ירושלים לעתיד לבוא

מתוך תורת הגאולה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

לעתיד לבוא יתחדשו בעיר ירושלים חידושים רבים ונפלאים, ומהם: עתידים המתים לקום בה, תתפשט על כל ארץ ישראל, תהיה בנויה מאבנים טובות ומרגליות, נהר יצא ממנה ותוגבה מעל הארץ. קדושתה תהיה ניכרת בכל העולם, ויחולו בה עוד שינויים מפליגים.

עיר הבירה

לעתיד לבוא, תהיה ירושלים מרכז העולם כולו, והעיר העיקרית בו[1], אליה יתקבצו מעמים רבים וממלכות רבות[2], וילכו לאורה[3].

כפי שנתנבא הנביא ישעיה[4]: "והיה באחרית הימים, נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונשא מגבעות, והלכו עמים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה', אל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים", וכן נביאים נוספים[5].

עושרה וצורתה של ירושלים

לעתיד לבוא יתגלה בירושלים עושר עצום, ותהיה בנויה מאבנים טובות ומרגליות. בגמרא נאמר כי שעריה של ירושלים יהיו עשויים מאבנים טובות בגודל עצום[6]. ובמדרש מובא כי תהיה בנויה מעשר מינים של אבנים טובות[7].

האבנים הטובות שבירושלים יגיעו עד למרחק 12 מיל, ומעושרה הרב של ירושלים יתעשרו גם ישראל, ויטלו מהאבנים הטובות והמרגליות שבה לעצמם[8], ולכן אף ירבה השלום והאחווה ביניהם[9].

מלבד האבנים הטובות והיקרות שבירושלים, אף יקיפו אותה בחומות זהב וכסף, ירבו בה המגדלים, השערים והגינות[10].

על חומותיה של ירושלים ייפרס עורו של הלוויתן שאורו מאיר עד סוף העולם[11], ולכן לא תיטמא[12]. ירושלים תוקף בחומה של אש, וה' מצווה על המלאכים לשמור עליה[13].

מבית קדשי הקדשים ייצא נחל ובו מיני אילנות ומגדנות[14], המרפא את כל החולים[15], והוא הבאר שמצאו עבדי יצחק[16]. ועתיד ה' להחזיר לירושלים כל עץ שנטלו ממנה הגויים בעת הגלות [17].

קדושתה ומעלתה של ירושלים

מקטע זה והלאה השתבשו ההערות שוליים.

הקב"ה יטהר את ירושלים לעתיד לבא[18][19], וינקה אותה מהעבודת-הזרה שהקימו בה העמים בעת הגלות[20]. ואף שכבוד ה' ממלא אותה, ה' מדליק בה נרות להאירה[21], ומחזיר ה' אליה כל שמחתה[22].

גודלה

בנביא[23] נאמר "פרזות תשב ירושלים", ולמדו חכמים שלירושלים לא יהיה גבול ומידה[24], שכן עתידה היא להתרחב בצורה משמעותית, עד מרחק שהסוס רץ בחצי היום[25], כארץ ישראל כולה[26], ת"ת תחומי שבת[27], ושעריה מגיעים עד דמשק[28], ויש מקומות בהם מובא שתגיע עד סוף כל העולם[29].

ירושלים תמלא אדם ובהמה, המביאים קרבנות לבית המקדש[30]. ויתווספו בה מגדלים, מבצרים, ושווקים רבים[31]".

ותהיה גדולה עד שתתחלק לשלשה מקומות, וכל אחד מהם יקרא ירושלים[32].

הגבהתה מעל הארץ

לעתיד לבוא עתיד הקב"ה לרומם ולהגביה את ירושלים מעל הארץ, ומובא שעתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה, ולא יהיה צער לעלות, כי ענני שמיים יעלו את הבאים בשעריה[33]. ומבואר[34], כי גובה זה הוא כנגד שיעור מחנה ישראל בזמן הגלות.

ויש מקומות שנאמר כי ירושלים תעמיד על שלשה הרים גבוהים[35], תוגבה תת"ק פעמים תחום שבת[36], ותוגבה עד כסא הכבוד[37].

חידושים נוספים בה

בעת תחיית המתים עתידין הצדיקים לבצבץ ולעלות בירושלים[38]. שמה של ירושלים ישתנה לעתיד לבוא, והיא תקרא "כסא ה'"[39].

אל ירושלים יעלו לרגל בכל שבת וראש חודש, על ידי שענני שמיא מביאים את היהודים להתפלל בתוכה[40].

שערי ירושלים שטבעו בארץ ישובו ויתחדשו בה, ובשבת יפתחו מאליהם וכן בראש החודש[41].

ביאורים בעניין מעלתה של ירושלים לעתיד

המהר"ל מפראג[42] מבאר באריכות, מעלתה של ירושלים, אלוקית במעלתה, ולכן תהיה בנויה מאבנים טובת, שכך ראוי לפי מעלתה.

והמחלוקת אם שעריה יהיו עשויים מאבן ישפה או שוהם, היא לפי המעלות והמידות 'חסד' ו'גבורה' שבכל אחת מעלה משלה. והקב"ה פוסק "כדין וכדין", כלומר, שיהיה כשניהם, כי ה' כולל כל המעלות. שתהיה ירושלים במדרה גבוה הכוללת הכל ודבקה בה'.
ועוד מבאר שירושלים תעלה ג' פרסאות הוא לפי שתהיה קדושה לחלוטין, כנגד ג' פעמים 'קדוש'. וילשראל יהיו זכים ונעלים המדרגיתן ולכן יוכלו לעלות אליה, כמו הענן שהוא זך ועדין.

בחסידות

אדמו"ר הזקן מבאר, כי מה שירושלים תתפשט על כל ארץ ישראל, הוא במדרגתה הרוחנית שלארץ ישראל[43].

שמעלת ארץ ישראל על ארצות העמים כיום היא שבארץ ישראל יורד השפע האלוקי מבחינת מלכות דיצירה, מבלי התלבשותה במלכות דעשיה, ולעתיד תתפשט ארץ ישראל על כל הארצות ויהיו במדרגה זו. וארץ ישראל תתעלה למדרגת ירושלים – בחינת כתר שבמלכות דיצירה[44].

אדמו"ר האמצעי[45] מבאר, שזה שירושלים תשב פרזות וללא חומה, וכן שתתפשט לגודל כל כך, הוא לפי שגילוי אור אין סוף של ה' הוא דווקא ב"עיר אלוקינו" לעתיד לבוא, שאז יירד השפע האלוקי בלי שיעור לצירופי שם ה' השונים.

אדמו"ר הצמח-צדק מבאר[46], שירושלים תשב בלי חומה, הוא כי החומה מגבילה את העיר, ולעתיד ינחלו ישראל 'נחלה בלא מיצרים'. שלימות גדולה יותר ממספר. שתתעלה ארץ ישראל לבחינת עולם הבריאה[47]. ומבאר עוד[48], שזה שישתנה שמה של ירושלים, הוא כי כיום שם העיר מגיע מבחינת שם 'אלוקים', אך לעתיד, יגדל אור ה', ולכן תקרא על שם 'הוי'.

הרבי הריי"צ[49] שואל, מהי המעלה שתהיה ירושלים בלי חומה, והרי עיר עם חומה היא נעלית יותר, ומבאר על פי זה שכתוב שתהיה לירושלים חומת אש, וחומת אש אינה סותרת למעלה של 'פרזות תשב ירושלים' – ללא חומה.

ומבאר, שעניין החומה הוא להגן על העיר ומגבילה אותה, וכן ירושלים ברוחניות צריכה חומה, להגן שלא תגבר הטומאה, ולהגביל את אורה הפנימי, שיומשך במקום הראוי. אך כל זה הוא בזמן הגלות, שיש בירורים, אך לעתיד לבוא 'פרזות תשב ירושלים', כיוון שרוח הטומאה תועבר מן הארץ. ויהיה גילוי דרגת 'פנימיות עתיק' – חומת אש.

בתורת הרבי

הרבי מבאר[50], שמעלתה המיוחדת של ירושלים היא שפעלה שלימות היראה בכל מי שהגיע אליה, והיה לוקח עימו בצאתו שלימות זו וממשיכה בכל ארץ ישראל. ועניין זה יהיה לעתיד לבוא בכל ארץ ישראל.

וכל זה – תלוי במעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות, לנהוג באופן שמבררים ומגלים את הניצוץ האלוקי שיש אפילו בדומם סביב.

ובמקום נוסף מבאר[51], שההכנה ל"פרזות תשב ירושלים", היא עבודת ה' באופן של מסירות-נפש, מסירת הרצון בעבודת ה' בשלשת הקווים של תורה, עבודה, גמילות חסדים.

עוד מבאר הרבי[52], הקשר המיוחד בין 'דמשק', שעתידה ירושלים להתפשט עד שעריה, לירושלים. על פי מה שנאמר במשנה ש"הקונה בסוריא כקונה בפרוור של ירושלים". ולא כתוב כ"קונה בארץ ישראל". שדמשק תהיה נמצאת בירושלים, ולא רק שתגיע אליה.

ביאור מעמיק בעניין התפשטות ירושלים לעתיד לבוא, מבאר הרבי על פי מאמר הרבי הרש"ב[53]:

מצד אחד נאמר שירושלים תשב ללא חומה "פרזות תשב ירושלים", אך מצד שני מובא שה' עושה לירושלים חומת אש סביב. וצריך להבין מה המעלה בעניין זה. וכן צריך להבין גם מהו עניין זה בעבודת האדם בזמן הגלות.

לבאר דברים אלו מסביר הרבי שחומה עניינה הוא א. לשמור מפני האוייב. ב. להגביל את התפשטות העיר. וכן הוא החומה הרוחנית: א. מגינה מפני הסטרא אחרא. ב. מגבילה את מקום הקדושה שיימשך רק במקום הראוי.

אך לעתיד לבוא – שתועבר רוח הטומאה, לא יצטרכו חומה רוחנית כלל, אך חומת אש תהיה, כי אין ענייה הגנה, אלא גילוי האור שיהיה לעתיד לבוא.

והעניין הזה בעבודת האדם, הוא קיום תורה ומצוות, עבודת הבירורים – שעניינה גילוי האור מתוך החושך, חיבור הנפש האלוקית עם הנפש הבהמית, האש השחורה והאש הלבנה.

וחומת האש היא התורה עצמה של הקב"ה[54]

ערכים קשורים

מקורות

  1. שמות רבה פרשה כג, יא. "אמר רבי יוחנן: עתידה ירושלים להעשות מטרפולין לכל המדינות, מדרש רבה שיר השירים, פ"א: דבר אחר בנות ירושלים אמר רבי יוחנן, עתידה ירושלים להיעשות מטרפולין לכל המדינות ולהמשיך כנהר אליה לכבודה, כמו דאת אמר "אשדוד בנותיה וחצריה, עזה בנותיה וחצריה עד לשע". רש"י על שיר השירים ז "דבר אחר פניך צופות פני דמשק, מצפות לבוא שערי ירושלים עד דמשק שעתידה להרחיב עד דמשק".
  2. אבות דרבי נתן פרק לה. "רשב"ג אומר, עתידה ירושלים שיתקבצו בתוכה כל הגוים וכל הממלכות שנאמר ונקוו אליה כל הגוים לשם ה', ולהל הוא אומר יקוו המים, מה קיווי האמור להלן לכנס כל מימי בראשת למקום אחד, אף קיווי האמור כאן לקבץ כל הגויים והממלכות לתוכה, שנאמר ונקוו אליה כל הגויים".
  3. ילקוט שמעוני ישעיה תצט "והלכו גויים לאורך", אמר ר' הושעיה עתידה ירושלים לעשות פנס לגוים והם מהלכים לאורה, מה טעם, "והלכו גויים לאורך". וכן הוא אומר "נכון יהיה הר בית ה' בראש הרים . . ונהרו אליו כל הגויים", וזה אמר הכתוב "באורך נראה אור".
  4. פרק ב בתחילתו.
  5. מיכה ד, א "והיה באחרית הימים, יהיה הר בית ה' נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות, ונהרו עליו עמים, והלכו גויים רבים ואמרו: לכו ונעלה אל הר ה' ואל בית אלהי יעקב, ויורנו מדרכיו, ונלכה באורחותיו, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".
  6. בבא בתרא עה, א "ושמתי כדכד שמשותיך, א"ר שמואל בר נחמני פליגי תרי מלאכי ברקיעא גבריאל ומיכאל ואמרי לה תרי אמוראי במערבא ואמן אינון יהודה וחזקיה בני רבי חייא, חד אמר שוהם וחד אמר ישפה, אמר להם הקב"ה להוי כדין וכדין.
    ושערי כאבני אקדח, כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים, לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן, כולי האי משכחינן, לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל' וחקוק בהם עשר ברום עשרים אמר להו הני למאן אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים. אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דרוש רבי, לך נאה לדרוש, כאשר אמרת כן ראיתי, אמר לו ריקא, אלמלא לא ראית לא האמנת, מלגלג על דברי חכמים אתה, נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות.
    רש"י שם "וחוקק עשר - של רוחב ברום עשרים והיינו אקדח לשון קודח שחוקק בהם ומשמע נמי אבן טובה שמאירה כאש קודחת כמו קודחי אש".
  7. פסיקתא דרב כהנא, קלז ""עתיד הקב"ה לייסד את ירושלים בעשרה מיני אבנים טובות: אודם, פטדה, ברקת . . עתידה ירושלים להבנות מאבנים טובות ומרגליות, שנאמר: ושמתי כדכד שמשתיך ושעריך לאבני אקדח. ואם ישאלך גוי או מין לאמר: אפשר דבר זה שיהיה? אמור לו: כי כבר היה בימי שלמה, שנאמר: ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים".
  8. ילקוט שמעוני ישעיה תעח: "וכל גבולך לאבני חפץ אמר רבי בנימין לוי: עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים אבנים טובות ומרגליות, וכל ישראל באים ונוטלים חפציהם מהם; לפי שישראל בעולם הזה מתחמין באבנים ובצרורות, אבל לעתיד לבוא מתחמין באבנים טובות ומרגליות . . אמר רבי לוי: עתידין תחומי ירושלים להיות מלאים י"ב מיל על י"ב מיל אבנים טובות ומרגליות".
  9. פסיקתא רבתי, א, ג "בעולם הזה, אדם חייב לחברו הולכים אצל דיין, פעמים שהוא עושה שלום ביניהם ופעמים שאינו עושה שלום ביניהם, אבל בימות המשיח אדם חייב לחברו, והוא אומר לו בוא ונלך ונדון לפני מלך המשיח. כיון שמגיעים לגבול ירושלים, מוצאין אותו שהוא מלא אבנים טובות ומרגליות, ונוטל אבן טובה אחת ונותנה לו, ואומר לו: כלום אני חייב לך יותר מדמים של זו? והוא אומר לו: המלך יסלח לך, הדא הוא דכתיב: השם גבולך שלום"
  10. פסיקתא שם, "ירושלים תהיה בנויה מכל אבנים טובות ויקרות, ושלוש חומות יקיפוה: אחת של כסף, ואחת של זהב, ואחת של אבן יקרה מאירה בכל מיני צבעונים, וכל חומה וחומה רחבה שש אמות, וחוץ לשלוש חומות אש סביבו. ואלף וארבע מאות ושמונים ושמונה מגדלות של אבן יקרה יסובבוה, ובין כל מגדל ומגדל עשרים ומאה שערים נפתחים בה, ומאה ושלושה עשר אמה אורך השער והוא אבן יקרה אחת. ומאתיים ותשעים ושלושה פתחים מרובעים ישים ברחובותיהם. ואלפיים ושלוש בריכות יהיו בתוכה. ואלף ושמונים וארבע גנות יהיו בכל רהיטי ורהיטי. ואלף בארות ממים חיים ישים בכל פינותיה"
  11. ב"ב עה, א אמר רבי יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן... והשאר הקב"ה פורסו הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו, שנאמר: והלכו גויים לאורך ומלכים לנוגה זרחך.
  12. ברית שלום, בהר, ע' פג: ובזה נבא אל הביאור מה שאמרו במדרש עשה הקב"ה סוכה והתפלל בה כו' היינו משום דכוונתו ית' לעשות סוכה זו באופן שלא תחרב מחמת עונותיהם של ישראל כדרך שנחרב בית המקדש על ידי העמיד מנשה צלם בהיכל הי' לו דין בית המנוגע כמו שהקדמנו לעיל אמנם לעתיד יפרוס הקב"ה על חומת ירושלים מעורו של לויתן יהי' זיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו והלכו גוים לאורו כדאיתא בב"ב דף ע"ה ע"א יע"ש סוכה זו יהי' לה קדושה עולמית והיינו על ידי שעשאה הקב"ה בית תפלה שהתפלל בתוכה א"כ יש לה דין בית הכנסת אינה מטמאה בנגעים וזהו מה שאנו מתפללין ופרוס עלינו סוכת שלומה ר"ל סוכה זו שעשאה הקב"ה בירושלים הנקרא שלם כדכתיב ויהי בשלם סכו ודרז"ל מכאן שעשה הקב"ה סוכה בירושלים כו' ולעתיד פורסה על חומת ירושלים כמו שהקדמנו. . . מעתה דון מינה ומינה לפי מה שנתבאר לעיל לעתיד יפרוס הקב"ה על חומת ירושלים מעורו של לויתן וזיוו מבהיק מסוף עולם ועד סופו והלכו גוים לאורו ואז תהי' לה קדושה עולמית לפ"ז חזר הדין ג"כ שאין הבית חלוט בה והיינו דקא מסיים המדרש כשבאה זמן הגאולה אני גואל אותם שנאמר שנת גאולי באה ר"ל שאין הבית חלוט לקונה אותו לצמיתות אלא גאולה תהי' לו כשירצה מטעם דפרישית ודוק.
  13. פסיקתא רבתי לח "כך אמר הקב"ה, אני וכל פמליא שלי נעשים לה חומה לירושלים לעתיד לבא ואני מצוה לה מלאכים לשמרה, שנאמר על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים. וכי מאחר שהאש מוקף לה מי יכול להיכנס בתוכה, אלא לעתיד לבא צדיקים מהלכים באש כאדם שהוא מהלך בחמה ביום הצינה והיא עריבה אליו.
  14. סנהדרין ק, א ""ישב רבי ירמיה לפני רבי זירא ואמר: עתיד הקב"ה להוציא נחל מבית קדשי הקדשים ועליו כל מיני מגדים. אמר לו זקן אחד: יישר, וכן אמר רבי יוחנן".
  15. שמות רבה פ' טו, כא: "מוצאין אנו עשרה דברים עתיד הקב"ה לחדש לעתיד לבא . . השני' מוציא מים חיים מירושלים ומרפא בהם כל שיש לו מחלה שנאמר כל נפש חי' אשר ישרץ אל כל אשר יבא שם נחלים יהיו גו'. השלישית עושה האילנות ליחן פירותיהן בכל חדש וחדש ויהי' אדם אוכל מהם ומתרפא שנאמר שם ועל הנחל יעלה על שפתו מזה ומזה וגו' לחדשיו יבכר כי מדמיו מן המקדש המה יוצאים. . . החמישי שהוא בונה את ירושלים באבן ספיר שנאמר הנה אנכי מהביץ בפוך אבניך וכתיב שם ושמתי כדכד שמשותיך ואותו אבנים מאירות כשמש ועובדי כוכבים באין ורואין בכבודן של ישראל שנאמר שם והלכו גוים לאורך".
  16. פרקי דרבי אלעזר, לה "ויחפרו עבדי יצחק בנחל וימצאו שם באר מים חיים", וכתיב "והיה ביום ההוא יצאו מים חיים בירושלים", הוא הבאר שעתיד לעלות בירושלים ולהשקות את כל סביבותיה".
    ר"ה כג, א "א"ר יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר "אתן במדבר ארז שיטה", ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר "ציון מדבר הייתה וגו'". וראה במהרש"א שם ששיטה הוא עץ השייך לבנייה.
  17. ר"ה כג, א "א"ר יוחנן כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר "אתן במדבר ארז שיטה", ואין מדבר אלא ירושלים שנאמר "ציון מדבר הייתה וגו'". וראה במהרש"א שם ששיטה הוא עץ השייך לבנייה.
  18. ילקוט שמעוני צפניה תקסז: והיה ביום ההוא אחפש את ירושלים בנרות בנרות ולא לאור החמה ולא לאור הלבנה שאין מבערין את החמץ בהם כך עתיד קדוש ברוך ההל לפשפש את ירושלים בנרות לבער משם עבודה זרה ולעקור משם יצר הרע אמרו בני ישראל רבונו של עולם אימתי אתה עושה כך אמה להם משאעשה מה שכתוב למעלה "והיה ביום ההוא נאום ה' קול צעקה משער הדגים ויללה מן המשנה ושבר גדול מהגבעות הילילו יושבי המכתש כי נדמה כל עם כנען נכרתו כל נטילי כסף", באותה שעה אחפש את ירושלים בנרות.
  19. זוהר שמות יז, א "עתיד הקב"ה להתגלות בירושלים של מטה ולזכך אותה מטינופי העמים".
  20. ילקו"ש, בהעלותך, ח, ב "אמר הקב"ה, בעוה"ז אע"פ שהיה במשכן אורה לכבודי הנרות היו דולקים לתוכו אף לעתיד לבא אע"פ שאני ממלא ירושלים מכבודי שנאמר "קומי אורי כי בא אורך" וגו', אני מדליק לתוכה נרות שנאמר "והיה בעת ההיא אחפש את ירושלים בנרות", וכתיב "כי נר מצוה ותורה אור". וראה בתורת משה - האלשיך: והנה על זה יקשה שבשלמא לדעת האומר שהי' שפע האור בא מעין עולם המלאכים הי' אפשר לומר כדעת רבי יעקב בר יוסי שהשכינה השורה במשכן לא היתה בהארה אשר לה מהשם הגדול על כן יאירו שם הנרות שעל ידי בשר ודם אבל לדידך שאור הנרות אור עצום בא מהשם הגדול קשה כי היתכן שיהי' גדול אורה הנמשך לנרות שעל ידי בשר ודם מהאור הנמשך לשכינה השורה במקדש מהשם הגדול שאם האור הנמשך לנרות הוא מהשם הגדול מכל שכן הוא שיגדל אור הנמשך לשכינה ואם כן איך יאירו שבעת הנרות לפני אור השכינה שוכנת שם בהארה הגדולה ואם עם כל זה יפליא הוא יתברך שיאירו הוא דבר מתמי' בתכלית לזה אמר אל תתמה כי מעתה רצה הקב"ה להורות לנו הפלא העצום למען מעתה נראה בחוש אשר יפליא לעשות לעתיד וזהו אומרו אמר הקב"ה אף על פי שהי' במשכן אורה מכבודי שהוא מהשם הגדול שבשכינה ועם כל זה היו הנרות דולקין ולא נחשכים לפני האור הגדול עשיתי הפלא הזה למען תדעו כי אף לעתיד לבא אף על פי שאני ממלא ירושלים מכבודי אף על פי כן אני מדליק נרות שהוא במקדש על ידי בשר ודם.
  21. פסיקתא רבתי כ"ח: "תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכיר את ירושלים, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי, שעתיד הקב"ה להחזיר לירושלין כל שמחתה, כעניין שנאמר "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה ושמחת עולם על ראש", וכל המתאבל על ירושלים בעולם הזה ישמח עימה לעתיד לבא, שנאמר "שמחו את ירושלים וגילו בה כל אהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה".
  22. זכריה ב, ח.
  23. גמרא בבא בתרא עה, ב אמר רבי חנינא בר פפא, בקש הקב"ה לתת את ירושלים במדה, שנאמר "אומר אנה אתה הולך ויאמר אלי למוד את ירושלים לראות כמה רחבה וכמה ארכה", אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה, רבש"ע הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן ירושלים שששמך בתוכה ומקדשך בתוכה וצדיקים בתוכה אתה נותן בה מידה, מיד ויאמר אליו רוץ דבר אל הנער הלז פרזות תשב ירושלים, מרוב אדם ובהמה בתוכה.
    רש"י שם: פרזות תשב ירושלים - מה פרזות ההלו אין להם שיעור בבניין ישובן אלא כמה שרוצים בונים, אף ירושלים כן.
  24. פסחים, נ, א: "ביום ההוא יהיה על מצלות הסוס קדש לה'" מאי מצלות הסוס, אמר ריב"ל עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים עד שהסוס רץ ומציל". רש"י שם "כשיעור מרוצת הסוס עד חצי היום . . ".
  25. ילקוט שמעוני ישעיה תקג. ובפסיקתא רבתי א: "א"ר לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כולוץ
  26. מגלה עמוקות: כתב בסודי רזיא בארון וכפורת וכרובים אין 'ף' וזמר כי הי' ראוי קול ה' שעל ארון וכפורת וכרובים להיות בכל ארץ ישראל שהיא ף שהיא ת"ת תחומי שבת באורך וף תחומי שבת ברוחב וכתב תהלים "וימלא כבודו את קל הארץ לעתיד לבא" שהרי באותו מזמור פסוק ז כתוב "ינון שמו", דלעתיד העיר ירושלים ף תחומי שבת ככל ארץ ישראל, הרחיבי מקום אהלך. וכתיב ומירושלים יתן קולו.
    ואף הכבוד ף תחומי שבת וכתיב לא יאמרו עוד ארון ברית ה' וגו' בעת ההוא יקראו לירושלים כסא ה' לכך לא יאמרו עוד ארון ברית ה' כסא רם ונשא רם במ' רבתי בגימ' ת"ת וכן קן ציפור בן' רבתי והוא סוד קשתי שיהי' לעתיד ירושלים ת"ת תחומי שבת לכן אמר ושכנתי בתוכם שלעתיד לבא יהי' מקום השכינה בכל ארץ ישראל.
  27. מדרש רבה שיר השירים, פ"ז: "צופה פני דמשק", אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים שתהא מגעת עד שערי דמשק שנאמר "משא דבר ה' בארץ חדרך", מהו חדרך, ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אמר מקום הוא שנקרא חדרך, אמר לו ר' יוסי בן דורמסקית העבודה שני מדמשק ויש שם מקום שנקרא חדרך.
    ספרי דברים פ"א א: "כיוצא בו דרש רב יהודה "משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו . . מה אתה מקיים ודמשק מנוחתו מניין שעתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק שנאמר ודמשק מנוחתו ואין מנוחתו אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתו עדי עד. וראה גם ילקוט שמעוני ישעיה תעב. וכן הוא בילקו"ש דברים תשצב, ועוד.
  28. ילקוט שמעוני, ישעיה תעב " אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים להיות מגעת לשערי דמשק מה טעם ומשא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו וכתיב אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק מה התאנה הזו צרה מלמטה ורחבה מלמעלה כך עתידה ירושלים להיות מרחבת ועולה והגליות באות ונינוחות בה לקיים מה שנאמר ודמשק מנוחתו ואין מנוחה אלא ירושלים שנאמר זאת מנוחתי עדי עד א"ל ומה אתה מקיים ונבנתה העיר על תלה שאינה עתידה לזוז ממקומה אלא מרחבת ועולה מכל צדדיה והגליות באות ונינוחות תחתיה לקיים מה שנאמר כי ימין ושמאל תפרוצי הרי לרוחב לאורך מנין ומגדל חננאל עד יקבי המלך רבי ברכיה אמר עד אוקינוס זכאי רבה שם חכם אמר עד שיחי דיפו ולא פליגי האי מאן דאמר עד אוקינוס עד יקבים שיקבם מלך מלכי המלכים הקב"ה ומאן דאמר עד שיחי דיפו עד יקבים שיקבם המלך שלמה הרי לאורך ולרוחב לגובה מנין ורחבה ונסבה למעלה"
  29. מהרש"א חדא"ג בבא בתרא עה, ב " ושם ד"ה "ירושלים ששמך בתוכך ומקדשך" - יש לפרש בזה ע"פ המדרש שירושלים דלעתיד יהיה גדול כ"כ כמו ערי כי א"י דהשתא וביהמ"ק שבתוכה יהיה גדול כ"כ כמו ירושלים דהשתא, ולזה אמרו ירושלים שמקדשך בתוכה, ר"ל עומד בתוך כל ירושלים דהשתא שיהיה גדול כמוה . . ולזה אמר פרזות תשב ירושלים וגו' ולא אמר פרזה תשב לשון יחיד לרמוז שירושלים בישובה לעתיד תהיה גדול ככל פרזות א"י דהשתא כמ"ש לעיל, ואמר מרו אדם ובהמה בתוכה כו' נקט אדם ובהמה מרוב אדם המביאים עמהן בהמות לקרבנות כמ"ש כצאן קדשים אשר במועדיה וגו' וסיים בקרא ואני אהיה לה חומת אש וגו' כי מרוב גודלה א"א לה חומת בנין של אדם וק"ל.
  30. גמרא, בבא בתרא, עה, ב אמר ריש לקיש, עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גינואות, אלף קפל מגדלים, אלך ליצוי בירנאות, אלף ושני שילה טוטפראות וכל אחת ואחית הויא כציפורי בשלוותה, תניא, א"ר יוסי אני ראיתי ציפורי בשלוותה והיו בה מאה ושמונים אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה.
    רש"י: אמר ריש לקיש - ירושלים דהוי תלתא פרסי, עתיד הקב"ה להוסיף בה מגדלים באלף פעמים בחשבון קפל וגינאות באלף פעמים טפף כל הני גימטראיות הן והאי דהאריך בסימנים משום דלשון הגון הוא בעירם בלא חשבון ויחסד החשבון בתיבה המתפעלת.
    פסיקתא רבתי א ג, שבהערות קודמות.
  31. גמרא בבא בתרא עה, ב " והצלעות צלע אל צלע שלש ושלשים פעמים, מאי שלש ושלשים פעמים א"ר לוי, אמר רב פפי משום רבי יהושע דסכני אם ג' ירושלים הן כל אחת ואיחת יש בה שלשים מדורין למעלה, אם שלשים ירושלים הן כל אחת ואחת יש בה ג' מדורין למעלה".
    ובמהרש"א שם ""אם שלש ירושלים הן - אולי החשבון הזה למעלת בניין ירושלים דלעתיד וגדולתה שיהיה עיר ירושלים נחלקת לג' מקומות וכל א' נקראת ירושלים הא' נגד ירושלים דלעתיד ועוד ב' ירושלים נגד ב' ירושלים שנחרבו בעוה"ז ול' מדורים למעלה שיהיו נחשבין כמזלות דלמעלה שיש להם ל' מעלות כדאמרינן פרק אין עומדין, לכל מזל בראשת ל' חיל ול' קרטון ול' רהטין כו' וכולם בראתי בשבילך ושמא תאמר בזה יש צער לעלות לשלשים מדורין זה ע"ג זה לכך נאמר בסיפיה דקרא דמייתי לעיל בעניינא וכיונים אל ארובותיהם שאין להם צער לעלות לשוב בו ולמדורין הגבוה עד כמה מעלות".
  32. גמרא בבא בתרא, עה, ב "אמר רבה א"ר יוחנן לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא, ירושלים של עולם הזה כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא אין עולין אלא המוזמנין לה. . . . ואמר רבה, עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלה, שנאמר וראמה וישבה תחתיה, מאי תחתיה, כתחתיה. וממאי דהאי תחתיה תלתא פרסי הויא, אמר רבה אמר לי ההוא סבא, לדידי חזי לי ירושלים קמייתא ותלתא פרסי הווי. ושמא תאמר יש צער לעלות, ת"ל מי אלה כעב תעופינה וכיונים אל ארובותיהם. אמר רב פפא, שמ"צ, האי עיבא תלתא פרסי מידלי.
    וראה במהרש"א שם ביאור הלשון "לא כירושלים של עולם הזה" – " לא אמר כמו שעולין לירושלים בעוה"ז, כו' אבל אמר לא כירושלים של עוה"ז כו' כאלו הוא ירושלים אחר ע"פ מה שאמרו לקמן עתיד הקב"ה להגביה לירושלים ג' פרסאות כו' ולא יוכל כל הרוצה לעלות להיות עולה מפני הגבהתה אלא המזומנין לה יהיו עולים, שמא יש להן צער לעלות ת"ל מי אלה כעב כו'". וראה בכ"ז גם פסיקתא רבתי לו, ב.
  33. מהרש"א, ב"ב עה, ב ד"ה עתיד הקב"ה להגביה את ירושלים ג' פרסאות למעלהף: "כל הגבהה ודאי למעלה הוא אבל אמר שהגבהה זו לא יהיה לה לירושלים לגריעותא כדקאמר שמא יש צער לעלות כו' אלא למעלת ירושלים יהיה ההגבהה ואמר ג' פרסאות כתחתחת דירושלים קמייתא ג' פרסאי שהוא שיעור מחנה ישראל במדבר שגם בירושלים היה קיבוץ כל מחנה ישראל בדגלים והוא י"ב מיל לכל שבט ושבט מיל בין באורך בין ברוחב וע"ש מעלת ישראל תהיה ג"כ לעתיד הגבהה כשיעור הזה לכוון הגבהה מיל לכל שבט ושבט כי תחתיה דלעתיד לא יהיה לה שיעור ומדה כדמסיק לקמן ע"כ גובהה כשיעור הזה לעתיד על רמז זה".
  34. מדרש הגדול שמות כז כא: אמר רבי אבון עתיד הקב"ה להעמיד את ירושלים על שלשה הרים גבוהים שניר ותבור וכרמל ולהיות מדליקין בראשן וכל ספינות הפורשו"ת בים רואות ואין משתברות לפי שיתכנסו הגליות שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' כראש ההרים והוא בכבודו מאיר לישראל דכתיב לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף כי ה' יהיה לך לאור עולם רבי הושעיה בשם רבי אפס עתידה ירושלים ליעשות כמו פסיס לכל אומות העולם והן מהלכין לאורה ומה טעמיה והלכו גוים לאורך
  35. בגדי אהרן: והנה אדפיס דבר בשם אומרו דהיינו בשם בן אחותו דכבוד אדוני מ"ו א"א הרב הגדול זצוק"ל בן אחותו כפשוטו וכמדרשו על שם חכמתו ה"ה הרב המופלג כמהור"ר ליב צונץ שהי' אב"ד בק"ק העלישויא ובק"ק פינטשוף אשר אמר פירוש נכון על מ"י בזו הפרשה על הפסוק וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך איתא כמדרש בעלי התוס' מכאן שיעקב תיקן תרומות ומעשרות וזהו שער השמים אמר ר"ש בן יוחאי אין בית המקדש של מעלה גבוה יותר מבה"מ של מטה יותר מל ח"י מיל כמנין וז"ה עכ"ה והוא תמוה מאוד וביותר האיך תלוי במה דאמר מקדם שיעקב תיקן תרומה ותירץ עפ"י מה דאיתא בי"ר פ' תרומה הביא בשם ע"מ על פסוק הרחיבי מקום אהלך שלעתיד ירחיב ה' ב"ה ירושלים יותר מכמות שהיא עכשיו תת"ק תחומי שבת וידוע מה דאיתא בגמרא שלעתיד יהי' גובה ירושלים כרחבה נמצא יהי' לעתיד גובה ירושלים תת"ק תחומי שבת כי לעתיד ירחיבה ג"כ תת"ק ברוחבה כמ"ש בע"מ באריכות ואיתא במ"ר ובזוהר ח"ג רכא דשאל האי מינא מנין לכם שיבנה הקב"ה לעתיד מקדש שלישי והשיב כתיב מקדש ה' כוננו ידיך מלמד שבה"מ שלעתיד בנוי כבר והוא ברקיע וזהו בה"מ של מעלה עכשיו ולעתיד יוריד הקב"ה המקדש הזאת למטה והכי איתא ברש"י ובתוס' א"כ ע"כ צ"ל שביהמ"ק של מעלה בנוי ועומד במדת גבהו וארכו ורחבו כמו שיהי' לעתיד והנה ידוע שא"י הוא תרומה של עולם וירושלים הוא תרומה של א"י וביהמ"ק הוא תרומה של ירושלים נמצא אם ירושלים יוגבה לעתיד תת"ק תחומי שבת יותר מכמות שהיא עכשיו א"כ הביהמ"ק שלעתיד יהי' גבוה גבוה יותר א' מחמשים דירושלים וגובה דירושלים לעתיד יהי' תת"ק תחומי שבת שהם רכ"ה פרסאות א"כ הביהמ"ק דלעתיד יהי' א' מנו"ן שהיא ד' פרסאות וחצי כל פרסה ד' מילין א"כ יהי' ביהמ"ק דלעתיד ח"י מילין מכוון יותר גבוה מכמות ביהמ"ק דלעכשיו כי לעתיד יגבי' ירושלים יותר א"כ יגבי' גם ביהמ"ק א' מחמשים וזהו ביהמ"ק שלמעלה דלעתיד שירד ה' על הארץ.
  36. פדר"ג, כ, ז "עתידה ירושלים להיות גבוהה ועולה עד שמגעת לכסא הכבוד ואמורת לפני הקב"ה צר לי המקום גשה לי ואשבה, שנאמר "עוד יאמרו באוזנייך בני שיכלוייך צר לי המקום גשה לי ואשבה".
  37. כתובות קיא, ב "א"ר חייא בר יוסף, עתידין צדיקים שמבצבצים ועולין בירושלים, שנאמר "ויציצו מעיר כעשב הארץ, ואין עיר אלא ירושלים, שנאמר וגנותי אל העיר הזאת".
  38. מדרש רבה וירא, מט "ר' פנחס בשם רבי שמואל אמר, אפילו שם חדש שהקב"ה עתיד לקרוא לירושלם, שנאמר "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה'", היה אברהם יודע".
  39. ילקוט שמעוני, ישעיה תקג, בשם פסיקתא דר"כ: כתיב והיה מדי חודש בחדשו והיאך אפשר שיבא כל בשר בירושלים בכל שבת ובכל חדש אמר רבי לוי עתידה ירושלים להיות כארץ ישראל וארץ ישראל ככל העולם כלו והיאך באים בראש חדש ובשבת מסוף העולם אלא העבים באים וטוענים אותם ומביאים אותם לירושלים והם מתפללין שם בבקר והוא שהנביא מקלסן מי אלה כעב תעופינה והרי שחל ראש חדש להיות בשבת ואומר הכתוב והיה מדי חודש בחדשו ומדי שבת בשבתו והיאך אמר רבי פנחס הכהן ברבי חמא בשם רבי ראובן באים שני פעמים אחד של שבת ואחד של ראש חודש והעבים טוענין אותם בהשכמה ומביאים אותם לירושלים והם מתפללים שם בבקר והם טוענים אותם לבתיהם מי אלה כעב תעופינה הרי של בקר וכיונים אל ארובותיהם הרי של מנחה".
  40. ילקוט שמעוני, יחזקאל שפג. "שערי ירושלים שטבעו בארץ, עתידים לעלות ולהתחדש כל אחד ואחד במקומו... וביום השבת הם נפתחים מאליהם, ויודעים כל העם שבא יום השבת, וכן בראש חודש יהיו ישראל עומדים ורואים את הדלתות נפתחות מאליהן, ויודעים שבאותה שעה עלתה הלבנה ומקדשים את החודש בעליונים".
  41. נצח ישראל, פרק נא: אחר שבארנו לך בפרק הקודם ענין הארץ הקדושה ומעלתה יש לדעת גם כן מעלת עיר קדשינו ותפארתינו ירושלים עיר הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו כי יש לך ללמוד דכ"ש וכ"ש הדבר שהיה במעלה אלקית כבר שיוסיף בקדושה ובמעלה אלקית כמה שהיה לו ובבבא בתרא ע"ה ע"א ושמתי כדכד שמשותיך וכו'.
    וביאור ענין זה כי ירושלים אינה עיר טבעית כמו שאר עיר רק היא עיר אלהית במעלתה האלהית ולפיכך אמר הכתוב ושמתי כדכד שמשותיך כי כדכד היא אבן יקרה ולפיכך אמר כי לעתיד למעלת ירושלים שתהיה מעלתה יותר אלהית עוד ממה שהיה קודם וראוי שיהיה בניינה לפי מעלתה מאבנים טובות ויקרות ולכך חושן המשפט שהיה בו אורים ותומים שמות הקדושים היה חושן המשפט מאבנים טובות.
    ופליגי מיכאל וגבריאל בענין החומה הזאת כי החומה בה יוגדר העיר עד שנקרא המקום על שם החומה בית מושב עיר חומה וכן השער במה שהוא כניסת העיר שגם המקום נקרא על שם השער כדכתיב שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך ולפיכך החומה והשער שהם צורת המקום ראוי שיהיו כפי מדריגתם. ופליגי בה תרי מלאכים ורז"ל אמרו מיכאל של מים וגבריאל של אש ואין הפירוש שמיכאל הוא מים וגבריאל הוא אש דאין הדבר כך כלל רק כי הם צורות נפרדות נבדלות זה מזה והם מחולקים כמו אש ומים כי מיכאל שהוא של מים ר"ל כי מושפע ממנו מה שהוא דומה למים וגבריאל של אש כי מושפע ממנו מה שהוא שוה ודומה לאש כי מן מיכאל מושפע ממנו הטוב והחסד וזה דומה למים וגבריאל מושפע ממנו הדין והוא שוה לאש ולפיכך צורת מיכאל חסד וצורת גבריאל אש ולפיכך מיכאל שהוא ממונה על המים אמר שצורת העיר הקדושה יהיה הטוב שתהיה דביקה בחסד ובטוב ולפיכך החומה יהיה של שוהם כי השוהם גון שלו מורה חסד וטוב וראוי למקום הקדוש להיות צורה האלהית שלה דבר זה וגבריאל שהוא דין אומר שצורת המקום יהיה ישפה שהוא גוון מורה דין ואין ספק שכל אחד ואחד מן שתי המדות האלו הוא מעלה בפני עצמה וכמו שיש למעלה כוחות מחולקת יש ממונה על החסד ויש ממונה על הדין וכן יש צדיקים בארץ יש שנפשו מוכן לעשות הטוב והחסד ויש שהוא מוכן לדין וכל אחד ואחד מעלה בפני עצמו לכך תרי מלאכי ברקיע ותרי אמוראי בארץ דומים ושוים והדברים ידועים משכילים ואין כאן מקום זה.
    ואמר שמקדוש ברוך הוא אמר כדין וכדין תהוי ומפני שהשם יתברך כולל הכל דין וחסד ולא כמו המלאכים המממונה על חסד אינו ממונה על דין והממונה על דין אינו ממונה על חסד והוא יתברך כולל הכל והוא יתברך נותן לה מעלה כוללת שתהיה כרבא דכולא בה ומצד זה תהיה מעלתה נבדלת לגמרי ולכך כתיב ושעריך לאבני אקדח והוא דומה אל האדם שהפנים שלו מאירות וכך השער שהוא פני העיר יהיו אבני אקדח המאירים ומורה זה על מעלת אלהית כמו האדם כאשר יש לו פנים מאירים שנאמר חכמת אדם תאיר פניו וביאר לך כי שני מעלות יהיו לירושלים אם המעלה שתהיה כוללת הכל כמו שאמר הקדוש ברוך הוא תהוי כדין וכדין ואם שתהיה לה המעלה העליונה הצורה הנבדלת עד שתהיה דביקה בעולם הנבדל לגמרי. . . . .
    ועוד שם אמר רבה אמר רבי יוחנן עתידה ירושלים שתבנה שלשה פרסאות למעלה וכו'.
    וביאר ענין זה כי ירושלים היא ג' פרסאות כי ירושלים עיר קדושה ולכך מדריגתה ג' פרסאות כי הקדושה השלימה הוא על ידי ג' כנגד ג' קדוש וכל קדוש שיאמר הוא מדלי מן הארץ ומפני כי ירושלים תהיה קדושה לגמרי תהיה מדלי מן הארץ ג' פרסאות כנגד כמו שהיא תחתיה ואז יהיה קדושה משלימות לא התחלת קדושה ואמר שמא יש צער לעלות רוצה לומר שמא לישראל הדרים בה מפני כבדת החמרי שהוא מבדיל בינם ובין הקדושה יהיה להם צער לעלות רוצה לומר לקנות אותה מדריגה הקדושה ומפני כך יהיה קשה לעלות ועל זה אמר וכיונים אל ארובותם ידוע שהעוף פורח באויר מפני קלות החומר שיש לו ואינו מונע לעוף לעלות למעלה וכן ישראל יהיו דומים לעוף שיהיה להם חומר זך עד שלא יהיה להם מעכב ומונע מן כבדת החומר לעלות ולקנות המדריגה הקדושה והבן הדברים הגדולים האלו ומפני זה מדמה אותו לעב שהעב הוא ענן שמים ואמר הכתוב אף אם יהיה האדם לעתיד גם כן חמרי לא יהיה חומר שלהם גס וכבד כמו שהוא עתה רק כמו חומר הענן שהוא חומר שאינו נחשב מן התחתונים שהרי נקרא ענן שמים ולפיכך הענן נבדל מן הארץ ג' פרסאות והתבאר לך הקדושה העליונה של ירושלים.
  42. מאמרי אדמוה"ז תקסח, א עד שנד:
    להבין שרשי הדברים הנ"ל הנה ארז"ל עתידה א"י שתתפשט בכל העולם כולו וירושלים תתפשט בכל א"י כו' ולכאורה מאמר זה פלאי מהו ענין התפשטות זאת שתתפשט כל א"י להיות כל העולם נק' א"י האיך אפשר שיהא כל העולם נק' א"י וגם העיר ירושלים תהיי ככל א"י עכשיו גם זה פלאי אך הענין הוא שר"ל שיהי' כל העולם כולו בבחי' ומדריגת א"י דעכשיו ובחיי א"י יהי' אז במדריגת ירושלים דעכשיו ונמצא ירושלים דלעתיד יהי' במעלה עליונה יותר וזהו הכוונה באמרם עתידה א"י דעכשיו שתתפשט בחי' מדריגתה בכל העולם כולו וממילא יתעלה אז בחי' ומדריגת א"י להיות בבחי' ירושלים דעכשיו והיינו שאמר עוד דירושלים דעכשיו תתפשט בכל א"י כלומר מה שעכשיו הוא במדריגת ירושלים לא יהי' אז רק בחי' א"י וכל א"י יהי' באותה המדריגה וממילא יהי' בחי' ומדריגת ירושלים דלעתיד במעלה ומדריגה יותר עליונה לפי שיהי' לעתיד בחי' עליות המדריגות כידוע וד"ל ולהבין.
  43. מאמרי אדה"ז - הגהות הר"פ ז"ל, עמוד קי:
    עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל העולם וירושלים תתפשט בכל א"י המכוון מזה שיהי' כל העולם כולו במדריגת א"י דעכשיו ואז יהי' א"י במדריגת ירושלים דעכשיו ונמצא יהי' ירושלים שלעתיד עוד במעלה גבוה יותר כי לעתיד יהי' עליות המדרישת ולהבין כ"ז הנה מבואר בע"ח במעלת א"י על ארץ העמים שמטמא אוירה מדרבנן לפי ששם יורד השפע האלקי' מבחי' מל' דאצילות על דרך התלבשות רבות היינו מל' דאצי' מלובש במל' דבריאה ומל' דבריאה במל' דיצירה ומל' דיצירה במל' דעשי' כו' אבל בארץ ישראל יורד ונמשך אור שפע אלקים מבחי' מל' דיצירה מבלי התלבשותה במל' דעשי' ואף שבהכרח יבא האור והשפע דרך שר העשי' המושל בא"י אין זה ב"א דרך מעביר בעלמא ולא בא בבחי' התלבשות ממש כמו בארץ העמים שמל' דיצירה מלובש ממש בעשי' ומקבלים השפע מעשי' וכמו לבושי המסך שמעלים האור לגמרי בלא נראה עצם האור כלל רק מן המסך . .
    והנה לעתיד נא' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ ואז יזדכך גם ארץ הע"א ויקבלו מן היצירה כמו עכשיו א"י זהו כוונת עתידה א"י שתתפשט בכל העולם היינו מה שמקבלים עתה ע"י לבוש המעלים לעתיד תתפשט בהי' א"י בכל העולם ויקבלו כל העולם מיצירה דרך מעביר כמו עתה ארץ ישראל וממילא מובן שא"י דלעתיד יהי' במדריג' ירושלים דעכשיו שהוא בחי' כתר שבמל' דיצירה וירושלים דעתיד יהי' במדריגת היכל ק"ק דעכשיו שהוא כתר שבמל' דבריאה שנק' שר ההימים לגבי היצירה והיכל ק"ק דעתיד יהי' בבחי' כתר שבמל' דאצי'.
  44. תורת חיים בשלח (עמוד 466):
    אך הנה מעתה י"ל מ"ש פרזות תשב ירושלים כו' בלא היקף חומה ושמירה כלל שסותר לענין הנ"ל ואעפ"י שמבואר למעלה שלע"ל לא יהי' בחי' מנגד כלל שנצטרך לשמירה כו' אך הלא צ"ל הבדלה בין הקדש והחול בין פנימי' לחיצוני' עכ"פ כנ"ל בענין החותם דהוש"ר כו' ועוד הרי היקף החומה הוא למעלה יתירה שהוא בחי' מקיף העליון כהיקף שמים לארץ וכה"ג וראי' מענין ערי הפרזי לענין קריאת המגילה שקורין רק בי"ד וכל המוקף חומה מימות יהושע בן נון קורין שם בט"ו כו' כמ"ש הטעם בס"א אך הנה ארז"ל עתידה ירושלים שתתפשט בכל א"י וא"י תתפשט בכל העולם כולו וזהו פלא דבשלמא א"י שייך בה זה הענין כמו שגם עכשיו נק' ארץ טובה ורחב"ה וכמו ביעקב ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה כו' והוא לע"ל שתקרא ארץ חפץ כו' שתתפשט בלי שיעור לצפון ודרום מזרח ומערב ונק' נחלה בלי מצרים כידוע בענין נחלת יעקב כו' וד"ל אבל ענין התפשטות ירושלים בכל א"י דעכשיו זהו פלא איך מתפשט עיר אחת בישוב גדול כזה משך ת"פ [ת' פרסה] ויותר?
    אך י"ל מארז"ל ע"פ גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו אימתי גדול ומהולל מאד כשהוא בעיר אלקינו ה"ק דוקא וזהו פלא לכאורה למה לא נק' גדול כו' רק בעיר אלקינו דוקא והלא מבה"כ וממזרח שמש כו' אך הכוונה הוא על מ"ש גדול ומהולל מאד שהוא בבחי' א"ס ממש שזהו דוקא בעיר אלקינו והענין הוא כידוע שבחי' עיר אלקינו זהו בחי' ירושלים של מעלה שהן בחי' צירופי אותיות הקדושים שנמשכו מבחי' המל' שנק' אלקינו והוא בכלל ק"ך צירופים דשם אלקים כמ"ש בס"י דה' אבנים בונים ק"ך בתים כו' ומתחלקים לצירופי' רבים ושונים כמו עד"מ שבונים בתים רבים מריבוי האבנים ביותר כי האותיות נק' אבנים כידוע וכללות כל האותיות נק' אבן א' גדולה והוא א' ב"ן כמ"ש אבן מאסו הבונים כו' ויעקב אמר והאבן הזאת כו' כמ"ש בזהר ולע"ל יבנה ירושלים ממנו ונק' אבן הראשה כו' שהוא ענין התפשטות וריבוי הצירופיי דאותיות ושמות העליונים כו' כמ"ש לכו חזו מפעלות אלקי' אשר שם שמות בארץ כו' עד אין שיעור וגבול כמ"ש בס"י המליך אות ה"א י כו' מכאן ואילך צא וחשוב כו' עד אין שיעור כלל ואין קץ כו' והיינו ריבוי אופני המשכת החיות ואור האלקי בבחי' פנימי' השפע באו"כ לאין שיעור כלל וכלל ולא כמו עכשיו שני ושיעור ומדה וגבול בהמשכת האותיות וצירופים העליונים להוות הנשמות ומלאכים ועולמות עד עוה"ז השפל בחיצוני' השפע בחי' שם שד"י הכל עפ"י מאמר קו המדה כמא' שא' לעולמו די אבל לע"ל לא יהי' בחי' שיעור ומדה בצירופי' בחי' שם הוי' דאותיות ה עליונים בבחי' פנימי' השפע שהוא הנק' ירושלים ש"מ שהוא בחי' עיר אלקינו הר קדשו דוקא וע"כ אמר גדול ה' ומהולל מאד במלאכים ונשמות שבעיר אלקינו דוקא בבחי' א"ס ממש וז"ש רז"ל אימתי גדול כו' כשהוא בעיר אלוקינו דוקא והיינו לע"ל דוקא כנ"ל וד"ל.
  45. צמח צדק, תהלים תקעה:
    והי' מספר בנ"י כו' אשר לא ימד ולא יספר כו פי' יהי' המספר בבחי' למעלה מהמספר וד"ל וז"ש לעתיד פרזות תשב ירושלים פי' בלי גבול כי החומה מגבלת העיר אבל לעתיד והי' נחלה בלי מצרים מצד שיהי' התגלות מבחי' שלימותא דכולא שהוא למעלה מהמספר ויהי' ג"כ בחי' מספר כבחי' למעלה מהמספר וד"ל.
  46. אור התורה בהעלותך, א' תקפט:
    ולזה רמזו בגמ' עתידה א"י שתתפשט בכל העולם כולו ועתידה ירושלים שתתפשט בכל א"י כי הנה ג' בחי' א"י וירושלים וכל העולם כולו הם ג' בחי' בי"ע כי כל העולם הוא מהשתלשלות עולם העשי' וא"י הוא מבחי' עולם היצי' שהוא פנימיות העשי' וירושלים הוא בחי' בריאה שהוא פנימי' עולם היצי' והוא ענין כל העולם וא"י שהן בחי' יצי' ועשי' הם בחי' שבת וחול שבחול מאיר עשייה ובשבת מאיר יצירה ומ"מ בא"י אף בחול מאיר יצי' וצ"ל ענין התפשטות א"י בכל העולם כולו והלא א"י הוא בחי' נקודה אמצעיות של כל העולם והיינו בחי' פנימיות שמקבלים ממנו השפעה כמו בחי' עשייה והיצי' וכמו המלך היושב בתוך העמים והשרים ואיך יתפשט בתי' נקודת המרכז בהתפשטות כ"כ ושלא יהי' בחי' חיצונים כלל אך הענין דקאי על בחי' עליות העולמות דהיינו שבחי' כל עולם כולו יעלה ויבא למדרגות א"י בהזדככות ומהות ולא יסתיר כלל על בחי' היצירה ובחי' א"י יהי' בבחי' ירושלים בחי' עולם הבריאה ובחי' ירושלים עולם הבריאה יהי' במדרגות עולם היצי'.
  47. אור התורה, עמוד תשעד: ויקרא אברהם שם המקום רפ"ח דפסחים דפ"ח ע"א לא כאברהם שקראו הר שנאמר בהר ה' יראה פ"ט דברכות דסב"ב ע"פ ובהשחית ראה ה' וינחם בד"ה א' סי' כ"א מאי ראה בהמ"ק ראה שנאמר בהר ה' יראה רבות וירא פנ"ו דס"ג ב' אברהם קרא אותו יראה שנאמר ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה שם קרא אותו שלם שנאמר ומלכי צדק מלך שלם כו' הריני קורא אותו ירושלם במו שקראו שניהם יראה שלם ירושלים נראה כי יראה שלום היינו התחברות המל' הנק' יראה עם היסוד הנקרא שלום
    והוא התכללות אהוי"ר כענין וכל הלבבות ייראוך וכל קרב וכליות יזמרו כמ"ש בד"ה וידעת היום תולדות פס"ד ע"א ג' רבי סימון אמר אפילו שם חדש שעתיד הקב"ה לקרוא לירושלים היה אברהם יודע דכתיב ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יראה וכתיב ושם העיר מיום ה' שמה יחזקאל מ"ח וכתיב בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' והיינו כי עכשיו נק' ירושלים שהיא המל' עיר אלקינו שהיא מבחי' שם אלקים ולע"ל שיהי' אור הלבנה שהיא המל' כאור החמה בחי' שמש ה' א"כ יהי' שם הוי' שמה.
  48. סה"מ תרצ"ט ד"ה בראשית ברא:
    אך הענין הוא דהנה כתי' ואני אהי' לה נאום הוי' חומת אש סביב ולכבוד אהי' בתוכה דבביאת המשיח בב"א יהי' לירושלים חומת אש דקודם לזה נא' פרזות תשב ירושלים דעכשיו הנה ירושלים מוקפת חומה ולעתיד פרזות תשב בלי חומה רק אני אהי' לה חומת אש וצ"ל מהו המעלה דפרזות תשב והלא עיר מוקפת חומה היא חשיבות יותר ומ"מ הלא יהי' חומה רק חומת אש ומשמע דחומת אש אין זה סותר למ"ש פרזות תשב דעם היות דפרזות תשב ירושלים בכ"ז תהי' מסובבת חומת אש דהנה פעולת החומה הוא להגן ולשמור מן האויב דכשהשונא בא ללחום על העיר הנה החומה מגינה שלא יוכל לגשת אל העיר ועוד זאת שהחומה מגבלת את העיר עד החומה היא פנים העיר ומחוצה לה היא חוץ לעיר ויש הבדל בין לפנים מן החומה לחוצה לה וכמו בעשר קדושות הנה זה דירושלים מקודשת מכל העיירות הוא לפנים מן החומה דוקא הרי דפעולת החומה היא בב' ענינים להגן על העיר ולהגביל את התפשטות העיר וכן בירושלים של מעלה ספי' המל' דאצי' להיותה סופא דכל דרגין דאצי' שהאור בה הוא בבחי' מיעוט וצמצום והעלם בכלל ובפרט כמו שנעשית מקור לבי"ע להחיות נבראים דבי"ע בכלל ובפרט במדרי' האחרונות דכת' רגלי' יורדות מות צריכה חומה להגן מהקלי' וסט"א הלוחמים נגדה ורוצים לקבל יניקה יותר מכפי חוק הקצוב להם . .
    וביאור הענין בפעולת החומה שהוא בהב' ענינים להגן שלא יהי' התגברות החיצונים ח"ו ולהגביל אור הפנימי שיומשך במקום הראוי הנה אמרז"ל אני חומה זו תורה שהתורה היא חומה . . .
    והנה כ"ז הוא עכשיו בזמן הבירורים דהיום לעשותם צריכים לחומה להגן ולהגביל אבל בביאת המשיח בב"א הנה לעתיד פרזות תשב ירושלים שהרי לעתיד יהי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שלא יהיו הקלי' באותו המעמד דעכשיו וגם שיתגלה אז עצמות האור בגילוי ממש ואינו שייך שיומשך ח"ו למקום שאינו ראוי דעכשיו הנה מפני ירידת המדרי' שאינו מאיר האור בגילוי יכול להיות ולמשמאילים בה אבל כאשר יהי' גילוי בחיי עצמות האור א"צ לא להגנה ולא להגבלה . .
    וע"כ לא יהי' נצרך לחומה ופרזות תשב ירושלים רק אני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב דזהו לא לצורך שמירה והגנה כ"א זהו הגילוי שיהי' לעתיד דהנה לעתיד כתיב וברחמים גדולים אקבצך והוא בחי' פנימית עתיק שזהו בחי' תענוג הפשוט וע"כ
    החסד והרחמים דשם הם רחמים גדולים רחמים פשוטים דכל הגילוים דעכשיו הן מבחי' חיצונית עתיק דפנימית עתיק אינו מתגלה עכשיו כמ"ש בפע"ח שער הק"ש פט"ו וגם היגמה"ר הן מבחי' חיצונית עתיק וכן גם הי"ג מדות שהתורה נדרשת בהם וע"כ עתה צריכים לחומה אבל לעתיד שיתגלה פנימית התו' שפנימית אבא פנימית עתיק א"צ לחומה רק יהי' חומת אש דזהו גילוי פנימית עתיק והוא אור התורה כמו שהיא בשרשה ומקורה דהנה אמרז"ל דהתו' ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה והוא כמו אותיות הכתובי' בדיו על הקלף הרי האותיות מגלים לבנונית הקלף כן האש שחורה אותיות התורה הם המגלים את אש לבנה אמנם אש לבנה עצמה ה"ז למעלה מהמתלבש בהאותיות וז"ע חומת אש היינו אש לבנה דזהו עצם אור התורה שלמעלה מהאותיות ועוד יותר דולכבוד אהי' בתוכה הינו בבחי' פנימי דלעתיד יהי' התחברות המקיף עם הפנימי.
  49. תורת מנחם תשכ"ז, ח"ב ע' 366 :
    וכשם שהדברים אמורים בנוגע לבחי הדומם שבאדם כן הוא גם בנוגע לסוג הדומם שבכל העולם כולו - שמטרתו היא שיתהפך להיות היכל הוי' דירה ומקדש לו ית', אלא שענין זה נעשה באופן של הליכה מדרגא אל דרגא מן הקל אל הכבד.
    וזהו תוכן מאמר המדרש "עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות" (וקודם לזה - עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל"):
    . . אמנם הסדר בזה הוא שתחלה צ"ל "עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל".
    מעלתה המיוחדת של ירושלים היא - כדברי התוס' שכל מי שהיה מגיע לירושלים והי' רואה את הכהנים עוסקים בעבודת ביהמ"ק ואוכלים קדשי קדשים הי' הדבר פועל עליו שלימות היראה ("יראה שלם", שעל שם זה נקראת בשם "ירושלים"), ולאחר שהותו ימים אחדים בירושלים היה לוקח עמו את שלימות היראה וממשיכה בכל ארץ ישראל.
    וזהו "עתידה ירושלים שתתפשט בכל ארץ ישראל" - שלעת"ל תהי' כל א"י באופן כזה, כך, שהנוסעים מחו"ל לא"י יקחו עמהם בחזרתם מא"י לחו"ל את כל הענינים שהנוסעים מא"י לירושלים היו לוקחים בזמן ביהמ"ק.
    וע"פ הכלל שהקב"ה אינו רוצה ענין של "חנם", "נהמא דכסופא", אלא שכל דבר יבוא ע"י יגיעה ("אויסגעהארעווטע"), ו"לפום צערא אגרא") - הרי מובן שכל האמור תלוי בעבודתינו במשך זמן הגלות. ולכן צריך כל אחד לגלות את הניצוץ האלוקי שיש בדומם שבו ושבסביבתו ולעשות מחלקו בעולם שיהיה מואר ב"נר מצוה ותורה אור".
    וכאשר מתנהגים באופן זה בחו"ל אזי פועלים את קיום הייעוד "עתידה א"י שתתפשט בכל הארצות", וכאשר מתנהגיפ באופן זה בא"י - פועלים את קיום הייעוד ד"עתידה ירושלים (שלימות היראה) שתתפשט בכל אי"י".
  50. סה"מ תשלט, מאמר ד"ה אמר רבי הושעיא: וזהו צדקת פרזונו ישראל צדקה כו' שפיזרן לבין האומות דעי"ז שגם בזמן הגלות פיזרן לבין האומות מקיימים ישראל את המצוות באופן של מס"נ מסירת הרצון בחי' פרזות תשב ירושלים (פרזונו). הנה זהו הכנה קרובה שיהי' פרזות תשב ירושלים גם כפשוטו עתידה ירושלים שתתפשט בכל א"י ועתידה א"י שתתפשט בכל הארצות. שזה נעשה (ככל הענינים דלעתיד) ע"י מעשינו ועבודתנו במשך זמן הגלות שכללותם הם הג' קוין דתורה עבודה וגמ"ח (וכמארז"ל במסכת ברכות בתהלתה ובראשיתה עה"פ פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי כל העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלי עם הצבור מעלה אני עליו כאילו פדאני לי ולבני מבין אומות העולם) ובפרט ע"י העבודה דיפוצו מעינותיך חוצה שעי"ז אתי מר דא מלכא משיחא (כמ"ש באגה"ק של הבעש"ט מה ששמע בהיכל המשיח מפיו של מלכא משיחא).
  51. שיחו"ק תשל"ד ח"א [תרגום חופשי ע"י העורך]: על הנאמר בנבואת זכריה "חדרך ודמשק מנוחתו", כתוב בספרי (ר"פ דברים) ובמדרש (שהש"ר ז, ה) ש"חדרך" הולך על המשיח שהוא "חד לאומות העולם ורך לישראל", והפירוש ב"ודמשק מנוחתו", ש"עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק". ולפי זה מובן מה שכתוב במשנה "הקונה בסוריא כקונה בפרוור של ירושלים", ולא "כקונה בארץ ישראל" - כי לסוריא (דמשק, כדלקמן) יש שייכות מיוחדת דווקא לירושלים "עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק". וזה גם הביאור במה שכתוב "כקונה בפרוור שבירושלים" - ולא "כקונה בירושלים" סתם, כפי שאומר בספרי שם, שמזה מובן שמהכתוב "ונתבנתה עיר על תילה", זה ראיה שירושלים "אין עתידה לזוז ממקומה", לא רק שהיא תהיה מגיעה גם לדמשק - אלא גם שדמשק תהיה נמצאת בירושלים, וזו הסיבה שאומר "בפרוור שבירושלים".
    וצריך להבין עוד, בספרי ובמדרש מדברים אודות דמשק, ובמשנה כתוב "הקונה בסוריא" . . ומובן ע"פ מה שכתוב בכתבי האריז"ל . . שירושלים היא בחינת לאה . . ו"נגד סוריא בסוד דמשק", כלומר שדמשק היא בגימטריא מדת בסוד ד' אלפי"ם (ארבע פעמים אל"ף (א' במילואו) בגימטרי מד"ת) דלאה. . וכך הוא בפשטות שדמשק היא עיר הבירה של סוריא, _בלשון הכתוב ראש ארם דמשק) ובשעה שיש את דמשק עיר הבירה, יש במילא את כל סוריא, (וברוחניות ג"כ (סוריא בסוד דמשק) כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע.
  52. שיחו"ק תשל"ד ח"א [תרגום חופשי ע"י העורך]: על הנאמר בנבואת זכריה "חדרך ודמשק מנוחתו", כתוב בספרי (ר"פ דברים) ובמדרש (שהש"ר ז, ה) ש"חדרך" הולך על המשיח שהוא "חד לאומות העולם ורך לישראל", והפירוש ב"ודמשק מנוחתו", ש"עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק". ולפי זה מובן מה שכתוב במשנה "הקונה בסוריא כקונה בפרוור של ירושלים", ולא "כקונה בארץ ישראל" - כי לסוריא (דמשק, כדלקמן) יש שייכות מיוחדת דווקא לירושלים "עתידה ירושלים להיות מגעת עד דמשק". וזה גם הביאור במה שכתוב "כקונה בפרוור שבירושלים" - ולא "כקונה בירושלים" סתם, כפי שאומר בספרי שם, שמזה מובן שמהכתוב "ונתבנתה עיר על תילה", זה ראיה שירושלים "אין עתידה לזוז ממקומה", לא רק שהיא תהיה מגיעה גם לדמשק - אלא גם שדמשק תהיה נמצאת בירושלים, וזו הסיבה שאומר "בפרוור שבירושלים".
    וצריך להבין עוד, בספרי ובמדרש מדברים אודות דמשק, ובמשנה כתוב "הקונה בסוריא" . . ומובן ע"פ מה שכתוב בכתבי האריז"ל . . שירושלים היא בחינת לאה . . ו"נגד סוריא בסוד דמשק", כלומר שדמשק היא בגימטריא מדת בסוד ד' אלפי"ם (ארבע פעמים אל"ף (א' במילואו) בגימטרי מד"ת) דלאה. . וכך הוא בפשטות שדמשק היא עיר הבירה של סוריא, _בלשון הכתוב ראש ארם דמשק) ובשעה שיש את דמשק עיר הבירה, יש במילא את כל סוריא, (וברוחניות ג"כ (סוריא בסוד דמשק) כי מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיע.
  53. תורת מנחם תשמ"ב, א, ע' 285 מאמר ד"ה "בראשית ברא אלקים גו'":
    בראשית ברא אלקים גו' ומביא בזה כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע בד"ה זה דשנת תרע"ח דאיתא בת"ז דבראשית הוא ברית אש ומקשה בזה דצריך להבין מהו ענין ברית אש ולהבין זה מקדים בהמאמר שם מ"ש ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב ולכבוד אהי' בתוכה דלעתיד יהי' לירושלים חומת אש כו' והיינו דקודם לזה נאמר פרזות תשב ירושלים דלעתיד לבוא תשב ירושלים פרזות בלי חומה ולא כמו שירושלים היא עכשיו שהיא מוקפת חומה אבל בכ"ז יהי' לה תומת אש גו' והמובן מכ"ז דעיר המוקפת חומה היא נעלה יותר מעיר שאינה מוקפת חומה דלכן בעשר קדושות ירושלים מקודשת מכל א"י שהוא לפנים מן החומה אבל למעלה מזה הוא מה שלע"ל נאמר פרזות תשב ירושלים וזה שפרזות תשב ירושלים הו"ע נעלה יותר גם מעיר המוקפת חומה ולמעלה יותר הוא מה שלע"ל נאמר ואני אהי' לה חומת אש סביב דחומת אש הו"ע נעלה יותר גם מזה שפרזות תשב ירושלים וצריך להבין מהו ענין חומת אש והנה ידוע דכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו כל משך זמן הגלות ועפ"ז צריך לומר גם בענינים הנ"ל דפרזות תשב כו' וחומת אש שישנם בעבודת האדם עכשיו העבודה דפרזות תשב כו' והעבודה דחומת אש כו'.
    ולהבין כ"ז מקדים בהמאמר שם ביאור ענין החומה ומבאר בזה דכמו שפעולת החומה בגשמיות היא בב' ענינים הא' להגן ולשמור מן האויב והשונא שבא ללחום על העיר שלא יוכל לגשת אל העיר והב' שהחומה מגבילה את העיר שיש חילוק בין לפנים מן חומה לחוצה לה כמו"כ הוא גם פעולת חומה הרוחנית שהיא בב' ענינים א' שהחומה מגינה מהקליפות וסט"א הלוחמים נגד הקדושה ורוצים לקבל יותר מכפי חוק הקצוב להם, וב' שהחומה מגבילה את אור הקדושה שלא יומשך אלא במקום הראוי.
    וממשיך בהמאמר שם דכ"ז הוא עתה שישנם ענינים בלתי רצויים וישנו העלם והסתר שלכן צריכין לחומה בשני אופנים הנ"ל להגן מהקליפות וסט"א שלא יהי' להם תוספת יניקה וגם להגביל את אור הקדושה שלא יתפשט שלא במקום הראוי משא"כ לע"ל כתיב פרזות תשב ירושלים שלא יצטרכו עוד לחומה כו' כי לע"ל כתיב את רוח הטומאה אעביר מן הארץ שלא יהיו עוד הקליפות וסט"א שלכן אין צריכין עוד לחומה להגן מהם וגם אז יתגלה בחי' עצמות האור בגילוי ממש כמ"ש ולא יכנף עוד מוריך כו' הרי אין שייך שיומשך ח"ו למקום שאינו ראוי וזהו שלעת"ל עתידה ירושלים שתתפשט בכל א"י ועתידה א"י שתתפשט בכל הארצות כי לע"ל יומשך אור הקדושה לכל אחד ואחת עד סוף כל הדרגות שלא במדידה והגבלה כלל אמנם אעפ"כ כתיב ואני אהי' לה חומת אש סביב ולכבוד אהי' בתוכה שגם לע"ל תהי' חומה של אש ומבואר ע"ז בהמאמר שם דחומה זו היא לא לצורך שמירה והגנה וגם לא לצורך הגבלה כ"א זהו בחי' הגילוי שיהי' לעתיד.
    וביאור הענין ע"פ המבואר בהמאמר שם דהנה מבואר בפע"ח דכל הגילויים דעכשיו הם מבחי' חיצוניות עתיק דפנימיות עתיק אינו מתגלה עכשיו ולע"ל יתגלה בחי' פנימיות עתיק שלע"ל יתגלה עצמותו ומהותו ית' וכדי שעצמותו ומהותו ית' בחי' פנימיות עתיק יומשך בעולם ולא יתבטל העולם ממציאותו צריכין שהמשכה זו תומשך ע"י גבורה דעתיק וכמו שבהתהוות כל סדר ההשתלשלות הרי שרש ההתהוות הוא בעצמותו ית' אבל המשכתו הוא ע"י גבורה דעתיק שמודד כל סדר ההשתלשלות כמו"כ הוא גם בהמשכת עצמותו ית' בחי' פנימיות עתיק שיתגלה לע"ל שנמשך הוא ע"י גבורה דעתיק ועי"ז דוקא נמשך עצמותו ית' בעולם ואין העולם מתבטל ממציאותו וזהו בחי' חומת אש שיהי' לע"ל דאש מורה על הגבורה אבל גבורה זו היא מה שאני אהי' לה חומת אש בחי' גבורה דעתיק שע"י נמשך עצמותו ומהותו ית' בעולם ואין העולם מתבטל ממציאותו . . . והנה נת"ל בתחלת המאמר דמכיון שכל הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו עכשיו צריך לומר דגם זה שלעתיד יהי' פרזות תשב ירושלים וזה שלעתיד יהי' חומת אש ישנם ג"כ בעבודת האדם עכשיו והענין הוא דהנה פרזות תשב ירושלים בעבודת האדם הוא כללות הענין דקיום המצוות וכמ"ש רחבה מצותך מאד שהמצוות הם למעלה ממדוה"ג היפך ענין החומה שמגבילה וענין חומת אש בעבודת האדם יובן ע"פ מה שאמרז"ל שהתורה ניתנה באש שחורה ע"ג אש לבנה ומבאר ע"ז בסיום המאמר שם וי"ל שלכל מביא בהמאמר שם הענין דאש שחורה ואש לבנה כו' שהוא כדי לבאר ענין חומת אש בעבודה כי הגילויים דלעתיד תלויים במעשינו ועבודתינו עכשיו שהתורה ירדה גם באש שחורה והו"ע אותיות התורה דאותיות הוא מלשק אחא בוקר שהוא ענין הגילוי אבל הגילוי הוא ע"י אותיות ע"י שחרות וצמצום והיינו שהתורה עצמה היא בחי' נהורא חיוורא וירדה למטה בבחי' נהורא אוכמא ועד"ז הוא ג"כ בירידת הנשמה למטה שהנשמה יורדת מבחי' נהורא חיוורא לנהורא אוכמא דהנה הנשמה מצ"ע גם בירידתה למטה היא בבחי' נהורא חיוורא דהנשמה היא חלק אלקה ממעל ממש כמ"ש ויפח באפיו נשמת חיים ומאן דנפח מתוכי' נפח מתוכיותו ופנימיותו וידוע מאמר הבעש"ט דהעצם כשאתה תופס בחלקו אתה תופס בכולו שכ"ז הוא בחי' נהורא חיוורא והנה"ב וכל עניני העולם הם בבחי' נהורא אוכמא דרוח הבהמה היורדת היא למטה ומכיון שהנשמה יורדת למטה ומתלבשת בגוף ונה"ב נעשה ענין השחרות גם בהנשמה גופא וע"ד מה שנאמר בנוגע להקב"ה מי זה בא מאדום חמוץ בגדים מבצרה גו' וכל מלבושי אגאלתי ולכן כמו שבנוגע להקב"ה הרי ע"י הירידה נעשה מלבושי אגאלתי עד"ז הוא גם בנוגע לבניו של הקב"ה נשמות ישראל שע"י ירידת הנשמה למטה נעשה ענין השחרות גם בנשמה עצמה וגם ענין נהורא אוכמא בהנשמה היא מה שהנשמה נשלחה למטה לפעול בהשחרות דנה"ב וחלקו בעולם שיהי' יתרון בעבודת הבירורים כיתרון האור מתוך החושך ע"י המצוות וכיתרון החכמה מתוך הסכלות ע"י התורה ועי"ז יהי' ואהבת את הוי' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך ומכל הנ"ל יובן ג"כ בענין ירידת התורה באש שחורה כי מכיון שהתורה ירדה בשביל בירור הנה"ב נעשה ענין השחרות גם בהתורה גופא ע"ד הנ"ל בנשמה וזהו ענין חומת אש בעבודה שזוהי עבודת הנשמה שהיא בבחי' נהורא חיוורא שפועלת בהגוף והנה"ב נהורא אוכמא וזהו בראשית ברית אש הוא התחברות דב' בחי' אש נהורא אוכמא ונהורא חיוורא שללא יהי' חילוק בין הנה"א להנה"ב וזהו ג"כ מ"ש ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש ולכבוד אהי' בתוכה לחומת אש הוא האור מקיף בחי' עלדאת"כ ולכבוד אהי' בתוכה הוא בחי' אור פנימי עלדאת"ג שהוא ע"ד הנ"ל בהחיבור דנהורא חיוורא ונהורא אוכמא ובעבודה מבואר בהמאמר שם בקיצור ובארוכה בקונטרס עץ החיים שהוא התחברות דבחי' יחו"ע ויחו"ת וע"י מעשינו ועבודתינו בבירור עניני העולם נעשה באתי לגני לגנוני למקום שהי' עיקרי בתחילה שיהי' עולם על מילואו תולדות מלא כמו שהי' בתחלת הבריאה שזהו תכלית השלימות שבענין החומה ואח"כ נעשה אלה תולדות פרץ שפורץ כל המדידות והגבלות פרזות תשב ירושלים שהוא למעלה מזה שעולם על מילואו נברא ואח"כ ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש ולכבוד אהי בתוכה שלע"ל יהי' הוי' אחד ושמו אחד כשם שאני נכתב כך אני נקרא שאז יהי' התגלות העצמות יחידה ליחדך כי ע"י היחידה דמשיח מתגלית היחידה שלמעלה עד לעצמותו ית' ובנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו נלך בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
  54. תורת מנחם תשי"ח, ג, ע' 246: ע"ד שמצינו לעתיד לבוא שני ענינים הפכיים כתיב פרזות תשב ירושלים היינו שהסדר שצריך להיות בירושלים, יראה שלם, הוא באופן דפרזות עיר ללא הגבלה של חומה וביחד עם זה כתיב ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב ולכאורה כיון שאני אהי' לה חומת אש סביב היינו שסביב ירושלים תהי' חומה המגבילה א"כ כיצד יתקיים פרזות תשב ירושלים ללא הגבלה בה בשעה שיש מסביב חומה?! ענין זה נתבאר בארוכה בדרושי חסידות, ונקודת הענין בקיצור בהקדם דיוק נוסף בפסוק ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב בכל הנבואות מצינו הלשון נאום ה"' וכיו"ב בתחילת הענין או בסיומו וחותמו ובנדו"ד שתוכן הנבואה הוא אני אהי' לה חומת אש הרי התיבות נאום ה"' הוצרכו להיות בתחלת הפסוק או בסוף הפסוק ולמה נאמרו באמצע הפסוק ואני אהי' לה נאום ה' חומת אש סביב?
    והביאור בזה שנאום הוי' בעצמו הוא יהי' חומת אש סביב: נאום הויה קאי על התורה שהיא דבר אלקים והיינו תורה שבכתב שבה נאמר וידבר ה' ויאמר ה"' וכן תורה שבעל פה כולל גם כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש שהכל נאמר למשה מסיני מפי ה' ונאום ה"נ התורה הוא יהי' חומת אש סביב ומובן שכאשר נאום הא' התורה נעשה חומת אש סביב אזי נעשה בגשמיות פרזות תשב ירושלים שירושלים תתפשט בכל ארץ ישראל וארץ ישראל תתפשט בכל הארצות.