ימות המשיח בהלכה חלק א׳ - סימן כד׃ תפלות בימות המשיח בבית המקדש

מתוך תורת הגאולה
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

בלקוטי שיחות חל"א פ' תצוה ב' (סעי' ה) מבאר פירש"י (תצוה כט, מג) בנוגע להאוהל מועד שכתוב שם: "ונועדתי שמה לבני ישראל", ופירש"י: "ונועדתי שמה - אתועד עמם בדיבור, כמלך הקובע מקום מועד לדבר עם עבדיו שם". דכוונת רש"י בזה, דאין זה רק שזהו מקום שהקב"ה מדבר לישראל, אלא גם להיפך, דכאשר בנ"י צריכים לבקש איזה דבר מאת הקב"ה, מתכנסים הם ל"בית ועד" זה להתפלל אליו ית', ואין להקשות איפה מצינו שבנ"י התפללו בפתח אוהל מועד - כי זהו דבר המובן מאליו, דכשיש צורך להתפלל עושים זה במקום של הקהלה, ובפרט שמצינו כן בפירוש בנוגע לבית המקדש שנקרא (ישעי' נו, ז) "ביתי בית תפלה", שנוסף על זה שביהמ"ק הוא מקום השראת השכינה ושם הקריבו הקרבנות, הרי הוא גם מקום ששם נתאספו ישראל להתפלל אל ה' וכמ"ש: "והתפללו והתחננו אליך בבית הזה (מ"א ח, לג, דה"ב ו, כד). עכתוה"ד.

החיוב דעבדהו במקדשו

ויש להוסיף בזה (בדרך ההלכה), במ"ש הרמב"ם בסהמ"צ (מ"ע ה) במצות תפלה (לפי רמב"ם פרנקל ומהדורת העליר) וז"ל: "ובמשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי (פי"ב) אמרו: מנין לעיקר תפלה בתוך המצות, מהכא את ה"א תירא ואותו תעבוד (דברים ו, יג), ואמרו עבדהו בתורתו עבדהו במקדשו, כלומר ללכת שם להתפלל בו ונגדו, כמו שבאר שלמה ע"ה (מלכים שם)". עכ"ל.

ועי' רמב"ם (הל' תפלה פ"א ה"ג) שכתב: "והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהי', כן הי' הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא". וכתב בכס"מ: "נ"ל שלמד כן מדאמרינן ממשנתו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, את ה"א תירא ואותו תעבוד עבדהו במקדשו, כלומר להתפלל נכחו וכמ"ש רבינו בסהמ"צ".

ובקובץ מורי' שנה יא (גליון ז-ח) הקשה למה הביא הרמב"ם דין זה דנכח המקדש בריש הל' תפלה, ולא נטר לכותבה אח"כ במקומו בפרק ה', וכפי שמביאו אח"כ שם בה"א וה"ג עיי"ש? ומבאר דדין זה של נכח המקדש אי"ז רק מהתנאים והמעלות שנאמרו בתפלה, אלא שזהו מעצם החפצא של תפלה, שצ"ל "עבדהו במקדשו", שזהו הביאור של הכתוב "ואותו תעבוד" שנצטוינו בתפלה. ולכן כשמבאר יסוד מצות התפלה בריש הל' תפלה, כתב הלכה זו דנכח המקדש, ואח"כ בפ"ה מבאר הפרטים שבדין זה.

ועפי"ז מתורץ גם מה שמקשים על הכס"מ (ראה 'סדר משנה' שם ובס' 'מאורי ציון' ע' ג' ועוד), דלמה הביא הכס"מ המקור להרמב"ם מ"עבדהו במקדשו" ולא הביא מברכות ל, א, שצריך לכוון לבו לבית קדה"ק. ולהנ"ל ניחא, כי מקור זה מבאר שזהו בעצם החפצא דתפלה, שצ"ל עבדהו במקדשו. ועי' גם בס' בס' 'אמרי דוד' הל' תפלה סי' ד' אות ג' שכ"כ. וראה גם לקוטי שיחות חל"ה ע' 127 הערה 24 שהביא מרז"ל זה ד"עבדהו במקדשו", וביאר משום דתפלה היא עבודה כמו קרבן שצ"ל בבית ה'.

וראה טור או"ח סי' צה: "ואנו מתפללין כנגד ביהמ"ק וכו', ונחשב כאילו אנו עומדין בו ומתפללין". ועי' גם בס' 'יפה ללב' סי' צד סעי' ג' שכ"כ בארוכה. וב'יד פשוטה' שם ביאר, משום שהמתפלל צריך שיראה עצמו כאילו שכינה כנגדו (סנהדרין כב,א). וכ"כ ברמב"ם פ"ד הט"ז: "ויראה עצמו כאילו עומד לפני השכינה". עיי"ש, ובבית המקדש ה"ז מקום השכינה ממש. וראה גם בס' 'בית אלקים' שער התפלות פ"ה (נוסף לזה יש גם הטעם משום ששם הוא "שער השמים" והתפלות עולות דרך שם, ראה בס' 'פתח הדביר' סי' צד שם, ולקוטי שיחות חכ"ה ע' 98, ואכמ"ל).

נמצא מזה, דאם אפשר לו להתפלל בבית המקדש ממש, לכאורה צריך להתפלל דוקא שם משום הדין ד"עבדהו במקדשו", ובאופן שאי אפשר לו להתפלל שם בפועל, צריך להתפלל כנגד המקדש, דעי"ז נחשב כאילו מתפלל שם.

יוצא מזה בנוגע לפועל, שכשיבוא משיח צדקינו ויבנה ביהמ"ק ב"ב, דבאם אפשר לכאורה, צריך להתפלל במקום המקדש דוקא, וכמו שמצינו שבזמן בית שני הי' בית הכנסת על הר הבית סמוך לעזרה אצל שער המזרח, כדאיתא ביומא ריש פ"ז וברע"ב שם, ובתענית פ"ב משנה ה', וראה תפארת ישראל שם אות נו, ובסוטה פ"ז משנה ז ועוד בכ"מ, כן יהי' גם בימות המשיח וכנ"ל.

(ומצינו גם שהכהנים שהיו עובדים העבודה, היו מתפללים בבוקר בלשכת הגזית כדאיתא בתמיד לא, ב. ועי' ברא"ש שם לב, ב, שביאר הטעם שהתפללו שם דוקא, שהוא גם ד' אמות של תורה. וב'באר שבע' ביאר, משום שמיד אח"כ הוצרכו לפייס, ופייס נעשה בלשכת הגזית. ועי' גם ב'לחם שמים' שם, ואכ"מ).

גם מבואר במדרש (מובא בחדא"ג מהרש"א מגילה כט, א, ובקונטרס 'מקדש מעט זה בית רבינו שבבבל'): "לע"ל יהי' ביהמ"ק גדול כירושלים בעוה"ז, לפי שבירושלים הבנויה לעתיד יהי' חוברה לה למקדש יחדיו כל מקומות של בתי כנסיות שהיו בעוה"ז". וביאר המהרש"א עפ"ז הפסוק (ישעי' נו,ז) ד"והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפלתי גו' יקרא לכל העמים", ש"בית תפלתי" קאי על ביהמ"ק דלעתיד, ד"בעולם הזה בגלות הוא יקרא לכל העמים, דהיינו בתי כנסיות שבכל ארץ העמים שיקבעו לעתיד בא"י מחובר לבית המקדש", נמצא דלע"ל ע"י התפלה בביהמ"ק, יהיו התפלות גם בבתי הכנסיות שבזמן הגלות.