סוגיא: אין הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות

מתוך תורת הגאולה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
 לגירסא נוספת של ערך זה עם קישורים לכל אחד מהמקורות, לחץ כאן. 

ויקרא רבה פרשה ז, ג: רב הונא אמר תרתי. אין כל הגליות הללו מתכנסות אלא בזכות המשניות, מה טעמא גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם (הושע ח, י)[1]. [ר' הונא אמר חורי, (מלאכי א, יא) כי ממזרח שמש עד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש. וכי יש מנחה טהורה וקמיצה והקטרה בבבל, אלא איזו זו משנה. אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים במשנה כאילו אתם מקריבים קרבן][2].

ביאור אופן הדרשה מהפסוק, וטעם הדבר

פירוש עץ יוסף

בזכות משניות. ששונים הלכות קרבנות: יתנו. תרגום של ישנו יתנו, (דברים ו, ז) ושננתם ותתנינון. כלומר אם ישנו בגלות, עתה בקרוב אקבצם. ונקט משניות על שהוא כלל לימוד תורה שבעל פה, המבארים כל פרטי דיני התורה באין נמלט אחד מהן, וע"י הלימוד מעלה עליהם כאילו קיימם. [רב הונא אמר חורי. פירוש רב הונא אמר דרש אחר].

פירוש מהרז"ו

ר' הונא אמר תרתי. דורש משני פסוקים שתורת הקרבנות כהקרבת הקרבנות. כי יתנו בגוים. על פי מדת ממעל[3]. בלשון חכמים תנו רבנן, מתניתין, ומתניתא, ושורשו מלשון מקרא (שופטים ה, יא) שם יתנו צדקות ה', שהוא מלשון דבור וספור, אלא שחז"ל משתמשים בו על דברי תורה. ואם הכוונה על הלכות שיכולים לקיימם, בודאי אינם יוצאים בדבור לבד עד שקיים, אלא שמדבר על לימוד הלכות קרבנות. [וכי יש מנחה טהורה וכו' בבבל. כי מלאכי הנביא שאמר פסוק זה היה בימי כורש מלך בבל, כי בריש עזרא כתוב כורש מלך פרס, ובעזרא ה' פסוק י"ג כתוב כרש מלכא די בבל, והם ב' כתובים מכחישים, וההכרעה שהכל אחד שלקח המלוכה מיד בלשצר מלך בבל ומלך שם כאשר מלך בפרס, ובאמת כוונת הפסוק על כל גויי הארץ. זו משנה. הלכות של מנחה והקטרה והגשה...]

ביאורים שונים למה הגאולה באה ע"י לימוד המשניות

מהר"ל

וזה שאמרו גם כן אין הגליות מתכנסות אלא בשביל משניות, כי הגליות הוא הפיזור והוא יוצא מן הסדר, והמשניות שהאדם לומד מסודר זה אצל זה כאשר ראוי, והנה יש לו תורה מסודרת, דבר זה הוא הסבה לקבץ גליות ישראל אשר הם מפוזרים ומפורדים בין כל האומות, ויהיו מקובצים ביחד כסדר מסודר לגמרי, ואין מיוחד לדבר זה רק המשנה, כי גם במקרא אמרו אין מוקדם ומאוחר בתורה, אבל המשנה היא מסודר מקובץ הכל יחד, וכאשר התורה של ישראל הוא מקובץ ומחובר, כך ישראל מקובצים ומחוברים יחד, ולכך בשביל המשניות הגליות מתכנסין. [דרוש לשבת הגדול]

כמו שאמרו במדרש "אין הגליות מתכנסות אלא בזכות המשניות שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם”, עד כאן. ולמה דוקא בזכות המשניות, אבל הוא הדבר אשר דברנו כי התורה היא צורת ישראל, בכן פיזור ישראל מיוחס לשלא תמצא הלכה ומשנה ברורה במקום אחד, ויחוייב ג"כ שבלמדם המשנה שבה לפחות סדר הדינים יחד, לא כן הפלפול שלפעמים ע"י משא ומתן הוא בא מענין לענין שלא באותו ענין כידוע, לכן כאשר יתנו משניות המסודרות עם היותם בגוים מפוזרים ומפורדים, אזי אקבצם גם הם. [דרוש על התורה]

פירוש תפארת ציון

שבזכות למוד הקרבנות ותרומות ומעשרות יהיה קבוץ גליות, דבמה שאנו לומדים ההלכות שהם מתנהגים בימות המשיח, אנו מראים בזה גודל אמונתינו לביאת המשיח ושאנחנו מצפים לישועה, לכן בזה הזכות נהיה נגאלים במהרה בימינו. ביאור אחר במאמר חז"ל זה

עיון יעקב

...דמצינו לפעמים בזמנים אלו, שאיזה תלמידי חכמים מכוונים דבר חידוש בדין וכיוצא בו אשר לא נשמע בספרים, לפי שנשתכחו הרבה משניות שהיו בזמן הקדמונים, ואך אחרי מות משה נשתכחו שלש מאות הלכות, וע"י האחרונים שמחדשין הדברים ומכוונים לדברי הראשונים שיהיו המשניות במלואו אז יבא גאולתנו, ונ"ל שזו כוונת המדרש אין הגליות מתכנסות אלא בזכות משניות כדכתיב גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם, דהיינו שיהיו המשניות במלואו, וזו כוונת (קהלת יב, יב) עשות ספרים הרבה, כלומר אם יש עוד לעשות ספרים הרבה, אין קץ. [עיון יעקב על עין יעקב חגיגה יד, א, דבור המתחיל שש מאות סדרי משנה]

ביאור רחב במאמר חז"ל זה

כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש

ולבאר קצת, ע"פ נגלה, הטעם שקבוץ גליות הוא ע"י המשניות דוקא, י"ל: מובן אשר בכדי שיהי' קבוץ גליות צ"ל הסרת ותקון הסבות שגרמו לגלות. והודיעונו רז"ל (יומא ט, ב) אשר חורבן בית שני הי' בעון שנאת חנם (מדה כנגד מדה: מפוזר ומפורד בין העמים - ע"י הפירוד שהי' ביניהם). עוד זאת: כיון שהגאולה מגלות בבל לא היתה גאולה שלימה (סוטה לו, א. ועיי"ש בפירש"י ד"ה ליעשות) על כרחך צ"ל שגם הסיבה שגרמה לחורבן הראשון לא הוסרה ונתכפרה כולה. וסיבה זו היא - שלא ברכו בתורה תחלה. היינו - כמו שביאר הר"ן (נדרים פא, א) - שאף שהיו עוסקין בתורה תמיד, הקב"ה שהוא יודע מעמקי הלב פירש שלא היתה חשובה בעיניהם שלא היו עוסקין בה לשמה והיינו לא הלכו בה (שאמר הנביא) כלומר בכונתה ולשמה, ועל זה אבדה הארץ חרב ביהמ"ק וכו'.

ולכן כדי שיזכו ישראל לקבוץ גליות צ"ל: א) שיברכו בתורה, שתהי' חשובה בעיניהם. ב) אחדות הנפרדים, היפך משנאת חנם - פירוד המאוחדים. ושני תנאים אלו הם מתקיימים בעסק המשנה.

כי הנה בשלשת חלקי התורה: מקרא, משנה, גמרא - בחלק המקרא אין חידוש באחדות, כי אין שם מקום כל כך לפירוד, כיון דאינו נוגע בפסקי דינים והלכה למעשה.

וגם בהבנה - הרי, כנ"ל, אין זה העיקר בתושב"כ, וגם אם אינו מבין מברך ברכת התורה.

כן אין חידוש כשמברכים ונזכרים על ד' בלמוד חלק תורה זה כיון שכמה פעמים הולך ונשנה: ויאמר ד' וידבר ד' גו'...

כן הגמרא שהוא הפלפול במשנה הבנת טעמי' וכו' שכל אחד מעמיק בזה ומבין כפי שכלו והשגתו ומחוה דעתו, הרי בהשקפה ראשונה אין ניכרת האחדות שבין החולקים …. וגם הלימוד הוא דוקא להבין הענינים בשכל אנושי ולא רק מפני שקבלה היא.

שונה משני חלקים אלו היא המשנה העוסקת בפסקי הלכות למעשה וצריך להבינה ... ובכל זה הכל מודים בכל האמור בה, ואין בזה חלוקי דעות - שלכן כל הטועה בדבר משנה חוזר (סנהדרין לג, א). ועי"ז גופא שהכל מסכימים לדין אחד, אף שאין דעותיהם שוות, מראים הם אשר ד' הוא שנתן לנו תורתו ותורה אחת לישראל גוי אחד. ובפרט אשר חכמי המשנה "עיקר פסקי הלכות שלהם לא הי' ע"פ הכרעת שכלם רק ממה שקבלו איש מפי איש עד משה" (רבינו הזקן תורה אור ד"ה ואלה שמות סס"ו). [אגרות קודש לאדמו"ר מליובאוויטש חלק א' ע' רמ"ב, ואילך]

תיווך מאמר חז"ל זה עם עוד מאמרי חז"ל

פירוש יפה תואר

אלא בזכות משניות. תימא דהא איכא מילי טובא נמי דאפשר שמתכנסות הגליות בשבילן, דהא אמר בשבת (קיח, ב) אלמלא שמרו ב' שבתות מיד נגאלין, ובפרק יום הכפורים (יומא פו, ב) אמר גדולה תשובה שמקרבת הגאולה, ושמא יש לומר דכנוס גליות לחוד וגאולה לחוד, שבתחלה מתכנסות ושוב יגאלו, אי נמי איפכא.

ביאורים בזה על פי חסידות

אדמו"ר האמצעי

שאמרו רז"ל שאין הגליות מתכנשות בזכות המשניות דוקא שנאמר גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם כו', דהנה ענין הקיבוץ גליות זהו ממה שישראל נתפזרו בד' רוחות [העולם כמ"ש כי כד' רוחות] השמים כו' וכתיב אם יהי' נדחך בקצה השמים משם אקבצךכו', וענין הפיזור הזה יש בזה ב' דברים הא' בשביל הבירור דניצוצי הקדושה שנעשה על ידי נשמות ישראל בתורה ומצות ותשובה ותפלה בכל מקומות שנתפזרו שם … והענין הב' בפיזור זה הוא מה שנתחלק לחלקים מציור אדם כמו שהוא בקומה שלימה כידוע בכללות נשמות ישראל נקרא אדם אחד בקומה א' ברמ"ח אברים כלולי' זה עם זה, כמו דגלים די"ב שבטים חונים כאחד כו' שזה השבט במדרגת החסד כלול עם היפוכו כיד ימין ושמאל וכן שאר האברים שכולם עוזרי' זה את זה ומתכללים כאחד ...

וענין קיבוץ גליות הזה זהו דוקא לאחר שלימות הבירורים דקליפת נוגה מן הניצוצי' דקדושה שנפלו במדות וחכמה דקליפת נוגה על ידי מדות וחכמה דקדושה שהוא ו' מדות דחכמה עילאה שבאים בהתלבשות בהעלם בו' מדות דו' סדרי משנה שהן ס' מסכתות שנקראים ס' מלכות לברר וללבן הלכתא להבדיל בין טומאה וטהרה וטמא כשר ופסול איסור והיתר כנ"ל ע"י הלימוד וגירסא בפה ששונים' המשניות דוקא שהן הלכות ברורות ... אז זה יגרום ב' דברים א' שלימות הבירור מע' שרים דנוגה שנתפזרו שם שיעלו משם בכי טוב בתוספת וריבוי גדול כנ"ל (כמו וינצלו את מצרים כו') ברכוש גדול מן העלאות ריבוי הניצוצי' כו' שממילא יתקבצו ויעלו משם. והב' מה שמן הפיזור העצום הזה יתקבצו כולם יחד ו[י]הי' מהם ציור קומה שלימה בבחינת אדם שלם כו' וכמ"ש משם אקבצך, שהוא בחי' ההתעוררות להתקבץ ולהתכלל יחד אע"פ שרחוקים זה מזה ומפורדים בתכלית כמו פירוד ב' הפכים כאש ומים דחסד וגבורה וכהאי גוונא יתעורר השלום ואחדות להתחבר יחד דוקא...

וכל זה ההתכללות מפיזור ופירוד גדול כזה (כענפים מתפרדים כמו בשנאת חנם זת"ז כו'), יהי' מסיבת היחוד והבירור דשם מ"ה דחכמה עילאה במ"ה דחכמה תתאה בו' מדות דחכמה עילאה בו' מדות דחכמה תתאה בו' סדרי משנה דוקא כנ"ל... וזהו שאמרו אין הגליות מתכנשות אלא בזכות המשניות דוקא, שבלימוד המשנה מטעם הנ"ל שהוא בירור דשם מ"ה דאדם עילאה באדם תתאה דמלכות ממילא יהי' קיבוץ הגליות יחד בב' דברים הנ"ל בשלימות הבירור מניצוצי' שנפלו שם להפוך חשך לאור וענין ההתכללות וחיבור יחד מאליהם כנ"ל וד"ל. [תורת חיים לאדמו"ר האמצעי, פרשת שמות יג, ג ואילך].

הצמח צדק

שאין הגלות מתכנסת אלא בזכות המשניות, במדרש רבה פרשת צו ובתנא דבי אליהו פרק ה', י"ל ע"י ששה סדרי משנה ממשיך הוא"ו בה"א תתאה, ובחי' וא"ו זה הוא וא"ו והנורא שהוא בחינת יעקב, ואם כן על ידי זה יוצא פנימית הלב מהגלות כו', ועיין מה שכתוב בענין וא"ו דגחון שהוא באמצע אותיות התורה, והוא המפסיק כח יניקת הנחש שנאמר בו על גחונך תלך, כי יניקתו מקו השמאל והוא"ו גורם שיהי' שמאלא אתכליל בימינא, ואזי גורם שלא יהי' לו יניקה מקו השמאל… [אור התורה להצמח צדק, דברים ע' לב]

ציונים נוספים

חתם סופר תרומה כה, לג (קטע המתחיל וגם זה, למה אמר ע"י לימוד המשניות ולא ע"י לימוד הגמרא, כי בגלות א"א ללמוד בעיון כדבעי). לקוטי שיחות חלק כ"ט ע' 242 הערה 20 ש"המשניות" שענינן-הלכה פסוקה, כולל גם לימוד הלכות פסוקות. ומעיר מהל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב ש"בזמן הזה גם הלכות פסוקות של פסקי הגאונים הפוסקים כמו הטור והש"ע והגהותיו בכלל משנה יחשבו".

לביאורים נוספים בזה על פי חסידות, ראה: דובר צדק לר' צדוק הכהן, ע' ט' (קטע המתחיל בויק"ר), ואילך. ובספרו תקנת השבין ע' ל"ד (קטע המתחיל והתחיל). בני יששכר בין המצרים מאמר ב אות ז'. אש דת (להאדמו"ר מאוזרוב) חלק י"א ע' תעד.

לעוד ביאורים בזה על פי חסידות חב"ד, ראה: תורה אור שמות מט, ג. לקוטי תורה בחוקותי מח, ד. שם דברים א, ג. מאמרי אדמו"ר הזקן נביאים ע' רל. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים חלק ד', ע' א'תסד-ו. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה חלק ב' ע' תשי"ח ואילך, ובהנסמן שם. אור התורה בראשית כרך ג' ע' תקב (אות ח). במדבר כרך ד' ע' א'שכח. דברים כרך א' ע' שה. נביאים וכתובים כרך א' ע' קפה, תלט-תמ. ספר הלקוטים דא"ח צמח צדק אות מ', ערך משנה, ע' א'תתג ואילך. מאמר ואלה שמות תשל"ז סעיף ד. ספר השיחות תשנ"א חלק ב' ע' 890 (בסופו). קונטרס ע"ד חלוקת הש"ס בי"ט כסלו אות ט', (ספר השיחות תשנ"ב חלק ב' ע' 485 ואילך), ההתאמה למענת משיח להבעש"ט, שביאתו תלוי' ב"יפוצו מעינותיך חוצה", מעינות דפנימיות התורה).
  1. וראה גם בבא בתרא ח, א: דכתיב (הושע ח, י) גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם ויחלו מעט ממשא מלך ושרים, אמר עולא ... אי תנו כולהו עתה אקבצם…, ופירש רש"י: אם תנו כולם - וכן רובן יהיו שונין ועוסקים בתורה כשיגלו בעמים: עתה אקבצם - בקרוב אקבצם:
  2. ראה בדברי המדרש שם לעיל: ר' אחא בשם ר' חנינא בר פפא, שלא יהיו ישראל אומרים לשעבר היינו מקריבין קרבנות ומתעסקין בהן, עכשיו שאין קרבנות מהו להתעסק בהם, אמר הקב"ה הואיל ואתם מתעסקים בהם מעלה אני עליכם כאלו אתם מקריבין אותן.
  3. ראה הקדמת מהרז"ו לפירושו על מדרש רבה, מדה כ"ח (ממעל).