיא עיר אחת בארץ הגליל שנקראת רומי קרובה לצפורי. ונמצאת דרך חלולה מתחת לארץ מרומי לצפורי מביתו של אנטונינוס שהיה ברומי לבית של רבי שהיה בצפורי והיה בא אנטונינוס דרך שם ללמוד תורה בצנעה מפי רבי. ומה שאומרים ברומי רבתא שבארץ איטאליא אנשי העיר זו ביתו של רבי וזו מערת עשרה הרוגי מלכות, הכל שקר כי נתחלפה להם רומי ברומי. לפי שלא שמעו על רומי שבארץ ישראל שמה ישבו כסאות למלכי אדום אחר חרבן הבית כמה שנים מפחד ישראל פן יתנו ראש וירימו בם וימשחו מגן בהסתלקם מעליהם וישובו לאיתנם. ואמנם רבינו הקדוש לא היה ברומי רבתא מימיו ולא יבא חוצה לארץ. גם הרוגי מלכות שברומי רבתא אינם עשרה הרוגי מלכות, רבי עקיבא וחבריו כי בארץ ישראל הם קבורים והמשיח בגן עדן בפתח הפונה לרומי יושב ודואג על הגזרות שנגזרו ברומי על ישראל והוא מה שאמר לו אליהו לרבי יהושע בן לוי דקאי אפתחא דרומי.

ואפילו שנאמר דקאי אפתחא דרומי רבתא אין הכוונה בפתח רומי ממש אלא בפתח הפונה לרומי רבתא יושב שם בגן עדן לנוכח רומי צופה ומביט השקוצים שבה ומתפלל על חרבנה להעיר גלולים מן הארץ.

והוא שם בגן עדן בפתח הפונה לרומי בין סובלי חולאים וייסורין הם משה ודוד רבי שמעון בן יוחאי ורבי אלעזר בנו ורבינו הקדוש ושאר קדושים סובלי חולאים מהם שסבלו ומהם שקבלו יסורין על עצמם . . והמשיח קבל יותר מכלם ומכאובינו הוא סבלם. והוא שם ביניהם. ועל כן נקרא חיורא דבי רבי כי כך הוא דרך החכמים לדבר במשל ומליצה לחדד את התלמידים.


שושנת העמקים

(רבי משה אלשיך ה'רסז-ה'שס)

אפתחא דרומי - פירש רש"י ז"ל שהוא בשמים נגד פתח רומי. ועדיין, הלא כמו זר נחשב למה לא בחר להסתופף בשמים לעומת ערי ארץ ישראל, ולא לעומת רומי שבחוץ לארץ?

ועוד, כי הלא רבי יהושע בן לוי מארץ ישראל היה כי שם ביתו, וללכת עד עיר רומי היה צריך ימים רבים, ואיך יאמר למחר אשכחיה לאליהו כו' שיורה כי ביום אחד הלך עד שם ולמחר סיפר את אשר קרהו עמו? [רצונו לומר, דאף שמשיח היה בגן עדן, מכל מקום כדי לדבר עמו הצטרך רבי יהושע בן לוי ללכת לפתח רומי - שהוא מכוון נגד המקום שבו נמצא המשיח].

אך הנה זה יובן במאמר רז"ל כי מערה אחת היתה בין צפורי שהיה בין רבי [יהודה הנשיא] לרומי שהיה דר בו אנטונינוס והיה הולך ללמוד עם רבי בכל יום ויום ובכל לילה כמפורש בגמרא והיעלה על לב כי מכרך גדול של רומי עד צפורי היתה מערה מפולשת והוא מהלך כמה חדשים והים הגדול בינתיים ושיה הולך ושב בכל לילה? אך הנה בעיניו ראינו עוד היום קרוב לצפורי עיר ששמה רומי ושם היה מושב אנטונינוס ויסב את שמה רומי כשם עיר מלכותו והיא בקרב ארץ ישראל הארץ הקדושה ועליה אמר כי המשיח כנגד פתחה של רומי על השמים כבודו, ושם דבר עם רבי יהושע בן לוי.


גבעת שאול

(הרב שאול הורנשטיין, ווייען תרנ"ג / 1893)

גת רמון הנזכר ביהושע פרק כ"א בערי המקלט מקומה למזרחית צפורי והיא הכפר הנק' בלשון ערבי רומאן ורחוקה היא מטברי' לערך 4 שעות, ושם ישב המלך אנטונינוס כמובא באלשיך על פסוק ראשך על" ככרמל וז"ל בעינינו ראינו עוד היום קרוב לצפורי עיר ששמה רומי ושם הי' יושב אנטונינום ויקרא שמה רומי כשם מלכותו. (עמ' 47)

הכפר הערבי קיים עד היום בשם "רומאנה" (رمانة, רימון בערבית) והוא נמצא בגליל התחתון, לא רחוק מקיבוץ בית רימון, צפונית לכביש 77. (עוד בנושא זה / מפה)


תורת חיים

איהו שרי חד ואסר חד, אמר דלמא מבעינא דלא איעכב - תימה כי נמי מיעכב פורתא כדי קשירת נגע אחד שהוא כהרף עין, מאי הוי? ויש לומר, דאיתא במדרש הביאו רש"י ז"ל בפרשת בא, ויהי בעצם היום הזה מגיד שכיון שהגיע הקץ לא עיכבן המקום כהרף עין. והטעם לפי שישראל לא היו ראויין להגאל מצד מעשיהן, ולא נגאלו אלא מפני שהזמן גרמה, שנאמר ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים. שהגיע השעה שקבע לגאלם ואלו עבר הזמן אפילו כהרף עין מיד היה מקום למקטריגים שלמעלה לקטרג עליהם אלו עבדו עבודה זרה ואלו עבדו עבודה זרה.

והיינו דאיתא במדרש ואכלתם אותו בחפזון זה חפזון שכינה. פירוש השכינה היתה ממהרת מפני המקטריגים להוציא באותו הרף עין שקבע להן. והיינו נמי טעמו של בן דוד שהוא חושש לעכב אפי' כדי קשירת נגע א' כשיגיע הזמן כדי שלא יעבור זמן הקץ מפני המקטריגים שלמעלה . .

בן יהוידע

אמר דילמא מבעינא דלא איעכב - הקשה הרב תורת חיים ז"ל תימה אם מתעכב פורתא כדי קשירת נגע אחד שהוא כהרף עין מאי הוי עיין שם. ונראה לי בס"ד דעושה כן להראות הבטחון שיש לו בהקב"ה בענין הגאולה שלא יאמרו שבאורך הזמן של הגלות נתייאש חס ושלום בלבבו וחלשה תקותו, לכך הוא עושה כן להראות כח וחוזק בטחונו ותקותו שהדבר ברור אצלו, ועושה הכנות בעבור רגע קטן שלא יתעכב.

אפתחא דרומי - הכוונה על פתח גן עדן, קרי לגן עדן רומי בלשון מליצה כי הוא מרומם על הארץ הלזו. ומה שכתוב יתיב ביני עניי סובלי חלאים הם צדיקים שהם מבחינת המלכות דלית ליה מגמרא כלום, לכן קראם עניי, והם סובלים יסורין בהתלבשות נפשם בגוף דאין הנפש מרגשת ביסורין אא"כ תתלבש בגוף . . דהמשיח ודאי הוא יושב בגן עדן בזיוו והדרו ויקרו, ורק נותן נצוץ מנפשו שתלבש בגוף ויסבול יסורים בפתח גן עדן עם אותם צדיקים . . ועל זה החלק שנותן ממנו לסבול יסורין קאמר כאן היכא יתיב אפתחא דרומי.

וכולן שרו ואסירי בחד זימנא - כלומר יש להם עת קבוע וזמן ידוע שבו סובלים היסורין רכל אחד כראוי לו לפי בחינתו, ואח"כ מתפשטים מאותו הגוף שסובלים בו היסורין ובאין למקום תענוג שלהם בגן עדן.

איהו שרי חד ואסר חד - אך המשיח בלבד אינו מוצא אותו החלק . . וכל דברים אלו לשון מליצה הן, והכונה לומר שסובל חולאים רבים ואיו מוצא מרגוע לנפשו מהם.

אמר דילמא מבעינא - דילמא יגיע קץ האמתית ומבעינא לגאל את ישראל ויהיה אותו זמן קטרוג עליהם מצד המעשים שלהם לעכב אותי מלגאלם, על כן אני סובל כל כך כדי שיהיו רבוי היסורין האלה כדאין לדחות הקטרוג ואבוא במהרה לגאל אותם.

אזל לגביה - על ידי כונות ויחודים ושם מפורש, וכשחזר אצל אליהו זכור לטוב לא חזר בו ביום אלא ביום שאחריו, דהא אמר לו שאמר לי היום ולא אתא.

שקורי קא שקר בי - רצונו לומר משחק בי דודאי אמר לו דברים שהם אמת, אך אני לא הבנתי אותם וחושב שהוא משחק בי. ואמר לו לא שחק בך, אלא קושטא קאמר לך היום אם בקולו תשמעו.


אוצר בלום

(הרב ישעיהו פיק בערלין)

שקורי קא שקר בי - שהרי הנביא הבטיח הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והיות ולא באת אתמול הרי זה שקר שהמשיח יבוא היום! ועל כך השיבו אליהו, "היום אם בקולו תשמעו" והיינו לפי מה שהסיקה הגמ' לעיל בסמוך לא זכו בעתה זכו אחישנה ואחישנה היינו מיד - ולאלתר. שכאשר ישראל זכו ועושים תשובה יבוא המשיח מיד. ומה שקיימא לן שאליהו הנביא יבוא לפניו הוא רק אם יהיה "בעתה". (וכן כתב בפלתי יורה דעה סימן ק"י בסוף קונטרס בית הספק שבאופן דאחישנה יכול משיח לבוא בלי בשורת אליהו).

הרבי מליובאוויטש

הכי אמר לך, היום אם בקולו תשמעו - לכאורה היה משיח עצמו צריך לומר "היום עם בקולו תשמעו"? ויתירה מזה, שהיה צריך לומר בסדר הפוך, ש"אם בקולו תשמעו" יבוא "היום" (על דרך לשון הכתוב "אם בחוקותי תלכו וגו' ואולך אתכם קוממיות"), ואף על פי כן, לא הקדים התנאי ולא הזכירו כלל אלא אמר בפשטות שיבוא היום ותו לא?! ויש לומר הביאור בזה, דהשלימות דימות המשיח ישנה כבר מצד הבריאה עצמה ומצד ישראל עצמם, ולכן כששואלים אצל משיח 'לאימת אתי מר', המענה הוא היום, מבלי שיצטרכו להוסיף דבר [1]; ורק כשראוים שבפועל עדיין לא בא, בהכרח לתרץ הקושיא היתכן שלא נתקיימו דברי המשיח, שכנראה רצונו של הקב"ה שיוסיפו עוד יותר בהענין ד"בקולו תשמעו".(ספר השיחות תש"נ ח"א עמ' 56)
  1. השווה לדברי המהר"ל