ימות המשיח בהלכה חלק ב׳ - סימן נה׃ נביאים וכתובים עתידין ליבטל

מתוך תורת הגאולה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בקושיית הרדב"ז הרי לעת"ל צריכים לומר שירה מתהלים על הקרבן? אם לעת"ל יאמרו הלויים שירים חדשים בביהמ"ק

בשו"ת הרדב"ז (ח"ב סי' תרס"ו) הקשה על הא דגרסינן בירושלמי (מגילה פ"א ה"ה) ר' יוחנן ור"ל ר' יוחנן אמר הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשה ספרי תורה אינם עתידין ליבטל מה טעם קול גדול ולא יסף (דברים ה,יט) וכו' (וכן כתב הרמב"ם בהל' מגילה פ"ב הי"ח), דאיך יתבטלו לעת"ל נביאים וכתובים הלא יהיו צריכין לומר השירים על הקרבן והם מספר תהלים? ודוחק הוא לומר ששאר הספר יתבטל מלקרות בו זולת אלו השירים הנאמרים על הקרבן? עיי"ש.

ויש לעיין בקושייתו שהרי כתב הב"י או"ח סו"ס נ"א בשם ארחות חיים שמזמור לתודה מצוה למשוך אותו בנגינה ולנגן כדאמרינן במדרש (ויק"ר ט,ז) כל השירות עתידים ליבטל חוץ ממזמור לתודה (תהלים ק) עכ"ל, וכ"כ שם בשו"ע אדה"ז, הרי מבואר בזה שכל שירי הקרבן יתבטלו לעת"ל, ויאמרו עליהם נוסחא חדשה חוץ משיר שעל קרבן תודה, וכדפירש בחי' החת"ס על מסכת תמיד (נדפס בסוף ספר המאירי ובסו"ס חי' חת"ס על מסכת גיטין),[1] וא"כ מאי קא קשיא ליה – על כל השירים – שיהיו צריכים לומר לעת"ל שירים אלו על הקרבן, הרי מבואר דלעת"ל יאמרו שירים חדשים?

נוסח השירה שהיתה לפני שבא דוד המלך

עוד יש לעיין בקושייתו ממ"ש המנ"ח (מצוה שצ"ד) וז"ל: והנה מבואר במשנה (מס' תמיד פ"ז מ"ד) ובר"ם (הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ט) השיר שהיו אומרים הלויים, ביום ראשון היו אומרים לה' הארץ (תהלים כד) וכו' ומקמי דאתי דהמע"ה מה אמרו? אלא שורש הדבר דהתורה צוותה לשורר ולהודות לו ית' על הקרבן מה שירצו כפי צחות לשונם, ואח"ז בא דהמע"ה ויסד מזמורים ע"ז, כמו בתפלה שהיא מן התורה לדעת הר"מ, והנוסח תקנו אנשי כנה"ג וכן ברכת המזון, וכן מבואר ברמב"ן על הסמ"ק לרבינו בשורש א' ע"ש, וכן השירים שהיו בשבת ויו"ט הכל מדרבנן, ומן התורה אין חילוק ואין מבואר איזה שירה, ואף דבשבת אומרים שירה מן התורה בשחרית הזי"ו ל"ך (דברים לב), ובמנחה שירת הים (שמות טו), מ"מ אינו מן התורה, ומן התורה יוצאים באיזה שירה, כמו תפלה וכ"כ האחרונים עי' בפנ"י באריכות, וזה פשוט וברור עכ"ל.

ובפני יהושע (ר"ה לא,א) כתב וז"ל: ובר מן דין קשיא לי טובא על דבריו אפילו למ"ד (סוכה נ,ב וערכין יא,א) שיר מעכב הקרבן, אי אפשר לומר דכל היכא שלא אמר שיר של יום ממש מעכב הקרבן, כיון דמקראי דאורייתא ילפינן ליה, והיכא רמיזא באורייתא איזו מזמורים יאמרו בכל יום מאותן מזמורים שאמר דוד בספר תהלים, ואפילו בנביאים וכתובים שכתוב בענייני השיר לא נרמז כלל באיזה שירה יאמרו, עד שנראה ברור שכל ענייני השירים דמייתי הש"ס בסמוך בשמעתין, אינו אלא מתקנת אנשי כנסת הגדולה או עכ"פ מיסוד הנביאים, ונמצא דלפי"ז תו לא מצינן למימר דהא דחשיב קלקול שאמרו שיר של חול על תמיד של בין הערבים הוי קלקול גמור מן התורה, דהא אפילו אי הוי אמרינן דבבין הערביים נמי השיר מעכב הקרבן, אפ"ה בכה"ג ודאי אינו מעכב מה לי שיר זה מה לי שיר אחר, ובודאי על כרחך קודם שנתקן השיר ממזמורים דלקמן היו רגילין לומר איזה שיר אחר, כגון שירת הים ושירת הבאר מי כמוכה או איזו שיר שירצו, אלא על כרחך דלאו משום דמעכב חשיב קלקול, אלא משום דלא אמרו כתקנת חכמים או יסוד נביאים וכו'. עכ"ל.

ולפי"ז הרי י"ל שכל תקנת אנשי כנה"ג לומר מזמורים אלו דוקא, הי' רק עד הזמן דלעת"ל שאז יבוטלו נו"כ, ולעת"ל יחזור השירה כפי שהי' מעיקרא לפני תקנתם, או שיתקנו שירים אחרים ומהו קושיית הרדב"ז?

אין ישראל משוררים במקדש אלא שירי דוד

ואפ"ל דהרי הרמב"ם (הל' תמידין ומוספין פ"ו ה"ט) הביא השירים שהיו אומרים בביהמ"ק עיי"ש, ולפי מ"ש הלח"מ (הל' ת"ת פ"ד ה"א): "שרבינו אינו אומר הדינים הנוהגים בזמן הזה בלבד אלא הדינים שינהגו בכל זמן אפילו אחר ביאת משיחנו בע"ה"[2] לכאורה יש להוכיח דסב"ל להרמב"ם דגם לעתיד יאמרו שירים אלו, – וכן סב"ל להרמב"ם דנו"כ עתידין ליבטל – וא"כ י"ל שכן סב"ל גם להרדב"ז וא"ש קושייתו דכיון שנו"כ יבטלו איך יאמר שירים אלו?

עוד י"ל דקשיא ליה אפילו לפי המדרש הנ"ל, ע"פ מ"ש רש"י (שמואל-ב כג,א) עה"פ: "נאום דוד בן ישי ונאום הגבר הוקם על משיח אלקי יעקב ונעים זמירות ישראל": "אין ישראל משוררים במקדש אלא שירותיו זמירותיו", דמשמע מזה שיש הלכה מיוחדת שהשיר במקדש צ"ל דוקא משל דוד, וברד"ק שם כתב: "על הזמירות שעשה בספר תהילים שהיו משוררים ומזמרים הלויים בהם לפני הארון ובבית המקדש" ובפי' רבינו ישעי' "שהוא תיקן ספר תהילים שהיו משוררים הלויים בדוכן" ועי' גם בשו"ת חת"ס יו"ד סי' קצ"א שכ"כ.[3]

ויש לקשר זה עם הא דאיתא במדרש תהלים (מזמור א' פסוק א', הובא גם בילקוט שמעוני שמואל ב' שם רמז קס"ה ד"ה אלה): "רב הונא בשם ר' אחא אמר אע"פ שנאמרו על ידי עשרה, לא נאמר אלא על ידי דוד מלך ישראל, משל לחבורה של כווסקין, שהיתה מבקשת לומר הימנון למלך, אמר להם כולכם נעימים, כולכם זמרים, כולכם משובחים, כולכם ראויין לומר הימנון למלך, אלא איש פלוני יאמר על ידי כולכם, למה שקולו ערב יותר מכולכם, הדא הוא דכתיב ונעים זמרות ישראל (שמואל-ב' כג,א), מי נעים זמירותיהן של ישראל, דוד בן ישי, אבגינוס בן אבגינוס, מהו אומר בסוף תהלים, כלו תפלות דוד בן ישי (תהלים עב,כ)", הרי מבואר בזה שאמר הקב"ה שהוא רוצה דוקא בשירת דוד.

ואף דהמדרש איירי אודות ספר התהילים עצמו, דקאמר שגם המזמורים של שאר הזקנים הי' צ"ל ע"י דוד דוקא, מ"מ אפשר דמזה ידעינן גם בנוגע לשיר שבמקדש שהוא צריך להיות של דוד דוקא כמ"ש רש"י, וזה הותחל רק כשבא דוד, משא"כ לפני דוד הי' כאו"א אומר שירה שלו וכו'.

[ואין זה סותר להא דבשבת היו אומרים שירת האזינו, הזי"ו ל"ך[4] ושירת הים וכו' כדאיתא בר"ה לא,א, אף שאין זה שירות של דוד? די"ל כמ"ש המהרש"א בחדא"ג שם (בד"ה במוספי) שקבעו אותן שירות שבתורה ביום השבת לפי הקדושה, ובימי החול קבעו שירות של דוד שאין בהם קדושה כ"כ עיי"ש, נמצא מזה דשירות של תורה שאני שיש בהם קדושה יתירה, וכל מה דאמרינן שצ"ל משל דוד הוא בהשירות שבימות החול שאז צ"ל משל דוד דוקא].

ולפי"ז אפשר לומר שזהו קושיית הרדב"ז דאיך אפ"ל דנו"כ יבטלו, הרי מאז שבא דוד בעינן שיר מדוד דוקא – גם לעת"ל – וכנ"ל ברש"י שיש הלכה שהשירות צ"ל משל דוד דוקא?

אמנם אפשר לומר בזה, דהנה ברמב"ם הל' תשובה פ"ט ה"ב כתב וז"ל: ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח וכו' לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת וכו' מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהי' יתר משלמה, ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו וכו' עכ"ל, וכבר הקשו דהרי לגבי שלמה המלך כתיב (מלכים-א' ג,יב): "הנה נתתי לך לב חכם ונבון אשר כמוך לא הי' לפניך ואחריך לא יקום כמוך" וא"כ איך כתב שיהי' בעל חכמה יתר משלמה? ותירץ הגר"ח[5] עפ"י מ"ש הרמב"ם (הל' מגילה פ"ב הי"ח): "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר והרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכו' שאינן בטלין לעולם", שהביאור בזה הוא דסב"ל להרמב"ם דכל הנבואות של הנביאים לא נאמרו אלא עד ימות המשיח, ולכן רק לענין נבואה כתב שיהי' קרוב למשה רבינו, משום דמה שנאמר לגבי משה רבינו ולא קם נביא עוד בישראל (דברים לד,י) ה"ז בחמשה חומשי תורה שאינן בטלים לעולם, וא"כ זה קיים גם לגבי ימות המשיח, משא"כ מה שנאמר לגבי שלמה המלך שהוא יהי' חכם מכל אדם גם לבאים אחריו, ה"ז נבואה שנאמרה בדברי הנביאים וכל עיקרן לא נאמרו אלא עד ימות המשיח, וא"כ שפיר שייך לומר שמשיח יהי' גדול בחכמה אף משלמה המלך, עכ"ד,[6] ולפי זה י"ל דגם הלכה זו שהשירות צ"ל משל דוד דוקא שכתוב בנו"כ קאי רק עד ימות המשיח.

עוד יש לומר בזה, דבהא דמבואר דנו"כ עתידין ליבטל, והראב"ד (שם הל' מגילה פ"ב הי"ח) חולק ע"ז וסב"ל "כי לא יבטל ספר מכל הספרים שאין ספר שאין בו למוד, אבל כך אמרו אפילו יבטלו שאר ספרים מלקרות בהם מגילה לא תבטל מלקרות אותה בצבור", משא"כ הרמב"ם סב"ל שיבטלו לגמרי, כמ"ש בלקוטי שיחות חכ"ו עמ' 222 הערה 34, הנה ישנם אחרונים שביארו פלוגתתם שהראב"ד סב"ל דספרי נו"כ יתקיימו בקדושתם בתורת "כתבי קודש", משא"כ הרמב"ם סב"ל שיתבטלו עיקר דינם של "כתבי קודש", אלא יהיו קיימים בתורת "דברים שבעל פה" ויהי' מותר ללמדם על פה דוקא (ראה בס' 'מעתיקי השמועה' ח"ב עמ' מ"א ו'קונטרס המועדים' עמ' נז ועוד בכ"מ[7]) וא"כ הרי גם כשיתבטלו לעת"ל למה לא יוכלו לומר השירים בעל הפה וכפי שאמרם בזמן שביהמ"ק בעל פה וכמ"ש בשו"ת חת"ס הנ"ל, "דלא נראה שהיו הלוים משוררים בבהמ"ק מתוך הספר", ועוד דאפילו אי נימא שיתבטלו לגמרי אפילו מ"תורה שבע"פ", כיון שמעיקר הדין אפשר לומר איזה שיר שהוא, א"כ אכתי יוכלו לומר שירים אלו של דוד, שעי"ז תתקיים ההלכה שצ"ל שירותיו וזמירותיו של דוד דוקא, וכדאמרינן נמי בנוסח תפלת מוסף של ר"ח "מזבח חדש בציון תכין וכו' ובשירי דוד עבדך הנשמעים בעירך וכו'" ויל"ע עוד אודות אמירת "הלל" לעת"ל שהוא מנו"כ.
  1. ראה לעיל סי' לג, מה שנתבאר בדברי החת"ס.
  2. הובא בלקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 36 הערה 46 וציין לשד"ח כרך ט' כללי הפוסקים ס"ה אות יא.
  3. וראה מ"ש בענין זה בארוכה בקובץ 'אור ישראל' (גליון טו עמ' קנב והלאה) ידידנו הגה"ח ר"נ שי' גרינוואלד, וכן בהא דשקו"ט בדברי הרס"ג בהקדמתו לספר תהלים שכל ספר התהילים אסור לאמרו בשיר זולתו במקדש.
  4. ראה בזה לקוטי שיחות חכ"ד פ' האזינו - שבת שובה, וש"פ האזינו תשל"ה סעי' א' (שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 58 - 59) בארוכה.
  5. הובא בס' תורת חיים עמ' קצ"ט, ומאורי המועדים עמ' קע"ו, ושי לתורה ח"ג עמ' קע"ט.
  6. ראה בזה בחלק א' סי' יג.
  7. מיהו מהגר"ח הנ"ל לכאורה משמע דסב"ל שלא יתקיימו כלל.