סוגיא: אין בהם לא זכות ולא חובה

מתוך תורת הגאולה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מתוך שבת קנא, ב.

וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ  (קהלת יב, ב) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ (דברים טו, יא)

רבי שמעון בן אלעזר אומר: עשה עד שאתה מוצא ומצוי לך ועודך בידך, ואף שלמה אמר בחכמתו "וזכר את בוראך בימי בחורותיך עד שלא יבאו ימי הרעה" - אלו ימי הזקנה. "והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ" - אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה.

ופליגא דשמואל, דאמר שמואל: אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד, שנאמר "כי לא יחדל אביון מקרב הארץ".

רש"י

עשה - צדקה. עד שאתה מוצא - למי לעשות. ומצוי לך - ממון. ועודך בידך - עודך ברשותך, קודם שתמות. לא זכות - לא דבר לזכות בו שכולם עשירים. ולא חובה - לאמץ לב ולקפוץ יד.

ריטב"א

אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. פירש רש"י ז"ל שלא ימצא עניים שיזכה עמהם או שיתחייב על ידם אם לא יתן להם צדקה, ויפה כיוון הוא ז"ל דהא לכולי עלמא מצות אינן בטלות לימות המשיח כלל, ומה שאמרו מצות בטלות אינו אלא בזמן תחיית המתים וכדמוכח במסכת נדה (סא, ב) שנחלקו שם גבי תכריכי המת ושם כתבנהו בס"ד.

רמב"ן

אשר אין בהם חפץ . . שאין בהם לא זכות ולא חובה - מזמן הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע, וכל זמן התורה כן, כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב ועונש ברצותם ברע. אבל לימות המשיח, תהיה הבחירה בטוב להם טבע, לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו כלל. והיא המילה הנזכרת כאן [ומל ה' אלקיך את לבבך - דברים ל, ו]. כי החמדה והתאוה ערלה ללב, ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא יתאוה. וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של אדם הראשון, שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה לו ברצונו דבר והפכו, כמו שפירשתי בסדר בראשית (ב ט).

וזהו מה שאמר הכתוב בירמיה (לא ל - לב), הנה ימים באים נאם ה' וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית אשר כרתי את אבותם וגו', כי זאת הברית אשר אכרות את בית ישראל אחרי הימים ההם נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה, וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו הראוי. ולכך אמר עוד (שם פסוקים לב לג) והייתי להם לאלקים והמה יהיו לי לעם ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם, ובידוע כי יצר לב האדם רע מנעוריו וצריכים ללמד אותם, אלא שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי

וכן נאמר ביחזקאל (לו כו כז) ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וגו' ועשיתי את אשר בחקי תלכו, והלב החדש ירמוז לטבעו, והרוח לחפץ ולרצון. וזהו שאמרו רבותינו והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימות המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה. כי בימי המשיח לא יהיה באדם חפץ אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי, ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה, כי הזכות והחובה תלויים בחפץ. [מתוך פירושו לדברים ל, ו - וראה בעקידה שער שביעי ד"ה ויש מה שהקשה על דעת הרמב"ן, וכן באגרות קודש כ"ק אדמו"ר חלק ב' עמ' סט הקשה עליו, עיי"ש].

ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה - אנחנו אין תכלית גמולנו ימות המשיח . . רק גמולנו ומבטנו העולם הבא . . אבל אנחנו עם זה מחזיקים דבר הגאולה מפני שהיא אמת מפורסם אצל בעלי התורה והנבואה. ואנחנו מעידים בה ישני צרות וחוסמים פי אפיקורסים בראיותיו ומשתעשעים בדבריה מפני שאנחנו מצפים לה מתקותנו שנשיג מן הקרבה אל האלהים בהיותנו במקדשו עם כהניו ונביאיו ועם מה שיהיה בנו מן הטהרה והקדושה והיותנו בארץ הנבחרת ושכינתו שורה אצלנו יותר ממה שאנחנו יכולים להשיג היום בגלות עם העמים המחטיאים אותנו ועם מה שאנחנו בו מן הטומאה והשקוץ, כי אז בימי המשיח יבטל יצר הרע להשיגנו האמת כאשר הוא, או לענין אחר אשר סודו עמוק ממה שאמרתי . . [ספר הגאולה שער שני פ"ג, וכאן מבואר שכוונתו לימות המשיח ולא לזמן תחיית המתים].


נצח ישראל למהר"ל

[פרק מו]

וזכר את בוראך בימי בחורותיך . . והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ - אין לומר שלא יהיו ישראל קונים עוד שלימות ומעלה לימות המשיח, רק שלא יוכל הרשע לשנות מעשיו שיהיה צדיק. ודבר זה נקרא יציאה לפעל, אחר שהיה רשע כבר, שיהיה מעתה צדיק. ולכך הכתוב מזהיר האדם, שיהיה צדיק קודם שיתגלה המשיח שאז בודאי אפשר שהחוטא יחזור בתשובה. אבל לימות המשיח לא יוכל לעשות תשובה, כי אין שם שנוי, שישנה עצמו מרע לטוב שיהיה הרשע צדיק, או מטוב לרע. אבל אם כבר הוא צדיק, אז בודאי אפשר שיקנה שלימות ומעלה יותר. והדעת נותן כך, כי אין ימי המשיח שיהיה העולם שכלי לגמרי, ויהיו כמו מלאכים נבדלים, שהרי יהיו אוכלים ושותים, ואינו עולם המשיח כמו עולם הבא. ולפיכך בודאי שייך בו קנין מעלה, רק שלא יהיה דבר זה שיהיה האדם משנה מעשיו מן הרע אל הטוב, או מן הטוב אל הרע. כי בודאי אם הוא רשע כל ימיו, אם יראה בימות המשיח, הטוב שיעשה השם יתברך לישראל, בודאי יחזור בתשובה כדי לקבל הטוב, ודבר זה אין נקרא תשובה כלל. ולכך אמר הכתוב שיעשה תשובה קודם זמן המשיח, שזה נקרא בודאי תשובה שלימה. אבל התשובה שהיא כאשר יתגלה המשיח, אין זה תשובה. אבל מי שהיה כבר צדיק כל ימיו, לא התחיל בתשובה בשביל הטוב שהשם יתברך עושה לצדיקים, רק כבר היה לפני ביאת המשיח צדיק, בודאי יקנה יותר מעלה אף בזמן המשיח.

וכהאי גוונא אמרו בפרק ב' דיבמות (כד ע"ב) אין מקבלים גרים לימות המשיח . .

ולא חובה - כי לדעת הברייתא יהיה לימות המשיח העולם בשלימות ובפעל לגמרי, וכאשר העולם בשלימות ובפעל אין בו שנוי כלל, ולמה יחטא, והכל הוא עומד כפי מה שהוא, ואין בו קנין שלימות. ובשביל השלימות שיהיה בעולם יסולק יצר הרע, כי יצר הרע הוא החסרון שהוא בעולם. וכאשר בימי המשיח יסולק יצר הרע, וכדכתיב (דברים ל, ו) "ומל ה' אלקיך את לבבך וגו'", לכך אין בו חובה. וכן ממילא כאשר אין יצר הרע אין כאן זכות, כמו שאמרו במסכת יומא (סט ע"ב) כלום בראת יצר הרע רק כדי לקבל אגרא וכו', לכך לא יהיה זכות ולא יהיה חובה.

אמנם מכל מקום נראה כי סבירא ליה לברייתא שאין קנין מעלה לימות המשיח -- היינו שיקנה מה שירצה כמו שהוא הענין קודם ימות המשיח, שאם ירצה להיות צדיק גדול ולקנות מעלה יתירה, יקנה כל אשר ירצה. אבל לימות המשיח לא יכול לקנות כאשר ירצה, רק כפי אשר סדר השם יתברך, שיקנה כל אחד ואחד לפי מעלתו ומדריגתו . .

רש"י: לא זכות, לא דבר לזכות בו שכולם עשירים - ואינו נראה כלל דעל זה לא אמר ימים שאין חפץ בם בשביל שאין כאן מצות הצדקה שכולם יהיו עשירים. ועוד, קרא לא איירי במצות הצדקה בלבד, אלא בכל המצות איירי. והא דקאמר "ופליגי אדשמואל, דאמר שמואל אין בין עולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד שנאמר כי לא יחדל אביון מקרב הארץ", לא מייתי זה רק דמזה לומדין שיהיה חסרון בעולם, שהרי כתיב "לא יחדל אביון מקרב הארץ", והוא הדין שאר דברים יהיו נוהגים גם כן כמנהגו של עולם. וכן הא דאמר 'עשה עד שאתה מוצא, ומצוי בידך לעשות', לא איירי לענין הצדקה, רק בכל המצות. והכי פירושו; 'עשה עד שאתה מוצא' המצות, שמא לא יהיה לך פנאי לעשות. ולכך כאשר מוצא ומצוי לך לעשות, עשה המצות. 'ועודך בידך' לעשות קודם ימי הזקנה, כי אז לא תוכל לעשות, כך נראה.

ואפילו לשמואל דסבירא ליה דיהיה יצר הרע בעולם, אין ספק דגם שמואל סבירא ליה כי יהיה העולם בשלימות, והכתוב אומר (דברים ל, ו) "ומל ה' אלקיך את לבבך ואת לבב זרעך וגו'". רק דסבירא ליה דמכל מקום עדיין נמצא היצר הרע, רק שאינו אלא בפרטים, כי ימצא פרטים שלא יהיו צדיקים. אבל הכלל לימות המשיח יהיו צדיקים ולא רשעים ויקוים (ר' דברים טו, ד) "אפס לא יהיה בך אביון". וזה החילוק שיש בין הברייתא ובין שמואל; כי הברייתא סוברת דבין יחיד בין רבים לא יהיה בהם זכות וחובה. אבל לשמואל בודאי יהיה החטא נמצא ביחידים. ומכל מקום אי אפשר שיהיו חוטאים הרוב, שכבר אמרנו לך כי ימי המשיח הוא שלימות כלל העולם.

מהרי"ל

אלו ימי המשיח, שאין בהם לא זכות ולא חובה - ועוד ראייה שחייב אדם לשוב בכל יום משום דלימות המשיח אין מקבלין בתשובה. ודוגמת זה אין מקבלין גרים אז דהמתגייר אז אין עושה מאהבת ה' יתברך רק לשמוח בשמחת ישראל. ומאמר דאנו מצפין לישועה בכל יום מי שאינו שב ויבא משיח במהרה בימינו שוב לא מצי שב [בשיחת כ"ק אדמו"ר וילך תשי"ט ס"ו מוסיף - "בתשובה שלימה[1]"], וישאר חס ושלום בחטאיו. ומתי שיבקש אדם לשוב מקֶרב הגאולה שנאמר ובא לציון גואל ולשבי פשע.

[בשיחה הנ"ל הוסיף כ"ק אדמו"ר: והרי זה "געשמאקער ווארט" שכן לשם מה צריכים לדבר על ענין כל ימיו בתשובה מטעם שוב יום אחד לפני מיתתך בשעה שנעים יותר - "א סך געשמאקער" - לומר שצריכים לחטוף ולעשות תשובה באמת מצד התקוה בכל יום ויום שמשיח יבוא מחר ממש!]

ועוד משל למלך שזמן את עמו לסעוד אצלו אז החכמים שבעם הם מזרזין ומקשטין את עצמם לבא אל המלך מתי שיקראו בלבוש וכסות נקייה לכבוד מלכות והטפשים שבהם לא נתנו דבר המלך אל לבם ונשארו בבגדיהם מזלזלים ולא שמו עדיָם עליהם ובפתאום מהירים עבדי המלך לקרא העם לבא שער המלך ואומר המלך לסמוך עצמו המקושטים לכבודו ולהרחיק את המזלזלים. כך כשהצדיק נפטר מן העולם נכנס שמה לראות בנועם ה' לרוב טוב הצפון והרשעים אשר ימקו בעונם פתאום בלא תשובה לא יראו בשובע שמחות ההוא. נמצא כל ימי האדם בתשובה כי לא ידע יום מותו. [הלכות עשרת ימי תשובה]

כ"ק אדמו"ר הזקן

שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימי המשיח - [לקוטי תורה צו יב, ד] . . בחינת היום לעשותם שאז הוא דשייך בחינת הבחירה . . ולהיות ובחרת בחיים כו' וזה אינו שייך רק עכשיו אבל לעתיד לבא הוא אומר בלע המות לנצח שלא יהיה הגשמיות מעלים ומסתיר כו'. [יג, א] . . אין מועיל בחינת תשובה וכמ"ש בגמרא . . שאין בהם לא זכות ולא חובה. [וכן כתב באור התורה במדבר ד עמ' א'פ].

צמח צדק

שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימי המשיח - והנה רבי חייא בר אבא דפליג [גם כן] אשמואל מבואר בפ' במה אשה (סג, א) דסבירא ליה כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח [ ורבי שמעון בן אלעזר אזיל בשיטתיה דגם הוא פליג אשמואל]. אם כן, הרי בדברי הנביאים מבואר הרבה גילוי אלקות וכמו ענין וכל בנייך לימודי הוי' שיהיו לימודי הוי' ממש על דרך והיו עיניך רואות את מוריך (במדרש רבה פ' בשלח פרשה כ"א, ובפ' תצוה תוך פרשה ל"ח). ואם כן האיך הם שנים אשר כו' [אין בהם חפץ]?

אלא ודאי משום דבחינת יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה דוקא כו'. וכמאמר רז"ל על פסוק במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו. כי שכר מצותיו זהו רק מבחינת שמו אלא שהוא שמו הגדול, אבל אשר אנכי - מי שאנכי - מצוך לשון צוותא וחיבור זהו דוקא בעולם הזה . . כי גם בתחיית המתים הגילוי רק מבחינת שמות אלא שהוא מבחינת שמו הגדול אבל על ידי תורה ומצות בעולם הזה נמשך בחינת אשר אנכי מצוך אלא שהוא בחינת מקיף.

[אור התורה דברים חלק א עמ' לא]

כ"ק אדמו"ר הריי"ץ

אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה. - יבוא זמן שהבושה על העדר העבודה תהיה גדולה מאד. ישנם שני זמנים שלא שייך בהם תשובה: א) בעלות הנשמה מהגוף. ב) בביאת המשיח (בהערה: עיין שבת קנא, ב: אלו ימי המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה ופליגי דשמואל וכו' ואכמ"ל).

בספרים המסבירים עונשי הגיהנום כתוב שהעונש הגדול ביותר הוא הבושה. כך גם כשיבוא משיח תשרור אז בושה מהעדר העבודה כעת. למרות שגם אחרי ביאת המשיח יהיה הענין של "עבודה" אך הענין של תיקון על העבר לא יהיה שייך.

[משיחת פורים תש"ב סעיף כב - תרגום מאידיש.]

החפץ חיים

לא זכות ולא חובה - משל למוכר קמח שהיה מתירא פן יוזל המחיר. וכששאלוהו, אדרבה, להפך הדבר, אם הקמח יהיה בזול ירבו הקונים ונקל יהיה למכור, על זה ענה המוכר ומה בכך, אבל להרויח יותר אפשר רק כשהקמח ביוקר... [חפץ חיים על התורה, מעשה למלך, פ' בהר] ולאידך כששאלו תלמידו מה יעשה אם המשיח יבוא תיכף ויצטרך להתבייש מלפניו, השיבו: בעת שעם ישראל נתון בצרה ובשביה, על היחיד להשתתף בצערם ולוותר על ההנאות והפניות שלו, ואפילו עם הדבר נוגע לרוחניות. [שם]

כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש

שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, אלו ימי המשיח - כי לעתיד לבא בזמן כשלא תהיה בחירה חפשית, אי אפשר לפעול מאומה וכל הגילויים שיהיו לעתיד לבוא תלויים הם במעשינו ועבודתינו בזמן הזה דוקא. [שיחת פרשת שמיני תשי"ג ס"ו] ברגעים האחרונים דימי הגלות . . כל רגע ורגע מתגדל ערכו יותר ויותר, שכן עוד מעט ויגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ, ולכן ההכרח לנצל כל רגע ורגע באופן היותר מועיל.

[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר חלק יג עמ' תמד]

רמב"ם

אמרו חכמים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד. [הל' מלכים פרק יב, הלכה ב] אם כן גם אז יהיה בחירה רק שיהיה יותר קל, והימים שאין לו חפץ בהם קאי על אחר ימות המשיח [דרך שיחה - תשובות הגר"ח קיינבסקי עמ' רב].

לא נתאוו הנביאים והחכמים ימות המשיח –לא כדי שישלטו על כל העולם, ולא כדי שירדו בגויים, ולא כדי שינשאו אותם העמים, ולא כדי לאכול ולשתות ולשמוח: אלא כדי שיהיו פנויין בתורה וחכמתה, ולא יהיה להם נוגש ומבטל, כדי שיזכו לחיי העולם הבא. [הלכות מלכים פרק יב הלכה ז] וכתבו האחרונים [יש להוסיף מקור] שמכאן עוד ראיה שיש זכות וחובה בימות המשיח. והעיר בספר יוסף דעת על מסכת שבת מנוסח הרמב"ם לתפילת ובא לציון המובא בסוף ספר אהבה: יהי רצון . . שנחיה לשמור חקיך בעולם הזה ולימות המשיח כדי שנזכה ונירש טוב לחיי העולם הבא.

מאה שערים

(מיוחס לריקאנטי / שאלוניקי ה'שג)

. . לעתיד לבא בזמן ביטול יצר הרע והוא זמן תחיית המתים שם יבינו הכל מעיקרו . . [סוף שער חמשה ושבעים]

אילמה

(לרבי משה קורדובירו)

זמן גאולתם של ישראל יהיה ההנהגה באור החכמה המאיר בבינה מאור הכתר . . אמנם אור זה אור חכמה מהכתר ולזה יגברו הנסים וכבר התחילו ישראל והתחיל העולם ליתקן מחרפתו אבל לא תיקון גמור ויתעכב עיכוב זמן מה עד שיבטלו החיצונים וכבר בזמן הזה אין תשובה מועלת כלל מפני שהתשובה היא מהבינה וכיון שאור הבינה אינה מנהגת אלא אור החכמה ימי משיח אין בהם תשובה כלל . . [עין כל תמר ה פרק כה, עיי"ש עוד. והובא גם אצל תלמידו בחסד לאברהם מעין ראשון נהר יח]

מגיד משרים

והא מגלינא לך רזא טמירא במאי דאמור רבנן דהמצות בטילות לתחיית המתים וכו' היינו ברזא דשית אלפין שנין הוי עלמא וחד חרוב. דהיינו למימר דבזמן תחיית המתים דהוא בתר ימות המשיח יהא חרב עלמא מתאוות וכיסופין דהאי עלמא, והא בההוא זימנא יתבטל יצר הרע מעלמא . . [פרשת ויקהל ד"ה שנת ש"ו עיי"ש עוד].

שו"ת רב פעלים

אחר ביאת המשיח עדיין המצות נוהגין כמשפטם בלתי מחסור, וכן יש ג"כ הקרבת קרבנות הכתובים בתורה, ומוכרח שלצורך התיקון של הנשמות הם נעשים, וגם מוכרח שישאר היצה"ר עדיין בעולם, ויש שכר ועונש, ורק מכח תגבורת הקדושה יהיו כל ישראל צדיקים ונוצחים את היצה"ר, ולא יבואו לידי חטא של מזיד אבל מן השוגג א"א שיהיו נמלטים כולם, וגם בודאי יהיה טומאה וטהרה, וישארו האומות בעולם, וכל זה יהיה עד זמן תחיית המתים. [חלק א - סוד ישרים סימן יז, עיי"ש עוד.]

כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש

בספרו שערי טהרה בסופו (עמ' צד, ב) הביא ממדרש תנחומא מצורע פ"ט: אמר הקב"ה לישראל בעולם הזה הייתם מטהרין וחוזרין ומטמאין אבל לעתיד לבא אני מטהר אתכם טהרה עולמית שלא תטמאו שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם. ובשערי טהרה שם: לעתיד לבוא - שיעבור רוח הטומאה מן הארץ, נאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם.

אבל - וזרקתי עליכם - הוא טהרת האדם (היחיד או הרבים או גם כללות בני ישראל) ובכל זאת מציאות הרע בעולם קיימת (וגם בפועל באומות העולם, בחיות וגם בערב רב) ובמילא גם אפשריות של פועל רע (גם בכל בני ישראל). מה שאין כן ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שהוא טהרת העולם ובלשון רז"ל מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו (סוכה נב, א)

. . ונפקא מינה לענין שכר ועונש - דישנו עדיין באופן ותקופה הא', אף על פי שהקב"ה עזרו וטהרו, וכמו שתמיד הקב"ה עוזרו דאלמלא זה אינו יכול לו. מה שאין כן באופן ותקופה הב' שהם שנים שאין בהם לא זכות ולא חובה [שבת קנא, ב].

ועיין גם כן זהר חלק ג' קכה א (ומתורצת על פי זה קושית הכסף משנה ולחם משנה ברמב"ם הלכות תשובה פרק ח הלכה ז) השגת הראב"ד ופירוש הרדב"ז ברמב"ם הלכות מלכים ריש פרק י"ב. עבודת הקדש (לר"מ בן גבאי) חלק ב פרק ל"ח אגרת הקדש לרבנו הזקן סוף סימן כו. ואין כאן מקומו. [ממכתב להרב שלמה גורן - אגרות קודש חלק י"ז עמ' שנו, עיין שם עוד.]

עוד מראי מקומות

  • ראה שיחת ש"פ עקב תשמ"ד - בלתי מוגה (אות יג-יד) אודות "ילכו מחיל אל חיל" בימות המשיח.
  • בענין יצר הרע לעתיד לבוא ראה אליהו רבה ד, ד. ועיין עוד באוצרות אחרית הימים פרק י.
  • וראה בזכור למרים פרק ד' - לבעל החפץ חיים - שכתב דברים דומים, וסיים שם: אם האדם עושה תשובה קודם שיבוא אליהו לבשר היא תשובה גמורה . . מה שאין כן אם נמתין עד שיבא משיח צדקנו אפילו אם יתברר שהיה הכל אונס ושגגה . . ולא ידחונו לגמרי, מכל מקום יש נפקא מיניה גדולה אם נזדרז בתשובה קודם ביאת המשיח או אחר כך עכ"ל עיין שם בארוכה].