מלחמת גוג ומגוג

מתוך תורת הגאולה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מלחמת גוג ומגוג, היא מלחמה שתתרחש באחרית הימים, בה גוג, מלכה של מגוג ילחם יחד עם אומות העולם בבני ישראל על ארץ הקודש והעיר ירושלים, במלחמה זו יהרגו רבים מבני ישראל, אך לבסוף ה' יכניע את צבאו של גוג, ובכך יתגלה שמו בעולם.

גדולי ישראל כתבו, כי מלחמת גוג ומגוג לא תתקיים עוד, הן מפני התארכות הגלות וייסוריה, והן כי במאורעות ה'שואה' כבר התקיימה נבואה זו. [יש להוסיף מקור]

מקור מלחמה זו

הנבואות בפרטות על מלחמת גוג ומגוג, נאמרו על ידי הנביאים יחזקאל[1], זכריה[2], ירמיה[3], דניאל[4] ויואל[5], וביארו המפרשים שאף דוד המלך בתהילים הזכיר מלחמה זו[6].

אמנם הוזכרה מלחמה זו עוד קודם לכן: בספרי[7] הובא שמשה רבינו התנבא עליה במדבר. בתרגום יונתן בן עוזיאל[8] הביא שהקב"ה הראה למשה קודם מותו את מלחמת גוג ומגוג וכן הובא בילקוט שמעוני[9].

ובגמרא[10] מובא שאלדד ומידד התנבאו על גוג ומגוג כשהיו בני ישראל במדבר. ובמדרש רבה הובא[11], שכבר יעקב אבינו נתנבא עליה.

זמנה

במדרש רבה[12] הובא, כי מלחמת גוג ומגוג תהיה עוד לפני ביאת המשיח, וכן משמע בגמרא[13]. אך ממקומות אחרים בגמרא[14]נראה, כי קודם יבוא המשיח ורק לאחר מכן תהיה מלחמת גוג ומגוג, וכן הביא הרמב"ם[15]. ויש מחלקים[16], כי אמנם המלחמה תחל עוד לפני בוא המשיח אך לא תסתיים אלא לאחר ביאתו. ויש שכתבו[17] שזמנה אינו ידוע. ובזוהר הובא שמלחמה זו תראה אף בגרמי השמים על ידי כוכב שיראה ברקיע[18].

מיהו גוג ומהי מגוג?

בנביא נאמר "גוג ארץ המגוג נשיא ראש משך ותובל"[19], וביארו המפרשים[20], שגוג הוא שם המלך המולך על מגוג. ומלך זה יקבץ אליו אומות נוספות למלחמה על בני ישראל[21] כולל כל שבעים האומות[22].

ויש שכתבו שגוג הוא ארמילוס הרשע[23], שעל ידו יהרג משיח בן יוסף[24], ומשיח בן דוד מנצחו[25].

ומגוג היא האומה אשר גוג מולך עליה[26]. ובגמרא[27] מבואר כי מגוג זו קנדיא, ויש עוד דעות רבות בזה[28], ובתרגום יונתן[29] הובא שיבואו אף מ'לברניא' ומ'ארץ איטליא'. ואברבנאל כתב, כי הוא מארץ המוסתרת בצל הרים[30].

למעשה, כתבו המפרשים[31], כי ישכח שם גוג ומגוג עד שלא ידעו מי היא, ורק בעת המלחמה יוודע שהוא המלך גוג שנתבאו עליו. כי הסגיר אותם אלכסנדר מלך יוון בסוף צפון, ולא יצאו משם עוד[32].

מטרת המלחמה

יש שכתבו[33] שמטרת מלחמה זו, כי שידעו כל הגויים את הקב"ה, ויכירו בו. ויש שכתבו שהוא נקמת ה' לגויים שהרעו לישראל. ויש שכתבו שהוא להכיר ולהבחין בין בני ישראל לגרי השקר שהסתפחו אליהם[34], וכן להיפרע מהפושעים והמורדים, שלא יראו בטובה[35], וכן זיכוך הרשעים[36].

הזוהר כותב שעיקר עניין מלחמה זו – מלחמה רוחנית בין כוחות הרשע לקב"ה[37], והיא נקמת ה' ברשעים, על ידי מלך המשיח[38].

ומהר"ל מפראג ביאר[39], שהוא מצד האחדות שמגיעה עם מלך המשיח, וגוג ומגוג הם התוספת והריבוי, ולכך יתנגדו למלכות ה' בביאת המשיח.

ומבואר בחסידות, שעניין מלחמה זו הוא כי דווקא שהרע עומד בגלוי אפשר לנצחו בשלימות[40] ובמהירות[41].

אופן המלחמה

במלחמת גוג ומגוג, יגיע גוג מלך מגוג, ועימו מלכים רבים ועמים רבים מכל קצווי תבל[42], ויעלו על ארץ הקודש ועל עיר הקודש ירושלים כדי להלחם עם עם ישראל ולהשמידו[43]. לעמים אלו יצטרפו מלכים רבים שכבר הרעו לישראל, שהקב"ה יחזירם לחיים, ויילחמו בישראל[44].

וסך הנלחמים נגד ישראל יהיה מאתיים ושלשים אלף פחות אחד, כמניין מחנה סנחריב[45].

גוג ילחם עם ישראל ויעלה על ירושלים שלשה פעמים, אך רק בפעם השלישית יצליח להכניע את העיר ולכבשה[46].

בזוהר[47] הובא כל סדר המלחמה באריכות, ומכל מקום נראה כי מלחמת גוג ומגוג תמשך[48] זמן רב[49].

הגמרא משווה את מלחמת גוג ומגוג לעבד שמורד ברבו[50], ולזמן רע[51].

נצחון המלחמה

על מלך המשיח נאמר[52] "וברוח שפתיו ימית רשע", וביאר התרגום[53], באמרי פיו ובחלל שפתיו ימית את ארמילוס הרשע[54], שהוא גוג.

מדברי הנביאים ומפירושם, נראה כי ה' ילחם באומות העולם[55] במופתים וניסים גלויים כנאמר:

"ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו ועל אגפיו ועל עמים רבים אשר אתן". וברד זה יהיה חזק אף יורד מזה שירד במצריים בעשרת המכות[56], וישרפו כולם[57], וה' אף יכרות את שריהם שלמעלה[58].

מרוב מהומה ילחמו איש באחיו: "וזאת תהיה המגפה אשר יגף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים... תהיה מהומת ה' רבה בהם, והחזיקו איש יד רעהו ועלתה ידו על יד רעהו"[59], ונאמר, "חרב איש באחיו תהיה"[60].

וימותו על ההרים, ועוף השמים יאכל את בשרם "על הרי ישראל תפול אתה וכל אגפיך ועמים אשר אתך, לעיט ציפור כל כנף וחית השדה נתתיך לאכלה"[61]. וילקו בצרעת[62].

וקבורת הרוגי המלחמה תארך שבעה חודשים "וקברום בית ישראל למען טהר את הארץ, שבעה חדשים"[63]. וגוג עצמו יקבר אחר שיהרג[64].

ובזוהר הובא[65], שעתיד ה' להחיות את כל המלכים שהצרו לישראל ולירושלים ולהפרע מהם בגלוי ליד ירושלים. ויש מקומות[66] בהם הובא כי אף כל ישראל יהרגו במלחמה זו, ויחיו מיד לאחר מכן.

והגויים שישארו ממלחמה זו, יעבדו את ישראל[67]. ואברבנאל פירש עניין מלחמה זו על מלחמת הנוצרים בישמעאלים[68].

ניצולי המלחמה

אמרו חז"ל: "אמר הקב"ה לישראל על הר סיני, אם זכיתם להצפין ולקבל תורתי ולעשותה, אני מציל אתכם משלש פורעניות, ממלחמת גוג ומגוג, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם"[69], וכן אמרו שהמקיים ג' סעודות בשבת ניצול מדינה של גיהנם[70]. וכן מובא גבי שמירת השבת בכללה.

בעבודת האדם בזמן הגלות

הרבי מבאר[71] כי מלחמת גוג ומגוג בעבודת האדם - ענינה הוא המלחמה עם שבעת המדות הרעות, כפי שכל אחת מעשר (שבעים אומות), כלומר בכל הפרטים שבמידה רעה זו.

הרבי אף מדגיש, כי ענין זה הוא בכחו של כאו"א מישראל, ואדרבה, על ידי זה שכל אחד ישראל פועל ענין זה בעצמו - הנה "על ידי זה, פועל גם את נצחון המלחמה בכל שבעים האומות במלחמת גוג ומגוג כפשוטה".

עוד מבאר הרבי, כי זהו הטעם שהודיעו לנו אודות מלחמת גוג ומגוג שתהיב עם כל האומות יחד ושאר פרטי עניני המלחמה כו' - כדי שנדע מהי העבודה המוטלת עלינו וע"י נצחון המלחמה בעבודה הרוחנית נפעל גם נצחון המלחמה כפשוטה, בגאולה העתידה והשלימה (ככל עניני הגאולה שתלויים "במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות").


מקורות

  1. פרק לח, פרק לט.
  2. פרק יב, פרק יג, פרק יד.
  3. פרק ל'.
  4. פרק יא. פרק יב.
  5. פרק ד'.
  6. פרק כו, ז "לשמוע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך", פירש רש"י "כל נפלאותיך – זה הלל שיש בו לשעבר ויש בו לגוג ויש בו לימות המשיח ויש בו לעתיד לבוא".
    פרק מה, יא "שמעי בת ציון . . ושכחי עמך" ופירש במצודת דוד "ר"ל לא תהיה בעצת הנמשכים אחר גוג להלחם עם מלך המשיח".
    פרק מו, ג "בהמיר ארץ" פירש במצודת דוד "כשתחלף הארץ מהשקט לרעד וכאשר ינועו הערים ליפול בעומק הים, והוא משל על מפלת גוג".וראה שם בהמשך הפרק.
    בפרק מח, ה "המלכים נועדו" פירש רש"י "להלחם עליה במלחמת גוג ומגוג", שם פסוק יג "למען משפטיך" פירש במצודת דוד "אשר תעשה בחיל גוג". בפרק צז, ג "אש לפניו תלך" פירש רש"י "במלחמת גוג ומגוג דכתיב במלחמתו ונשפטתי אתו בדבר ובדם ובגשם שוטף ואבני אלגביש אש וגפרית". פרק צט, א "ירגזו עמים", פירש רש"י "מדבר במלחמת גוג ומגוג, ואז ירגזו עמים כעניין שנאמר וזאת תהיה המגפה וגו'".
    פרק קיח, י "כל גויים סבבוני", פירש רש"י "מדבר במלחמות גוג ומגוג, שכל הגויים יהיו שם, כמו שנאמ' ואספתי את כל הגויי אל ירושלים למלחמה". וכן בעוד מקומות רבים, וחלקם הובאו בהמשך.
  7. ספרי, בהעלותך עו וכי תבואו מלחמה בארצכם - בין שאתה יוצאים אליהם, ובין שהם יוצאים עליכם, במלחמת גוג ומגוג הכתוב מדבר. . תלמוד לומר ונושעתם מאויביכם, אמרת צא וראה איזו היא מלחמה שישראל נושעים בה ואין אחריה שיעבוד, אין אתה מוצא אלא מלחמת גוג ומגוג.
  8. תרגום יונתן בן עוזיאל, דברים לד, ג "וית מליך דרומא דמתחבר עם מליך ציפונא לחבלא יתבי ארעא ועמונאי ומואבאי יתבי משרא דמעיקין להון לישראל וית גלוות תלמידי אליהו דגלן מן בקעתא דיריחו וית גלוות תלמידי אלישע דגלו מן קרוות דקלייא על יד אחוהון בית ישראלמאתן אלפין גוברין וית עקת כל דר ודר ופורענות ארמגלוס רשיעא וסדרי קרבא דגוג ובעידן צערא רבא ההוא מיכאל יקום בדרעא לְפרוקא".
  9. ילקוט שמעוני דברים, ואתחנן רמז תתקכג "ומנין שהראהו גוג וכל המונו, שנאמר "בקעת ירחו", ולמדנו שעתידין גוג וכל המונו לעלות ולנפול בבקעת יריחו".
  10. גמרא סנהדרין יז, א: "רבי שמעון אומר במחנה נשתיירו בשעה שאמר לו הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש אמרו אלדד ומידד אין אנו ראויין לאותה גדולה אמר הקב"ה הואיל ומיעטתם עצמכם הריני מוסיף גדולה על גדולתכם ומה גדולה הוסיף להם שהנביאים כולן נתנבאו ופסקו והם נתנבאו ולא פסקו ומה נבואה נתנבאו . . רב נחמן אמר על עסקי גוג ומגוג היו מתנבאין שנאמר, כה אמר ה' אלהים האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אותך עליהם וגו', אל תקרי שנים אלא שנים, ואיזו הן שנים נביאים שנתנבאו בפרק אחד נבואה אחת, הוי אומר אלדד ומידד".
  11. מדרש רבה ויחי, צח "את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, רבי סימון אמר: מפלת גוג הראה להם, היך מה דאת אמר: באחרית הימים תהיה".
  12. מדרש רבה צו ט, ו "לכשיתעורר גוג הנתון בצפון יבוא ויפול בדרום, כמה דתימה, ושובבתיך וששאתיך והעליתיך, מירכתי צפון, מלך שנתון בצפון יבוא ויבנה בהמ"ק הנתון בדרום",
    וכתב שם בפירוש 'יפה תואר': "מסדר המדרש נראה כי קבוץ גליות ומלחמת גוג יהיו לפני בוא מלך המשיח ואחרי זה יבוא משיח צדקנו לבנות בית המקדש, וכן נראה מסדר התפלה, כי תקע בשופר על קבוץ גליות נאמר ראשונה, ואחרי זה השיבה שופטינו לעשות דין בגוג וכמו דאיתא בפ"ב דמגילה, ובאחרונה נאמר, את צמח דוד עבדך על ביאת המשיח". וכן משמע בגמרא סנהדרין צז, א. "שבוע שבן דוד בא בו . . בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא".
  13. גמרא סנהדרין צז, א. "שבוע שבן דוד בא בו . . בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא".
  14. גמ' עבודה זרה ג, ב "דתניא רבי יוסי אומר לעתיד לבא באין עובדי כוכבים ומתגיירין, ומי מקבלינן מינייהו והתניא אין מקבלין גרים לימות המשיח . . אלא שנעשו גרים גרורים, ומניחין תפילין בראשיהם תפילין בזרעותיהם ציצית בבגדיהם מזוזה בפתחיהם, כיוון שרואין מלחמת גוג ומגוג אומר להן על מה באתם, אומרים לו על ה' ועל משיחו . . וכל אחד מנתק מצותו והולך".
  15. וכן הביא הרמב"ם פרק י"ב, ב מהלכות מלכים ומלחמות ומלך המשיח: "יראה מפשוטן של דברי הנביאים, שבתחילת ימות המשיח תהיה מלחמת גוג ומגוג". וכתב החתם סופר (שו"ת, חלק ו', סימן צ"ח ד"ה שאני): "נלע"ד דיום הגדול והנורא איננו יום ביאת בן דוד, אלא הוא יום לה', יום בוא גוג על אדמת ישראל, כדכתיב בהפטרה דסוכות, ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, עיי"ש בפנים בקרא ותראה כי הוא יום הגדול והנורא . . ואימתי יהיה מלחמות גוג ומגוג - יהיה בתחילת ימות המשיח, ולא ידענו אם יהיו באותו יום עצמו. . או אפשר שימלוך משיח זמן מה, ואח"כ יהיה מלחמות גוג ומגוג . . וכן ס"ל לרמב"ם". וכן דעת הרד"ק, (זכריה י"ב, ב', ויחזקאל ל"ח, ז'), שמלחמת גוג ומגוג תהיה אחרי הגאולה.
    וראה בלקוטי שיחות ח"ה ע' 419 על דברי הירושלמי שבת פ"א ה"ג "תחיית המתים לידי אלי' ז"ל דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא", שכתב הרבי " הרי דמפרש הפסוק על תחיית המתים וראה עירובין. אבל צ"ע ברמב"ם יראה מפשוטן כו' - דמשמע סברתו דקאי על מלחמת גוג ומגוג, והא דעירובין הביא רק אח"ז ובלשון ויש מן החכמים שאומרים כו'. (ולולא דברי הרמב"ם, יש לתווך כל הדעות ע"פ סדר עולם רבה דנראה ונגנז כו') - ע"פ סברת ודעת הרמב"ם הנ"ל סרו קושיות נ"כ בהל' נזירות".
    וראה ג"כ שעדיין יהיה אז הזמן ד'עולם כמנהגו נוהג". ב'תורת מנחם' תשמ"ח ח"א הערה 17 "ובזמן דלע"ל עצמו - לא רק אודות תחילת התקופה, ובזמן דמלחמת גוג ומגוג- כשעולם כמנהגו נוהג, אלא גם בתקופה שלאח"ז, כשיהיה שינוי במנהגו של עולם כו'.
  16. מהרש"א סוכה דף נב, א ד"ה 'על': "דבגאולה העתידה ב"ב בתחילה יבא משיח ב"י להושיע ישראל כמ"ש ובית יוסף להבה ובית עשיו לקש וגו' שאין זרעו של עשיו כלה אלא ע"י משיח בן יוסף, אבל ע"י עכו"ם רבים שיבואו שוב לירושלים יהרג ולא יהיה גאולה שלימה עד בוא משיח בן דוד כמפורש בכמה מקראות".
  17. מלבי"ם, יחזקאל ל"ט ח' שכתב "מפני שהיום הזה מיועד סתום וחתום ולא הודיעו ה' לשום נביא וחוזה ולבא לפומא לא גליא, ועדיין אינו במציאות בעולם החזיון בפועל, רק בעת שיבא הדבר ויהיה אז הוא היום אשר דברתי אז יבא אל מציאות הדבור ואז יתרשם בפועל"
  18. זוהר בלק תקב "וביום השישי בכ"ה ימים לחודש השישי הכוכב יראה ויהיה נאסף ביום השביעי לסוף ע' ימים שיתכסה ולא יראה, ביום הראשון יראה בעיר רום, ובאותו יום יפלו ג' חומות עליונות בעיר ההוא רומי, והיכל גדול יפול, ומושל אותה העיר ימות, ואז יתפשט הכוכב ההוא להראות בעולם ובזמן ההוא יתעוררו מלחמות חזקות בעולם לכל ד' צדדים ואמונה לא תמצא ביניהם. כשיאיר הכוכב ההוא באמצע הרקיע יקום מלך אחד רב ושליט בעולם ורוחו יתגאה על כל המלכים ויעורר מלחמה בב' צדדים ויתגבר עליהם. וביום שיתכסה הכוכב תזדעזע ארץ הקדושה מ"ה מילים מסביב מקום בית המקדש . . ואז יתגלה משיח בכל העולם ותנתן לו המלכות. ובני העולם בשעה שיתגלה המשיח יהיו נמצאים בצרה אחר צרה ושונאי ישראל יתגברו אז יעורר עליהם רוחו של משיח וישמיד את אדום הרשעה".
  19. יחזקאל לח, ב, הובא לעיל.
  20. רש"י: אל גוג. כך שם המלך. המגוג. שם האומה כד"א גומר ומגוג". מצודת דוד: אל גוג ארץ המגוג. מלת אל משמשת בשתים כאלו אמר אל גוג אל ארץ המגוג : נשיא ראש. כפל המלה בשמות נרדפים וכן 'אדמת עפר' ועל גוג יאמר שהוא נשיא גם על משך ותובל. וכן ברד"ק ועוד.
  21. כדכתיב יחזקאל לח שם "הנני אליך גוג ראש משך ותובל . . הכון והכן לך אתה וכל קהליך הנקהלים עליך", ופרש"י בד"ה הכון: "הכון אותך, והכן לך חיל אחרים". וכן מפורש להלן פסוק ט"ו דכתיב: "ובאת ממקומך מירכתי צפון אתה ועמים רבים אתך רכבי סוסים כלם קהל גדול וחיל רב, ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים". וכן איתא במדרש 'ויושע' "יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל . . מיד יקח עמו שבעים ואחד אומה ויעלה לירושלים".
  22. תנחומא קרח יב "גוג ומגוג בגימטריא שבעים, שהם שבעים אומות". וכן איתא במדרש 'ויושע' "יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל . . מיד יקח עמו שבעים ואחד אומה ויעלה לירושלים".
    ובליקוטי תורה להאריז"ל שמות א, ח "עניין גוג ומגוג עולה ע' כנגד כל הע' אומות כי אז ימלוך גוג ומגוג על כל ע' אומות וכל יבאו יחד על ישראל וכשיגאלו מידם אז יהיה הושענא רבה כי עתה שנגאלו מיד בבל גלו למדי ואח"כ ליוון ואח"כ לאדו ואח"כ תהיה גאולה בהחלט. וכן מובא בכתבי האריז"ל – פרי עץ חיים שער הלולב פ"ה ספר הליקוטים יחזקאל לח, יח.
  23. ראה דברי רס"ג - אמונות ודעות מאמר ח פרק ה "ואמרו שסיבת הדבר תהיה עמידת איש מזרע יוסף בהר הגלגל . . ויהיו פניו אל הבית המקודש אחר משכבר החזיקו בו הרום וישב בו זמן מסוים ואחר כך ילחם בו ארמיליוס ויכבוש העיר, ויהרג וישבה וישמיד גם האיש מזרע יוסף, ותבוא על האומה צרה גדולה והקשה בכולם קלקול היחסים בינם לכל הממלכות עד שיגרשום למדברות ולכן יעברו רבים מן הדת והנשארין ישארו מזוקקים, ואז יתגלה להם אליהו הנביא. אך במדרש 'ויושע' משמע שהם אנשים שונים: ""וכשיגיע ימות המשיח, יעלה גוג ומגוג על ארץ ישראל, לפי ששמע שישראל בלא מלך, ויושביך לבטח. מיד יקח עמו שבעים ואחד אומה ויעלה לירושלים . . ואחריו יקום מלך אחר רשע ועז פנים ויעשה מלחמה עם ישראל שלשה חודשים ושמו ארמילוס, ואלו הם אותויו יהיה קרח ועינו אחת קטנה ואחת גדולה וזרועו של ימין טפח ושל שמאל שתי אמות וחצי ויהיה לו צרעת במצחו ואזנו הימנית סתומה ואחת פתוחה וכשיבא אדם לדבר לו טובות
  24. גמ' סוכה דף נב, א " הא הספידא מאי עבידתיה, פליגי בה רבי דוסא ורבנן, חד אמר על משיח בן יוסף שנהרג וחד אמר על יצה"ר שנהרג", ורש"י שם "וספדה הארץ - בנבואת זכרינ ומתנבא לעתיד שיספדו על משיח בן יוסף שנהרג במלחמת גוג ומגוג". וראה עוד שם בגמרא "תנו רבנן, משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו . . וכיוון שראה משיח בן יוסף שנהרג אומר לפניו רבש"ע, איני מבקש ממך אלא חיים", ובמהרש"א שם "על משיח בן יוסף – דבגאולה עתידה בףב בתחילה יבא משיח בן יוסף להושיע ישראל כמ"ש ובית יוסף להבה, ובית עשו לקש, שאין זרעו של עשו כלה אלא ע"י משיח בן יוסף אבל ע"י עובדי כוכבים רבים שיבואו לירושלים יהרג ולא יהיה גאולה שלימה עד בא משיח בן דוד כמפורש בכמה מדרשות".
  25. כן מובן בזוהר חדש רות רסח "דבר אחר עיר קטנה זו ירושלים שהיא בזמן הזה קטנה וחרבה ואנשים בה מעט, ומעטים היהודים שיש בה ובא אליה מלך גדול זה הוא מלך מבני עשיו שנאמר עליו בדניאל שוקיו מברזל וגו' תדיק ותסף כל אילין מלכוותא ובזמן שהוא סיבב את ירושלים מצא בה איש מסכן חכם זה משיח ראשון ומלט הוא את העיר בחכמתו זה משיח האחרון.
  26. רש"י יחזקאל ל"ח, ב', ד"ה המגוג: "שם האומה". וברד"ק שם ד"ה נשיא: "גוג הוא מלך מגוג ומלך שתי האומות האלה משך ותובל". ובמהרש"א יומא דף י' ע"א: "שם מדינה".
  27. יומא י, א "מגוג זו קנדיא".
  28. ולפי גירסת רבינו חננאל מגוג זו גינתא. ולגירסת מסורת הש"ס זו גומתא. ובירושלמי מגילה פרק א' הלכה ט' מבואר כי מגוג זו גיתייא. ובערוך כתב שמגוג זו גותיא.
  29. תרגום יונתן במדבר כד, כד "וצים - וצי גדול יזדיין ויצא בעם רב מלברניא ומארץ איטליא ויצטרפו ללגיונות היוצאים מקונסטנטין ויצעדו אשור וישעבדו כל בני עבר אף סוף אלו ואלו ליפול ביד המלך המשיח ויאבדו לעד".
  30. אברבנאל ישעיה יח, א "צלצל כנפיים – המפרשים פירשו על גוג ומגוג שארצם מוסתרת בצל הרים".
  31. המלבי"ם ביחזקאל ל"ח, י"ז: "כי שם גוג ושם מגוג כבר ישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכה גוג, רק אז כשיבוא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא, אז ידעו שזה הוא המלך גוג שניבא עליו".
    הרד"ק שם ל"ח, ח' ""כי מימי אלכסנדרוס מלך יון היו בני מגוג נסגרים שם בסוף צפון, כי הסגירם שם אלכסנדרוס אחר ההרים ולא יצאו משם עוד".
  32. וראה בילקוט מעז לועז, בשלח קע "ודעו כי המלך אלכסנדר מוקדה סגר את כל בני גוג ומגוג בהר גדול וגבוה מאד ולא היה מוצא אלא דרך דלת ושם בנה מצודות גדולות של ברזל באופן שלא היה שום אפשרות לצאת כי היה סגור מכל הצדדים והמציא ברוב קסמיו כמה אנשים של ברזל בתוך המצודות שהם הולמים יומם ולילה וכך חושבים בני גוג ומגוג שעדיין בונים המבצרים והמלאכה עדיין לא נשלמה וכך הם נשארים שם כי אין שום מציאות שחומה זו תיהרס עד שיבא יום הדין הגדול שהקב"ה ישבור מצודות אלו ויוציאם כמו שאומר וכל חומה לארץ תפול שהם רמז לאותם המצודות שבנה אלכסנדר מוקדון וסגר שם את גוג ומגוג קעא ולרמוז על כך אומר הכתוב וברוב גאונך תהרוס קמיך תשלח חרונך יאכלמו כקש כי כל הפסוק מדבר בלשון עתיד ולא בלשון עבר כי זה שאומר וברוב גאונך תהרוס קמיך רומז לגוג ומגוג כי בבוא היום שירצה הקב"ה ישבור את המצודות ויוציאם משם".
  33. רד"ק יחזקאל ל"ח ד': "ויעשה זה האל יתברך כדי שיהא נודע בכל העמים ונקדש בהם". וכ"כ בזכריה (י"ד, ט.): "כשיראו הגויים הבאים על ירושלים אלה הנפלאות הנזכרות, יכירו כי ה' הוא המולך על כל הארץ ומשגיח בתחתונים ועושה בהם כרצונו, והטבעים הופך לעשות רצון יראיו, כי הכל מעשה ידיו".
    וכן כתב המלבי"ם (שם ל"ח ט"ז): "שעל ידי המופתים שאעשה בך יכירו כולם אלהותי". ושם בפסוק כ"ג הוסיף המלבי"ם לבאר, שאחר שיביא עליהם ה' עונשים שמימיים ונסיים כגשם שוטף אבני אלגביש אש וגפרית, שניכר בהם לכל כי אצבע אלקים היא, אז יכירו הכל שה' גדול, ושכל הסבות מאתו, ושהוא מובדל מן הטבע ומתנשא עליו באותות ומופתים, ועל ידי כן יהא נודע לעיני גויים רבים וידעו כי הוא ה', עיי"ש.
    ומקרא מלא הוא ביחזקאל (ל"ח, ט"ז): "למען דעת הגויים אותי בהקדשי בך לעיניהם גוג". וכן הוא אומר (שם, ל"ח, כ"ג): "והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וידעו כי אני ה'.
  34. דכתיב (זכריה י"ג, ט'): "והבאתי את השלישית באש, וצרפתים כצרוף את הכסף ובחנתים כבחון את הזהב, הוא יקרא בשמי ואני אענה אותו, אמרתי עמי הוא והוא יאמר ה' אלהי", ופרש"י בד"ה והבאתי: "שיסבלו וישאו מקצת הגרים בצרת חבלו של משיח ובמלחמת גוג ומגוג עם ישראל, ומשם יבחנו כי גירי אמת הם, ואז הרבה מן המתייהדים תחלה ישובו לסורם ויתחברו עם גוג", וראה בגמרא ע"ז, ג, א, "רבי יוסי אומר, לעתיד לבוא באין עובדי כוכבים ומתגיירין . . כיון שרואין מלחמת גוג ומגוג, אומר להן, על מה באתם, אומרים לו על ה' ועל משיחו, שנאמר למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק וגו', וכל אחד מנתק מצותו והולך, שנאמר ננתקה את מוסרותימו וגו', והקב"ה יושב ומשחק, שנאמר יושב בשמים ישחק וגו'".
  35. מצודת דוד, זכריה, ד"ה והבאתי: "צ"ל אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים". ועיין באבן עזרא (שם, ד"ה והיה) שכתב, "גם השלישית יבחן, והנמלט הוא יהיה עובד ה'". ובמלבי"ם שם, ד"ה ובחנתים כתב: "ר"ל שלא אשאיר רק הצדיקים הגמורים]
    וביאר רב סעדיה גאון (בפירושו לדניאל יב ד"ה כל הנמצא כתוב בספר):
    "אלו הצדיקים ככתוב ויכתב בספר זכרון לפניו". ובמצודת דוד (שם יב, א ד"ה ובעת ההיא) נתבארו דבריו יותר: "כאשר יצר להם מאוד ימלט עמך, ורק כל הנמצא כתוב בספר ימלט, ר"ל הצדיקים ויראי ה', שנאמר בהם ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו".
  36. סידור עם דא"ח סדר סעודות שבת ע' רא "פי' תלת מילין הם ג' מיני דינין קשים הידועים, הא' דינא דגיהנם והב' חבלו של משיח והג' גוג ומגוג, כי הרשעים יצרפו לעתיד בג' אלו. תחילה והבאתי את השלישית באש כו' ואח"כ חבלו של משיח ואח"כ גוג ומגוג, והן לנגד ג' מיני בחי' עונג העליון שנתבארו בג' מדריגות העלינות דבג' סעודות דשבת דינא גיהנם לנגד עונג העליון המאיר במלכות כו' וד"ל.
  37. זוהר בשלח שט רבי יצחק אמר, מקרא זה הוא בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו, כמו שנאמר ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. ולמדנו עתידים ע' שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם ולעשות מלחמה על ירושלים עיר הקדושה, ולאחוז צבאות על הקב"ה. אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם. . בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם ויכלה אותם מן העולם, כמו שכתוב זאת תהיה המגפה וגו'.
    רבי אבא אמר משמו של רבי ייסא סבא, וכן אמר רבי שמעון, עתיד הקב"ה להחיות כל אלו המלכים שהצרו את ישראל וירושלים . . ולכל שאר מלכי העולם שהחריבו את ביתו, ויתן להם ממשלה כבתחילה, ויאספו עמהם שאר העמים וילחמו על ירושלים, ועתיד הקב"ה להפרע מהם בגלוי סביב ירושלים . . אז כתוב וברוב גאונך תהרוס קמיך, לזמן שיבא משיח, ושירה זו שירת עולם היא. וברוח אפיך נערמו מים, היינו באותו זמן, ובזמן מלך המשיח, ובזמן גוג ומגוג נצבו כמו נד, הוא לזמן עולם הבא, שהוא שמחת כל העולמות.
  38. זהר חדש רות רסח דבר אחר עיר קטנה זו ירושלים, שהיא בזמן הזה קטנה וחרבה. ואנשים בה מעט, מעטים היהודים שיש בה. ובא אליה מלך גדול זה הוא מלך מבני עשו, שנאמר עליו בדניאל שוקיו מברזל וגו' תדיק ותסף כל אילין מלכוותא, ובזמן שהוא סיבב את ירושלים מצא בה איש מסכן חכם, זה משיח ראשון ומלט הוא את העיר בחכמתו זה משיח אחרון. והבאנו דבריו גם לקמן.
  39. גבורות ה' הקדמה ג: "וכן גוג ומגוג לעתיד יהיה בא להתנשא לומר שאליו ראויה ההתנשאות, והעניין ידוע למבינים מצד שהוא זרעו של יפת שנאמר אצלו אחי יפת הגדול, ולא עוד אלא שרוצה להתנשא אל השי"ת".
    נצח ישראל פרק לו "וג' פורעניות אלו שהן מלחמות גוג ומגוג ודיני גיהנם וחבלי המשיח הם כי גוג ומגוג פורענות מצד התוספת שיתרבו העכו"ם והמון שלהם בתוספת גדולה ונוראה מאד, וכדכתיב למה רגשו גויים וכו', נמצא פורענות זו מצד הריבוי והתוספות שיש בעולם, כי מאחר שיתבטלו הם נחשבים כתוספת . .הנה אלו ג' דברים יש לכל אחד עולם ומציאות בפני עצמו . . וחבלי משיח יהיו בסוף עולם הזה כאשר תתחדש הוויה אחרת כמו שאמרנו למעלה וחבלי גוג ומגוג יהיו בזמן עולם המשיח, כאשר יהיה נמצא משיח ויבא גוג ומגוג עליו למלחמה.
    שם פרק לז "בזמן המלך המשיח שיגלה במהרה בימינו קודם מלכותו יהיו מלחמות גוג ומגוג שכולם יעלו עליו למלחמה עד שינצח המשיח את הכל, ואז יהיה מלך אחד בעולם, הוא המלך המשיח ועניין מלחמה זאת כאשר אין המשיח במדרגיתו האחרונה שכל דבר בעולם בתחילת מציאותו אינו במעלתו העליונה ומפני כך המשיח אינו נמצא בלבד בעולם רק ימצא כח העכו"ם גם כן, והיה להם כח חזק מאד כמו שיש למלך המשיח ומפני שהם מסוגלים אל הריבוי לכך הם רוצים להתגבר על מלך המשיח, ותהיה התנגדות גדולה מאד, ויהיה נהרג משיח בן יוסף . .שכיון שראוי שבט אפרים למלוכה מצד שהוא דומה ללב לכך יהיה להם בסוף המושל הזה ומכל מקום גוברים עליו העכו"ם כי ממשלה ומעלה זו יש לה הפסק וביטול ולפיכך על ידי גוג ומגוג שהוא מתנגד לישראל, נהרג ומתסלקת מעלה זו מישראל . . אבל משיח שאל שלא יהיה הפסק למעלתו, ואז יתגבר על העובדי גלולים ויסלק כוחם ועימהם מסתלק היצר הרע. והתבאר לך מזה כי מלחמה זו של גוג ומגוג להסיר חסרון עולם הזה.
    שם, לח "כל שני דברין מחולקים אין להם עמידה יחד, והאחד מבטל השני, ואי אפשר רק שיהיה כל אחד עומד בעצמו עד שלא יהיה להם חיבור ושיתוף כלל. אבל כאשר יגיעו ימי המשיח שראוי שלא יהיה עוד חילוק והבדל ואי אפשר שיהיה כל אחד עומד בעצמו וישראל הם אומה יחידה לגמרי והעובדי גילולים הם רבים לכך ריבויים מתנגד וביטול לישראל וזהו ענין מלחמות גוג ומגוג שיתחברו בכחם על מלך המשיח. ודע כי אשר מאחד את ישראל הוא השי"ת שהוא אחד והוא אלוקיהם אם כן מלחמת גוג ומגוג היא על השי"ת, שהיא אחדות ישראל . . ואם אתה מתמיה איך יצוייר שיהיה העלול חולק על עילתו, שכאילו מתנגד אל עצמו על זה אמרו הפרק קמא דברכות "מזמור לדוד בברחו לפני אבשלום שאם יאמר לך אדם יש עבד שמורד ברבו, אמור לו כלום יש בן שמורד באביו". וכן בימי גוג ומגוג אינם רוצים במלכות השי"ת כי הוא יתברך אחד והם העובדי גילולים רבים.
  40. ליקוטי תורה להאריז"ל שמות א, ח "עניין גוג ומגוג עולה ע' כנגד כל הע' אומות כי אז ימלוך גוג ומגוג על כל ע' אומות וכל יבאו יחד על ישראל וכשיגאלו מידם אז יהיה הושענא רבה כי עתה שנגאלו מיד בבל גלו למדי ואח"כ ליוון ואח"כ לאדו ואח"כ תהיה גאולה בהחלט.
    שפת אמת פסח תרנ"ד "לא הספיק בצקם . . שאם היו בני ישראל מגיעים לשער הנ' של טומאה, היו נגאלים בכל זאת ואז הייתה מפלה לכל הסט"א והרשעים הרגישו זאת וגירשום קודם, אבל לעתיד לבא לא בחיפזון תצאו, כי גוג ומגוג ימרדו במלכות שמים לגמרי ותהיה להם מפלה שלימה והיא הזרוע הנטויה עדיין".
  41. מאמרי אדה"ז הקצרים ע' תנב-תנג "אבל גלות הזה הוא בחי לבן הארמי שדר יעקב אצלו עשרים שנה עד שהכניעו מפני כי הוא גניבת דעת ורמאות . . ונמצא הרע אצלו בהסתר ורמאות שהיצה"ר גונב דעתו שאינו ידוע כי ברע הוא כו' . . ולכן יכול לשהות זמן רב עד שיפטור ממנו וזהו עם לבן גרתי כו' הי' וצריך לדור אצלו זמן רב אבל אח"כ כשיצא עשו לקראתו שהוא מלחמת גוג ומגו שהיצה"ר עומד בפרהסיא ובהתגלות במהרה ינצו".
  42. כדכתיב (יחזקאל ל"ח, ד' - ט"ז), "והוצאתי אותך ואת כל חילך סוסים ופרשים לבושי מכלול כולם, קהל רב צנה ומגן תופשי חרבות כולם, פרס כוש ופוט איתם, כולם מגן וכובע, גומר וכל אגפיה, בית תוגרמה, ירכתי צפון ואת כל אגפיו, עמים רבים אתך, הכוך והכן לך אתה וכל קהליך הנקהלים עליך . . ועלית כשואה תבוא כענן לכסות הארץ תהיה, אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך . . ובאת ממקומך מירכתי צפון, אתה ועמים רבים אתך, רוכבי סוסים כולם קהל גדול וחיל רב, ועלית על עמי ישראל כענן לכסות הארץ באחרית הימים". ובזכריה (י"ב, ג') נאמר: "והיה ביום ההוא אשית את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים... ונאספו עליה כל גויי הארץ. ונאמר (שם, י"ד, א'): "ואספתי את כל הגויים אל ירושלים למלחמה ונלכדה העיר".
    ועל זאת אמר דוד המלך בתהלים (פ"ג): "אמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד, כי נועצו לב יחדיו, עליך ברית יכרותו, אהלי אדום וישמעאלים, מואב והגרים, גבל ועמון ועמלק, פלשת עם יושבי צור, גם אשור נלוה עמם, היו זרוע לבני לוט סלע...", וכתב הספורנו מזמור זה קאי על מלחמת גוג ומגוג.
    ובזוהר בראשית נ"ח מבואר בשם רבי יצחק, כי בהגיע עת מלחמת גוג ומגוג, יתאספו שבעים שרים מכל הצדדים יחד עם המונים מכל העולם, ויערכו מלחמה על ירושלים עיר הקודש ויטכסו עצות נגד הקב"ה. ושם (בראשית קי"ט) מבואר, כי בני ישמעאל עתידין בזמן ההוא לעורר יחד עם כל עמי העולם לבוא לירושלים. ופירש הרמ"ק (שם בכת"י): "ויזדמן כולהו עממיא - שיעשו עצת שלום ביניהם ויתהפכו לישראל להשמיד מפני שהקימו להם מלכות, ותהא עת צרה ליעקב".\וראה לקמן עוד מקורות על זה.
  43. כדכתיב (תהלים שם): "אשר אמרו נירשה לנו, את נאות אלהים", וכבר נתבאר שמזמור זה מדבר על מלחמת גוג ומגוג וכן מבואר במלבי"ם (יואל ד', ט'): "לעתיד יתעוררו אומות אדום לכבוש את הארץ . . וזה יהיה בשלוש פעמים שתהיה מלחמת גוג ומגוג באחרית הימים". ומה שמבואר בזכריה (פרקים י"ב, י"ג, י"ד) כי מגמת פני האומות תהיה לכבוש את ירושלים ולא את כל ארץ ישראל, כבר ביאר הרד"ק: "ולא יחושו לכל ארץ ישראל לכובשה תחלה, כי יאמרו אחר שנכבוש ירושלים תהיה נכבשת כל ארץ ישראל לפנינו".
    ועיין במלבי"ם (יחזקאל ל"ח ב') שרצון האומות לכבוש את הארץ לא יתעורר אלא לאחר שיתיישבו ישראל בשלווה בארץ ישראל, עיי"ש.
  44. זוהר בראשית נ"ח וזה תרגומו: אמר רבי שמעון, עתיד הקב"ה להחיות לכל אותן המלכים שהעיקו לישראל ולירושלים, ואלו הן, אנדריאנוס. לופינוס, ננוכדנצר, סנחריב, ולכל שאר מלכי האומות שהחריבו את ביתו, ולהמליכם כבתחילה, ויתאספו עמהם שאר העמים".
  45. תרגום יונתן ישעיה י, לב "מנין מחנה סנחריב מאתיים ושלושים אלף חסר אחד, וכן באו נגד אברהם וכן יבואו למלחמת גוג ומגוג".
  46. ילקוט שמעוני זכריה פי"ב תקעט "ושלשה פעמים גוג ומגוג עולים על ירושלים ובשלישית הם באים ועולים לירושלים והם הולכים ליהודה ומתייראים מהם שהם גיבורים ומוסרים לכל אחד מבני יהודה שני גיבורים כדי שלא יברח. וכיוון שגוברים בני יהודה עולים ומגיעים לירושלים ומתפללים בלבם ואומרים נפול בידם ולא הם בידינו . . . ובאותה שעה נותן הקב"ה לבני יהודה גבורה והם שולפים כלי הזין שלהם ומכים לאותם האנשים שמימינם ומשמאלים והורגים אותם. שם, תהילים מזמור קיח תתעה "כל גויים סבבוני וגו' סבוני גם סבבוני ג' פעמים כנגד ג' פעמים שעתיד גוג ומגוג לעלות על ירושלים כדרך שעלה סנחריג ונבוכדנצר והוא מביא אנשי יהודה עימו והם מתפללים אמצה לי יושבי ירושלים וכן הוא אומר וגם יהודה תלחם בירושלים".
    מדרש 'שוחר טוב' תהילים מזמור קיח "כל גויים סבבוני - ג' פעמים עתיד גוג ומגוג לעלות לירושלים כדרך שעלה סנחריב לארץ ישראל, וכדרך שעלה נבוכדנצר לירושלים ג' פעמים, פעם ראשונה הוא אומר כל גויים סבבוהי שהוא עתיד לכנוס את כל העולם ולהעלותם לירושלים שנאמר ונאספו אלי וגוים רבים והמה פרוכין לכך נאמר בשם ה' כי אמלים. פעם שניה הוא אומר סבוני גם סבבוני שהוא עתיד להרגיש כל האומות ולהעלותם לירושלים שנאמר למה רגשו גוים והם פרוכין לכך נאמר בשם ה' כי אמילם, פעם שלישית אומר סבוני כדבורים, שהוא עתיד לפרוש דוגמניות על כל המדינות להוציא כרוזות כמא דאמר קדשו מלחמה וכל הפרשה והמה פרוכין לכך נאמר בשם ה' כי אמילם".
    מלבי"ם יחזקאל ל"ח, ב': "חז"ל קבלו שג' פעמים יבוא גוג על ירושלים". וכ"כ בזכריה י"ב, ה'. ושם י"ד א':" "עתה יספר איך יבוא גוג ומגוג בפעם האחרון על ירושלים, שאז יגיע עד ירושלים עצמה, ובב' פעמים הראשונות לא יגע בירושלים". ושם י"ב, ו': "שלירושלים עצמה לא יגיעו עד הפעם השלישית, שאמר בפרק י"ד ונלכדה העיר, וכן ביארתי ביחזקאל פרק ל"ט שלא יגיעו לירושלים עד הפעם האחרון".
  47. זוהר וירא תעח "בשישים ושש שנים יתגלה מלך המשיח בארץ הגליל וכאשר כוכב שבצד מזרח יבלע שבע כוכבים שמצד צפון ושלהבת אש שחורה תהיה תלויה ברקיע ס' ימים ומלחמות יתעוררו בעולם על צד צפון וב' מלכים יפלו באלו המלחמות ויתחברו כל העמי על בת יעקב לדחותה מן העולם שעל אותו זמן כתוב ועת צרה היא ליעקב וממנה יוושע הנה אז יכלו כל הנפשות מגוף וצריכים לחזור ולהתחדש".
    שם תפ "שבעים ושלש שנים כל מלכי העולם יתאספו לעיר הגדולה רומי והקב"ה יעיר עליהם אש וברד ואבני אלגביש ויאבדו מן העולם ורק אותם המלכים שלא באו לרומי ישארו בעולם שיחזרו אחר כך לעשות מלמות אחרות. ובזמן ההוא יעיר מלך המשיח בכל העולם ויתאספו אליו כמה עמים וכמה צבאות מכל קצווי העולם וכל בני ישראל יתאספו במקומותיהם . . עד שנשלמו השנים והגיעו למאה. . . ואז והביאו את כל אחיכם מכל הגויים מנחה לה' ועתידים בני ישמעאל (שהם הראש לכל הקליפות מימין כמו רומי לכוחות השמאל) בזמן ההוא להתעורר יחד עם כל עמי העולם לבוא על ירושלים למלחמה".
  48. רמב"ן שיר השירים ח, יג: "ואמר בדם בריתך שילחתי אסיריך וכו' שיהיה הדור כולו חייב ותשתכח תורה מישראל ותרבה החוצפה והעזות ולא ישאר בידם אלא זכות מילה ויבא מלך הצפון הוא קיסר ויפשוט על כל העולם ט' חודשים וישמע עם רב שבאים מהמזרח הם י' שבטים ועל אותו יום נאמר והייתה עת צרה וכו', ויפלו חללים ואחר כך ילחמו בני אפריים עם יהודה ותסור הקנאה על המלוכה ואחר כך תהיה מלחמת גוג ומגוג ותהיינה כל המלחמות עוברות לאלף השישי ושל"ה.
  49. מדרש רבה ויקרא פרשה כז, יא "רבי יונה בשם רבי אבא בר ירמיה פתר קריא בגוג לעתיד לבא. חכמות בנתה ביתה זה בית המקדש חצבה עמודיה שבעה אלו ז' שנים של גוג . . דאמר רבי יונה בשם רבי אבא בר כהנא כל אותן ז' שנים מסיקי ידותיהן של חרבות . . ואותן ז' שנים הן הן פרטגמיא של צדיקים לעתיד לבא".
  50. גמרא ברכות י, א "למה נסמכה פרשת אבשלום לפרשת גוג ומגוג, שאם יאמר לך אדם כלום יש עבד שמורד ברבו, אף אתה אמור לו כלום יש בן שמורד באביו, אלא הוה, הכא נמי הוה".
  51. גמרא ברכות ז, ב "ואמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג . . ואילו גבי מלחמת גוג ומגוג כתיב למה רגשו גוים וגו', ואילו מה רבו צרי לא כתיב".
  52. ישעיה יא, ד
  53. תרגום, יחזקאל ל"ט י"א: "ויהי בעדנא ההוא אתן לגוג אתר כשר לבית קבורה בישראל בחילתא מגיזרא מדנח ים גינוסר", ופירשו המפרשים ורש"י, וביתר ביאור ברד"ק), דהוא מזרח ים כנרת. ואף אי ארמילוס לאו היינו גוג, מ"מ מבואר ביחזקאל שם, כי באותו מקום יקברו "את גוג ואת כל המוניו" וקברו שם את גוג ואת כל המונה.
  54. וטעם הדבר שיזכו לקבורה, כתבו המפרשים, לפי שהם מזרעו של יפת שכסה את ערות אביו לפיכך יזכו לקבורה בארץ ישראל, רש"י ורד"ק יחזקאל שם.
  55. יחזקאל ל"ח, כ"ב. וכתב המלבי"ם שם, ל"ח ט' שלא יצטרכו כלל לנשק אחרי שה' נלחם בהם. ילקוט שמעוני ויקרא פכ"ג תרנג " "לעתיד לבוא עתידין אומות העולם להכנס על ארץ ישראל ולעשות מלחמה עמהם, ומה הקב"ה עושה? יוצא ונלחם עם הגויים . .ומסכך על ראשם של ישראל, שנאמר סכותה לראשי ביום נשק, אמר רבי שמואל בר נחמן ביום שישקו שני עולמות זה לזה.
    מדרש 'שוחר טוב' מזמור קיח "דבר אחר, כל גויים סבבוני שהוא עתיד להכניס כל אומות העולם לירושלים וישראל מתייראים ממנו באותה שעה אומר להם הקב"ה אל תיראי תולעת יעקב, סבוני גם סבבוני שהוא עתיד לתפוס שבט יהודה ולאסור אותם, וכסבורים למסור על אחד ואחד לשונאים שלו ויאמר יבואו אחינו וישלטו בנו ואל ישלטו בנו שונאינו, שנאמר ואמרו אלופי יהודה בליבם, והקב"ה עושה להם ניסים ומפיל שונאיהם לפניהם".
    וראה באגרות משה, או"ח, ח"ד, סימן פ"א "ובקראי דיחזקאל לא הוזכר כי מלך המשיח וישראל ילחמו בכלי זין, אלא השי"ת יהרגם בדבר ובדם וגשם ואבני אלגביש ואש וגפרית, והכלי זין שהביאו גוג ומגוג לא יקחום להיות אצלם לצורכי מלחמות אלא בערו בהם אש, הרי שלא יצטרכו ישראל לכלי זין בימות המשיח", ואף הביא שם היוצא למעשה בהלכה מפירוש זה.
  56. מדרש תנחומא וארא טז הנני ממטיר כעת מחר, זבדי בן לוי אמר סרט לו סריטה בכותל . . אמר לו כשתגיע השמש לכאן מחר ירד הברד אשר לו היה כמוהו אבל עתיד להיות אימתי? בימי גוג ומגוג שנאמר "אשר חשכתי לעת צר ליום קרב ומלחמה", וכן הוא אומר "ונשפטתי אתו בדבר ובדם וגשם שוטף ואבני אלגביש", . . כששמע משה כך "ויצא משה מעם פרעה את העיר ויפרוש כפיו אל ה' ומטר לא ניתך ארצה, תלאן בריפיון ואימתי ירדו בימי מ=יהושע על האמוריים שנאמר "וה' השליך עליהם אבנים גדולות" וגו', והשאר שהיו בשמים ירדו על גוג ומגוג [לימות המשיח]"
  57. מדרש תנחומא ראה ט, "וכן עתידים גוג ומגוג לבא על ישראל וגם הם ישרפו כלם בשריפה אחת שנאמר "ונשפטתי איתו בדבר ובדם וגשם שוטף", ובאותה שעה והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גויים רבים וגו'".
  58. אלשיך, תהלים כט, ה "שובר ארזים - ישבא אומות העולם התקיפים עתה, ארזי הלבנון- והמושלים בארץ ישראל, וירקידם - אל תפחדו אם יתאספו עליכן כי הוא ישמידם יחד, חוצב להבות אש - כורת שריהם שלמעלה. וראה גם שם קמ, יב "איש לשון - גוג ומגוג שרצונו לפתות את ישראל ולהעבירם על דת.
  59. זכריה יד, יג.
  60. יחזקאל, יד, יג.
    ובמדרש ויושע איתא: "כל המכות שהביא הקב"ה על המצרים, כמו כן יביא על אדום, כשיצאו ישראל מן הגלות בימות המשיח. במצרים הביא עליהם מכת דם תחלה, כמו כן יביא על אדום, למצרים הביא צפרדעים שהיה קולן גדול, כמו כן יעשה על אדום - ישלח בהם קולות. למצרים הביא כנים עליהם שהיו שורפין אותם, כמו כן יעשה לאדום. למצרים הביא עליהם ערוב, אף באדום יעשה כן. למצרים הביא הקב"ה דבר, אף באדום יעשה כן. במצרים הביא שחין אף בארום יעשה כן, שנאמר, וזאת תהיה המגפה אשר יגוף ה' את כל העמים אשר צבאו על ירושלים המק בשרו והוא עומד על רגליו ועיניו תמקנה בחוריהן ולשונו תימק בפיהם. במצרים הביא ברד, אף כמו כן יעשה באדום, שנאמר, ואבני אלגביש אש וגפרית אמטיר עליו. במצרים הביא ארבה, כמו כן יעשה באדום. במצרים הביא מכה על בכוריהם כמו כן יעשה באדום. במצרים פרע מאלהיהם אף באדום יעשה כן לאחר שיפרע מאלהיהם, אח"כ יפרע מהם".
    ועי' רד"ק (זכריה י"ב, ב), שלבסוף "יכלו ויתמו כל הצובאים על ירושלים". וביחזקאל (שם) כתב: "כולם יפלו בחרב ובשאר שפטים". ובמלבי"ם (שם): "לא ישאר בהם עד אחד כי הם יפלו כולם". ובפסוק י"ב כתב המלבי"ם: "בל תאמר שהם בעצמם יקברו חלליהם, כי הם יפלו כולם ואין קובר מביניהם".
    ומי מן העובדי כוכבים יוותר לימות המשיח, בתנא דבי אליהו (כ"ב) מבואר: "פעם אחת הייתי עובר ממקום למקום, מצאני זקן אחד ואמר לי, וכי יש עובדי כוכבים לימות בן דוד, ואמרתי לו, כי כל הגויים וכל הממלכות שעינו את ישראל ולחצו אותם. . הולכין לעפרם ושוב אינן חוזרין לעולם. וכל הגויים וכל הממלכות אשר לא עינו את ישראל ולא לחצו אותם, יהיו רואין בשמחתן של ישראל ויהיו להם לאיכרים ולכורמים". ועליהם אמר הכתוב: "ובאו עשרה אנשים מכל לשונות הגויים והחזיקו בכנף איש יהודי לאמור נלכה עמכם כי שמענו אלהים עמכם" כמבואר במדרש ילמדנו, וע"ע בזה בילקוט שמעוני ישעיה תצ"ט.
  61. יחזקאל, לח כא, " ועי' ברד"ק שם שדייק שאף העופו תשאינם טורפים בדרך כלל, יאכלו את נבלות הנהרגים במלחמה.
    ובזוהר ג, פ"ט "לעתיד הקב"ה ילבש בגדי נקמה על אדום שהחריבו ביתו ושרפו היכלו והגלו לכנסת ישראל בין האומות, ויעשה בהם נקמת עולם עד שיתמלאו כל ההרים מהנרגים בהם ואז יבואו עופות השמים וחיות השדה ועופות השמים יאכלו מהם שבע שנים וחיות השדה יאכלו מהם שנים עשר חודש, עד שלא תסבול הארץ את סרחון הגופות.
    ובתנא דבי אליהו, ה' "דם ובשר ושבר גוג - לעתיד לבוא - על הרי ישראל, כיצד, כשם שהרשעים מענים את ישראל ולוחצין אותן ושוחקין עצמותם ובשרם עד שנפשם יוצאת ואין חוששין להם. כך הקב"ה מאסף אותן לדין על הרי ישראל ומאכיל את בשרם לעוף השמים ולחיות הארץ ואין חושש להם". ובמדרש 'שוחר טוב' מזמור קנ "ולא פירש יחזקאל כמה זמן החיה והעוף אוכלות בנבלתו של גוג, ובא ישעיה ופירש שנאמר וקץ עליו העיט וכל בהמת הארץ עליו תחרף, הרי י"ב חודש קיץ וחורף"
  62. תנחומא תזריע יא "תזריע יא "ולא תאמר במלכות הזה, אלא אפילו בגוג שהיה מתגאה בעולם ועולה, כך, אני מלקה אותו בצרעת, שכך כתיב וזאת תהיה המגפה וגו' המק בשרו והוא עומד על רגליו ועל ידי מה? על ידי שמתגרין בישראל".
  63. יחזקאל ל"ט, י"ב. ופירש המלבי"ם: "למען טהר את הארץ מן העיפוש והסרחון ומן הטומאה, וזה יתמיד שבעה חדשים", וכ"ה במצודת דוד: "ר"ל, לא יקברום בעבור כבודם כי אם למען טהר את הארץ, ושבעה חדשים יתעסקו בקבורתם כי רבים יהיו".
  64. מדרש רבה בראשית פרשה לו, ט אמר הקב"ה ליפת אתה כסית ערות אביך, חייך שאני פורע לך, (יחזקאל ל"ט) ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר". מדרש תנחומא נח, טו "אבל יפת שכיבד אביו מה פרע לו הקב"ה? כשיבוא גוג ומגוג על ישראל ומפילן שנאמר והיה ביום ההוא אתם לגוג מקום שם קבר וגו'".
  65. זוהר בשלח שט רבי יצחק אמר מקרא זה הוא בשעה שהקב"ה מתלבש בגאות על העמים שיתאספו עליו כמו שנאמר ורוזנים נוסדו יחד על ה' ועל משיחו. ולמדנו, עתידים ע' שרי צבאות להתאסף מכל צד בעת ההיא עם הצבאות של כל העולם ולעשות מלחמה על ירושלים עיר הקדושה ולאחוז בעצות על הקב"ה. אז עתיד הקב"ה לצחוק עליהם . . בזמן ההוא ילבש הקב"ה גאות עליהם ויכלה אותם מן העולם, כמו שכתוב זאת תהיה המגיפה וכו'.
    רבי אבא אמר משמו של רבי ייסא סבא, וכן אמר רבי שמעון, עתיד הקב"ה להחיות על אלו המלכים שהצרו את ישראל וירושלים . . ולכל שאר מלכי העולם שהחריבו את ביתו ויתן להם ממשלה כבתחילה ויאספו עימהם שאר העצים וילחמו על ירושלים, ועתיד הקב"ה להפרע מהם בגלוי סביב ירושלים . . אז כתוב וברוב גאונך תהרוס קמיך לזמן שיבוא משיח ושירה זו שירת עולם היא, וברוח אפיך נערמו מים, היינו באותו זמן ובזמן מלך המשיח ובזמן גוג ומגוג נצבו כמו נד, הוא לזמן עולם הבא שהוא שמחת כל העולמות.
  66. תרגום יונתן במדבר יא, כו "מתנבאין במחנה- שניהם מתנבאים יחד ואומרים הנה מלך עולה מהארץ מגוג באחרית הימים ומכנס כל המלכים וכל העמים ישמעו לו ועורכים מלחמה בארץ ישראל על בני הגלות . . וכולם נהרגים בשריפת נשמה האש היוצאת מתחת כסא הכבוד . . ואחר כך יחיו מתי ישראל. אך ראה בשיחת הרבי ?? "ללא הפסק בינתיים".
  67. רס"ג - אמונות ודעות מאמר ח פרק ה "ואמרו שסיבת הדבר תהיה עמידת איש מזרע יוסף בהר הגלגל . . ויהיו פניו אל הבית המקודש אחר משכבר החזיקו בו הרום וישב בו זמן מסוים ואחר כך ילחם בו ארמיליוס ויכבוש העיר, ויהרג וישבה וישמיד גם האיש מזרע יוסף, ותבוא על האומה צרה גדולה והקשה בכולם קלקול היחסים בינם לכל הממלכות עד שיגרשום למדברות ולכן יעברו רבים מן הדת והנשארין ישארו מזוקקים, ואז יתגלה להם אליהו הנביא. ואומר אני אם נשוב ואם לאו ויארעו מאורעות משיח בן יוסף יתגלה משיח בן דוד פתאום ואם לא משיח בן יוסף יהיה כשליח לפניו ומדריך לאומה. . ואז ישמע גוג ומגוג ענייני בן דוד וטוב עימו וארצו ובטחונם וירצה לכבשם ויקבץ עמו עוד אנשים מעמים רבים. והבאין עמו משני סוגים אלה שיאבדו והמוכשרים שיכנסו לכלל הדת, הראשונים יורדים על עמק יהושפט ועל המוכשרים אמר כי אז אהפוך אל העמים שפה ברורה וכו'.
    ויחולו על הכופרים ג' נגעים, חלק יאבד באש וגופרית, חלק איש בחרב רעהו, וחלק ימס בשרו ויקרב. והנשאירם יהיו בהם סימנים כעקירת עין וכו', ויספרו בכל קצווי תבל מה שראו.
    וגם מהמוכשרים ד' חלקים, הנכבדים ישרתו את בני ישראל במשכונותם, כאמרו והיו מלכים אומניך, חלק ישרתו בערים ובכפרים כאמור ורדו בנוגשיהם חלק ישרת בשדות כאמרו ורעו צאנם ובני נכר איכרכם, והיתר ישובו לארצם נכנעים לה' כאמרו ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למך ה' ויביאו למשיח מנחה כהשג ידם.
  68. אברבנאל ישעיה סו, יח "ובואו וראו - אסבב שקודם ילחמו הנוצרים במצרים מכת הרג ואבדן ויאספו עליהם כל נבני ישמעאל ותהיה מלחמה קרוב לירושלים וחרב איש ברעהו.
    יחזקאל לב, יט "והשכבה את ערלים, הנבואה על גוג ומגוג שילחמו הנוצרים במצרים והישמעאלים ויחדיו יסופו.
    שם כו, משך תובל - עתה זוכר בני אירופה הנוצרים שבאו למחמה ולא יזכו לקבורה הגונה כפי שעשו לחללי ישראל בחורבן.
    שם ל "כול צידוני, על עמי צפון אירופה החומסים וצדים שלא היו בחורבן הבית חלכן לא אמר בהם אשר נתנו חיתתם וגו', וזו גם נבואת ישעיה בפרק קרבו גוים לשמי, וכחז"ל בפדר"א שג' מלחמות של מהומה יהיו לבני ישראל עם אדום באחרית הימים, בים, בשדה ובכרך של רומי. ומשם יצמח בן דוד ויעלה לירושלים, וזו בים ובשדה בארץ ישראל שיבואו הנוצרים לכבשה מיד ישמעאל.
    שם לח, ד "ושובבתיך - עלית הנוצרים תהיה החחים למשוך את גוג ומגוג כמו שבסיסרא עליית ברק לתבור הייתה למשוך את סיסרא.
    זכריה יב, ג "איש ברעהו אדום בישמעאל ותהיה המלחמה כל כך חזקה כאילו נבקע הר הזיתים, אבם מעמסה, שיעמלו להרימה ולא יוכלו, כן יאספו הנוצרים והישמעאלים על ירושלים ולא יוכלו לה".
    שם יד, ג "ויצא ה' - ענין המלה הוא שיעיר ה' לבב אדום ויאספו מצפון להלחם על ירושלים ויבואו נגדם בני המזרח, ומה שאמרו חז"ל שבאו ג' פעמים הוא על ימי טיטוס וביאת הצרפתים והג' לעתיד לבוא, והיו עסוקים בחלוקת השלל כשיבואו בני ישמעאל נגדם ואז ילחם ה' בהם במזרח ירושלים ובקיעת הר הזיתים על שני המחנות שיכינו שם מישור להלחם או על כל הרעש. ונסתם - ישראל ינוסו מפני המלחמה אל ההרים סביבות ירושלים. כל קדושים עמך - גם השרים לא יליצו בעד אומותיהם, או כהמורה, קדושה ונביאי ישראל תתקיים אז הבטחתם.
    דניאל יא, מג "ואחרי אבדן הנוצרים על ידי הישמעאלים עוד יחריבו את כרך רומי כבפדר"א והיא מלחמת גוג ומגוג, והמלחמה שזכר יואל הנביא בעמק יהושפט וקראוהו חז"ל יום הדין והנקמה.
  69. מדרש רבה פרשת וישב.
  70. שבת קיח, א " אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא כל המקיים ג' סעודות בשבת ניצול מג' פורעניות, מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג . . כתיב הכא יום וכתיב התם ביום בא גוג". וראה בפרי עת חיים (שער השבת פרק יז) "ובמנחה מסדר ארבע כיכרות ויאמר דא היא סעודתא דזעיר אנפין וחקל תפוחים קדישים ועתיקא קדישא אתיין לסעדא בהדיה, והוא נגד יעקב אביהם של ע' נפש, ובזכותו ניצול ממלחמות גוג ומגוג.
    מכילתא בשלח ויסע פרשה ה "רבי אלעזר אומר אם תזכו לשמור את השבת תנצלו מג' פורעניות, מיומו של גוג ומגוג, ומחבלו של משיח, ומיום דין הגדול".
  71. תורת מנחם תשכ"ד ח"א ע' 53 "א. בהפטרת שבת חול-המועד סוכות מדובר אודות מלחמת גוג ומגוג כדאיתא בגמרא במסכת מגילה וטעם הדבר כי מלחמת גוג ומגוג עתידה להיות בחודש תשרי.
    והנה איתא בכתבי האריז"ל "גוג ומגוג עולה שבעים כנגד שבעים אומות כי אז ימלוך גוג על שבעים אומות וכולם יבואו יחד על ישראל" [ולהעיר שאף שאות ו' ד"ומגוג היא (לא מהאותיות העיקריות אלא) אות השימוש בלבד, ולכאורה אינה שייכת לעצם הענין דגוג ומגוג, אעפ"כ נכללת גם היא ברמז לשבעים אומות כי ו' הוא אות המצרף, דהיינו "שכולם יבואו יחד על ישראל" וצירוף זה הוא ענין עיקרי שהרי אינו דומה מלחמה עם כל אומה בפני עצמה למלחמה עם כל האומות יחד, כידוע תורת רבנו הזקן בשם בן המגיד על הפסוק "ונאספו שמה כל העדרים" שבצירוף כולם יחד ה"התקפה" ("אטאקע) היא גדולה וקשה הרבה יותר. וכיון שגם הוא"ו הוא ענין עיקרי ה"ה עולה למספר שבעים] וממשיך לבאר את החידוש שבגאולה העתידה (כש"כולם יבואו יחד על ישראל ו"יגאלו מידם) לגבי הגאולות שלפנ"ז ש"אז יהי' תשועה רבה כי עתה כשנגאלו ממדי ויון גלו לאדום וכן בכל יום ויום ניצולו מיד זה ונופלים ביד זה ויום הזה ניצולו מיד כולם", והיינו שתהי' אז גאולה שלימה
    עד כאן - תוכן דברי האריז"ל.
    ב. ויש לבאר השייכות דמלחמת גוג ומגוג לשבת חול-המועד סוכות: ובהקדם המדובר אתמול מיוסד על דברי רבותינו נשיאינו, שכל הענינים שבר"ה ויוהכ"פ הם באופן ד"בכסה", באים לידי גילוי בחג הסוכות. ובחג הסוכות גופא הנה יום השבת שבו כולל את כל ימי הסוכות.
    - כי ביום השבת יש שני ענינים (א) עלי' והתכללות - שכל הימים שלפניו נכללים ועולים ביום השבת (בהתאם להפירוש ד"ויכולו - מלשון כליון), (ב) המשכה מלמעלה למטה - ש"מיני' מתברכין כולהו יומין" שלאחרי השבת (בהתאם להפירוש ד"ויכולו - מלשון כלים) ושני ענינים אלו באים ביחד, כי, העלי' שבשבת היא באופן כזה שלאחרי כן תהי' ההמשכה (וכידוע בענין "נכנס בשלום ויצא בשלום" שהכניסה עצמה צריכה להיות באופן כזה שתהי' גם היציאה בשלום). ומצד העלי' וההמשכה שבשבת נכללים בשבת חוה"מ כל ימי חג הסוכות -
    שבהם מתגלים כל הענינים שישנם בהעלם בר"ה ויוהכ"פ עד להענין ד"תמליכוני עליכם".
    וגילוי זה הוא הנתינת כח על מלחמת גוג ומגוג.
    ג. והענין בזה:
    מלחמת גוג ומגוג בעבודת האדם - ענינה הוא המלחמה עם ז' המדות רעות, כל אחת כפי שהיא כלולה מעשר (שבעים אומות) שהרי צריך לברר כל מדה לכל פרטי' ובכל ענפי' ובלשון הכתוב: "ועל אגפיו גו'", לבררם ולזככם ולפעול בהם שיתעלו לבחי' "הרי ישראל" שהכוונה בזה היא להרי ירושלים - שלימות היראה,
    - כידוע שביראה ישנם כמה מדריגות: התחלת העבודה היא יראה תתאה, לאחרי כן צ"ל בחי' 'בראשית' אותיות "ירא בשת" בחי' חכמה, לאחרי כן - בחי' "נורא תהלות", בחי' הכתר כמו שבא בהמשכה, ולאחרי כן - בחי' "ירא בושת" כמו שבא בגילוי, ולא כמו שבא ברמז בתיבת 'בראשית', שזהו הביטול דבחי' הכתר כמו שהיא
    "קמי עילת העילות" ובחינה זו היא שלימות היראה ולמדריגה זו צריכים להעלות את המדות.
    וענין זה הוא בכחו של כאו"א מישראל שהרי "אדם" - דקאי על בנ"י "אדם אתם" - הוא מלשון "אדמה לעליון", היינו שהוא דומה לא רק לבחי' ההשתלשלות, אלא "אדמה לעליון", שלמעלה מסדר ההשתלשלות.
    והרי ענין זה נאמר לגבי כאו"א מישראל: אפילו מי שהוא בבחי' "ערבה" שאין בו לא טעם ולא ריחף והיינו שגם לאחר שעברו
    ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום הכפורים וד' ימים שבין יוהכ"פ לסוכות, עדיין נשאר בבחי' "ערבה", שאין בו לא תורה ולא מצוות, "מכף רגל ועד ראש אין בו מתום", וכל ה"שבעים אומות הם אצלו בתוקף - גם עליו נאמר "אדמה לעליון", שלמעלה מהשתלשלות.
    ולכן גם לו ישנו הכח להגיע "בשעתא חדא וברגעא חדא" לבחי' "ירושלים" בחי' "ירא בושת", כביטול הכתר כמו שהוא "קמי עילת העילות".
    ועי"ז שכאו"א מישראל פועל ענין זה בעצמו - הנה "גם את העולם נתן בלבם" שפועל גם את נצחון המלחמה בכל שבעים האומות במלחמת גוג ומגוג כפשוטה.
    וזהו הטעם שהודיעו לנו אודות מלחמת גוג ומגוג שתהי' עם כל האומות יחד ושאר פרטי עניני המלחמה כו' - כדי שנדע מהי העבודה המוטלת עלינו וע"י נצחון המלחמה בעבודה הרוחנית נפעל גם נצחון המלחמה כפשוטה, בגאולה העתידה והשלימה (ככל עניני הגאולה שתלויים "במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות") ע"י משיח צדקנו יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו בקרוב ממש בעגלא דידן.